זרמים בנצרות עם כנסיה רוסית ומנזר המצלבה בחג המולד

תמונה ראשית עבור: זרמים בנצרות עם כנסיה רוסית ומנזר המצלבה בחג המולד - תמונת קאבר
רחל לבון

על כל הזרמים בנצרות תוכלו לקרוא כאן. איני מתכוונת להכנס להבחנות הדקות בגין
כל הזרמים ולהבדיל בין הקתולית לפרוטסטנטית לבין המרומונים והקופטית. כל זאת
תוכלו לקרוא בכתובים או לשמוע מפי מדריך שייקח אתכם בירושלים לסיור כזה.
בויקיפדיה נכתב כדלקמן: הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר
המאמינים הגדול בעולם.
[1]
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של
ישו הנוצרי. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת
הנצרות לדת הרשמית של
האימפריה הרומית במאה הרביעית, הפכה הנצרות
לדת הדומיננטית ב
אירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית,
משלהי
ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20, התפשטה הנצרות אל הקולוניו
שהקימו הכובשים מאירופה ברחבי העולם וכיום רוב הנוצרים הם תושבי מדינות
שמחוץ לעולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום כ-2.2 מיליארד מאמינים.
לנצרות היה חלק חשוב ועיקרי בעיצוב של תרבות המערב.
בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש את
השימוש בדת ככלי
שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה הנצרות להגדרה ריבונית.
במהלך השנים התפצלו המאמינים הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים שנסבו
על עיקרי האמונה, על אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן על מנהגים ודרכי פולחן.
המשך תוכלו לקרוא כאן. הסיור המודרך היה עם מדריך מעולה בשם בן שחר ואם יצא לכם להגיע לסיור שהוא
המדריך אל תהססו ללכת בעקבותיו. רק קחו בחשבון שהוא הולך בקצב מהיר ואני די
רצתי אחריו.
התחלנו מהכנסייה הרוסית בשמה הרשמי קתדרלת השילוש הקדוש
שהיות וכבר ביקרנו
בה בטיולנו הראשון לירושלים התלבטתי אם להכנס . בכל זאת נכנסתי וזו היתה שעת תפילה
כך שהיה מעניין ושונה.


מבט חיצוני על הקתדרלה
PC020354 (Large).JPGמשם בריצה קלה אנו הולכים לכנסייה ברובע הארמני- כנסיית סנט ג'יימס שכבר ביקרנו בה
בעבר כשהיתה תפילה. הפעם היתה סגורה. מה שהבחנתי כעת ולא הבחנתי אז בכניסה למתחם
יש מאפיינים של בנייה מהתקופה הממלוכית. ויש עוד כמה קטשקרים שאז לא ראיתי אותם והם
מאד יפים וגם קישוטים לחג המולד באחד החלונות מבצבצים. הקטשקרים הם החריטות והתבליטים בקיר ויש גם מספר כתובות בארמנית עתיקה וכן עיטורים וצלבים. תבליטים אלה נקראים 'קטשקרים' ולרוב הם מעטרים קירות כנסיות ומבני קבורה.

חשיבותם התרבותית רבה והם נחשבים לנדירים במחוזותינו.
עוד על כנסיית סנט ג'יימס תוכלו לקרוא כאן.



בעוד אנו ברובע הארמני בסמטה, רפי מרים ראשו למעלה ומבחין בקישוט נהדר לחג המולד

ממש מול מגדל דוד מנגד לו נכנסנו לתוך סמטה המהווה את החצר של כנסיית המשיח שהיא הכנסייה הראשונה שנבנתה בארץ לאחר צאת הצלבנים ממנה. נכנסנו בעת תפילה פנימה והתפלאתי לשמוע ששפת התפילה הינה עברית!!! מתברר שזו כנסייה השייכת לפרוטסנטנטים של "ידידים" שלנו אבל בהזדמנות שהם יכולים הם גם מסיונרים. בחצר מבנים מאד יפים וגן שיפה להתרווח על אחד הכסאות ולנוח אחרי שוטטות וריצה אחרי המדריך. פרטים על הכנסייה כאן.

