זכרונות מדרום אפריקה

תמונה ראשית עבור: זכרונות מדרום אפריקה - תמונת קאבר
הר השולחן - סימלה של קייפטאון (צילום: מרגלית בן-ארי)

למה דרום אפריקה?

סרטון פרסומת שראינו הציב את דרום אפריקה על מפת היעדים שלנו ובן זוגי, שעלה מדרום אפריקה בתור ילד, התלהב מהרעיון לעשות מעין טיול שורשים. חשבנו שזה יעד מתאים לנסיעה בחודשי החורף כששם קיץ, אבל אז התברר שהתקופה המתאימה לביקור בקרוגר פארק היא דווקא התקופה היבשה שמתחילה במאי, בדיוק כשמתחילה עונת הגשמים בקייפטאון. קנינו כרטיסים למאי והתפללנו שלא ירד גשם.התפילה עזרה.

יש בדרום אפריקה נופים יפים, חופים מרשימים, מסלולי הליכה והרבה אטרקציות שקשורות לבעלי חיים. שירותי התיירות ברמה גבוהה והחיים מאד נוחים כשיש לך כסף. ובמצבו הנוכחי הרעוע של המטבע המקומי (ראנד) – לשקל יש כח קניה מרשים. מחירי האוכל, התחבורה והאטרקציות למיניהן זולים משמעותית יחסית לארץ ( עוד אביא דוגמאות בהמשך) כך שאפשר לטייל בלי לחשוב על כל אגורה. רק כרטיס הטיסה לא זול...

ה"חיים הטובים" שהזכרתי לא באים ללא בעיות. האפרטהייד אמנם בוטל אבל עדיין יש פער מאד גדול בין בעלי הממון ובין העניים, מה שמוביל לשיעור פשיעה גבוה בעיקר בערים הגדולות ובמיוחד ביוהנסבורג. רואים בתים פרטיים מוקפי חומות עם גדרות חשמליות ומערכות אבטחה , ממליצים לנעול את המכוניות, לא להסתובב לבד בלילה ובאיזורים מסוימים גם לא להסתובב לבד ביום. ולעומת זאת - באזורי בילוי יש פקחים ששומרים על המכוניות ועל בטחונם של המבקרים ובאתרי תירות רבים יש תחושת בטחון. בקיצור – צריך להתיעץ ולהזהר אבל לא להסחף לפחד מוגזם.

בתמונה: דוכני מזכרות (למי שלא יודע – קליק על התמונה והיא תוצג בגודל מלא)

9dcc3f8c8f69e6b02fbb13c27c23a88f.jpg?l=6

המסלול בקיצור נמרץ

ימים 1 – 3 : טיסת לילה (אל על) ליוהנסבורג וטיסת המשך לקייפטאון. הגעה בשעות הצהריים המוקדמות. רכב שכור בשדה התעופה. 3 לילות בקייפטאון. זכרונות ילדות של בן זוגי, סיור באיזור הנמל, ביקור בגני קירסטנבוש, שבת בבוקר במרכז העיר וקצת קניות. על עליה להר השולחן נאלצנו לוותר – הרכבל נסגר בגלל הרוחות העזות.

4-5 : נסיעה לאורך החוף דרך כפר הדייגים Hout Bay ודרך הנוף Chapman's Peak Drive ומשם עד Cape point . בהמשך צפונה לסטלנבוש עם עצירה בשמורת הפנגוינים ב- Boulders Beach 2. לילות בסטלנבוש וביניהם גיחה לפרנשהוק וביקור ביקב .

6-7 : נסיעה (ארוכה! ) ל-Oudtshoorn בירת היענים (2 לילות) . ביקור בחוות יענים, במוזיאון המקומי ונסיעה למעבר ההרים המרשים Swartberg Pass.

8-10 : נוסעים דרומה לדרך הגנים שלחופו של האוקינוס ההודי. 3 לילות ב- Knysna . נסיעות לאורף החוף בין ג'ורג' לציציקמה. חופים מרשימים, פארק ציפורים ושייט לתצפית בדולפינים ( לא היו דולפינים אבל ראינו המון כלבי ים).

11 – תם החלק הראשון של המסע. אחרי בוקר לאורך החוף וביער מחזירים את המכונית וממריאים מג'ורג' ליוהנסבורג. לינה סמוך לשדה התעופה , ולמחרת...

12-15 : ארוחת בוקר מוקדמת ויוצאים לדרך ל-4 ימי ספארי בקרוגר פארק. סיור עם חברה מקומית – לקחו אותנו , הסיעו אותנו, האכילו אותנו. הכל מאורגן, צריך רק להנות.

16 : בוקר אחרון של הספארי. בצהרים לקחנו מכונית שכורה ויצאנו לסייר בדרך הפנורמה. מזג האויר הפך סגרירי וקר ונאלצנו לוותר על תכנית הסיורים לאותו יום ולהתכרבל במלון בגרסקופ.

17 : בבוקר התבהר והצלחנו לערוך סיור חפוז וקצר מדי בנופי דרך הפנורמה. משם – נסיעה ארוכה ליוהנסבורג.

18- 19 יוהנסבורג. פגישה עם קרובי משפחה , ביקור במוזיאון האפרטהייד, סיור (מאורגן) בסווטו , קצת קניות ובלילה – טיסה הביתה.

