זרקור על סטן קריק

מחוז סטן קריק הינו המחוז השני בגודלו בבליז. שטחו 2553 קמ"ר והמאפיין העיקרי שלו הוא שבו התפתחה והתרכזה תרבות הגריפונים (Garifuna culture) במשך 350 שנים, שהינה עירוב של אינדיאנים מהקריביים עם מהגרים אפריקאים. בני הגריפונה הגיעו לבליז מרואטן, הונדורס, בשנת 1832 ומאז לא עזבו את המקום. בנוסף להם מתגוררים במחוז גם אינדיאנים צאצאי המאיה, קראולים ומהגרים מגואטמלה ומסלבדור.
מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: זרקור על סטן קריק
Thinkstock Imagebank ©

העיר דנגריגה

מרבית התושבים מתפרנסים מגידול בננות ומציטרוס, שהינו עץ הפרי המוביל מאז שנטעו בעיר Dangriga כ- 13 עצים בשנות ה-20 של המאה העשרים. כיום תעשיית הציטרוס מהווה את אחת משלוש תעשיות הייצוא המובילות בבליז. מסביב לעיר תוכלו לבקר במספר מפעלים לעיבוד ציטרוס.

המחוז מהווה את שער הכניסה לאזורים הבלתי נודעים בקצה הדרומי של שונית המחסום (Barrier Reef), לרבות 35 איים (Cayes) שאידיאלים לדיג, צלילה, שנרקול וקיאקים. בליז אומנם אינה ידועה בחופיה, אבל אלו שכן נחשבים לטובים יותר נמצאים במחוז סטן קריק. רוב חלקו המערבי של המחוז מכוסה יערות טרופיים כשגבעות רכס הרי המאיה מתרוממות מקו החוף עד לפסגת ויקטוריה- אחת הנקודות הגבוהות בבליז, השולטת בנוף שמורת Cockscomb Basin, שהוקמה כדי להגן על היגוארים. דנגריגה (Dangriga) היא העיר הגדולה ביותר בסטן קריק. היא נמצאת 88 קילומטרים מבלמופן ו-169 קילומטרים מבליז סיטי על גדות נהר סטן קריק הצפוני. זוהי העיר הגדולה ביותר בה מרוכזים בני הגריפונה בעולם. למי שמגיע לאזור, אסור לפספס ביקור העיר הזו שעדיין שומרת על ציביון אותנטי ועל אווירה מיוחדת. הבתים בנויים עץ על מנת למנוע התמוטטות בזמן רוחות חזקות ולאורך גדת הנהר אפשר למצוא סירות דייגים.

בני הגאריפונה ידועים כאומנים טובים, כציירים מיומנים בפרטים, בשימוש בצבעים בהירים ובפרספקטיבות לא ממשיות. שני ציירים מפורסמים הם בנג`מין ניקולס ופן קאיטאנו. כמו כן הם ידועים במלאכת היד שלהם, במיוחד בעשיית תופים מבלוי עץ מהגוני ומעצי ארז. האומן הידוע ביותר הוא אוסטין רודריגז. בתקופת חג המולד התושבים יוצאים במחולות ריקוד ה- wanaragua (או John Canoe). הם עוטים מסיכות המסמלות את פני האנגלים ומציירים לעצמם שפם דק וחובשים כובעים עשויים עבודת יד. הריקוד כולל אלמנטים ותנועות מאומנויות לחימה, המציינים את מיומנויות העבדים הלוחמים שלחמו נגד הבריטים.

