טיול אופניים בניו זילנד - חלק ב

תארו לעצמכם טיול של חודשיים ברחבי ניו זילנד על אופניים: התחברות מוחלטת עם הטבע, עם ההרים, האגמים, האנשים והשקט. בסיפור שלפניכם תמצאו מסלול מפורט על טיול שכזה, שממצה את כל מה שיש לניו זילנד להציע ויותר, מצפייה בלוויתנים ועד טיפוס על קרחונים, מרכיבה לראש הר ועד אתרים תרמיים מעלי עשן. הצטרפו לחוויה!
לימור לוי
|
תמונה ראשית עבור: טיול אופניים בניו זילנד - חלק ב
© מאורי הירש

טבילת אש

27.12.05 - טבילת אש – Christchurch Beaches & Hills
45.9 ק"מ - רכיבה
נפרדתי מהרוכב ההולנדי, שהתארגן לקראת הטיסה חזרה להולנד, דחסתי את כל הציוד לתיקי הצד, והחלטתי לערוך טבילת אש ראשונה: רכיבה במסלול מעגלי כהמלצת lonely planet. זו הפעם הראשונה בה רכבתי עם תיקים וציוד. רק אז הבנתי את העוצמה והיכולת של כלי הרכב החדש שלי, האופניים. מדהים כמה הם פשוטים לתפעול ואחזקה, ומהו העומס והנטל בהם הם עומדים בהצלחה. תחילה הרכיבה נערכה ברחבי העיר לכיוון הים במסלול מישורי, קליל ונחמד, אולם מיד אחר כך המשיך המסלול היישר לכיוון Mt. Pleasant. מדובר ב -5 ק"מ של עליה לגובה של 496 מטר. עליה קשה ומייגעת, וברובה פשוט סחבתי את האופניים. אבל כמובן, כפי שלמדתי בהמשך, בסיום כל עלייה ישנה התמורה: נופה המדהים של העיירה ליטלטון (Lyttelton) נפרש למולי – יותר מזה לא יכולתי לבקש. הירידה מההר, אליה השתוקקתי כל כך, הייתה חוויה מפחידה עד מאוד, כביש מפותל וצר עם שיפוע חד מאוד, המקשה על השליטה במהירות האופניים. חזרתי לאכסניה כעבור חמש וחצי שעות תשושה וטרודה. נסיעה זו דורגה בספר כדרגת קושי בינונית והייתה אמורה לארוך רק שלוש וחצי שעות.

אז זהו זה, עבר שבוע מהנחיתה. עדיין לא מצאתי שותפים לרכיבה, ערכתי נסיעת מבחן כושלת ומזג אוויר מאוד הפכפך. מיואשת, התפתיתי לוותר על הרעיון ולהצטרף לקבוצת רכיבה מאורגנת, אולם לבסוף החלטתי לתת לעצמי הזדמנות נוספת. עברתי לאכסניית Foley Towers , ארזתי ציוד מיותר בתיק גב והפקדתי אותו בקבלה למשך החודש הקרוב.  

לתחילת הכתבה

מקרייסטצ'ירץ' לאוקספורד

31.12.05- 28.12.05 - Canterbury Hinterland - יציאה - Christchurch, יעד - Timatu
28.12.05 - Christchurch to Oxford
63.4 ק"מ - רכיבה
התעוררתי מוקדם, השמש האירה, אכלתי את דייסת הבוקר, הכנתי כריכים עם ריבת אוכמניות ויצאתי לדרך. הדרך מישורית ומונוטונית. עצרתי בתחנת הדלק בעיירה Cust והתפעלתי מהחיים השקטים במרחק ק"מ בודדים מהעיר. לאחר מילוי המצברים, המשכתי ל- Summerhill, עלייה שתחילתה הייתה מעט תלולה ומדאיגה, אולם חיש מהר התמתנה. הנוף השתנה למעט הררי יותר, וכמובן החוואים המקומיים דאגו לשלומי ואיחלו טיול מהנה. תחושת סיפוק מלאה אותי עם ההגעה לשלט "Oxford". זו אמנם עיירה קטנטנה ושכוחת אל, אבל עשיתי זאת בהצלחה – ונהניתי מכל דקה. לנתי ב- Magicwaka Backpacker בו הייתי האורחת היחידה, והכנתי לי ולבעלת המקום המוזרה ארוחת ספגטי וסלט משובח. כיבסתי חלק מבגדי, התפנקתי באמבטיית אש מיוחדת, ונרדמתי. 

29.12.05 - Oxford to Methven
81 ק"מ - רכיבה
לדאבוני, הכביסה לא התייבשה, קיפלתי אותה ודחסתי אותה לתיקים, לא מספיק שזהו יום קשה ומאתגר, זה עתה התווספו לי כמה ק"ג מיותרים. נפרדתי לשלום, והתחלתי לרכוב. תחילת הרכיבה הייתה משורית וקלילה, כאשר הנוף ההררי המקסים משתרע מימין ומישורי ה- Canterbury נפרשים משמאל. לאחר כ-15 ק"מ הגעתי לגשר חד נתיבי החוצה את Waimak River. זו הפעם הראשונה שהבנתי את שניסו להסביר לי לרוב – הצבעים המדהימים והמים הצלולים של נהרות ניו זילנד. קשה לתאר את תחושת הטהרה שהציפה אותי עם ההתבוננות בנהר המדהים. לא הרשיתי לעצמי לנוח יותר מדי, שהרי לפי המאמר של ירון אורנשטיין, ידעתי שהקשה מכל מצפה בהמשך – Windwhistle, אזור הידוע לשמצה בשל רוחות הראש החזקות הנושבות בו. עצרתי למנוחה קצרה בעיירה Glentunnel, שם פגשתי זוג רוכבים שהיו אף הם בדרכם ל- Windwhistle, וניצלתי את הזדמנות הפז לרכוב עמם. להפתעתנו הרבה הרוחות לא נשבו בעוצמה רבה והרכיבה הייתה קלילה ומהנה. מיד לאחר המעבר ב- Windwhistle, הכביש יורד ל- Rakaia Gorge, והפעם פשוט לא יכולתי לעצור את קריאת ההתפעלות. ביקשתי מאחד התיירים לצלם אותי, וכמובן ניצלתי את התפאורה להפסקת צהריים ומנוחה קצרצרה. לצערי, מי שיורד חייב לעלות. העלייה בחלקה הראשון הייתה תלולה, והאוכל, שטרם התעכל עשה את דרכו נגד כיוון התנועה. אחרי מספר ניסיונות כושלים לדווש בעלייה ירדתי מהאופניים וגלגלתי אותם לצידי עד שהעלייה התמתנה. עליתי שוב על האופניים ובדרך מישורית וקלילה עשיתי את דרכי לעיירה הבאה- Methven, עיירה שקטה וחביבה. פרקתי את הציוד באכסניה Mt. Hutt Bunkhouse, התרעננתי ויצאתי לחקור את העיירה. בעצם, בעיקר יצאתי לחפש את חנות הגלידה הקרובה – TipTop, והתפנקתי בגלידה הטעימה ביותר בעולם - Hokey Pokey - גלידת וניל עם סוכריות חמאה. הכנתי ארוחת ספגטי משובחת, צפיתי בסרט עם כל האורחים, וכמובן נרדמתי במהרה.

