טרק הקרקול - המדריך השלם למסלול היפה ביותר בקירגיסטן

בין מאות קווי הרכס של הטיאן שאן, מיצב עצמו בשנים האחרונות טרק הקרקול (Karakul) כאחד המסלולים היפים ביותר במרכז אסיה, ואולי הסמל של הטרקים בקירגיזסטן. לא מדובר בטרק פשוט או קל, אבל הנופים המרהיבים, הפסגות המושלגות, המדרונות הדרמטיים והמקומיים המרתקים, הופכים אותו לאתגר בלתי נשכח
גיל סדגת
|
תמונה ראשית עבור: טרק הקרקול - המדריך השלם למסלול היפה ביותר בקירגיסטן
© גיל סדגת

ההכנות למסלול

השביל התפתל בין ההרים של רכס טיאן שאן (Tian Shan) העצום, מוביל את מטייליו לכל אורכו דרך טבע יפהפה, הידוע בעמקים אינסופיים של מרעה טבעי. את העמקים חוצים מדרונות דרמטיים, נחלים שוצפים, תצורות גיאולוגיות מרשימות, מעיינות חמים והתיישבויות יורטים עונתיות מבודדות. כשלכל זה נחשף המטייל, תוך כדי הליכה מאומצת אל מול נופים בלתי נשכחים של פסגות מושלגות.

המסלול המוכר לוקח בין שלושה לחמישה ימים וקרוי גם על שם נקודות היציאה והסיום שלו: ג'טי אוגוז ((Jeti-Öghüz לאלטין אראשן (Altyn Arashan), כשגולת הכותרת היא הטיפוס וההגעה לאגם אלא-קול (Ala Kul) היפהפה, ולפאס בן 3,860 המטרים המשקיף מעליו. בעמק אלטין ארשאן לעומת זאת, תוכלו ליהנות מה”ספא המוזהב”, סדרת נביעות גאו-תרמיות הסמוכות לאפיק הנחל המאפשרות טבילה המשכיחה את כאבי ההליכה, ממש בסמוך לסיום הטרק. בנוסף לכך, האפשרות הכל כך מיוחדת לפגוש במשפחות הרועים ותרבותם, מעניקה לכל מטייל הזדמנות לאינטראקציה בין-אישית מעניינת, המהווה דרך מדהימה ללמוד עוד על המקום ועל אנשיו.

למסלול קיימים עוד מגוון אפשרויות סטייה/הארכה/קיצור לא מעטות, שיכולות לגרום לו להימשך גם שמונה ימים ויותר. רוב השבילים מסתמכים על דרך רועים, שמכוסה בשלג בחלק גדול מהשנה והופכת עבירה לקראת סוף האביב-תחילת הקיץ. השמורה בכללותה מורכבת משבעה ערוצים רחבי ידיים העולים לכיוון רכס ה-Terskey Alatau, רכס מרכזי בשרשרת הטיאן שאן, כשמרבית המסלול חוצה את אותם ערוצים ורכסים המפרידים ביניהם, והופך את חלקה העיקרי של הדרך, לכזאת הנעשית במגמת עליה או ירידה.

מאחר ולאורך המסלול כמעט ולא קיימים מקומות לינה מסודרים בתשלום, תצטרכו להצטייד מראש בציוד קמפינג ואוכל לכל אורך הדרך, מה שיהפוך את התיק שלכם למעט כבד, את הכושר הגופני שלכם למצרך מחייב, ואת תכנון הימים הקפדני להכרחי. שימו לב כי חלוקת הימים המוצגת בכתבה אינה מחייבת, ויתכן כי המסלול יצריך ימי הליכה נוספים, בהתאם ליכולת האישית ולתנאי הדרך.

