טביליסי - עיר ללא הפסקה

תמונה ראשית עבור: טביליסי - עיר ללא הפסקה - תמונת קאבר
טביליסי - מראה כללי. צילומים: הדר ואביב בן-שדה

לפוסט הקודם לפוסט הבא

את חתונת הכסף שלנו בחרנו לבלות בטביליסי, בירת גיאורגיה.
הדעות סביבנו נחלקו לשניים: מצד אחד אלו שטענו ש "טביליסי? מה יש לעשות שם יותר מיום אחד?" ומצד שני אלו שטענו ש "ארבעה ימים? אתם בטוחים שתספיקו לראות את כל מה שיש לטביליסי להציע? למה שלא תאריכו טיפה?"

ובכן, לאחר מעשה אנחנו חושבים שיש לעיר המיוחדת הזו המון מה להציע, ובהחלט אפשר לבלות בה ארבעה ימים גדושים ומעניינים!

83b22c268475910480f7baca400f5050.jpg?l=6

קצת פרטים טכניים:

טיסה ישירה לטביליסי בחברת Georgian Airlines נמשכת כשעתיים וחצי והיא גם היתה האופצייה הזולה ביותר שמצאנו. הן הטיסה הלוך הן הטיסה חזור יצאו באיחור.

מלון: התאכסנו במלון Doors Meidan Design הממוקם, כפי שמרמז שמו, בעיר העתיקה (Meidan). זהו מלון קטן ומומלץ. המיקום מצוין – מספיק קרוב לרוב האתרים אך לא קרוב עד כדי כך שיסבול מהרעש במרכז, המיקום אינו גבוה מדי (בטביליסי, תזוזה של רחוב אחד הצידה יכולה להיות תלולה למדי). המלון עצמו חדש ומעוצב מתוך כבוד לבניין הישן ולעיצוב המסורתי. ארוחת הבוקר (תוספת של 25 לארי לאדם) כוללת בעיקר מאכלים ביתיים מעולים, וחדר אוכל מתוק במיוחד. החדר שקיבלנו היה גדול מאוד והשקיף על אתרים מרכזיים בעיר. אין במלון מעלית, לנו זה ממש לא הפריע....

ניתן לתאם עם המלון הסעה משדה התעופה בתוספת של 40 לארי (לנסיעה כולה, לא לאדם).

תחבורה ציבורית יש צורך לקנות כרטיס נסיעה מפלסטיק (2 לארי) אותו טוענים בהתאם לנסיעה הדרושה. הכרטיס הכרחי לכל אמצעי התחבורה, כולל הרכבל למצודה. מספיק כרטיס אחד לכל בני המשפחה, פשוט טוענים אותו במספר הנסיעות הדרוש. את כרטיס הפלסטיק רוכשים בקופות המצויות בתחנות המטרו, ליד הרכבל וכו', ושם גם טוענים אותו.

קניות המכולות, החנויות והדוכנים פתוחים במשך כל השבוע. רוב המכולות, המאפיות ודוכני האוכל פתוחים גם בלילה.

מים מי הברז בטביליסי ראויים לשתייה ובכל פינה ואתר יש ברז לשתייה/מילוי הבקבוקים.

מעברי חצייה בשדרות רסטבלי, ברחובות הראשיים ובכיכרות הגדולים אין מעברי חצייה. במקומם יש מעברים תת קרקעיים להולכי רגל, ובהם חנויות, דוכנים ולרוב גם שרותים נקיים (בתשלום).

בסוף כל יום יופיעו במרוכז קישורים והמלצות רלבנטיים למקומות שהוזכרו באותו יום.

יום 1

בשעת צהריים הגענו אל שדה התעופה; נהג מטעם המלון חיכה לנו ומה רבה היתה הפתעתנו בכניסה למכונית – ההגה היה מצד ימין!

c19e57d0a63315d6f01e99f5b0876615.jpg?l=6

איך יוצאים לעקיפה כשנוהגים מימין וגם ההגה מימין?!?

גילינו שכשליש מהמכוניות כאן הן עם הגה מימין, והשאר רגילות. הנהיגה היא כמו אצלנו, מימין, כך שנותר לכם רק לדמיין מה קורא כאשר יוצאים לעקיפה... למרות זאת הגענו בשלום למלון שהתגלה כהצלחה מרובה. כבר בדרך, כשהתבוננו מבעד לחלונות המונית, הבנו שאנחנו הולכים להתאהב בעיר הזו!

לכן מיד יצאנו להסתובב. היה לנו תכנון ראשוני מה לעשות ביום הראשון אולם סמטאות העיר העתיקה משכו אותו ומיד יצאנו להסתובב.

מאחר והמלון ממוקם סמוך לבית הכנסת (עם מנורת האבן הגדולה בחצר), נכנסנו קודם כל אליו. הקומה העליונה הייתה סגורה, אבל מבחוץ ניתן היה להתרשם מהויטראז'ים היפים המעטרים את המבנה. בעבר פעלו בעיר שלוש קהילות יהודיות, אך כיום חיה כאן קהילה אחת קטנה, המונה כשבעת אלפים יהודים בלבד. במקום מתקיימות תפילות ליל שישי ושבת, וכיוון שהיה יום שישי ראינו מטיילים רבים מתכוונים אליו.

74b061b9fe594cb990f7f0bd78834095.jpg?l=6

בית הכנסת והחנוכייה הגדולה בחצר

אנחנו המשכנו הלאה; ממש בסמוך נמצאה כנסייה לא פעילה עם גן גדול ויפה סביבה. בחומת הכנסייה גילינו מאפיית לחמים גרוזיניים נהדרים.

8863f6d77abeb37e1ee55642fc607972.jpg?l=6

חלונות בחומת הכנסייה, דרכם אפשר לקנות לחמים נהדרים (או סתם להתבונן בתנורי האפייה הענקיים כמו בתמונה הבאה:)7847eb16d68f10157ed7971f09167b8d.jpg?l=6

תנורי אפיית הלחם בכוך בחומת הכנסייה

המשכנו לשוטט. די מהר הבנו את האדריכלות כאן: שילוב מקסים של מזרח (משרביות) ומערב, כיאה למיקומה של טביליסי בין אירופה לבין אסיה.
לבתי הדירות יש גרמי מדרגות חיצוניים ומרפסות משותפות, מעוטרות פיתוחי עץ רבים.