30.12.05 - Methven to Geraldine
78.6 ק"מ - רכיבה
התעוררתי לבוקר גשום. זרזיפי גשם שטפו את העיירה, והיה עלי להחליט האם להישאר יום נוסף או לצאת לרכיבה ולקוות שהגשם ידעך. הדילמה הייתה קשה, ולבסוף לבשתי את מעיל הגשם והחלטתי לצאת למסע. הכביש היה מעט חלקלק, על כן רכבתי בזהירות יתרה. לאחר כחצי שעה, השמש הפציעה ונהניתי מהנוף בהמשך המסע. בסיום המסלול המישורי נגלתה לעיני עיירה ציורית מתוקה: ג`רלדין (Geraldin). זו עיירה צבעונית ומעניינת המאכלסת כ-2,300 איש. פרקתי את הציוד באכסניית Rawhiti Backpackers, במעלה אחת הגבעות, נטלתי את האופניים ורכבתי למרכז העיירה, לטייל ברחוב הראשי ולהצטייד בפריטי מזון. הכנתי ארוחה גדולה אותה חלקתי עם מעט האורחים ששהו באכסניה. 

31.12.05 - Geraldine to Timaru
62 ק"מ - רכיבה
יצאתי מוקדם לרכיבה. הרכיבה אמורה הייתה להיות קלילה ורגועה, אולם רוח ראש שנשבה במרבית הדרך הקשתה עליה מעט. לאחר רכיבה של 43 ק"מ הגעתי לעיירה קטנטנה: Pleasant Point, המתפארת במוזיאון רכבת הקיטור השוכן בה. התיישבתי בפאב מקומי הצופה למסילת הרכבת, וזכיתי לתחייתה של רכבת הקיטור, הפועלת רק בסופי שבוע וחגים לאומיים. בהמשך הדרך הרוח התחזקה, ותנועת הרכבים התעצמה. התחברתי לכביש SH1 הסואן, ורכבתי בשולי הכביש בפרברי העיר Timaru. עיר זו מונה כ- 27,000 תושבים, עיר בהחלט גדולה בסדרי הגודל של ניו זילנד. פרקתי את הציוד באכסניה Wandere, ומשפחה ניו זילנדית חמה קיבלה אותי בברכה. זהו יום לפני תחילת השנה החדשה, ובעיר ההכנות היו בעיצומן. בשעות הערב המוקדמות נפתח הפסטיבל ב- Caroline Bay. על הבמה המרכזית נערך פסטיבל מוסיקה, אותו הנחו צמד מנחים משעשעים, ובמדשאה הצמודה פוזרו דוכני אוכל ודוכני משחק רבים שהוכנו על ידי מקומיים, ממש כמו בצופים: דוכני גלגל המזל, קליעה למטרה, בינגו ועוד. פסטיבל זה נמשך מספר ימים, ובאכסניה בה התגוררתי שהו מספר תיירים שניצלו את החג לעבודה בדוכנים.

01.01.06 - Timaru
מזג האוויר ההפכפך הביא עמו גשמים לפרקים, על כן המתנתי יום נוסף בעיר. האווירה הייתה קלילה ומשעשעת. ובלילה התבשרתי באי מייל על ידי מזכירת המחלקה, כי סוף סוף התואר נסגר. לא הצלחתי לשלוט בעצמי, לבשתי מעיל, לקחתי את ה- MP3 ורצתי ברחובות העיר החשוכה והגשומה. הרגשה נפלאה – מה יכול להיות טוב יותר מלקבל כזו הודעה ועוד בניו זילנד – באמצע מסע האופניים אליו ייחלתי כל כך.

לתחילת הכתבה

מתימרו לפיירלי

05.01.06 – 02.01.06 - Mackenzie Country - יציאה - Timatu, יעד - Oamaru  
02.01.06 - Timaru to Fairlie
67 ק"מ (בפועל – 30 ק"מ) - רכיבה
השמש נתנה את ברכתה והרוח נשבה בעדינות יחסית. בשל החשש שמא הרוח תתחזק בהמשך היום, שיניתי מעט את המסלול המומלץ בספר Lonely Planet, ובהמלצתו האדיבה של בעל האכסניה, החלטתי לשוב על עקבותיי עד ל- Pleasant Point משמע להשתמש בכביש SH8 ולהימנע מ- Pareora Gorge, שהרי אזור זה חשוף לרוחות. התחלתי את המסע לאחר שהבטחתי לבעלי האכסניה, שאשוב אם הרוח תתחזק יתר על המידה. תחילת הרכיבה הייתה מישורית ונעימה, אך במהרה הרוח התעצמה. נדמה כי בניו זילנד הרוח משתעשעת ברוכבי האופניים, שהרי היא תמיד נושבת בכיוון הנגדי לכיוון הרכיבה, הלא לפני שלושה ימים רכבתי באותה הדרך בדיוק בכיוון הנגדי וגם אז הרוח נשבה מולי. הרוח המשיכה להתחזק, והאבנים בצידי הכביש ניתכו על גופי. במקביל להתעצמותה, הרוח שינתה את כיוונה והפכה ללא צפויה: בעודי מטילה את כובד משקלי כנגדה, חיש מהר שינתה את כיוונה ונדחפתי אל נתיב הנסיעה. בנקודה זו הבנתי כי אני בבעיה. הגעתי לעיירה Pleasant Point והחלטתי לעצור טרמפ לעיירה הבאה. חלפו פחות מ-5 דקות עד שצמד ניו זילנדים מבוגר שעבר במקום עם ג`יפ ונגרר הציע את עזרתו. על אף שגרו בקרבת מקום, התעקשו להסיע אותי ליעד המבוקש Fairlie. חיש מהר העמיסו אותי ואת האופניים, נסענו לביתם, הכנו ארוחת צהריים מסורתית, הכוללת sponse - מאפה קמח וגבינה, והמשכנו ל- Fairlie בנסיעה דרך השטח, כדי שחלילה לא אפספס את הנוף המרהיב. זו רק אחת מהרבה עדויות על אדיבותם של הניו זילנדים. לפעמים נראה כי בניו זילנד הזמן קפא מלכת; האנשים כל כך תמימים, חביבים, פשוטים ונהדרים. הגענו ל- Fairlie לקראת הערב, והגבר הניו זילנדי התעקש שארכוש כרטיס אוטובוס ליום שלמחרת מ- Fairlie לאגם Tekapo בשל תחזית מזג האוויר. רכשתי כרטיס, ונפרדנו לשלום. טיילתי מעט בעיירת הרפאים הזו, התפנקתי בארוחה במסעדה המקומית, וישנתי בבית מלון מפוקפק.

