נופים, טעמים והמון יין - הצד המגרה והמשכר של פורטוגל

המצרכים: כרמים ויקבים בנדיבות, קינוחים ומטעמים ללא הגבלה, סיפור אהבה היסטרי כתוספת, וקורט יהדות. אה, וכמובן כוס יין פורט. מתכון לטיול מעורר חושים בפורטוגל
ליאור כהן - מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: נופים, טעמים והמון יין - הצד המגרה והמשכר של פורטוגל
© ליאור כהן

לא על הפורטו לבדו

הטיול שלנו מתחיל בפורטו (Porto). בירת מחוז צפון פורטוגל והעיר השנייה בגודלה במדינה. הרי עיר שמציעה נופים נהדרים אל עבר נהר הדורו (Douro), מבנים עתיקים, גשרים מעניינים, אוכל טעים וכמובן - מייצרת יין משלה, חייבת להיות מרתקת.

אם אתם רוצים להכיר מקרוב את הטעמים והריחות של פורטו, כדאי להתחיל בשוק המקומי Mercado Do Bolhao. מה יש כאן? שלל פירות וירקות (שאת חלקם כלל לא הכרתי), תבלינים, דגים, מזכרות וגם יין (כתובת: R. Formosa 214, 4000 Porto). תתכוננו, יין הוא מוטיב מרכזי פה, ובעיקר יין הפורט, שבטיול הזה גיליתי שכל שעה מתאימה לאיזו טעימה.

העיר פורטו. צילום: ליאור כהן

מהו בעצם הפורט המפורסם ואילו סוגים קיימים? פורט או פורטו הוא יין מתוק ומחוזק, שמכיל בממוצע 20% אלכוהול. לא מעט בכלל. הפורט מיוצר בעמק דורו על יד תושבי פורטו. מומלץ לשתות אותו לפני או אחרי ארוחה וקיימים מספר סוגים: פורט לבן המיוצר מענבים ירוקים עם טעם צעיר, רענן ואלגנטי שרצוי להגישו לאחר קירור ומתאים לפני הארוחה; פורט רוזה; פורט רובי (Ruby) מענבים אדומים בעל צבע כהה מאוד ומתאים יחד עם גבינה עשירה וחזקה; פורט טאווני (Tawny) בטעם מתקתק מאוד בצבע חום עם ארומה של כרמל-וניל, שמתאים לסיום הארוחה לשלב הקינוחים. ואם עדיין לא השתכנעתם שפורט זה חלק מהתרבות פה, אז גם נהוג לשתות את הפורט בכוס מיוחדת, הקטנה מכוס יין רגילה ואפילו יש בחלקן באזור הרגל מין שקע קטן עם מקום להנחת האצבע. חשבו שם על הכל.

אם אתם רוצים לקבל הצצה על תהליך הפקת היין, מומלץ להגיע לוילה נובה דה גאיה (Vila Nova de Gaia) - אזור של חנויות ומרתפי יין בפורטו, ושם גם מחכה לכם יקב Ferreira. מדובר בעסק משפחתי, שקיים משנת 1751 ונחשב לאחד הגדולים כאן. תוכלו לסייר במרתפי היקב ולשמוע על ההיסטוריה של המקום ושל המסורת הפורטוגזית, תקבלו מידע על זני הענבים ועל סוגי הפורטים הקיימים. תוכלו לכלול בסיור שלכם גם טעימות של כמה מהיינות הטובים ביותר של עמק הדורו. הבקבוק הכי ותיק ביקב הוא משנת 1815 מסוג וינטז', הנחשב לפורט הכי יקר ונחשב שיש. ולא, הוא לא למכירה.

טעימות סוגי הפורט. צילום: ליאור כהן

אחרי שהכרנו את היין המקומי, הגיע הזמן להכיר את האוכל המקומי. כצפוי מעיר נמל, המרכיבים המרכזיים במנות המוגשות במסעדות הם מעולם המים. אם אתם אוהבים לראות את האוכל שלכם לפני שמגישים לכם אותו לצלחת, במסעדת Os Lusíadas יש מבחר גדול של דגים, פירות ים וכדומה, עוד במצב הטבעי שלהם, רגע לפני.

