זוג מבוגרים בטיול עצמאי לסין

תמונה ראשית עבור: זוג מבוגרים בטיול עצמאי לסין - תמונת קאבר
החומה הסינית (צילם מאיר טולידאנו)

פתח דבר:

בחודש אוקטובר 2016 נסענו אישתי ואני לטיול עצמאי בסין, שנינו בשנות ה-60 של חיינו וותיקים ומנוסים בטיולים בעולם החלטנו לאתגר את עצמנו ולנסוע הפעם לטיול שכמותו טרם עשינו.

הטיול חייב אותנו להיערכות מוקדמת של כחצי שנה, בחרנו לא להיעזר בשירותי תיירות לא בארץ ולא בסין אלא רק בכל המידע שנוכל לאסוף הן בכתובים, הן באינטרנט (חלקו גם באתר זה) והן מאנשים שחוו את החוויה ומכירים את התהליך.

בתהליך ההכנה ירדנו לרזולוציות הכי מפורטות שרק ניתן מתוך ההנחות:

א. מעטים יודעים לדבר אנגלית בסין

ב. סין חסמה את האפשרות לגלוש בגוגל ולהוציא ממנו מידע הנדרש שם

ולכן צריך לעשות זאת בהקפדה יתרה וביסודיות רבה עוד בארץ.

ההכנה כלל בפירוט תוכנית יומית, אמצעי תחבורה, אלטרנטיבות, מילון מונחים נרחב לגבי כל מקום ומקום בסינית ואנגלית, מפות (בעיקר מפות מקוונות שאינן מצריכות גלישה), אפליקציות עזר וכו' וכו'.

יצאנו לשם בתחושה שעשינו את כל שניתן כדי להקטין את אי הוודאות ולהספיק לבצע את התוכנית שקבענו לעצמנו וכך אכן היה, להכנה המוקדמת (כולל הזמנות כרטיסים מראש לטיסות פנימיות, רכבות, ומופעים) היה חלק דומיננטי משמעותי בהצלחה של התוכנית.

היות ונעזרתי רבות בטיולי בעולם באתר זה כמו גם בהכנה לטיול לסין, החלטתי לשתף את הקוראים בחוויות ולסייע ככל הניתן למי שמעוניין בכך (מלבד הפוסט אוכל להעביר חומרים רבים שהכנתי ולייעץ בנושא)

פרטי האישיים:

שמי: מאיר טולידאנו

טלפון: 054-8389555

דוא”ל: mertol@zhahv.net.il

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

יום ג' 4/10/2016

הגענו לבייג'נינג אחרי טיסה ארוכה ומתישה עם חניה בקייב, נחתנו בעיר בשעה 01:00 בלילה, בשדה התעופה כבר לא היו שאטלים בשעה זו ולקחנו מונית, הקפדנו שיהיה לה מונה אבל איכשהו יצאנו ממנה בהרגשה שהמחיר ששילמנו היה מוגזם, הגענו למלון המפואר, התארגנו בחדר והלכנו לישון את שנת הלילה הראשונה שלנו בסין.

ירדנו בבוקר לחדר האוכל, ארוחת הבוקר הייתה מאד מגוונת עם אוכל שאת רובו איני אוכל ובטח לא בארוחת הבוקר, אחרי הארוחה הצטיידנו בבגדים מתאימים למזג האוויר ההפכפך שקידם את פנינו והלכנו 3 דקות למטרו הקרוב, (בבייג'ינג מכירים את המושג סאבוווי ולא מטרו)

התלבטנו אבל בהתאם להמלצות רכשנו כרטיס IC נטען לנסיעות במטרו ובתחבורה הציבורית,

יצאנו מהמטרו וטיילנו רגלית בכיכר טיינאנמן ולאורך החומה של העיר האסורה עד שהגענו למדרחוב Wang fuijing

שבסופו יש שוק לילה שהוא למעשה ובעיקר שוק אוכל עמוס דוכני אוכל מקומי ומטיילים שרובם סינים שאוכלים בו כל חרק על שיפוד.

חזרנו בערב למלון בעזרת המטרו, בביג'נג יש 15 קווי מטרו ונוספים כל הזמן עוד ועוד, אנחנו הורדנו בבית אפליקציה מצוינת שמאפשרת להתמצא באופן מושלם במטרו בביג'ינג.

שמה של האפליקציה Explore Beijing והיא עובדת גם בלי צורך בגלישה.

  • עלותו של הכרטיס 20 יואן וניתן לקבל חזרה את מחיר הכרטיס והכסף שנשאר בו ( בתנאי שכל זה אינו מסתכם בסכום הגבוה מ-200 יואן)
  • המטרו בסין עולה לפי המרחק שמשתמשים בו, המחיר נע בין 2 יואן לנסיעה קצרה ו-5 יואן לנסיעה יותר ארוכה. (בהמשך יש הסבר לשימוש במטרו ואופן החישוב של עלות הכרטיס לפי המרחק)
  • בעזרת הכרטיס הנטען אין צורך לחשב את העלות השונה של הנסיעה, מכניסים את הכרטיס בתחילת הנסיעה ומכניסים בסיומה של הנסיעה והחישוב הוא אוטומטי.
  • בנסיעות נוספות בתחבורה ציבורית בעזרת הכרטיס הנטען, העלות פחותה לפעמים ב-50%

יום ד' 5/10/2016

קמנו בבוקר מוקדם כדי להספיק את היום הארוך והמורכב שמחכה לנו בנסיעה לחומה הסינית, אנחנו בחרנו לנסוע לאזור Mutianyu לאור המלצות שקראו בטיפים.

אחרי ארוחת הבוקר מיהרנו למטרו כשפנינו לתחנה משם יוצא קו 916 אקספרס, ולמרות שיצאנו מוקדם עמדה בפנינו בעיה שקו המטרו מס' 13 היה בתיקונים ונאלצנו לשנות את מסלול המטרו שתכננו וזה כשלעצמו גרר עיכוב של כחצי שעה.

הגענו ועלינו בקלות לאוטובוס בתחנה, למרות האנשים הרבים שחיכו לו, אוטובוס מגיע, ממלא ובא מיד חדש אחריו, העיכוב הבא שהיה לנו היה בעומס התנועה העצום מבייג'ינג ועד ליעד, כמעט כל הדרך היינו בפקק והנסיעה של כשעה הפכה לנסיעה של שעתיים. בדיעבד התברר לנו שמדובר בימי חג בסין ואפשר היה לצפות לעומס העצום שיחכה לנו בכל אתר שנהיה בו בימים האלו.

בשלב כלשהוא בנסיעה עלה מישהו והציע לנו לרדת מעט לפני התחנה שבה היינו אמורים לעשות זאת כדי לתפוס הסעה למרכז הכרטיסים, בתחנה בה ירדנו המתינו חאפרים רבים צריך וחובה לעמוד עימם על המקח, לנו לקחו לבסוף 80 יואן עבור שנינו בנסיעה של 20 דקות מהמקום שירדנו מהאוטובוס ועד למרכז קניית הכרטיסים לאתר החומה.

קנינו 3 כרטיסים: לכניסה - 50 יואן, לאוטובוס שאטל המוביל לכניסה - 10 יואן לנסיעה של 5 דקות,

ולרכבל הלוך וחזור - 100 יואן.

העיכוב הבא בסדרת העיכובים היה בתור לרכבל, עמדנו כשעה עד שהתיישבנו בקרונית ועלינו למעלה, הסתובבנו שם למעלה כשעה, יפה, מרשים אבל בעידן התקשורת של היום הכול היה צפוי ומוכר, הרבה מאד אנשים היו שם, מסתובבים ימינה שמאלה ודי מהר ממצים את המראה והסיטואציה ויורדים.

העיכוב הבא שחיכה לנו היה שוב בתור לרכבל למטה, כ-50 דקות זחלנו בו. כשהגענו למטה הנהג כמובן כבר לא חיכה לנו בסיכום עימו היינו אמורים להגיע אחרי שעתיים אבל הגענו אחרי 4 שעות בגלל העיכובים, יצאנו מהמתחם הלכנו דקה וחצי לכביש הראשי ותפסנו עוד חאפר שהחזיר אותנו לעיר כדי לתפוס את האוטובוס לביי'ינג הפעם במחיר של 40 יואן לשנינו.

העיכוב הנוסף של היום הארוך הזה היה כמובן בפקק חזרה לבייג'ינג נסענו שוב כשעתיים במקום שעה.

הגענו לעיר בשעה 19:30, כבר לא היה טעם להמשיך אז תפסנו את המטרו הקרוב ונסענו למלון.

יום ה' 6/10/2016

שוב השכמנו קום כדי להספיק להגיע לעיר האסורה וארמון הקיץ, אתרי חובה שלא ראינו עדיין, לקחנו את המטרו ונסענו שוב כ-45 דקות לתחנת טיינאנמן ומיד כשיצאנו מהמטרו בתחנה של טיינאנמן נכנסנו לתור עצום לבידוק בטחוני עבור כל אלו שרצו להיות בכיכר ובעיר האסורה, התור אמנם היה גדול ומפחיד אבל כמו שקראנו זה מתקדם מהר ועברנו גם את זה, המשכנו לאזור מכירת הכרטיסים שם כבר לא היה תור גדול, 30 קופות דיללו את התורים ויצאנו גם מזה, הופתענו שם לגלות ששנינו כבר כלולים בהגדרת סניור וקיבלנו הנחה של 50% על מחיר כרטיס של 60 יואן.

היינו בעיר האסורה כ- 4 שעות עברנו בכל מקום שתכננו, את רוב המבנים ניתן לראות בעיקר מבחוץ אבל נכנסנו לתצוגות של תכשיטים ושעונים, שם באה לידי ביטוי הצפיפות הנוראה שהייתה במקום, המחיר לכל אחת מהתצוגות הוא 10 יואן ואינו כלול בכרטיס הכניסה, התצוגות מרשימות אם כי השעונים היו יותר פסלים עם שעון קטן ולא ממש מה שציפינו לראות.

אחרי שתפרנו את העיר האסורה מדרום לצפון, יצאנו ממנה לחפש הסעה כדי להגיע לארמון המלך שנמצא בקצה השני של העיר כמעט, באזור צפון העיר האסורה אין מטרו קרוב, ניסינו למצוא אוטובוס כדי להגיע לאזור של מטרו (עם המפה שלי ניתן לעקוב אחרי נסיעת האוטובוס ולרדת באזור שיש בו מטרו ולהמשיך איתו), לבסוף הבנו שרק מונית תפתור לנו את בעיית המעבר לאזור הארמון, בלוח הזמנים הצפוף, עצרנו מונית, נסיעה של 20 דקות עלתה כ-60 יואן שילמנו בכניסה לארמון 30 יואן, שם כבר לא היינו בגדר סניור, קצת מוזר שבאותה מדינה ואותה עיר יש כללים אחרים בעניין זה.

