חופשת סוכות באלפים הצרפתיים עם קפיצה קטנה לפארק דיסני בפאתי פריז

תמונה ראשית עבור: חופשת סוכות באלפים הצרפתיים עם קפיצה קטנה לפארק דיסני בפאתי פריז - תמונת קאבר
המון-בלאן, מבט מכיוון parc de Merlet

האמת שלצרפת הגענו בכלל "בטעות". בדצמבר 2017, לאחר טיול סוכות מוצלח ברומניה, התחלנו לחשוב על היעד לסוכות 2018 ובאופן טבעי חשבנו על מדינות מזרח אירופה, שאינן חברות בגוש היורו. עניין של עלויות. אבל בין השיטוטים בסקייסקאנר, האתר של וויז והאתר של ראיאנאייר (שבעיקר העלו שהחברות עדיין לא הפנימו שביום כיפור שדה התעופה הישראלי סגור על בריח והציעו טיסות שיוצאות מישראל בערב יום כיפור, אבל ממש בערב) – פתאום נתקלנו בטיסת איזיג'ט לליון שבצרפת במחיר של פחות מ – 4,000 ₪ למשפחה בת 4 נפשות, כולל בחירת מושבים ו - 2 מזוודות במשקל עד 23 קילו. יותר מזה לא היה צריך. הכרטיסים לליון הוזמנו, עכשיו נשארו תשעה חודשים לתכנן את הטיול.

המחשבה הראשונית הייתה לקחת רכב ולנסוע שעתיים-שלוש דרומה לאזור פרובאנס, אבל מהר מאד התקבענו דווקא על אזור האלפים הצרפתיים וליתר דיוק - על אזור המון בלאן. עניין של כשעתיים נסיעה מזרחה משדה התעופה של ליון. ואז כמובן צצה התהייה – נטוס עד צרפת ולא נקפוץ לביקור קצר בפארק דיסני? לא נשלב איזו גיחה קצרה לפריז? הרי לא נטוס לשם במיוחד. וכך נולד אתגר חדש: איך לבנות חופשה של שמונה ימים נטו (לא כולל ימי הטיסה הלוך וחזור) שתשלב גם ביקור באזור המון-בלאן, וגם גיחה לפריז וליורודיסני. להלן תיאור המסלול ומספר טיפים שימושיים.

העיתוי: 8 ימים נטו בסוכות 2018 (סוף ספטמבר)

ההרכב: זוג הורים ושתי בנות (8.5 ו -6)

התקציב: עד 20,000 ₪, לא כולל שופינג (סעיף תקציבי נפרד)

תכנון הטיול כלל ביקור באתרי אינטרנט רבים (רשימה חלקית בסוף) חלק כדי לקבל רעיונות והשראה, חלק על מנת לקבל מידע פרקטי לגבי אטרקציות (ימי ושעות פעילות, מחירים) וחלק על מנת להזמין כרטיסים מראש.

חשוב מאד לציין שמרבית הרכבלים והאטרקציות באזור שאמוני ובכלל באזור הוט סבואה פועלים במתכונת קיץ ביולי אוגוסט, אבל נסגרים בספטמבר (חלק מהרכבלים ממשיכים לפעול עד אמצע ספטמבר ואז נסגרים עד תחילת עונת הסקי, רוב האטרקציות נסגרות כבר בסוף אוגוסט. חלק ממשיכות לפעול אבל רק בסופי השבוע וחלק נשארות פתוחות לאורך כל השנה). השנה (2018) סוכות יצא מוקדם (סוף ספטמבר) אבל לרוב סוכות נופל על אוקטובר. כדאי לבדוק מראש מה עובד ומה לא עובד כי למשל הרכבת שעולה ל -Mer de glace סגורה באוקטובר ומתחילה לפעול שוב בנובמבר. באתר המצוין של עמק שאמוני אפשר למצוא את כל האינפורמציה הרלוונטית לגבי האטרקציות השונות (ובאנגלית!) https://www.chamonix.com/. כמובן שהטבע והנופים המהממים פתוחים כל השנה...

