זכרונות אהבה מד.אפריקה,סוואזילנד, בוצואנה וזימבבואה!!!!

תמונה ראשית עבור: זכרונות אהבה מד.אפריקה,סוואזילנד, בוצואנה וזימבבואה!!!! - תמונת קאבר
פרוטיאה הפרח הלאומי של דרום אפריקה - רחל לבון

הסרט זכרונות מאפריקה עם מריל סטריפ ורוברט רדפורד אהובי משכבר הימים נחרט עמוק בליבי הן בזכות השחקנים שאהובים עלי, הן בגלל הרומנטיקה והן בגלל אפריקה מקום התרחשות הסרט.

הסרט משנת 1985, מתבסס על סיפור חייה של הסופרת הדנית המפורסמת,איזיק דינסין ומסופר על נסיונה הכושל להקמת חווה ביבשת אפריקה בתחילת המאה ה-20.

הסרט מתרחש בתקופת הקולוניאליזים אשר ניצל את היבשת השחורה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 . רבים מעשירי אירופה עטו לאפריקה כמוצאים שלל רב לניצול שאיפות פיננסיות,חופש מחשבתי , ודרך אטרקטיבית לחיות את חייהם בעושר וברווחה כלכלית.
ההבטחה להתעשרות קלה ביבשת השחורה מילאו אותה באצולת כסף לבן אופורטוניסטית, אינטלקטואלית, והרפתקנית כאחד.

בסרט למי שאינו זוכר דוגמית קטנה ממנו:

כל אחד והזכרונות שלו . הזכרונות שלי מאפריקה בטיול האחרון בחודש אוקטובר היה ל-16 יום לארץ הקשת בענן כפי שהיא מכונה .

הקשת היחידה שראינו היתה דווקא בסוף המסע במפלי ויקטוריה אבל קשת של אוכלוסייה ראו ראינו. הרוב שראינו היה של שחורים , צבעוניים, ומיעוט של לבנים. הלבנים ברחו מערים רבות וכיום כשהרוב השחור תפס עד כמה הלבנים חיוניים לכלכלה המקומית חוקק חוק שלפיו אסור להוציא יותר מ-50,000 ראנד מתחום המדינה. דבר המקשה על בריחה מהמדינה ללא רכושם.

תשע שעות טיסה ישירה עם אל-על הפרידו בינינו לבין היבשת השחורה והשונה במובנים רבים מחיי היום יום שלנו. רושם בל יימחה וזכרונות יפים אספנו בשמורות הטבע המדהימות עם שלל בעלי החיים שיצא לנו לפגוש.

מפגשים בלתי אמצעיים עם האוכלוסיה המקומית בשווקים, בחנויות, במקומות האירוח ועוד.

התלבטתי רבות איך לקרוא לכתבה הזו האם השם שבחרתי או השם שעולה מהצפייה בפסל שבהרמנוס: “יש לי ציפורים בראש” ?

הטיול הזה הוא עוד אחד מהשגעונות שלי להכיר את השונה וגם כמות הציפורים הרבה שיצא לנו לפגוש בטיול הזה.

וזה הפסל שבהרמנוס

אני בוודאי אזכור את המוכרת שלא חשבה לחייך. קניתי אצלה מגנטים והיא בכל זאת לא חייכה. ראיתי כמה יפה היא ושאלתי אותה למה אינה מחייכת. בתגובה קיבלתי חיוך מקסים.

אזכור את הפרח הלאומי הכל כך מרשים של דרום אפריקה – הפרוטיאה שפורח בכמה צבעים ומסמל את ההשתנות והתקווה.

את הכלה היפיפיה שצפינו בהכנות לחתונתה כבר ביום השני לטיול עם שושבינות קטנות וגדולות לפני בניין היוניון כשלמטה משקיף פסלו של נלסון מנדלה.

אזכור את מבחר הציפורים הצבעוניות קטנות וגדולות , להקות של קורמורנים בסוף העולם בכיף התקווה שלא הפסיקו לעוף בלהקות. את הציפור הכחולה סטרלינג שתככב במספר מקומות ואת הציפור הקולנית ההיביס .

איך אוכל לשכוח את השקיעה המטריפה והרומנטית שחזינו בה בעת שייט על נהר הזאמבזי בזימבבואה.

עוד הרבה זכרונות ילוו אותנו כל ימי חיינו ואותם ננצור לעד.

איך הכל התחיל? – יום 1

אל על כמו אל על לא הפתיעה אותנו כשהטיסה יצאה באיחור של שעתיים.

תאמרו מה זה משנה שעתיים איחור?

היינו אמורים לבקר בכפר לסדי – LESEDI שבו היה מיועד לבקר במגורי השבטים. במקום זה הגענו רק למסעדה מקושטת יפה עם ציורי קיר ואביזרים יפים בכפר לסדי עם שני נגנים שניגנו מעט מוסיקה אפריקאית. וכמה אנשים מקומיים שהיו לבושים בלבוש של שבט זולו. זה אמנם ממוסחר ונועד לתיירים אבל אילו היינו מגיעים במועד זו היתה צריכה להיות חוויה מעניינת.

בכניסה למקום היו מזכרות אבל הכל היה סגור.

המקום נמצא על כביש R512, כחצי שעה נסיעה מיוהנסבורג לכיוון סאן-סיטי.

האתר שלהם כאן.

המסעדה בכפר LESDI מקושטת עם ציורי הקיר מעולם החי.

על ההתחלה קיבלנו הלם תרבות.

רקע הסטורי קצר

דרום אפריקה שוכנת דרומית לקו המשווה. מצד אחד האוקיינוס ההודי החם ומצידה השני האוקיינוס האטלנטי הקר. לפני שכרו את תעלת סואץ נתיב האניות שהוביל סחורות היה בהקפת דרום אפריקה כדי להגיע למזרח – לאסיה ובמיוחד להודו. למעשה עד המאה ה-15 דרום אפריקה לא נודעה לבני המערב.

הראשונים שהגיעו לאיזור היו הפורטוגזים עם משלחת שבראשה עמד ברתולומיאו דיאז עליו ועל עלילותיו ניתן לקרוא כאן .

למרות זאת העניין במקום טרם התעורר עד 1652 שאז הגיעו ההולנדים שבראשם עמד יאן ואן ריבק שמצאו כי נמל עגינה בדרום אפריקה יקל על שייט האניות לאינדונזיה בעיקר..

ההולנדים התחילו לפנות ולהתפשט צפון מערב ומזרחה. באותו הזמן גם הגרמנים החלו להגיע לכאן וכך נוצרה קבוצה אתנית שנקראה “בורים” שהיתה עירוב בין ההולנדים לגרמנים. פירוש הבורים – איכרים.

ב-1815 הבעלות על האיזור עברה לאנגלים. הבורים לא אהבו את האנגלים ולכן התפשטו ונדדו צפונה תוך כדי שהם נלחמו בשבטי הזולו, הבאנטו.

השלטון הבריטי עודד את השבטים למרוד כנגד הבורים.

יום 2 פרטוריה – WHITE RIVER

אנדרטת וורטרקר

האנדרטה הזו שביקרנו היא אתר הנצחה לזכר קרבות הבורים נגד שבט זולו שעמד בדרכם. כל קירות פנים המבנה מעוטרים עם גילופי אבן המספרים את ההסטוריה של הלחימה. גילופים מרשימים מאד. ניתן לקרוא עליה כאן.

בתקרת המבנה שאליה עולים ברגל אחרי שלמפלס העליון עלינו במעלית, נמצא פתח ברצפה הבנוי כך שבשעה 12.00 בצהרי ה-16.12 מאירה קרן שמש על כתובת הנמצאת ברצפה מטה בה כתוב “ אנחנו עבורך, דרום אפריקה” זהו יום השנה של הקרב משנת 1838 שבו כבשו כ-500 בורים את שטח זולו שעליו הגנו מעל 12000 מאנשי הילידים. על מסעו של ידידי צפריר שנסע בדיוק כדי לחזות את הקרן המאירה ב-16.12. – כאן.

למרות שהשחורים נמצאים כעת בשלטון ולא הלבנים הם לא ניתצו את הפסל המרשים הזה.

לא חשבתי שכך אתפעל ממבנה כפי שהתפעלתי מזה. חשוב מאד לערוך את הסיור עם מישהו שיוכל גם להסביר על הגילופים השונים. זה היה מאד מעניין.

לדברי ידידי צפריר לאנדרטה צורת מזבח וזאת כי האפריקנרים תמיד האמינו שהם דומים ליהודים בכך שגם הם כמו בני ישראל נשלחו על ידי האל לגאול את 'היבשת המובטחת דרום אפריקה' . הם היו דתיים מאוד ובגלל מה שכתוב בברית החדשה, שנאו את היהודים בגלל שהם 'הרגו את ישו'.

פסל של הולנדית בורית במבנה הנ”ל.

גילוף באבן של כל סיפור הפורטרקר

מהו סיפור הפורטרקרים? (ציטוט מכתבתו של המדריך עמיקם בצלאל)

הטרק הגדול 1834-1837 בלשון הבורים משמעותו הגירה, במיוחד באמצעות קרון שוורים.

החוואים במחוז הכיף נטשו מרצונם חוות משגשגות. החווה נקראת קראל, כיוני לכפר האפריקאי. משרתים ועבדים חיו מסביבם, גרו בראנדוולים. (בתי טיט מעוגלים ולהם גג מקש) הפרנסה העיקרית -מקנה. שבטים שחורים היו פולשים לאדמותיהם, גונבים את בקרם הבריטים הגדירו את אורח החיים של הבורים כ"שערוריה של מחזיקי עבדים הולנדיים". בכל רחבי האימפריה היתה תעמולה לביטול העבדות שזכתה לתאוצה.שיאה- מלחמת האזרחים באמריקה. ואילו הבורים ראו בעבדות כזכות אשר ניתנה להם מידי שמים. הם לא יכלו להסכים כי הצבעונים ובני השבטים הינם שווי זכויות להם. השמועות על הצעדים שנקטה אנגליה עודדו שחורים לעזוב את החוות בהן שועבדו.

בקרב הבורים היו שלושה מנהיגים : פן דורן, דה חרוט ופיט ראטיף.

בעלי החוות נהגו להתאסף לאירוע מיוחד, נאכט מאל "ארוחת לילה" מעין עליה לרגל לעיירה שיש בה כנסיה. הזדמנות לצעירות להכיר בחורים ולהנשא. הגילים צעירים מאד-16-17 לבנות.

רבים מהבורים לא ידעו קרוא וכתוב. אלה שידעו, כמו הכמרים, ביססו את הסדר החברתי על הפסוק: ארור כנען. עבד עבדים יהיה לאחיו...לא יכרת מכם עבד,חוטבי עצים ושואבי מים לבית אלוהי"

אלהים ציווה על משטר העבדות ובחר בבורים ככתוב בספר ויקרא:"והייתם לי קדושים ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". השחורים נקראו כאפירים, כלומר כופרים. חוקי האנגלים נגדו את השקפתם על דבר אלוהים. המסקנה- בורים ואנגלים לא יכולים לחיות יחד. חוקי האנגלים נוגדים את התנ"ך. משפחות הולנדיים שגשגו בכיף (סטלנבוש)

הפרלמנט בלונדון החליט לאכוף על הבורים את חוקי השוויון. הבורים סרבו להעלות מסים . הם החליטו: עלינו לעלות צפונה. מפת הנדודים הובילה לפורט אליזבט .משם צפונה בדרך לחצות את נהר אורנג' ולהמשיך לנאטאל הירוקה. המעבר ההררי היה קשה. הבורים ביקשו ללמוד מהאמריקאים שנפרדו מאנגליה וללכת בעקבותיהם.. הם עזבו את תחום השיפוט של אנגליה ויצאו לעבר חבלי ארץ נרחבים בקרונות חדשים רתומים לשוורים. שם פגשו את שבט הזולו הגדול. בדרך היה עליהם לחצות את רכס הדרקנסברג. הפיתוי היה גדול אולם המעבר היה כמעט בלתי אפשרי. הילידים תקפו אותם גל אחרי גל והם התבצרו ב"לאגרים".תבוסת השחורים היתה מוחלטת. במחנה חרוט שלא נערך להגנה נטבחו 52 איש כולל הנשים והילדים בני זולו לא האמינו שהלבנים המעטים מסוגלים לעמוד נגדם. מחנות הלאגרים הורכבו מקרונות קשורים זה לזה וגדר קוצים מסביב. הם ידעו כי עליהם לנצח אחרת יאבדו ויתעללו בגופותיהם הקרב הגדול- 16 בדצמבר 1836. השחורים הסתערו בצרחות קני הרובים של המגינים ממש להטו מרוב ירי. הנשים סייעו בידי הלוחמים. אלפי הרוגים מזולו לעומת שניים מהבורים. בעלי החיים נשדדו. המחיר היה כבד.