גם ארמון הקיץ כמו גם העיר העתיקה מהווים תצוגה של טירוף שלטוני של קיסרים שהעבידו מאות אלפים בבניה מגלומנית. באזור ארמון הקיץ יש אגם עצום וטיילת ויש ארמון שלא ניתן להיכנס אליו אלא לראות אותו על ההר המשקיף על האגם, ניתן לעלות במדרגות חיצוניות למעלה ההר ולראות את הנוף, יש שם מעבר מקורה של כ-780 מ' ויש רציף גדול עם עשרות סירות שניתן לשוט בהן באגם, סיימנו שם בערך בשעה 17:30 והלכנו כ-400 מ' למטרו כדי לנסוע חזרה למלון ולהתארגן למעבר למלון הסמוך לשדה התעופה. בדרך עצרנו ליד קופאית במטרו כדי להחזיר את הכרטיסים שרכשנו, נשאר בהם כ-40 יואן בכל כרטיס + מחיר בכרטיס 20 יואן, יש רק קופות מסוימות שבהן ניתן לקבל חזרה את מחיר הכרטיס והיתרה, להפתעתנו הסתבר לנו מה שלא ידענו, שנדרש להחתים את הכרטיס בהלוך ובחזור גם באוטובוסים בניגוד לטיפ שקראנו והיות ולא עשינו זאת נדרשנו ללכת להחתים את הכרטיסים באוטובוס עכשיו, ויתרנו על הטרטור הזה ועל הכסף שנשאר, והמשכנו במטרו למלון, לקחנו את המזוודות וחזרנו למטרו כדי לנסוע 12 תחנות לכיוון המלון החדש שיתרונו בסמיכות שלו לשדה התעופה והשטאל שיש לו לשדה.

המעבר היה חלק, ליד המטרו ביציאה תפסנו טוק טוק קטן שתמורת 30 יואן הביא אותנו למלון, הזמנו גם את השאטל לבוקר, והתארגנו ליום המחרת והמעבר לעיר שיאן.

יום שישי 7/10/2016

הטיסה שלנו לשיאן נקבעה לשעה 08:45 ולכן הזמנו את השאטל לשדה התעופה לשעה 06:00, הבנו שגם בטיסות הפנים יש הקפדה יתרה ורצוי להקדים,

ביקשנו לרדת בטרמינל 2 המיועד לטיסות פנים והופתענו לגלות שהמעבר בין טרמינל 3 לטרמינל 2 הוא תהליך הכולל יציאה מהשדה ונסיעה של כ-10 דקות בעיר. אבל אנחנו על השאטל שעשה את כל הדרך הזו עד לטרמינל 2.

הגענו לשדה ובררנו איפה נעשה תהליך הצ'יק אין וכשהעברנו את המזוודות בשיקוף גילו שיש לי במזוודה מצית שהולך איתי כבר שנים בנסיעות רבות ומעולם לא הטריד אף בודק אבל כאן אסור להעלות מצית גז גם לא במזוודה, סיימנו את התהליך והתיישבנו ליד ה-Gate לחכות להעלאה למטוס, בינתיים שתינו קפה בכוסות וקפה שהכנו מראש מתוך ידיעה שיש בשדות התעופה בסין מכונה למים חמים וקרים וכך אכן היה, כשהגיע השעה הלכנו ל-Gate וגילינו שאין בו אף אחד, לאחר בדיקה הוברר לנו שיש שינוי והועברנו ל-Gate אחר ומשם באיחור של מעל שעה, המראנו ליעד הבא שלנו שיאן, נחתנו בשיאן בשעה 12:00.

חיפשנו בשדה התעופה את מיקום השאטל לעיר, כמו שכתבו בטיפים, יש שילוט ברור בשדה המכוון למיקום קופת הכרטיסים לשאטל, יש מס' קוים שמגיעים לעיר, צריך לבדוק מה מתאים ביותר, לשלם 25 יואן ולעמוד בתור לאוטובוס, שעה נסיעה והגענו לעיר, ירדנו מהאוטובוס ובדקתי במפה באייפד את מיקומנו יחסית למיקום המלון, המפה הראתה כיוון שונה אליו התחלנו ללכת וכשהבנו שהתברברנו, החלטנו לקחת טוק טוק שביקש 10 יואן, אחרי נסיעה של 2 דקות הנהג מצביע לנו על מבנה ואומר שזה המקום, תחת השפעת האייפד התווכחתי איתו אבל שילמתי לו את הכסף ויצאנו לראות מה המבנה, התברר שהוא צדק וזה המלון, אחד המפוארים שהיינו בו שוכן במרכז העיר, כרגיל גם עובדים נדיבים עזרו לנו להביא את המזוודות לחדר, התארגנו ויצאנו לתור את העיר.

הלכנו לאורך הרחוב הראשי עד שהגענו לקצה השני של החומות בשער הדרומי, משם הלכנו למוזיאון האבן ולשוק העתיקות שויואנמן, מחיר הכניסה למוזיאון היה גבוה למדי 75 יואן לאדם המוזיאון אומר הרבה לעם המקומי והרבה פחות לתיירים, בביתן האחרון היו פסלי חיות וכל השאר בזבוז כסף וזמן. כמובן העתיקות אינן ממש עתיקות אבל נחמד להסתובב בו, משם המשכנו וראינו את כיכר הפעמון ולאחריה את מגדל התוף. משם המשכנו לרובע המוסלמי ועלינו שוב על חגיגת שוק אוכל ססגונית ושוב עם האוכל הסיני שמשאיר אותי בלי תיאבון. מהשוק החלטנו לוותר על שירותי טוק טוק ולהמשיך רגלית למלון,

מחר מחכה לנו יום נסיעות לחיילי הטרקוטה.

יום שבת 8/10/2016

קמנו שוב מוקדם כדי להספיק להגיע למוקד הביקור בשיאן – חיילי הטרקוטה האוטובוס לאתר יוצא ממזרח לתחנת הרכבת ליד השער הצפוני של החומה, במקום ממתינים הרבה אוטובוסים ליד כל אוטובוס יש מקדמת מכירות שמציעה לך לעלות על האוטובוס המסוים שלה, אנחנו עלינו על אוטובוס בקו 306 שהומלץ לנו בטיפים ובמלון, מקדמת המכירות/הכרטיסנית עולה גם היא ובמהלך הנסיעה גובה 8 יואן עבור נסיעה של כשעה וקצת, האוטובוס הוריד אותנו במגרש די נטוש והבנו שצריך ללכת קדימה עוד כ-10 דקות כדי להגיע לכניסה אולם בדרך אחרי כדקה הליכה, מישהו היפנה אותנו למגרש חניה גדול סמוך מעבר לכביש שגם שם יש כניסה לאתר, אמנם לא הכניסה הרשמית עימה ניפגש ביציאה אבל כניסה עם קופות כרטיסים.

כרטיס כניסה עולה 150 יואן לאדם עברנו כרגיל בדיקה של התיקים ונכנסנו, השטח מאד יפה ומטופח, קשה להאמין שרק לפני כמה שנים הייתה שם אדמת בור מוזנחת.

לפי התכנון שלהם צריך להגיע קודם לראות את הסרט (בשפתם) אחר כך ללכת לאולמות 1, 2, 3 לפי הסדר הזה, מצאנו בטיפים שרצוי להפוך את הסדר ולהתחיל באולם 3 כדי להשאיר את הפסגה לסוף וכך עשינו, בכל אולם יש משהו הקשור לחפירות ולממצאים ובאולם 1 המרכזי והחשוב מכולם, יש אוסף מרשים של חיילי הטרקוטה, בסה"כ מרשים, אם כי זו לא הפתעה והחוויה המצופה כבר ידועה מראש.

כשיצאנו גילינו שאנחנו ביציאה/כניסה הראשית משם לא נכנסנו, ושם כבר עולם אחר, עשרות חנויות ורוכלים והרבה צבע ויופי ומקום מטופח כראוי לחשיבות האתר, בכניסה יש מגרש חנייה גדול ולידו גם תחנת אוטובוסים שוב עם מקדמות המכירה, הפעם עלינו על אוטובוס 914 וחזרנו אתו לשיאן.

עשינו הפסקה קצרה ויצאנו לעשות השלמות , עלינו על אוטובוס קו 5 ונסענו לפגודה האווז הגדול, נסיעה עולה 2 יואן לאדם, ירדנו שם והתחלנו לטייל בשטח המרשים מאד של הפגודה.

הכניסה לפגודה עלתה 50 יואן לאדם, נכנסנו ועברנו בכל הביתנים המרשימים שבשטח, הפגודה הוקמה כדי לשמר כתבים עתיקים שהובאו לכאן ואכן יש גם חדר עם כתבים עתיקים מרשימים, מאמינים מגיעים לשם כדי לבקש מבודהה ולתרום לו לרווחתו.

משם לקחנו מונית וחזרנו לאזור מגדל הפעמון והלכנו רגלית למגדל התוף, נכנסנו שוב לרובע המוסלמי המרשים ביום ובלילה, הגענו במקרה לשוק מדהים של חפצים כמו בירושלים העתיקה, השוק לא הוזכר בשום מקום למרבה הפלא, שוק גדול וצבעוני, מצאנו שם מסעדה וניסינו לאכול שם בשר על האש, מבחינתי לא הצלחה מסחררת, גם חריף מאד וגם מלא שומן אבל העיקר שיצאנו שבעים, יצאנו מהשוק והרובע כשלפנינו למופע המזרקות ליד הפגודה הגדולה.

תפסנו שוב טוק טוק שהנהגת בו הפרה תוך כמה דקות את כל חוקי וכללי התעבורה והגענו בדיוק בשעה היעודה 20:30 אלא שהמופע התעכב והתחיל בשעה 21:00.

מופע יפה אם כי ראינו יפים ממנו, אחרי המופע תפסנו את אוטובוס קו 5 וחזרנו למלון להתארגן לקראת העזיבה מחר בדרכנו לצ'אנגדו.

יום ראשון 9/10/2016

כדי להגיע לטיסה בזמן קמנו מוקדם אף יותר מאשר בימים האחרונים ובשעה 07:00 כבר נפרדנו מהמלון הנפלא והלכנו לחניה של השאטל לשדה התעופה, קנינו כרטיס (25ש"ח לאדם) ויצאנו לדרך לשדה התעופה, הופתענו שבטיסה יחסית קצרה, חילקו לנו ארוחה קלה ומים זה מה שעושה תחרות בין חברות תעופה רבות המתחרות על התנועה הרבה של טיסות הפנים.