די מהר התקבענו על מבנה הטיול: נחיתה בליון (יום חמישי בערב) – נסיעה ברכב השכור לאזור שאמוני. חזרה לליון ביום שלישי, ביום רביעי נסיעה ברכבת (המהירה מאד – TGV) לפריז וסימון V על האטרקציות המרכזיות, ביום חמישי – יום מלא ביורודיסני. ביום שישי המשך שיטוט בפריז עד שעות הצהרים המאוחרות ואז חזרה ברכבת (המהירה מאד) לליון. הטיסה חזרה לישראל יצאה בשבת בצהריים כך שהיה לנו עוד בוקר רגוע להעביר בליון לפני שיצאנו לכיוון השדה. היתרון בתכנון הזה הוא שככה "הרווחנו" סופ"ש באזור שאמוני ואילו ליורודיסני הגענו ביום חמישי בשבוע (מחיר הכרטיסים היה זול יותר לעומת המחיר בסופ"ש).

תכנון הטיול כך גם איפשר לנו להשאיר את המזוודות הגדולות בליון (סה"כ בילינו 2 לילות בעיר, לפני פריז ואחרי פריז וכמובן שהזמנו את שני הלילות באותו המלון כך שיכולנו להשאיר שם את המזוודות ולהמשיך לפריז רק עם שתי מזוודות טרולי קטנות ועם שני תיקי גב).

ועכשיו אל המסלול:

יום חמישי

לאחר הנחיתה בליון יצאנו מהטרמינל לחפש את עמדת השכרת הרכב. על הכביש מחוץ לטרמינל יש תחנה של השאטל החינמי שפועל בשדה התעופה ומחבר את שני הטרמינלים עם מגרשי החניה המרוחקים ועם העמדות של חברות השכרת הרכב השונות. השאטל פועל בתדירות של כ – 10 דקות וקל מאד להבין היכן בדיוק צריך לרדת (חברות ההשכרה יושבות בשתי נקודות שונות, אמנם קרובות אחת לשנייה אבל כדאי לרדת בתחנה הנכונה כדי לחסוך מסע פילים עם כל הציוד או לחסוך 10 דקות עד שמגיע השאטל הבא). יש שילוט מאד ברור גם בתוך השאטל עצמו כך שאם אתם יודעים (וכדאי שתדעו) מאיזו חברה שכרתם את הרכב – לא צריכה להיות בעיה.

לקחנו את הרכב (טויוטה אוונסיס, מנוע דיזל) ויצאנו אל האוטוסטרדה לכיוון מזרח.

את חמשת הלילות שלנו באזור האלפים העברנו בביקתה (למעשה, אסם או בית חווה ישן שעבר הסבה ליחידת אירוח) בעיירה Passy, כעשרים דקות ממערב לשאמוני. יש המון אפשרויות למגורים באזור (מלונות, דירות, בקתות). אנחנו חיפשנו בקתה/דירה שתהיה מאובזרת אבל לא רצינו להיות סגורים בבניין דירות. לאחר חיפושים ושיטוטים רבים (בעיקר באתר בוקינג) מצאנו המקום הבא: https://www.booking.com/hotel/fr/la-grange-de-camille שהתאים לנו הן מבחינת המיקום והן מבחינת המרפסת והאבזור.

יצרנו קשר מראש עם בעלי המקום והודענו שנגיע בשעת ערב מאוחרת (בכל זאת, זה לא מלון עם קבלה שפתוחה 24 שעות), הם גם הציעו לנו לשכור מצעים ומגבות בתוספת של 10 יורו לאדם ועדכנו שהתשלום יהיה במזומן בלבד.

הגענו למקום בסביבות תשע וחצי בערב (בהתאם לתכנון המקורי) ובעלי המקום (סוניה ובנואה) באו לפגוש אותנו עם המפתח ועם הסברים כללים על הבקתה.

הבקתה הייתה קטנה אבל מאובזרת היטב והתאימה בדיוק לצרכינו. בעליית הגג היו שלוש מיטות (מיטת קומותיים ומיטה נוספת) ולנו ההורים היה חדר שינה בקומת הקרקע. המטבח כלל מקרר, כירים חשמליות, תנור אפיה, מיקרוגל, קומקום ופרקולטור ומדיח כלים. בנוסף במרכז המטבח עמדה לה מכונת כביסה (התגלתה כשימושית מאד בהמשך). בנואה הפנה את תשומת ליבנו גם למנגל חשמלי שעמד ליד ארון השירות. בקיצור, היה שם כל מה שצריך על מנת להפוך את השהות שלנו לקלה ונעימה.