לאירוע הדמים קדם ניסיון בורי לרצות את בני הזולו. פיט רטיף היה בטוח כי יוכל להגיע להסכם עם מלך הזולו דיאנגנה. רטיף שהשבט שתקף אותם היה יריבו של המלך,.האמין בסיכוי להקים אומה חדשה שתציית לדבר האל. לשם כך היה זקוק להסכמת השליט השחור. בכניסה לקראל של המלך היה עליהם לפרוק את נשקם. כאשר נכנס המלך כל נתיניו נפלו על רגליהם זולת הבורים שנשארו עומדים. המלך כבד הבשר היה בעליהן של 300 נשים . היה לו נסיון מו"מ עם האנגלים שהתגוררו באזורי החוף.בעת צרה היו האנגלים מזמינים ספינות סיוע מקיפטאון. הבורים היו שונים. לא מלך ולא מלכה הפקודות שנתן המלך היו יריקה על פרק ידו. "יש לבצע בטרם ייבש הרוק". הוא הפגין את עושרו במשך יומיים:בגדי משי,נשים,בקר ואלפיים לוחמים. המלך הבטיח לתת להם חלקת אדמה בדרום נטאל ולחזור תוך חודש.

מיסיונר אנגלי שנקלע למקום הזהיר אותם: אם תחזרו- יהרוג אתכם. בינתיים הצטרפו אליהם בורים נוספים. במפגש השני ערך להם המלך חגיגה. הפרשים הבורים ערכו מפגן ראווה וירי.המלך לחש לעבדיו: אלה מכשפים בדרך חזרה לאחר שהביאו הסכם חתום, עצרו אותם הזולו וציוו להניח נשקם. המלך נתן להם פקודה:"לוחמים שלי. טיבחו במכשפים".

הם הנחיתו עליהם מכות מוות באלות פיט רטיף נאלץ לראות איך מענים את בנו למוות קודם שנופצה גולגלתו. לימים נמצאה גופתו ולידה בשקיק עור ובה המסמך המעניק לבורים את פורט נאטאל. הזולו המשיכו לעבר המחנה ולפנות בוקר פרצו אליו ורצחו את יושביו.ולמרות עמידת הגבורה, הכדורים תמו, הלבנים נלחמו בסכינים ולבסוף נטבחו.

מסקנת הבורים היתה כי האל הטוב העניש את עמו הנבחר על יהירות וחטאים. לא הקפידו על תפילות ועל קיום עשרת הדברות. המנהיג החדש היה אנדריוס פרטוריוס. לרשותו היו 500 בורים.הם נערכו לקרב ליד נהר כשהם מקימים לאגר כמערך הגנה הקרב נקרא: הקרב על נהר הדם. 12 אלף לוחמי זולו הסתערו גלים גלים, הם דחו את ההתקפה כיוון שחששו ממנורות על הקרונות כמעשה כשפים. דורכים על גוויות חבריהם שנפלו.לרשות הבורים עמד תותח ישן שהפיץ רסיסי עופרת 3-4 פעמים זינקו הבורים מהלאגר רכובים על סוסים והיכו בזולו.עד הערב היו לזולו 4000 אבדות. מי הנהר שזרם ליד שדה הקרב "אדמו מדם" ולכן9 הקרב נקרא: נהר הדמים הניצחון הגדיל את בטחונם בברית עם אלוהים. דינאנגה ברח והצית את הקראל שלו. אחיו הצעיר הציע ברית לבורים אחיו שלח מרצחים אחריו ורצחו אותו.

על חורבות ממלכת זולו קמה ממלכה חדשה שהתחרתה על מנהיגות דרום אפריקה.

הבורים עצמם השתקעו בחבל שמעבר לנהר וואל והקימו את היישוב, לימים עיר, פרטוריה.

בהמשך ביקרנו בעיר פרטוריה בביתו שהיום הינו מוזיאון של פאול קרוגר. קרוגר היה נשיאה הראשון של דרום אפריקה. הבית צנוע ובו נמצאות הרבה מתנות שקיבל במהלך תפקידו. כמה מהמתנות בהחלט הייתי מאמצת לעצמי.

שונא מתנות יחיה???

קרוגר לא רצה לתת זכויות לשחורים לדברי צפריר מה שגרם לקרוגר לצאת לגלות היה ההפסד של הבורים לבריטים במלחמתם השניה כנגד הבריטים (בראשונה הבורים ניצחו). אנשי שלומו הבריחו אותו לשוויץ כיון שחששו שיעמידו אותו לדין.

היה לו יחס טוב ליהודים. הוא היה אדם דתי מאד ולכן אולי בנה כנסיה מול ביתו, שלא יצטרך לכתת את רגליו. קוריוז נוסף שסיפר לי צפריר על קרוגר: הוא האמין כי העולם הוא שטוח וזה היה במאה ה-19!!!

לקרוגר היו 16 ילדים משתי נשותיו הראשונה והשניה לכן גם ראינו בביתו הרבה מיטות.

מה שמפליא אותי שלמרות שלא רצה להעניק זכויות לשחורים קיימת הנצחה לשמו.

השאירו את הבית שלו על כנו, יש פסל בדמותו במרכז פרטוריה, והידועה בשמורות נקראת – פארק קרוגר.

דמויות ססגוניות שצפיתי בהם דרך שמשת הרכב שהעזתי לצלם.

פרטוריה לא כדאי ללכת לטייל ברגל היא לא המקום שתרצו לשבת על כוס קפה.

הבית של קרוגר

הכנסיה שמול ביתו

הראש ולא היד נושא הכלים

לא יכולנו שלא להתרשם מהמבנה הענק של קרית הממשלה שהשתכנה במשרדי היוניון והגנים היפים. הבניין תוכנן ע”י אדריכל אנגלי.

מול קרית הממשלה נראה גן ובו ניצב הפסל הענק של נלסון מנדלה..

בפרוטיאה של ימינו ישנם רק שחורים כי הלבנים ברחו מכאן לאוסטרליה, ניו-זילנד וחלק גם לישראל .

פסלו הענק של נלסון מנדלה בגן מול בנייני הממשל

החתונה הכי טובה בעיר

חתונה בחו"ל היא תמיד משדרגת אצלי טיול.

יצא לנו להיות עדים להכנות לחתונה של שחורים כמובן. הכלה והחתן היו יפים. הכלה התרגשה ואיני יודעת מי התרגש יותר היא או אנחנו.

המשכנו על כביש N4 לכיוון WHITE RIVER . הדרך אליה בתחילתה עם שדות זהובים ופרות מלחכות עשב אולם בהמשך השטח הופך הררי עם צמחיה של עצי שיטה, אקליפטוס, מטעים של מנגו ופרדסים של תפוזים. כשמתקרבים לעיר הנ”ל תחילה ישנו איזור תעשייה עם מפעלי נייר מעשנים – עדיין לא שמעו שם על תוצאות זיהום הסביבה. אח”כ פוגשים מרכזי קניות גדולים, בתי חרושת לצמיגים, אולמות תצוגה לשלל מכוניות מכל הסוגים והמינים כמו במערב אירופה.

שפשפתי את עייני הזוהי אפריקה?

אך גם דלות ועוני שוררים בכפרים כמו בתמונות מטה

יום 3 – מפלי מאק מאק – קניון בלייד – שמורת קפאמה

ביום זה נסענו לבדוק כמה מים יש במפלי מאק מאק והופתעתי לטובה שהרי אנו בתקופת אביב שעדיין לא יורד בהם הגשם. רק כשמתחיל הקיץ מתחילה עונת הגשמים. המפל יורד מגובה של 70 מ' ומרשים למדי. הוא נמצא לאחר שעברנו את העיירה סאבי.

הסיפור אודותיו ניתן לקרוא כאן.

ליד מפלי מאק מאק שכן “שדה המוקשים” הראשון שפגשנו בטיול. מלכודת תיירים עם מוצרים שאולי תתלו אצלכם בבית, אולי תביאו כמתנות לחברים ובני משפחה ואולי ישמשו כחומר בעירה לל”ג בעומר. אני התאהבתי במוצרים אבל עמדתי בפני הפיתוי במקום הראשון ולא רכשתי דבר. בכל זאת מצפות לנו עוד 4 טיסות פנים ואסור לעבור את המשקל 20 ק”ג . כאשר אני כבר מהארץ היתה לי מזוודה במשקל 22 ק”ג. בעייה חמורה!!!

בהעדר נושא כלים - נושא הראש

המשכנו לאחד המקומות המרהיבים ביותר מבחינת נופי טבע בטיול:

קניון בלייד – BLYDE CANYON עם בורות המזל של בורקא

עוד ניתן לראות ולקרוא כאן.

קניון צר עם גשרוני עץ מעל, צוקים עם בורות שהמים חצבו בסלע בצורה מופלאה ומכל עבר מפלונים.

כשהגיעו המהגרים ממדינות אירופה הם הגיעו עד נקודה זו ליד הנחל. הגברים עזבו את נשותיהם והלכו לתור את הארץ אבל לקח להם יותר זמן לשוב והנשים בכו לכן הנהר בקרבת מקום נקרא נהר הדמעות ולפתע ביום בהיר אחד ראו הנשים את הגברים יורדים מההרים ומקום המפגש נקרא BLYDE מלשון שמחה בהולנדית. מאז נקרא המקום בשם זה.

הקניון הגדול בעולם כידוע לכם הוא הגרנד קניון.

השני בגודלו הוא קניון פיש בנמיביה. נצטרך לבדוק זאת.

והשלישי בגודלו הוא קניון בלייד.

בשוק הניצב בכניסה לאתר ישבה אישה עם מנשא לתינוק האופייני לדרום אפריקה. כאן ראיתי אותו לראשונה.

אנו ממשיכים בנסיעתנו דרך הרי דרקנסברג כשצוקים מרהיבים מקיפים אותנו ולא יודעים מה לצלם קודם. לפתע הבחנו בצד שמאל של הכביש ,במפל שמעט מים זרמו בו.

לאחר הנסיעה הארוכה הגענו ל- KAPAMA RIVER LODGE בשמורת הטבע הפרטית המרהיבה בשם KAPAMA. במקום לנוח עד ליציאה לספארי בשעה 16.30 אנו ניצלנו לחקירת הסביבה. המבנים הם מבנים חד או דו קומתים כאשר גשרונים מעץ מקשרים ביניהם לבין הלובי ואולמות ההסעדה.

היות והתמונות שלי מהמקום לא יצאו באיכות טובה מצרפת לכם את האתר כאן לצפייה.

הציפור הכי יפה שצילמתי כאן לפניכם.

יצאנו ברכבי ספארי עם מדריך שעבד כאן מזה 7 חודשים אבל הכיר את השמורה לבוריה. הוביל אותנו לאגם שנראה היפופוטמים במרכזה. מומלץ להגיע לכאן עם משקפת. היות ואני חמושה במצלמה עם זום רציני יכולתי להבחין אפילו בשערות ראשו של ההיפופוטם. היו שם גם כמה ציפורים ששתו ממי האגם. ולפתע נחתו על ראשו של ההיפופוטם ציפורים ירוקות. לא נראה שזה הפריע לו שיש לו ציפורים בראש. ממש דומה לי.blush(הן נועדו לנקוי הקרציות מגופם)

בהמשך ביקרנו את הזברות שביניהן הלכו בנחת פניניות יפות ולא הוטרדו מקיומן של הזברות. כאן ראינו שהביאו חציר ירוק להאכיל את החיות. הובהר לנו שהחיות תמיד אוכלות ממה שיש בשטח השמורה אך כיון שהכל יבש וטרם התחילו הגשמים, כדי שהחיות לא ימותו ברעב הביאו להם את החציר הזה. השנה זו השנה השלישית ברציפות של מיעוט גשמים.

מבעד לשיחים הגיח לפתע בופאלו ועל עץ סמוך הבחנתי בציפור עם ציצית יפה על ראשה. גם הבופאלו הצטרף לסעודת הערב ולא הטריד את הזברות או את הפניניות.

הפניניות ישנות בלילה על העצים מחשש שיטרפו אותן.

הספארי הזה התקיים שעתיים באור יום כשלקראת סיומו חווינו בשקיעה מרהיבה. השעה האחרונה התקיימה בחושך לראות חיות לילה.

המשכנו בנסיעה ראינו הרבה אימפלות אוכלות את העלים על השיחים בתיאבון רב.

מבעד לעצים יכולתי להבחין בתחילת השקיעה וקיוויתי שנגיע למקום גבוה יותר בשמורה לחזות בשקיעה.

לפתע הבחנו בג'ירפות. שתיים מימיננו ואחת בודדת משמאלנו. אפשר להבחין אם ג'ירפה היא צעירה או מבוגרת לפי צבע הכתמים. ככל שהיא מבוגרת יותר הצבעים החומים כהים יותר.

בשלושה עשורים אחרונים פחתה כמות הג'ירפות בדרום אפריקה ב-37%. כתבה מה-BBC ניתן לקרוא כאן.

הנהג הבין את רצוני ואכן הוביל אותנו למקום שנצפה הכי טוב בשקיעה כאשר כל המים נצבעו באדום כתום עז.

בעוד אנו נוסעים באחד משבילי העפר לפתע נגלה לעיינינו מחזה נפלא. אריה עם 6 לביאות נמים את שנתם. האריה שהבחין בנו פתח עין תורנית לבדוק מי האורחים. אח”כ לביאה שהיתה כנראה בתורנות התרוממה למצב ישיבה , פיהקה פיהוק גדול ובחנה את השטח מעמדת ישיבה. לאט לאט התקבצו כל הג'יפים למקום לצפות במחזה המיוחד.