אחרי כשעה וחצי, נחתנו בשדה התעופה של צ'אנגדו ולפי ההנחיות שהיו לנו יצאנו משער 4 בטרמינל 2 בו נחתנו, חצינו את הכביש בתחומי השדה וראינו לפנינו את הקופות של השאטל המוביל משדה התעופה לעיר. יש 4 קוים לשאטל הזה ולפי בדיקה מוקדמת שעשיתי היינו צריכים לקחת את קו 2 שמגיע קרוב אבל ראיתי שקו 1 עומד לצאת אז שילמנו 10 יואן ועלינו עליו, בעזרת בחורה נחמדה שדיברה מעט אנגלית, הגענו למטרו קו 1 שמוביל למלון וירדנו בתחנה הרלוונטית. משם נעזרנו באייפד כדי להגיע למלון טיבט צאנגדו המפואר והמפנק.

התארגנו בחדר הגדול והיפה שקיבלנו, ויצאנו לתור את העיר, מזג האוויר היה מעט סגריר והלכנו לאורך הרחוב לכיוון מנזר wenshu, מנזר גדול בשטח של 55,000 מטרים, המקום מכיל כ-200 פסלי בודהה ואלפי כתבים עתיקים, יש בו מבנים וגנים יפים, הסתובבו בשטחי ויצאנו ממנו להמשך הסיור בכיוון כיכר טיינפו, הכיכר המרכזית בעיר. בדרך עברנו דרך רחוב ג'ין לי, רחוב עתיק שהפך למדרחוב מלא דוכנים.

למרות טפטוף הגשם הטורדני, הגענו לבסוף לכיכר טיינפו, כיכר שמשקיף עליה פסל של מאו מסביבה גורדי שחקים מעניינים ומתחתיה קניון עם עשרות חנויות ודוכנים, טיילנו במקום, ומשם לקחנו את מטרו 1 חזרה למלון.

  • בסין אין מושג כזה – זכות קדימה להולך רגל, גם לא במעבר חציה, כולם נוסעים ונדחפים ולא מוותרים.
  • מרבית השירותים בסין הם שירותי כריעה, גם במקומות מפוארים וחדשים, בשירותים הציבוריים לא תמיד מוצאים נייר ורצוי להצטייד מבעוד מועד.
  • במטרו בסין עורכים בדיקות בטחון באמצעות שיקוף תיקים.
  • השפה הסינית בנויה מהברות ואינטונציות ולכן היא נשמעת כמו סדרת נהמות צעקנית, היוצרת מירב דציבלים במקומות סגורים
  • המטרו בצאנגדו עמוס מאד, יש בעיר 4 קוים ותדירות המטרו אינה רבה וגורמת לצפיפות רבה.

יום שני 10/10/2016

החלטנו לקום הבוקר מוקדם שוב והפעם כדי להקדים לרכבת ולהגיע לפסל בודהה הגדול בלישאן.

התייצבנו בחדר אוכל מוקדם עם פתיחתו ובהתאם לפאר של המלון כך גם ארוחת הבוקר שכללה גם גבינה צהובה (נדירה מאד בסין) ומיני ירקות.

בסיום ארוחת הבוקר הלכנו למטרו שלנו קו 1 ונסענו לתחנת רכבת דרום כדי לקחת משם רכבת בשעה 08:45 מה רבה הייתה הפתעתנו שהתברר לנו שהרכבות כולם עד השעה 11:45 מלאות, בסין לא עומדים ברכבת מסוג זה וכל כרטיס כולל את מס' הקרון והכיסא שלך, היות ולא הזמנו את הרכבת מבעוד מועד, ולנוכח הנסיבות נאלצנו לשנות את .התוכניות קנינו כרטיסים הלוך וחזור וחזרנו למטרו כדי לנסוע לכיכר טיינפו.

משם המשכנו רגלית לפארק העם, (כניסה חופשית) גן נפלא, גדול ומטופח הכולל פינות רבות שבהם מתכנסים אנשים כדי לעשות ספורט, לשיר ולרקוד התענגנו שם כשעה וחזרנו למטרו כדי להגיע חזרה לתחנת הרכבת ולנסוע ללישאן..

הרכבת חדישה, נוחה ומהירה, הסינים מנהלים אותה כמו מטוס, יש תהליך של ציק אין, יש דיילות, הכיסאות משנים תנוחה והעיקר, הרכבת נוסעת במהירות ומגיעה אחרי שעה במקום באוטובוס בשעתיים.

ירדנו בתחנת הרכבת וכמו שצפינו קפצו אלינו נהגים והציעו לקחת אותנו לבודהה, אבל אנחנו כבר החלטנו שאת הבודהה אנחנו רוצים לראות מהמעבורת ולא מעוניינים לגעת בו בצפיפות עם המוני האנשים שהיו שם.

לקחנו מונית (בסין כנראה יש אישור לקחת נוסעים ברכב פרטי במונית) מהר מאד ראינו שהנהג לא ממש מבין איפה המזח ולאן אנחנו רוצים להגיע, אז עזבנו אותו ולפי עצת שוטר עלינו על קו אוטובוס מס' 3, נסענו הרבה תחנות והגענו למזח וקנינו כרטיסים למעבורת (70₪ לכרטיס).

עלינו על במעבורת, נסיעה של כמה דקות והגענו לנקודות התצפית הטובות על הפסל, צילמנו אותו מכמה זוויות וחזרנו.

כשירדנו מהמעבורת החלטנו ללכת גם לפארק האורינטלי שם לפי הטענה יש אלפי פסלי בודהה. הגענו לשם אחרי הליכה של רבע שעה שילמנו עוד 70 ₪ ונכנסנו לגן מדהים, יפה ומרשים פי כמה מפסל הבודהה הגדול, טיילנו שם כשעה בין השבילים ופסלים, נכנסנו למערה מדהימה. בגן יש את פסל הבודהה הגדול ביותר, הבודהה השוכב, אליו צריך לטפס במעלה ההר ולכן ויתרנו, משם מיהרנו לתפוס מונית לתחנת הרכבת ועימה חזרנו לצ'אנגדו.

יום ג' 11/10/2016

היום תיכננו יום של השלמות, את כל האתרים החשובים בעיר וסביבתה כבר ראינו וחווינו ונותרו לנו מספר אתרים מומלצים שאינם בגדר חובה, קמנו מאוחר יותר סיימנו את ארוחת הבוקר המפנקת המלון ויצאנו ליעד הראשון – השוק הסיטונאי שבמקרה נמצא בקרבת המלון, בנין בין 5 קומות גדול שמשתרע בין רחובות ומכיל בתוכו מאות ואולי אפילו אלפי רוכלים וחנויות בעיקר מתחומי הטכסטיל אבל לא רק, מהשוק הסיטונאי הלכנו עד למטרו ומשם נסענו לפארק, בדרך בין המטרו לפארק קנינו מרוכל על אם הדרך פומלה ובננות והמשכנו לפארק כדי לאכול את ארוחת הפירות. משם הלכנו כחצי שעה לתחנת המטרו ירדנו והמשכנו עוד כחצי שעה הליכה לפארק הבמבוק 20 יואן דמי כניסה ונכנסים לגן עדן של במבוקים וצמחים על שטח נרחב וסמוך לנהר גדול שחוצה את העיר.

כשיצאנו מפארק הבמבוקים הלכנו שוב הליכה ארוכה כדי להגיע למטרו ובאמצעותו להגיע לסמטה רחבה וסמטה צרה, זה השם שניתן לאזור עתיק ששופץ ב-2008 וכיום זה אזור של אוכל רחוב, בתי תה, ומכירת חפצים שונים, הסתובבנו שם וקנינו מתנות, חזרנו למלון וביקשנו לוודא שהמונית למחר תגיע במועד שביקשנו בבוקר עלינו לחדר כדי להתארגן למחר לטיסה לגווילין, היעד הבא שלנו בטיול.

  • השילוט במטרו ובכל מקום הוא גם באנגלית ומבחינה זו אין כל בעיה להתמצא ולהסתדר.
  • התנועה בסין עמוסה ביותר במרבית שעות היום, ולכן אם יש אלטרנטיבה של רכבת זה תמיד עדיף.
  • מסתבר שגם הסינים יודעים את ההמלצה הקודמת ונוסעים הרבה ברכבת, הרכבת שאנו נסענו בה לשיאן, כללה כ- 20 קרונות ועל אף זאת רצוי להזמין מראש מקום ברכבת כדי לא להיות במצב שהרכבת המתוכננת מלאה ואין בה מקום (בסין אין נסיעה ברכבת בעמידה וכל אחד מקבל כרטיס אישי עם שמו ומקומו ברכבת)

יום ד' 12/10/2016

ירדנו בבוקר ללובי בשעה 05:20, המונית כבר חיכתה לנו ביצענו ציק האוט, נפרדנו מהמלון הנפלא ונסענו לשדה התעופה.

בשעה זו הנסיעה ארכה כחצי שעה, מזה אפשר להניח שבשעה מאוחרת יותר זה היה לוקח כשעה לפחות עקב הפקקים הרבים שנתקלנו בהם בכל עיר בסין, הגענו לשדה וביצענו את התהליך, קיבלנו כרטיסי עליה למטוס והלכנו לגייט שלנו, המראנו בדיוק בזמן ונחתנו אחרי שעה וחצי בגווילין, היות והתרשלתי בבדיקה מוקדמת לגבי ההגעה למלון, בדקנו בטרמינל והלכנו לפי השילוט לשאטל מהשדה לעיר.

המליצו לנו לעלות על שאטל מספר 1 ולרדת בתחנה הראשונה שלו משם לקחת מונית ואת זה עשינו, המונית עלתה בסה"כ 12 יואן וירדנו במלון מיוחד שנראה כמו מוזיאון שבעל המקום מטפח מאוספו הפרטי. קיבלו את פנינו 3 נערות חמודות שיודעות אנגלית טובה, קיבלנו את החדר, התארגנו ויצאנו לתור את העיר רגלית כמנהגינו.

המלון שוכן ליד האגם המרכזי ולפי המפה והטיפים, ראינו שיש שביל טיילת סמוך לאגם שמקיף אותו, החלטנו שנלך לכיוון הפגודות, השביל מדהים ביופיו ומומלץ בכל פה. הגענו עם השביל לפגודות השמש והירח, שילמנו 40 יואן ונכנסנו אליהן, המעבר בין הפגודה היבשתית לפגודה הימית, עובר במנהרה בתוך המים במעבר יפה, בפגודה הימית יש מעלית וניתן לעלות עליה 7 קומות במעלית ועוד 2 קומות ברגל, משם נשקף נוף יפה על כל העיר.

עזבנו את הפגודות והמשכנו לכיוון גבעת חדק הפיל, החלטנו לא להיכנס אליה גם מפני שאת הסלע ניתן לראות מבחוץ ולעלות לפגודה זו כבר לא אטרקציה ששווה את המאמץ, המחיר והזמן שדורשים.