המסעדה זכתה להמלצה של מדריך מישלן והאווירה בה נעימה. למנה ראשונה תוכלו לאכול שרימפסים וצדפות, אבל האמת שהמנה העיקרית היא המופע המרכזי. זוג מלצרים יגיע אל שולחנכם עם עגלה, שעליה מונחת צלחת עם שני דגים גדולים מכוסים במלח ים. ניצוץ קטן והבישול מתרחש לנגד עיניכם! מבעירים את הדגים עם להבות שלא מביישות מדורה בל"ג בעומר.

עמק הדורו המשכר

הגיע הזמן להיפרד מפורטו ולנסוע מזרחה דרך כביש A4, לאורך עמק הדורו (Douro), שמוגדר כאתר מורשת עולמית. האזור נחשב לאחד מחבל היין המשובחים בעולם, הודות לתנאים נהדרים לגידול גפנים, שענביהם משמשים גם להכנת יין הפורט. הנסיעה מפורטו לעמק אורכת כשעה ורבע ברכב או שעתיים ברכבת. לאורך הדרך ילוו אתכם נופים יפהפיים, עם שטחים עצומים של כרמים, שיגרמו לכם לרצות לעצור כל רגע בשביל תמונה נוספת. כצפוי, יש כאן המון יקבים ומומלץ לעצור בדרך ולהיכנס לכל אחד מהם לסיור וטעימות יין. אגב, בהחלט ניתן לצאת לטיול יום בעמק ולחזור בסופו לפורטו, אך אם תרצו להעביר לילה בעמק, כמעט בכל יקב יש גם מלון בוטיק קטן.

לעמק הדורו יש יופי, אבל גם אופי, עם פן קולינרי איכותי ועשיר. מסעדת Doc היא אחת המסעדות היותר מומלצות באזור, גם בגלל האוכל המדהים וגם בגלל הנוף (אמרתי יופי ואופי, לא?). מדובר במסעדת שף עטורת פרסים, הקיימת משנת 2007, ויש לה עוד אחות בפורטו בשם מסעדת Dop. אחרי שהתיישבתם והתרווחתם מול הנוף, מומלץ להזמין למנה הראשונה מרק גספצ'ו קר עם גבינה ברוטב עגבניות ואבטיח (כן, אבטיח. וזה מושלם). ניתן לשלב את המנה עם יין רוזה מהאזור. לאחר מכן כדאי לנסות מנת תמנון בגריל (מנה טיפוסית בפורטוגל) עם שמן זית ושוב אפשר לשלב עם יין לבן.

המטעמים הטעימים במסעדת Doc. צילום: ליאור כהן

למנה העיקרית תוכלו להתענג על צלעות כבש בתוספת פירה ארטישוק ירושלמי, שכדאי לשלב עם יין אדום בשם Quinta dos Avidagos, מעמק הדורו כמובן. לקינוח, כדאי לנסות מרנג פסיפלורה ואפרסק - טעים ממש. המנות במסעדה עשויות ממרכיבים ייחודים הקשורים למסורת הפורטוגזית, אבל עם פרשנות מודרנית. כמה עולה התענוג? ארוחה הכוללת את כל המנות המתוארות עולה 110 אירו, כולל היין (80 אירו בלי יין). וכל זה מבלי שהתחלתי לדבר על הנוף של המסעדה, מול הנהר והטרסות.

  • כתובת: Estrada Nacional 222 Folgosa 5110-204 Armamar
  • אתר אינטרנט: ruipaula.com

הנופים המהפנטים של עמק הדורו. צילום: ליאור כהן

אמנם ארוחת הצהריים הייתה עשירה ביינות נהדרים ורמת האלכוהול בדם עלתה, אבל אין כמו ביקור ביקב כדי להשתכר באמת. במרחק 20 דקות נסיעה מהמסעדה, מחכה לכם קרופט (Croft) - עסק משפחתי ותיק מאוד, שנחשב לאחד מטובי היקבים בעמק הדורו. בשנת 1889 החברה רכשה את האחוזה המפורסמת Quinta da Roêda, וכיום מגדלים כאן 40 סוגי ענבים, בעיקר ליין אדום ולא לבן, מאחר שזני הענבים שמהם מפיקים יין לבן זקוקים לתנאי גובה מסוימים. זה אולי יישמע שחוק, אבל הנופים פה באמת נראים כמו בגלויה. כן, באמת. המקום פתוח בכל יום וניתן להשתתף בסיור ובטעימות היין.