כבר אמרנו שהחופים היפים בבליז נמצאים בסטן קריק. אחד החופים המדהימים הוא פלסנסיה (Placencia). הכפר פלסנסיה, המהווה את שער הכניסה לאזור החופים של בליז ממוקם בחלק הדרומי ביותר של חצי האי Placencia, כ-160 קילומטרים מדרום לבליז סיטי ו- 82 קילומטרים מהעיר דנגריגה. רוב התיירים מגיעים לכאן כדי להנות מחופשה אידיאלית, המשלבת שחייה במימי האי, דיג של ברקודות וקינגפיש, הנאה מספורט מים, שנירוקל בין שוניות האלמוגים, שייט קיאקים במימי לגונת פלנסיה (המאפשר הצצה אל עולם החי והצומח של בליז) וכמובן צלילה, משום שזו הנקודה בה משתנה המבנה התת מימי של בליז- בין חלקה הצפוני לחלקה הדרומי של שונית המחסום. (ראוי לציין כי בין החודשים אפריל עד יוני פוקדים את האזור כרישי ליוויתן מרהיבים). (עוד על הכפר- קראו בנפרד). מהכפר אפשר לצאת לסייר בשמורת הטבע סאות`ווטר (Southwater Caye Marine Reserve) - ראה פירוט בהמשך.

לתחילת הכתבה

אתרי מאיה ושמורות

Mayflower - למרות כל הניסיונות לעקוב אחר תרבות המאיה במחוז, מעט מאוד ידוע על אנשי המאיה באזור. מספר אתרים נמצאו כאן, למשל: Pomona Site, וכמה תלים סביב נהר סיטה Sittee River. אתר נוסף הוא Mayflower, שנמצא במרכזו של נחל יפהפה ובסמוך למפל המים Silk Grass Creek. האתר כולל שני מרכזים דתיים קטנים (שאף לא בטוח שזה היה יעודם) הנקראים: Maintzunun ו- T`au Witz. משמעות השם Maintzunun היא יונק דבש קטן. משמעות השם: T`au Witz היא "מעון האל על גבעה קטנה". מרבית האתר עדיין מכוסה בערימות חול ובשיחים וחפירות כמעט ולא נעשו כאן מאז 1975 –השנה בה נתגלה האתר לראשונה. מדרום וממערב לאתר נטעו עצי גמלינה וזו הסיבה שבגללה נחשף.

Cockscomb Basin Wildlife Sanctuary - שמורת חיות הבר Cockscomb Basin נמצאת בדרום בליז למרגלות רכס קוקסקומב בהרי המאיה. השם קוקסקומב ניתן לרכס בשל צורת הצדודית שלו הנראית מכיוון צפון לדרום. בקעת הקוקסקומב מתרוממת מגובה של 91 מטרים מעל גובה פני הים ועד לגובה של 1,120 מטרים בפיסגת ויקטוריה. כל האזור עוצב על ידי כיפת גרניט שבעבר כיסתה את האזור. היסטוריה של חטיבת עצים מבוקרת וסופות הוריקן יצרו פסיפס של נוף מיוער צפוף שמקבץ אליו מספר פלגי מים משני הנהרות העיקריים- Swasey ו- South Stann Creek. חלק מ- Sittee River נוגע בשמורה רק בחלקה הצפוני. האזור הוכרז כשמורת טבע ב- 1984 וחלק ממנו הוכרז כשמורת חיות בר ב- 1986. בשנת 1993 הוכרז כל אזור הבקעה כשמורת חיות בר במסגרת המאמץ להגן על משפחות היגוארים- אחת ממשפחות החתולים הגדולות בעולם כשבשמורה יש את היגוארים הגדולים ביותר שזוהו אי פעם.

ככלל, השמורה מסייעת בשמירה על 300 מיני צמחים – למשל: שרכים, סחלבים, גפנים, עצי מהגוני, סייבה ובעלי חיים ייחודיים לבליז, שחלקם בסכנת הכחדה כמו החתול המנומר, חתול המרגיי, טפירים, טוקן ותוכי אדום (מקאו). בנוסף על כך, בשמורה חיים מיני זוחלים רבים, דו חיים, צפרדעים, נחשי בריח ואיגואנות. אנשי המאיה היו הקבוצה הראשונה שהתיישבה באזור הבקעה. עדות להימצאותם כאן ישנה בג`ונגל המכוסה בשרידי מרכז טקסים בשם Chucil Baalum מהתקופה הקלסית. קבוצת המחקר הראשונה הגיעה לאזור ב-1888 והיא גילתה שחיו כאן הרבה חוטבי עצים שהקימו מחנות לאחסון ועיבוד קורות עץ. אפילו כיום הרבה משמות המחנות שמופו עד כה נושאים שמות של אותם מחנות – למשל "Sale Si Puede" שפירושו "עזוב אם אתה יכול" ו"Go to Hell Camp". הכניסה לשמורה אפשרית בנסיעה על דרך Cabbage Haul Gap, שאורכה כמעט 10 קילומטרים מהרגע שעוזבים את האוטוסטרדה הדרומית. ראוי לציין כי בשמורה ישנם כל השירותים הנחוצים למבקרים- שירותי קמפינג, סיורים, מרכז מבקרים, מסלולים מסומנים ועוד.