נתנו בהם מבט אחרון ונפרדנו מהם לשלום כידידים.

ואחת הלביאות עברה לעמדת שמירה

סיור הלילה הניב רק 2 צבועים שישנו ואנו הערנו אותם משנתם עם התאורה עליהם. לא חלילה שזזו ממקומם אלא רק פקחו מעט עיניים להביט על מה המהומה.

יום 4 – פארק קפאמה – שלושת הראנדבלים – קניון בלייד – מפלי ליסבון – חלון האלהים

למחרת בבוקר השכמה שלי ב-4.20, ארוחת בוקר קלה של פירות עם יוגורט ויציאה לדרך בשעה 5.30 לספארי של בוקר שהיה יותר ממדהים.

התברר כי היתה משפחה שהשכימה קום ונכנסו למתחם הלודג' כדי ללחך עשב

וליד איזור המסעדה על הגג קופים שקפצו מעץ לעץ ולגג חזרה.

החזקתי בחוזקה את הנייד שלא יחטפו לי מהיד. כן הם מסוגלים, הם צריכים נייד בשביל לתקשר עם חבריהם.blush

בעוד אנו נוסעים על שביל העפר בתוך שמורת קפאמה, לפתע אני מבחינה על אחד העצים בציפורים גדולות. אומרת לנהג לעצור שאני רוצה לצלם, וכשהתקרבנו התברר לנו כי אלה נשרים, שממתינים לאיזשהו טרף שיאכל ע”י..... היו שם על העצים ועל האדמה עשרות נשרים.

על הויכוח האם זה עיט או נשר כדאי לקרוא כאן. התיאור של הנשר והמאפיין אותו כאן.

ואילו העיט כאן.

הנהג שלנו והמדריך המצויין של הג'יפ מאמש ליווה אותנו גם הבוקר זאהן שמו משמאלי והסקיפר מימני,

2b297df1dc8554c9181ee7e166c9557a.jpg?l=6

מייד הבין שבסביבה הקרובה צריך לחפש נטרף. ואכן מצאנו זוג לביאות דשנות שנראה כאילו אחרי ארוחה דשנה. ואז ראינו את מה הם טרפו – באפלו. ובעוד אנו מביטים עליהם ניגשו להמשך האכילה. היינו כה קרובים אליהם שאפשר היה לשמוע איך הם לועסים ומפרקים את הבשר והעצמות בפיהם.

כמובן שכל הנשרים שהיו סביב רק המתינו לשעת הכושר שהם יסיימו את מלאכתם וישאירו להם שאריות לאכול.

פעם היה זה בפאלו

המשכנו לאגם שבו היו היפופטמים אך השמש סינוורה ולא ניתן היה לצלם. הנהג שלנו דאג להגיע לצד הנכון לצילום. אז היפופוטמים כבר ראינו יפה יום קודם, פחות עניינו אותי. מי שעניינה אותי היתה ציפור לבנה עם ציצית יפה על הראש.

עברנו שוב דרך המקום שראינו אמש את הזברות אוכלות, הפעם התמקדנו בחזיר היבלות שהופיע בריצה לאכול גם, וכדי לאכול הוא יורד לעמדה נמוכה יותר תוך כדי קיפול הרגליים הקדמיות.

אבל מי שמיקדו את תשומת ליבנו היו זוג קרנפים שהיה מאחוריהם במרחק קטן מאיתנו דבר שקצת הפחיד אותי ביודעי כמה מסוכנת חיה זו שנמנית על ה- BIG5.!!!

מי שלא פחדה כמוני היתה ציפור קטנה שנחתה על גבו של אחד הקרנפים. היא מנקה אותו מהטפילים.

ואז קם הקרנף הגדול ממקומו והתחיל לפסוע לעברנו, נעצר ליד עץ והתחיל לחדד את הקרן. ברור שהשלב הבא יהיה לטרוף אותי. לא?

במקום זה התוודעתי לראשונה לציפור היפה הכחולה, שנוצותיה בוהקות יפה בקרני השמש ושמה סטרלינג – STARLING.

edbd90aebb93a11f0330875513cbfb69.JPG?l=6

נסענו כברת דרך והגענו לאיזור עם ציפורים גדולות. כמובן שביקשתי את הנהג לעצור למרות שהיו קצת מכוערות עם זפק ענק תלוי מהצוואר. אילו היו המרבו האפריקני. הם אוכלות ואוגרות בתוך הזפק ואח”כ מעלות גרא בדומה לפרות.

פתאם הבחנו בזוג ג'ירפות – אם ובתה. כאשר בלי שום סיבה נראית לעין, משהו הפחיד את האם דבר שגרם לה להתחיל לרוץ מהמקום.

גובה הג'ירפה הבוגרת 6 מ'. היא אוכלת ביום 34 ק”ג של עשב. במהלך היממה הן ישנות 4 שעות לא ברצף אלא במנות של 20 דקות כל פעם. הצוואר הארוך משמש כנשק מול ג'ירפות אחרות וגם כחיזור. ההריון של הג'ירפה הוא 15 חודשים. הג'ירפה אוכלת מעץ השיטה שאוגר מים מהמעמקים בעלים.

ג'ירף תינוק נולד בגובה 1.80 מ'. מהירות הריצה של ג'ירפה – 55 קמ”ש.

במחקר חדש שנעשה התברר כי לג'ירפות יש תשדורת זו עם זו דווקא בלילה.

המידע מתוך סרטון של הנשיונל ג'יאוגרפיק

הגענו למקום מפגש עם פילים שהלכו לקראתנו בשביל העפר למכוניות חזינו בפיל שרצה להזדווג עם פילה והיא לא נענתה. התגובה שלה היתה תרועות רמות שגירשו את הזכר. פשוט לא התאים לה כי היה לה כאב ראש נוראי באותו הבוקר.blush

כל העדר השמיע תרועות. הזכר התרחק קצת. באותו זמן ראינו גם פיל משתין וכשהוא משתין זה לא נגמר. ואח”כ הפילפילון הלך לינוק מאימו.

על הפיל האפריקאי אני מביאה מויקיפדיה כמה פרטים מעניינים:

הפילים האפריקניים הם בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר, משקלם מגיע לכדי 4–7 טון וגובהם הוא כ-3.5 מטר. הם צורכים עד כמאתיים ליטרים מים ביום ומסוגלים לשתות כ-11 ליטר מים בלגימה אחת. הם ניזונים מכ- 140 ק"ג צמחייה ליום. כיום קיימים שני מיני פיל אפריקני: פיל סוואנה אפריקני ופיל יער אפריקני. פילים אלה נוהגים לכסות את עצמם בבוץ צונן כדי להגן על עורם הרגיש מפני קרני השמש.

עדר של פילים בטבע מונה כ-30 פרטים, רובם נקבות בנות המשפחה המורחבת. בראש העדר עומדת הפילה המבוגרת. הזכרים הבוגרים חיים בנפרד, בקבוצות קטנות או ביחידים. הפיל האפריקני הבוגר אינו מאוים על ידי הטורפים באפריקה. להקת אריות גדולה מסוגלת לטרוף פיל צעיר, אם כי לרוב הפיל הצעיר מוגן על ידי העדר.

מבנה הגוף

אפרכסת האוזניים של הפילים האפריקניים גדולה משל הפילים האסיתיים כהתאמה פיזיולוגית: הטמפרטורה הממוצעת באפריקה גבוהה מזו שבאסיה, ואפרכסות האזניים הגדולות מאפשרות איבוד חום יעיל יותר דרך כלי הדם המרובים הממוקמים בהן. רוחבן של אוזני הפיל האפריקני מגיע ל 125-120 ס"מ. גובהו של פיל אפריקני הוא 3.75 מ', אך עשוי להגיע גם ל-4.8 מ'. בקצה החדק ישנם אצל הפיל האפריקני שני זיזים זה מול זה כמעין אצבעות. לפילים שני חטים גדולים העשויים שנהב, חטים אלו היו ועדיין אחת הסיבות, לציד הפילים. אורך זמן חייו של הפיל הוא כ-30 שנה.

הפיל האפריקני בעבר

בעבר היה נפוץ הפיל על פני כל אפריקה אך כיום הוא נפוץ בעיקר בשמורות טבע בדרום ומזרח אפריקה. בעבר היה קיים מין נוסף של פיל אפריקאי שהיה קטן יותר מהפיל האפריקאי וגם מהפיל האסייתי. פיל זה שימש בצבאו של חניבעל בתור פיל מלחמה. ישנה אוכלוסייה מיוחדת של המין בנמיביה ובמאלי המכונה פיל מדברי בשל כך שהיא חיה במדבר ולא בסוואנות או ביערות.

בשנת 1847 תועד הפיל האפריקני, שנחשב עד היום לפיל הכי גדול בהיסטוריה, גובהו היה 4.9 מטרים (כ-16 רגל) ואורכו כמעט 10 מטרים (כ-28 רגל). לצורך השוואה, גובהו של פיל האסייתי גדול יגיע לכ-3.6 מטרים.

רבייה

הריון הפילות האפריקניות הוא הארוך בין חיות היבשה - 20-22 חודשים ולרוב נולד גור יחיד במשקל של עד 120 ק"ג. גורים אלה צורכים כ-12 ליטר חלב ביום ורק בגיל 5–6 הם נגמלים. האם מטפלת בגור הנולד, אולם את השמרטפות היא חולקת עם שאר פילות העדר. תקופה זו נמשכת מהגמילה ועד גיל 17 בערך ובה מתהווה מבנה העדר. בגיל 13 מתחילים הזכרים להיפרד מעדר האמהות. בהמשך יצטרפו לנקבות רק לשם רבייה. לזכרים שבהם יש התפרצויות זעם בתקופת המוסט שגורמים להם להיות מסוכנים לסביבתם.

אינטליגנציה

פילים אפריקאים נחשבים לחיה אינטליגנטית מאוד, ויש להם קליפת מוח גדולה ומפותלת מאוד שמספר הנוירונים בה דומה לזו של מוח האדם, תכונה שהם חולקים גם עם קופים ומספר מיני דולפינים. בזכות מאפייני קליפת המוח שלהם, פילים אפריקאים הם בין המינים האינטליגנטיים ביותר בעולם. הפיל הוא החיה בעלת המוח הגדול ביותר בעולם. מוחו של הפיל האפריקאי שוקל בממוצע מעט יותר מ -5 קילוגרמים (11 ליברות). מבנה מוחו המורכב של הפיל האפריקאי מצביע על אבולוציה מתכנסת.

תפוצה

במערב היבשת חיים הפילים ביערות, ולכן קשה יותר לפגוע בהם. עם זאת באזורים אלה נאמדים הפילים בעשרות ובמאות, ורק בשלוש מדינות יש יותר מאלף פילים. לעומת זאת בדרום אפריקה, נשמרת בשנים האחרונות אוכלוסייה במצב קבוע, ולפעמים היא אפילו גדלה. מספר הפילים בכל אפריקה נאמד היום (לפי אומדני WWF) בין 470,000-690,000 פרטים.

אחרי שצפינו בעוד כמה חיות הגענו ללודג' בקפאמה, סעדנו ארוחת בוקר דשנה, ונסענו לשמורת הטבע היפיפיה של שלושת הרנדאבלים. בקניון בלייד .

רנדאבל הוא הצורה של הבתים העגולים של השחורים שמשמשים כיום כמקום אירוח כמו הסלון במקומותינו. ראינו כאלה בדרכים ועוד אביא לכם תמונות בהמשך. כצורתם גם צורת שלוש פסגות במקום ולמטה זורם נהר מקום יפיפה וכמובן בכל שמורה קיימים גם “מוקשים תיירותיים”.

כאן כבר לא עמדתי בפיתוי ורכשתי 2 זוגות של לוחמים ולוחמות אפריקניים.

וליד המזכרות גם מספרה

3a1af8524fc7867d1ec048486d364ac5.jpg?l=6

מפל ליסבון היו בו מעט מים והרשים אותי פחות מאחרים בטיול זה.

ביקרנו גם באתר שנקרא “חלון האלהים” בגובה 1087 מ' שהוא חלק מקניון נהר בלייד. כאן כדאי להגיע בבוקר לפני שהערפילים מכסים את האיזור. אצלנו היתה ראות בינונית, אבל המקום לא הלהיב אותי. יותר התרשמתי מהציפורים.

על קניון בלייד וכל המקומות שביקרנו לאורכו בהרחבה ניתן לקרוא באתר

GO TRAVEL

הציפורים על העץ מימיני היו יותר מעניינות במעופן.

העיירה סאבי שימשה לנו כמקום עצירה לארוחת צהרים. רפי ואני בחרנו בסלט טונה וטוסט. במקום טוסט קיבלנו צנים. השירות איטי מאד מעל חצי שעה המתנה.

כדאי להזמין וללכת לטייל בזמן ההמתנה.

העיירה סאבי שוכנת באיזור הטראנסוואל וכמובן שהוא גם מקום הביקור הבא.