על שחורים ולבנים

המתישבים המקוריים של דרום אפריקה הם השחורים – שבטי סאן שהיו שם מאז ומתמיד ושבטים אחרים שהגיעו לפני אלפי שנים מחלקים אחרים של אפריקה. הם דוברים שלל שפת אפריקאיות שהנפוצות ביניהן הן זולו וקוזה. שפת הקוזה היא עניין לא פשוט – היא כוללת צלילים מיוחדים (קליקים) שלשונם של הזרים מתקשה להפיק.

ספנים פורטוגזים שהגיעו לכף התקוה הטובה במאה ה-15 מצאו את המעבר לאוקינוס ההודי ו"גילו" את דרום אפריקה לאירופאים. ספנים ומתישבים הולנדים שבאו בעקבותיהם הביאו ליצירת האפריקנס - שפה שמקורה בהולנדית אבל יודעי דבר אומרים שהיא שונה.

השלטון הבריטי הביא איתו את האנגלית. וכך יש בדרום אפריקה למעלה מעשר שפות רשמיות: אפריקנס, אנגלית, זולו, קוזה ועוד מספר שפות אפריקאיות. בקייפטאון וסביבתה מדברים בעיקר אנגלית. באזורים אחרים מדברים בעיקר אפריקנס אבל חלק גדול מהאנשים דוברים אנגלית כשפה שניה. השחורים מדברים בשפתם והמשכילים שביניהם יודעים גם אנגלית. נסיון של הממשל לאלץ את בתי הספר של השחורים ללמד גם באפריקנס היה הסיבה לפריצת מהומות בסווטו שהובילו להתלקחות המרד נגד האפרטהייד. ובתוך כל בליל השפות הזה לא היתה לנו שום בעיה לתקשר באנגלית לאורך כל הטיול.

היום כ-80% מתושבי דרום אפריקה שחורים, כ-10% לבנים והשאר בני תערובת, אסייתים ואחרים. ההפרדה הרשמית (אפרטהייד) בין השחורים ללבנים בוטלה לפני מעלה מ-20 שנה אולם הקיטוב הכלכלי הקיצוני נותר בעינו. השחורים הם כח העבודה העיקרי ואלו שפגשנו כתיירים ( זבנים, מלצרים וכד') הצטיינו בדרך כלל בחביבות, תודעת שרות גבוהה וגם שליטה טובה באנגלית. אבל לא כולם עובדים – שיעור האבטלה הגבוה מוביל לריבוי קבצנים ולפשיעה (שכבר הזכרתי).

בתקופת האפרטהייד אילצו את השחורים להתגורר באזורים מיוחדים להם שנקראים Township (עיירה? אני לא בטוחה שזה תרגום טוב) ורבים מהם ממשיכים להתגורר שם גם היום. בנסיעה ניתן לראות את העיירות האלה בצד הדרך : "בתי קופסה" קטנים עם אספקת חשמל ומים זורמים אבל גם גיבוב של פחונים ומבנים ארעיים ללא חשמל, ללא שרותים ועם ברזים ציבוריים.

Soweto שעל יד יוהנסבורג הוא אחד האזורים הגדולים והמפורסמים. שם התגורר נלסון מנדלה ושם גם פרצו (יוני 1976) המהומות שהובילו בסופו של דבר לביטול האפרטהייד. היום גרים שם למעלה ממיליון תושבים, כשחלק גדול מהבתים הם דיור ציבורי המוענק חינם לזכאים.

בתמונות:סווטו. מבנים (למעלה), מיחזור(למטה)

4cc72598318e805ba346c89bc6d874c6.jpg?l=8

fb5246f8bc659bfe6854e337b40f6e60.jpg?l=8

ברבות מה"עיירות" מוצע לתיירים סיור עם מדריך מקומי שמאפשר הצצה להווי החיים של השחורים (לא מומלץ להסתובב שם לבד) וגם מספק מקור פרנסה לתושבים. ההרפתקנים יכולים גם ללון וממש להתארח אצת משפחה מקומית. המדריך שלנו בסיור מיניבוס ב-Soweto סיפר באנגלית רהוטה על ההיסטוריה של המקום ותיאר בדרך מאד חיובית את הווי החיים במקום ואילו אנחנו תהינו – האם באמת כל כך נחמד שם? היה לו גימיק מקורי ליצירת קשר עם המשתתפים בסיור – בתחילת הסיור הוא שאל לשמותינו והעניק לכל אחד שם אפריקאי . בסוף סיפר לנו מה פירוש השם.

במזרח, במחוז KwaZulu-Natal, אפשר לבקר בכפרי זולו מסורתיים ולהתרשם מהמנהגים ומהתרבות . אנחנו לא הגענו לאזור והסתפקנו במופעי רחוב בערים: קבוצות רקדנים , להקות נגנים, להטוטנים ועוד.

https://www.citysightseeing.co.za/tours/entry/Red-City-Tour-and-Soweto-Combo

בתמונה: מופע רחוב במרכז קייפטאון

f76eba22fc5eac70396a8dac24e1ef61.jpg?l=6

אש"ל

אכילה

אוכלים טוב בדרום אפריקה. באזורי החוף יש דגים ופירות ים , ובכל מקום מגישים בשר מסוגים שונים. יש גם קארי מאלאי , מסעדות אתניות שונות וכמות מפתיעה של סניפי KFC .

הדרום אפריקאים אוהבים "על האש" או כמו שקוראים לזה באפריקנס - braai . בפארקים, חניונים ובתי הארחה מחוץ לעיר יש מתקן צליה ואנשים שלא סומכים על המצוי מביאים אתם את הציוד הפרטי – פלטת צליה גדולה מחוברת לגזיה.

