והפעם - פורטוגל: מנזרים, נופים והרבה יותר מכך

תמונה ראשית עבור: והפעם - פורטוגל: מנזרים, נופים והרבה יותר מכך - תמונת קאבר
המנזר בטומר

הטיול שלנו לפורטוגל – מסלול מעגלי של שבועיים מליסבון

הבלוג המקורי כולל תמונות. מי שרוצה לקבל אותו שיפנה אלינו

הערה: כדאי לשקול טיול עם רכב מליסבון לפורטו, עם טיסה חזרה מפורטו, או החזרת הרכב בפורטו וחזרה ברכבת. בליסבון היינו בלי רכב, ובפורטו החנינו אותו למשך כל השהות.

24.7.19 טיסה עם חברת TAP לליסבון.

סיור חינמי עם נימי חינימי לסבון -באלפמה ומורריה. מקסים.

בסיור שוטטנו בסמטאות הצרות לצד מבני מגורים ישנים בצבע לבן. בקרנו בחניון שבתוכו ציורי גרפיטי מרהיבים . ערכנו תצפיות מרהיבות לגדת נהר הטאז'ו ולככר רוסריו . מרפסת תצפית אחת היתה מחופה אריחים כחולים שתיארו את הקרב שבו נצחו הנוצרים את המורים המוסלמים. לגמנו ליקר דובדבנים בבית קפה קטן המשקיף על מורדות הגבעות המקיפות את נהר הטאזו מרחוק ראינו את הגשר הארוך וסקו דה גמה המחבר בין גדות נהר הטאז'ו.

25.7.19 נסיעה ברכבת לסינטרה. בחרנו לטייל בשני ארמונות, קינטה דה רגליה וכמובן ארמון פנה.

בתחנת הרכבת תור ענקי ללשכת מידע, אף אחד לא יודע איך להגיע לארמונות.

שאלנו בחוץ, הבנו שיש שני קווים, אחד למרבית הארמונות, והשני לקינטה דה רגליה. האוטובוס השני אמור להגיע כל 20 דקות. חיכינו הרבה יותר ולא הגיע שום דבר. נהג "טוק טוק" (ריקשה ממונעת), אמר שיקח אותנו ב5 אירו לאדם, ושכולם מבקשים 4 (!). הוא לא ניסה אפילו לשכנע אותנו לעלות וחיכה בפקק.

לבסוף עלינו על מונית, קצת יותר זולה, וחיכינו זמן רב לקניית הכרטיסים לקינטה דה רגליה.

קינטה דה רגליה הוא למעשה פארק רחב ידיים (ללא ברזיה או קיוסק), המכיל מבנים שונים ומשונים, עם הרבה צריחים, באר שיורדים אליה כמה קומות, וכו'. בעיני זה היה כמו להיכנס לספר, כמו , "צילה של הרוח". מומלץ. הארמון עצמו (באותו כרטיס), קטן ולא מרשים.

יצאנו משם והתחיל גשם שלא נפסק כל אותו יום. לקחנו טוק טוק (7.5 אירו לאדם) לארמון פנה. הנסיעה הייתה ארוכה למדי. הנהג עצר לנו בכניסה התחתונה של ארמון פנה. הלכנו ברגל בגשם דרך האגמים אל הארמון המקסים. השעה ומקום הכניסה חסכו לנו את התור. כמו כן, לא קנינו כרטיסים לפנים הארמון, אלא רק לגנים, שכוללים את המרפסות והארמון חיצונית. מדהים ביותר. לא סתם זה אחד ה high light של פורטוגל.

חזרנו באוטובוס לעיירה מהכניסה הראשית (יש גם אוטובוס מהכניסה לארמון לכניסה הראשית לגנים, אך הלכנו ברגל). אכלנו במסעדה בסינטרה וחזרנו ברכבת לליסבון.

26.7.19 טיול ברובע בלן – רובע מגלי עולם:

הסתמכנו על מסלול הטיול של אריק מהאתר כוכב ליסבון ועל הספר פורטוגל מסדרת "העולם".