על ההסטוריה של הטראנסואל ניתן לקרוא בויקיפדיה כאן.

אגוזי המקדמיה גדלים כאן וכולם מוכרים אותם בשקיות קטנות. האשה בתמונה נושאת אותם על ראשה.

העיירה הבאה אליה הגענו הינה עיירת כורים לשעבר בשם PILGRIMS REST

מקום מנוחת העולים לרגל. אהבתי את הדרך אליה . יש לה גם את הנקודה היהודית שכן היתה כאן התיישבות יהודית ויש אפילו בית קברות יהודי אותו לא ראינו. לא נפקד גם דוכנים לתיירים שאפילו לא נכנסתי אליהם.

בכתבות מופיע שזו עיירה ציורית. נו שוין שיהיה כך, בעייני היא עיירה נחמדה ותו לא. אינה שווה סטייה מהמסלול.

ביקרנו כאן במוזיאון המקומי שאביא כמה תמונות ממנו. והלכנו לאורכו של הרחוב המרכזי.

על ההסטוריה של העיירה שזכתה להכרה כאתר מורשת של המדינה ניתן לקרוא כאן.

יום 5 – פארק קרוגר

פארק קרוגר - זהו פארק ציבורי בניגוד לפקאמה שהיה פרטי.

השכמה בשעה 4.15 , בשעה 5.00 יציאה כדי שנספיק להגיע לשעת הפתיחה בשעה 6.00 בשערי הפארק. כל זאת כדי לחסוך בעלות הלינה אחרת איני מבינה. ביום זה היו 32 מעלות צלזיוס ורוח חמה נשבה. הג'יפ פתוח וללא מזגן. בשבילי שסובלת מחום זה היה יותר מדי. הנהג של הג'יפ – פיט שנסענו לא היה חברהמן. הוא היה לאחר פרישה שהוחזר לעבודה (לבן) וכך נראה גם התפקוד שלו. כשראה בעלי חיים לא חשב לעצור כדי שנראה אותם אלא רק אם אנו שאגנו לו שיעצור.

כך שאם אתם מגיעים לשמורה אל תעלו על ג'יפ שהנהג מבוגר.

הפארק בשטחו מאד מאד גדול כמו שטח מדינת ישראל. אנו ראינו רק את הקצה הדרום מזרחי שהוא פסיק קטן וזאת במהלך סיור של כ-7 שעות.

פארק לאומי קרוגר מהגדולים בעולם כולו. הפארק משתרע על פני 19,633 קמ”ר בפרובינציות לימפופו ומפומלנגה בצפון-מזרח דרום אפריקה. בפארק קרוגר מצויים כל חמשת היונקים הגדולים החיים באפריקה: האריה, הפיל האפריקני, התאו האפריקני, הנמר והקרנף השחור. בנוסף למינים אלה, בפארק מצויים עוד כ-147 מיני יונקים המוגנים על פי חוק, כ- 120 מיני זוחלים, וכן 52 מיני דגים ו- 35 מיני דו-חיים. לקרוגר 9 שערים שמאפשרים כניסה למחנות השונים. יש בו 21 מחנות מנוחה, 2 לודג'ים פרטיים, ו- 15 לודג'ים פרטיים המיועדים לספארי. קמפינג בפארק הפך לפופולרי בקרב תיירים ותרמילאים מאחר וזה הרבה פחות יקר, פתוח לכל אדם,. כמו כן, בפארק תשעה מסלולים שונים שחלקם כוללים לינה ונמשכים מספר ימים באזורי שממה שכמעט ולא נפגעו על ידי בני אדם. באזורים הללו אין שבילים מוגדרים.

איני מראה לכם את כל החיות שראיתם עד כה אלא חדשים או משהו מיוחד.

ציפור סטרלינג שביקשה שאומר לה כמה היא יפה

ג'ירפה שעמדה לתמונה

עוד על פארק קרוגר ניתן לקרוא כאן

היתרון של יום חם שבשעות הצהרים ראינו המוני עדרי פילים רבים נוהרים לנהר לטבול ולצנן את גופם.

הייתי מוכנה לטבול איתם אילמלא הסכנה לאיזה תנין במים. עם הפילים הייתי מסתדרת.blush

חסידות

אני מקווה שאינכם מקבלים רושם מוטעה על פארק קרוגר כאילו זה פארק ציפורים כי הוא לא. פשוט לי יש ציפורים בראש אתם בוודאי זוכרים.

קודו

בהפסקת הצהרים לאחר שיצאתי מהשירותים והרטבתי את השיער והחולצה, לפתע קוראים בשמנו שתי נשים שהיו איתנו בטיול לגיאורגיה לפני אי אילו שנים. זו היתה התרגשות גדולה. חיבוקים ונשיקות.

כמה קינאתי בבפאלו ובפילים שנכנסו למים

יש לציין שפארק קרוגר איכזב אותי במקצת. ציפינו להרבה יותר חיות ובנוסף כיון שרוב הנסיעה נעשית על הכביש החיות הרבה פעמים היו מרוחקות מאיתנו. הן לא ידעו שהן צריכות להגיע לאולם התצוגה בתיאום איתנו.blush

אפילו התנין לא יצא להשתזף מחוץ למים

כשסיימנו עם החום של קרוגר כולנו ייחלנו להגיע כבר למזגן של האוטובוס. נכנסים לאוטובוס ומבקשים מיזוג ובמקום זה מקבלים סאונה.

המזגן מקולקל

אמנם בבוקר כשהיה קריר הרגשתי חום עולה מצידי האוטובוס אבל חשבתי שהנהג הפעיל איוורור. בתחילה המדריך המקומי תירץ בכך שהרכב עמד בשמש אבל אחרי שנסענו כ-10 דקות ועדיין הרגשנו סאונה הבנו שאנו בצרה גדולה. הנהג לא חשב לעצור את הרכב ולפתוח את הפתחים בגג אז אנו המטיילים מכונאים מדופלמים דרשנו זאת.

בערב זה שהיה ערב יום כיפור המדריך בצלאל עמיקם העביר הרצאה מאלפת על יום כיפור.

יש לציין שפול קרוגר היה הראשון שהגן על בעלי חיים ואסר לשים להם מלכודות.

הבהרתי למדריך שחייבים לתקן את המזגן או להחליף אוטובוס כי כך איני יכולה לנסוע וכמוני עוד אנשים.

אנו נכנסנו לפארק משער Phabeni Gate ויצאנו משער קרוגר.

על השערים של פארק קרוגר ניתן לקרוא כאן.

מכונאי הגיע בחצות. על טיב עבודתו אתם בוודאי מנחשים. לא?

משפחה של ג'ירפות

יום 6 – סוואזילנד

תיקון האוטובוס שנעשה באישון לילה לא צלח ואנו נוסעים למפגש עם מכונאי מומחה למזגנים בעיירה הראשונה אחרי שיצאנו מהמלון. כולנו מקווים שבזאת תסתיים הסאגה של המזגן כי אי אפשר לעבור עוד יום חם כמו אתמול ולהרגיש כמו בסאונה.

בעת שהרכב בתיקון אנו מבלים בבית מרקחת לקנות שפתון, סומק ומברשת. אח”כ מוצאים לרפי חולצה יפה בסטייל מערבי.

כששבים אנו מתבשרים כי התיקון צלח ויש לנו שוב מזגן שמקרר.nonono

בזמן שהמתנו כמובן צילמתי קצת את המקומיים ותלמידי בי”ס עם תלבושת אחידה.

בנסיעה לכיוון הגבול לעבור לסוואזילנד אין הרבה מה לראות מבחינה תיירותית אבל בשבילי היו הרבה קוריוזים לצלם. ממש לא הפסקתי לצלם. אלה החיים האמיתיים של הדרום אפריקניים. אין חנויות לממכר ירקות ופירות יש הרבה דוכנים עשויים מעץ או מפח עם מעט מוצרים. דווקא גני הילדים ובתי ספר מקושטים ומצויירים מבחוץ. מספרה שכזו הרי אצלנו המערביים לא היינו נכנסים.

ראנדובל נקרא המבנה העגול המשמש היום לאירוח

מספרה

גן ילדים

חנות לממכר ירקות ופירות

מעבר ל-סוואזילנד – מדינה בה המלך הכל יכול !!!(לחץ )

לאחר שחצינו את סוואזילנד עברנו חזרה לדרום אפריקה.

הגענו למלון PH HLULUWE & SAFARI

במלון ציפתה לנו הופעה של בני שבט זולו. נחמד ותו לא.

למופע צירפו ככוח עזר את הרקדן רפי שידוע בכישורי הריקוד האפריקאי, וגם כמה מבני הקבוצה.

המלון הנ”ל - שהינו מלון 3 כוכבים הזהירו אותנו לא להשאיר חלונות פתוחים מחשש שיכנסו בבונים שמסתובבים חופשי. החדר היה מאד גדול ואפילו קומקום לקפה היה. הבעיה היחידה שהיה ריח טחב בחדר שבעטיו לא יכולתי לישון. לפתוח את החלון לאיוורור חששתי וכך בקושי התלחתי לישון כמה שעות בלילה זה. רק רציתי שיפציע השחר.

אנו במרחק קצר משמורת הטבע בה ביקרנו ביום המחרת שבעברית שלשלואי

אבל כותבים זאת HLULUWE.

יום 7 – שלשלואי – ימת סנטה לוצ'יה - דרבן

קמנו לבוקר מעט ערפילי וטפטוף דק שבתחילתו לבשנו מעילי גשם ונסענו לעבר

שמורת שלשלואי שהיתה די סמוכה למלון שלנו השייך לרשת פרוטיאה. מאד סמוך לכניסה לשמורה , בצד שמאל, הבחנתי בראנדובלים שבנויים מאבנים ואדמה, ובנערה שהולכת להביא מים.

מייד לאחר שעברנו את הכניסה הבחנתי בחסידה שחורה אבל את זו לא אראה הפעם שלא תאמרו לי עוד שמורת ציפורים.

הראשון שתפס את עייני היה זוג קרנפים כשאחד מהם החליט לעשות צרכיו בפרהסיה בלי בושה.surprise

השאיר גללים ואח”כ זרם סילון של שתן שכאילו נפתחה חבית של יין כזו כמות.

שטח השמורה הינו 240,000 דונם. השמורה נוסדה לפני שמורת קרוגר והיתה הראשונה בדרום אפריקה. היא נוסדה אחרי שמורת ילוסטון שהיתה הראשונה בארה”ב. בתחילת דרכה היו בשמורה רק 20 קרנפים. היום מאכלסים אותה 2000 קרנפים.

התושבים שבסביבה צדים את הקרנפים בשביל הקרן שלהם כי תמורת קרן הם מקבלים 50$ שזה הרבה מאד כסף עבורם. כשהקרן מגיעה לאסיה הקרן שווה כבר 250,000$ פער התיווך. אבל למזלנו ישנם גם הרבה חובבי טבע שתפקידם להגן על החיות. לפני כחודש סיפר המדריך, באה חוליה של 3 אנשים שחדרו לשמורה כדי להרוג קרנפים. אחד מהם נהרג ע”י השומרים ושניים נידונו למאסר עולם.

שמורת שלשלואי זו הינה שמורה לאומית. הקרנפים שראינו נמנים על הקרנפים הלבנים. ביום שביקרנו הם כנראה לא התרחצו כך שהיו כהים למדי.laugh

מדוע חומדים את הקרן באסיה? האמונה שלהם היא שאם טוחנים עד דק את הקרן של הקרנף הם ישתו את האבקה ויגבירו את האון הגברי. ועל זה נאמר – אשרי המאמין.

העדר של הבאפלו שראינו מנה כ-60 פרטים וזה היה מאד מרשים.

עוד על שמורה זו ניתן לקרוא כאן.

גם שלד של ראש בפאלו ראינו

ובלי מעט מהציפורים בפארק זה אי אפשר

מעבר לנהר בין העצים הבחנתי בזכות מצלמת הקנון בעלת הזום הגדול בנשרים ובציפורים נוספות שניקו את נוצותיהם.

במהלך הנסיעה הבחנו בעדר של פילים ששניים מהם ממש התקרבו לג'יפ ובחנו אותנו מקרוב. זעתי בחוסר נוחות בספסל.

גם פריחה יפה ראינו בשמורה אבל בחרתי להתמקד בחיות ובעופות. כדי שתאמינו למטה דוגמית של פריחה.

על השביל הרנג'ר הבחין בשתי חיפושיות זבל מגלגלות גלל זבל

פרידה מהנהג -המדריך המצויין עם שיער הראסטות

86af26c58c374cc362dac43b44069aed.jpg?l=6

ימת סנטה לוצ'יה שוכנת בחבל קוואזולו נאטאל. היא שוכנת על שיפולי עיירה בשם זה. עיירה שנזקקנו בה לשירותים אבל המסעדות סירבו לקבלנו כיון שמתברר כי אין שם מים זורמים בכל יום וביומיים האחרונים לא היו מים. הצטרכנו להתאפק עד שהגענו למעגן הספינות.