במסעדות ניתן לקבל סטייק בקר, צלעות כבש או חזיר, פילה יען ועוד בשרים משונים. השיא היה בדוכן אוכל בקייפטאון שהציע "מטבח אפריקאי" : קבב זברה, קרפצ'יו קרוקודיל ועוד. ממש ספארי על האש, אבל יש גם חומוס בפיתה לצמחונים. לא אכלתי – רק צילמתי.

בתמונה: תפריט בדוכן אוכל בקייפטאון

edfe08b00057a4e44b1a1821e5ad0046.jpg?l=6

ארוחות הבוקר המסורתיות דומות לארוחות האנגליות: ביצים, בייקון מטוגן, פטריות צלויות וגם יוגורט , גרנולה ופירות. במקומות מסוימים מוסיפים לזה ואפל, שגם הוא מאכל מקומי מסורתי. ומי שנשאר רעב יכול ללעוס בילטונג – פיסות בשר מיובש – כחטיף בין הארוחות. כמו שאמרתי – הרבה בשר.

וחשוב להזכיר גם את המחירים: סטייק פילה עם תוספת במסעדה טובה עולה 180 עד 200 רנד וקינוח מושחת – 60 רנד. עבור ארוחה שלמה לזוג שילמנו לא יותר מ -600-500 רנד . 4 רנד = 1 שקל ומכאן תבינו שאכלנו הרבה במסעדות.

(לתשומת לב שומרי הכשרות: במסעדות הכשרות המחירים גבוהים יותר ) .

שתיה

ליתר דיוק - יין. בדרום אפריקה מיצרים יינות טובים ואזור שלם בדרום מערב המדינה, סביב העיירה סטלנבוש, מתהדר בשם "דרך היין". יש שם כרמים, הרבה יקבים קטנים ומסורת של אוכל משובח בעקבות ההשפעה הצרפתית על האזור. רבים באים לחופשה באיזור כדי לאכול טוב וללגום יין. יקבים מציעים טעימת יינות (לרוב בתשלום ) ואף ארוחות צהריים אנינות עם "יינות תואמים". סיור טעימת יין כולל ביקור בכמה יקבים, בדרך כלל עם הסעה, כי הרי "אם שותים לא נוהגים".

אנחנו החלטנו לדלג עם החוויה, אבל בארוחת ערב במסעדה שתרגום שמה הוא "בית היין", גילינו שתמורת תשלום לא גבוה אפשר לחוות טעימת יינות כהקדמה לארוחה. אחרי שבחרנו מתוך רשימה הגיע לשולחן מגש מיוחד עם 6 כוסות, כשבכל כוס 25 סמ"ק יין ומתחתיה פתק ממוספר – שנדע מה אנחנו טועמים. טעמנו והתקשינו לבחור את היין שאנחנו אוהבים., ולא בגלל שכולם היו נפלאים. ממש להיפך. איכשהו זיהינו את היין הסביר ביותר והזמנו כוסית לליווי הארוחה ( שהיתה טובה). את הדרך הקצרה למלון עשינו (ברגל!) תחת השפעת האלכוהול ...

(בבר של המלון ראינו זוג אנגלים שפגשנו אחר הצהרים עם סופו של בקבוק יין, כשהם קונים בקבוק נוסף לסיום הערב. אלה צרכני יין !!)

למחרת, בדרכנו לעיירה הסמוכה פרנשהוק (Franschhoek) החלטנו להכנס לאחד היקבים, סתם כדי לראות איך זה נראה. השלט של Grande Provence הכריז על יקב וגלריה לאמנות ונראה מזמין. התברר שלגמרי באקראי נכנסנו לאחד המקומות הנחשבים באיזור: אחוזת יין בת 300 שנה, כרם, יקב, גן מקסים עם יצירות אמנות וגלריה לאמנות מודרנית. לנוכח תעודות ההצטינות של היינות החלטנו להצטייד להמשך הטיול. באולם מיוחד לכך הוצעו לנו (חינם!) מספר יינות כשהטעימה מתנהלת בשיטת "טועמים ויורקים" כי צריך להמשיך לנהוג. די מהר זיהינו יין שמצא חן בעינינו, וקנינו שני בקבוקים (300 רנד). בערבים הבאים ישבנו על מרפסת המלון ולגמנו יין.

לינה

את כל המלונות הזמנו מראש, לרוב דרך Booking. במספר מקרים גילינו שהמחיר בהזמנה ישירה מהמלון זול יותר - שווה לבדוק. בגלל שער הרנד שכבר הוזכר , המחירים מאד סבירים לכיסנו . לא היה קשה למצוא מלונות טובים וגם הבחירה בחדר היותר משוכלל של המלון היתה במסגרת התקציב. וכך זכינו להתפנק בחדרים מרווחים עם מיטה גדולה, מרפסת ובמקום אחד אפילו ג'קוזי.

ברוב החדרים יש מקרר וציוד להכנת תה/קפה. המחיר כולל בדרך כלל ארוחת בוקר גדולה - בחלק מהמקומות מושקעת ובחלקם האחר פחות.

גם לבעית הכביסה יש פתרון פשוט - בהרבה מלונות יקבלו את הבגדים בבוקר ויחזירו אותם מכובסים ומקופלים בערב. וזה לא יקר.

