חיסונים שמומלצים למטיילים

itzik77
|

 בכתבה זו:

חיסון נגד דלקת בכבד מסוג A

על החיסון: החיסון חובה למטיילים בארצות מתפתחות. הוא ניתן מזה כשנתיים באופן שיגרתי בתחנות בריאות המשפחה. למי שלא חלה במחלה מומלץ לקבל חיסון נגדה. החיסון מבוסס על נגיף מומת. החיסון ניתן למבוגרים בשתי מנות של Havrix 1440 Elisa Units בהפרש של 6-12 חודשים ומקנה חסינות ל- 10 שנים לפחות. (יעיל לפעמים בטווח של 20 שנה). לילדים בגילאים 2-18 נותנים שתי מנות של 720 El U Havrix בהפרש של 6-12 חודשים או שלוש מנות של El.U320 כאשר את הזריקה השנייה מקבלים לאחר חודש ואת השלישית לאחר חצי-שנה עד שנה. החיסון יעיל גם אם מקבלים את המנה השנייה בהפרש זמן יותר גדול. החיסון מאד יעיל (בערך 95%). לא ניצפו תופעות לוואי מיוחדות.

קיים גם חיסון סביל הניתן ע"י הזרקת אימונוגלובולינים (נוגדנים), יעילותו כ- 85% למשך 3-5 חודשים (לפי המינון המוזרק).

על המחלה: מדובר בדלקת כבד חריפה הנגרמת ע"י נגיף מסוג A . תקופת הדגירה היא בין 15 ל- 50 יום. ההדבקה נעשית באמצעות מים, קרח ומזון המזוהמים בחומר צואתי.
המחלה משבשת באופן רציני את הטיול במשך שבועות עד חודשים. המחלה פוגעת באופן קשה יותר באוכלוסיה מבוגרת. היא נפוצה בארצות בעלות תנאי תברואה ירודים: אפריקה, דרום אמריקה, אסיה והמזרח התיכון. סימני המחלה: חום, תשישות, חוסר תאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן , שתן כהה וצבע צהוב בלחמיות ובעור (צהבת). אצל ילדים קטנים המחלה לרוב קלה. בגיל מבוגר יותר המחלה קשה ועלולה להמשך 1-3 חודשים. אצל אנשים מעל גיל 50 התמותה היא 1.8%. מכיוון שמרבית האנשים מעל גיל 40 היו בתנאי תברואה פחות טובים מהיום,קיימת סבירות גבוהה שיש להם נוגדנים נגד המחלה.

לתחילת הכתבה

חיסון נגד דלקת בכבד מסוג B

על החיסון: החיסון מופק בעזרת הנדסה גנטית וניתן בשלוש זריקות. רצוי בהפרש של חודש בין זריקה ראשונה לשניה ושישה חודשים בין זריקה שנייה לזריקה שלישית. חיסון מזורז: 3 זריקות בהפרש של שבוע וזריקה רביעית כעבור שנה. החיסון יעיל גם במקרה של הפרשים יותר ארוכים בין זריקה לזריקה. החיסון לא גורם כמעט לתופעות לוואי ומקנה חסינות בד"כ לכל החיים. החל מ- 1992 ניתן החיסון בארץ לכל ילוד.

מי צריך להתחסן?

  1. חיסון מומלץ למטיילים המתכננים לשהות מעל 3 חודשים בארצות מתפתחות. בעיקר במקרים של מגע הדוק עם אכלוסיה מקומית.
  2. החיסון מומלץ לעובדי בריאות, אנשים אשר בתוקף תפקידם עלולים לבוא במגע עם דם (שוטרים,סוהרים, נהגי אמבולנס) ולאנשים המחליפים בני זוג לעיתים קרובות, ומזריקים סמים.
  3. אנשים שמתכננים לעשות קעקוע ופירסינג.

