ואנקה וקווינסטאון - בירות האדרנלין

לאחר יערות הגשם העבותים בחוף המערבי נכנסים הפלגים לתוככי האי הדרומי, שם מחכות להן שתי עיירות שכל יעודן בחיים, להקפיץ את הדופק, לרדות בבלוטת האדרנלין ולצמק את הארנק והכל במיומנות רבה...
הפלגים
|
מפה
תמונה ראשית עבור: ואנקה וקווינסטאון - בירות האדרנלין

וואנקה

פנינו מהחוף המערבי לאיזור העיירה ואנקה. בדרך "פאס" - מעבר הרים ראשון ל"נשמה" שלנו בן השלושים, haast paas שחוצה את פארק mount aspring. כבר גילינו שהאוטו לא אוהב עליות אבל אם נותנים לו את הזמן הוא יגיע ואנחנו - לא ממהרים. מזמן שאנו נחרדים למהירות שהנוף חולף לידינו כאשר המחוג מראה שמונים קמ"ש, הלואי שמשהו מזה ישאר כשנחזור ארצה..

הדרך מהממת וניתן לעצור בכל מיני פינות חמד בדרך. אנחנו שעזבנו את החוף המערבי רק בשעות אחר הצהריים מוותרים על עצירות קצרות אך מחליטים לעצור ללילה בעיירה makaora מעט אחרי הפיסגה. מטוס קל צהוב עומד בקרבת פיסת דשא ממנה ימריא ככל הנראה למחרת היום, פסגות הרים מושלגות מסביב וקמפינג קטנטן עם אח בוערת, החלטנו - נשארים. השמש נאחזת בפסגות ההרים מסביב ממאנת לשקוע, ביד אמן היא צובעת את העננים ממעל באדום. היא כבר מעל אוסטרליה אבל מתעקשת להעניק לנו חווית שקיעה.

למחרת אנחנו מתעוררים לקול מנוע המטוס הקל, הוא ממריא לעבר ההרים והלב שלנו גם הוא ממריא. הפעם השמש בגב והנוף אפילו יותר יפה מאתמול. בירור קצר מגלה שהמטוס במשימה נחמדה. הוא לוקח ברי מזל לפיסת דשא אחרת בהרים, שם לאחר נחיתה ילכו לבדם שלוש שעות בנופים בתוליים עד לגדת נהר, שם תחכה להם סירת jet שתיקח אותם חזרה לנקודת ההתחלה רק מהר יותר, מהר לא ממהירות ההליכה, מהר יותר מהמטוס הקל!

מזג האוויר היה מדהים וכמו בכל יום שמתחיל בכיוון אחד וממשיך באחר גם יום זה היה עבורינו כזה. החלטנו לחוות את חווית סירת ה-jet. קבעו לנו שייט לשעת צהריים ושמחנו לחזור קצת על עקבותינו בכדי לבקר ב"בריכות הכחולות" על אם הדרך. את הכחול מקבלים המים שרק לפני מספר שעות היו עדיין קרח בקרחון אי שם במעלה ההר, ממינרלים שנאחזו בהם ברבות השנים. המראה מרהיב ור"ז כרגיל מתעקש להשוויץ לרותי שהוא יכול לשחות גם במים כאלה, תינוק...

נשארנו להקפיץ חלוקי נחל ונחפזנו לפגישה עם ג`ון נהג/טייס סירת ה-jet. את הסירות המציא חוואי מקומי לפני כחמישים שנה כאשר רצה לשוט לחלקות הרחוקות על גבי מי הנהר הרדודים, כאלה שמדחף רגיל של סירה אינו יכול להם. מנוע הסירה כשמה כן הוא - מנוע "סילון". הוא שואב מים ופולט אותם מיד חזרה- 3.6 טון מים בדקה, עיקרון זה מאפשר לסירה לשוט במים שכל עומקם 10 ס"מ וכן יכולות היגוי אין סופיות. ג`ון מתדרך ו"ממריא". הסירה חייבת לשוט במהירות מירבית לא על מנת שאנחנו נהנה מזרימת אדרנלין מואצת אלא בכדי לקבל עילוי, ממש כמו מטוס, אחרת תשקע לתוככי המים הרדודים. 

חדרנו את הנוף הדרמתי, לתוככי היער עד למרגלות הקרחון שמימיו הנמסים נשאבים מתחתינו חשבנו שנמות כמעט בכל פניה בנהר, מטפסים תרתי משמע על גבי חלוקי נחל רטובים, בקושי מים, מאיפה המנוע מצא לעצמו את טונות המים, לאלוהים פיתרונים, כעבור חצי שעה הגענו לחלקת יער ואספנו את הטיילים שהמריאו בבוקר, זוכרים? יחד איתם חזרנו על עקבותינו, הפעם ג`ון עצר להסברים, ומדי פעם לאחר התראה קצרה הועפנו בתוככי הסירה לאחר שג`ון סובב אותה 360 מעלות "על המקום". כרמל צווח משמחה ורותי עוד יותר חזק ממנו..הגענו רטובים קלות ומאושרים רבות! לא יכולנו להנתק מהנוף ופצחנו בפיקניק סוער, קינחנו בשאגה אותה למדנו מהבנות הלקסמבורגיות והמשכנו בדרכנו.