התחלנו בכנסית ג'ירונימוש ההומה אדם, וראינו את קבר ואסקו דה גמה. למנזר הצמוד היה תור מאד ארוך לקניית כרטיסים לכן ויתרנו. לפי המסלול של אריק, הלכנו עד לאנדרטה לזכר החיילים שנהרגו במושבות מעבר לים בין 1961 ל 1975. השמות הרבים על הקירות מסביב ממחישים את מחיר הקולוניות (פורטוגל החזיקה במיקאו, המושבה האחרונה, עד 1999).

האנדרטה סמוכה למגדל בלן, העומד על שפת נהר הטג'ו. חיכינו ארוכות לקניית הכרטיסים, וטפסנו וצפינו לנוף היפה.

המשכנו לאורך הנהר, ישבנו לאכול בדוכן נייד של טאפאס הצופה לאנדרטת מגלי הארצות שהוקמה בתקופה הפשיסטית. המשכנו עם הסיור ולאחריו, הלכנו לאורך הטיילת שלאורך הנהר למוזיאון הלאומי לכרכרות. הספר מגדיר אותו כמוזיאון המתוייר ביותר בפורטוגל. יש בו אוסף נחמד של הרבה כרכרות מוזהבות ואחרות, וכן של מכוניות.

המשכנו לאורך הנהר וצפינו במראה המרהיב של גשר 25 באפריל, המזכיר את גשר הזהב בסן פרנסיסקו. בקצהו הרחוק פסל ישו. הגענו ל lx factory, מחסנים נטושים שהוסבו למדרחוב עם בתי קפה וחנויות מדליקות, כולל חנות ספרים מקסימה. בהמלצה מצוינת של הספר ישבנו בבית קפה Landeau, בו מלבד שתיה יש רק עוגת שוקולד אחת, שהיא באמת כליל השלמות.

27.7.19 טיול במרכז ליסבון (ליסבון הקלאסית):

היה קשה לתכנן את היום הזה בעזרת גוגל מאפס והספר. הרחובות מתעקלים, ויש הרבה עליות וירידות, לכן קשה לתכנן מראש. בסופו של דבר רוב האתרים שהיינו בהם היו סביב ככר רוסיו, וניתן לעלות במעלית לתצפית ,לכנסית סן רוקה ולמנזר כרמו (עלינו ברגל).

התחלנו במוזיאון קאלוסט גולבנקין שבצפון העיר. הוא כולל שני חלקים: מודרני ועתיק שביניהם גן יפיפה. אהבתי את החלק העתיק הכולל יצירות מסין ומטורקיה והרבה אז'ולז'ו.

הלכנו ברגל בהליכה ארוכה (בירידה) ועצרנו במסעדה מקומית. האתר הראשון שנכנסנו אליו היה כנסיית סאו דומינגוש היפיפיה. בחוץ יש אנדרטה עם מגן דוד, לזכר טבח שנערך ביהודים ב 1506. מעניין שהאנדרטה הוקמה ממש לאחרונה. הטבח החל כאשר אחד המתפללים בכנסיה ראה את דמותו של ישו מופיעה, הרבה התלהבו, אך היה מי שטען שזו צללית של נר. כיוון שהיה מהאנוסים החל הטבח.

המשכנו לכיכר רוסיו הענקית והיפה, חיפשנו את תחנת הרכבת היפה (ומצאנו!). משם עלינו בעליה לא מתונה לכנסית Sao Roque היפיפייה. המשכנו באותו גובה למנזר קרמו, לא נכנסנו בגלל התור. סמוך אליו נמצאת התחנה העליונה של המעלית. למעשה יכלנו לעלות במעלית ולחסוך את העלייה. הנוף ממרפסת התצפית של המעלית היה מקסים.

ירדנו לרחוב עם חנויות גדולות ומוכרות, שם עשינו קניות. המשכנו לשער אאוגסטה, הצופה אל הנהר. נפלא.