Five Blues Lakes National Park - הפארק הלאומי "פייב בלו לייקס" נוסד ביום האדמה בשנת 1991. הפארק מהווה אמצעי להכרת תושבי הכפר סנט מרגרט (St. Margaret), שחברו יחדיו להפעיל ולתחזק את הפארק כדי להגן על "חמשת האגמים הכחולים", שבאופן כללי מהווים מערכת שקעים גדולה של מים כחולים. שטחו של הפארק 17.36 קמ"ר והוא מכסה אזור קארסטי מיוער צפוף מסביב לאגם ששטחו 40 מ"ר ועומקו 60 מטרים. במרכז האגם ישנו אי מיוער בסחלבים ומכאן שמו -אי הסחלבים. הגישה אליו אפשרית דרך שכבת סלע הבולטת מהגדה המזרחית של האגם. בגבעות אבן הגיר שמסביב לאגם ישנן מערות יפהפיות ומערכות תת קרקעיות רבות. בפארק עצמו זוהו עד כה למעלה מ-17 סוגי ציפורים וכל חמשת סוגי החתולים החיים בבליז מצאו פה בית חם.
 
יונקים נוספים בפארק הם קופים שחורים, טפירים, ארמדילים, פאקרים, ועוד. היערות מסביב לאגם מהווים מעין מבוך של עצים עם עלים רחבים, עצי ליאנה, סחלבים ועוד. בסנט. מרגרט ישנן תרבויות שונות האופייניות לבליז- ספרדים, קראולים, אנגלים, גאריפונים, מאיה ומנוניטים . תושבי סנט מרגרט הקימו בפארק מחנות קמפינג, אכסניות ומציעים מגוון פעילויות לאורחים המבקרים בפארק. הפעילויות כוללות- שחייה באגם, סיורים בשבילים בפארק וסיורים מאורגנים לשבע המערות האינדיאניות שלאורך ה- Indian Creek . הגישה לפארק הלאומי אפשרית מאוטוסטרדת Hummingbird, ליד "Over-the Top".

לתחילת הכתבה

שמורות טבע ימיות

Glover`s Reef Marine Reserve - שמורת הטבע הימית של ריף גלובר היא אב טיפוס לאטול (אי אלמוגים) קריבי מהיפות ביותר בכל בליז. צורת האטול היא מלבן שאורכו 32 קילומטרים ורוחבו 12 קילומטרים. האטול הוכרז כשמורת טבע לציפורים בשנת 1954 בשל היות האזור אזור קינון של דוכיפת לבנה-חומה, אולם מאוחר יותר, בשנת 1994 הוכרז כל האזור כפארק לאומי. המים שסביב אי האלמוגים זכים ונקיים מאין כמוהם. בצד המזרחי של האטול חשים היטב את זרם הרוחות מהים הקריבי. הגלובר ריף כולל 6 איים (cayes), כולם בצד הדרומי של האטול, המסודרים בקו אנכי מצפון לדרום. יש בהם בעיקר אבני חצץ, תוצאה של הרוחות החזקות הנושבות מהים הקריבי. הרמה הגבוהה ביותר אינה עולה על שני מטרים כשלרוב האיים יש שקע במרכז שבדרך כלל מלא במים עומדים.