יום שישי

כבר ביציאה מהביקתה אל המרפסת (דק עץ ליד דלת הכניסה והחניה) חייכה אלינו פסגתו של המון-בלאן האדיר. כשהגענו בערב הקודם כבר היה חשוך לגמרי, ולא יכולנו לראות את הנוף מסביב אבל עכשיו, בבוקר, הנוף האלפיני הקיף אותנו במלוא עוצמתו. את הבוקר פתחנו בטיול משפחתי לבולנז'רי הקרוב שבמרכז העיירה (כמה דקות נסיעה). הצטיידנו בקוראסונים וחזרנו לבקתה לקפה ומאפה מול הנוף (הבאנו איתנו קצת קפה מהבית לטובת העניין). לאחר מכן קפצנו לסופר הגדול שנמצא בחלק התחתון של העיירה (7 דקות נסיעה, כתובת: 91 Avenue de Marlioz, 74190 Passy). הצטיידנו בגבינות, נקניקים, בשרים, ביצים, ירקות, פירות, באגטים, חטיפים, קפה (בכמויות מסחריות. אריזה של 250 גרם של לאווצה שנמכרת בארץ ב - 30 ₪ עולה שם פחות משני יורו), בקבוקי יין ובכל מה שנדרש על מנת להכין ארוחות בוקר וערב מפנקות בבקתה.

אחרי ארוחת הבוקר עלינו שוב על האוטו ונסענו לשאמוני. חנינו במגרש החניה (החינמי) שליד פארק השעשועים של שאמוני (אליו עוד נחזור ביום ראשון) וצעדנו לתחנת הרכבת המובילה לקרחון mer de glace. כרטיס משפחתי (לרכבת, לרכבל ולביקור במערת הקרח) עולה 101 יורו והרכבת יוצאת בתדירות של כל חצי שעה. מזג האוויר היה בהיר והשמש חייכה אלינו. הרכבת עוברת דרך היער העצום ומדי פעם נגלה הנוף הקסום של עמק שאמוני. סה"כ היא מטפסת כמעט קילומטר לגובה. הירידה למערת הקרח קצת "מתסכלת" כי לכל אורך המדרגות יש שלטים שמראים עד היכן הגיע הקרחון לאורך השנים. לפני 30 שנה הוא היה קרוב מאד לתחנת הרכבל התחתונה. היום צריך לרדת כחמש מאות מדרגות כדי להגיע למערת הקרח (שנחצבת כל שנה מחדש). מנה גדושה של ההתחממות הגלובאלית ישר לתוך הפרצוף.

לאחר ביקור במערת הקרח חזרנו במעלה המדרגות וברכבל לתחנת הרכבת. בתחילה חשבנו לשתות קפה או יין מול הנוף אבל הילדה הגדולה גילתה סימנים של קוצר רוח ונשימה (לאחר העלייה המפרכת במדרגות) אז על מנת להרגיע את הרוחות עלינו על הרכבת וחזרנו לשאמוני. צעדנו ברגל מתחנת הרכבת למרכז העיירה וישבנו לאכול ארוחת צהריים קלילה באחת מהמסעדות הרבות הפועלות שם. קראנו בכמה מקומות על כך שהמסעדות באזור נסגרות בשעות הצהריים אבל כנראה שהמסעדות בשאמוני לא קראו את מה שאנחנו קראנו וכולן היו מלאות בסועדים (למרות שהשעה הייתה כבר 3 אחה"צ). אחרי ששבענו, עשינו עוד סיבוב קטן במרכז וחזרנו לאוטו. בדרך לבקתה עוד עצרנו לביקור בחנות של דקטלון שנמצאת בכניסה ל Passy ומתמחה בביגוד ובציוד לטיולים (Decathlon Mountain Store כתובת: (170 Avenue Léman Mont-Blanc, 74190 Passy