מאחר ואין סימונים מסודרים לאורך המסלול, חשוב שטרם היציאה לטרק תצטיידו במפה, כמו כן במזון אותו תוכלו לקנות בבישקק (Bishkek), בירת קירגיסטן, או בשווקים של העיר קרקול (Karakul), היושבת למרגלות הרכס ומעניקה לטרק את שמו. בנוסף לכך, חשוב לדעת שמזג האוויר הוא עניין מאוד הפכפך באזור, לכן אל תקלו ראש בכך. מטיילים רבים נתקלים בגשם מפתיע, בברד ואף בשלג באזור הטרק של קרקול. היערכו לכך בהתאם עם ציוד מתאים ואורך רוח. עם זאת, אל תירתעו לטייל כשקצת סוער, הנהרות יתמלאו, הפסגות ילבינו והפטריות יצמחו, אז יתכן מאוד שישתלם לכם ליהנות מהמחזה במלוא הדרו.

רוצה להצטרף לקבוצה איכותית היוצאת לטרק הקרקול? לחצ/י כאן לקבלת פרטים »

הפסגות המושלגות של רכס טיאן שין. צילום: גיל סדגת

הגעה לקרקול והיציאה לדרך

בכדי להגיע לקרקול מבישקק תוכלו לקחת אוטובוס או מרשרוטקה (מונית שירות) של כ-8 שעות מתחנת האוטובוסים המערבית של בישקק (Zapadny Avtovozkal) בשעות היום ואף בשעות הלילה. בהתאם לנקודת התחלתכם, מקרקול תוכלו להתקדם עם מרשרוטקות נוספות שיוצאות מהחניון שבסמוך לשוק, כשמרשרוטקות 355 ו-371 יביאו אתכם לכפר ולעמק ג'יטי אוגוז (Jeti-Oghuz), מרשרוטקה 101 לכניסה לשמורת הטבע של עמק קרקול, ומרשרוטקה 350 לכפר Ak-Suu שנמצא בכניסה לעמק אלטין ארשאן.

למקרה ואתם רוצים לקצר טווחים וזמן, וזקוקים לשירות אישי יותר של נהג עם רכב עביר, כדאי לפנות לסוכנויות הטיולים ובעלי הגסטהאוסים בעיר. רובם מכירים נהגים מקומיים ובעלי רכבי ,4x4 וישמחו להפנות אתכם, כשחלקם תופתעו לדעת, מוכנים לעשות את השירות בעצמם.

היום הראשון

אחרי שירדתם עם המרשרוטקה בכניסה לשמורה בעמק ג'טי אוגוז, תוכלו להיווכח באופן כמעט מיידי בתצורות הנוף הייחודיות של האזור – חלקו המערבי של העמק מורכב מאבן חול אדומה שבולטת מבעד לגושי הצמחייה ומתחת לקו היער. שם העמק נגזר מאובייקט הסלע הבולט ביותר בו - צוק סלעי בעל שבעה עמודים זקופים דמויי שוורים שנקשר באגדות מקומיות רבות. בסביבת הצוק, תוכלו לצפות גם ב”לב השבור”, עוד צורת סלע אשר נכתבו בעקבותיה עשרות סיפורי אהבה בעלי סוף סוחט דמעות.

כשתמשיכו עם השביל לכיוון דרום תפגשו בעמק הפרחים (Kök-Jaiyak), אזור שטוח יחסית בעמק שהפך לאתר נופש קיצי ולמקום בו אנשי העיר מגיעים ליהנות מהאוויר קריר, מקרבת הנחל ומבשר כבש על האש. באזור ישנם המון מקומות בתוך היער לעצור בהם ללילה, אך במקרה ואתם רוצים למצוא מקום לינה מוסדר בתשלום, תוכלו למצוא בעמק עשרות משפחות שבונות בחודשים החמים יותר את מבני היורט (אוהל נוודים קירגיזי העשוי עץ ולבד), ומציעות את חלקם לנופשים.

העמק הוא היחיד בשמורה שמובילה אליו דרך אספלט (אמנם כי לא במצב הכי מדהים שיש), שמגדילה משמעותית את כמות המבקרים. לכן במקרה ונפלתם על סוף שבוע, סביר להניח שתזכו להצעות לא מעטות לכוס של וודקה או לשישליק מהנופשים לאורך הדרך. הכביש שיהפוך לאחר מכן לדרך עפר, יגיע בשלב מסוים למזלג הוואדיות.