החצר של הכנסייה עם גינה יפה בית ההארחה של הכנסייה שווה הצצה מה שהפתיע עוד לגבי כנסייה זו שאין לה פעמון בראשה. ואז הבחנו שהפעמון ניצב משמאל לה ומי מושך בפעמון ביום שבת יהודי (?) עם כיפה. למה אין פעמון בראשה כדי לא להרגיז את המוסלמים בעת שנבנתה ולעסוק במה שהיה תכליתה להמיר יהודים מיהדותם.

האם יכול להיות שיהודי יהפוך לנוצרי וימשיך לחבוש כיפה? מוזר.


כנסיית המשיח מצלצל בפעמון שנמצא לצידה השמאלי

בדרך לפטריארכיה יוונית שוב ראינו שלט לכבוד הכריסמס. כאן היה סגור והמשכנו לכנסייה
הכי יפה שראיתי עד היום או אולי בן הכי יפות - סן סלבדור שמה. צמוד אליה גם מנזר אך כיון
שזהו שטח פרטי לא ניתן לבקר בו. גם כאן יש קישוטים לכריסמס.




כשנכנסים לקתדרלת סן סלבדור אי אפשר לא להתפעל מהגודל העצום שלה ומהגובה הרב שלה. היא הזכירה לי את כנסיית נוטרדאם בפאריס.



בכניסה לכנסייה בצד שמאל - התגלותו של ישו.




קישוטי התקרה לעיל והעוגב הגדול למטה

המשך הסיור הוביל לכנסיית הקבר. כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש)
היא כנסייה גדולה הממוקמת באתר שמרבית המסורות הנוצריות רואות כאתר צליבתו,
קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים,
בסופה של "ויה דולורוזה". מקום זה מזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה:
"וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם" (הבשורה על-פי לוקאס,
פרק כ"ג , 33). מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות
החשובות והקדושות ביותר בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.
להמשך קרא כאן.

כיון שאנו כבר היינו בה מספר פעמים הפעם ויתרנו מקוצר זמן. אבל מי שלא היה בה
אע"פ שאיננו נוצרים חובה לבקר בה במיוחד כשנערכת שם תפילה. היא מאד יפה
ומיוחדת.

חזית כנסיית הקברP1070123 (Large).JPG
P1070128 (Large).JPGP1070133 (Large).JPG מחוץ לכנסייה בצד שמאל מצאנו מנהג דומה של הטמנת פתקים בקיר כמו אצלנו ב"כותל".
מתפללים ומטמינים את הפתק וגם נושקים לקיר
.
PC240515 (Large).JPGPC240516 (Large).JPGבסיור אחר של זרמים בנצרות עם מדריך אחר היינו ליד שער ציון באולם הסעודה האחרונה עליו נכתב
בויקיפדיה:
חדר הסעודה האחרונה, האולם בו התקיימה סעודתו האחרונה של ישו, ממוקם על פי אמונת רוב
הכנסיות הנוצריות בהר ציון שעל יד העיר העתיקה בירושלים. מסורת אחרת, של
הכנסייה הסורית אורתודוקסית, מצביעה על חדר מתחת לכנסיית סנט מרק בעיר העתיקה בירושלים,
ביתה של מרים אמו של יוחנן הידוע כמרקוס המבשר- כמקום הסעודה האחרונה .להמשך קרא כאן.


P1070044 (Large).JPGP1070046 (Large).JPG
במתחם של אולם הסעודה האחרונה ממול הפתח נמצאת כנסיית דורמציון היפה,פסל דוד וקבר
דוד המלך

P1070050 (Large).JPGP1070066 (Large).JPG
הכניסה לאולם הסעודה האחרונה דרך פתח זה ומשמאל אולם הסעודה האחרונה
עם קשתות מצטלבות האופייניות לבנייה הצלבנית.