יום שבת

קמנו בבוקר רק כדי לגלות שעננים כבדים התיישבו על כל ראשי ההרים שמסביבנו. התוכנית המקורית הייתה לנסוע באותו יום לסכר אמוסון שבגבול צרפת שוויץ (בצד השוויצרי. אתר אינטרנט: http://verticalp-emosson.ch/) אבל לאור הערפל הכבד ששרר בגבהים החלטנו לחשב מסלול מחדש. מראש לקחנו בחשבון את ג'נבה כאופציה ליום סגריר (כי שמענו רבות על מוזיאון ההיסטוריה של הטבע שבעיר, וידענו שנוכל להעביר שם כמה שעות גם אם בחוץ ירד גשם שוטף). ידענו גם שהמוזיאון סגור בימי שני ולכן החלטנו לנסוע לעיר באותו הבוקר. מספר ימים לפני הטיסה שלנו התפרסמה ב ynet כתבה תיירותית על העיר ועל איך אפשר לבלות בה בלי לקרוע את הכיס והכתבה המצוינת הזו שימשה אותנו היטב (ותודה להילי ברוק בלום) https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5342467,00.html

לאחר שעה של נסיעה (לא בכביש האגרה) החנינו את האוטו בחניון P+R Moillesullaz שעל גבול צרפת שוויץ (בצד השוויצרי). ידענו שהחניונים האלו אמורים להיות אופציית חניה זולה אבל החניון שנכנסו אליו לא היה מסומן או משולט ולא היינו בטוחים במאה אחוז שנכנסנו לחניון הנכון. בכל מקרה השארנו שם את האוטו וקיווינו לטוב. השלט היחיד שמצאנו שם אמר (בצרפתית בלבד) שהתשלום עבור החניה אפשרי רק בכרטיסי אשראי. יצאנו מהחניון וחזרנו כמה מטרים לרחוב הראשי שבו עובר טראם מס' 12 למרכז העיר. מכונת הכרטיסים הראשונה שנתקלנו בה קיבלה רק מטבעות ולכן הלכנו לחפש צ'יינג' שימיר לנו את שטרות היורו למטבעות. בסופו של דבר מצאנו צ'יינג' פתוח וכך, מצוידים ב – 25 מטבעות של 2 יורו, צעדנו לעבר מכונת הכרטיסים הבאה רק כדי לגלות שהיא מקבלת גם כרטיסי אשראי.

דבר אחד גילינו די מהר על שימוש בכסף בג'נבה (ואי אפשר לחשוד בשוויצרים שהם לא מבינים בכסף) – בג'נבה תמיד ישמחו לקבל תשלום ביורו (לפי הערך הנקוב בפרנקים. אם משהו עולה 50 פרנק, אפשר לשלם עליו גם 50 יורו). אפילו מכונות הכרטיסים של התחבורה הציבורית ישמחו לבלוע מטבעות של יורו. אבל את העודף הם נותנים בפרנקים. זה כנראה די משתלם להם כי לפחות בזמן שאנחנו היינו שם הפרנק השוויצרי היה שווה 12% פחות מהיורו, אבל אם אתם מגיעים לביקור ספונטי בעיר ולא מתכוונים לשלם יותר מדי במזומן, זו לא עסקה כל כך גרועה (חוסך זמן ועלויות המרה ותמיד עדיף להישאר עם מטבעות של יורו במקום להיתקע עם מטבעות של פרנק שוויצרי).