  • כתובת: Quinta da Roêda 5085-016 Pinhão Douro Valley
  • אתר אינטרנט: croftport.com

עמק הקואה - מתמרכזים ונהנים מהשקט

לאחר שטעמנו והשתכרנו (גם) מהנופים של הדורו, נסענו במשך כשעה וחצי מזרחה אל עמק חביב נוסף - עמק קואה (Côa Valley). קואה הציעה לנו טעימות יין נוספות ובגלל הבדלי הגובה, מדובר בסוג יינות שונה, ממה שהתנסינו בו עד עכשיו. אבל לפני זה, קצת תרבות. ליד העיירה וילה נובה דה פוש (Villa Nova de Fozcoa), נמצא מוזיאון קואה (Côa Museum) המציג ציורים פרהיסטוריים של בעלי חיים שונים, בני אדם ועוד דמויות, המהווים עדות לחיים הפרהיסטוריים של ההתיישבות המוקדמת באזור נהר הדורו. אם אתם בעניין ומחליטים לבקר במוזיאון, אל תפספסו את הנוף בגג של המוזיאון (באזור החנייה) לעבר נהר הדורו ועמק קואה.

חצי שעה נסיעה מהמוזיאון מחכה לכם הכפר ההיסטורי מריאלבה (Marialva). מקום קטן ומעניין, הניצב על גבעה. רבים מאלו שמגיעים לכאן נשארים לבלות לילה בכפר, כדי ליהנות מהשקט, השלווה ובעיקר להתנתק קצת מהעיר. ניתן לראות עד היום את חומות המבצר, שנבנו כדי להגן מפני פולשים ונותרו בחלקן עומדות. הכפר מחולק למספר אזורים, אחד מהם הוא החלק שבתוך החומות, שבתוכו השתמרו מספר מבנים כמו הכנסייה והכלא. תושבי הכפר עוסקים בחקלאות ומגדלים הכל לבד, למשל מייצרים שמן זית, ריבות ועוד. כאן באמת אפשר ליהנות מהדברים הפשוטים בחיים.

הכפר מריאלבה. צילום: ליאור כהן

בא לכם להישאר ללון בכפר? Casas do Côro הוא מלון עם מספר דירות/בתים בגדלים שונים, המפוזרים בכפר. מדובר בעסק משפחתי ובבעלותם גם מסעדה טובה השייכת למלון. אשתו של הבעלים היא השפית, וגם הבת הקטנה שלהם תורמת את חלקה בכל הנוגע לקינוחים. הם מגדלים לבד את המרכיבים ולכן התפריט משתנה כמעט כל יום, ובנוסף, מציעים שישה סוגי יינות שהם מייצרים באזור. אהיה כנה, ייתכן שהלינה בכפר תרגיש לכם קצת מוזרה, כאילו הגעתם לעיירת רפאים נטושה, אבל יש בזה סוג של קסם. שיטוט קצר בכפר ותוכלו לראות את המקומיים החביבים, בעיקר מבוגרים, מתהלכים להם ברחובות הצרים ומחייכים לעברכם.

הנגיעה היהודית

העיירה טרנקוזו (Trancoso) נמצאת במרחק של חצי שעה נסיעה ממריאלבה, בצפון-מזרח פורטוגל. בטרנקוזו הייתה קהילה יהודית גדולה, שלעיתים היוותה חצי מהאוכלוסייה, ועד היום אפשר לראות זאת. אם תתהלכו בתוך החומות, בחלק ההיסטורי של העיירה, על בתים שונים ועל קירות השכונה יש סממנים יהודיים כמו מגני דוד צנועים ולצדם גם צלבי קרס. בכיכר המרכזית אפילו עומד מבנה שהיה שייך בעבר למשפחה יהודית. על קירותיו החיצוניים חרוטים סמלי המנורה ומגן דוד ויש בו גומחה ששימשה למזוזה. מלבד השיטוט בין הבתים, ניתן לבקר במרכז למורשת יהודית על שם יצחק קרדוזו, שמציג את סיפור האנוסים בפורטוגל ובפנים יש גם בית כנסת קטן. אפשר להזמין סיור חינם ברובע היהודי עם מדריך: turismo@cm-trancoso.pt