משם הלכנו לכיוון פארק שבעת הכוכבים אבל מהר מאד הבנו שרצוי לקחת מונית לשם, תפסנו מונית עם גברת ואתה נסענו לפארק.

הפארק יפה, מרשים וגדול אם כי ראינו יפים ממנו, המחיר 70 יואן היינו בפארק כשעה וחצי ויצאנו ממנו לכיוון שוק הלילה בדרך אליו עצרנו בבית אוכל קטן שרבים כמוהו פזורים בעיר, אורה אכלה מרק ואני כמובן לא נגעתי בכלום.

שוק הלילה שרשום אצלי נמצא מדרום למלון אולם ליד מלון Waterfall שעל שפת האגם ראינו שוק לילה מדהים וצבעוני עם אוכל רב ומגוון ופריטים למכירה, השוק ארוך ומהנה כמו השווקים האחרים שהיינו בהם בטיול הזה.

המשכנו לאורך הטיילת הנמצאת ליד המלון לכיוון המלון, הטיילת בערב אפילו יותר מדהימה מאשר ביום עם התאורה הנפלאה שלה ושל הפגודות. חזרנו למלון והתארגנו לארוחת ערב בחדר.

מחר מצפה לנו עוד יום קשה של נסיעה לשדות האורז.

יום ה' 13/10/2016

עלינו בבוקר לארוחת הבוקר, חדר האוכל ממוקם בקומה 5 כדי שניתן יהיה לראות משם את הנוף של האגם, ארוחת הבוקר הייתה פשוטה ובסיסית בניגוד למה שהורגלנו לו במלונות הקודמים.

יצאנו מהמלון ותפסנו מונית לתחנה המרכזית שם תכננו למצוא את האוטובוס הנוסע לכיוון טרסות האורז, קצת היה קשה להבין איזה ואיפה האוטובוס עומד ועד שמישהו רשם לי שמספרו 91 אורה כבר קיבלה הצעה שאי אפשר לסרב לה, מכל החאפרים הרבים הסובבים שם מישהו הציע להביא אותנו עד הרכבל העולה לכפרDazhai במחיר 50 יואן לאדם,

הדרך לשם בתחבורה ציבורית שתכננו, עולה 60 יואן לאדם, 20 עד למרכז ששם קונים כרטיסים ועוד 40 משם ועד לכפר, קיבלנו את ההצעה עלינו לרכב שלו ויצאנו לדרך.

בדרך ניתן לראות בתקופה זו הרבה דוכני פירות ועכשיו מוכרים בעיקר פומלות ומזה אני מתקיים פה, מעולם לא אכלתי כל כך הרבה פומלות וערמונים, וזה מכפר על כך שבשבילי אין פה אוכל אטרקטיבי.

הדרך עד למרכז מכירת הכרטיסים עורכת כמעט שעתיים ועוד כשעה עד למרגלות הכפר משם ניתן לעלות ברכבל או ברגל, בדרך הנהג שלנו עשה הפסקה קלה כדי לאכול מרק, המרק עם האטריות ותוספות בשביל הסינים הם כמו קפה בשבילנו , עושים עצירה להתרעננות נכנסים לבית אוכל קטן שרבים ממנו פזורים על עם הדרך לוקחים מנה וממשיכים.

הגענו למשרד הכרטיסים הנהג ביקש 190 יואן כדי ללכת לקנות לנו 2 כרטיסים, אני החשדן כמובן הלכתי אחריו כדי לוודא שהוא לא עושה עלינו קופה והופתעתי שזה אכן המחיר, השאלה מדוע הוא קפץ והתנדב נשארה פתוחה בינתיים, למקום הזה מגיע האוטובוס מגווילין ומשם לוקחים את המיניבוס לכפר, אנחנו המשכנו עם הנהג שלנו עוד כשעה עד שהגענו למרגלות הכפר ולרכבל, הדרך לשם מאד יפה, צרה ליד צלע הר ומעל נחל זורם, כשהגענו ליעד, רצתי לקנות כרטיסים לעליה לרכבל (מחיר 110 ליחיד עליה וירידה), הנהג שחזר בינתיים אחרי שהחנה את הרכב, שמע שקניתי לבד והתאכזב מאד, או אז הבנו את הסיפור במלואו:

הנהג קונה את הכרטיסים בחצי מחיר (אולי כאזרח סיני או כמוביל קבוצה) לנו זה עולה מחיר רגיל והוא מרוויח מחצית מהמחיר, זו הסיבה שהוא מוכן להסיע אותנו במחיר של אוטובוס וזו גם הסיבה שהוא כל הזמן ממליץ להגיע למקומות שעולים כסף, כמו הרכבל.

הצטערנו באמת שלא הבנו זאת, אבל קבענו אתו שבשעה 14:30 הוא יחכה לנו ונחזור עמו, עלינו בשעה 12:30, לרכבת, 25 דקות עליה ברכבל, הסתובבנו על מרפסת התצפית נכנסנו לכפר ועזבו את המקום בשעה 14:00 כדי להגיע למטה בזמן שקבענו, למרות הנסיעה הארוכה והמחיר הרב והטרטור להגיע למקום, זה היה שווה את הזמן והכסף, אנחנו הגענו בתקופה שהכפריים מפרידים בין ענפי האורז היבשים לאורז (בין המוץ והתבן ) כך שמלבד השתילה ראינו את כל התהליך כולל ייבוש האורז. הנוף כמובן מדהים ולחשוב שזה מעשה ידי אדם זה מעצים את ההתפעמות.

יש במקום גם שביל עליה רגלי במקום הרכבל, השביל עובר בין הטרסות ובעונה זו ניתן לראות מקרוב את תהליך העבודה של הכפריים במקום.

חזרנו לגווילין בערך ב-17:00 הלכנו למלון שתינו ואכלנו ויצאנו לסיור בחלק האחר של טיילת האגמים, למרות שהטיילת לא מוזכרת בשום טיפ זו לדעתנו גולת הכותרת של העיר, גם ביום ובעיקר בלילה, מעולם לא ראינו טיילת כזו מדהימה ומושקעת כמו זו, הגענו עם הטיילת עתה לאזור מלון ה-Waterfoll, מידי ערב בשעה 20:30 מתקיים מופע של מפל מגג המלון, המופע מתקיים בחלקו האחורי של המלון שפונה לכיכר הגדולה, ליד המלון יש את שוק הלילה שראינו אמש, והגענו לשם כדי לאכול דג, הדבר היחיד שהייתי מוכן לאכול שם, וגם זה לא בתאווה רבה, סיימנו עם הדג והלכנו לראות את המפל, המפל יפה אבל לא מרשים במיוחד, חסר בו שילוב של אורות כדי שיהיה מרשים יותר, משם המשכנו דרך השוק והטיילת חזרה למלון.

מחר עושים השלמות בגווילין ונוסעים לינגשו.

יום ו' 14/10/2016

אחרי ארוחת הבוקר הדלה הורדנו את המזוודות עשינו צ'יק האוט במלון, השארנו את המזוודות ויצאנו רגלית לכיוון גבעת פובו הנמצאת בצפון העיר בין תחומי הנהרות. שוב הלכנו בשביל הטיילת היפה על שפת האגמים והמשכנו לאורך הנהר צפונה עד שהגענו לגבעת פובו Fubu hill שילמנו 28 יואן כניסה לאתר ונכנסנו פנימה, הסתובבנו במקום לרגלי הגבעה, פגשנו משפחה ישראלית והתחלנו לטפס במעלה הגבעה שגובהה כ-65מ'.

בלי הרבה אויר הגענו למעלה אחרי כ-316 מדרגות שספרתי בדרך חזרה, ממרום הגבעה רואים את הנהר ואת העיר, לא מראה מהמם במיוחד התבוננו מסביב ובעיקר ספגנו אויר שהיה חסר לנו בעליה הזו.

משם חזרנו רגלית למלון עצרנו בדרך כדי לאכול פיצה שהייתה בהחלט טעימה יחסית למה שציפינו פה, נפרדנו מאנשי הקבלה במלון על היחס והלבביות מגיע להם ציון 10, לקחנו מונית ונסענו לתחנה המרכזית, קנינו כרטיס נסיעה באוטובוס ליאנגשו (22 יואן) ויצאנו לנסיעה של כשעה וחצי.

רק בגאורגיה נתקלתי בכבישים ברמה כל כך ירודה, כל הכבישים המובילים ליאנגשו עוברים שיפוץ שאולי בעוד שנה יעשה אותם לכבישים מהירים אבל היום זה אילץ אותנו לנסיעה איטית של כ-20 קמ"ש בממוצע.

הגענו ליאנגשו שנראתה באזור התחנה המרכזית שלה כמו עזה, ממש לא מלבבת ולא יפה, כשירדנו מהאוטובוס, קפצו עלינו הרבה חאפרים שהציעו לנו הסעה למלון, הם ביקשו 60 ונסענו עם אחד עבור 40 יואן , הגענו אחרי נסיעה של 10 דקות למלון, קיבלנו את החדר הגרוע ביותר שהיה לנו בטיול הזה, בחרנו במלון כי חשבנו שמדובר בכפר נופש אבל התמונות לחוד והמציאות לחוד, חדר קטן וצפוף ברמה של הוסטל, סיכמנו עם הפקידה שמחר תעביר אותנו לחדר אחר, התארגנו בקופסה הזו ויצאנו רגלית לתייר את המקום, הלכנו כ-20 דקות (למרות שלמלון יש שאטל חינם לעיר בכל שעה נקובה) והגענו למרכז השוקק מלא דוכנים וחנויות ופרוס על מספר רחובות ובעיקר רחוב West שהוא ניגוד מוחלט לתחנה המרכזית של העיר הזו, מלא באנשים ומזכיר את שווקי הלילה שראינו.

טיילנו עד שעה 20:45 והגענו למקום האיסוף של השאטל חזרה למלון, זה אולי היתרון היחידי של המלון שמבצע נסיעות הלוך וחזור בין המלון ומרכז העיר.

  • הסינים אוהבים מאד לצפצף בכבישים אם צריך ואם לא נדרש, לא ציפצפת משמע אינך קיים שם.
  • הכבישים מלאים בטוסטוסים ואופניים שמזדנבים בלי חשבון מכל מקום, מסכנים את עצמם ואת סביבתם נוסעים בלי חוקי תנועה, נגד הכיוון, על המדרכות,
  • הסינים לא יודעים לעשות מאכלי חלב ולכן אין פה כלל גבינות, מעדני חלב, שוקולדים וכל דבר העשוי מחלב הוא נדיר פה, גם הגלידות שלהם אינן טעימות.
  • מרבית התיירות שראינו היא תיירות פנים של סינים שמטיילים בקבוצות ומשפחות באתרים, מעט היו תיירים מערביים למעט יאנגשו שם ראינו מעט יותר מערביים.
  • אין בסין כמעט שימורים בקופסאות, השימורים שלהם מגיעים באריזות וואקום ולא בקופסאות.
  • גילינו למרבה פליאתנו שחלק ניכר מהסינים אינם יודעים לקרוא מפות, ניסינו בתחילה להיעזר במפות כדי להתמצא והסתבר שקשה לעשות זאת עם מפה.
  • השם מטרו אינו שגור תמיד בשפתם של הסינים, ישנם מקומות בהם הרכבת התחתית נקראת מטרו ומקומות בהם היא נקראת סאבווי ומקומות שהסינים אינם מכירים בכלל את המושג.