אחד המקומות שהלהיבו אותי במהלך סיורי בירושלים ואשר לא לוקחים אליו במסגרת הסיורים
זרמים בנצרות הינו מנזר המצלבה. אותי אישית הלהיב להגיע לכאן בדיוק בשנה שבה ביקרתי
בגיאורגיה כי כאן היה גדול משוררי גיאורגיה שותא רוסטבלי , אשר הסתתר מפני אהבתו הבלתי
מושגת לתמר המלכה של גיאורגיה שכתב את האפוס הלאומי "עוטה אור הנמר".
בויקיפדיה נכתב על המנזר כדלקמן:
על פי הידוע נבנתה כנסיית המצלבה במהלך המאה השישית בעת שלטונה של האימפריה הביזנטית בארץ ישראל. בספרו "ירושלים, העיר החדשה" מספר זאב וילנאי‏‏[2] כי על פי המסורת הנוצרית נבנתה הכנסייה על ידי המלך הגאורגי הנוצרי הראשון - מיריאן שעלה לרגל לירושלים וקיבל במתנה מקונסטנטין הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית את עמק המצלבה. מקורות נוצריים אחרים מיחסים את בניית הכנסייה בעמק המצלבה לפלוויה יוליה הלנה, אימו של קונסטנטין הראשון, שביקרה בירושלים בחיפוש אחר הצלב האמיתי ובנתה כנסיות באתרים נוצרים קדושים.
עמדת המחקר ההיסטורי המודרני באה לידי ביטוי במאמרו של פרופסור אמנון לינדר על הקהילות
הנוצריות בירושלים[3] לפיו נבנה המנזר על ידי גאורגי פרוכורי בשנת 1038, אירוע יוצא דופן בתקופת השלטון המוסלמי, שנתאפשר עם התחזקות מעמדה של האימפריה הביזנטית. על פי המחקר על מנת לתמוך במנזר התיישבו איכרים גאורגיים בכפר מלחה, יוזמה של המלך הגאורגי בגרט הרביעי ואימו
מריה, שהקדישו מזמנם וממרצם למנזר המצלבה והושיטו לו עזרה כלכלית ודיפלומטית. פרופסור לינדר מציין כי במנזר הייתה פעילות דתית נמרצת ונזירים עסקו בקדחתנות בהעתקת כתבי יד.
מאה ושישים כתבי יד מהמנזר שמורים בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ומספר גדול נוסף פזור ברחבי תבל, עדות לפעילות הנמרצת והענפה של הנזירים הגאורגיים. כנסיית המנזר לא הכילה רק ספרים שהועתקו בתוך כותלי המנזר, וכתבים נוספים הובאו אליו על ידי עולי רגל, בעיקר מאנטיוכיה ומהר אתוס. כתבי יד אלו שכללו תרגומים משפות זרות לגאורגית הפכו את ירושלים ואת מנזר המצלבה למרכז תרבותי חשוב.
ימי הביניים במאה השישית הורחבה הכנסייה והוקם מנזר הצמוד אליה על ידי יוסטיניאנוס. באותה תקופה
הופיע מנזר המצלבה ברשימה השמורה בארכיון הכנסייה היוונית אורתודוקסית של ירושלים
"הצלב - במקום בו נגדע העץ היקר"‏‏‏[4]‏.
על פי המסורת, בליזריוס, מגדולי המצביאים הביזנטים אשר הוביל את המערכה לכיבושה
מחדש של הקיסרות הרומית המערבית, הצליח לתפוס את אוצרות בית המקדש שהיו שמורים
ברומא. חפצי הקודש הוחזרו לירושלים והושמו בכנסיית הניאה. הכנסייה נבנתה על ידי הקיסר
הביזנטי יוסטיניאנוס באזור הדרומי ביותר של ירושלים של ימיו, בשיאו של הר ציון. פרוקופיוס,
ההיסטוריון הביזנטי מספר שיוסטיניאנוס בנה מבנה אדיר ומפואר על-מנת לאחסן בו את אוצרות
בית המקדש שנחרב כ-470 שנה לפני כן. אך בהתגבר לחץ הצבאות המוסלמים הועברו האוצרות
למנזר המצלבה ונקברו במקום מסתור, שמיקומו אבד ושם הם קבורים עד היום. נסיגת הצבא
הביזנטי והתגברות ההתקפות המוסלמיות הביאו לפריצת חיילים אל תוך המנזר בשנת 796
ולרצח כל הנזירים כולל אלו שידעו על מקום המטמון של אוצרות המקדש. סימנים מאירוע
טראומטי זה ניכרו למשך שנים רבות לאחר מכן ומבקרים במנזר יכלו לראות כתמים כהים על
רצפת הכנסייה אליה ברחו יושבי המנזר ושם נשפך דמם.
בעת שלטון הצלבנים בארץ ישראל פרח המנזר ונזירים גאורגים רבים התגוררו בו, ובהם גם
שותא רוסתוולי, המשורר הלאומי של גאורגיה. רוסתוולי היה נסיך גאורגי אשר שימש
כשר האוצר של המלכה תמר. על פי המסורת הגאורגית, נאלץ רוסתוולי לעזוב את גאורגיה
בשנת 1185 לאחר שהואשם בפרשית אהבים עם המלכה תמר, אהבה שהייתה בלתי אפשרית[5].
הוא התיישב במנזר המצלבה בירושלים למשך תקופה ארוכה, כתב את הפואמה ויצירת
המופת "עוטה עור הנמר" וצייר ציורי קיר. על אחד מעמודי המנזר יש פורטרט שסוברים
כי הוא דמות פני המשורר. בפואמה מציג המשורר את עצמו[6]:

Cquote2.svg אנכי, נגיד רוסתווי
שמתי זאת על צווארי
כי בשל מנהגת חיל
אשתגע לאין הבריא
נחלשתי, כי בחלד אין תחבושת לשברי
או תגהה מזור לפצע
או מהר תכרה קברי
Cquote1.svg

ארבע שנים לאחר כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים ספר עולה הרגל האנגלי זיוולף (Saewulf)
על מנזר כי הוא "מכובד ויפה מאד ובעבר נחרב בידי הכופרים"‏‏[4]. תעודה צלבנית משנת 1177
מציינת כי מלכי ממלכת ירושלים החזיקו כרמים בעמק המצלבה. הכנסייה מוזכרת במספר כתבים
של עולי רגל צלבניים, המתארים עמק פורה ובמרכזו כנסייה נאה שבה נמצא מקומו של העץ
ממנו נעשה הצלב. התיאור ממשיך ומפרט כי הכנסייה מבוצרת היטב בחומות ובמגדלים ובתוכה
בתים, רפקטוריום ומגורים‏‏[7].
התקופה הממלוכית תבוסת הצלבנים ואובדן ירושלים לנצרות שינו את גורלו של המנזר. השליטים החדשים של
הארץ - הממלוכים פעלו נמרצות לצמצם את הנוכחות הנוצרית בירושלים והמנזר נתפס על
ידיהם. על פי היסטוריונים מוסלמים, הסולטאן ביברס הקים במבנה מסגד ומעון לדרווישים.
בשנת 1305 חזר המנזר לבעליו המקוריים, לאחר השתדלות מצד הביזנטים ומצידה של משלחת
גאורגית שהופיע בפני הסולטאן הממלוכי ובידיה מתנות ומכתב. במכתב פורטה בקשה להחזיר
את המנזר לידי הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, אשר נאותה לקבל את חסות הסולטאן.


הכניסה למנזר המצלבה המנזר פתוח בימי שני עד שבת (סגור בראשון) עד לשעה 17:00.
עלות כניסה לאדם – 15 ₪


חתול חמוד של הנזירה ליווה אותנו עד למעלה


במרפסת למעלה שהכניסה אליה סגורה, אבל אנו עלינו כדי לראות את המגדל
של המנזר שהוא עבודת אומנות נהדרת, ממש כמו ברומא או פירנצה .
פגשנו את הנזירה המתגוררת כאן והחתול הג'ינג'י
שלה יחד עם עוד שניים חמודים ושתי היונים כשהיא מזמינה אותן לאכול הן באות. השמות
של החתולים כמובן יווניים היא אומרת לנו.
מה שחשוב לדעת שזה מבנה שנשאר שלם מימי הביניים.באיזור המנזר גדל העץ ששימש
להכנת הצלב של ישו ומכאן שם המקום "המצלבה"
עוד על המנזר והכנסייה והקריפטה ניתן לקרוא כאן.

עוד ראינו על הגג את מקום הרחצה לפני התפילה
חצר המנזר הכנסיה שבמנזר עם פרסקות. בדיוק כשהיינו שם הגיעה קבוצת תיירים ואח"כ שרה מזמורי תפילה אקפלה.