03.01.06 - Fairlie to Lake Tekapo
אוטובוס
בעודי ממתינה לאוטובוס פגשתי זוג רוכבים, כבני חמישים, מאנגליה. גם הם נאבקו ברוח החזקה, ובחרו להמשיך באוטובוס ליעד הבא. אגם Tekapo מדהים ביופיו, צבעו טורקיז ייחודי, והרים מושלגי פסגות נושקים לו. ביום טוב, כך אומרים, ניתן לראות ממנו את Mt. Cook במלוא הדרו. עיירת Lake Tekapo הינה קטנה ותיירותית והרחוב הראשי בה גדוש מסעדות ותיירים. הסתובבתי מעט בעיר, טיילתי סביב האגם ולנתי ב- Lake front lodge Bkp. כמו תיירים רבים אחרים התעדכנתי בדיווחי מזג האוויר, והתאכזבתי לשמוע כי מאונט קוק ומסלולי ההליכה המומלצים כל כך סגורים למטיילים עקב שיטפונות. גשם החל לשטוף גם את אזור האגם.

04.01.06 - Lake Tekapo
העברתי את זמני בטיול לצד האגם ופגשתי רוכבת בריטית מדהימה שהגיעה לניו זילנד בעקבות חתונת חברתה ב- Abel Tasman, והמשיכה במסע אופניים ברחבי האי. בהמשך, כך הסתבר, התחרתה וזכתה במקום השני בתחרות הקשה והמאתגרת coast to coast. פשוט אישיות רבת עוצמה. מיד התחברנו, טיפסנו על Mt. John, והחלטנו לרכוב יחד ביום שלמחרת.

05.01.06 - Lake Tekapo to Omarama
86.5 ק"מ - רכיבה
בבוקר תחזית מזג האוויר לא הייתה מזהירה – רוחות חזקות נושבות נגד כיוון הנסיעה המיוחל. לאחר התייעצות קלה החלטנו בכל זאת לצאת לרכיבה, ובדקנו מספר מקומות לינה בצידי הדרך – לשעת צרה. זהו ללא ספק אחד מימי הרכיבה המופלאים והיפים ביותר במסע. תחילה רכבנו מ- Lake Tekapo דרך תעלת המים המלאכותית המתחברת ל- Lake Pukaki. בדרך זו חווינו רוחות צד חזקות. כ-45 קמ"ש. אופניי איבדו את יציבותן, וזכיתי למכסה מהרוכבת הבריטית שחצצה ביני לבין הרוח. בהמשך נגלה לעיננו האגם היפהפה Lake Pukaki וכמו עומד שם כתפאורה, התגלה מאחוריו הר קוק (Mount Cook). רוב הדרך עצרנו כדי לצלם את הטבע המלהיב שהתגלה אל מול עינינו – פשוט נפלא. בהמשך הדרך הפכה למונוטונית ומשעממת. עצרנו ב- Twizel וגבר ניו זילנדי, אותו פגשנו בדרך, אירח אותנו בביתו להפסקת תה וכריך. המשכנו ל- Omarama ולצערנו הרב דרכנו נפרדו. אני נשארתי ללון ואילו הרוכבת הבריטית המשיכה לכיוון וואנקה (Wanaka). לנתי בחווה חביבה, בה פגשתי רוכב שוויצרי שהגיע מהכיוון הנגדי. 

06.01.06 - Omarama to Oamaru
118.2 ק"מ - רכיבה
למעט עלייה בינונית של 2 ק"מ ב- Ahuriri Saddle הדרך מישורית וקלילה, ברובה נושקת לאגמים ונחלים. מראה מרהיב שבעטיו היום חלף במהרה. מ- Duntroon ל- Oamaru הדרך הפכה למונוטונית ומשעממת והקילומטרים האחרונים עברו לאיטם. העיירה Oamaru קטנה וחביבה, ומתהדרת בעיקר בארכיטקטורה, משמע בנייניה הבנויים מאבן המקום הצהבהבה, limestone, כמו גם מושבת הפינגווינים הכחולים השוכנת בה. מיד לאחר התארגנות מהירה באכסניית Empire Hotel Backpackers, ערכתי סיור מעגלי קצר ברחובות העיר Thames St., Itchin St., Tyne St. ו- Harbour St הנושקים למבנים עתיקים ויפהפיים. בדרכי חזרה לאכסניה פגשתי רוכבת אופניים גרמניה, שזה עתה נחתה באי הדרומי לאחר שסיימה לרכוב באי הצפוני. החלפנו פרטים והחלטנו להיפגש בהמשך. לסיום, לקראת ערביים, חזיתי במופע האור קולי של הפינגווינים הכחולים בעת חזרתם למושבה. 

07.01.06 - Oamaru
זהו יום מנוחה אותו ניצלתי לסידורים. התקנתי מתקן שתייה נוסף, כדי להקל על עומס שקית המים מתיק הגב, וביקשתי ממוכר חנות האופניים לכוון את ההילוכים, ולבצע בדיקה כללית בשל רעשים לא ברורים שנשמעו. התכנון המקורי היה לרכוב ביום שלמחרת מ- Oamaru ל- Palmerston South, וכמו בכל יום, דאגתי להזמין מקום לינה ליום שלמחרת. מאחר ואין BBH בעיירה הנדונה, השתמשתי בהמלצת הספר Cycling New Zealand, שלדאבוני לא היה מעודכן. נוכחתי לדעת כי אין מקום לינה בעיירה הקטנטנה Palmerston South. עד לשעות הלילה המאוחרות שוטטי באינטרנט, שלמזלי באכסניה זו הינו בחינם, לבסוף מצאתי כי עבור מנויי HIT, ישנה משפחה אחת המארחת ישראלים בעיירה זו. תיאמתי פגישה עם סוכן HIT למחרת בבוקר, כדי לקבל את החוברת המעודכנת עם פרטי המשפחה.

לתחילת הכתבה

מאומרו לווייאנאקאראו

10.01.06- 08.01.06 - Otago - יציאה - Oamaru, יעד - Dunedin
08.01.06 - Oamaru to Waianakarua
25 ק"מ - רכיבה
השכמתי מוקדם, ארגנתי את האופניים למסע, והמתנתי לבואו של הסוכן. שילמתי דמי השתתפות וקיבלתי את הידיעון המעודכן. לאחר מספר דקות התברר כי משפחה זו, היחידה שארחה בעבר ב- Palmerston South, עברה לעיירה אחרת. שבתי לאכסניה, פתחתי את המפה, ושיניתי את מסלול הרכיבה ל- Waianakarua שם אלון ב- Olive Grove Lodge. לצורך רכיבה באזור זה, הצטיידתי מבעוד מועד, בהיותי בקרייסצ`רץ במפות מפורטות של האזור אותן קיבלתי מסוכנות ה AA . רכיבה מדהימה זו נערכה לאורך חוף הים, תוך כדי הימנעות בלתי מתפשרת משימוש בכביש SH1 הסואן. Olive Grove Lodge הינה אכסניה מטופחת ויפהפייה, פשוט נקודת חן בצד כביש SH1. בעל המקום הודיע לי בשמחה כי ישנה רוכבת נוספת במקום, אותה רוכבת גרמניה שפגשתי ב- Oamaru, הצטרפתי לחדרה, והחלטנו לנצל את יתרת היום לרכיבה ל- Maeraki Boulders. המתנו לשעה המתאימה, ממש לקראת השפל ויצאנו לרכיבה. למעט עשרות התיירים שהגיעו למקום, ה- Boulders ממש מדהימים.