התחנה הראשונה שלנו בג'נבה הייתה מוזיאון הטבע. בילינו בו כשעה או שעה וחצי והספקנו לראות רק קומה וחצי כשהרעב תקף אותנו. יצאנו לחפש משהו לאכול מתוך מחשבה שאולי עוד נחזור למוזיאון אבל בינתיים השמש יצאה מבין העננים, אנחנו הגענו לשפת האגם ופתאום כבר לא כל כך בער לנו לחזור למוזיאון האפלולי (אם כי מדובר במוזיאון מדהים שבהחלט שווה ביקור). התיישבנו לאכול במלכודת תיירים טיפוסית על שפת האגם (טוב נו, היינו תיירים והיינו רעבים והילדות גם ככה אוכלות רק פיצה ופסטה, אז זו הייתה עסקה הוגנת בסך הכל). בזמן שחיכינו לפיצה הילדות ניגשו לדבר עם הברבורים שפיטרלו במים בין הסירות. ברקע השפריצה המזרקה המפורסמת. תענוג. לאחר ששבענו המשכנו לטייל לאורך האגם לכיוון הגן האנגלי ושעון הפרחים המפורסם, עברנו מתחת לגשר המון-בלאן, במקום בו מתחיל נהר הרון האדיר (אותו עוד נפגוש מאוחר יותר בליון), ובשלב מסוים חתכנו פנימה לכיוון פארק Treille Promande כי הילדה הגדולה רצתה להצטלם על ספסל העץ הארוך ביותר בעולם. לאחר טיפוס קצר בסמטאות הגענו לקצה הצפוני של הספסל. מתחתינו ראינו את פארק דה בסטיון עם לוחות השחמט בכניסה אז אחרי שדפקנו סדרה של תצלומי סלפי (שבאף אחד מהם לא רואים את הספסל) ירדנו לכיוונו. הבנות השתלטו על לוח משחק פנוי והתחילו לשחק דמקה. קצת באיחור שמתי לב שהלוח הוא של 10X10 ולא של 8X8 כמקובל, אבל לבנות זה לא הפריע במיוחד. אחרי הפארק חזרנו בחשמלית לכיוון הנהר ועלינו על סירה צהובה (חלק ממערכת התחבורה הציבורית של העיר, השיט היה כלול בכרטיסים היומיים שקנינו בבוקר) שלקחה אותנו לצד הצפוני מערבי של האגם. אחרי אתנחתא קלה בגדה הצפונית מערבית ותצפית על המפרץ מזווית אחרת, עלינו על סירה נוספת, שלקחה אותנו לגדה הדרומית מזרחית, קרוב לנקודה בה אכלנו את ארוחת הצהרים. משם המשכנו ברגל לתחנת החשמלית וחזרנו לחניון להוציא את הרכב. בדחילו ורחימו הכנסנו את כרטיס החניה למכונה והתכוננו ל"גרוע מכל", אבל להפתעתנו המכונה רק ביקשה בנימוס שנגהץ את כרטיס האשראי על סכום של 3 פרנק בלבד. כנראה בכל זאת נכנסנו לחניון שאליו התכוונו (אבל חשוב לציין שחנינו שם ביום שבת. המחירים בימי עבודה אמורים להיות פרנק לשעה עד למקסימום של 10 פרנק).

שמחים וטובי לב יצאנו מהחניון ותוך כ – 45 דקות נסיעה (דרך כביש האגרה) הגענו לבקתה שלנו.

ג'נבה התגלתה כעיר יפה, מהנה ומלאת קסם. הספקנו לטעום רק פסיק ממה שיש לה להציע ונהננו מכל רגע. בהחלט שווה להקדיש לה יום אם אתם כבר באזור. הבנות גם שמחו לשמוע שעל הדרך הן זכו לבקר במדינה נוספת פרט לצרפת, אם כי הרעיון שנכנסים למכונית, נוסעים שני מטר ופתאום נמצאים במדינה אחרת נראה להן מוזר עד עכשיו...

יום ראשון

מזג האוויר המשיך להיות בעדנו ולכן פתחנו את היום בביקור ב Parc de Merlet http://www.parcdemerlet.com

חשוב לציין שהפארק אמנם פתוח ברצף ממאי עד ספטמבר ואפשר לבוא לבקר ללא צורך בתיאום מיוחד, אבל במאי, יוני וספטמבר הוא סגור בימי שני.

מראש ידענו שהחניה תהיה רחוקה מהכניסה לפארק ושייקח לנו כחצי שעה או יותר להגיע לשער, אבל הצעידה בעלייה לאורך 1.2 קילומטר הייתה קצת יותר מדי עבור הבנות. בכל מקרה, למרות היללות והקיטורים כולם צלחו בשלום את מסע הכומתה והגיעו לשער הפארק. הנוף מהפארק, שנמצא על צלע ההר שמצפון למון בלאן, פשוט מדהים והחיות שמסתובבות שם חופשי מוסיפות הרבה לאווירה המיוחדת. שוטטנו בפארק כשעה וחצי והמשכנו הלאה ל – Gorges de la Diosaz.

https://www.gorgesdeladiosaz.com/

בתחקיר לפני הנסיעה התגלה שבחודשים יוני וספטמבר הספיקה בערוץ הנחל חלשה בשל שאיבת מים במעלה הערוץ, אבל בימי שבת וראשון, בין השעות 2 ל 4 אחה"צ, הספיקה גבוהה יותר (הם משחררים מים לערוץ הנחל לטובת המבקרים). אז כיוונו את הביקור שלנו שם בדיוק לשעות האלו. טיפסנו בשביל העץ מעל הערוץ, קראנו את ההסברים (יש גם באנגלית) על השלטים השונים שמפוזרים לאורך המסלול ונתנו לבנות לתפוס מרחק ולרוץ קדימה לפנינו. סה"כ הטיפוס במעלה השביל אפילו ארוך ותלול יותר מאשר הטיפוס לפארק שעשינו בתחילת היום אבל ההליכה עצמה חווייתית, והבנות כלל לא הרגישו שהן מתאמצות.