יום 5: 28.7.19 טומאר

אספנו את הרכב השכור, ונסענו לטומאר. מחוץ לעיירה נמצא מנזר מרהיב וגדול מהתקופה המנואלית. מומלץ בחום.

נסענו לעיירה, נמצא בה בית הכנסת העתיק בפורטוגל. הביקור בו מרגש. על בית הכנסת יש אתר אינטרנט מעניין. הוא נבנה ב 1430, ולפי מה שקראנו, יהודים הגיעו לטומר ולפורטוגל אחרי גירוש ספרד. אבל המלך התחתן עם מלכת ספרד, שהיתנתה את החתונה בהמרת היהודים. הם הוטבלו, וחלקם נהיו אנוסים.

בית הכנסת הפסיק לפעול, שימש ככלא וכמחסן עד שב 1923 יהודי פולני קנה אותו, ונתן אותו לממשלת פורטוגל.

הוא מתוחזק אך קטן ולא מרשים. מתפללים בו רק תיירים יהודים מדי פעם.

בעיירה היפה יש כנסיה, ממנה יוצאת תהלוכה כל 4 שנים, של נשים ששמות מגדל של לחמים ופרחים על הראש, כדי להודות לישו על אספקת האוכל.

משם נסענו לקאוימברה ולנו שם.

יום 6: 29.7.19 קואימברה

טיילנו ליד הנהר, ועלינו לגולת הכותרת של העיר: הספריה. יש תור ארוך לכרטיסים, וניתן לקנות רק בשילוב עם אתרים אחרים. עד שתורנו לספריה יגיע, נכנסנו למוזיאון הטבע המיושן אך המעניין ומרובה הפוחלצים. יותר מאוחר חזרנו אליו לארוחת "אכול ושתה יין כפי יכולתך" מצוינת ב8 אירו. המוזיאון נסגר להפסקת צהרים, ובקרנו גם במוזיאון מדע חביב, כנסיה וארמון.

הספרייה המפורסמת והמוזהבת יפה ומרשימה. ברחובות סטודנטים מנגנים ושרים (יפה) ומבקשים כסף מסיבות שונות.

המשכנו בנסיעה לעמק הדורו, לנו בעיירה פסו דה רגואה. העיירה נמצאת לאורך נהר הדורו עם נוף מרהיב ביותר של כרמים. הבתים סתמיים. עמדנו בתור זמן לא סביר למסעדת פיצה מצוינת, אך האפשרויות האחרות דלות.

יום7 30.7.19 : עמק הדורו

יום רגוע באמצע הטיול.

נסענו לעיירה Pinao, בדרך מקסימה בין גפנים. נוף מדהים ויקבים בדרך.

טיילנו בעיירה היפה, יש לה תחנת רכבת עם אזו'לזו. נהנינו לשוט לאורך נהר הדורו.

חזרנו מוקדם למלון כדי להנות מהבריכה.

יום 8, 31.9.19: פרידה מעמק הדורו, vila real ופורטו

בבוקר טיילנו בטיילת לאורך נהר הדורו בעיירה פסו דה רגואה.

נסענו לארמון Casa de Mateus הנמצא ליד העיירה Vila Real הסמוכה לעמק הדורו.

זהו בית אחוזה מרשים ביותר, עם גינות נהדרות, יקב וכרמים.

בערב טיילנו בעיר העתיקה של פורטו ובתחנת הרכבת Sao Beneto המעוטרת באזולזו יפיפים.

יום 9, 1.8.19 פורטו:

עיר מדהימה ויפיפיה, ולכן גם עמוסה מאד. אם מאד רוצים אפשר להקדיש לה רק יום אחד (עמוס מאד).

התחלנו עם העיריה, ומגדל הפעמונים, אפשר לעלות עליו אך התור ארוך ביותר.