סמטאות טרנקוזו והסממנים היהודיים על הקירות. צילום: ליאור כהן

שעה נסיעה מערבה ואתם בעיר ויסאו (Viseu), בדיוק בזמן לארוחת צהריים. ויסאו מורכבת מחלק ישן וחלק חדש והיא לא עיר כל כך תיירותית. במרכז ההיסטורי של העיר, ליד הקתדרלה נמצאת מסעדת Muralhas. מקום מקסים וחמים, המציע מנות מיוחדות וטעימות, המושפעות מהאזור. ויסאו נמצאת יחסית במרכז פורטוגל ורחוקה מהים, לכן בשונה מאזור החוף, שבו רוב המסעדות מגישות דגים, פירות ים, צלופחים וכדומה, במרכז האוכל יחסית שונה. כך, למשל, תוכלו להתענג ממנה המורכבת מאורז עם ברווז, מנת עגל עם תפוחי אדמה ותרד, או מנת דג בקלה עם ברוקולי ופירה. בגזרת הקינוחים, המסעדה מציעה עוגת ביסקוויטים מסורתית וטעימה, קרם קטלן שזו הגרסה המקומית לקרם ברולה, מרנג ועוד.

כשאמסטרדם פוגשת את ונציה

מעיר לא ממש תיירותית, לעיר מאוד תיירותית. הכירו את אביירו (Aveiro), שנמצאת במרחק שעה נסיעה מוויסאו. אביירו היפה ממוקמת ליד הים האטלנטי וגם היא משלבת בין ישן לחדש. הלגונה והסירות המקסימות שלה, יחד עם הבתים הצבעוניים, הופכים אותה ליעד מעניין וקסום.

ובכן מה העיר הזו מציעה לכם? שוק דגים גדול, עמדת אופניים חינמית שבטוח תפתה אתכם לצאת לסיור בעיר ומסעדות טעימות. תוכלו גם לצאת לשייט בסירה המקומית, שנקראת Moliceiro, בין תעלות העיר. מדובר בסירה צבעונית ויפה, שמתאימה במיוחד לתנאי השייט בתעלות של אביירו. הרשו לעצמכם להיות הכי תיירים וצאו לסיבוב בלגונה, כי הוא באמת מהנה. השייט אורך 45 דקות ועולה שמונה אירו לאדם. דרכו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של המקום, להתרשם מהבתים עם אריחי השיש המעניינים, ללמוד על העיצוב של המבנים, המשלבים בין אלמנטים מסורתיים וחדשניים, ובעצם להתאהב באביירו.

אביירו הצבעונית. צילום: ליאור כהן

הגיע הערב ואתם עוד לא עייפים? באביירו יש חיי לילה נחמדים עם ברים קטנים, שמתחילים להתמלא סביב חצות ובעיקר בקיץ. שיא העונה באייברו הוא בחודשים יולי-אוגוסט ובאופן כללי המסעדות והברים מלאים בסופי שבוע.

קיץ על החוף בלגונה של קושטה נובה

קושטה נובה (Costa Nova) היא עיירת חוף יפהפייה עם בתי עץ צבעוניים, הממוקמים מול טיילת מקסימה. בקושטה יש גם שוק דגים שבו תמצאו חלזונות, צדפות, תמנונים, סרטנים ועוד, טריים ישר מהלגונה. אז כמובן שלארוחת צהריים חייבים לאכול במסעדה ממש מול הלגונה, ועדיף אחת שמתמחה בדגים ופירות ים. מסעדת Canastra do Fidalgo, המומלצת לאוהבי דגים ופירות ים, מציעה קלמרי, צדפות, שרימפסים, ולמעשה כל מה שעולה על דעתכם ואפילו פירות ים שלא הכרתם. למשל, את פרסבס (Percebes) אתם מכירים? זהו פרי ים שדבוק לסלעים. צורתו אמנם לא הכי מגרה, אבל כדאי לנסות, בשביל החוויה.