הגענו עד קצה המסלול, הסתובבנו וחזרנו לאוטו. התחנה הבאה – מגלשות הקיץ בפארק השעשועים בשאמוני.

את ימי ושעות הפתיחה של הפארק אפשר למצוא כאן

https://www.chamonix.com/luge-alpine-coaster-of-chamonix,74-163228,en.html

ידענו שבזמן הביקור שלנו הפארק יהיה פתוח רק בשבת ובראשון בשעות אחר הצהריים כך שהיינו חייבים להגיע אליו ביום ראשון. וטוב שהגענו. הבנות נהנו כל כך מהחוויה (מילא הגדולה, שמתגלה כפריקית של רכבות הרים ומתקני שעשועים מלחיצים, אבל גם הקטנה הייתה בעננים) והתעקשו שתיהן על סיבוב נוסף. כיוון שהאישה לא חובבת מתקנים כאלו וכיוון שהבנות קצת קטנות מדי בשביל לגלוש לבד, נאלצתי להקריב ולעשות את המסלול 4 פעמים. הבנות מצידן דיווחו שזה היה הדבר הכי כייפי שעשינו בטיול עד אותו רגע.

את היום קינחנו בקפה ועוגות במרכז העיירה שאמוני. בדרך חזרה לאוטו תפס אותנו גשם קל. פחות או יותר הגשם היחיד שנתקלנו בו בכל הביקור שלנו בצרפת.

יום שני

ביום שני שוב כיסו עננים את ראשי ההרים, אבל התחזית הייתה ליום בהיר. אז קיווינו שהעננים יתפזרו במהרה. נסענו כשעה לכיוון מכתש המפלים ב Sixt Fer a Cheval. כשהגענו הפסגות מסביב עדיין היו מכוסות עננים אבל יכולנו לראות היטב את המפלים, לפחות בחלק התחתון שלהם. עשינו במקום טיול רגלי של כשעה וקצת והמשכנו הלאה לכיוון העיירה אנסי. חנינו בחניון חינמי קרוב למרכז העיר ויצאנו לשוטט בסמטאות הציוריות. ישבנו לארוחה באחת ממלכודות התיירים (כזכור, היינו תיירים ולא כל כך היה אכפת לנו, העיקר שהייתה פיצה), קינחנו בגלידה ובטיול קצר לאורך האגם המקסים. עד שהרוח והשעה המאוחרת הכניעו אותנו ושלחו אותנו חזרה לאוטו. בדרך לבקתה עוד עברנו בסניף דקטלון שבפאתי העיירה, תדלקנו את הרכב (לראשונה מאז יום חמישי) וחזרנו לבקתה בכביש האגרה.

כשחזרנו לבקתה בנואה הגיע עם החשבון שאשתו הכינה. 5 לילות + מצעים ומגבות + מיסים מקומיים הסתכמו ב - 360 יורו בלבד. שילמנו לו במזומן כפי שסוכם מראש והוא ביקש שלמחרת נשאיר את המפתח בתיבת הדואר שלהם. וכך עשינו.

יום שלישי

בבוקר יום זה נפרדנו מהמון-בלאן ומהנוף האלפיני וחזרנו לכיוון ליון. היינו צריכים להחזיר את הרכב בתחנת ההשכרה שליד תחנת הרכבת Part Dieu. תחנת הרכבת הזו הפכה למרכז הפעילות שלנו בליון. שם החזרנו את הרכב, שם התאכסנו במלון ומתחנה זו יצאנו ברכבת לפריז. גם ה"רון אקספרס" – הטראם המהיר שמחבר את העיר עם שדה התעופה יוצא מהרחוב שמול התחנה (ממש מתחת לחלון חדרנו במלון). לליון חזרנו בכביש האגרה המהיר ועוד לפני שהחזרנו את הרכב, עצרנו לביקור קצר בפארק הנפלא Tete d'Or. מצאנו בקלות חניה ברחוב שגובל בפארק מצידו הדרומי (Avenue Verguin) ובמדחן קנינו כרטיס חניה לשעתיים. אחרי מה שהרגיש כמו חצי שעה של שיטוט בפארק הגדול והיפה הזה גילינו שבעצם עברה כבר שעה וחצי ונותרה לנו חצי שעה בלבד לחניה. נפרדנו לשלום מהפארק המקסים הזה והמשכנו לכיוון תחנת הרכבת.