93d1fb7febe437c8a9075a449e190de7.jpg?l=6

222998cc3de7e13abf25bdece480d4cb.jpg?l=6

a4e62f8b273d8449fa6f2f125704ea63.jpg?l=6

20b554f5938066fc47af634f4a806796.jpg?l=6

מרפסות ומדרגות

חלק מהבתים חרבים לחלוטין, חלק משופצים היטב וכמובן כל קשת האפשרויות שבאמצע. באותו בית דירות ניתן למצוא חורבה גמורה לצד דירה משופצת ומעוצבת לצד דירה משופצת מאולתרת… הניגודים מוחרפים במיוחד לנוכח הכמות האדירה של מכוניות המרצדס שניתן לראות בכל רחוב ובכל סימטה. וסביב הכל מלבלבים שיחי גפן ועצים גדולים מטילי צל.

c6a00340e14b66a97d8817f395c30306.jpg?l=6

שיפוץ מאולתר

f850977bb10bfbd24ffac95b16619bd9.jpg?l=6

3b7c75c4a2cb7f26cd315f963bfabe1e.jpg?l=6

אין גבול לירוק בסמטאות

למרות העזובה והמצב הלא פשוט של חלק מהדירות, למרות שחלק מהרחובות מפורקים לחלוטין, יש בתמהיל הכולל קסם אמיתי ואנחנו שוטטנו ושוטטנו.

e58ed0bf522953f601270dc887945457.jpg?l=6

מרפסות בכל מצב

די מהר ראינו שהחיים כאן מתרחשים בעיקר בחצרות הפנימיות; כמעט בכל חצר ראינו פינת ישיבה, מטבחון מאולתר וכו'. למרות שראינו לא מעט מזגנים החום מוציא אם כולם מהדירות המחניקות אל החצרות הפנימיות המשותפות.

3a4c81fef6abc4a21e87e981e3cf1d21.jpg?l=6

החיים בחצר

הצצנו לכל מעבר וסימטה, לא יכולנו להפסיק לשוטט ולהתפעל. יש קסם מיוחד בתערובת הזו של ישן ומשופץ….

ceb46257343605d2fdb93c7afb738c3c.jpg?l=6

ישן וחדש, פנים וחוץ...

1a60c3df0bd9f7b15ca3af16ceec7afd.jpg?l=6

סימטה שמחוזקת בקורות ברזל

אחרי כוס מיץ רימונים קר (בכל מקום יש דוכנים עם ערמות רימונים ומסחטה) הגענו אל בזיליקת אנצ'יסחטי שהיא הכנסייה העתיקה ביותר העומדת על תילה בטביליסי (נבנתה במאה ה-6 על ידי דאצ'י, מלך איבריה, אשר הפך את טביליסי לעיר הבירה) וממנו אל רחוב חמוד וציורי מרוב צמחייה ובו תיאטרון גבריאדזה (Gabriadze), - תיאטרון הבובות הראשון בגיאורגיה. המקום בנוי כמגדל שעון ציורי, ססגוני ומעוקם, ולידו מגוון בתי קפה.

e23cfed7c1c0555c5513b0c27f0d47e6.jpg?l=6

המבנה המיוחד של תאטרון הבובות

הרחובות המרכזיים מלאים דוכני מזכרות ומיני מזונות; אנחנו קנינו כאן את הצ'ורצ'חלה (ממתק מקומי מסורתי) הראשון שלנו....

a9abd9562ba83a989458b2bd6a528d80.jpg?l=6צ'ורצ'חלה -ממתק מקומי מסורתי עשוי אגוזי מלך ודבש ענבים

15b31b0291d53a0ae4ba089cc3c2b6ad.jpg?l=6

אחד הדוכנים הרבים המוסיפים צבע לעיר העתיקה

כעת הלכנו לעבר גשר השלום (גשר הזכוכית) המפורסם החוצה את הנהר במרכז העיר. הגשר שוקק חיים בכל רגע נתון. יש עליו מוכרי מזכרות, בעלי חיות שניתן ללטף או להצטלם עמן בתשלום, קבצנים, משפחות והמולה שלמה הנמשכת גם בערב כשהגשר מואר בתאורת לדים.

אנחנו חצינו אותו כדי להגיע אל הרכבל, הנמצא בפארק רייק. זהו פארק מודרני המעוצב בדמותה של מפת גיאורגיה והמבנים הבולטים ביותר בו הם שני אולמות תצוגה שתיכנן האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקאס, בצורת שני צינורות מתכת וזכוכית שמחוברים זה לזה מאחור, וניתן לראות אותם מכל נקודת תצפית בעיר כמעט. הן הפארק והן הגשר הם בנויים בסגנון חדש ומודרני שלטעמי ממש לא משתלב במראה העיר, אבל זה כבר פתח לדיון שלם.…

2d6b6c7d87c07f71a72ddfca3fec518d.jpg?l=6

6937fbbce9d704f09f22b1dfd9b6aab4.jpg?l=6

מבט על גשר הזכוכית וצינורות האלומינים במרכז העיר. שאלה של טעם….

אנחנו כאמור הגענו לפארק כדי לעלות ברכבל אל מצודת נריקלה (Narikala). נסיעה נחמדה של כשתי דקות מעל העיר הביאה אותנו אל ראש גבעה תלולה מעל העיר העתיקה. כאן נמצאת המצודה, שפרוש שמה הוא ' בלתי חדיר'. המצודה הוקמה במאה הרביעית לספירה, במקביל להקמת העיר, למטרות הגנה. במאה החמישית הוסיף לה המלך חומה והפכה למבצר. המצודה משקיפה על הנהר ועל בתי העיר וניתן לראותה מכל נקודה בעיר. במצודה יש כנסייה שלמה ועוד הרבה שרידים, בעיקר של החומה. הנוף הנשקף נהדר – מצד אחד מראה העיר ומצד שני הגנים הבוטניים. אין שום הסדרה, אמצעי בטיחות או שילוט באתר והטיפוס לחלק מהנקודות הוא על אבני החומה ללא מדרגות וכו'.