שרימפסים, צלופחים ופירות ים טריים מהלגונה. צילום: ליאור כהן

על ספרייה, אהבה ורוחות רפאים בקוימברה

היעד הבא שלנו הוא קוימברה (Coimbra). עיר מרתקת וחשובה, והאמת שכבר כשתתקרבו לעיר בנסיעה לאורך הנהר, תרגישו סוג של ציפייה בלתי מוסברת מהמקום הזה. אחרי יום טיול כאן אתם כבר תבינו למה. מדובר בעיר ששימשה לפני שנים רבות כבירת פורטוגל וממוקמת בה האוניברסיטה העתיקה ביותר במדינה שקיימת מהמאה ה-14, וגם נחשבת לוותיקה באירופה כולה. כיום לומדים בה 25 אלף סטודנטים ממקומות שונים, והשוס? האוניברסיטה של קוימברה מתהדרת באחת הספריות היפות בעולם.

אה ויש עוד שוס מטורף. הספרייה מחזיקה ספר תנ"ך מהמאה ה-15, שנקרא "תנ"ך אברבנאל", מאחר שיש מסמך שמעיד כי יצחק אברבנאל בכבודו ובעצמו היה הבעלים של ספר זה. בקוימברה הייתה קהילה יהודית יחסית גדולה ומרגש להיחשף להיסטוריה הזו. אם גם אתם רוצים לקבל הצצה, ניתן להזמין (מראש) סיור בעקבות המורשת היהודית, דרך האוניברסיטה. אגב, בספרייה של האוניברסיטה יש כמות מטורפת של ספרים (65,000 ליתר דיוק) על כל נושא שבעולם, וגם כאלו מהמאה ה-12.

הנוף מאוניברסיטת קוימברה. צילום: ליאור כהן

כיאה לעיר עשירה בתרבות והיסטוריה, זה רק הגיוני ללון במלון שהוא בעצם אחוזה מהמאה ה-18, ואם זה לא מספיק אז כאן גם התרחש אחד מסיפורי האהבה הגדולים של פורטוגל. המקום נקרא Hotel Quinta das Lágrimas ומלבד האחוזה המפוארת עם הגנים המרהיבים, יש כאן את המסעדה הכי יקרה בקוימברה. המטבח משתמש במרכיבים מסורתיים והתפריט משתנה לפי עונות השנה. חומרי הגלם במסעדה, כמו הירקות ועשבי התיבול, הם תוצרת טרייה הגדלה בגינת האחוזה. רשימת היינות במסעדה ארוכה וכוללת מגוון יינות. גולת יצירת המופת כאן הוא יין הנקרא "פדרו ואינס", המשלב תערובת של שני זני ענבים מקומיים, אחד יותר חזק וגברי (עבור פדרו), והזן השני יותר מבושם ונשי (עבור אינס), כך שהאיחוד של השניים יוצר יין מיוחד למדי.

אם כבר הזכרתי את השמות פדרו ואינס, בואו תשמעו סיפור. מדובר בסיפור האהבה הגדול בפורטוגל בין הנסיך פדרו ואינס דה קסטרו הספרדייה. פדרו אולץ להתחתן עם אישה אחרת, אבל ניהל רומן סודי עם אינס. למרות ניסיונותיו למסד את הקשר איתה, אביו, מלך פורטוגל, סירב בגלל סיבות פוליטיות ולבסוף אף הוציא את אינס להורג. כשאביו של פדרו מת, הוא הומלך במקומו, ביקש את גופתה של אינס, והחשיב אותה כמלכה ואפילו הניחו כתר לראשה (וכך הפכה לאישה היחידה שהוגדרה מלכה לאחר מותה). מלחששים שהרומן האסור בין פדרו לאינס התרחש באחוזת Quinta das Lágrimas, והאגדה מספרת שרוחה של אינס עדיין משוטטת ברחבי האחוזה, מחפשת אחר פדרו. בכל אופן, אני יכולה להבטיח לכם שלא תראו כאן רוח רפאים, אבל תזכו לחוויה מיוחדת של לינה בארמון עם גנים ענקיים בשטחו, בריכת שחייה ומסעדה מעולה (לילה עולה בין 100-150 אירו לזוג). רבע שעה הליכה מהמלון תוכלו למצוא אזור של ברים תוססים, שבו מבלים כל הסטודנטים שלומדים באוניברסיטה.