המלונות שאהבנו במיוחד:

Waterfront Lodge, Knysna - מלון משפחתי קטן מחוץ לעיר עם נוף של הלגונה. שהינו בחדר ענק (סוויטה) עם מרפסת, ואמבט ג'קוזי גדול ומתפקד (!). המקום, יפה ומרוהט בטוב טעם. בעלי הבית דאגו לנו , התענינו בתכניותנו והמליצו על אתרי ביקור ומסעדות. ארוחת הבוקר גדולה ומושקעת ("אפיתי את הקרואסונים רק הבוקר") כולל תוספת ירקות טריים שקבלנו לפי בקשה. בקיצור – מספר 1 ברשימה הפרטית שלנו.

http://www.waterfront-lodge.co.za

Westlodge B&B , Graskop - בפאתי העירה באיזור מגורים, מבנה בסגנון ויקטוריאני עם חדרי מעוצבים וגן פורח. גם כאן ארוחת בוקר מושקעת ובערב מגישים ארוחת ערב (טעימה) למי שמעוניין. בעלת המקום מוכנה לייעץ בקשר לתכניות הטיול. שהינו שם רק לילה אחד ובשמחה היינו נשארים עוד.

http://www.westlodge.co.za/

בדרכים

לאורך כל הטיול (למעט הספארי) היתה לנו מכונית שכורה, בעצם שתיים, שהזמנו מהארץ, כך שלא התנסינו בתחבורה הציבורית.

כמו דברים אחרים בדרום אפריקה, ההוצאות על הרכב (שכירות, דלק, חניה) נמוכות יחסית לארץ ולאירופה.

הנהיגה בצד שמאל של הכביש. צריך להתרגל לזה וההילוכים האוטומטיים מקלים במקצת.

הכבישים המרכזיים , חלקם כבישי אגרה, רחבים ומתוחזקים היטב. באזורים אחרים כבישים צרים במצב תחזוקה לא מזהיר. בורות בכביש מתקבלים כמצב נתון – יש שילוט שמזהיר מפניהם אבל לא נראה שטורחים לתקן אותם.

עבודות בכביש יכולות ליצור עיכובים משמעותיים – דווקא ביום של נסיעה ארוכה במיוחד נאלצנו לחכות 45 דקות עד שיסיימו לפוצץ משהו ויפתחו את הכביש.

בתמונה: עובדים

966278df3d3feaf8fb9fdcf820f562b9.jpg?l=6

יחד עם הרכב קבלנו מכשיר GPS אולם מהר מאד ויתרנו עליו. כרטיס SIM מקומי שקנינו כבר בשדה התעופה אפשר לנו גלישה ושימוש ב-Waze שעבד יפה רוב הזמן. כמו תמיד כדאי להצטייד גם במפה כדי לא לנסוע כמו עוורים אחרי Waze ( ולא תאמינו – בשלב מסויים השתבש משהו והתחלנו לקבל הוראות בערבית !!) .

בצד הכבישים הראשיים יש "אזורי מנוחה" גדולים עם תחנות דלק, קפטריות ואפילו נקודות תצפית על בעלי חיים. בכבישים הנידחים המצב קצת יותר קשה: תמרור בצד הדרך מציג ציור של עץ וספסל ואם יש מזל אפשר למצוא שם מקום מוצל ושולחן פיקניק (או לפחות אחד מהם). בדרכי נוף יש מקומות נחמדים לעצירה ותצפית על הנוף ובדרך כלל גם שולחן ושרותים.

נסיעה במעברי ההרים היא חוויה –הנוף ההררי מרהיב, הכביש (או דרך הכורכר) צר ומתפתל ובהחלט צריך להאמין בכישוריו של הנהג. Swartberg Pass שבאיזור Oudtshoorn נחשב בצדק לאחד ממעברי ההרים היפים בדרום אפריקה. דרך כבושה מטפסת לאורך קילומטרים רבים במעלה ההרים עד למעבר ווממשיכה להתפתל בירידה לצד השני . הנוף ההררי יכול לשמש כקורס מבוא בגיאולוגיה – קיפולי השכבות של הסלע חשופים ונראים בבירור. בשיא הגובה פגשנו רוכב אופניים שביקש שנצלם אותו על יד השלט – שיאמינו לו בבית שרכב על פני הפרש גובה של 800מ' …

בתמונה: מעבר סוורטברג – גיאולוגיה במיטבה

4a48a017bab7eac60496948ecad4257b.jpg?l=6

הערים

רק אלה שביקרנו, ולא כולן...

קייפטאון

קייפטאון עיר יפה. חוף ארוך, הרים, גנים ועוד.

הסמל של קייפטאון הוא הר השולחן שניצב באמצע העיר ושולט על הנוף. פסגתו רמה שטוחה שגובהה כ-1000מ' ואורכה כ-3 ק"מ ועליה פארק שמשקיף לכל הכיוונים. הנמרצים מטפסים ברגל ואילו העצלים (כמונו) יכולים לעלות ברכבל. הענן שמכסה תדירות את פסגת ההר מכונה "מפת השולחן" ותמיד מתעוררת השאלה – יש או אין ראות? אתר הרשת של הרכבל עונה על השאלה הזו ובימי השהות שלנו בקייפטאון הוא דיווח על ראות מצוינת אבל גם הודיע שהרכבל סגור בגלל הרוחות העזות. וכך נאלצנו לוותר על העליה להר השולחן והסתפקנו בצילום שלו מכל כיוון אפשרי.