7a2539c226eb8952f4974b1f72778d2d.jpg?l=6

המצודה

הנוף הנשקף מהמצודה הוא כמובן לא פחות מנהדר.

dea41584fef17de82f793d11eb06fb3e.jpg?l=6

מבט מהמצודה לעבר רובע מטחי

8b99b76b7d7f351062e7704ebd4f1ede.jpg?l=6

מבט לעבר מרכז העיר

ליד המצודה נמצא גם פסל אימא גיאורגיה (Cartlis Dede) - דמות אישה לבושה בלבוש לאומי גיאורגי. ידה השמאלית אוחזת צלוחית יין שבה היא מקדמת את ידידיה ובידה הימנית היא מחזיקה חרב המכוונת כנגד אויבים. כך מסמל הפסל את יחסם של הגיאורגים לאורחיהם ולאויביהם. פסל המתכת, הנישא לגובה של כעשרים מטרים ומביט על העיר, הוצב בשנת 1958 במסגרת החגיגות לציון 1,500 שנים להיווסדה של העיר.

d48f5e65179b35211583d7ba75f30f2a.jpg?l=6

פסל אימא גיאורגיה

ניתן לרדת חזרה לעיר ברכבל או ברגל, אנחנו ירדנו ברגל כמובן והגענו אל כנסיית סט. ג'ורג' ואזור בתי המרחץ והמסגד. המשכנו לכיכר העתיקה – כיכר Meidan- והמשכנו לשוטט בסמטאות במטרה לחפש ארוחת ערב. עברנו דרך פסל התמדה שבסוף רחוב Sharden: מקובל כי המארח הוא התמדה, כלומר מנהל טקס השתייה. התמדה מחליט מתי ועל מה מרימים כוסית ומכאן שהוא גם אחראי על כמות הכוסות ולא, לא מסתפקים כאן בארבע כוסיות...

e10ab7e7135dec270ad1ec9294130405.jpg?l=6

פסל התמדה

נתקלנו גם בפסל הזה, של מדליק פנסי הרחוב, שהזכיר לנו מאוד את גמד פנסי הרחוב מבין הגמדים שפגשנו בחורף בטיול בורוצלאב

c0f4bd380fff1eace581bf14e92ee672.jpg?l=6

בדרך פגשנו גם הפסל החביב הזה:

4189b2c398dd95d7bc4326e059834c55.jpg?l=6

הגענו אל רחוב סיוני שהוא כולו בתי אוכל עליזים ושמחים. ברובם יש גם פסנתר ומוסיקה חיה נעימה. בחרנו באקראי באחד מבתי האוכל וטעמנו את החצ'פורי והחינקלי הראשונים שלנו, בליווי יין מקומי נהדר. כמעט בכל מקום ראינו בתפריט גם 'חצ'פורי מרגריטה' – גירסה שהומצאה כנראה עבור התיירים וכוללת רוטב אדום וגבינה...אנחנו את הפיצות שלנו נאכל באיטליה, כאן התמקדנו באוכל הגיאורגי המשובח.

ebd34f071ae4780dcb1d23e21677a6b1.jpg?l=6

החצ'פורי הראשון שלנו

בינתיים סוף סוף החשיך (לקראת תשע בערב) ובדרך חזרה יכולנו ליהנות ממראה המצודה, אימא גיאורגיה, הגשר והכנסיות המוארים. אפילו קרוניות הרכבל, שעבר מעל המלון, מוארות בלילה.

2e4dfe4a6143b0dc0999f1396805104d.jpg?l=6

מבט לעבר המצודה המוארת בלילה

למרות השעה והחשכה נראה היה שהכל עדיין פתוח, חי, פעיל, שמח ומנגן. עיר ללא הפסקה….

לילה טוב.

בקצרה:

מצודת נריקלה: עליה ברגל מהעיר העתיקה או ברכבל מפארק ר לאייק (בצד הצפוני של הנהר, מול כנסיית סיוני). הכניסה למצודה חינם. הרכבל פועל בשעות 10:00-24:00, עלות הנסיעה 2.5 לארי למבוגר לכיוון אחד.

יום 2

התכנית לבוקר זה כללה את שווקי העיר ובראש ובראשונה את שוק הפשפשים המוכר בשמו: שוק הגשר היבש (נקרא גם שוק הגשר הישן).

הלכנו ברגל אל כיכר החירות/כיכר השלום שבתחילת שדרות רסטבלי. כיכר החירות עברה גלגולים רבים: כאן, נערכו ההפגנות שהובילו להתנתקות גיאורגיה מברית המועצות וכאן החלו אירועי מהפכת הוורדים שהובילו להחלפת השלטון ב-2003.

בעבר ניצב כאן פסל של סטאלין אולם כיום ניצב במרכז פסל גבוה ומוזהב של של סנט ג'ורג', פטרונה של גיאורגיה, אף על פי ששמה של הארץ אינו קשור בשמו. במיתולוגיה מסופר על כפר שדרקון הקים את מאורתו בקרבת מקור המים שלו. אנשי הכפר הקריבו קורבן יומי, על מנת להסיח את דעתו של הדרקון ובשעה שזה עסק באכילת הקורבן, אלה הביאו מים אל הכפר. לרוב, הקורבן היה כבש, אך יום אחד כבש לא נמצא והפור נפל על הנסיכה. הפסל, הניצב בראש האובליסק, מתאר את הרגע שבו ניצח סנט ג'ורג' את הדרקון והציל את הנסיכה מציפורניו.

d9acdd6af4dcf0420144243eeb747e6b.jpg?l=6

הפסל בכיכר החירות

הכיכר אכלסה בעבר את משרדי הממשלה הגיאורגים וכיום שוכנים בה בית העירייה של טיביליסי, משרדי ההנהלה של בנק גיאורגיה, מוזיאון האומנות ומרכז המידע לתיירים.