09.01.06 - Waianakarua to Seacliff
34 ק"מ - רכיבה
נפרדתי לשלום מהרוכבת הגרמנייה לאחר שקבענו להיפגש שוב בדונדין ( Dunedin ),ויצאתי לדרך. הדרך מתחילה בכ-15 ק"מ על גבי כביש SH1 . מיד אחר כך פונים ימינה ל- Horse Range Road, כביש שקט ומבודד. כביש זה מתחלף לדרך אפר החוצה את Trotter`s Gorge, ועל כן טומנת בחובה עלייה תלולה ומתישה. החלפתי את נעלי הרכיבה בנעלי הליכה, וגררתי את האופניים בעלייה התלולה. הירידה מ- Horse Range Saddle, שגובהה 240 מטר, הינה מפותלת וחוות מבודדות פזורות לצידה. שרשרת האופניים החליקה מספר פעמים, ובאחת מהן, בעודי משיבה את השרשרת למקומה, הופתעתי לגלות כי פר מביט בי בתמיהה. לפתע נזכרתי כי מעיל הרוח אותו לבשתי הינו בצבע אדום בוהק, חיש מהר עליתי על אופניי וניצלתי את המרחק בינינו בכדי להימלט במהירות האפשרית, בהחלט חוויה משעשעת. סוף סוף הגעתי לעיירת Palmerston הקטנטנה. נכנסתי תשושה לאחת המסעדות וטרפתי שלושה סנדוויצ`ים עם ביצה קשה. מ- Palmerston המשכתי לכיוון Waikouaiti, הצטיידתי במזון, והמשכתי לעיירת Karitane, שם שאלו אותי בדאגה לשלומו של אריאל שרון. בכוחות האחרונים רכבתי את העלייה התלולה מ- Karitane ל- Seacliff. עצרתי נפעמת בנקודת התצפית בדרך, לא יכולתי לצפות לתגמול טוב יותר עבור המאמץ. לאחר עלייה מתונה יותר של כ-8 ק"מ הגיעה סוף סוף המנוחה. הגעתי לאכסניית The Asylum Lodge. זהו בית חולים פסיכיאטרי שעבר הסבה לבית הארחה המציע מגוון פעילויות, ביניהן רכיבה על סוסים וגלישת גלים, שלצערי לא התנסיתי בה בשל הים הסוער. 

10.01.06 - Seacliff to Dunedin
28 ק"מ - רכיבה
הירידה מ- Seacliff הסתיימה במהירות. והטיפוס על Mt Cargill, שגובהו כ-400 מטר, החל באיטיות. העלייה, לשמחתי הרבה הייתה מאתגרת, אבל לא ממש תלולה. רוב הדרך הכביש עטוף בצמחייה, ולפתע פתאום, בפסגה, מתגלת הפנינה- Otago Peninsula במלוא הדרה. הירידה המדהימה מההר מתחברת היישר לתוך העיר ההררית והמיוחדת דונדין, עיר אוניברסיטאית עמוסה וייחודית, ובמרכזה ה- Octagon, כיכר העיר. האווירה חמה ומיוחדת, והבניינים הישנים הסובבים נוסכים מעין אווירת קודש. מומלץ מאוד ללון באכסניית Hogwartz המדהימה, שבהחלט תורמת לאווירה. 

11.01.06 - Dunedin
ניצלתי את היום לסיור ברחובות העיר. התחלתי בתחנת הרכבת, מוזיאון הספורט, First Church ואוניברסיטת Otago ונרשמתי בסניף הDOC ל- Kepler Track, היחיד אליו נשארו מקומות פנויים. 

12.01.06 - Dunedin - Catlins - Dunedin
סיור מודרך
מאחר ורכיבה באזור ה- Catlins כוללת רכיבה בכבישי אפר, שאינם מתאימים לאופניים העדינים שלי, החלטתי מבעוד מועד לוותר על הרכיבה באזור ולהסתפק בטיול תיירים. על כן נרשמתי לסיור מודרך שנערך על ידי חברת Catlins Coaster. תמורת 85$ נסענו ל-  Invercargill, ביקרנו במוזיאון, בו צפינו ב- Henry , המשכנו ל- Curio Bay ,Porpoise Bay, McLean Falls, ו- Nugget Point. ראינו מעט אריות ים וכלבי ים. היה מעייף וממצה. חזרתי לאכסניה ופגשתי את הרוכבת הגרמנייה.

13.01.06 - Dunedin - Otago Peninsula
סיור מודרך
הרוכבת הגרמנייה ואני הצטרפנו לסיור של חברת ELM Wildlife בחצי האי Otago. הסיור נערך יום שלם, צפינו בכלבי ים, אריות ים, פינגווינים צהובים וכו`, הסיור היה מהנה והמדריכים מצוינים, פשוט מומלץ בחום!

14.01.06 - Dunedin - Invercargill
אוטובוס
היום התחיל בפגישה קצרצרה לארוחת בוקר עם אחד המטיילים שפגשתי בקרייסצ`רץ` שאף הוא שהה באותו הזמן בדונדין. קבענו לטייל יחדיו ב- Kepler Track , ועליתי על האוטובוס ל- Invercargill, עיר שכוחת האל שמלבד Burt Munro, והסרט המדהים המבוסס על סיפור חייו "The World`s Fastest Indian", כנראה שלעולם לא הייתה נזכרת. דקות ספורות לאחר ירידתי מהאוטובוס החל לרדת גשם זלעפות. לנוכח טורניר מרוץ מכוניות שנערך בעיר, העיר הייתה גדושה במעין ארסים מקומיים, נהמות המכוניות נשמעו למרחוק, ועימם המבטים הקשוחים של הנהגים הצעירים.

15.01.06 - Invercargill
יום זה היה מוקדש לרכיבת אופניים ל- Bluff לשם צפייה בדולפינים הנוהגים לפקוד את האזור, אולם תכנון זה התבטל בשל מזג האוויר ההפכפך. בבוקר השמש הפציעה ומספר דקות אחר כך ברד כבד כיסה את העיר, וחוזר חלילה – פשוט לא יאמן. בשל מזג האוויר המשונה והשעמום הבלתי נסבל, העברתי את זמני בצפייה בסרטי קולנוע, והחלטתי שלא להמתין לשינוי מזג האוויר, אלא להמשיך בדרכי באוטובוס עד לאגם Manapouri.