על המחלה: דלקת הכבד הנגרמת ע"י נגיף מסוג B. למחלה שני שלבים. השלב החריף יכול להמשך במשך שבועות עד חודשים ומתבטא בתשישות, חוסר תאבון , בחילות, הקאות, כאבי בטן ,שתן כהה וצבע צהוב בלחמיות ובעור (צהבת). יותר ממחצית הנדבקים אינם מפתחים את התסמינים הללו אבל הופכים להיות נשאים. הנגיף נמצא בדם ובכבד שלהם ובהמשך הם עלולים לחלות בסרטן הכבד ובשחמת הכבד.  המחלה מועברת בדומה ל-HIV באמצעות מגע מיני, עירוי דם, שימוש חוזר במחטים וציוד רפואי לא מחוטה די צורכו. 
 

לתחילת הכתבה

חיסון נגד דלקת המוח היפנית

החיסון מבוסס על נגיף מומת אשר הופק ממוח עכברים שהודבקו במחלה.

מי צריך להתחסן? החיסון מומלץ רק לאנשים שיבקרו באזורים כפריים בעונת הגשמים מעל ארבע שבועות ולאנשים המבקרים באזור בזמן התפרצויות של המחלה. סכנת ההדבקה נמצאת ביחס ישיר לחשיפה לעקיצות יתושים ליד שדות אורז וחוות לגידול חזירים. אנשים מבוגרים (מעל לגיל חמישים) נמצאים בסיכון מיוחד לחלות ורצוי לחסנם במקרה ויבקרו באזורים מסוכנים. מטיילים השוהים בעיקר בערים ועורכים ביקורים קצרים באזורים כפריים אינם זקוקים למתן חיסון זה.

על החיסון: החיסון ניתן בשלוש מנות: שתי מנות בהפרש של שבוע והשלישית כעבור חודש. כבר כעבור 10 ימים מגיעים לרמת נוגדנים מספקת. ניתן לתת חיסון מזורז: ביום 0, יום 7 ויום 14 אבל זה פחות יעיל. לילדים בגילאים 1-3 שנים המחנון הוא 0.5 cc. מגיל 3 שנים המינון הוא 1 cc

תופעות לוואי: תגובות אלרגיות רציניות נצפות אצל 0.3% מכל המחוסנים. התגובות כוללות: אורטיקריה, או התנפחויות מסוכנות של הגרון והשפתיים. התגובות הללו עלולות להופיע כעבור שבוע או יותר לאחר מתן החיסון לכן חשוב להיות בהישג של טיפול רפואי מספר ימים לאחר כל מנת חיסון. אנשים הסובלים מרגישויות לעקיצות ותרופות עלולים לפתח תופעות אלרגיות עקב מתן החיסון לכן, עליהם להיות תחת השגחה רפואית צמודה מספר ימים לאחר כל חיסון. תופעות מקומיות: כאב, אודם ונפיחות מופיעות אצל 10% מהמחוסנים.

התוויות נגד מתן החיסון:

  1. נשים בהריון.
  2. אנשים הסובלים מרגישות למרכיבי החיסון או מבעיות אלרגיות מרובות.

יעילות החיסון: אצל מבוגרים וילדים מעל גיל שנה החיסון יעיל בכ-85% מהמקרים. במידת הצורך ניתן דחף כעבור שלוש שנים. לא ברור אם החיסון יעיל אצל תינוקות מתחת לגיל שנה.

על המחלה: זוהי מחלה נגיפית המועברת ע"י עקיצת יתוש מזן CULEX. היתוש מתרבה באזורים בהם יש שדות אורז. מאגר הנגיף הם חזירים וציפורים נודדות ואנשים נדבקים רק כאשר נעקצים ע"י יתוש שעקץ קודם בעל חי נגוע. (להבדיל מקדחת צהובה המחלה אינה מועברת דרך עקיצת בן אדם חולה). יתושי קולקס עוקצים בדומה ליתושים המעבירים מלריה מלפנות ערב ועד לפנות בוקר. בהרבה מקרים המחלה היא סמויה.