בתמונה: עוד מבט על הר השולחן, הפעם מהנמל

d6a0c76557d7a6b576af99b5e4a95fb6.jpg?l=6

לחופו של האוקינוס האטלנטי, באיזור הנמל, מתחם מסחר ובילויים – Victoria & Alfred Waterfront. שטח נרחב עם חנויות, מסעדות, אקוואריום, רציפים שמהם יוצאות הפלגות לאתרי תיירות שונים וגם מופעי רחוב מגוונים. כלבי ים באים מהאוקינוס ולהנאת המבקרים והצלמים עולים על משטחי עץ מיוחדים להם .

המקום להסתובב בו בלב העיר הוא רחוב לונג וסביבתו. שם אפשר להתרשם מהארכיטקטורה המקורית של העיר שניכרים בה סממנים של בניה ויקטוריאנית בצד הסגנון ההולנדי עם הגמלונים האופיניים ( אותם קירות מסולסלים סמוך לגג הבניין המוכרים לכל מי שביקר באמסטרדם). סממן אופיני נוסף הוא עיטורי ברזל יציקה צבועים לבן. בתים רבים משופצים ואחרים צבועים בצבעים עזים עם שלל ציורים. האיזור הומה בכל שעות היממה – ביום פעילים בתי מסחר, בתי קפה ומסעדות ובלילה מתעוררים לחיים המועדונים. באיזור גרין-מרקט דוכנים וחנויות שמוכרים עבודות אפריקאיות ומזכרות. המחירים לא גבוהים ועמידה על המקח היא בהחלט חלק מתהליך הקניה ( בשוק האומנות שליד הנמל רמת העבודות גבוהה יותר וגם המחירים גבוהים בהתאם). גם במקומות אחרים ברחבי המדינה יש דוכנים לממכר מזכרות.

הגענו לרחוב לונג בשבת בבוקר, מספיק מוקדם כדי למצוא מקום חניה ברחוב המקביל, וזכינו בהפתעה – הפגנה למען ליגליזציה של קנביס. התהלוכה הארוכה והססגונית (קשה לומר שקטה) התנהלה בצורה מסודרת תחת עינה הפקוחה של המשטרה, מה שלא הפריע לאנשים לעשן - ולא נראה לי שזה היה טבק תמים. אחרי שהתהלוכה חלפה ישבנו בבית קפה ובשולחנות שלידנו גלגלו ועשנו חופשי, באמצע היום באמצע הרחוב.

בתמונה: מפגינים ומעשנים

a7b0d81746054fff9ec28e3e54f2580e.jpg?l=6

גני קירסטנבוש הם גנים בוטניים נרחבים ומטופחים עם מערכת שבילים מסועפת, מקווי מים ועוד. אחת האטרקציות שם היא דרך הצמרות (Tree Canopy Walkway) – שביל עץ מוגבה באורך 130 מ' שמאפשר לצפות בעצים "מגובה הצמרת". חובבי הבוטניקה ישמחו לגלות שם מגוון צמחים. האחרים יהנו מטיול נחמד, בעיקר ביום יפה.

יש עוד אטרקציות בקייפטאון, אבל במסגרת היומיים שעמדו לרשותנו לא הספקנו הכל. אולי בפעם הבאה?

קייפטאון יכולה לשמש גם כבסיס לטיול יום לערי החוף שמדרומה ולאזור כף התקווה הטובה. גם סטלנבוש ודרך היין נמצאות במרחק של נסיעה לא ארוכה. אנחנו בחרנו לבקר באתרים האלה בנפרד, ועל כך בהמשך.

יוהנסבורג

יוהסבורג, העיר הגדולה בדרום אפריקה ומרכז הכלכלה והמסחר, נחשבת למקום "קשוח" ונגוע בפשיעה שדורש מהמבקרים זהירות יתרה.

שהינו שם יומיים שבמהלכם ביקרנו במוזיאון האפרטהייד ובסווטו. שאר הזמן הוקדש למפגשים משפחתיים וקצת קניות. נהוג לחשוב שאין במקום אטרקציות תיירותיות אם כי יש טוענים שהעיר תוססת ומלאת חיים. לא בדקנו.

מוזיאון האפרטהייד מציג את תולדות השחורים בדרום אפריקה, דרך תקופת העבדות, האפרטהייד, ביטולו והמצב היום. לוחות גדולים מציגים תמונות בלווית הסברים מפורטים ויש גם סרטונים. מי שרוצה להתעכב ולהתעמק בטקסט ימצא את עצמו קורא ספר עב כרס בעמידה . מעניין לציין שלמרות שיוהנסבורג היא איזור דובר אפריקנס כל ההסברים באנגלית – זאת משום שהשחורים רואים באפריקנס את שפת המדכאים.

אודטסהורן

באיזור מדברי ודי מרוחק נמצאת Oudtshoorn “בירת היענים". האיזור הוא מרכז גידול יענים והעיר התפתחה בסוף המאה ה-19סביב המסחר בנוצות היענים שהיו אז שיא האופנה. היום זו עירה מנומנמת שכלכלתה מתבססת על גידול יענים, בעיקר לבשר ולעורות, ועל תירות. יש בה מספר מבנים היסטוריים שנבנו בתקופת השגשוג על ידי סוחרי העיר, ומוזיאון שמוקדש לתולדות העיר וליענים. בתקופת השגשוג היתה בעיר קהילה יהודית ובתוך המוזיאון אפשר לראות גם את בית הכנסת.

האטרקציות העיקריות באיזור הן ביקור בחוות יענים, מערות נטיפים (Cango Caves) וטיול מצפון לעיר דרך שני מעברי הרים: Swartberg Pass ו- Meringspoort Pass .