IMG_0175 (Large).JPGIMG_0198 (Large).JPG

IMG_0204 (Large).JPGIMG_0110 (Large).JPG


הפעם הראשונה שנחשפתי לנאקוס היה בביקורי הראשון בכנסיית סנט ג'יימס ברובע הארמני.
במנזר המצלבה ראיתי על כל צעד ושעל נאקוס. כנראה מלשון נקישה. עד אמצע המאה התשע עשרה וסוף ימי שלטונו של מוחמד עלי המצרי, אסרו המוסלמים על הנוצרים את השימוש בפעמוני כנסייה (על היהודים נאסר בתקופות מסוימות השימוש בשופר). נקישה על ה'נאקוס' - קורה קשיחה התלויה על חבלים, שימשה תחליף לפעמוני הכנסייה. הצליל חזק ונעים, ומזכיר צליל בודד של קסילופון. גם היום נקראים הכמרים לתפילה בעזרת הנאקוס.
כשאתם מסתובבים בעיר העתיקה תביטו גם על דברי האוכל ותטעמו. עוגיות טעימות שיצאו עכשיו מהתנור מיצים טבעיים IMG_0421 (Large).JPGPC160035 (Large).JPGכיון שחג המולד היה לקראת סוף דצמבר וכל המקומות היו מקושטים לקראת החג כל כך יפה בחרתי לסיים עם כמה תמונות לכל אלה שלא נסעו לאלזס ונשארו כמוני בארץ. כמה תמונות ליד השער החדש. ומלון אחד מיוחד מצופה אבן ירושלמית - מלון אמריקן קולוני - שעם מחירי הלינה בו
אין לי סיכוי להמנות בין אורחיו אבל לרגע קט היתה לי אויירה מיוחדת במינה של חג .

על המלון נכתב באתר ALLABOUT JERUSALEM כדלקמן:מלון זה קיים מאז סוף המאה ה-19
הפך לאחד מבתי המלון היוקרתיים בעולם. אין פלא שזכה בשנים 2004-2005 כמלון המצטיין
במזרח התיכון. אם זה היה טוב לריצ'ארד גיר, רוברט דה נירו, צ'רצ'יל, לורנס איש ערב...

מלון אמריקן קולוני הינו מלון בוטיק יוקרתי וותיק, מדהים בקסמו ואחד מהמרהיבים שבבתי
המלון בירושלים. ממוקם במרכז האמריקן קולוני בשכונת שיח ג'ראח שבמזרח העיר.

המבנה המקורי היה ארמון רחב מידות שנבנה ע"י בן משפחת חוסייני עבור נשותיו בשנת 1870. כיום המלון שייך למשפחת ווסטר ומאז שנת 1999 המלון חבר ברשת היוקרתית "רלה שאטו"
,Chateaux & Relais ,רשת מלונות הבוטיק הבינלאומית.
לאחר מלחמת ששת הימים עבר המלון שיפוץ והרחבה. אגפים חדשים התווספו למלון תוך
שמירה והקפדה על החזות המקורית של הבניין הערבי. חדש מול ישן, מערב מול מזרח.
במלון אמריקן קולוני 93 חדרים המעוצבים בסגנון מזרחי, אצילי ואלגנטי התואם את התקופה
הקולוניאלית. רצפת שיש או אבן ושטיחים רכים, מיטות כבדות, קשתות ותקרות מקושטות
נותנות תחושה של "ממלכה פרטית" כדברי אחד המתארחים. במלון קיימים חדרים שונים
המותאמים לקהל הרחב.
סוויטה נשיאותית, סוויטות ג'וניור. חדרים אלה ממוקמים באגף החדש של המלון ולכם הם
מרווחים יותר. פאשה קלאסיק ופאשה דה-לוקס הינם חדרים המעוצבים בסגנון המאה
ה-19 ובהשראת הפאשה הטורקי.


מקווה שנהניתם מעוד סיור בירושלים להתראות בסיור הבא.

לייק יתקבל בברכה.


אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
צפון עם גולן אחד,  ציר מפלים רבים  ועיירת אומנים
צפון עם גולן אחד, ציר מפלים רבים ועיירת אומנים
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
18-07-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
מבצר שוני, כרמים ואסמביה בבנימינה
מבצר שוני, כרמים ואסמביה בבנימינה
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
18-07-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

לירדן והמטייל המתמיד היקרים !!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

זרמים בנצרות עם כנסיה רוסית ומנזר המצלבה בחג המולד

מעל 200 טיפים בנושא בודפשט- מוזמנים לצפות בטיפים העדכניים ביותר של העיר !
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

רחל, יקירת העיר ירושלים

ירדן
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×