תסמיני המחלה: היא מתחילה עם חום כאבי ראש, בלבול עד לאיבוד הכרה. כשליש מן החולים נפטרים, שליש נשארים בחיים אבל סובלים מנזק מוחי ושליש מבריאים לחלוטין. אין טיפול תרופתי למחלה. על המטיילים לנקוט בכל אמצעי הגנה המומלצים נגד עקיצות יתושים. המחלה נפוצה בסין, קוריאה, תת יבשת הודו (בעיקר בבנגלדש, הודו, דרום נפאל וסרי- לנקה). בדרום מזרח אסיה היא נפוצה בבורמה, תאילנד, קמבודיה, לאוס, ויאטנם, פיליפינים, מלזיה ואינדונזיה. המחלה פחות נפוצה ביפן, טייוואן, סינגפור, הונג-קונג ומזרח רוסיה.
המחלה נפוצה באזורים כפריים. ההעברה היא עונתית ותלויה בעונת הגשמים. מקרים בודדים מתרחשים מעת לעת במשך כל השנה.

עונת העברת המחלה: בתאילנד, עונת העברת המחלה היא בין מאי לאוקטובר. בנפאל, מיולי עד דצמבר כאשר ה-CDC לא ממליץ על החיסון לאנשים הנמצאים בגבהים. בהודו: בדרום (בגואה) ממאי עד אוקטובר, בטמיל נאדו מאוקטובר עד ינואר, בקרנטקה מאוגוסט עד דצמבר, באנדרה-פרדש מספטמבר עד דצמבר ובצפון מיולי עד דצמבר.

בלינק המצורף תמצאו רשימת עונות ואיזורי סיכון
 
לתחילת הכתבה

חיסון נגד טיפוס הבטן

חיסון נגד טיפוס הבטן ו-Typhim Vi המכיל פוליסכריד חיידקי ניתן בזריקה ויעיל ל-3-2 שנים. בקרב כ-70% מהמחוסנים החיסון יעיל לאחר שבועיים מההזרקה.

תופעות לוואי: אודם והתקשות במקום הזרקה, לעיתים חום כאבי שרירים והרגשה כללית רעה.

התוויות נגד: ילדים מתחת לגיל שנתיים, נשים בהריון(לגביהן במידה והחשיפה בלתי נמנעת ניתן לחסן).

על המחלה: טיפוס הבטן או טיפואיד הנה מחלה המועברת ע"י מזון ושתייה מזוהמים. סימני המחלה הנם חום ממושך,צמרמורת, כאבי ראש ובטן, תשישות חוסר תאבון ועצירות. ללא טיפול עלולים להיגרם דימומים בדרכי עיכול, קרע של המעיים, פגיעה בטחול ובמוח עם תמותה של כ10%.


 לתחילת הכתבה

חיסון נגד כלבת

כלבת זו מחלה ויראלית המועברת בעיקר כתוצאה משריטה, ליקוק או נשיכת כלבים, אבל גם חתולים, שועלים ולמעשה כל היונקים יכולים לגרום למחלה. מקרי כלבת רבים נגרמים
גם עקב מגע עם עטלפים למרות שרוב האנשים כלל לא מדווחים על כך שננשכו או נשרטו. כלבת גורמת ל- 100% תמותה. במקרה של פגיעה כלשהי ע"י בעל חיים חשוב מאוד לשטוף מספר פעמים היטב את המקום במים וסבון ולמרוח חומר חיטוי. לאחר מכן יש לפנות בהקדם אפשרי לקבלת טיפול רפואי. במקרה של נשיכות או שריטות עמוקות שגרמו לדימום יש לקבל טיפול בהזרקת נוגדנים Rabies immune globulin (ראשי תיבות RIG) סביב הפצע ובנוסף 4-5 מנות של חיסון (לפי סוג החיסון הזמין). במקרים של שהייה מאד ממושכת בארץ נגועה בכלבת (למשל הודו) ניתן לשקול קבלת חיסון קדם חשיפה למחלה הניתן ב- 3מנות. במקרים של קבלת חיסון מבעוד מועד, אין צורך בהזרקת אימונוגלובולינים ומספיק לקבל 2 מנות חיסון.

*המפות המוצגות לעיל הינן של WHO, מתוך: International travel & health

לתחילת הכתבה

סגור
0
×