שהינו ב- B&B בתוך חוות יענים (Berluda Farm) והשתתפנו , תמורת תשלום, בסיור בחווה. זו חוות גידול פעילה ובניגוד לסיורים המוצעים ע"י חוות תיירות לא כלל הסיור שלנו רכיבה על יענים או דריכה על ביצי יען. הוא כן כלל ביקור במכלאות הגידול, הסבר מקיף ע"י מנהל החווה ובתור בונוס – ביקור בגן ילדים שהקימו בעלי החוות עבור ילדי העובדים השחורים. היה מעניין.

בתמונה: יען. אומרים שהמוח שלו קטן מהעין (וזה לא הרבה...)

70b13158d493aec459193bc0b1100486.jpg?l=6

הדרך מקייפטאון לאודטסהורן ארוכה ודי משעממת ולא בטוח שהביקור שם שווה את הטרחה. אם זמנכם קצר ויענים אינם בראש חלומותיכם – וותרו .

נייזנה

בחרנו את Knysna כבסיס לטיולים בדרך הגנים. עיקר האטרקציות של העיר עצמה הם החופים, הלגונה וצוקי ה-Heads . יש בעיר מבחר מלונות, מסעדות טובות ותחושה יחסית של בטחון כראוי לעיר תיירות.

בתמונה: Knysna Heads

2723895033c692a534b993a251b93c93.jpg?l=6

הנופים

לא צריך לצאת מקייפטאון בשביל להתרשם מהמצוקים של הר השולחן, ולאלה שעולים לפסגה (אנחנו לא הצלחנו) מובטח בוודאי מראה מרהיב . הנסיעה מקייפטאון דרומה לעבר כף התקווה הטובה עוברת לאורך חופו של האוקינוס האטלנטי עם חופים מצוקיים, כפרי דייגים ודרך נוף מתפתלת (Chapman's Peak Drive) . בקצה ניתן לעלות ( ברגל או בקרונית) אל Cape Point .

חופים נוספים יש לאורך דרך הגנים ווכדאי לסטות מהדרך הראשית כדי "לבדוק" אותם. ביקרנו במאי בתקופה שאינה מתאימה לרחצה בים והחופים היו שלווים ופטורים מהמולת המתרחצים. סמוך לנייזנה (Knysna) מומלץ לבקר ב-Heads - מיצר צר בפתח הלגונה עם חופים סלעיים מכל עבר. בחלקו המזרחי של המיצר בית קפה (למטה על החוף) ושביל תצפית למעלה בין הבתים. הצד המערבי הוא ברובו שמורה פרטית וניתן להגיע אליו בסיור שייט שיוצא מנייזנה. גם באיזור ברנטון בצידה השני של נייזנה חופים חוליים יפים ונקודות תצפית על הלגונה. שווה לשוטט במכונית.

בפארק ציציקמה (Tsitsikama) מספר אטרקציות כגון טיול צמרות (באומגה – מתחנה תחנה) ואפשרות לקפיצות באנג'י. אנחנו ויתרנו על אלה והסתפקנו בגיחה לשפך נהר Storm . יש שם חופים סלעיים, שבילי הליכה בתוך היער הקדום ומסעדה עם תצפית לנוף שבאופן מפתיע מגישה סטייקים טובים . הכניסה לכל הפארקים האלה בתשלום. אפשר למצוא מידע באתר של הפארקים הלאומיים.

https://www.sanparks.org/parks/garden_route/

את מעבר Swartberg כבר הזכרתי. כדאי להזכיר גם את מעבר פרנשהוק (Franschhoek) שבדרך היין. הכביש מתפתל בהרים וצופה על אזורים נטועי כרמים. בהמשך אפשר לרדת לעבר אגם מלאכותי וסכר.

הרחק משם , בצפון מזרח המדינה, דרך הפנורמה עם הנופים הכי יפים שראינו בטיול. כביש 532R מתפתל מחרסקופ (Graskop) צפונה ומגיע לקניון נהר בלייד. לאורך הדרך נקודות תצפית ומסלולי הליכה קצרים שהכניסה אליהם בתשלום לא גבוה (כל אחד בנפרד). חלקו של הכביש שמדרום לחרסקופ עובר גם הוא בנופים יפים ומפלי מים. בגלל מזג האויר הגשום הספקנו לערוך באיזור רק ביקור קצר, וחבל. יש בחרסקופ מספר מלונות ומסעדות ובהחלט אפשר לעצור שם ללינת לילה. ולרעבים - מומלץ לטעום את הפנקייק של הארי (Harrie's Pancakes) .

tp://www.southafrica.net/za/en/articles/entry/article-southafrica.net-the-panorama-

route

בתמונות: מנופי דרך הפנורמה

8b99f7ecb39cd58aa7449bc713615f40.jpg?l=6

b03e173ed0c0e4add9a06c6702852157.jpg?l=6

עולם החי

עולם החי של דרום אפריקה עשיר ומגוון ושונה ממה שאנחנו פוגשים בחצי הכדור הצפוני (למעט בגני חיות). הריכוז הגדול ביותר נמצא בקרוגר פארק, אבל יש גם המון מקומות אחרים שמציעים אטרקציות שקשורות לחיות. אפשר להאכיל פילים ולרכב על יענים ולהתרועע עם צ'יטות וגם סתם לצפות בציפורים. הנה מה שבחרנו לעשות (וגם מה שבחרנו לא לעשות):

כלבי ים, דולפינים ולוויתנים

בנמל של קייפטאון כלבי ים שיצאו מהמים ועלו על סיפון מיוחד. התלהבתי וצילמתי – אלא מה?

e673d03b63244f34c7be949be67576c4.jpg?l=6

בשלב יותר מאוחר של הטיול, יצאנו מפלטנברג ביי לשייט בסירת מנוע במטרה לצפות בדולפינים. אף דולפין לא בא אבל ראינו מושבה ענקית ורעשנית של כלבי ים ולידם מושבה לא פחות גדולה של קורמורנים. היה שם גם כריש ששחה מתחת למים וגרם למדריך להתרגשות גדולה – לדבריו נדיר לראות אותם באיזור.