הלאה מנקודת התפצלות הנחלים הנוף יפתח לכם שוב, היער והיורטים ייעלמו והטבע יקבל גוון בתולי. העלייה לטלאטי פאס (Teleti Pass) שגובהו 3,800 מטר, מעט טריקית, וחשוב שתעקבו אחר הרוג'ומים (אמצעי סימון השבילים), כדי לא לפספס אותה. ברובו של הערוץ, הדרך תימשך על פני הגדה המערבית. כדאי ללכת בשולי העמק, מאחר ובסמוך לערוץ שעובר במרכזו האדמה ביצתית, ולא נוחה להליכה. עם ההגעה לגשר קטן תעברו לגדה המזרחית עד הגעה לשלט לבן המסמן את בסיס המעלה לפאס ורוג'ום מאחוריו.

העלייה מתחילה לאחר פניה לכיוון צפון-מזרח (שמאלה) ונראית בהמשך כדרדרת די תלולה שסמוכה לאפיק מצדו הדרומי. בשלב מסוים השביל מתעקל לכדי סרפנטינות ומגיע לעמק קטן, הפאס שייחשף מולכם יראה תחילה מרחוק כקיר תלול המצוי בפינה הימינית של קצה הערוץ, אך ככל שתתקרבו תוכלו להבחין בשביל שחוצה אותו. לאחר המעבר לצד השני הירידה תהיה מעט תלולה, יתכן ותצטרכו לחצות פלגים קטנים ובסופו של דבר להיצמד לגדה הדרומית. בגבהים האלה תוכלו לשמוע את קריאות המרמיטות, מכרסם חום וגדול החי במחילות תחת הסלעים, חמקמק מאוד ולא פשוט לצפייה. עוד לפני ההגעה לקו היער תיפגשו בעדרי סוסים שעולים לפה מלמטה, והמרעולים (שבילי מרעה צרים שיוצרים עדרי הבהמות) יתעמקו.

צפונית לנקודה בה תפגשו את הנהר בפעם הראשונה, מתנהל Ranger Camp, המציע בעונת הקיץ אוהל צבאי גדול שאפשר לפתוח בו שק"שים בתשלום, ואפילו להתקלח בקרונית עם מים חמים. גובה המקום הוא כ-2,600 מטר, מה שאומר שהיער יקיף אתכם מכל עבר. בקצה הדרומי של העמק תוכלו להבחין ב-Karakol Peak (5,218 מטר). מקום יפהפה להעביר בו את הלילה.

השביל המתפתל בין רכסים ירוקים. צילום: גיל סדגת

היום השני

צפונית ל- Ranger Campתצטרכו לחצות יובל קטן שמגיע מכיוון מערב, שלאחריו תפגשו את הגשר הגדול יותר. לאחר חציית הגשר לגדה המזרחית של עמק קרקול, חלקו הראשון של הטיפוס יתרחש בתוך יער בצדו הצפוני של נחל שוצף. בקתת העץ שנקראת Kurgak Tot, או בשמה השני בקתת סירוטה (Sirota) שנמצאת בהמשך הדרך, יכולה לשמש עבורכם אחלה נקודת עצירה. במקרה ותעבירו כאן את הלילה, תמצאו בצידה לא מעט עצים למדורה.

בהמשך הדרך פלג המים יעלם לכם לפתע ויופיע במקום אחר, תופעה גאולוגית מעניינת בה המים חודרים בנקודה מסוימת לקרקע, ופורצים שוב דרך קצה של תעלה טבעית תת-קרקעית. העצים ייעלמו וקרקע רוויה בסלעי סחף תוביל את השביל שיתעקל דרומה, ויטפס כמעט ללא הפוגות עד לאגם אלא-קול (Ala-Kul). מי שיבחר לישון כאן, יוכל למצוא מספר נקודות עם מחסות רוח מאבנים (דמויי מלכודות נמרים) על גדת האגם, ובסמוך לנקודת התצפית הראשונה בקצהו המערבי. חשוב לדעת כי בעונות הקצה (באביב ובסתיו), לינה כאן תהיה עניין לא פשוט למדי, בגלל הטמפרטורה הנמוכה והרוחות החזקות.