יום שבת 15/10/2016

קמנו בבוקר בחדר הקטנטן שקיבלנו במלון ביאנגשו וירדנו לבדוק מה בתפריט ארוחת הבוקר, ארוחת הבוקר אינה כלולה במחיר הנמוך ששילמנו, אחרי שראינו שתפריט הארוחה ב-35 יואן הוא בהחלט סביר, הזמנו והתיישבו בסוכה בחוץ לאכול.

בינתיים הזכירה לנו פקידת הקבלה שאנחנו אמורים לעבור לחדר מרווח יותר מה שקרוי פה חדר משפחה (כאילו ששכחנו את הסיכום מאמש), סיימנו את הארוחה והעברנו את הדברים לחדר החדש המרווח למדי התארגנו ויצאנו רגלית בלי לחכות לשאטל לכיוון המרכז רח' ווסט ושלוחותיו הפעם באור יום אחרי שאמש היינו שם בערב.,. לאחר שסיימנו הלכנו לחפש את התחנה המרכזית ואחרי ששאלנו ובדקנו, הגענו למסקנה שהיכן שירדו אמש זו כנראה התחנה המרכזית למרות שבמפה היו עוד תחנות שהתיימרו להיות מרכזיות. את המקום הזה נצטרך מחר כשניסע לשיט על נהר הלי

לאחר מכן נפרדנו אורה ואני, אורה המשיכה לעץ הבניאן ואני החלטתי ללכת לחדר, בשעה 17:50 אורה חזרה והתחלנו להתארגן לנסיעה להופעה המיוחדת על נהר הלי.

בשעה 18:00 התייצב הנהג מחברת הנסיעות בה הזמנתי את הכרטיסים עוד כשהיינו בארץ ואסף אותנו ועוד נוסעים ממלונות אחרים, לכיוון אזור המופע, המופע הזה הוא אטרקציה בינלאומית ובאים לשם אלפים כל ערב לשני מחזורי ההופעות המתקיימות על המים בנהר הלי

באזור האירוע כבר ניכר היה שהארגון לקוי, מאות מכוניות, אוטובוסים, מוניות וריקשות מגיעות לשם להופעה והפקקים בכביש מתחילים במרחק רב ממקום האירוע.

כשהגענו למקום הלכנו כל נוסעי הרכב אחרי הנהג ונדהמנו לראות את חוסר הארגון ששרר שם, אלפי אנשים עומדים ומחכים לפי תורים ממוספרים, למארגן (במקרה שלנו זה הנהג) שנכנס ואחרי רבע שעה יוצא עם פתקים משם הולכים אחרי מישהי לתור חדש ואחר כך מקבלים כרטיסים, חוסר ארגון משווע ומדהים, נעזרנו בזוג מקסים של תיירים מגרמניה שהאישה סינית ומתקשרת עם הסביבה ורק ממנה הבנו מה רוצים מאיתנו בכל תור ולמה לצפות.

בסופו של דבר הגענו לכיסאות הממוספרים שלנו שהיו במיקום מצוין וההופעה התחילה, החלק החזק והמרשים של ההופעה בת השעה הוא בעיקר בסוף והרושם הוא בעיקר ממשחקי האורות, מכמות של מאות השחקנים ומכך שההופעה על המים, אנחנו רכשנו כרטיסים במיקום מצוין שאפשר לנו לראות היטב ולצלם.

ההופעה הסתיימה וחזרנו לרכב ההסעה כדי לחזור למלון, כמובן בשלב הראשון בפקקים שנבעו מכמות היוצאים במקביל לכמות הנכנסים, אין משטרה ואין סדר וכל אחד עושה על הכביש מה שנראה לו.

חזרנו למלון, ונפרדנו מהיום הזה כשמחר מחכה לנו השייט שאמור להיות מרשים על נהר הלי.

יום ראשון 16/10/2016

אחרי ארוחת הבוקר ברירנו עם בנות הקבלה הנחמדות את כל המידע שהיינו צריכים להיום ובכלל זה רכישת כרטיסים לאוטובוס מחר לשדה התעופה בגווילין.

התחלנו עם השאטל שנסע לעיר ואיתנו המשיך בנסיעה ספישל לתחנת האוטובוסים המרכזית שנקראת תחנת צפון, שילמנו לו 30 יואן עבור השירות הנוסף הזה וניגשנו שם לקנות את הכרטיסים לאוטובוס מחר, מחיר כרטיס 50 יואן לאדם, ובכך הבטחנו מקום באוטובוס במועד שרצינו כדי להתאים למועד הנדרש להיות בשדה התעופה בגווילין.

לאחר מכן ביררנו לגבי אוטובוס לינגדי / yangdi (אנחנו בחרנו לעשות את השיט על נהר הלי מיאנגדי דרומה, אחרי שקראנו המלצות בנושא המתייחסות לאזור זה) עלינו על המיניבוס ושילמנו לקופאית במיניבוס 15 יואן לנסיעה של שעה בדרך הקשה והמשתפצת בין יאנגשו לגווילין שזו גם הדרך לינגדי.

כשהגענו לינגדי הסתבר לנו שלא נפטרנו מהדרכים המשובשות והמיניבוס נאלץ להוריד אותנו כ-500מ' לפני המזח עקב תיקונים בכביש, הלכנו למזח רגלי ובדרך קניתי כובע נחמד.

כשהגענו למזח נזכרנו בבלגן שחווינו יום קודם במופע ומהארגון הלוקה, גם כאן לא היה ברור לנו מה עושים ואיפה אבל שאלנו ובדקנו והוברר לנו התהליך והוא כזה:

  • מינגדי יוצאות רק סירות במבוק קטנות ל-4 אנשים, המעבורות הגדולות לא יוצאות מכאן וגם לא עוצרות כאן.
  • צריך להתחיל בקופת הכרטיסים, אין כאן חאפרים וכרטיסים נמכרים רק שם, יש שלט קטן שמצביע על הכיוון אבל בעיקרון עם הגב לשער המזח בכיוון שעה 11 תראה את הבניין.
  • בין השעות 10-12 לא מוכרים כרטיסים כי לא יוצאות סירות ובנהר שטות רק המעבורות הגדולות.
  • מחירי הכרטיסים מטורפים לחלוטין במושגים מקומיים, אנחנו החלטנו לקנות כרטיס מינגדי לעיירה קטנה שנמצאת בין Xing Ping לינגדי אחרי שקיבלנו מידע שבין העירה הזו ל- Xing Ping יש טיילת יפה לאורך הנהר ואפשר לעבור את זה בהליכה.
  • אחרי שרוכשים כרטיסים (כאמור לחצי הדרך המחיר 118 יואן לאדם) ניגשים לשער ליד מגרש החניה ושם התבקשנו למצוא עוד זוג שיהיה איתנו בסירה, מהר הצטרפו אלינו זוג מקומי נחמד ויחד ירדנו עם השייט לסירה, קיבלנו חגורת הצלה ויצאנו לדרך.

האזור ששטנו בו אכן יפה ומומלץ כאזור היפה ביותר לשיט, נוף ההרים המחודדים וצבע המים מרשים.

שטנו כשעה לעיירה ומשם המשכנו רגלית על הטיילת הסלולה לאורך נהר לי, הדרך אורכת בין 90 דקות ל-120 דקות בהליכה נעימה.

הגענו ל- Xing ping הסתובבו בעיירה המלאה דוכנים, הצטיידנו בעגבניות (מצרך נדיר בסין) ובררנו איפה התחנה המרכזית משם נוסעים חזרה ליאנגשו. מסתבר שהמגרש העמוס באוטובוסים ליד המזח אינו התחנה המרכזית אלא מגרש חניה לאוטובוסים לתיירים הרבים המגיעים לשם לשייט או אחרי שייט, תחנת האוטובוס נמצאת כחצי ק"מ משם.

כרגיל עלינו כמו מקומיים למינובוס, שילמנו 10 יואן לכרטיס ונסענו כ-45 דקות חזרה ליאנגשו, האוטובוס עוצר בתחנת הרכבת הדרומית בעיר.

ירדנו והתחלנו ללכת לכיוון המרכז ורחוב ווסט כדי להיפגש עם מקדונלד עליו תכננו (אני ולא אורה)

סיימנו לאכול וקינחנו כמובן בגלידה ועשינו דרכנו למלון, עוד 25 דקות הליכה וסיימנו את היום.

מחר עושים השלמות ובערב טסים לחאנגג'ואו

יום שני 17/10/2016

בבוקר לקחנו את ההסעה למרכז העיר ומשם חיפשנו תחבורה כדי להגיע ליעד המרכזי שהומלץ לנו במלון – מערת הכסף silver cave.

התמקחנו עם נהגים ולבסוף החלטנו לנסות לקחת רכב חשמלי קטן במחיר של 100 יואן ל-5 שעות בתחילה חשבנו שאני אנהג בו אך לבסוף החלטנו להוסיף עוד 80 יואן לנהגת במקום לנסות להשתלב בבלגן הנוראי של הכבישים וכלי הרכב ביאנגשו בפרט ובסין בכלל.

בדיעבד זה אמנם היה נחמד שיש לנו רכב צמוד אבל הרכב הזה הספציפי היה איטי מאד וכדי להגיע למערה, היה נדרש לנו כשעה וחצי נסיעה במהירות איטית, עדיף היה לקחת מונית לשם, זה היה יכול להיות יותר מהיר ולא יותר יקר.

לבסוף כשהגענו למערה וע"פ הסיכום שהיה לנו עם הנהגת, נתנו לה את הכסף והיא קנתה את הכרטיסים, כבר נתקלנו בתופעה זו בטרסות האורז, הנהגים קונים כרטיס מוזל ובדרך זו מרוויחים את פער הכרטיס.

נכנסנו למערה ונדהמנו הן מגודלה העצום והן מהתאורה המושקעת בה, נדרש היה לנו כשעה לעבור אותה ולחוות הרבה מראות מרשימים של הטיפים וזקיפים, יהיו כאלו שיגידו שהסינים הרסו את המערה והוסיפו לה נופך מלאכותי אבל לטעמנו זה נעשה בטוב טעם במינון הנכון ומקצועיות רבה, נאמר לנו במלון שזו אטרקציה מרכזית בעיר ועל אף שלא קראנו על כך בשום מקום, מסתבר שרבים מגיעים לשם, וראינו מאות מבקרים שם, כרטיס כניסה עולה 84 יואן, מומלץ מאד.