מאותו מקום יוצא גם שייט לתצפית בלוויתנים – אבל רק בין יוני לנובמבר. באיזור הרמנוס אפשר לצפות בלויתנים גם מהחוף.

גם מ- Hout Bay שמדרום לקייפטאון אפשר לצאת לשייט ולצפות בכלבי ים.

ea2ca3f3c5995ea335f5e13b8cf677f5.jpg?l=6

בבונים

הבבונים מתרוצצים חופשי באזורים רבים ומהוים מטרד לא קטן. לאורך הכבישים ראינו שלטים : "הזהרו מהבבונים, הם מסוכנים, סגרו את המכונית, אל תאכילו אותם" ... אבל אף בבון לא נראה בשטח. רק אחרי שבוע ראינו את 2 הבבונים הראשונים. איפה? על עמוד חשמל...

בספארי ראינו רבים מהם, בסצנות משפחתיות מחממות לב. אבל זה – בהמשך.

פינגוינים

כן, פינגוינים אפריקאים. ב-Boulders Beach , בדרך מקייפטאון לקייפ פוינט, יש מושבה גדולה של פינגוינים ושבילי עץ מוגבהים שמאפשרים לצפות בהם מטווח אפס בלי לבוא עמם במגע. מרגיש קצת כמו גן חיות, ובכל זאת נחמד ומשעשע. הכניסה בתשלום.

מושבת פנגוינים נוספת נמצאת בצידו השני של המפרץ , בסטוני פוינט שבדרך להרמנוס. אומרים שהמקום שקט ונחמד יותר מחוף בולדרס.

028f1869c368b14a687334c3f4749a0a.jpg?l=6

בעלי כנף

העופות בדרום אפריקה מרשימים.וניתן לראות אותם על יד מקוי מים ועל העצים. מחלון חדר האוכל במלון בניזנה ראינו איביס ותרנגולות גינאה כתפאורה לארוחת הבוקר. את הקורמורנים כבר הזכרתי וגם את היענים ויש גם סוג של זרזיר שמתקשט בצבע כחול בוהק.

תצפית מרוכזת בציפרים , אם כי לא בטבע, חיכתה לנו ב"ציפורי גן עדן" שעל יד פלטנברג ביי - מתחם נטוע עצים גבוהים עם שבילי עץ במפלסים שונים ורשת ענקית מעליו. אפשר להגיד שזה כלוב הצפרים הגדול בעולם. מטיילים שם כמו ביער ומחפשים את העופות – צבעוניים ומרהיבים. כשמגיעים לאגם קטן אפשר לראות ברוזים ופלמינגו ואיביס אדום. יש תמונות.

70d4c894c6c5dc169e58cb00282727c9.jpg?l=6

עוד חיות

באיזור דרך הגנים יש עוד מספר אטרקציות שקשורות לחיות (קופים, פילים) ועל יד אודטסהורן אפשר לצאת לתצפית בסוריקטות . יש גם שמורות פרטיות שמציעות תצפית באריות ובנמרים ועוד. ויתרנו על כל אלה וחיכינו בסבלנות לקרוגר פארק. אז הנה זה בא...

הספארי

2c916237eb094ed7c41d3b3b81c118b2.jpg?l=6

גולת הכותרת של הנסיעה היה ללא ספק טיול הספארי.

קרוגר פארק הוא הפארק הלאומי הגדול ביותר בדרום אפריקה – שטחו כמעט כשטחה של מדינת ישראל, והוא מצטיין במגוון עשיר של בעלי חיים. התנועה בפארק מותרת רק על הכבישים ואסור לצאת מהרכב ( פרט לאזורים המיועדים לכך).

אפשר לסייר בפארק באופן עצמאי ברכב פרטי, אפשר להצטרף לנסיעות שמארגן הפארק ואפשר גם לנסוע בטיול שמארגנת חברה פרטית המתמחה בכך. ואם בוחרים בסיור מאורגן יש עוד דילמה – בפארק או בשמורות הפרטיות הצמודות אליו. בשמורות הארוח ברמה גבוהה , לעתים גבוהה מאד עד “מפנקת”, והם מרשים לעצמם לרדת מהכביש כדי להתקרב אל החיות, אבל – אזור הטיול קטן יותר. יש אנשים שפותרים את ההתלבטות הזו ומחלקים את החופשה בין שתי האפשרויות.

אחרי בדיקה ומחשבה בחרנו בסיור מאורגן ע"י חברת Wild Wings Safaris שקבלה ביקורות מצוינות, בחירה שהוכיחה את עצמה כמוצלחת. הסיעו אותנו, הסבירו לנו, האכילו אותנו – 5 ימים מרתקים פטורים מדאגות. נסענו בקבוצה קטנה ( 6 אנשים) ברכב פתוח ומוגבה שמאפשר תצפית טובה לכל עבר. סיימון, בחור ענק ממוצא הולנדי שמתעקש ללכת יחף, היה המדריך והנהג וגם הטבח – ואת הכל הוא עשה מצוין.