כמו לייטהאוס ריף, הגלובר ריף מוקף מכל צדדיו בשפה תלולה הנופלת בכיוון מזרח כ- 3,000 מטרים עד לגובה פני המים. עדויות מצביעות על כך שהיתה פה בעבר התיישבות של בני המאיה – בתקופה הפרה קלסית של תרבות המאיה. ההתיישבות התגלתה ב- לונג קאי (האי הארוך). מכיוון שהריף יושב על דרך מסחר בין חצי האי יוקטן שבמקסיקו וה- Bay Islands משערים שששת האיים היו פעילים הרבה מאוד זמן. אבל האטרקציה העיקרית באטול היא לא שרידים לתרבות העתיקה, אלא העולם התת מימי העשיר. הצבע הכחול-טורקיז של המים מהווה מחזה מרהיב בעיני המתבונן כשנשרים חגים ממעל.

Southwater Caye Marine Reserve - שמורת הטבע הימית סאות` ווטר מהווה בית גידול מרכזי למינים רבים של בעלי חיים. השמורה נמצאת 16 קילומטרים מזרחית לנהר סיטה במרכז בליז. שטחה 100 קמ"ר לערך. בכל האזור יש 10 איים המכוסים עצי מנגרובה- אחת המערכות האקולוגיות החשובות בשמורה. בצד הצפוני שוכן האי Man-O-War, המהווה אחת משבע מושבות הציפורים בבליז ובו 325-350 ציפורים. דרומית יותר נמצא האי Carrie Bow Caye, אחד החשובים בכל אזור החוף של בליז, משום שמאז 1972 נמצא פה האתר של Smithsonian Institution`s Marine Research Laboratory. המכון חוקר ובוחן כל אספקט הקשור בעולם המימי.

הלגונה שמאחורי הריף מנוקדת באיים איים ועומק המים בלגונה נע בין 4.7 מטרים ל- 12 מטרים. השטח שבין Carrie Bow Caye ל- Wee Wee caye נקרא נחשול החולות ומתרומם לפסגות של עד 12 מטרים- כך שנוצר שטח חשוף המהווה אזור קינון לעופות כשבשטחים העמוקים בין הנחשולים מסתובבות חיות טרף. בפארק פועלות מספר סוכנויות המציעות פעילויות כגון צלילה, דייג (לובסטרים, דגים וכ"ו), שנירקול ועוד. כדאי לדעת כי הנקודה הארוכה ביותר הלא שבורה של שונית המחסום נמצאת בתוך הפארק ולכן מאוד מומלץ לצלול פה.

Laughing Bird Caye National Park - הפארק הלאומי Laughing Bird נמצא 17 קילומטרים מהחוף של פלסנסיה במחוז סטן קריק. המערה נמצאת בתוך אטול נוקשה (שנקרא פארו) במדף היבשת או מדף האטול. כמו בגרובה ריף, גם כאן מסביב לאטול הנוקשה יש מדרון תלול הסוגר על מרכז הלגונה. האטול מופרד מהיבשה וממחסום השונית על ידי תעלות עמוקות ושטחו 49 קמ"ר. מקור השם של הפארק נגזר מ-Laughing Gull, ציפור שקיננה פה בכמויות גדולות. שפע האלמוגים מהווה את האטרקציה המרכזית של האי. האי מחולק למעשה לשלוש קבוצות- החלק המרוחק, הלגונות הפנימיות וחלק הפנימי. לכל חלק מאפיינים ייחודים משלו. החלק המרוחק- מאופיין בצמיחה מהירה ומתמדת של האלמוגים ושל דגה וצבים. החלק הפנימי פחות עשיר והמאפיין המרכזי שלו הוא אלמוגים רכים. הלגונות הפנימיות סגורות לחלוטין. עומק המים הממוצע בלגונות הינו 4.5 מטרים. קרקעית הלגונות מכילה אדמת סחף, בוץ ועשב ימי- צמח, המשמש מאכל עיקרי למינים רבים של חיים תחת המים. האי וסביבתו מהווים מקור משיכה רב לתיירים ולדייגים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×