בשייט דבר ראשון צפינו ב-FISH EAGLE שעמד על ראש אחד העצים. אח”כ היפופטם צעיר יצא לבלות בעיירה. הוא לא רצה להיות באגם עם יתר ההיפופטמים הגדולים ויצא לתור את הסביבה הקרובה באין מפריע. מתברר כי אין זה מחזה נדיר לראות בעיירה זו היפופוטם. הם יוצאים בעיקר בלילה ואוכלים עשב אבל כפי שאתם רואים הלה יצא באמצע היום.

הייתי מתה מפחד לראות אחד כזה בא לקראתי.

עשרות היפופוטמים שרצו באגם , הצלחנו לראות תנין אחד שכשאר הבחין בסירה מייד נעלם. בגלל שבאותו יום בשעת השייט היה מעונן לא היה צבע יפה לאגם ולא התלהבנו ממנו שכן היפופוטמים כבר ראינו וגם נראה בהמשך אבל הקוריוז של היפופטם יוצא לטייל הציל את המצב.

וגם FISH EAGLE עמד על ראש העץ והביט עלינו לבחון מי הגיע.

קולה של ציפור זה נקרא “קולה של אפריקה” – אתם יכולים להאזין לקולו בסרטון זה.

התנין היחיד שראינו בבירור היה תנין מעץ שעמד למכירה בדוכנים של

“מוקשים לתיירים”.

9bd5ecdfd10634e92f8e6b717a59dccd.JPG?l=6

אהבתי את הפירות הטרופיים שהיו מונחים לפני הדוכנים אבל אנו מיהרנו לכוס קפה בבית קפה ממול לדוכני המזכרות. שם גם היה ג'יפ ספארי שעל גגו התקבצו הקופים החמודים ופלו כינים זה מזה. אחד זריז גנב חתיכת אננס מהסטנד עליו הונחו והתבודד כדי שהאחרים לא יתקרבו אליו ויגנבו ממנו. הוא פחד גם מאיתנו שנחטוף לו אז התרחק.

ב- 3.8.2016 נערכו בחירות במדינה וזו היה שעת מבחן למפלגה השלטת. הם נחשבו לבחירות הכי משמעותיות מאז הבחירות ב-1994 שבהן נבחר נלסון מנדלה.

שלטים ראינו בהרבה מקומות ואחד מהם לדוגמא. אלה היו בחירות מוניציפליות מס. 5 מאז שעלה מנדלה לשלטון. בחירות מוניציפליות נערכות אחת ל-5 שנים.

המפלגה השלטת הינה ANC = AFRICANS NATIONAL CONGRESS

מפלגת האופוזיציה הינה DA = DEMOCRATIC ALLIANCE

בראש מפלגת השלטון עומד JACOB ZUMA ובראש האופוזיציה DA – עומד

MMUSI MAIMANE

בבחירות אילו חלה ירידה בתומכים במפלגת השלטון וחלה עלייה במפלגת האופוזיציה כל זאת על רקע התמרמרות התושבים על שחיתות בשלטון.

עוד על הבחירות בדרום אפריקה ניתן לקרוא כאן.

בפאתי העיר דרבן אליה מועדות פנינו ללינה בלילה זה, אני מבחינה שינוי ברמת החיים. לפתע יש צלחת לווינית על הראנדובלים ובנוסף דודי שמש על גגות הבתים. לא האמנתי אחרי שראיתי שבכפרים אין בכלל מים ולא חשמל. קוטביות עצומה!!!

בנוסף גגונים למכוניות. דרום אפריקה היא מדינה חמה ודואגים שם למכוניות ולאנשים שייכנסו אח”כ למכוניות לכן בכל חניון מצאתי גגון למקום חניית המכוניות.

תמרורים מוזרים אחד עם האות S זה ברור – אסור סקס על הכביש.blush

התשובה הנכונה אסורה עצירה (STOPPING PROHIBITTED)

השני אסור להקים דוכנים -רוכלים Hawkers-prohibited.

בצמתים קרוב לדרבן ראינו אנשים מוכרים קנה סוכר בדיוק כמו שאצלנו ספרי תורה.

בדרך לדרבן ראינו שקיים שדה תעופה ע”ש שאקה. עוד כמה מקומות בדרום אפריקה כמו המצפה התת ימי . מיהו אותו אדם דגול שמנציחים אותו וקוראים על שמו מבנים?

שאקה היה מלך השבט זולו. הוא היה בן מחוץ לנשואין של ראש השבט זולו.. הוא נלחם לאחד את כל שבט זולו.

הוא חי בתקופה מקבילה למצביאים גדולים כמו נפוליאון לוולינגטון באירופה, נחשב בדרום אפריקה כמצביא שהיה גאון צבאי. שאקה שהגיע מתרבות שלא היה לה כתב, הצליח באמצעות צבא שהחל ב500 חיילים חמושים בחניתות להכפיל פי עשרה את שטח ממלכתו. הוא הפעיל שרות מודיעין מצוין שכלל מרגלים. לפני קרב הוא הקפיד תמיד לבדוק את זירת הקרב בעצמו.
הוא ציווה על לוחמיו להלחם יחפים בשדה הקרב, מה שהגדיל את קלות התנועה שלהם. בנוסף על כך ציווה עליהם לצעוד יחפים בשטחים קוצניים כדי להגדיל להקשות את סוליות כפות רגליהם. מי שסרב, הוצא להורג במכות אלה. כך הצליח שאקה ליצור צבא ממושמע ויעיל במיוחד. שאקה ארגן לצבאו "מסע כומתה" בן 500 קילומטר שנמשך 6 ימים, מי שפגר או נפל חוסל. שאקה המציא טאקטיקה צבאית בה הצבא ערוך במעגל לפני שדה הקרב, מה שמנע את נקודות התורפה שמהוות הפינות. על אף קשיחותו היה לשאקה גם פן אנושי. הוא הקפיד שלפני כל קרב יאגרו מזון ומים בכמות נאותה. בנוסף דאג שלכל שלושה חיילים יצורף שמש. אחרי קרבות הקפיד תמיד לעודד את הפצועים ודאג שיקבלו טיפול רפואי נאות. בעקבות כך היו אחוזי החיילים שמתו מפצעיהם נמוך מאוד, מה שמתגבר לאור העובדה שהוא לחם באזור נגוע מחלות כמו אפריקה הדרומית.
במהלך כיבושיו הוא מזג לממלכתו עוד ועוד שבטים וכך גם הגדיל את צבאו. יחסו ללבנים היה פרגמטי. הוא הבין את כוחם הצבאי וכרת עם הבריטים בשנת 1824 ברית מסחרית. יורשיו של שאקה הלכו "ראש בקיר" מול הלבנים ולחמו נגדם מלחמות חסרות סיכוי, לכן אבדו את עצמאותם.
בחייו האזרחיים שאקה חי יחד עם 1200 פילגשיו בכפר אותו כינה כפר האהבה.
שאקה זולו נרצח בספטמבר, 1828, על ידי שני אחיו למחצה מלאנגאנה ודינגאנה בדקירות חנית. אחיו דינגאנה לקח על עצמו את השלטון. אחרי מותו ירדו כל השגיו לטמיון והזולו הסתבכו במלחמות חסרות סיכוי מול הבריטים. המידע מובא מתוך הסטוריה עולמית .

שאקה שלט ביד רמה במשך 10 שנים. כשאמו ,שאתה נדד בתחילת דרכו, נפטרה , הוא החליט על שנת אבל והורה שכל מי שיוולד בשנה זו מות יומת יחד עם האם שילדה.

כזה עריץ היה. עוד על שאקה ניתן לקרוא כאן.

יום 8– דרבן

קמים למחרת הגיענו לדרבן לבוקר אפרורי , סגרירי ומעונן. רוח קרירה נשבה ז'קט מפליז הספיק עבורי. בדרך רואים את איצטדיון הכדורגל הגדול. נוסעים לטיילת הזהב ורואים את ארמונות החול היפים, ואת האוצרות של השוק המקומי מלכודת תיירים. אנו עדיין עומדים בכבוד בסירוב לרכוש מזכרות מחשש למשקל המזוודה.

דרבן היא העיר השלישית בגודלה בדרום אפריקה. לפניה יוהנסבורג וקייפטאון. המיעוט הגדול בעיר זו הם ההודים. זו עיר ירוקה באיזור סובטרופי. העיר נקראת ע”ש מושל בריטי דרבן היה שמו. הם החליטו אז על איסור בנייה של 200 מ' מהחוף.

מהקשת הנ”ל מספר לנו צפריר קופצים באנג'י. מי שמעוניין לצפות בכך https://youtu.be/mpY--2Ejttk

השוק על הטיילת

וגם עצי קוקוס על הטיילת – תזהרו שאיזה אגוז לא ינחת על ראשיכם

דרבן שוכנת על שפת האוקינוס ההודי עם מים חמים של 26 מעלות צלזיוס. היא נקראת הריביירה של דרום אפריקה. לאחר הטיול ב”מייל הזהב” נסענו לבקר באתר שהוא אחת האהבות הגדולות שלי אחרי הציפורים – גן בוטני. למרבה הפלא גם ציפורים מצאתי שם.

קיבלו את פנינו שני גוז מצרי.

אחריהם פגשנו בריכה עם נופרים שבמרכזה שכנה ציפור קטנה יפיפיה בגוונים של כתום ושחור שנקראת THE SOUTHERN RED BISHOP.

בגן הבוטני היתה גם חממה קטנה עם הרבה אורכידאות ופרחים שונים אחרים.

גם עצים מיוחדים בגן הבוטני כמו זה שלפניכם

וגם עץ הקוקוס דל מאר שהובא מאיי סיישל שם גדל (צפריר) וכך נראה הפרי

תמונה קשורה

כדאי להאזין לקריאות הציפור הקולנית הזו HADEDA IBIS שטיילה לה בגן. אי אפשר להחמיץ אותה בעת טיול בגן הבוטני.

גם פיסול יפה היה בגן

ופרחים אקזוטיים

או כמו זה שגם ראיתי בגן הבוטני בריאו דה ז'נירו

המשכנו לשוק ההודי בעל שתי קומות וכאן לא עמדנו בפני הבפיתוי לקנות מסכות. שתיים דרום אפריקאיות ואחת מקונגו.

מה יש לקנות כאן? הכל בכל . זה גם שוק מקומי ולא רק לתיירים נכנסנו מרח' ויקטוריה. זו אחת הכניסות לשוק דרכה ניתן להכנס. גם מחוץ לשוק ניצבים דוכני מכירה.

מרגישים שזה שוק הודי

היעד הבא שביקרנו היה עולם הים ע”ש שאקה. המבנה העיקרי בנוי בתוך אנייה , עיצוב שמאד מצא חן בעייני. גם בתוך האקווריומים הענקיים היו עוגנים ועוד תפאורה שתרגיש שאתה בתוך אניה שנטרפה בים. כל הפרטים על כרטיסים, מחירים ושעות כניסה ניתן

למצוא כאן.

ילדי בית ספר מסודרים בתור מופתי לכניסה

מהכניסה עוברים דרך שדרת חנויות , מסעדות וגם פיסול שלא יכולתי להחמיץ.

e3dc61a1afd14f2b824401fff3bc6977.jpg?l=6

תחילת הביקור בעולם הים החל עם מופע דולפינים שכמוהו לא צפינו מאז ביקורנו בארה”ב ב-1981. היו שם ילדים רבים וכולם נהנו מהמופע.

עולם הים עם האקווריומים הגדולים נמצא בתוך אניה גדולה שכנראה עלתה על שרטון.

הגענו לאחד האקווריומים בשעת ההאכלה ע”י צוללן ששלף מתוך קופסא שפע דגה. המחזה לראות את כל הדגים מתנפלים על הדגה היה מרהיב..

לכאן נכנסים

המפגש המרגש היה עם תלמידי בית ספר שסיימו כמונו את הביקור במתחם, שאגב אפשר להנות ממנו יום שלם כי ישנם עוד מתקנים, שייט אבובים לדוגמא ועוד, והמתינו להסעה כמונו. הם שמחו מאד להצטלם עבורנו ועשו הרבה פוזות מעניינות לצילום.

טיסה קצרה בערב מדרבן לקייפטאון. הלינה היא במלון שקרוב מאד להר השולחן

ושמו PH FIRE AND ICE (מלון טוב מאד והאוכל היה מאד טעים ומגוון) .

יום 9 קייפטאון – אי כלבי ים – חוף פינגוינים - כף התקווה הטובה – קייפ פוינט

קמים לבוקר בהיר ומנצלים מייד את הרגע לעלות להר. 8.10 יציאה לדרך לעמידה בתורים. ישנם כאלה שעולים בשביל ברגל, אבל אנו בעלי הכושר הקרבי מוותרים על עלייה רגלית ועולים בפוניקולר שבהמשכו רכבל המסתובב 360 מעלות. תוך כדי עלייה מגלים שעננים מתחילים לכסות את ההר.

ההר הינו בגובה 1086 מ' מעל פני הים והוכרז כאחד משבעת פלאי תבל. שלטים מאירי עיניים מציינים זאת במקום ומראים גם את 6ת האתרים האחרים. מתוכם ביקרתי רק במפלי האיגוואסו שנה שעברה. להלן 7ת פלאי תבל שזכו באותה שנה שהר השולחן נבחר.