את פאס אלא-קול (3,860 מטר) החוצה לכיוון העמק של אלטין ארשאן, ניתן לראות בפינה הצפון-מזרחית של הרכס המקיף את האגם, השביל אמנם לא ברור ועובר לכל אורכו על דרדרת ובולדרים, אך אין סיבה להטיל בקיומו ספק, הוא שם. הדעות אינן חלוקות שהפאס הוא הנקודה בעלת הנוף היפה ביותר בטרק. רכס ה-Terskey Alatau נפרס מולכם במלוא הדרו עם פסגותיו המושלגות והאגם הממוקם בין צוקי הגרניט המחודדים שמקיפים אותו בוהק בצבע טורקיז כמעט מסנוור. המפנה הצפון-מזרחי של הפאס אתו תמשיכו מספק לנו שוב אתגר פיזי לא קטן משום שהוא לעיתים מכוסה שלג אפילו עד לחודש אוגוסט, זאת מאחר והוא חשוף לשמש ישירה רק בחלקים קטנים של היום.

מאה וחמישים המטר הראשונים (לגובה) ניצבים בזווית חדה מאוד, וכדאי שתייצבו את עצמכם במקלות מאחר ואתם הולכים להתדרדר מעט. במקרה והחשכה קרבה, לא הרבה אחרי הלג הראשון של הירידה (שתערך לפחות כשעה), תמצאו אזור שטוח יחסית שמתאים ללינה.

לינת שטח במהלך הטרק. צילום: גיל סדגת

היום השלישי

לאחר שתעזבו את אזור הלינה, תוכלו להתקדם עם הנחל הנשפך מזרחה, כשבחלקה הראשון של הירידה, השביל עובר בגדה הצפונית של הנחל. מיד לאחר שתפגשו בבקתת רועים קטנה מצפון, תצטרכו לחצות את הנחל בנקודה רחבה יחסית שגובה המים בה לא צפוי לעבור את ה-30 ס"מ. המשך הירידה מתנהל במתינות יחסית, ועם ההגעה לקו היער תיכנסו לאזור מחפשי הפטריות, שעולים לכאן מהכפרים בסביבות חודש אוגוסט.

בתום הירידה, תוכלו לצפות מכיוון דרום ב-Pik Palatka המושלג, אוהל ברוסית, ששמו נגזר מצורתו הטרפזית. עם ההגעה לנהר תפנו שמאלה, כשמהצד השני של הנהר בכיוון צפון תוכלו להבחין כבר במספר בתי עץ, אלה הם המעיינות החמים המפורסמים של עמק אלטין ארשאן, שמוקפים בבתי הארחה פשוטים. בעמק הירוק והמיוער ישנם גם מעיינות פראיים המשחררים מים בטמפרטורות נמוכות יותר, אך ניתנים לביקור ללא תשלום כלל. את הביקור בעמק ניתן לסיים בהליכה על דרך ג'יפים נוחה עד לכפר Ak-Suu, ממנו אפשר להגיע בקלות בתחבורה ציבורית בחזרה לעיר קרקול.

כך מסתיים לו אחד המסלולים היפים והמרתקים של קירגיסטן. חשוב לזכור במהלך הדרך, לשים לב לתושבים המקומיים, לעצור את המסלול מפעם לפעם, ולנסות לתקשר איתם. בכך תזכו להכיר לעומק את התרבות, האנשים, המנהגים והחיים, במקום שהוא שונה כל כך, מכל מה שאנחנו מכירים.

הכותב גיל סדגת הוא מדריך קבוצות מטיילים מחברת “אקו טיולי שטח”. רוצה להצטרף לקבוצה איכותית לטרק? לחצ/י כאן לקבלת פרטים »

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×