אחרי שסיימנו במערה, נסענו חזרה כשעה וחצי למרכז, בדרך עצרנו למספר דקות על הגשר, התבוננו מהגשר וראינו את פעילות הרפטינג שמגיעה שם לסיומה, והמשכנו למרכז שם ירדנו, שילמנו והלכנו למקום המפגש המתוכנן עם השאטל, חיכינו והוא לא הגיע עד שהחלטנו שכנראה הוא לא יגיע וניסינו לתפוס רכב או טוק טוק, כשראינו שהזמן אוזל החלטנו ללכת רגלית למלון הליכה מואצת של כ-20 דקות כמו בערב אמש.

הגענו בזמן כדי להספיק לקחת את המזוודות ולתפוס את השאטל שייקח אותנו לתחנת האוטובוס הצפונית משם יוצאת ההסעה לשדה התעופה בגווילין, כרטיסים כבר קנינו אמש ומיקומנו היה מובטח. הופתענו שכל ההסעה הזו היא מיניבוס מצחיק בלי מקום למזוודות, יצאנו לפני השעה 4 לדרך של כשעה ועשרים דקות.

בדרך לשדה התעופה אחרי כשעה, המיניבוס שווק חיים והתחיל להוציא עשן מהמנוע, כולנו ירדנו ממנו ועמדנו מחוץ לרכב וחיכינו שיבוא רכב אחר שייקח אותנו, בארגון הסיני הלקוי זה לקח כ-50 דקות, אבל בגלל פער הזמן הרזרבי שלקחנו , הגענו בזמן כדי להתארגן ולעלות לטיסה שיצאה באיחור של כ-20 דקות ונתנה לנו את הזמן לשתות קפה ולהתרווח בשדה התעופה.

נחתנו בשעה 10 בערב והלכנו לחפש אם השאטל עדיין פועל בשעה זו, הופתענו לטובה להיווכח שלמרות השעה המאוחרת השאטל פעיל, יש לו 4 קווים שמגיעים למקומות שונים בעיר, על פי המלצה קנינו כרטיסים לקו 1 שמגיע למלון מרקו פולו שקרוב למלון שלנו (מחיר כרטיס שאטל לעיר 20 יואן)

נמל התעופה נמצא כ-30 ק"מ ממרכז העיר וכמעט כל הדרך לעיר היא על האוטוסטרדה בגשרים ומחלפים מעל העיר, ממש מדהים איזה השקעה בתשתית כבישים מהירים עשו פה, גם הופתענו לראות שמדובר בעיר שוקקת עם מגדלים ורבי קומות רבים ותנועה סואנת, אנחנו לתומנו חשבנו שמדובר במשהו ברמה של כפר קטן עם אגם גדול.

הפעלנו את האייפד במהלך הנסיעה ועקבנו אחרי מסלול האוטובוס בתחנה הראשונה שהוא עצר, עוד לפני מרקו פולו המלון, החלטנו לרדת ומשם הלכנו רגלית למלון.

הלכנו לפי האייפד אבל נעזרו גם בכתובת הסינית שהייתה לנו והגענו לבית דירות גבוה עם לובי מפואר, למעשה מכל הבניין העצום רק קומה 7 מיועדת לבית הדירות וכל השאר אולי מגורים או משרדים, קיבלנו את החדר הכולל מטבחון מינימלי והעיקר מקרר, יצאנו ליד המלון וקנינו ביצים ואוכל חם בבית אוכל, כך שהייתה לנו גם ארוחת לילה מאוחרת וגם מצרכים לארוחת הבוקר, הספקנו לראות קצת סרט לפני שנפרדו מהיום הזה בשעה 02:30.

  • יאנגשו היא עיר תוססת וססגונית, עיקר העיר מתנהל ברחוב West בין למעלה מ-1,000 שנים וברחובות הסמוכים לו כך שיוצא שהמרכז מאד גדול וכל פעם גילינו סמטה נוספת עם חנויות ושוק.
  • תחנת האוטובוס ביאנגשו נראית כמו תחנת האוטובוס של עזה ולחלוטין אינה מעידה על העיר.
  • רצוי תמיד גם ביאנגשו וגם בערים אחרות להזמין מראש כרטיסים לנסיעה בין עירונית הן באוטובוס והן ברכבת.
  • טיפ חשוב שקראנו מספר על כך שבשדות התעופה בסין יש מכונה למים חמים וקרים ולכן הצטיידנו מבעוד מועד בכוסות וקפה, וזה בהחלט הייתה הצעה מצוינת שעזרה להתארגן בשדה טרם הטיסה.
  • סים הטלפון שלקחנו לסין היה של חברת פלאפון שעובד פה עם חברת צ'אינה יוניקום, בהמלצות הדגישו שזו החברה הטובה בסין ולא החברה השנייה הגדולה שעמה עובדת חברת פרטנר, זה התברר כעצה מצויינת מפני שהסים אכן עבד היטב בכל מקום שהיינו.
  • כשעשינו את ההזמנות למלונות בבוקינג, נמנענו מלהזמין מלונות החדשים באתר שטרם קיבלו ציון מתוך חשש שגם דירוג הכוכבים שלהם אינו משקף את רמתם, בפועל נוכחנו שמלונות 4 כוכבים הם מלונות מצויינים תמיד, ואילו היינו מזמינים גם מלונות חסרי ציון היינו מרוויחים את המחירים הנמוכים שהציעו.
  • יש תיירות פנים ענפה בסין, במרבית האתרים רואים רק תיירים סיניים, מעט מאד מערביים.
  • בעיית האנגלית מחייבת להיעזר במימיקה וידיים, יש גם מלונות וגם משרדי נסיעות ומידע לתייר שבהם יושבים פקידים שאינם דוברים אנגלית כלל.
  • סין חסמה את אתרי גוגל ופייסבוק ולכן לא ניתן להיכנס ולהתעדכן באתרים אלו אולם אם יש לך סים מישראל, ניתן לעקוף את החסימה של האתרים הללו אבל הסתבר לנו שהורדת תמונות לפייסבוק מחסלת במהירות את מלאי הגלישה שלקחנו.

יום שלישי 18/10/2016

קמנו מאוחר בבוקר הכנו אוכל בחדר ויצאנו לכיוון האגם המערבי הלכנו מהמלון ישירות עד לאגם כ-15 דקות ומשם המשכנו ללכת לאורך טיילת האגם עד שהגענו לפגודת lei feng Ta מבנה מתומן בגובה 5 קומות. רכשנו כרטיסי כניסה במחיר של 40 יואן לאדם ונכנסנו פנימה, בקומה הראשונה ניתן לראות את השרידים של הפגודה שהתמוטטה ובעזרת המעלית עלינו לקומה חמישית כדי לראות את הנוף הנשקף מלמעלה על האגם וכל העיר.

אחרי שעזבו את הפגודה, המשכנו לכיוון סוללת סידי, מצאנו שם בית אוכל מקומי קטן, ובחרנו מנת מרק עם נודלס וירקות והתיישבנו עם הסינים לאכול.

סוללת סידי אורכה כ-3 ק"מ אבל בתחילתה סטינו לאגם הפרחוני (Hugging guanyu ) שם הלכנו בגנים היפים וצפינו בדגי קרפיונים אדומים, בינתיים התחיל לרדת גשם והחלטנו לחזור, השעה הייתה אחרי 5 ולכן נותרו לנו שתי ברירות לחזרה, או אוטובוס קו 4 שמקיף את האגם, או לחזור רגלית עד המלון כפי שעשינו בבוקר זאת מכיוון שהסירות בשעה זו מפסיקות לשוט.

בחרנו ללכת חזרה ולא לנסוע, הגענו למלון, אכלנו התארגנו ויצאנו לשוק הלילה שפותח כל יום משעה 7 ונמצא ממש סמוך למלון הדירות שלנו.

סיימנו עת הטיול כדי לחזור למלון ולהתארגן למחר, הנסיעה ברכבת לשנגחאי,

  • התחבורה הציבורית בעיר חאנגג'דאו כוללת 3 קווי מטרו אולם אלו פועלים רק בצדו האחד של האגם ולא מסייעים להקלת המעבר מנקודה לנקודה.
  • התנועה בכבישים מעט יותר רגועה מאשר בערים האחרות שהיינו בהן.
  • הסינים לא מאפשרים או מערימים קשיים רבים על תייר שמעוניין לנהוג ברכב במדינה, רכב עם נהג או מוניות הם פתרונות מקובלים בסין.
  • כמעט בכל מקום בסין מבקשים את הדרכונים כולל ברכישת כרטיסים לאתרים, כך כנראה עוקב המשטר אחרי כל תייר ויודע בדרך זו את כל המסלול שעשה במדינה.

יום רביעי 19/10/2016

בבוקר התארגנו כדי לעשות צ'ק האוט מהמלון סיימנו את ארוחת הבוקר במלון ויצאנו לסיור פרידה מהעיר, הזמן היה קצוב כי היינו צריכים להגיע לרכבת ולנסוע לשנגחאי, הלכנו למטרו כדי לראות מה הסבירות להגיע עם המטרו לתחנת הרכבת עם המזוודות ועלינו על המטרו כדי לרדת בתחנה הקרובה לאגם, שוב חזרנו על הליכה סביב האגם באווירת הרגע שלו והחלטנו להמשיך ולהגיע רגלית למוזיאון המשי, הלכנו כ-40 דקות בגשם דק ומעצבן והגענו למוזיאון היינו שם כשעה, במוזיאון מוצגות עבודות של בגדים לבד המשי מההיסטוריה אין שם הדגמה של הפקת חוט משי וזה היה קצת מאכזב.

המוזיאונים בחאנדג'או אינם עולים כסף ויש עוד את מוזיאון התה אליו לא הגענו אבל שמענו המלצות לגביו.

יצאנו מהמוזיאון ועקב לוח הזמנים הצפוף והגשם שהמשיך לרדת החלטנו לנסוע בתחבורה ציבורית לקחנו את האוטובוס מס' 12 ונסענו אתו עד למרכז ומשם המשכנו ברגל לכיוון המלון כדי לקחת את המזוודות, בדרך עצרנו בבית אוכל ואכלנו משהו מקומי ומזוהה שהיכרנו מהיום הראשון, לקחנו את המזוודות ויצאנו בגשם לכיוון תחנת הרכבת, בנסיבות האלו החלטנו לעצור מונית ולהגיע איתה לטרמינל, שוב נתקלנו בתופעה שחזרה על עצמה מערים אחרות בסין, פקקי התנועה הופכים את הנסיעה בעיר לסיוט מתמשך.