הכיכר היא נקודת ההתחלה של שדרת רוסטבלי הקרויה ע"ש המשורר הלאומי, שוטה רוסתוולי.

זו שדרה מודרנית ואלגנטית שיש בה מבני ציבור גדולים כבניין הפרלמנט, בית האופרה והבלט של טיביליסי, מוזיאון רוסטבלי, האקדמיה למדעים ועוד. הבניינים בשדריה יפים ומפוארים, ובנויים במגוון סגנונות שונים (חיבור בין מזרח למערב, כבר כתבתי?). בית האופרה הענק למשל, הזכיר לנו מאוד את המסגד הגדול בסופיה….

80087564baf2588938deaf73322af8aa.jpg?l=6

בית האופרה

9c4c9c444e4562fa340b7eb12aa87126.jpg?l=6

966d7ffab4f5feea1c12755c0df45c00.jpg?l=6

ad1081b974f5cbca4b82740188f71df8.jpg?l=6

מגוון סגנונות בנייה בשדרה

מה שאין בשדרה (וגם בהרבה כבישים וכיכרות מרכזיים אחרים בטביליסי) זה...מעברי חצייה. את השדרה חוצים במעברים המיועדים להולכי רגל ונמצאים תחת הכביש. המעברים שוקקי חיים, יש בהם המון חנויות ובתי אוכל זעירים, ולרוב גם שרותים נקיים ומצוחצחים בתשלום.
מאחר ולא ידענו זאת, צעדנו די הרבה בניסיון לחפש מעבר חצייה בדרכנו אל 'הגשר היבש' בו נמצא שוק הפשפשים.

אז צעדנו וצעדנו לאורך השדרה האלגנטית השונה כל כך מהאזור בו היינו אתמול...
לבסוף מצאנו היכן לחצות (באזור פארק 9 באפריל) וראינו את הגשר והדוכנים של השוק.

beeda3d6f5d345b7b66e1afbda5965fd.jpg?l=6הגשר הישן (הגשר היבש)

השוק אמור היה להיפתח בשעה 11 בבוקר אולם זו המלצה בלבד. חלק מהדוכנים כבר היו פתוחים, חלק רק נפתחו וחלק עדיין לא...

האזור שעל גדת הנהר עצמה הוא שוק של ספרים, שנפתח כנראה מאוחר במיוחד.

8612c5a82bdae6eeba1f24b517ca980f.jpg?l=6fd53c999866ff3a6056156e5051f5837.jpg?l=6

שוק הספרים הסגור (למעלה), ופתוח (למטה)

צמוד לגדה ולשוק הספרים נמצא בית הקפה החמוד Book Corner, שהזכיר לנו כי כלל לא אכלנו ארוחת בוקר...

אז ישבנו לקפה ועוגת מדוביק נהדרת. בית הקפה היה נחמד אך קצת יקר.

בכוחות חדשים חזרנו אל שוק הפשפשים. האזור כולו נתון בשיפוצים; נראה שמקימים כאן גינה גדולה ומחדשים את המדרגות אל הגשר. מה שלא הפריע ליהנות מהשוק המשובח הזה, שחלקו שוק אומנות וחלקו שוק פשפשים.

7a40c9d3a15dc73c282d07efee02584a.jpg?l=6מי צריך דוכן בשוק כשיש מכונית?

68abedbe5ff4e569473d3638f6f60290.jpg?l=6

e01402277bb126960999e16339479770.jpg?l=6

החפצים הללו, שמזכירים קצת שופרות, הם גביעי יין מסורתיים

d48502caa6e98bee68039c9133b3cf01.jpg?l=6

c2b4f0348e648ab91af7b93acf5a588c.jpg?l=6

f233728b19953931399c8bc026d89ef0.jpg?l=6

5dd9494c0e616d33c41b44d63830dd91.jpg?l=6

התלהבתי במיוחד משוק החרסינה שממש מתחת לגשר.

d357e55f35fb95d349840db708ec9881.jpg?l=6

d1228f9330edd8a2545020d03f71c93b.jpg?l=6

לאחר שיטוט מקיף (מאוד!) בשוק חצינו את הגשר כשפנינו אל רחוב David Agmashenebeli.

קנינו גבינות לחצ'פורי במחירים מצחיקים בדוכן ברחוב, ופירות לנשנש במחירים מצחיקים עוד יותר. פרות בטעם של פעם, מעצים שגדלים בחצר ללא ריסוס וללא הנדוס...ועם גן עדן!

רחוב David Agmashenebeli הוא רחוב רחב, יפה ומאיר עיניים, משופץ ברובו. החלק הקרוב לגשר הפך למעין מדרחוב שכולו מסעדות ובתי קפה עם מלצרים שניסו לפתות אותנו להיכנס ולשבת.

affded2e2cb916720077cdb2fc5d06e3.jpg?l=6

אנחנו בחרנו דווקא במסעדת Turfa הנמצאת ממש בכניסה למתחם ונראתה לנו שקטה יותר. גילינו מקום יפה ומעוצב; בשיחה עם הבעלים הסתבר שהמסעדה שייכת לזוג צעיר המשפץ ובונה אותה בעצמו (כעת למשל עובדים על הקמת חדר יין בקומה התחתונה); יש פה שילוב של ישן: שטיחים, פריטי ריהוט, ספרים וכו' וחדש: קיר שלם מכוסה תקליטים למשל.