16.01.06 - Invercargill to Manapouri
אוטובוס
Manapouri הינה עיירה לצד האגם המופלא Manapouri Lake, בו הקימו תחנת כוח הידרו חשמלית. לנתי ב- Possum Lodge והתהלכתי לאורך האגם בשביל מיוער וקסום.
 
17.01.06 - Manapouri to Te Anau
20 ק"מ - רכיבה
בבוקר הפלגתי לתחנת הכוח, אחר כך עליתי על האופניים, לאחר שהסרתי מהם את האבק, ורכבתי לכיוון Te Anau כנגד רוח ראש עצומה. לגמיעת 20 ק"מ מישוריים רכבתי למעלה משעתיים. Te Anau הינה עיירת נופש קטנה וחביבה. לנתי ב- YHA, ובהמשך עברתי לאכסניית Te Anau Lakefront Bpkrs.

22.01.06 - 18.01.06 - Te Anau
משום שנסעתי באוטובוס ולא רכבתי הנה, היה עלי להמתין חמישה ימים ב- Te Anau לשם הטיול ב- Kepler Track אליו נרשמתי מבעוד מועד. העברתי את ימיי בסיור בעיר, צפייה בסרט טבע מדהים - Ata Whenua, ובילויים משותפים עם השותפים לחדר עימם נוצר קשר קרוב ומיוחד. לדאבוני המצלמה שלי התקלקלה ונאלצתי לקנות מצלמה חדשה במקום הכי יקר בניו זילנד. 

נרשמתי בחברת Trips `n` Tramps (מומלץ ביותר) לטיול המשלב הליכה במסלול ה- Routeburn עד ל- Key Summit, נסיעה לאורך כביש SH94, עצירה ב- ,Mirror Lakes וכמובן שייט בלתי נשכח ב- Milford Sound המתגלה פתאום במלוא עוצמתו. למספר רגעים מאוד הצטערתי שלא רכבתי לשם באופניים. נמנעתי בשל ההזהרה לגבי Homer Tunnel, אולם התברר כי יש חברה שמבצעת הסעות עד לנקודה שאחרי המנהרה, ואוספת את הרוכבים מ- Milford Sound. הצטערתי עוד יותר על כך שלא נרשמתי מבעוד מועד לשייט קיאקים דו יומי ב- Doubtful Sound – פשוט לא נותרו מקומות. חבל. פגשתי את שותפי לטיול, שכרתי ציוד: תרמיל, מעיל גשם Gore-Tex וסט לאוכל, והתארגנו לטיול. את האופניים אכסנתי באכסניה ללא תשלום נוסף. 

לתחילת הכתבה

היציאה לטרק הקפלר

25.01.06 - 23.01.06 - Te Anau - Kepler Track
הליכה
היום הראשון מתחיל בהליכה בתוך יער קסום (ומלא sand flies) וטיפוס בשביל שתלילותו הולכת וגדלה. השבילים ברורים רחבים ונוחים להליכה. בסיום היום הראשון, שנייה לפני שהסבלנות פוקעת, הנוף מתגלה במלוא הדרו ובקתה יפהפייה נשקפת באופק. זוהי Luxmore Hut השוכנת בשיפולי הר Luxmore. על אף היותה מבודדת כל כך היא מתוחזקת היטב על ידי אנשי ה- DOC המופלאים. תפסנו שני דרגשים ויצאנו לתור ב- Luxmore Caves. בישלנו ארוחת ערב צנועה, אותה אכלנו בשקיקה מול הנוף המופלא, וכמובן שוחחנו עם האנשים הרבים ששהו בבקתה. היום השני הינו היפה ביותר, שהרי ההליכה ברובה הינה על צלע ההר המשקיף לעבר South Fiord. הירידה לבקתת Iris Burn תלולה, ארוכה ומכבידה מאוד על הברכיים. היום השלישי הינו הארוך ביותר, וברובו הינו הליכה ביער. נפרדתי משותפי, שלן ב- Moturau Hut והתלוותי לתייר ישראלי עד ל- Rainbow Reach. בקושי רב הספקנו להגיע ל- Rainbow Reach דקות ספורות לפני המיניבוס האחרון ל- Te Anau. כמובן שהתפנקנו בגלידה ענקית וקיבלנו ביצת שוקולד של פסחא מחבורת אמריקאים מקסימים שפגשנו בטיול. 

26.01.06 - Te Anau to Queenstown 
אוטובוס
את הדרך לקווינסטאון עשיתי באוטובוס ודי הצטערתי על כך, שהרי הנוף מקסים והדרך הטובה ביותר לחוש אותו הינה ברכיבה. הגעתי ל- YHA ופגשתי את שותפיי לחדר – אירי מזדקן, שוויצרי יורם וסקוטית חמודה. בילינו ב- Louge ובגונדולה וקינחנו ביציאה לפאב המקומי.

27.01.06 - Queenstown
בהמלצת הסקוטית נרשמתי ל- Water Rafting לאחר הצהריים והעברתי את הזמן בסיור ב- Kiwi Land. ה- Water rafting היה מאוד מאכזב בשל הזרימה האיטית והנהר הרדוד. הסתובבתי בעיר וסביב אגם Wakatipu המשמש כמפלט מהעיר התיירותית. נחתי על המדשאה והקשבתי לצלילים הקסומים שבקעו מחמת חלילים עליה ניגן אמן רחוב. אמן אחר הקדיש לי את השיר הבה נגילה. בערב פיזזתי עם חבורת ישראלים בדיסקוטק המקומי, בו ניכר כי המוסיקה מהעולם הרחב מגיעה באיחור של עשור לאי החביב.

28.01.06 - Queenstown to Wanaka
אוטובוס
שוב נסעתי באוטובוס כדי להימנע מהטיפוס על Crown Range ודרך האפר ממנו ל- Cardrona. התארגנתי באכסניית The Purple Cow הביתית וחמימה, תרתי בעיירה הקטנה היפהפייה הביתית והחמימה, הזמנתי הסעה ל- Rob Roy ליום שלמחרת, ורכבתי ל- Puzzeling World - חוויה מאוד חביבה. בדרך חזרה צפיתי בסרט ב- Cinema Paradiso, ונרשמתי להסעה לקרחון Rob Roy ליום שלמחרת.