הגענו לתחנת הרכבת בזמן (רשום להגיע 40 דקות לפני המועד), עלינו על הרכבת , כבר חווינו את חווית הרכבות בסין , אנחנו הזמנו מראש את הכרטיסים עוד בארץ והעדפנו להזמין למחלקה ראשונה, הכיסאות נוחים ומרווחים, הנוסעים במחלקה זו גם מקבלים כיבוד והרכבת מגיעה למהירות של למעלה מ-300 קמ"ש.

אנחנו הגענו לתחנה עם דף נייר שקיבלנו במייל אחרי שביצענו את ההזמנה, לא היה ברור לנו אם זה יספיק ומה צפוי לנו, אבל הפקידה ידעה בדיוק מה לחפש ותוך 2 דקות היינו עם הכרטיסים.

תוך שעה הגענו לשנגחאי, לצערנו לא הצלחנו בארץ להשיג כרטיסים לרכבת מרכז שם נמצא המלון, אלא לתחנת שדה התעופה ונאלצו להסתחב עם המזוודות, דרך 3 מטרו כדי להגיע למלון, ממש דקה מהמלון יש את תחנת הרכבת מרכז.

קיבלנו במלון חדר גדול ומרווח, אכלנו משהו ויצאנו לכיוון הבונדס, על אף שנאמר לנו שהמטרו מסתיים בשעה 23:00 החלטנו לנסות להגיע ונדרשנו ל-3 מטרו כדי להגיע לשם, כמובן שעד שהגענו לטייל הבונד, נאלצנו לחזור למטרו כדי לראות שסגרו את השערים במטרו עוד לפני השעה היעודה.

החלטנו לטייל מעט בעיר וראינו עיר מנומנמת בשעה זו , הגענו עד כיכר העם והמדרחוב והבנו שבשעה זו אין מה לראות וחזרנו עם מונית למלון.

תהליך הוצאת כרטיס מטרו מהמכשיר:

  • כל המכשירים בסין פועלים באופן דומה, בדרך כלל למטה יש כפתור שמעביר שפה לאנגלית.
  • היות ועלות המטרו בסין הם לפי המרחק, יש להכניס את המידע של תחנת היעד,
  • מחפשים על המפה במכשיר את תחנת היעד ולוחצים עליה, נפתחת מפה גדולה יותר עם תחנת היעד במרכז, לוחצים עליה שוב ואז מופיע מסך חדש שמשמאל רשום העלויות ומימין יש אפשרות להקליד את מספר הנוסעים, ואז העלויות משתנות בהתאם, למטה רשום באיזה שטר ניתן לשלם, לא כל שטר רלוונטי לתשלום, אבל יש אפשרות לשלם גם במטבעה של 1 יואן.
  • מכניסים את השטר לתשלום ומקבלים את הכרטיסים והעודף.
  • חובה לשמור את הכרטיס עד היציאה כי בלעדיו לא ניתן לצאת .

יום מתיש למדי הסתיים, הגענו ליעד האחרון שלנו, מחר נוסעים ברכבת לעיר סוג' ואו.

יום חמישי 20/10/2016

קמנו מוקדם כדי להספיק להגיע לתחנת הרכבת ולעשות את כל הנדרש כדי לקבל את הכרטיסים ולבקש החלפת רכבת בחזרה מסוג'ו.

אכלנו ארוחת בוקר ובשעה 08:15 יצאנו מהמלון לתחנת הרכבת שנמצאת במרחק הליכה מהמלון. לפני שיצאנו מהמלון ביקשתי מאיש הקבלה שדובר אנגלית לרשום לי בשפתו הסינית את בקשתי להקדים את הרכבת חזרה, הגענו לרכבת הגשנו את המסמכים שקיבלנו במייל כשהזמנו את הכרטיסים בארץ, קיבלנו את הכרטיסים המקוריים ועברנו לפקידה אחרת הראנו לה את הבקשה בשפתה ובלי בעיות היא החליפה את הכרטיסים ואנחנו שמחים ומרוצים עלינו להמתנה בגייט לבוא הרכבת, בארץ הזמנו כרטיסים למחלקה ראשונה, הכיסאות שם מרווחים ונוחים והרכבת נוסעת במהירות של כ-300 קמ"ש, אחרי כ-40 דקות נסיעה הגענו לסוג'ו ולפי הטיפ שהיה לנו, הלכנו לחפש את האוטובוס מספר 178 שנמצא כך הסתבר לנו ביציאה הצפונית של תחנת הרכבת, ווידאנו עם הנהג שהוא מגיע לגן הפקיד שזה היעד הראשון שרצינו לראות בזמן המוגבל שהיה לנו,

יחד עם נסיעת האוטובוס עקבתי אחריו באמצעות האפליקציה שלי שלא מצריכה חיבור wi-fi הבנתי היכן לרדת וכך הגענו למקום המרכזי שבשבילו מגיעים לסוג'ו המדרחוב, המוזיאון, גן הפקיד ותעלות המים והסירות השטות בהן.

למרבה הפליאה, מעט מאד אנגלית רואים בשילוט פה בניגוד למה שהיה לנו עד כה בסין.

רכשנו כרטיסים לגן הפקיד, אחרי שראינו המונים צובאים על הכניסה למוזיאון וויתרנו עליו, הכרטיסים לגן עולים 90 יואן לאדם, המשכנו לטייל ויצאנו מהמדרחוב פנינו ימינה וגילינו עוד רחוב של דוכנים בתוך העיר העתיקה.

לאחר שסיימנו את השיטוט שלנו בעיר העתיקה נכנסנו לגן הפקיד עבורו שילמנו קודם, גן עצום וגדול, מטופח ויפה עם תצורות סלעים, צמחיה מבנים ומים.

כשסיימנו עם הגן, עשינו סיבוב נוסף במקום והלכנו כדי למצוא אוטובוס חזרה לתחנת הרכבת, עלינו על קו מס' 1 שגם הוא מגיע לשם.

עלינו על הרכבת חזרה לשנגחאי כשיצאנו מתחנת הרכבת הסתכלנו סביבנו ולא הבנו איפה נפלנו, המקום לא היה מוכר לנו מהר מאד הבנו שאנו בצד הדרומי של תחנת הרכבת בעוד שהמלון שלנו בצד הצפוני מעבר לפסי הרכבת, למרבה הפליאה ראינו עוד מלון הולידיי אין, וגם שם היה סניף של מקדונלד.

ערב קודם כשהיינו במלון והגענו למלון השני, כבר הבנו שזה יכול להיות מקור לבעיות מהצד השני של הרכבת ראינו את המלון שלנו והחלטנו ללכת אליו, התלווה אלינו אדם ממלזיה שגם היה במצבנו וביקש להגיע למלון השני, זוג שוטרים גילה לנו שניתן לעבור לצד השני ולחצות את מסילות הברזל בעזרת מנהרה לא רחוק משם וכך הצלחנו להגיע למלון, לעלות לחדר, לאכול ולהתארגן ולצאת שוב לעיר, עם המטרו הגענו לתחנת גני יואן, ראינו שילוט לגני יואן והלכנו לכיוון.

הגענו לאזור הסמוך לגני יואן, אזור שוקק מלא דוכנים והמוני אנשים, הגנים פתוחים עד השעה 16:00 ולכן הסתובבנו באזור המיוחד הזה, קנינו שם מנורות סיניות והמשכנו לטיילת הבונדס, הלכנו כמעט לכל אורכה ופנינו לרחוב ננג'י השוקק שמוביל למדרחוב, משם פנינו לחפש את הרובע הצרפתי ולא הצלחנו לאתר אותו, הופתענו שרבים ששאלנו אותם לא ידעו לומר לנו דבר עליו.

לבסוף החלטנו לשוב למלון, ולהספיק להתארגן ליום המחרת.

יום שישי 20/10/2016

היעד העיקרי היום הוא עיר המים zhujiajiao, בחרנו בה כי לפי התיאורים שקראו, זו עיירת מים עתיקה ומשומרת יותר מכל כפרי/עיר המים האחרות.

בידנו היה תיאור מפורט ומדויק איך להגיע לאוטובוס הנוסע לשם:

  • לקחת מטרו מס' 1 לכיכר העם (People's Square ) לצאת מהתחנה ביציאה 1 (Exit 1), ללכת ברח' Xizang South Rd לכיוון הכביש המוגבה Yan'an Elevated Road
  • לחצות את הכביש מתחת לכביש המוגבה ולפנות ימינה ללכת מתחת לכביש המוגבה מצד שמאל רואים את מרכז הקונצרטים של שנגחאי, ברחוב הראשון שחוצה, לפנות שמאלה. (שם הרחוב pu`an rd) ורואים תחנת אוטובוס בצד שמאל, האוטובוס ל-zhujiajiao נמצא בין הראשונים בתחנה זו אחרי חציית הרחוב.
  • לשים לב שבתחנת האוטובוס לוקחים את האוטובוס שנקרא: Hùzhū Gāosù Kuàixiàn (בסינית: 沪朱高速快线) זה בדרך כלל אוטובוס ורוד והמחיר ליעד 13 יואן, עיר המים היא התחנה הסופית שלו, והנסיעה נמשכת בערך שעה

שעה נסיעה באוטובוס כמובן בפקקים מהם לא ניתן להתחמק, הגענו לשם בשעה 11:00

ביציאה מהתחנה המרכזית ישנו כמובן מארב של נהגים למיניהם, אופניים, טוק טוק ומוניות שמציעים לך את כל הטוב שהעיר מציעה, אנחנו כרגיל בחרנו ללכת ברגל , התכווננו לגשר הגדול ע"פ המפה באייפד, 12 דקות והגענו אליו, בדרך קנינו פירות.

הגשר הגדול הוא המוקד העיקרי בעיר, זה הגשר הגדול ומהמרשימים ביותר, לידו מתחיל השוק הצבעוני היפה של העיר שלמעשה משתרע על כל שטח העיר העתיקה בין אטרקציה לאטרקציה.

עיר המים zhujiajiao אכן תואמת לציפיות ולתיאורים, עיר מדהימה, ססגונית ויפה, גשרים רבים, בתים משופצים, דוכני אוכל, מסעדות ושוק יפה, אפשר להסתובב בה לפחות חצי יום, אנחנו הקצבנו למקום 3 שעות עד השעה 14:30, וחזרנו לתחנת האוטובוס כדי לקחת את האוטובוס חזרה לשנגחאי.