הנוף מתחלף מאלפיני למשהו שמזכיר קצת את הירידה לכינרת, עגלגל יותר, רך, הגענו לעיירה עם אווירה צעירה, אגם תוסס פעילות, חשבנו שליום/יומיים ונשארנו כמעט שבוע! את היום הראשון העברנו ב"puzzling world" חוויה משכרת חושים של תרמיות אופטיות, משחקי חשיבה ומבוך שתדעו איך להכנס אליו אך לא תצאו אלא כעבור שעה וחצי! אחר הצהריים הגענו לקמפינג מחוץ לעיירה להערך לסופה שהבטיחו כי תבוא. שאלנו מהיכן תגיע הרוח, התחבאנו מאחורי עץ וקרוואן חדיש ומוצק למראה וחיכינו. בחצות, בדיוק בזמן, החל המופע המוסיקלי- טיפות הולכות ומתחזקות על גג הפח שלנו. האוטו הטלטל כל הלילה אך קמנו בבוקר לשמיים נקיים, מי היה מאמין. שיחת חולין קצרה על חווית הלילה עם השכנים הניו-זילנדים הפכה לחווית סקי מים, ר"ז מאחור והבנים בסירה, איזו הכנסת אורחים!
בערב הגיעה משפחת ברזילי מהרצליה, ארי, סיגי ושלושת ילדיהם המקסימים. הילדים נדבקו מיד, המבוגרים גם, לקח לנו ארבעה ימים עד שהצלחנו להפרד...

ערב אחד הלכנו הגדולים לקולנוע. קולנוע נחמד בואנקה, "סינמה פרדיסו" שמו ואכן האווירה בו כמו אצל חברו האיטלקי. הגיעו מוקדם לא על מנת לתפוס ספה נוחה יותר או מקום במכונית הקטנה שנמצאת בתוך האולם אלא בכדי להזמין כוס קפה ראשונה, את השניה תזמינו בהפסקה...איזו רמה! טיפסנו למסלול קצר ויפה בשם diamond lake, מרחק מספר דקות מהקמפינג. משפחה של חוואים החליטה לשתף את הציבור עם אוצרות הנוף הנשקפים מחלקת האלוהים שלהם, החליטו ועשו. הכשירו מסלול הליכה בצורת שמונה כך שתוכלו לבחור לכם את אורך החוויה.

למעלה משקיפים על האגם חיברנו שיר ואפילו שרנו אותו בקולי קולות לפי המנגינה "על הגבעה יושבת פרה...", שתי משפחות שלא יודעות נפשן מרוב אושר והמילים להלן: ביום אחר הרחקנו רחוק יותר וגבוה יותר לטרק ה-rob-roy. ארבע שעות רישמיות כמעט שש לחבורה העליזה שלנו. בקצה המסלול שעובר ברובו ליד נחל שוצף חיכה הדובדבן. קרחון מרשים. אולי לא גדול כמו אחיו התיירותים ממערב אבל ממתי הגודל קובע?...

בדרך חזרה פיתח כרמל כאב בטן חריג ובכי בלתי פוסק, "קקי?" שאלנו, "לאאא"- ילל. ר"ז פתח בחזרה מהירה חזרה לרכב בנסיון להפוך שעתיים הליכה למשהו קצר יותר, באוטו נבחן את יעילות הקלבטן/אקמולי כל דבר שיקל על מצוקת הקטנצ`יק. כרמל בירידות טען שאינו יכול לרדת במדרגות ור"ז כבר חשב שהוא הוזה..אין מדרגות ובטח לא ממרומי המנשא. לאחר שעה של בכי בלתי פוסק הגיעה הישועה דווקא מכרמל עצמו - הוא ביקש לעשות פיפי...הנחל ליד כמעט עלה על גדותיו והילד שוב חזר לאיתנו, חייך והלך לבדו את כל שארית המסלול לבדו, כמה פשוט ויחד עם זאת כמה מסובך..