29.01.06 - 31.01.06 - Wanaka
פינקתי את עצמי בסלט פירות ענק, אותו אכלתי בחברת תייר בריטי, שאף הוא להפתעתי המתין להסעה לקרחון Rob Roy. ההליכה הייתה קלילה וקצרצרה, והקרחון החצוף לפתע התגלה. נפרדתי מהבחור הבריטי שהמשיך בטיול להרים, לא לפני שקבענו להיפגש שוב לטיפוס על קרחון Franz Josef. ביום שלמחרת פגשתי במקרה תיירת גרמניה מקסימה שהייתה אחת משותפותיי לחדר ב- Te Anau ובילינו יחד בעיירה. ב- 31.01.06 התארגנתי לצאת לרכיבה לכיוון Makarora אולם הרוחות החזקות שינו את התוכנית. נשארתי יום נוסף בעיירה הקסומה, וניצלתי את העיכוב לטיפוס על Mt. Iron

לתחילת הכתבה

מוואנקה למקארורה

10.01.06- 01.01.06 - The West Coast. יציאה - Wanaka, יעד - Greymouth
01.02.06 - Wanaka to Makarora
64.4 ק"מ - רכיבה
באיחור של יום התחלתי את המסע בחוף המערבי הידוע לשמצה כ- wet coast. הרכיבה ביום הראשון הינה אחת הרכיבות היפות בחיי. תחילת הדרך נושקת מימין ל- Lake Hawea והרים קרחים וחדים סובבים את האגם. מיד לאחר המעבר הצר ב- The Neck, מתגלה משמאל אגם Wanaka המוקף הרים מיוערים ומתונים. היום היה קיצי וחמים במיוחד, והדרך ארוכה וללא נקודות עצירה. כבר ברבע הדרך סיימתי חצי מכמות השתייה, ולכן נעזרתי בתיירים החביבים להשלמת נוזלים לשתייה. מאחר ולא מצאו בקבוק מים, ציידו אותי במשקה מוגז – בטעם לימון וקוויי. עד מהרה, עקב טלטולי המסע הבקבוק התפוצץ והנוזל ניתז. עצרתי למנוחה קלה בCountry Café וסיימתי את הרכיבה באכסניית wild reserve ,Makarora, שם פגשתי רוכב אופניים הולנדי, וזוג רוכבים מבוגרים בריטיים שהגיעו מהצד הנגדי. 

02.02.06 - Makarora to Fox
81.6 ק"מ - רכיבה 
יום הרכיבה החל בחשש מפני Hass Pass, פסגת הרכס המפריד בין מערב למזרח שגובהה 562 מטר. בתחילה הרכיבה הייתה הררית ונוחה, אולם שרשרת האופניים שנפלה מספר פעמים הפריעה לא מעט. שיפוע הכביש עלה תחילה במתינות זהירה, אולם חיש מהר החלה העלייה התלולה, שלהפתעתי הייתה הרבה יותר קלה מהמצופה. בדיוק על הפסגה המיוערת, Hass Pass, עדות לאקלים הגשום שמשום מה האיר לי פנים, פגשתי את הרוכב ההולנדי מהאכסניה. התמרחתי בקרם הגנה מפני ה- sand flies, שחיש מהר החלו את מתקפת הפתע, ופינקתי את עצמי בטיול קצרצר ל- Old Bridge Track ולנקודת התצפית. 

הירידה הייתה חדה ומהירה והנוף בקיצוניות השתנה. הכביש הפך למיוער, וקולות הצרצרים וחרקים שונים הנעימו את הרכיבה. כ-16 קמ` מ- Hass Pass Junction עקפה אותי מכונית ונעצרה בצד הדרך. זה היה לא אחר מהטייל הבריטי עמו טיילתי ב- Rob Roy. הוא עשה את דרכו מוואנאקה ל- Franz Josef, לאחר שסיים לטייל ב- Cascade Saddel. כדי שנוכל לטפס יחדיו את קרחון Franz Josef, נסעתי עמו ל- Fox Glacier, ובכך התקדמתי ביום רכיבה. לנתי באכסניה קטנה ומקסימה- Ivory Towers. שם במקרה פגשתי שוב את התיירת הגרמנייה המקסימה ותייר ישראלי שפגשתי כבר בעבר. 

03.02.06 - Fox to Franz Josef
23 ק"מ - רכיבה
השכמתי מוקדם במטרה לרכוב ל - Lake Matheson ולחזות בהשתקפות Mt. Cook, אולם ערפל כבד נפל על האזור, ועל כן דחיתי את הרכיבה להמשך היום. בינתיים ערכתי טיול קצר לקרחון Fox העצום והמרשים, שבתי לאכסניה והתחלתי את הרכיבה. רכבתי ל- Lake Matheson, וכמובן שלא ראיתי דבר כיוון שהערפל עדיין לא נמוג. הכביש נעשה תלול יותר ושלוש גבעות המתינו להן בדרך ל- Franz Josef. העלייה הראשונה הייתה סבירה, השנייה הייתה הקשה ביותר והשלישית הקלילה ביותר. זכיתי לעידוד ולתמיכה לאורך כל הדרך. היה מאתגר ונפלא. הגעתי ליעד, פגשתי את הטייל הבריטי ונרשמנו לטיפוס על קרחון Franz Josef. לנו במקום מקסים- Glow Worm Cottages והתפנקנו במרק ירקות חם וביתי שהוכן מדי ערב על ידי בעל האכסניה.
 
04.02.06 - Franz Josef 
טיפוס
הטיפוס על קרחון Franz Josef החל בשעות הבוקר, לאחר שהצטיידנו במעילי Gore Tex, גרזנים, נעלי טיפוס ודוקרנים. טיפסנו לאיטנו עד אמצע הקרחון, ואז התחלנו את ה- Ice Climbing – טיפוס על קיר הקרח בעזרת הגרזנים. היה נפלא, על אף הגשם והקור. בלילה צעדנו לאורך מסלול בקרבת האכסניה, וחזינו בתופעת התולעים הזוהרות, הנראות ככוכבים בהירים. 

05.02.06 - Franz Josef to Harihari
64 ק"מ - רכיבה
נפרדתי לשלום מהטייל הבריטי ומבעלי האכסניה, והתחלתי את הרכיבה לעיירה שכוחת האל – Hari Hari. העברתי את הערב במקום הבילוי היחיד בה- Pub Café, שם פגשתי חבורת רוכבי אופנועים קולנית וזוג בריטים מבוגרים שלחלוטין היו חריגים בנוף. האישה, לבושה במיטב בגדיה וטון הדיבור הבריטי הכבד והמנומס עמדה מנגד לצעקות הרעשניות של חבורת האופנוענים. היא התלוננה ללא הפסק על הטיול והאווירה, ומשהאוכל מיאן להגיע היא שיגרה בדיחה מצחיקה- They don't hurry in Hari Hari. 

06.02.06 - Harihari to Hokitika

69 ק"מ - רכיבה
התזונה הלקויה ב- Hari Hari נתנה את אותותיה, הדרך הייתה קשה ומעייפת, ועל כן ערכתי עצירות תכופות. סיירתי בעיר הזהב Ross ואכלתי לרוב. לבסוף הגעתי ליעד- Hokitika - עיר חוף חביבה המתמחה באומנות ה- Jade.