d623f90cf8d12d5ce0aeb3e02f04b5af.jpg?l=6

על המטבח אמונה, בהצלחה רבה, אימו של אחד מחבריהם. נהנינו מאוכל גיאורגי משובח בליווי יין טוב. הם סיפרו לנו שבערב יש גם הופעות חיות אבל לא בדקנו בעצמנו…

c4186dece0bd776e2c69a7f8fb52d06c.jpg?l=6

בדריג'אני – רצועות חציל ממולאות בממרח אגוזים

צעדנו לאורכו של רחוב David Agmashenebeli היפה עד לאזור תחנת הרכבת של טביליסי. כאן נמצא שוק ענק: Station squar market, שיש בו הכל מכל וכל. חלקו נמצא מעל פני הקרקע וחלקו במעברים התת קרקעיים בהם חוצים את הכביש. בשוק יש כלי בית, מאכלים, בגדים, תיקים, בעלי מקצוע (עברנו בסמטה שלמה של סנדלרים לדוגמא) ועוד. לא התלהבנו במיוחד. רציתי להגיע גם אל שוק הזהב שבאזור, אבל היה לנו חם, וצעדנו כבר המון...לכן חזרנו במטרו אל כיכר החירות.
כבר הגיע אחר הצהריים והיה די חם. התפנקנו במשקה קר בבית קפה קטן ומתוק שראינו כבר בבוקר ונמצא ליד הכנסייה הקתולית (St. Peter 7 Paul Roman Catholic Church – כנסייה בהירה ומאירת עיניים). לא מצאנו את שם בית הקפה...בכניסה יש שלט של בית הפנקייק והבייגל... ומשם למנוחה קלה בחדר.

5f5a4011653ded9466ebdf1bf873e139.jpg?l=60a95580bcd5893d511f390865d602cd9.jpg?l=6

בית הפנקייק והבייגל המתוק שליד הכנסייה הקתולית

לעת ערב חזרנו שוב אל שדרת רסטבלי ושוטטנו בחלק הדרומי בו לא הלכנו בבוקר. יעדנו היה 'הארד רוק קפה' במטרה לקנות חולצה לאוסף של אסיף.

769207b2dd5e6e8099a65c05af0e9d85.jpg?l=6

בסוף השדרה ראינו את הפסל הזה:

9753ad0574ac9605c569c10a96e59b55.jpg?l=6

לאחר השלמת משימתנו ב'הארד רוק' בהצלחה ישבנו לארוחת ערב ב Bread & Wine וזו היתה הנפילה היחידה שלנו בטיול הזה. המקום, הנמצא בקומת המרתף, מעוצב יפה, האווירה נעימה, המנה הראשונה שהזמנו היתה נהדרת, אולם אז חיכינו יותר מחצי שעה לחינקלי שלנו. לבסוף כאשר התחילו להגיע חינקלי מהמטבח התברר ששכחו את ההזמנה שלנו. המשכנו לחכות, ולחכות. כעבור כעשרים דקות נוספות ללא התייחסות ביקשנו חשבון, גם אז נאלצנו להמתין לא מעט. וכמובן ללא שום התנצלות על האוכל שהזמנו ולא קיבלנו. לפחות לא חויבנו עליו...

חזרנו במטרו לכיכר החירות והלכנו דרך כל הסימטאות העליזות (עיר ללא הפסקה, כבר אמרתי?) להביט בחומה העתיקה המוארת בלילה.

54411442d4838b58c8f56b21bf374f09.jpg?l=6קטע מהחומה העתיקה, מואר בלילה ומעליו בנוי בית הארחה

מפה לשם הקילומטראז' הרגלי שלנו הגיע היום ל-12 קילומטרים!

בחצות בדיוק נורו זיקוקים והרכבל הפסיק פעולתו.

9009cdf210867b0299aee40504186461.jpg?l=6

לילה טוב.

בקצרה

Book Corner – בית קפה חמוד בקצה שוק הפשפשים, ליד דוכני הספרים על גדת הנהר. טעים אך לא זול.

מסעדת Turfa – אוכל גיאורגי טעים מוגש במסעדה מעוצבת ובאווירה כיפית.

מסעדת Bread & Wine – להתרחק!

בית קפה מתוק הנמצא שני בתים מ St. Peter 7 Paul Roman Catholic Church.

שוק הגשר הישן (שוק הגשר היבש): על שדרות רוסטבלי, בערך בחצי הדרך בין כיכר החירות לתחנת הרכבת התחתית רוסטבלי, ליד מלון מריוט (לא זה שבכיכר החירות) ולידו שלט "Dry Bridge" המורה לכיוון הנהר. עוברים את פארק 9 באפריל ומגיעים לגשר.

יום 3

פתחנו את הבוקר בחדר האוכל הקטן והמקסים של המלון שלנו שעיצובו שבה את ליבנו!

הריבות הביתיות (ובמיוחד ריבת הורדים) והסלטים הביתיים המתפצפצים על הלשון (ובפרט סלט הסלק הגאורגי) היו מעולים, ויצאנו שבעין ומרוצים לדרכנו.

התוכנית לבוקר זה הייתה להגיע לאזורים שטרם ביקרנו בהם; ראשית הלכנו ברגל לעבר קתדרלת השילוש הקדוש Sameba)) הבולטת כל כך. זו קתדרלה חדשה מאוד שבנייתה הסתיימה ב-2004 ויש בה שילוב מעניין של מספר סגנונות בנייה מסורתיים הקתדרלה, המשמשת כמקום מושבו של הפטריארך הגאורגי, היא המבנה הדתי הגדול ביותר בגיאורגיה ואחת מהקתדרלות האורתודוקסיות הגבוהות בעולם. הכנסייה בעלת כיפת הזהב בולטת מאוד מכל מקום בעיר כמעט.

4fc55f8079f7709a3c835b08b70a3603.jpg?l=6

רואים אותה כמעט מכל מקום – קתדרלת השילוש הקדוש

אנחנו צעדנו לפי ההדרכה של בעלת המלון, דרך רובע מטחי, בעלייה נוחה ומתונה מאוד. הצעידה ברחובות אלו הייתה מעניינת, משום שזו שכונה חדשה יותר מהעיר העתיקה שבה התרגלנו להסתובב. סגנון הבנייה דומה אבל הכל חדש יותר, מוזנח פחות וגם שקט יותר.

ddea628829b2d7f6c07493dbb30f9201.jpg?l=6

בנייה חדשה יותר באזור הקתדרלה

בכנסייה העצומה התקיימה בדיוק מיסה חגיגית כלשהי; נכחו בה גברים רבים בתלבושות מסורתיות כולל חרבות וכדומה, אנשי כמורה רבים, חלקם קשישים במיוחד, וכנראה גם כל מיני חשובים למיניהם, לפי האבטחה, הצלמים, השטיח האדום וגם לוחיות הרישוי של שיירת המכוניות המפוארות שחנו צמוד לדלת הכנסייה ולשטיח האדום....רציתי לצלם אבל אחד הנהגים שהמתינו במכוניות סימן לי שלא אעז!