לתחילת הכתבה

קווינסטאון

הפרדנו כמעט בכוח את זוג היונים כרמל והילה לא לפני שהבטחנו כי נשוב ונפגש שתי המשפחות והדרמנו מרחק נסיעה קצרה לקווינסטאון. פגשנו עיר אלפינית, אגם יפה, עיר שאינה נחה גם בחורף על שום אתר סקי קרוב. צעירים בכל פינה. כאן בניגוד לואנקה בחרנו להתמקם במרכז, אצלינו כמו אצל הרבה אחרים הקרוואן הוא חלק אינטגרלי מהרכב, משמע, אנחנו סוחבים כמו צב את כל הבית איתנו לכל מקום, אפילו לקניות.. נהנינו מהעובדה שהקמפינג היה במרחק הליכה ממרכז העיר, לקניות, לאינטרנט, למשרדי ה-information.

לא חיכינו אלא דקותיים וכבר הלכנו ה"גברים" ר"ז ונמרוד לקפוץ ממרומי קניון בגובה 109 מטרים ב-swing. אתה עומד למעלה וקופץ, כמו בנג`י רק שבמקום גמישות החבל שמושכת אותך מעלה רגע לפני המוות, כאן אתה מגיע לקצה טווח הנדנדה והנפילה מתחלפת פתאום בתנועת מטוטלת לרוחבו של הקניון העמוק, המשלחים נדהמו מההחלטיות של נמרוד, רגע קט והוא כבר מתעופף בקניון, עוד יותר הם התרשמו בקפיצה השניה (כן, כן אי אפשר רק פעם אחת...) כאשר ביקש לקפוץ את "קפיצת הקפיצות", קשור מעל הקניון עם הראש למטה, משחררים אותך פתאום והינך טס למטה. איזה "גבר" יש לנו!

מדוע קפצנו דווקא שם? על שום העובדה שבמתקן זה אין מגבלת משקל לחוויה ואת גיל המינמום, עשר, השאיר נמרוד מרחק שבועיים שלמים מאחור...לרותי שלום. למחרת עלינו כולם ברכבל להנות ממראות האגם, לטייל קצת על הפיסגה, לצפות במצנחי הרחיפה ממריאים ולרדת בדמוי מזחלות. למחרת שוב נצפה במצנחי הרחיפה רק שהפעם ישבו בהם דניאל ונמרוד! עלינו להר ושילחנו את השניים לעמק...התנאים טובים, המדריכים ותיקים וחתיכים למראה (דניאל טענה שזה קובע), הכל עבר בשלום. הינו גאים בדניאל שהתגברה על הפחד וברותי שבאבירות ויתרה על התענוג לטובת נמרוד, איזו אצילות!(או פחד...?)

באחד משבילי הקמפינג שמעה פתאום רותי קול קורא "רותי!", ממש כמו בסופר ברעות...רק שאנחנו באמצע ניו-זילנד! בוסי הנגן המחונן וחברתו המקסימה טלי. לאחר החיבוקים הם הגיעו עם החליל ל"ביתנו הקט" ויחדיו העברנו ערב שישי מקסים. כעבור מספר ימים נחזור על החוויה יחד עם עוד כמה ישראלים מקסימים, פתאום סיוון הקיבוצניקית שולפת שירון, החליל מנגן, כולנו שרים, כרמל מהופנט וכמוהו כל שאר התיירים, כיצד הישראלים מתחברים בקלות כזו ישאלו.

עוד קפצנו לביקור באתר ההיסטורי של ממציא הבנג`י a-j-haket או כמו שרותי קראה לו יום אחד o-j-simpson.. האתר מומלץ לביקור. תוכלו לצפות בסירטונים של כל הקפיצות המשוגעות של אותו a-j ולחוות בו את חווית הקפיצה בלי לקפוץ. נשמע ללא הגיון כלכלי? ובכן באולם ההקרנה האקטיבי תקבלו את התחושה בדיוק במידה בכדי לרצות לצאת החוצה ולקפוץ באמת. אם בכל זאת נשארו בכם נוגדנים לאווירת האדרנלין שבעמק תוכלו לפחות לצפות מאוד מקרוב בכל שאר הקופצים.

לתחילת הכתבה

מיצרי מילפורד

רגע לפני פשיטת הרגל המשכנו הלאה ל-te anau. הצעירים מכירים אותה על שום היותה בסיס יציאה לטרקים מפורסמים באיזור. לנו היא היתה בסיס יציאה לשייט במיצרי מילפורד המדהימים. הנסיעה לפיורד היתה שוב בחברותא. הפעם משפחה מרמת גן. כרמל החליף בפעם המי יודע כמה את הנאמנות והפעם התרוצץ לכל מקום עם עמית היפה... פזית, האימא, אחראית במשפחה על התיכנון המדוקדק, התמסרנו ל"סיפור הדרך" אותו תיכננה ולא התאכזבנו. נסיעה לא קצרה לפיורד ועמוסה בעצירות קצרות ואטרקטיביות. בשייט הקטנים התרוצצו בכל האניה ואנחנו היינו פנויים לנסות ולעכל את היופי הזה שסביבנו. אל תוותרו, בכל מזג אוויר!