08.02.06 - 07.02.06 - Hokitika to Greymouth
42 ק"מ - רכיבה
התמהמהתי לצאת מאחר והיה עלי לצרוב תמונות ל- CD, על כן ניצלתי את שעות הבוקר לסיור נוסף בעיר במהלכו פגשתי זוג רוכבים פנסיונרים הולנדים מדהימים שהגיעו זה עתה לעיירה. המלצתי להם על מקום לינה ואוכל, ובתמורה הם המליצו בחום על רכיבה ב- Queen Charlotte Road. התחלתי לרכוב רק ב-12:30 והגעתי ל- Greymouth אחרי שעתיים. השתכנתי ב- Duke, מעוז הישראלים בעיר, אכסניית BBH בבעלותם של זוג ישראלים מקסים. העיר אפלולית וקרירה. ביום שלמחרת תכננתי לרכב ל- Pancake Rocks וחזרה, אולם הגשם שירד ביטל את התוכנית, על כן הסתפקתי בצפייה בסרטי פולחן ישראלים כדוגמת מבצע סבתא, והמתנתי לרכבת שהוזמנה, מבעוד מועד, ליום המחרת.

09.02.06 - Greymouth to Christchurch
רכבת
הנסיעה ברכבת Tranz Alpine Train נמשכה כחמש שעות. מסילת הרכבת חוצה את Arthur Pass והנוף מרהיב. מתחנת הרכבת רכבתי לאכסניית Foley Towel.

10.02.06 - Christchurch
רכב
זהו. הסתיים מסע האופניים ועתה החל המרוץ נגד הזמן. בצער רב עשיתי את דרכי לחברת Quality Car, שם חיכתה לי מכונית חביבה. הנסיעה ברחובות העיר הייתה מייגעת ומבלבלת, ומיד עם שובי לאכסניה החניתי את הרכב בצד המדרכה ושבתי לרכב הדו גלגלי האהוב עלי. סיירתי ברחובות העיר המוכרת ורכשתי מד דופק ונעלי ריצה – עידן הריצה הגיע.

11.02.06 - Christchurch to Kaikoura
רכב
התעוררתי חיש מהר, נעלתי את נעלי הריצה ורצתי כשעה ברחבי העיר המתעוררת ולצד נחל Avon. שוחחתי ארוכות עם בני המשפחה, והתחלתי בנהיגה, מבכה על כך שאינני יכולה ליהנות מהנוף ועלי להקפיד להישאר בצד הלא נכון של הכביש. הגעתי לאכסניית Sunrise Lodge תשושה ורעבה.

12.02.06 - Kaikoura
קמתי מוקדם ויצאתי לשחייה עם הדולפינים. היינו כעשרה על הספינה ורדפנו אחרי להקת דולפינים חיננית ומדהימה. התקרבנו בזהירות וקפצנו למים המקפיאים כדי להרגיש ולו לשנייה קטנטנה כחלק מהלהקה. למרות שניסיתי, כנראה שלא התברכתי בסקס אפיל דולפיני ודי מהר מצאתי את עצמי לבד – הברחתי את הלהקה... סיירתי ברחבי העיירה הציורית ופגשתי קשישה בריטית בשנות השמונים לחייה, שמזה כמה שנים מבלה את חורפיה בניו זילנד "בעוד יתר חבריי מתנדנדים על כסא הנדנדה ומסתפקים בצפייה בטלוויזיה על חוויות שעוברות על אנשים אחרים, אני החלטתי לחוות אותן בעצמי" – מוטו שיש לאמץ. 

13.02.06 - Kaikoura - Havelock
רכב
בבוקר שלמחרת התעוררתי מוקדם לריצת בוקר, ומיד אחר כך הצטרפתי ל- Sperm Whales Watching. מדהים לראות יצורים כל כך גדולים ומסוכנים ממרחק של כ-100 מטרים. התמזל מזלנו וראינו שבעה לווייתנים. התארגנתי חיש מהר ונסעתי ל- Havelock, ל- Blue Moon. 

14.02.06 - Havelock - Picton – Havelock
71 ק"מ - רכיבה
התארגנתי מוקדם בבוקר ורכבתי מ- Havelock לפיקטון (Picton) דרך Queen Charlotte Road, כהמלצת זוג הרוכבים ההולנדים שפגשתי ב - Hokitika. הדרך מדהימה וצופה ל- Marlborough Sound. עצרתי לארוחת צהריים דשנה בפיקטון, עיירה ציורית קטנטנה ויפהפייה, ורכבתי חזרה. בדרך חזרה החל לרדת גשם והרכיבה הפכה לזהירה במיוחד בכביש החלקלק.

15.02.06 - Havelock – Nelson – Marahau
רכב
העמסתי שוב את האופניים על הרכב. ונסעתי לכיוון Nelson להחזיר את תיקי הצד והסבל. היה עצוב, מעין הרגשת סוף מסע. המשכתי בנהיגה ל- Marahau ולנתי באכסניית Southern Explosure, בבעלות החברה עמה יצאתי ביום שלמחרת לטיול בן יומיים ב- Abel Tasman.

17.02.06- 16.02.06 - Abel Tasman
הליכה
הטיול התחיל בשייט ב- water taxi לאזור Tonga Island. שם חילקו לנו קיאקים והתחלקנו לזוגות, אני התברכתי בבחור גרמני חמוד כבן זוגי, בחור מקסים שהיה בנבחרת הקיאקים של גרמניה בעברו. שטנו צפונה לכיוון השמרטפייה של כלבי הים, וחזרנו ל- Anchorage Bay שם לנו באכסניה צפה ושבנו בהליכה ל ל- Marahau ביום שלמחרת. היה קצר ומהנה מאוד. 

17.02.06 - Marahau –Takaka
רכב
Takaka הינה עיירת אמנים. כל חנויות העיירה מוצפות בפסלים ותכשיטים ידי האמנים התושבים. לנתי באסניית Get Away Bckp בבעלות אישה אדיבה ומיוחדת. קניתי תיקי צד וסבל בחנות אופניים בעיר, ופגשתי בשנית זוג תיירים בריטיים מבוגרים עימם סעדתי סעודת ערב חגיגית.

18.02.06 - Takaka
הרכבתי את הסבל והתיקים, הלכתי לים וביקרתי ב- Grove ו- Pupu Spring – אסור להחמיץ.

19.02.06 - Takaka - Farewell Spit - Takaka
96 ק"מ - רכיבה
המסלול כלל רכיבה קלילה לאורך חוף הים. Farewell Spit הינה פשוט תופעת טבע מדהימה. בדרך חזרה ניכר היה ההבדל בין הגאות והשפל שהתבטא במטרים רבים של אדמה חשופה.

20.02.06 - Takaka - Rai Vally
רכב
נסיעה מעייפת. לינה באכסניה מעופשת.