הטקס היה ארוך ויפה וכלל הרבה הרבה שירה כנסייתית שונה ממה שאנו מכירים ועם זאת מאוד ערבה לאוזן. הצטערנו שאין לנו מושג מה בדיוק קורה שם...

מתחם הכנסייה עצמו גדול ויפה, אבל מעט השקעה נוספת בגינון לא הייתה מזיקה!

217f30614afa2964ccfc0de9f03dff68.jpg?l=6

מבט מהכנסייה לעבר שער הכניסה אליה

לאחר הביקור בכנסייה הלכנו לעבר בית נשיא הקרוב. קראתי היכנשהוא שהוא עומד להפוך לאוניברסיטה מאחר ובשנת 2013 הנשיא קבע שמבנה כ"כ גדול ומפואר צריך לשרת את העם. בינתיים לא נראה שזה קרה, ובכל מקרה המבנה מרשים יותר מרחוק – כשעומדים קרוב קצת קשה להקיף אותו במבט!

מבית הנשיא התחלנו לחזור לעבר 'הצד שלנו' – העיר העתיקה. את הנהר חצינו בגשר Nikoloz Baratashvili, הדרך להולכי רגל עוברת במפלס מתחת לגשר המכוניות עצמו. במפלס הולכי הרגל הייתה תערוכת צילומים מעניינת שקשה לתת לה כותרת, על התנהגויות ואמונות של אנשים (אנשים המאמינים שבתי עץ הם עתיד העולם, חסידים הנוסעים לאומן ועוד ועוד).
כשחזרנו לגדה המוכרת עצרנו לקומפוט קר ומושלם בבית הקפה הטבעוני Café Leila, שעשה לנו חשק לחזור לארוחה גדולה יותר במקום הנחמד הזה. בית הקפה סמוך לתיאטרון הבובות, לכן התמתנו לשעה 12 בצהריים, בה יש מופע קצרצר (2 דקות) במגדל השעון של התאטרון. חביב מאוד.

a302ac432f7bf0f37fa261bfa9b21bd8.jpg?l=6

קהל רב ממתין למופע המריונטות של 12:00

חזרנו לגיחה קצרצרה לחדר ואז הלכנו לעבר 'ארץ הטלטאביז' – כך כינינו את אזור המרחצאות החמים, משום הכיפות שבראשי המבנים. השם המדויק יותר הוא רובע אבאנותובני.

c088db17212b0a4db85c6fcbc92486b3.jpg?l=6

אזור המרחצאות נחשב לחלק הקדום של העיר. מסופר כי המלך וחטנג, הלך לצוד פסיונים יחד עם חבריו, באזור שהיה מכוסה ביערות, עם בז (בגרסאות אחרות מופיע כנץ או כעוף דורס אחר). במהלך הציד, הבז הכה בפסיון בעודו עף באוויר, והשניים נפלו לתוך מעיין חם ומתו. כאשר הגיעו הציידים היו שתי הציפורים מבושלות. המלך וחטנג התלהב כל כך מן המעיינות החמים עד כי שכח את אובדן הבז, והחליט לגדוע את היער ולבנות עיר באותו המקום. המילה "תבּילי" (თბილი) פירושה בגאורגית "חמים", ומכאן "תבּיליסי" – "מקום חמים".

מרבית המרחצאות נמצאים תחת פני הקרקע ורק הכיפות מסגירות אותם, פרט לבית מרחץ אחד בעל חזית כחולה המזכירה מסגד שהוקם בשנת 1893 והוא היחיד הנמצא מעל פני האדמה.

הכיפות רחשו חיים, שכן מסתבר שהן יעד מועדף לצילומי חתן-כלה. ריחמנו על החתנים העומדים בשמש קופחת לבושים בחליפות ערב סגורות...


57af90e5380bae4d837f321370c415c7.jpg?l=6

צילומי חתונה על גגות בתי המרחץ

חצינו שוב את הנהר בגשר מטאחי והלכנו לבקר בכנסיית מטאחי עצמה.
בחצר הכנסייה נמצא פסלו של המלך וחטנג גורגסלי (502-452 לספירה) - גורגסלי הוא השם הפרסי שניתן לו על ידי הפרסים, ופירושו בפרסית: "בעל ראש הזאב" בגלל צורת הקסדה שחבש. זהו המלך שבעקבות גילוי המעיינות החמים ייסד את טביליסי, נתן לה את שמה והפך אותה לבירת ממלכתו.

הכנסייה עצמה בולטת מאוד בגלל מיקומה על צוק מטאחי; בפנים היא פשוטה למראה ומוקפת גנים שנעים מאוד לשבת בצלם ולהביט, שוב, בנוף העירוני היפה.

9dc9d617e44b4554a0053ab4f4ed647b.jpg?l=6

כנסיית מטאחי ופסל המלך

12ec75d296f72056eb2fc3684f9239c1.jpg?l=6

מבט מקרוב על קתדרלת מטאחי

חזרנו לסייסטת אחר צהריים דרך רחוב ציוני, להצטייד בגלידה ובמאפה גאורגי ממולא תפוחי אדמה. היה טעים.

לפנות ערב נסענו במטרו מכיכר החירות לקצה שדרות רסטבלי, כשיעדנו הוא 'בית החינקאלי' שהומלץ רבות בכל מקום. מדובר במסעדה גדולה, יעילה וחסרת ייחוד מבחינה עיצובית. היה טעים, אבל לא משהו שמצדיק נסיעה מיוחדת, ולא שונה בטעמים מכל החינקאלי האחרים שאכלנו...
חזרנו במטרו אל תחנת Avlabari הנמצאת סמוך לפארק רייק, כשמטרתנו הפעם היא עליה נוספת ברכבל למצודת נריקלה – הפעם רצינו לראות את השקיעה מהמצודה.
לקראת 20:45 החלו האורות ברחבי העיר להידלק וכמובן המראה היה מרהיב!