חזרנו לחדר במלון, שוב יצאנו ביציאה לא נכונה ומצאנו את עצמנו מול מלון הולידי אין השני מעבר למסילות הרכבת, מה שאילץ אותנו שוב ללכת עוד 20 דקות למלון שלנו, הפעם החלטנו להבין את העיקרון והמסקנה הייתה שהיציאה ליד המלון שלנו היא היציאה מס' 4 ממטרו 3, או 4 ולא יציאה 4 ממטרו 1, ניתן להגיע ליציאה הנכונה אם כשיורדים ממטרו 1 הולכים למטה לכיוון מטרו 3 או 4 ויוצאים ביציאה מס' 4.

אכלנו ונחנו מעט והתארגנו לצאת להופעה של האקרובטיקה במרכז הקרקס של שנגחאי, מהמלון שלנו לא היה צריך אלא לקחת את קו 1 במטרו ולנסוע בו עד לתחנה של הקרקס, כשיצאנו מהתחנה שאלנו זוג שעבר איפה המבנה עצמו (למרות שבדיעבד ראיתי שהמיקום מסומן אצלי בדיוק רב)

יוצאים מהמטרו ימינה, מגיעים לצומת גדולה ופונים ימינה, המבנה נמצא אחרי 100 מ' מימין ואפשר לזהות אותו מרחוק כי על הכביש לידו עומדים עשרות אוטובוסים של תיירים שהגיעו להופעה

ההופעה נמשכת שעה וחצי באולם שיש בו את כל הפירוטכניקה כדי להציג מופע מדהים ,ומרשים.

אנחנו קנינו מראש כרטיסים בשורה הראשונה באזור הטוב ביותר

כשהסתיימה ההופעה חזרנו עם המטרו קו 1 למלון, הפעם הקפדנו לצאת ביציאה הנכונה ולהגיע למלון, כדי להתחיל להתארגן ליום המחר שבו אנחנו נפרדים מהמלון, משנגחאי ומסין.

יום שבת 21/10/2016

אחרי ארוחת הבוקר המשכנו להתארגן כדי לבצע את תהליך העזיבה מהמלון, עשינו צ'יק האוט והפקדנו את המזוודות ויצאנו לדרך.

בבוקר הזה קידם את פנינו גשם זלעפות, אבל החלטנו שגם זה לא ירתיע אותנו וננסה להגיע למקומות שתכננו.

יצאנו עם המטריה הגדולה שלנו, טבלנו בשלוליות הרבות ובאמצעות המטרו והליכה, הגענו לגני יואן, זכרנו שסביב הגן התפתח אזור מסחרי יפה ושוקק, הגענו לגן ושילמנו את מחיר הכניסה – 40 יואן ונכנסנו בגשם שוטף לטייל בגן.

הגן באמת מקסים, שילוב של סלעים, מים וצמחיה, עושה אותו ייחודי ומעניין והמאמץ להגיע אליו אפילו במזג אויר שכזה, התברר ככדאי.

כשיצאנו מהגן מזג האוויר השתפר מעט והמשכנו את הטיול באזור, מצאנו גם שוק מקורה גדול בחיפושנו אחר מנורות סיניות.

משם החלטנו ללכת רגלית לכיוון מתחם שינטיאנדה מתחם בידור ובתי קפה באזור משופץ עם קסם מיוחד, ניסינו משם להגיע שוב לרובע הצרפתי, קיבלנו עוד גרסה למיקום שלו וגם הפעם נכשלנו כישלון חרוץ, מרבית אלו ששאלנו אותם בכלל לא מכירים את המתחם הזה והיות וגם הגשם התחיל לחזור, החלטנו לקחת מטרו ולחזור למלון, בדרך נכנסנו לאכול במקדונלד ליד המלון.

(כשחזרנו לארץ וסיפרנו ליודע דבר את עלילות החיפושים אחרי הרובע הצרפתי הוא אמר לנו שמתחם שינטיאנדה שהיינו בו, הוא הוא הרובע הצרפתי כך שיצא שגם שם היינו)

חזרנו למלון, לקחנו את המזוודות ועלינו על מונית לשדה התעופה, נסיעה של כ-50 דקות כמובן בפקקים, עלתה לנו פחות מ-80 יואן.

הגענו לשדה התארגנו והמראנו לבייג'ינג שם מחכה לנו הטיסה בדרך הביתה.

  • בשנגחאי יש תחנות שאין בהן מדרגות נעות וצריך לעלות או לרדת הרבה מדרגות, צריך לקחת את זה בחשבון בשיקול להגיע למטרו עם מזוודות.
  • למטרו יש הרבה יציאות (לפעמים זה מגיע אפילו ל-20 יציאות), חשוב לדעת בתכנון מראש לאיזה יציאה צריך לצאת כי המרחק בין היציאות יכול להיות הליכה שלך אפילו 20 דקות.
  • יש הרבה שירותים בסין, גם במבנים ואתרים אבל גם סתם ברחוב, השירותים משולטים ורצוי שיהיה לכם שילוט סיני עם המילה שירותים כדי לשאול על כך.
  • לא תמיד יש מסך מידע על התחנות בנסיעה במטרו, וצריך לספור תחנות מהיציאה כדי לרדת במקום הנכון.

סיכום:

סין היא מדינה מרתקת, שונה ומעניינת מאד אבל כדי להגיע לשם לא בטיול מאורגן, יש צורך להיערך היטב עם פירוט מלא ברזולוציות נמוכות לגבי כל מקום ומקום, מרבית הסינים לא יודעים אנגלית, הם נכונים לעזור אבל קשיי השפה מקשים מאד ולכן חשוב שיהיה לכם מילון מדוייק עם כל האתרים והמילים השימושיות רשום בסינית, אין סיכוי שתוכלו לומר את המילה או המקום והסינים יבינו אתכם כי יש פער עצום בין האופן שבו הם מבטאים את השמות לאופן שבו אנחנו אומרים זאת.

צריך להיזהר מאד בכבישים בסין, הן כהולכי רגל שחוצים כבישים ובעיקר כמי שמתיימרים לנהוג בסין באופנים או טוסטוס או רכב חשמלי, הסינים מזלזלים לחלוטין בחוקי התנועה, אין דבר כזה זכות קדימה, לא לרכב ולא לבני אדם.

התחבורה האווירית בסין לפחות לפי התרשמותנו מתנהלת מצוין, טסנו 5 טיסות פנים והן יצאו בזמן בצורה מסודרת בלי עיכובים ובלי קשיים, קראנו על כך שישנם ביטולים ואיחורים, אנחנו לא התרשמנו כך, מספיק להגיע לשדה שעה וחצי לפני הטיסה, זה אמור להספיק לכל התהליך הנדרש.

תנועת הרכבות בסין היא נפלאה, הכול מתנהל ביעילות ובמהירות, המונים נוסעים ברכבות והתחנות נראות כמו שדה תעופה עם גייטים רבים ואולם המתנה עצום, יש מידע אלקטרוני על מיקום הגייט לגבי כל רכבת וכרבע שעה לפני מועד היציאה, מתחיל התהליך היציאה מהגייט לכיוון המסילה, כשיורדים למסילה צריך לעמוד בה בסימון של מס' הקרון שלך כי אין מעבר מקרון לקרון. צריך לשמור את הכרטיסים הן לכניסה והן ליציאה, אין מצב שאנשים עומדים ברכבת, לפחות לא ברכבות הבין עירוניות שאנו נסענו בהן. הרכבת יוצאת במועד המדויק, הנסיעה היא שקטה ומהירה, רצוי מאד להזמין כרטיסים מראש מפני שלמרות שבכל רכבת שיוצאת יש הרבה קרונות, הכול מלא ולפעמים ימים רבים מראש, אנחנו עשינו זאת באינטרנט בלי כל בעיה.

המטרו בסין (לפחות במקומות שהיינו והיה מטרו), עמוס באלפי אנשים, התדירות שלו אינה גבוהה כך שהצפיפות בו היא גדולה ולפעמים צריך ממש לדחוק כדי להיכנס. המרחק בין קו מטרו אחד הוא רב וצריך לקחת את זה בחשבון הזמן.

בכל תחנת מטרו בכניסה, יש בדיקות ביטחוניות ואת זה עושים אחרי שרוכשים את הכרטיסים (אחרי הבדיקות כבר אין קופות כרטיסים), לפעמים יש תור גדול ליד הקופות לרכישת כרטיסים, וזה יכול לקחת מספר דקות לא מבוטל.

בניגוד לאירופה, קשה למצוא בתחנות באופן בולט את שם התחנה ולכן במטרו שאין מידע אלקטרוני רציף על התחנות, צריכים לספור כדי לא לרדת במקום אחר.

מוניות בסין הם פתרון מקובל בעיקר במקומות שבהם אין תחבורת מטרו טובה, מונית בסין אי לאו דווקא מונית רגילה עם צבע ומספר מורשה, אלא הרבה נהגים פרטיים עם רכב שמציעים לקחת אותך לכל מקום, להם אין כמובן מונה ולכן צריך להתווכח איתם על המחיר, במרבית המקרים חצי ממה שהם מציעים הוא סביר, במונית רגילה ניתן לבקש להפעיל מונה ולעקוב אחר המונה המתקדם

לעמוד על המקח זה חלק בלתי נפרד מההתנהלות בסין, היו מקרים שירדנו לרמה של 20 אחוז מהמחיר שהמוכרים ביקשו בהתחלה וזה כולל דוכנים למכירה בשווקים וחאפרים נהגים שמציעים הסעות, בכל מקום מו"מ על המחיר זה שם המשחק, פיספסת מקום אחד, יבואו במהרה רבים אחרים.

יש הרבה מאד תנועת תיירות בסין, רובה של תיירים סיניים, שמגיעים לכל מקום ונכנסים לכל אתר, בתקופה שאנו היינו ראינו רק מעט תיירות מערבים כמעט כולם בטיולים מאורגנים, בכל אתר יש לחץ גדול של מבקרים, אבל בסה"כ התורים הגדולים מתקדמים במהירות יחסית וזה לא צריך להיות פרמטר בקביעה אם להיכנס או לא.

בבתי מלון שאנו היינו בהם, השירות היה נפלא והחדרים ברובם מרווחים ונוחים, המחיר נמוך בהרבה ממה שאנו מכירים בארץ, ומלון פאר אפשר להשיג בסין בחצי מחיר ממחירו של צימר פשוט בארץ. ארוחות הבוקר במקום שהיה כלול, הן עשירות מאד למי שאוכל את האוכל הסיני, אבל יש הרבה מאד פירות, וניתן להסתדר גם למי שאינו מחובבי הגסטרונומיה הסינית.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של מאיר ט.?

הפוסט הבא ›
אל קמיניטו דל ריי - ממסלול מפחיד ומסוכן למסלול מרתק ומהנה
אל קמיניטו דל ריי - ממסלול מפחיד ומסוכן למסלול מרתק ומהנה
מתוך הבלוג של מאיר ט.
23-04-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של מאיר ט. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תודה רבה על תאור מפורט


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×