21.02.06 - Rai Vally - Picton
רכב
בדרך נכנסתי ל- Queen Charlotte Drive המקבילה למסלול ההליכה של Queen Charlotte Trek. הדרך מפותלת ויפהפייה. הצטערתי על כך שלא רכבתי בה. בדרך שוב פגשתי את זוג הרוכבים ההולנדים אותם פגשתי ב- Hokitika. החזרתי את הרכב, והכנתי לרוכבים ההולנדים ולי ארוחת ענק מכל האוכל שנשאר. אחר כך הסתובבנו מעט בעיירה.

22.02.06 - Picton – Wellington
מעבורת
בעצב רב חציתי את האוקיינוס לאי הצפוני, המיושב יותר. השייט היה מדהים והנוף הנשגב מ- Queen Charlotte עוצר נשימה. עם ההגעה לוולינגטון (Wellington) רכבתי מהמעבורת לאכסניית YHA. הכביש סואן ומסוכן, בהחלט לא מומלץ. ביליתי שעות ארוכות במוזיאון Te Papa המעניין ומרתק, וסיירתי בעיר הגדולה– מעין הלם תרבות. בערב נפגשתי שוב עם הרוכבים ההולנדים והוזמנתי לארוחת ערב צמחונית. זוג פשוט מקסים. 

23.02.06  - Wellington - Wanganui
רכב
רצתי ברחבי העיר, אספתי את הרכב החדש, העמסתי ציוד והתחלתי במרוץ. היעד המקורי היה הר ה - Tranaki , אולם בשל מזג האוויר החלטתי לעצור ב- Wanganui.

24.02.06 - Wanganui- Taranaki – National Park
רכב
רצתי בבוקר ליד הנהר. ארזתי את חפצי, צפיתי ב- Mt. Taranaki המדהים, והמשכתי ל- National Park

25.02.06 - National Park- Tongariro Crossing- National Park
הליכה
ההליכה החלה בחשש, שהרי ערפל כבד כיסה את האזור ולא ניתן היה להבחין בדבר. לאחר כשעה בבת אחת הערפל התפוגג ונוף עוצר נשימה לפתע התגלה.

26.02.06 - National Park - Tapu
רכב
מיד עם הכניסה לעיר Tapu, הכביש הראשי נחסם והבחנתי בילדים קטנטנים רוכבים על אופניהם במהרה. התברר לי כי זוהי תחרות ה- Iron Kid שנערכה שבוע לפני התחרות הגדולה ב - Ironma. טאפו הינו האגם הגדול והמרשים ביותר בניו זילנד, והעיר העוטפת אותו חביבה למדי. הגעתי לאכסניה ולתדהמתי פגשתי בפעם השלישית את התיירת הגרמנייה עמה ביליתי בוואנאקה, אכלנו יחד ארוחת ערב, צפינו בסרט River Queen, והחלטנו להמשיך יחד ל -Rotroua.

27.02.06 - Tapu
התחלתי את היום בריצה מסביב לאגם, אחר כך העברתי את רוב הזמן בקניית מתנות ומזכרות ובבילוי משותף עם התיירת הגרמנייה.

28.02.06 - Tapu - Crater of the Moon – Orakei Korako (The Hidden Valley)- Wai -O-Tapu - Rototua
רכב
יום זה הוקדש למסע באתרים התרמיים השונים. התחלנו בביקור ב- Crater of the Moon, אזור תרמי בו ניתן להבחין בעשן הפורץ מהאדמה ובריכות מים לוהטות. המשכנו בנסיעה ל- Orakei Korako וקינחנו בביקור ב- Wai-O-Tapu בהחלט מומלץ לביקור. בסוף היום עייפות ותשושות הגענו ל- Rototua והתפנקנו בארוחת ערב הודית. 

01.03.06 - Rototua - Te Puia - Auckland

רכב
לאחר ריצה לצידי האגם, נסענו לכפר המאורי- Te Puia. תרבות המאורים, אותה רק טעמנו, מעוררת כבוד ופליאה. נפרדתי מהתיירת הגרמנייה והמשכתי בנסיעה הארוכה לאוקלנד ( Auckland). בשונה מכל ניו זילנד, אוקלנד ענקית והכביש המוביל אליה דומה מאוד לאיילון. ניסיתי לשווא לנווט תוך כדי נסיעה, נכנסתי לעיר והתבלבלתי בדרכים – רק עם החשיכה הגעתי לאכסניה. 

04.03.06 - 02.03.06 - Auckland
סיירתי בעיר, ביקרתי במוזיאונים וב- city sky, ערכתי סידורים אחרונים כגון החזרת הרכב, אריזת האופניים וכמובן קניית מתנות ומזכרות. זהו, הגיעה השעה להיפרד מניו זילנד המקסימה. הצטערתי שהטעם האחרון שנותר הינו טעם לוואי - מאוקלנד, העיר האיומה.

06.03.06 -05.03.06 - Auckland - Singapore
טיסה
עליתי למטוס, נפרדת בעצב מהאי הקסום. נצמדתי לחלון המושב, מנסה לצלם בזיכרוני חלקים נוספים מהאי הצפוני. זהו, תם ונשלם. בדרך לסינגפור גמעתי בשקיקה את נופה הבלתי נגמר של יבשת אוסטרליה העצומה. הפקדתי את רוב הציוד בשדה התעופה, ושכרתי מונית לבית ההארחה - betelbox.

06.03.06 - Singapore
את שעותיי האחרונות במזרח הרחוק העברתי בסיור בעיר, החל מהרובע ההודי, הרובע הסיני וכמובן טיול באי סנטוסה. לקראת הלילה נסעתי לשדה התעופה, והגעגועים גברו לקראת השיבה הביתה.

07.03.06 - Zurich - Tel Aviv
טיסה
עצירת ביניים בציריך החזירה אותי למציאות. שבתי לאזור הצפוני של הכדור, היישר לחורף הקר שפקד את האזור. המשכתי במסע, והתרגשתי לראות את תל אביב דקות לפני הנחיתה. האופניים הגיעו באיחור קצר אבל בשלום, איתרתי את חפצי והתאחדתי עם החבר, האחיינים, וההורים שהמתינו בטרמינל.

אפילוג
על אף שניסיתי, כשלתי לסכם את המסע, שהרי הטיול הינו הרבה יותר ממספר הקילומטרים שגמעתי או המקומות והנופים המדהימים שראיתי. המסע הינו בעיקר חוויות אישיות ואינטראקציה עם אנשים, אותם קשה מאוד להעביר. למדתי כי תכנון הינו בסיס לשינויים, ובמיוחד בניו זילנד יש להיות גמישים וקשובים, בעיקר לשינויי מזג האוויר. וכפי שקיווי (ניו זילנדי) אחד אמר לי, למדתי כי: "ביכולתנו לבצע כל דבר, המכשולים היחידים הם אלה שבראשנו". אז אם במאמר זה הסרתי מהמתלבט או המתלבטת את אחד המכשולים - אשרי.

כתבה וצילמה: לימור לוי

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×