ולשנת 2016 זכו האתרים כמופרט כאן. (3 מתוכם כבר ביקרתי ויש למה לצפות)

ים המלח לצערנו לא נבחר.sad

ביום שההר מעונן האחראים על האתר אינם מתפעלים אותו לעלייה.

רוחבו של ההר 3 ק”מ וצורתו כמובן צורת שולחן.

בעוד אנו עולים סמיכות העננים גוברת ואנו כבר מיואשים שעלינו ביום הלא נכון – בוודאי לא נוכל לראות דבר.

העננות הולכת וגדלה סביב ההר הזה בתמונות למעלה בהיר כמעט לגמרי

ישנם כאלה שבוחרים עלייה אתגרית. גם אנו בחרנו במאתגר ביותר .. הרכבלblush

הגענו לפסגה והפתעה מעט מאד עננים ואנו רואים את קייפטאון והמפרץ היפה עם צבע מים טורקיז מדהים. עננים מתחילים לעלות למעלה ומכסים לנו אט אט את שדה הראייה.

מבעד לסלעים במקום רקפת רואים את המורמונט או שפן סלע.

צמחי פרוטיאה מכסים את הר השולחן ואני מנצלת הזדמנות שרפי מצלם את אחת המטיילות מהקבוצה ומצלמת את הצמח יחד איתם.

עוד על הר השולחן ניתן לקרוא כאן.

במפרץ HOUT BAY שוכנת עיירה בשם זה שמרוחקת מרחק של 20 דקות נסיעה מקייפטאון. זו עיירת דייגים במקורה, למרות הקידמה היא שימרה את צביונה. בנמל מוזמן לנו שייט לאי עם כלבי ים לשעה 11.00, וכבר בבואנו לנמל ממתין לנו כלב ים גדול שבעליו מצליח לעשות כסף מלהטוטיו . עוד בנמל להקה בלבוש ססגוני שגם היא תופסת טרמפ על כל תייר – שרים ורוקדים. עוד בנמל דוכנים למכירת מזכרות ומוצרים אפריקאיים וכן מסעדות ובתי קפה.

ממתין לליטרת הדגים

רוצים ריקודים ושירים – שלמו!!!

בדרך לאי כלבי הים

קורמורנים באים לארח חברה לכלבי הים

אהבה במים

לא להפריע לי אני משתזף

כשירדנו מהספינה כמובן שהסתובבנו בין דוכני המכירה לתיירים ורציתי לקנות מגנטים מהאשה המצולמת מטה. היא לא חייכה . היא היתה כה יפה בעייני ורק חיוך היה חסר לה. שאלתי אותה למה אינה מחייכת וכמובן מייד חייכה חיוך רחב אותו הנצחתי מייד. איני יודעת מה איתכם אבל אני נכבשתי ביופיה.

עוד בנמל ראיתי את המגדלור

ועבודות אומנות על קרמיקה

המשכנו בנסיעה באחד הכבישים היפים בדרום אפריקה

ל-CHAPMANS PEAK. זהו כביש אגרה ששווה כל אגורה. הרבה פרחי פלישיה ורודים פרחו . הראות לא היתה טובה והיה סוג של אובך למרות שלא היה חם.

וחופים לבנים מרהיבים

בדרכנו לשמורת הפינגווינים האפריקאיים שנקראת BOULDERS VISITOR CENTER שהיא למעשה חלק משמורת הר השולחן, עברנו דרך עיירה הבנוייה בבתים קולוניאליים יפים שלא הפסקתי להתפעל מהם. בשביל שמוביל לחוף עם הפינגוינים פגשנו חבורת בנות שהפליאה בריקודים , הרבה דוכני “מוקשים” היו מפוזרים ורק לנו לא היה זמן לצפות בכל – הפינגוינים ציפו לבואנו.

מופע של נערות בית ספר שמרוויחות יותר מהוריהן

8877ba1fd9947693e75f5d9b85669593.jpg?l=6

ad1cbe8ac3aae93b6536737a09fe2cf4.jpg?l=6

הפינגוינים שפגשנו כאן שונים מהפינגוינים שפגשנו בדרום אמריקה שבדרום אמריקה יש טבעת סביב הצוואר. הפינגוין הדרום אפריקאי חי בטבע בין 10-12 שנים כמובן אם לא טורפים אותו קודם. הוא מסוגל להתרחק מהחוף עד 70 ק”מ.

הפינגוין הראשון שקיבל את פנינו

הפינגוין הראשון שקיבל את פנינו

פינגוין דוגר

עיניים יפות

המושבה כאן התפתחה מזוג פינגוינים שבאו בשנות ה-80 של המאה ה-20 לדגור כאן. הוא הפיץ את השמועה שטוב כאן שזה מפרץ מוגן ומאז גדלה כמות הפינגוינים המגיעים למפרץ יפה זה המוקף בולדרים ענקיים כמו בתמונה מטה.

הם ניזונים מדגיגים כפי שתראו בתמונה שצילמתי מטה, ומדיונון.

עוד נתונים על הפינגוין הדרום אפריקאי שנקרא גם פינגוין שחור רגל אביא לכם מתוך ויקיפדיה:

אורכו של הפינגווין כ-68-70 ס"מ, ומשקלו בין 2 ל-5 ק"ג. גופו של הפינגווין צבוע בשחור ולבן, ויש לו עור חשוף בצבע ורוד מסביב לעין. כאשר הפינגווין מתחמם, מגיע יותר דם לבלוטות אלו, כך שיתקרר באוויר הסובב את הבלוטות, ובמצב זה הבלוטות מקבלות צבע ורוד יותר. הזכרים גדולים יותר מהנקבות ובעלי חוטם גדול יותר. צבעיהם של הפינגווינים שחורי-הרגל משמשים להסוואה - צבע לבן, שמסווה את הפינגווינים מעיני טורפים תת-מימיים, ושחור, עבור טורפים שמסתכלים על הפינגווינים כשהם שוחים מלמעלה.

אין לפינגווינים עונת רבייה מוגדרת, למרות שעונת הרבייה העיקרית מתחילה בפברואר. הנקבה מטילה שתי ביצים, ודוגרת עליהן במשך כ-38-42 ימים. הגוזלים בוקעים כשהם מכוסים פלומה, וההורים מתחלקים בטיפול בגוזלים שנמשך כ-8 שבועות.

עוד על הפינגוין כדאי לקרוא את כתבתו של גילי חסקין כאן.

הבולדרים סביב

עם דג בפה

אנו בדרך לכף התקווה הטובה שרבים נוטים לשגות כאילו הוא הנקודה הדרומית ביבשת אפריקה. אך המקום הדרומי ביותר ביבשת אפריקה נמצא 170 ק”מ דרום מזרחית לקייפטאון והנקודה נקראת כף אגוליאש .

הראשונים שהגיעו לאיזור היו הפורטוגזים כיון שרצו למצוא תחליף לדרכים היבשתיות היקרות להובלת סחורות. תעלת סואץ טרם נכרתה והיה דרוש מוצא זול יותר לאסיה.

הראשון שהגיע לכאן היה ברתולומיאו דיאז בשנת 1488. שקרא למקום "כף הסערות" (בפורטוגזית Cabo das Tormentas), אך מלך פורטוגל ז'ואו השני שינה את השם ל"כף התקווה הטובה" (Cabo da Boa Esperança), כיון שראה בו אות מבשר טובות לפתיחת נתיבי הסחר למזרח.

כעבור עשור ב-1497 הגיע למקום ואסקו דה גאמא. הם לא התיישבו במקום.

רק בסוף 1687 נשלחה משלחת של הוגנוטים מהולנד שהתיישבה כאן. ההוגנוטים היו נוצרים מהולנד וצרפת. על ההוגנוטים בפירוט ניתן לקרוא כאן.

בשנת 1806 כבשה בריטניה את הכף כחלק מרצונה לשלוט בנתיבי מסחר ימיים.

האיזור נותר בשליטתם עד ל-1910 עת קיבלה דרום אפריקה עצמאות.

לפני שעזבנו את הבולדרים עם הפינגוינים שוב עברנו בשביל שהוביל אותנו למסעדת הדגים – SEAFORTH הטובה עם נוף לים ולחוף , בה סעדנו ואז שוב ראינו רוקדים אחרים במקום.

2ce41c787bcd43cfe61c54553adc5351.jpg?l=6

עלינו עם פוניקולר למצפור של כיף התקווה הטובה וראינו מפרץ יפיפה עם מים טורקיזים למטה. על הצוק הסתתרו ציפורים שחורות בזוגות.

צפיתי בציפורים על הצוק

כשהגענו לנקודת הכניסה לפוניקולר הצצנו למסעדה ליד שממנה נשקף נוף יפה, אבל מה שמשך את תשומת ליבנו יותר היה בבון שחיפש ונבר בפח אשפה של המסעדה. הוא מצא תחילה קערה מפלסטיק עם סלט, שאכל ממנה בתיאבון ללא מזלג או סכין.

פותח את המכסה

הוא לא שבע והמשיך לנבור ומצא חצי בגט והמשיך את הסעודה.

בסוף הסעודה רק היתה חסרה איזו מפית שינגב את הפה. ואם שאלתם – טיפ לא השאיר לצופים במחזה.blush

כיף התקווה הטובה זה המקום שהכי הרגיש לי כמו סוף העולם שמאלה.

המקום הכי מבוקש לצילום היה כמובן מאחורי השלט המעיד על המקום. הוא לא התפנה לרגע כעמדת צילום ומיהרנו להמשיך בטיול אז זה הפספוס הכי גדול שלי בטיול.sad

בשמיים עפו אין סוף להקות של קורמורנים במבני תעופה שונים. פשוט לא יאומן כמו להק מטוסים כל פעם משק אחר.

במרחק רב , מאחורי השלט, צילמתי קורמורנים על החוף וראיתי עוד משהו לידם אבל שם במקום לא זיהיתי. כשהבטתי בתמונות לאחר שהורדו למחשב ראיתי שאילו היו כלבי ים.

יכולנו להגיע אליהם במרחק נגיעה ולא ידענו.

מומלץ לעלות ברכבל למגדלור ההסטורי שבקייפ פוינט, אנו כמובן עלינו אבל במדרגות שהיה צריך לטפס עד המגדלור ויתרתי בגלל כאבים בברך אבל אתם תעלו.משם קיימת אפשרות להמשיך למגדלור החדש שמתחתיו ( אם הדרך פתוחה) הפעם זה רגלית. מהתצפיות רואים מפרצונים יפים ומרשימים של השמורה, אומרים שהמשמורה אפשר להגיע גם למפגש בין שני האוקיינוסים, ההודי והאטלנטי.

איך תבחינו בין מימי האוקינוס ההודי לאטלנטי? לפי חום המים. ההודי חם יותר כ-26 מעלות צלזיוס והאטלנטי קר.

למזלנו הבחנתי ביען מסתובב לו על החוף

יום 10 קייפטאון – גן בוטני – מוזיאון – בית כנסת

בבוקר זה התעוררתי כשבחוץ היה עדיין חושך- בשעה 5.15, הירח המלא היה מעל הר השולחן ונע מעל ההר מימין לשמאל.אילו היו רגעים קסומים. אני פשוט התאהבתי בקייפ טאון.

לאחר ארוחת בוקר דשנה נסענו לסיור ממונע , ירדנו קרוב למצודה, הלכנו רגלית דרך שדרת עצים וגן בוטני חמוד שבהמשכו מוזיאון אנתרופולגי – גיאולוגי.

המדריך המקומי התלבש ביום זה, שהיה יום ראשון כסקוטי מכף רגל ועד ראש, שכן מוצא משפחתו מסקוטלנד.

המצודה של קייפטאון

נעמדנו ליד הפסל של J.C. SMUTS. מיהו אותו אדון סמאטס?

נתחיל מהסוף – הוא היה נלהב לרעיון הציוני., להקמת מדינת ישראל. הוא היה חבר של חיים וייצמן – הנשיא הראשון של מדינת ישראל עוד לפני שכיהן בתפקיד זה. הוא גם היה אחד המנהיגים הראשונים בעולם שהכיר במדינת ישראל.

לא, הוא לא היה יהודי אלא מצד אביו – הולנדי ומצד אימו -הוגונטי.

הוא למד משפטים באוניברסיטת סטלנבוש אליה עוד נגיע בטיול, ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה שם סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות.

מבחינת הדרום אפריקאים עיקר חשיבותו:שהוא היה איש צבא, מדינאי ואינטלקטואל שכיהן בשתי קדנציות שונות כראש ממשלת דרום אפריקה.
הוא גם כיהן במספר תפקידי מפתח בממשלת רפובליקת טרנסוואל טרם איחודה של דרום אפריקה.

.

אפשר לראות את הפסלים של ברתלומיאו ושל ואסקו דה גאמה כמובן לא זה ליד זה אלא משני צידי הכביש די במרחק. אילו הייתי בטיול פרטי כמובן שהייתי ניגשת לראותם מקרוב.