84bda5ba955b216aa9d32e9edfa2bd0a.jpg?l=6

האורות ברחבי העיר נדלקים עם השקיעה

ירדנו שוב ברגל, הפעם דרך השכונות הגבוהות של העיר העתיקה (דרך בית לחם ודרך ירושלים). ברחובות האלו טרם שוטטנו לעומק; יש באזור זה הרבה בתי הארחה ומלונות זולים; ריחמנו על מי שצריך לטפס בסמטאות התלולות כל פעם שהוא רוצה לגשת לחדר והערכנו שוב את המיקום המושלם של המלון שלנו.

גם כאן, בשכונות העליונות, פגשנו את התמהיל המוכר של שיפוץ אינטנסיבי מול עוני נוראי. ראינו בתים ששופצו והפכו מודרניים תוך שימור האדריכלות המקורית, ומנגד דירות מגורים שהן בעצם כוך בקיר העבה של בניין...

ירדנו לגלידה הקבועה שלנו (רחוב מקביל לרחוב סיוני) והתכוונו ללכת לישון, אך בהחלטה רגעית נכנסנו אל בית היין Wine Buffet שמול המלון. מומלץ! זהו בית יין אינטימי ויפה, עם מבחר רחב של יינות (גאורגיים כמובן) וגבינות (שויצריות).
4cb1e4fe49d6d31f491375a87fd8aa4f.jpg?l=6

בעל המקום הסביר את איכותן של הגבינות הגאורגיות ואז ציין כמה הן לא מתאימות לפלטת גבינות ליד היין...את הגבינות המשובחות בסגנון שוויצרי מכין חבר שלו.

d222365d28c6a9cb702b4a19e10d7d15.jpg?l=6
לאחר שברר את העדפותינו ונתן לנו לטעום כמה דברים, נבחר היין המתאים לכל אחד מאיתנו; לא שאנחנו מבינים כאלו גדולים ביין, אבל מה טעים לנו אנחנו יודעים.
היה מושלם. אגב, שתי כוסות יין ופלטת גבינות עלו לנו 55 לארי (כ- 65 ₪) בלבד.

בקצרה:

קתדרלת השילוש הקדוש (Sameba): ניתן לנסוע במונית, ללכת ברגל מתחנת המטרו Avlabari או ללכת ברגל מהעיר העתיקה בעלייה מתונה ונוחה, דרך גשר מטחי (Metkhi Bridge) וממנו ימינה – הכנסייה בולטת מאוד וקל להגיע אליה.

Café Leila – קפה/מסעדה טבעונית. מקום מעוצב ומלא חן המציע אפשרויות רבות של אוכל מקומי בגרסא טבעונית. טעים, נעים ולא יקר.

תיאטרון גבריאדזה (Gabriadze), - תאטרון בובות (לא לילדים!). מומלץ להגיע ולהתבונן במבנה הצבעוני והמיוחד. בשעה 12:00 יש בחלון מופע מריונטות חביב אך קצרצר (כשתי דקות). אפשר לשלב עם בית הקפה הטבעוני הסמוך (יש במקום עוד שני בתי קפה שנראים נחמד אך לא בדקנו).

בית החינקאלי בשדרות רסטבלי – חסר כל ייחוד לטעמנו.

Wine Buffet – מקום אינטימי ונעים. יינות נהדרים, שרות טוב, גבינות משובחות....מומלץ!

יום 4

גם את הבוקר הזה פתחנו בחדר האוכל המתוק של המלון, ואז התחלנו לטפס בסמטאות העליונות לעבר הפוניקולר של טביליסי, במטרה להגיע אל הנקודה הגבוהה ביותר בה, לתצפת ולשוטט ב וגבעת מטאטסמינדה (Mtatsminda) ובפנתיאון מתאצמינדה - בית קברות למשוררים ולסופרים הנמצא על הר מתאצמינדה. קראנו שהפוניקולר נפח בשעה 09:00 ובעלת המלון אישרה זאת. צעדנו קצת, טיפסנו קצת (סימטאות חדשות יותר ומוזנחות פחות מובילות אל הפוניקולר) והגענו בערך בשעה 10:00. כמו מטיילים רבים אחרים, נדהמנו לגלות מפי עובדים במקום שהיום ייפתח רק בשעה 13:00....

704c97ac8de160b96ef0c5c964f358ee.jpg?l=6

רחבת הכניסה לפוניקולור

מאחר ותכננו להצטרף לסיור מודרך בשעה 12:00, ירדנו בינתיים להמשיך לשוטט, כולל סבב נוסף של לימונדה קרה בבית הקפה המתוק שכבר ציינתי ליד הכנסייה הקתולית.

יש משהו נכון בשהות של מספר ימים בעיר קטנה אחת; כבר התחלנו להכיר את הסימטאות, קיצורי הדרך, הדוכנים וכו', כבר הרגשנו 'בבית' היה לנו זמן לשים לב לפרטי פרטים....

למשל לגרפיטי היפים של goshaart הנמצאים בעיקר על לוחות עץ המחפים אתרי בנייה ושיפוץ.

a4b6ea2e725e875d21b8feadc0dbb1b4.jpg?l=6

9f953f07efd9ee3b95a88734642b5fa1.jpg?l=6

977d738bd6a70e82f8075278cc703f5c.jpg?l=6

טעימה קטנה מהגרפיטי של gosgaart

הכי אהבנו את הגרסה המקומית לציוריו של מ.ק. אשר: בגרסת טביליסי חינקלי ההופך לגביע יין...

75c243d813c1dbeb751232c769b5c6f8.jpg?l=6

בהמשך הלכנו אל כיכר פושקין, שהיא כיכר קטנה וירוקה בכיכר החירות העצומה, משם יוצאים הסיורים המודרכים. זו היתה לנו הפעם הראשונה בסיורים בסגנון free walking tour ראשונה אך לא אחרונה; הסיור נמשך כשלוש שעות והתמקד בעיקר ברצף היסטורי – מכיכר החירות המייצגת את ההיסטוריה העכשווית ועד לסיום באזור המעיינות החמים – היכן שהכול התחיל...