על פריז ועל יורודיסני אין יותר מדי מה להכביר מילים אבל ליון התגלתה כעיר מקסימה (ונעימה הרבה יותר מפריז). ליון גם נחשבת לבירת הקולינריה הצרפתית ומראש הודענו לבנות שכשנהיה שם ניכנס גם למסעדות שלא מגישות פיצה או פסטה (הן עמדו בזה בגבורה. תמיד אפשר לאכול צ'יפס). בשלב מסוים אפילו הצטערנו שבתכנון הטיול הקדשנו יותר זמן לפריז ולליון התייחסנו כאל תחנת מעבר בלבד, אבל לפחות אנחנו יודעים שזו עיר ששווה לחזור אליה (ואולי יום אחד עוד נעשה את זה, בדרך לפרובאנס או משהו).

ועכשיו לטיפים, לינקים ושאר ירקות.

  • שילוב של ביקור באלפים ובפריז הוא בהחלט אפשרי אם מתבססים על ה – TGV. כרטיסים אפשר להזמין באתר של חברת הרכבות https://en.oui.sncf/en/train/route/paris/lyon/

הנסיעה לוקחת בין שעתיים ועשרים לשעתיים (תלוי ברכבת ובמספר העצירות שהיא עושה) ויש מספר גדול של רכבות כל יום בין ליון לבין תחנת הרכבת גאר-דה-ליון בפריז.

אבל,יש גם שירות של הרכבת בין שדה התעופה בליון לתחנת Gare de Marne la Vallée Chessyשצמודה לפארק דיסני, ומחירי הכרטיסים שם יכולים להיות נמוכים משמעותית ממחירי הכרטיסים בין שתי הערים עצמן. בתאריכים מסוימים וברכבות מסוימות (כלומר, בשעות מסוימות ביום), משפחה בהרכב שלנו יכולה לקנות כרטיסים ב – 30 יורו לכיוון (10 יורו למבוגר, 5 יורו לילד עד גיל 11). אם מתאמצים ממש אפשר למצוא גם רכבות ב – 36 יורו מהתחנה ליד יורודיסני לתחנה הראשית בעיר ליון, אבל מבדיקה קצרה באתר מדובר בדרך כלל על רכבת אחת ביום שיוצאת בסביבות שבע בערב (מה שאומר שאפשר לבלות כמעט יום שלם בפארק ולהגיע לליון עד תשע בערב). חשוב אבל להזמין את הנסיעה כמה שיותר מוקדם מראש (הכרטיסים זמינים לרכישה באתר כחודשיים לפני תאריך הנסיעה). לנו הנסיעה הלוך חזור ממרכז ליון לגאר-דה-ליון בפריז עלתה 250 יורו.