האתר הראשון שנכנסנו אליו היה חנות הספרים ליבאריה ללו שהיוותה השראה לג'י.קי.רולינג (היא היתה נשואה לפורטוגלי וכתבה בפורטו את תחילת הסדרה). משלמים 5 אירו, שמוחזרים חזרה עם קונים ספר, מחכים בתור ארוך מאד, ונדחקים עם המוני אנשים בחנות ספרים בה הרצפה, התקרה וגרמי המדרגות הן חיקוי עץ. אני בהחלט חובבת הארי פוטר, אבל לדעתי לא ממש חייבים.

הכיף הגדול היה להסתובב בסמטאות, בחנויות ובעיקר ליד הנהר.

מהאתרים לא שבענו נחת: על כנסיית סאו פרנסישקו נכתב בספר שהזכרתי: "אם יש לכם זמן לראות רק כנסיה אחת בפורטו, זו הכנסיה" (לא אהבנו, זהב, זהב ועוד זהב). "קטקומבות מפחידות ורבות הוד..." (לא זה ולא זה). הכניסה ממש לא בחינם. פאלאסיו דה בולסה הוא ארמון מומלץ, אך הכניסה רק בסיור מודרך, ובפעמיים שנכנסנו אליו, הסיור באנגלית היה מתוכנן לעוד הרבה זמן.

לעומת זאת, ההליכה לאורך הנהר, חצייתו לאזור גאיה, ואזור גאיה עצמו הם מהמקומות היפים שיש. בגאיה יש הרבה מסעדות, ושוק מקורה של מזון מקומי בשירות עצמי. משם עלינו במעלה ההר עד לחלק העליון של הגשר. שם יש תחנת מטרו הצופה לנהר והרכבת חוצה את הגשר.

יום 10, 2.8.19 פורטו:

המשכנו לטייל בפורטו העתיקה, באזור הקתדרלה.

בהמלצת בעלת הבית שלנו, לקחנו חשמלית לתיירים שנסעה לאורך הנהר מערבה עד האוקיאנוס.

ליד האוקיאנוס יש חופי רחצה, וטיילת מאונכת לחוף. הראות הייתה מאד נמוכה, הלכנו בתוך ענן ממש, חוויה נחמדה. המשכנו וראינו עוד חופים יפים. משם נסענו לאזור הקניות (והאוכל) של סנטה קטרינה.

יש קניון וחנויות של מותגים ידועים, והיו מכירות סוף עונה.

יום 11, 3.8.19 בטליה, פטימה ונזרה

יצאנו בפורטו לכיוון מנזר בטליה היפה. מומלץ!

המשכנו לפטימה, תופעה אנתרופולוגית מעניינת עם סיפור מרתק. בקיצור: בשנת 1917, מריה התגלתה לשלושה ילדים שרעו צאן במקום. היא חזרה למקום עוד פעמיים נוספות, אליהן הגיעו עוד מאמינים רבים, שחלקם טוענים שראו את מריה. מריה הפקידה בידי הילדים 3 סודות. שנים מהילדים מתו בשנה שלאחר מכן, אך השלישית הפכה לנזירה וחיה עד גיל 97. היא סיפרה את הסודות לכנסיה, אחד בדבר המהפכה הבולשביקית, אחד שנוי במחלוקת על התנקשות באפיפיור שנים רבות מאוחר יותר, ועוד אחד כללי מאד. מעניין לקרוא את הסיפור.

כיום זה אתר ענק לעליה ברגל. קתדרלה חדשה ענקית ומפוארת, ומאחוריה אנשים שנדרו נדר שהתקיים, הולכים על הברכיים לאות תודה. אלו שמבקשים בקשות עושים זאת עם הדלקת נרות, חלקם בצורת הבקשה (ראינו כמה נרות בצורת תינוק). לטעמנו, הביקור במקום היה מעניין מאד.

הנקודה השלישית היה נזרה, שזכתה לתשבחות רבות. אנחנו התאכזבנו, הגענו לעיירת חוף המונית, ביום של ראות גרועה. התעכבנו רק מעט במקום, והמשכנו למקום הלינה, בכפר חמוד ליד אובידוש.