בשדרה המובילה לגן הבוטני פגשנו סנאים חמודים

בגן ראינו את FICUS ELASTICA המיוחד

הפרח הלאומי של דרום אפריקה הפרוטיאה

פרוטיאה הפרח הלאומי של ד. אפריקה

ולא רק

במוזיאון אנתרופולגי – גיאולוגי התרשמתי מאד מהמוצגים

בתמונה מטה שמאן. מה זה השמאניזם?

שאמאן

ציורי קיר שנתגלו במערות בדרום אפריקה

ציורי קיר מרהיבים שנתגלו במערות

וגם שלדים מעולם הים

גם ילדי בית הספר הגיעו לביקור במוזיאון ואני לא הסרתי מבטי מהם כמה הילדים יפים. פעם ראשונה שראיתי אותם ללא תלבושת אחידה.

הילדות קולעות את צמותיהן בשיער כל אחת בסגנון אחר

הרגע המרגש ביותר בטיול היה הביקור בבית הכנסת.

יש בית כנסת חדש ובית הכנסת הישן- מוזיאון . בישן בתים כפי שהיו פעם משוחזרים. באחד החדרים נכנסתי ומוסיקה מילדותי . היה לי דוד כשהיה בא לביקור אצל הורי היה מושיב אותי על ברכיו לפני השינה ושר לי את השיר הזה ופתאם לשמוע אותו שם בסוף העולם . ממש לא צפוי!!! וזה השיר. בעודי מזמזמת את השיר לעצמי נכנס לחדר מדריך הקבוצה ושרנו את השיר בדואט.

בית הכנסת החדש

החדרים המשוחרים בישן

בנוסף, כשסיימנו הביקור במוזיאון , הלכנו לבית הקפה במקום לשתות כוס קפה, ובמקום חגגו איזה אירוע. פניתי לאחת הנשים לידי ושאלתי אותה מה האירוע. סיפרה שחגגו לאחד מהם יום הולדת 80 . אחת מהקבוצה התקרבה לאותה אישה, ושוחחה איתה גם, שאלה אותה אם היא מכירה את רחוב X ומתברר כי הם היו שכנים של אמא שלה. התגוררו 3 בתים ממנה. זה גם היה רגע מאד מרגש.

66184d52f16be55e3c0dfa5eb9f8b330.JPG?l=6

נסענו לסטלנבוש לבקר ביקב. בדרך ראינו את הבתים הצבעוניים החדשים הממשלה בנתה עבור המקומיים לנרשמים בחינם !!! זו הייתה הבטחת בחירות של הANC לאזרחים והם בונים בתים בסכום של 3000 דולר ליחידה. בעלי היחידה רשאים להרחיב אותה על חשבונם. (אם יש מספיק מקום להרחבה) הרחבה של צפריר כשמייד אחריהם בתים שקשה לקרוא להם בתים. צריפונים מפח בצפיפות נוראית עם המון כבלי חשמל ואנטנות בערבוביה – סכנת נפשות, עבור הפליטים. במדינה קיימים 8 מליון פליטים!!!! וכך הם משתכנים.

אנו בדרך ליקב בסטלנבוש – NEETHLINGSHOF והדרך ככל שמתקרבים רואים כרמים, הרים ממרחק, מספר אגמים. נוף יפה.

הכניסה ליקב כמו לאחוזה אנגלית. אני שאינני שותה יינות החלטתי לטעום שאדע על מה אני מדברת. אז תסלחו לי כל אניני הטעם אבל זה לא היה טעים לי. רפי שאוהב לשתות יין לא הצליח לאמר לי אם היינות ששתה בבורדו שבצרפת היו טעימים יותר או לא.

לכן כל מה שנותר לכם לבדוק בעצמכם.

מי שהביא לדרום אפריקה את תרבות השתייה היו ההוגנוטים

בכניסה ליקב

אני נהיתי מהפרחים בחוץ בין המבנים השונים

הרובע Malay Quarter המלאי כך נקרא באופן הרשמי שלו אבל ידוע יותר

בשם – Bo Kaap שנמצא למרגלות ה-Siganl hill, משם נשקף נוף מרשים של קייפטאון והר השולחן. זהו רובע ציורי וצבעוני:מאד. כל הבתים צבועים בצבעים עזים, ויש גם כמה מסגדים במקום שהרי הרובע בעיקרו היה מוסלמי.

המקום שוקק אנשים שמטיילים ומתפעלים מהצבעים ומהטכניקולור שיוצר קומפוזיציה מושלמת. במקום ישנן מסעדות ובתי קפה שהייתי בכיף יושבת באחד מהם.

המסגד הכי מרשים

7f8e44222698dbbdd524d6d09aa7faa8.JPG?l=6

את שעות אחר הצהרים המאוחרות בילינו באזור הבלויים שברציפי הנמל הישן ויקטוריה ואלפרד ששוקמו וכעת ניצב שם מבנה קניון גדול עם חנויות, מסעדות וצ'יינג' אחד יחיד – אמריקן אקספרס בו השתרך תור גדול אבל לא היתה לנו ברירה .

בחוץ רואים את הים, האוניות הגדולות, גלגל ענק שגם מסתובב והנוף הנשקף ממנו יפה. חברים לטיול עלו וסיפרו כי נהנו. בעת השקיעה המוני שחפים חגו באויר בציוץ רם.

היו גם הופעות במקום אנו ראינו רק קומיקאים והתזמורת בדיוק התקפלה.

ארוחת הערב היתה במסעדה יוונית שבמקום בקומה השנייה.

יום 11 – פרידה מקייפטאון - הרמאנוס - אודסהורן

פרידה מהר השולחן בעוזבנו את קייפטאון אחרי 3 ימים מהממים. צילומים אחרונים ממנו.

נסענו בדרך פנורמית והגענו לעיירה החמודה HERMANUS שלה טיילת יפה עם פסלים חמודים, שם היתה צריכה להערך פגישה עם לוויתנים מסוג הלוויתן “הנכון” שראינו בדרום אמריקה . אין לי מושג כיצד זה קרה שהם פשוט הבריזו לנו.sad בין יולי לנובמבר הם שוהים כאן שכן זו תקופת הרבייה. אולם במסעדה שישבנו לשתות משהו סיפרו לנו שמזה שבועיים וחצי הם לא הופיעו שם.

שמחתי להצטלם עם הפסל יש לי ציפורים בראש הן עפות הן עפות…

רפי עם זנב לויתן כדי שתדעו שהגעתם למקום הנכון בתקווה בזמן הנכון.

רק השחפים ובעלי המסעדה שמחו לבואנו.

נסענו לכיוון מוזיאון ברתולומיאו דיאז הנמצא במפרץ הצדפות במוסיל ביי –

MOSSEL BAY ובדרך היו גבעות ממש מצויירות שממש קרצו לי לצלמם.

זה היה יום יפה עם ים כחול עמוק ושמש בשמים לרפי ולי לא התחשק להכנס לתוך מוזיאון והעדפנו להביט בנוף . רק ל”עץ הדואר” סרנו. שם היו יורדי הים נוהגים להשאיר את המכתבים כדי שהאניות החוזרות למולדת יאספו אותם משם.

הנוף בחוץ

נסענו משם בדרך הררית יפיפיה דרך “קארו הקטן” , כביכול מדברי, אבל היה ירוק לגמרי, וערפילים כיסו את פסגות ההרים. ראינו פריחות של פרוטיאה צהובה ועוד סוגי צמחים אחרים.

הגענו למקום הלינה בעיירה הויצהורן- OUDTSHOORN

מי היה מר הויצהורן תשאלו בוודאי? הוא היה מיועד להיות המושל הבריטי כאן אבל טבע בים בדרכו לכאן. זה לא מנע , לקרוא למקום על שמו. על הישוב בשם זה ניתן לקרוא כאן.

המלון ללילה זה היה PROTEA HOTEL שנראה כמו הראנדובלים עם גג קש. מקורי לגמרי ומבפנים מיטב הנוחות המודרנית. בהגיענו כמו מרבית המלונות בדרום אפריקה קיבלנו משקה אלכוהלי טעים .

בחצר בין הרונדבאלים טיילו ציפורי היביס קולניים.

יום 12 אודסהורן - נייזנה

הסתובבתי בחצר ועל אחד הגגות של הראנדובלים הבחנתי ביונה עם עין אדומה מצויירת.

היונה הנקראת : Red-eyed Dove (Streptopelia semitorquata )

המלון שלנו מרוחק 20.3 ק”מ ממערת קנגו. התור שלנו לכניסה הינו לשעה 9.00.

אנו מגיעים למקום בשעה 8.50, מקבלים את הכרטיסים, מרכזים אותנו ונכנסים פנימה. אנו והיפנים בפנים. רגע לפני שמתחילים במסלול מודיעים לנו שהסיור לא יתבצע ומוציאים אותנו החוצה. אני חושבת שזו בדיחה לא מוצלחת של יגאל שילון או יהודה ברקן, אבל לא – מתברר שבאותו הבוקר בשעה 8.25 אירעה רעידת אדמה בכל האיזור, והם חוששים להכניס אותנו עד שלא יעשה סיור מעמיק בתוככי המערה , וכן חוששים מאפטר שוקס.

חפויי ראש אנו חוזרים לאוטובוס וממשיכים בטיול.

את מה שלא ראינו תוכלו לראות כאן.

מבחוץ נראה מרשים

הסתפקנו בפרחים היפים דוגמית

לא הספיקה לנו הידיעה על רעידת האדמה במקום, כשיצאנו החוצה, לפתע בעלה של אחת המטיילות צנח ארצה, נחבט עם ראשו באדמה וזב דם. הוא לא זז וחשבתי שהוא סיים את חייו שם. היה במקום מדריך מהחברה הגיאוגרפית שידע קצת עזרה ראשונה וטיפל בו עד שהלה התאושש וקם על רגליו. אלה היו רגעים שנדמו כנצח. המדריך שלנו רצה לפנותו לבית חולים אבל הוא סרב ואט אט התאושש מהסיפור.

המשכנו לספארי לחיות שנפגעו ומטפלים בהם בהויטצהורן - קאנגו. הכניסה למקום היא דרך השיניים החדות של התנין. תחילה נכנסתי לאיזור של ציפורים כמובן.

ציפורים בשלל צבעים וגדלים

עברנו דרך הפלמנגו שהשתקפו במים ללאמורים שקיבלו את ארוחת הבוקר ואחד בדק את זנבו. עברנו דרך בריכת התנינים והיה לנו לא נעים להעירם משנתם. המדריכה רצתה להוכיח לנו שהם גם אוהבים לאכול ובשביל זה אפילו יקפצו למעלה.

תנינים נמו את שנתם עד שהגיעה ליטרת הבשר למופע ראווה כאילו זה קרקס – צרם לי

וציפור גנדרנית חיפשה אוכל בין העשבים.

זוג צ'יטות ליקקו בהנאה זה את זו ממש כמו החתולים הקטנים שלי.

טיגריס לבן בנגלי שהוברח למדינה זו בגלל מחירו הגבוה, היה שרוע ובדק מי המבקרים ,ליכסן אלינו את עיניו. אחד אחר היה שקוע בשינה עמוקה.

טווס אחד שמדי פעם השמיע את קולו לבסוף פתח את נוצותיו לראווה בפנינו.

המקום מעוצב יפה , עוברים על גשרוני עץ לראות את החיות, אבל הרגיש לי יותר מדי כמו גן חיות. הם מתפרנסים במקום לא רק מכרטיסי כניסה אלא מי שרוצה יכול להכנס לאיזור של האריות וללטפם תמורת עלות נוספת.

ביקרנו במוזיאון העירוני ע”ש נל אליו העבירו את בית הכנסת הליטאי, אשר נסגר עקב מיעוט מתפללים. היה מעניין. ראיתי שם מפות רקומות בדיוק כפי שאמי היתה רוקמת וכן בובות בני לאומים שונים. בקיצור הרבה נוסטלגיה במקום. ולבסוף הגענו לפינת האופנה וראינו מה עשו עם הנוצות של היען ואיזה כובעים מדהימים עיצבו איתם. המוזיאון מציג את מורשת העיר ומחוז קליין קארו.

כובעים אופנתיים עם נוצות כמו פעם

וזאת יש לדעת כי איזור הויצהורן הוא איזור גידול של יענים. וראינו שם כמה חוות ובאחת מהן אף ביקרנו.

החווה של ליפשיץ

תשאלו את עצמכם מה לחוות עם שם יהודי בדרום אפריקה? ובכן היהודים מששמעו שבדרום אפריקה מסתובבות יענים באופן חופשי בטבע, והימים הם סוף המאה ה-19 שנשים בחברה העילית חבשו כובעים עם נוצות, עשו עלייה לאודסהורן שנודעה בשם “ירושלים של דרום אפריקה”. במקום שעושים כסף מגיעים גם היהודים וכך התפתחו החוות באיזור. מהיען משתמשים לבשר, לתעשיית העור ולנוצות שהיום הם רק לקרנבלים ולניקוי התמונות.

על הסיפור המלא של העלייה לאודסהורן והגלגולים זעבר כדאי לקרוא בכתבה המעניינת כאן.

אדון ליפשיץ היום בן 90 ומי שמנהל את החווה הוא בנו שגם גר בחווה.

וזהו היתו של ליפשיץ האבא.