837248fc70a84d3a93d40d3b72e96777.jpg?l=6

מעיינות חמים – כאן נוסדה טביליסי!

המדריכה באותו יום נתנה דגש לשלושת הדתות בטביליסי (גילינו למשל שבמסגד היחיד בטביליסי מתפללים מדי יום שישי סונים ושיעים יחדיו!) וכאמור להיסטוריה. היה מעניין והרגשנו שנכון היה לנו לעשות את הסיור דווקא כעבור כמה ימים בעיר. כאמור, זו היתה הפעם הראשונה שלנו בסיור שכזה ובהחלט נותרנו עם טעם של עוד.

במהלך הסיור עשינו הפסקת התרעננות קצרה ליד פסל התמדה. גילינו כאן מאפייה במרתף.

9d6c0a2f8d6d9dba7e65121de7412869.jpg?l=6

מאפייה במרתף

ecfdaff9bb3fa26598eca8c14f2ceb98.jpg?l=6

ירידה למאפייה (ליד הקרונית הצמודה לפסל התמדה)

בתום הסיור כבר היה דיי חם והיינו חייבים להצטנן שוב עם קומפוט קר ב Café Leila שכבר ציינו קודם…

cfd65f26131b8f753353ddb2a0dc54a5.jpg?l=6

המסעדה הטבעונית Cafe Leila

לאחר מנוחה קלה יצאנו לערב אחרון בעיר. רצינו להמשיך ולטייל בסמטאות העליונות באזור 'דרך בית לחם' (את האזור הזה 'טעמנו' בערב הקודם כאשר ירדנו מהמצודה. מפה לשם טיפסנו עד כנסיית בית לחם עצמה (פחות או יותר מתחת לפסל אימא גאורגיה). בחצר הכנסייה טרסה וסוכת גפנים ובה ספסלים המזמינים להתבונן בנוף העיר מזווית קצת שונה/

ירדנו חזרה דרך אזור המוזיאון היהודי (היה סגור); שכונה זו עוברת כעת שיפוץ אינטנסיבי במיוחד ומעניין יהיה לראות את האזור כולו בפעם הבאה שנגיע…

c85a8f22fcdac3df827b18566735a58f.jpg?l=6

אחרי ארבעה ימים אנחנו עדיין מתלהבים מהארכיטקטורה הייחודית של טביליסי!

תכננו לאכול ארוחת ערב ברחוב סיוני, שכן מכל מתחמי האכילה/בילוי הוא מצא חן בעינינו ביותר. בדרך נתקלנו בדלת פתוחה לתוך מרתף, עם שלט קטן: Café Nicolozi. הצצנו פנימה. גילינו משהו שנראה כמו מסעדה בסלון של בית...החלטנו להיכנס. קיבלנו תפריט מאולתר בכתב יד באנגלית, וגם פנקס הזמנות כמו של מלצרים עליו התבקשנו לכתוב את ההזמנה. דודה מבוגרת וחביבה התרוצצה בין המטבח לבין המסעדה לבין מרתף נוסף בו אוחסנו קנקני היין הביתי…

c5c898cfd4e6b9c28051561639e5879c.jpg?l=6
מנת לוביו (תבשיל שעועית) שאין מילים לתאר את טעמיה

כמובן שזו היתה הארוחה הטובה ביותר שאכלנו (והיא עלתה רק 40 לארי, כולל יין! פחות מ-50 ₪!) הסלון הביתי הזה היה מצויד בספרייה, תמונות משפחתיות, פסנתר ועוד. מצד אחד מרתפון עם מקררים לשתייה וקנקני היין הביתי, מצד שני מטבחון ולידו מה שנראה כדלת אל שאר דירת המשפחה. חוויה טעימה ומיוחדת שהתאימה לנו בול לערב האחרון!

חזרנו למלון ללילה אחרון שכן לפנות בוקר כבר היינו צריכים להיות בשדה התעופה. כמו בכל ערב, העיר שקקה חיים...זה המקום להזכיר את הפסנתרים הרבים המוצבים בכל אזורי הבילוי. חלקם מקושטים ומעוטרים, חלקם לא, אבל כולם בשימוש...עיר שוקקת חיים כבר כתבתי?

8ea47c451c40b7bd22fada209eccf23e.jpg?l=6

ba52b6e2c7a7483886980f68dd7da0ee.jpg?l=6

כך תמו להם ארבעה ימים בעיר המיוחדת הזו. עיר של ניגודים: הזנחה מול פאר, עוני מול עושר, גבוה ונמוך, חדש וישן...עיר נהדרת שעוד נשוב אליה!

בקצרה

הפוניקולר של טביליסי

סיורי חינם הסיורים יוצאים מכיכר פושקין, ליד מרכז המידע לתיירים. (כיכר פושקין היא כיכר קטנה וירוקה בכיכר החירות).

Cafe Nicolozi מסעדה ביתית קטנה, נפלאה וזולה. מומלצת ביותר!

לפוסט הקודם לפוסט הבא

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של urgenson?

הפוסט הבא ›
אלבניה-ארץ הנשרים. חלק א
אלבניה-ארץ הנשרים. חלק א
מתוך הבלוג של urgenson
07-09-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
פולין למתחילים: סופשבוע זוגי נפלא בורוצלב ובפוזנן
פולין למתחילים: סופשבוע זוגי נפלא בורוצלב ובפוזנן
מתוך הבלוג של urgenson
28-02-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של urgenson »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

כתבה מצויינת!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 
אין ארצות זרות. רק התייר הוא זר. -רוברט לואיס סטיבנסון
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על טביליסי

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי טביליסי? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

היי לכולם

מטייל בני גלובר
1
תמונת המשתמש

שלום לכולם

מטייל בני גלובר
0
תמונת המשתמש

אקסטרים בטביליסי

גל כהן_4000201
5
תמונת המשתמש

מדריך

יוסי_3932426
0
תמונת המשתמש

מתכננת טיול לגיאורגיה

דוריתפ
0
סגור
×