צריך להבין שסיור בפארק הוא לא ביקור בספארי של רמת גן – לא נכנסים לשטח האריות, צריך לחפש אותם. לפעמים נוסעים חצי שעה ולא רואים כמעט כלום, ואז כשפוגשים את הלביאה יש התרגשות אמיתית. ממש כמו במסע ציד. המדריך שלנו התגלה כבעל עיני נץ ואינסטיקטים של ציד מיומן שאפשרו לו להבחין בחיות מרוחקות תוך כדי נהיגה. גם חברי הקבוצה "גילו" לפעמים את החיות – אני, למשל, הבחנתי ראשונה בפיל הראשון שפגשנו!! המדריכים מקושרים ביניהם ומחליפים מידע על מקום המצאן של חיות מענינות. בקיצור – לא היינו רואים כל כך הרבה בנסיעה עצמאית ברכב פרטי.

f77bdf2db6829357bbebe42cf8ca480a.jpg?l=6

הנסיעה מיוהנסבורג לפארק אורכת כ-5 שעות (ונכללת בטיול) כך ש-5 ימי הטיול כוללים 4 ימים מלאים של נסיעות ספארי וזה סדר היום: בעלי החיים פעילים בעיקר סמוך לזריחה ולשקיעה וכנראה מקפידים על שנ"צ. לכן קמים לפני הזריחה, שותים קפה עם קרקרים ויוצאים לנסיעת הבוקר. בסביבות 10 חוזרים למחנה לארוחת בוקר ענקית שמכין המדריך במטבחון הצמוד לאחד הביתנים. עכשיו זמן להפסקה (בקיץ הטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות ויותר). בערך בשעה 2 יוצאים לנסיעת אחר הצהרים שנמשכת עד השקיעה. חזרה למחנה, המדריך מכין ארוחת ערב, מסכמים את היום – ולישון.

הלינה בביתנים מאובזרים שכוללים מיטה נוחה, שרותים ומזגן. במרפסת המקורה הצמודה לחדר יש שולחן אוכל, מטבחון מצויד בכלים , ומקרר נעול בסורגים (נגד בבונים וחיות אחרות). באחד הבקרים מצאנו פח אשפה הפוך ומגירה פתוחה – ביקרה שם גירית. בצד כל ביתן – מתקן braai (חובה בדרום אפריקה). בשטח המחנה יש שרותים שונים כגון חנות, בריכה, מכבסה ומסעדה. שהינו בשני מחנות שונים Skukuza ו- Satara שאפשרו לנו לחוות סוגי נוף שונים בפארק.

בתמונה: ביתני המגורים במחנה סטרה בנויים בסגנון אפריקאי מסורתי – מבנים עגולים עם גגות קש

0b374ddd539e21bb834cced96729c6e7.jpg?l=6

שערי המחנות נסגרים קצת אחרי השקיעה ונפתחים שוב לפני הזריחה. בשעות החשכה רשאים רק רכבי הספארי לנוע בשטח, בין היתר כדי להלחם בציד לא חוקי. קרני הקרנפים הן מצרך מבוקש (מי צריך את זה?) ומחירן היקר מפז יוצר פיתוי לצידים. שלטונות הפארק והמשטרה והצבא - כולם מגויסים למלחמה בציד ובתקופת שהותנו בפארק התנהל מרדף באמצעות מסוקים, לאחר שנמצאו 3 קרנפים ירויים.

אז מה ראינו? המון. היפופוטמים,זברות, ג'ירפות, אנטילופות מסוגים שונים, בעלי כנף לרוב, בבונים, נקבת צבוע עם גור, חזיר יבלות ( הכי מכוער), עדרי גנו, קרוקודילים וכמובן את "חמשת הגדולים" - האתגר של כל צייד ושל כל מבקר בספארי : פיל, קרנף, באפלו, אריה ונמר. כן, ראינו את כולם ומטווח קצר. לעיתים רואים את בעלי החיים מרחוק וצריך ממש להתאמץ ולהשתמש במשקפת כדי להבחין בהם ולעתים הם מואילים בטובם להתקרב לכביש ואף לעלות עליו. צילמתי המון, והתמונות המצורפות הן רק דגימה קטנטנה.

54d4a07931d7b148f5bd1fb6bb92be2c.jpg?l=6

199e50783a09d4c425e5b601b5eedaeb.jpg?l=6

הנמרים אוהבים לשבת על עצים. הם קשים לאיתור וגם כשמוצאים אותם קשה לראות ( "רואים שם? מה שזז זה הזנב, מחובר לנמר..הנה, הנה האוזן."). ואז – בסוף הבוקר האחרון, ממש לפני הסיום הגענו לנמרה צעירה ויפהפיה שרבצה בצד הדרך ושמרה על האימפלה שהיא צדה מוקדם יותר. ממש חיכתה שנצלם אותה. ללא ספק סיום ראוי לטיול שהשאיר לנו טעם של עוד.

http://wild-wings-safaris.com/

22fa2771e2628923adb7535163ee1b82.jpg?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של מרגלית50?

‹ הפוסט הקודם
רשמים מיפן
רשמים מיפן
מתוך הבלוג של מרגלית50
19-06-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של מרגלית50 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

דרום אפריקה

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×