  • אם אתם באים לפריז רק (או בעיקר) לביקור ביורודיסני, במקום להתאכסן בעיר עצמה (יקר בטירוף) אפשר להתאכסן באחד המלונות שבאזור תחנת ה – :RER Val d'Europe. זו תחנה אחת בלבד לפני התחנה הסופית של קו A (כלומר, תחנה אחת בלבד מהפארק) ויש בסביבה שלה מספר מלונות/מלונות דירות נחמדים במחירים שפויים יחסית. יש באזור גם קניון גדול עם סופר ענק (אפשר לקנות בגטים וגבינות/נקניקים ולהיכנס עם זה לפארק) ועם סניף של פריימארק! כמו כן באזור התחנה יש מספר מסעדות ובתי קפה נחמדים, אז אם אתם לא בקטע של לקרוע את פריז זו בהחלט אופציה שצריכה להילקח בחשבון. בכל מקרה העיר נמצאת פחות משעה נסיעה ברכבת הפרברית (כ – 22 יורו לכיוון למשפחה בהרכב שלנו)
  • ליד תחנת הרכבת Part Dieu בליון יש קניון ענק שכולל (בין היתר) סניף של קרפור (רשת סופרמרקטים), סניף של דקטלון וסניף של פריימארק. אנחנו עוד הספקנו לעשות בו סיבוב קצר בבוקר האחרון לפני שיצאנו לשדה התעופה לחוויה אחרונה של שופינג בחו"ל ולהצטיידות באוכל לטיסה.
  • פיקניק הוא תמיד אופציה מהנה וזולה, במיוחד אם מטיילים עם ילדים או ילדות עם רפרטואר מוגבל. בפריז רצינו לשבת לצהריים באחד מבתי הקפה שליד האקדמיה הצבאית (בדרך למגדל אייפל) אבל למזלנו לא מצאנו שום דבר שהבנות הסכימו לאכול ובסוף פשוט נכנסו למינימרקט של קרפור וב - 25 יורו קנינו מצרכים לפיקניק, כולל בקבוק יין להשלמת האווירה. זה בערך המחיר של מנת המבורגר אחת בבתי הקפה ששקלנו להיכנס אליהם.
  • כרטיסים ליורודיסני ולרכבת בין פריז לליון – מומלץ בחום להזמין מראש. אמנם הכרטיסים אינם ניתנים לביטול אבל אפשר להדפיס אותם מראש בבית (או לשמור בנייד) ולסרוק את הברקודים בכניסה לפארק/לרציף. חוסך זמן וכסף.
  • בתחנת הרכבת גאר-דה-ליון יש שירות שמירת חפצים. תמורת 9.5 יורו הפקדנו שם את שתי מזוודות הטרולי (שתיהן נכנסו לתא אחד) ויצאנו לסיבוב של כמה שעות בעיר לפני שחזרנו לאסוף אותן ולעלות על הרכבת בחזרה לליון. אזור שמירת החפצים נמצא באולם 3, קומה מתחת לרציפי הרכבות הבין עירוניות

להלן פירוט העלויות של הטיול שלנו (פחות או יותר לפי שער של 4.3 ש"ח ליורו):

כרטיסי טיסה: 3,778 ₪

לינה (9 לילות): 4,600 ₪

אוכל (סופר, מסעדות, מאפיות, בתי קפה, גלידה): 3,710 ₪

רכב (חמישה ימים): 1,150 ₪

דלק: 322 ₪

כבישי אגרה: 275 ₪

כרטיסים ליורודיסני: 825 ₪

רכבת ליון-פריז וחזרה: 1,070 ₪

תחבורה ציבורית בג'נבה, פריז וליון: 645 ₪

טראם לשדה התעופה בליון: 140 ₪

אטרקציות באזור שאמוני: 786 ₪

ביטוחים, חבילות תקשורת, מוניות לנתב"ג וחזרה ושונות: 1,635 ₪

סה"כ: 18,935 ₪.

לינקים שימושיים:

אתר התיירות של עמק שאמוני

https://www.chamonix.com

אתר התיירות של חבל הוט סבואה (בצרפתית בלבד)

http://www.haute-savoie-tourisme.org/

חניה בז'נבה בחניוני P+R:

http://www.unireso.com/en/partners-unireso-pr

אתר נוסף (בצרפתית בלבד)

https://www.geneve-parking.ch/fr

אתר ה"רון אקפסרס" (משדה התעופה בליון לתחנת הרכבת במרכז העיר)

https://www.rhonexpress.fr/en/tickets-and-fares/37

זמן הנסיעה מליון לשדה התעופה ב"רון אקספרס" הוא חצי שעה והנסיעה עולה 16.1 יורו למבוגר (ילדים עד גיל 12 נוסעים חינם). הטראמים יוצאים כל רבע שעה.

אתר שמסביר על התשלום בכבישי האגרה בצרפת

https://francetravelplanner.com/trans/car/tolls.html

מפת חניונים ציבוריים (כולל חניונים חינמיים) באנסי

https://www.annecy.fr/333-le-stationnement-les-parkings-dans-la-ville-d-annecy.htm

אתר תחנת הרכבת גאר דה-ליון

http://www.garedelyon.fr/tourists/

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של guy.g?

לכל הפוסטים של guy.g »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאירופה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×