הזכרנו כבר במקום אחר...בניו-זילנד בעונה הנכונה לבטח תפגשו משפחות נוספות מהארץ. חיבור בלתי מתוכנן מראש ליום אחד או שניים נותן לילדים תחושה נעימה של מסגרת חברתית אותה השאירו בבית. תנו להם אותה!

חזרנו ל-te-anau רק בכדי לשמוע כי מזג האוויר אינו מבשר טובות. ביטלנו תוכניות לטרק בן מספר ימים אך התעקשנו לטעום קצת ויצאנו לדרך למסלול ה"קפלר", עד לביקתה קטנה קרובה. כשהגענו התחלף מזג האוויר כמו שהבטיחו. באגם פתאום צצה לה סירת jet. נמרוד שרגיל לעצור ריקשות בהודו הרים את היד והסירה שינתה כיוון אלינו. החלטנו בו במקום להתפנק ושאלנו האם אפשר לקבל טרמפ בנהר עד לנקודה בה החננו את הרכב. כן אפשר! כשלוש שעות הליכה חזרה הפכו לחצי שעת שייט מרהיב, מישהו שומר עלינו.. עזבנו בקמפינג חבורה נפלאה של ישראלים לפני ואחרי טרק כזה או אחר, מתדרכים אחד את השני לאחר דקותיים של היכרות ורק שאר התיירים עדיין משתאים כל פעם מחדש, מהו הדבק הזה שגורם לנו הישראלים לחבר שולחנות, אוכל וחיוכים, איזה כיף לנו שאנחנו כאלה!

לתחילת הכתבה

טיפים

  • איזור haast pas- מלא אפשרויות טיול אתגריות, בררו במשרדי ה-doc ב-makarora. לא מתאים למשפחות אך לפי הסיפורים והנוף אליו "חדרנו" עם הסירה- תחוו טרקים לא פחות יפים מאחיהם היקרים/עמוסים והיותר מפורסמים.
     
  • Jet boat ב-makarora- עלה הרבה פחות מאשר בקוונסטאון ו"סיפק את הסחורה". 72 דולר למבוגר חצי לילד, אין מגבלת גיל ובאמת שאפשר לקחת קטנטנים.
     
  • קמפינג בואנקה- במרכז העיר מצאנו אווירה של אכסניית נוער עמוסה מידי. אולי הזדקנו? ב-top ten היתה אווירת נכאים בלתי ברורה ולא אופינית. המשיכו 12 ק"מ קצרים ל-glendon bay. הקמפינג מנוהל על ידי שני זוגות מקסימים שעושים הכל. הוא מותאם למשפחות ואלה אכן מגיעות על טפיהם וסירותיהם...לא תצטערו. בשיא העונה של המקומיים (חג המולד) כדאי להזמין מראש. 
     
  • Puzzling world בואנקה - השאירו לחוויה חצי יום לפחות אם לא יותר מכך.
     
  • קמפינג בקוונסטאון- ה-top ten מנצח וכולם יודעים זאת, הזמינו מראש! והתפנקו לכם באווירה של חמישה כוכבים, כאמור במרחק הליכה ממרכז העיר. 
     
  • קווינסטאון רבתי- טעות לחשוב שהאיזור מספק רק אטרקציות אדרנלין יקרות. אם תתכננו לאיזור מספר ימים תוכלו להנות מהליכות יום בהרים סביב ומיופיין של העיירות הסמוכות arrowtown, glenorchy ו-frankton.
     
  • קמפינג ב-te anau. הtop ten - הפעם מפסיד. הוא מאד צפוף. היינו בו קצרות וויתרנו. הוא אמנם קרוב לאגם ואם מזג האוויר יפה והאגם בתוכניות, זהו שיקול חשוב. אנו העדפנו את המתחרה בכניסה לעיר great lakes שמו, של רשת קיוי. מצאנו בו מרחבים, סלון ענק עם אח בוערת, מטבח לא פחות גדול עם הרבה שולחנות נעימים והכי חשוב, את כל אותם צעירינו הטובים ביותר, לא תצטערו.
     
  • הדרך למילפורד סאונד - מרוב עצירות אפשריות אפשר לצאת יום קודם בכדי להגיע לשייט. אנחנו יצאנו באותו יום...ונמליץ על ה-mirror lake (כשמו כן הוא) ועל ה-chasm, תופעת טבע מיוחדת. 
     
  • השייט במילפורד סאונד - העדיפו כלי שייט קטן כך בתזכו לחוויה אינטימית יותר. השייט בצהרי היום יקר יותר שכן הינו מתאים בדיוק עבור כל האוטובוסים עמוסי היפנים שיוצאים בבוקר את כל הדרך מקווינסטאון. בחרו במוקדם (10:30) או המאוחר (15:00).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×