אחוזה מפוארת שהפכה למלון. צילום: ליאור כהן

עם כל התרבות, ההיסטוריה והרומנטיקה באוויר, בואו נכיר לעומק את הצד הקולינרי שמחכה לכם בפורטוגל, וספציפית את המתוקים. המלצה חמה היא פשוט להיכנס לאחת הקונדיטוריות שתראו בקוימברה, או בכלל בכל מקום שתבקרו בו בפורטוגל. קינוח פופולארי וטעים במיוחד זה הפסטל דה נטה - מאפה מתוק וממכר, המורכב מבצק עלים במילוי קרם פטיסייר, ואוכלים אותו בעיקר בליסבון. פסטל סנטה קלרה - קינוח המבוסס על שקדים, אגוזים וביצים, ופסטל דה טנטוגל שמורכב מבצק עלים וקרם ביצים, הם הפופולאריים בקוימברה. קינוחים טיפוסיים נוספים הם קייזאדה גבינה, הולי בראד העשוי משקדים, אגוזים ודלעת, טיידה דה פרינס ועוד.

אבל הממתק המסורתי שנתקלתי בו לא מעט בפורטוגל הוא Ovos Moles, שנחשב לקינוח המסורתי והטיפוסי של אביירו. כמה מסורתי? קיים כבר מעל 500 שנה ועד היום עובר מדור לדור. המלית של הממתק עשויה ממים, סוכר וביצים, והמעטפת היא בצורות שונות כמו צדפות, סרדינים ועוד מוטיבים מהים, ועשויה מקמח ומים. אבל לצד כל המתיקות הזו, לאביירו יש גם צד מלוח! סביב הלגונה יש המון בריכות מלח, ולכן זה ה-מקום לקנות לחברים שבבית מלח משובח.

הצצה לקינוחים מקומיים. צילום: ליאור כהן

יקב משפחתי ולסיום מתכון לחיים

מזמן לא עצרנו לטעום יין. היקב המשפחתי AdegaMãe נחשב לאחד החדשים בפורטוגל (נפתח בשנת 2010) ונמצא במרחק חצי שעה מליסבון. מדובר באזור עם אקלים המאפשרים גידול ענבים ירוקים בלבד, ולכן היקב קונה ענבים אדומים מצפון פורטוגל. במקום עורכים סיורי טעימות יין, אירועים שונים וכמובן שיש כאן חנות יין לכל מי שמעוניין לרכוש לעצמו בקבוק, לפני החזרה הביתה.

  • כתובת: Estrada Municipal 554 | Fernandinho, Torres Vedras 2560-587
  • אתר אינטרנט: adegamae.pt

לסיום החוויה הקולינרית המדהימה הזו בפורטוגל, מצאתי את עצמי במסעדה בשם Noah הממוקמת ממש מול חוף הים בסנטה קרוז (Santa Cruz), עיר המרוחקת כשעה נסיעה מליסבון. מלבד אווירה טובה ותצפית על הגולשים בים, יש כאן אוכל נהדר וכל אחד יכול למצוא בתפריט מנה שמתאימה לו. למשל, ריזוטו פירות ים, נתחי עגל עם פטריות מטוגנות ושום, שרימפסים, צדפות, וגם פשוט המבורגר וצ'יפס, שתמיד כיף לאכול.

כמו כל ארוחה בפורטוגל, גם הפעם לצד הארוחה הייתי חייבת כוס יין טוב מיקב מקומי, ופתאום הבנתי את זה. פורטוגל היא מדינה מגוונת כל כך, יש בה נופים שונים מאזור לאזור, מזג אוויר שמשתנה בכל מקום, ולכן לא פלא שגם האוכל כאן מגוון אבל לכל חלק ייחוד ותוספות משלו.

ים כחול, אוכל איכותי ועשיר, יין משובח מתוצרת מקומית, אנשים טובים, ונראה לי שהבנתי את המתכון לחיים הממש טובים... ואז חזרתי הביתה.

סיום מושלם בסנטה קרוז... צילום: ליאור כהן

הכותבת הייתה אורחת של לשכת התיירות של פורטוגל וחברת ארקיע, המפעילה טיסות ישירות לפורטו וליסבון.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×