יום 12, 4.8.19 פניש ואובידוש

ל Peniche , עיירה גדולה בחצי אי על האוקינוס האטלנטי מגיעים כדי לשוט לאי ברלינגה. שיט שצפוי להיות יפה אך סוער. אנחנו ויתרנו כיוון שפספסנו את השיט של הבוקר, ואם היינו לוקחים את השיט של הצהרים היינו מפספסים את פסטיבל ימי הביניים של אובידוש, אך נהנינו מאד מהשיטוט בעיירה.

הגענו למצודה ששימשה כבית כלא לאסירים פוליטיים בתקופת הרודן סלזאר (ששמו הוא עוד מקור השראה של רולינג). הדייגים במקום סייעו לאסירים לברוח ע"י כך שאספו אותם בסירות דייגים מהכלא הנמצא על הים. המבנה מאד מעניין, אך גולת הכותרת היא הנוף הנשקף ממנו.

הגענו גם למוזיאון קטן, המתאר את הנשים שעסקו ברקמה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה, המבוססת על דיג. נכנסנו לכנסיה, באותו יום היה חג מקומי של מריה מקומית, המגינה על הדייגים (כך הבנו). צפינו גם בתהלוכה וברחובות המקושטים לכבוד החג.

אכלנו במסעדה דגים משובחת. נסענו למגדלור הנמצא על האוקיאנוס מחוץ לעיירה. הנוף של הצוקים המגיעים לים היה מדהים!!!

המשכנו לאובידוש. עיירה יפיפיה מימי הביניים. נעזרנו במסלול של אריק מכוכב ליסבון.

קנינו כרטיסים לפסטיבל ימי הביניים. נהנינו בפסטיבל, אבל לא כמו שציפינו. קראנו עליו סופרלטיבים רבים, אך לדעתי לא יתאים לכל אחד. יש אווירה טובה, הרבה אנשים לבושים בלבוש ימי הביניים (הנחה בכניסה למי שמתלבש כך). יש הרבה הופעות ודוכנים. אבל הפריעו לנו כמה דברים, מלבד זה שלא יכולנו להיכנס למופע הסוסים המרכזי כי היה עמוס. מסתובבים במקום שחקנים רבים, חלקם מחופש לאנשים מדממים שעברו עינויים. יש המון דוכני אוכל, היינו בהרגשה שנכנסנו לתוך מנגל, אנחנו לא אסטניסטים במיוחד, אבל האוכל נראה לנו לא הגייני, ולא קנינו דבר (בסוף התנפלנו על מסעדת פיצות באובידוש עצמה).

יום 13, 5.8.19 בודהא עדן, קאבו דה רוקה, קאשקאיש:

בודהא עדן: ליד אובידוש יש מקום מקסים וחדש. בעל יקב, שרצה ויכל להרשות לעצמו לפצות את העולם על אובדן פסלי בודהא ע"י הטליבן, הקים גן ענק עם פסלים רבים, חלקם של בודהאות. קפיצה קטנה לתיאלנד, באווירה רגועה ומלאת צמחיה. מומלץ מאד.

המשכנו לנקודה המערבית ביותר באירופה – קאבו דה רוקה, נוף פראי ומקסים של צוקים המגיעים עד האוקינוס.

המשכנו לעיירת החוף היפה קאקאיש, בה נהר הטג'ו זורם לאוקינוס. הגענו לבית מידות שניתן להיכנס לחפיר שלו ולשחות בנהר. במרכז העיר התיירותית יש הרבה מסעדות. סעדנו.

נסענו ללינה בפרבר של ליסבון, הסמוך לאקווריום ולשדה התעופה.

יום 14, 6.8.19:

ארוחת וטיול בוקר בטיילת מקסימה של הנהר, ליד הגשר המזרחי שאורכו 17 ק"מ. קרוב מאד לאקווריום.

טיסה חזרה.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של elidit?

‹ הפוסט הקודם
פארקי חבלים ביער השחור:
פארקי חבלים ביער השחור:
מתוך הבלוג של elidit
06-02-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של elidit »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×