כיון שנאכל במקום גם צהרים לאחר הסיור, ראשית ניגשנו להזמין את האוכל ונשוב לאכול כשנסיים. מה שמשך את עייני לפני הכל, ציפורים צבעוניות שבאו לאכול שאריות מהצלחות שהשאירו מבקרים לפנינו. היה להם הרבה מה לאכול. ארוחה דשנה רק התפריט לא בדיוק מזון ציפורים.

לאפה שלמה תספיק לציפור שהיא כנראה CAPE WEAVER ?

כך הן אורגות את הקן

התכוונתי לסיים עם הציפורים אבל כשגיליתי את התמונה של אחת מהן ובפיה זית שברור שחשבה גם אותו לאכול, לא יכולתי להתאפק. אני פשוט איני מבינה איך לא חילקו להן מפיות???

היען הוא עוף שאברי התעופה שלו התנוונו. הוא מסוגל לרוץ במהירות של 70 קמ”ש.

יש אמירה כי עיניו של היען גדולות ממוחו וזאת כיון שכאשר רוצים לרכב עליו מכסים את עיניו כדי שלא יראה את הסביבה ורק אחרי שעולים עליו מסירים את הכסוי.

ישנה אמירה “טומן ראשו בחול כמו יען” זה אינו נכון הוא אינו טומן ראשו בחול בשעת סכנה אלא מביט סביבו.

בטבע היען חי עד גיל 40 ובגני חיות יכול להגיע עד גיל 50.

קיבתו חזקה והוא אוכל את האוכל יחד עם אבנים שמתערבבות כמו מיקסר בקיבתו וטוחנות את המזון.

ביצה של יען קשה ואפילו חברי הקבוצה עמדו על ביצים כאלה בחווה.

כתבה מעניינת של גילי חסקין על היען כדאי לקרוא כאן.

הליכה כמו רקדנית בלט

הדור הבא

הזכר הוא היפה עם הנוצות השחורות - לבנות והנקבה האפורה

ביקרנו גם באינקובטורים של היענים וזכיתי לראות יען בוקע מביצה וכיון שהיא קשה הוא מתאמץ לצאת וכל פעם נכנס לתוך הביצה מבלי שהצליח לצאת לגמרי.

התהדרתי בנוצות שאינן שלי.

ועוד ראינו זוג יענים שזכר דגר על הביצים וכשהתעייף באה הנקבה , ספרה את מספר הביצים ועוד אומרים שאין להם שכל, הזיזה את הביצה שיצאה מהשטח שכיסו נוצותיה .

כמו הטווס גם אצל היענים הזכר מתהדר בנוצות השחורות היפות ורוקד ריקודי חיזור בתקופת הייחום . והנקבה אפורה חסרת חן כמוהו.

מזיזה את הביצים שיכנסו תחת נוצותיה

בחלק האחרון של הביקור בחוות ליפשיץ אפשר היה לעלות על יען כל מי ששקל מתחת ל-60 ק”ג. הביאו משקל ושקלו כל אחד שרצה לעלות. היו כמה מהקבוצה שענו לנתונים הנדרשים ועלו.

רכיבה על יען ביצעו שניים מעובדי החווה במיומנות רבה. כדי לעלות על היען מכסים את עיניו תחילה ואח”כ מסירים את הכסוי ומתחילים לרכב. היען רק רוצה להעיף את הרוכב ממנו.

אני כאוהבת חיות המחזה הזה לא כל כך היה לרוחי

נעצרנו לארוחת צהרים טעימה בג'ורג'יה שהיא העיר השישית מבין הערים העתיקות בדרום אפריקה וממנה מתחילה “דרך הגנים” היפה על דרך הגנים כדאי לקרוא כאן. אך במקומות מסויימים קראתי שבעצם דרך הגנים מתחילה מקייפ טאון ונמשכת עד לפורט אליזבט. נייזנה עיירת קיט ציורית קיבלה את פנינו כשדגל ישראל מתנוסס במדרחוב המוביל לרציף.

נייזנה נכתבת בכלל KNYSNA.

גם דגל ישראל התנוסס בין הדגלים במדרחוב

את נייזנה מאד אהבתי ובמדרחוב התחדשתי עם קישוט לבית – ביצת יען.

יום 13 נייזנה – פורט אליזבט – יוהנסבורג

בנייזנה קיימת לגונה הנכנסת פנימה לתוך היבשה ושני צוקים הנקראים “הראש של נייזנה” סוגרים על הלגונה ופתח קטן נשאר ליציאה אל הים. הלכנו לאורך בתים יפים ווילות שבכיף הייתי קובעת כאן בית קייט. עצים שמדי פעם מסתירים את הנוף ומדי פעם רואים את היופי שמופיע בתמונות.

נפעמתי מהנוף המדהים ביופיו והיתה לנו הליכת בוקר קלה ומרעננת להוריד את הקלוריות מארוחת הבוקר.

היעד הבא היתה העיירה PLETTENBERG BAY שלה מפרץ מרהיב אבל מזג האויר לא היה מספיק בהיר. השם ניתן ע”ש מושל האיזור יואכים פלטנברג.

לאחר תצפית על העיירה ועל החוף היפה , המשכנו לגשר המפורסם בזכות קפיצות הבאנג'י – גשר בלוקארנוס.Bloukrans Bridge פגשנו שם זוג ישראלים שבדיוק קפצו לראשונה בחייהם והם היו בהיי עילאי. זהו הגשר הגבוה בדרום אפריקה שקופצים ממנו באנג'יי – 216 מ' גובהו. והוא השלישי בגובהו בעולם שקופצים ממנו באנג'י!!!

אתם בוודאי מבינים שלא יכולתי להתאפק וגם אני – הנועזת – קפצתי בחלום הלילה.

חילוץ

כדי שתחושו מהי דרך הגנים אראה לכם כמה תמונות של פריחה מהדרך שכל פרח היה יפה יותר מקודמו. שטיחים של פרחים. התמונות לעיתים מטושטשות במקצת אבל זה צולם תוך כדי נסיעה ואני רק יכולה להתנצל על איכותן.

ולבסוף הגענו ליהלום שבכתר לשמורת ציציקאמה. המדריך המקומי דון לקח איתו את מיטיבי הלכת ורפי ביניהם, והמדריך בצלאל לקח את מיטיבי הלסת ואני בתוכם.

התחלנו ללכת את רפי כבר לא ראיתי ואני רואה גרם מדרגות ארוך שצריך לעלות.

בשלה הזה של הטיול היו לי כבר כאבי ברכיים מכל העליות והירידות מהאוטובוס והג'יפים בספארי, עשיתי אחורה פנה, וצעדתי בגפי לאורך החוף עד הנקודה בה ראיתי מהאוטובוס את הקורמורנים שהיו על החוף.

שמורה ציציקמה פירוש שמה – המקום של המים השופעים. אז יש כאן מים, יערות, סלעים יפים ומסלולי הליכה ממסלול של שעה- שעה וחצי ועד 5 ימים.

אפשר להגיע עד לנקודת תצפית על הגשר ומי שיורד מטה צריך גם לעלות.

על האפשרויות השונות באיזור ניתן לקרוא כאן.

ומי שלא רצה ללכת בכלל , בפינה שממנה פונים שמאלה למסלול ניצב בעמדה אסטרטגית בית קפה – מסעדה והיו כמה מהקבוצה שבחרו באופציה זו

ארוחת הצהרים היתה במקום חמוד עם אוכל טעים שנקרא פונדק ציציקמה המופיע בתמונה למטה, שהוא גם בית מלון. המנות היו מאד טעימות אבל מה שהכי אהבתי את הפרחים בחצר בחוץ. סוף כל סוף לצלם פרוטיאות בשלל צבעים ומקרוב.

לא הרחק משם פסענו בשביל בתוך יער, שביל מוסדר וחמוד , שביל מעגלי כדי לצפות בעץ בן 800 שנה. רק שמי שכבר היה בארה”ב עם עצי סקויה ורדווד, קשה היה לי להתרשם ממנו.

מה שכן התרשמתי משלל סוגי הפטריות שראינו שם. תמונה של העץ הגדול בציציקמה ניתן לראות במאמר הזה כאן.

וזה היער עם השרכים שפסענו לכיוון העץ

משהגענו לפורט אליזבט עלינו על טיסה ליוהנסבורג ולינה בבית המלון.

יום 14 – טיסה מיוהנסבורג לויקטוריה פולס

מעבר לזימבבואה מדינה באפריקה עם הרבה מים (לחץ כאן)

יום 15 – בוצואנה יום בשמורת הטבע המדהימה בצ'ובה מעבר לכתבה (לחץ כאן)

יום 16 – מפלי ויקטוריה בכתבה על זימבבואה

טיסה חזרה ליוהנסבורג שלאחריה לאחר עיכוב יציאה משדה התעופה כי נתגלו מזוודות שהיו חסרים בהם חפצים – שעתיים.

יוהנסבורג סיירנו באוטובוס לשכונת היוקרה שבה התגורר גם נלסון מנדלה. ראינו את ביתו מגודר . כל הבתים מוקפים גדר חשמלית ולעיתים בודקה עם שומרים. זה לגור בכלוב זהב.

גם יהודים ראינו שם חובשי כיפה.

2d5b266314ab67450792ee540d524038.JPG?l=6

ביתו של נלסון מנדלה

f0ba35c92336db00321537d1e2ca24ae.JPG?l=6

669508341eec2cd6d0ae20f4a7644836.JPG?l=6c1a06c6e65c0dbecf3b0c9b66cc8b014.JPG?l=6

תצפית על העיר יוהנסבורג

956053e5a5afcd30447a2fd2848e8405.JPG?l=6

במרכז העיר יש גרפיטי81d5d33cbf18383caaac2dc46f2b792b.JPG?l=6

2f95bb925bba95b4889ae2533bb1fabf.JPG?l=6

מערכת ענפה של רכבות

d2687515f80cfd9d1cee820d521f8461.JPG?l=6

e1ff4d56f7a2a91d98ade2b6a0b9b04d.JPG?l=6

ברחובות במרכז ראינו רק אנשים שחורים וזה המקום להזכיר את נושא האפרטייד

ההפליה שהיתה של הלבנים כלפי השחורים אמנם תוקנה אך עדיין ניתן לראות ישובים בהם השחורים גרים בשוליים של העיר הם מועסקים בעבודות שירותיות עבור הלבנים. האבטלה גדלה ל-40% ודרום אפריקה למרות המחצבים הרבים שיש לה רק התדרדרה כלכלית.

על הנושא בפרוטרוט כדאי לקרוא את הכתבה כאן.

bda4a03084f9baa1263a1f27561e80f8.JPG?l=6

מכרות זהב רבים נסגרו וזה מה שנותר מהם – אפשר לבוא עוד לנסות אולי נותר עוד איזה פסיג קטןblush

עוד על יוהנסבורג אם כבר נמצאים בה אפשר לקרוא ב”מסע אחר” כאן.

3631cc49781d4a2f3f032b1125b8a25d.JPG?l=6

bc4543a9765a1d0691570ebfcdc09300.JPG?l=6

כיון ששוב זו היתה גם בחזור טיסת "אל על” אי אפשר בלי איחור של חצי שעה

d198b33f2bf6f3bac36ec904da857ee5.JPG?l=6

כשלפתע אני מבחינה באופק בשמיים שחורים עם ברקים ורעמים. אני אומרת לרפי בחצי הלצה אני מקווה שזה לא יפריע לטיסה. כעבור כמה דקות הקברניט מודיע לנו בכריזה כי הטיסה לא תצא עד ששבר הענן שהגיע מעל יוהנסבורג לא יתפוגג. וכך הבאנו את הגשם המיוחל לדרום אפריקה.

לאחר שעתיים נוספות של המתנה במטוס המראנו סוף כל סוף לארץ הקודש בה נחתנו ביום ה-17.

וכך זה נראה מבעד לחלון.

51f1aaa323ad97832b1193a8317aaa99.JPG?l=6c0163844fe39a916971330de236ad493.JPG?l=6

בזאת תם ונשלם המסע שלנו לדרום אפריקה , סוואזילנד, זימבבואה ובוצואנה. מקווה שנהניתם כפי שאנו נהננו. תודה גדולה למדריך המצויין בצלאל עמיקם ה משכמו ומעלה. לדון המדריך המקומי שהיה עזר כנגדו, לצפריר שידע לזהות את הציפורים שלא הכרתי במהלך הטיול, והעמיד מדי פעם דברים על דיוקם ותרם והרחיב, ל”פגסוס” שתכננה ואירגנה את הטיול המוצלח

ולכם הקוראים שהגעתם איתי עד הלום.

להתראות בטיול הבא!!!!

למעוניינים לקרוא את הכתבה גם בפורום משפחות עם יותר תמונות לחץ כאן.!!!!!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
ירושלים שלי -  כל האטרקציות - בעיר הבירה!!!
ירושלים שלי - כל האטרקציות - בעיר הבירה!!!
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
15-05-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
הפראדורים היפים בספרד !!!
הפראדורים היפים בספרד !!!
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
29-07-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מ ק ס י ם

צביה מטיילת
השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
×