טיול בברלין - חוויות ותובנות מאחת הערים היפות באירופה

המפגש בין ברלין החדשה לישנה הוא מפגש מרתק. בניינים חדשים מרהיבים, לעומת עתיקים יותר, המציגים היסטוריה ארוכת שנים ומורכבת הם רק חלק ממה שהעיר המקסימה הזו מציעה. לא פלא שברלין היא אחת הערים המתויירות ביותר באירופה - שלל של אטרקציות, תרבות, היסטוריה ועוד. הנה חוויות והמלצות טובות בעקבות טיול בברלין.
יוסי דרורי
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיול בברלין - חוויות ותובנות מאחת הערים היפות באירופה
TTstudio - Depositphotos.com ©

נוחתים ומתחילים בכיבוש העיר

נסענו, אנחנו וזוג חברים, לשבוע בברלין, בסוף יוני. התגוררנו במלון "Air in Berlin", בקרבת האיזור המסחרי (Ku'Dam). למרות תחזיות מזג האויר, העיר נשטפה בגל חום מפתיע – הכספית נעה סביב ה-30 ואנחנו כלל לא נגענו בחולצות עם השרוולים הארוכים. הגענו לברלין באמצע משחק הכדורגל גרמניה-גאנה (מונדיאל). זו הסיבה, הסביר לנו הנהג, שרחובות העיר ריקים לחלוטין. בשעה 21:30 עוד אור דמדומים בעונה זו של השנה, אך טרם הדליקו פנסי הרחוב – העיר חשוכה למדי. ממילא אין עבור מי להאיר את הרחובות. פקיד הקבלה במלון הסביר שעם סיום המשחק "כולם" יגיעו לרחובות... ואכן, בתוך דקות צפירות, זיקוקים, חזיזים, דגלים, רעש והמולה. אלפי אנשים, צעירים ברובם, הציפו את הרחובות הראשיים שבאיזור Ku'Dam - Budapester . למען האמת, לא הבנתי על מה כל המהומה: 22 איש רודפים אחרי כדור על הדשא, מיליונים משתוללים בכל העולם, אודות נצחון שהיה כמעט ידוע מראש (כך אמרו לי. אני לא מבין בזה). אני הסתכלתי על העיר והבניינים שסביבי: כנסיית קייזר וילהלם מוארת יפה, לידה הבניינים המודרניים – שונים וכל כך מבליטים את בניין הכנסיה העתיקה, שהושארה בהריסותיה ובקירותיה הפעורים אל המאה ה-21.

כנסיית קייזר וילהם
 

למחרת, מטיילים ב - Ku'Dam, כנסיית וילהלם קייזר (הישנה והחדשה) - הפסיפסים המשוחזרים יפים. מעניינת תערוכת הקבע הקטנה, איך נראה המקום בעבר (תמונה ראשונה – 1875, ממש ראשית עידן הצילום). הכנסיה החדשה מודרנית מאד. לכל אורך היום והביקור כולו, נראה כאילו ברלין המסורתית, הותיקה מתקוטטת ונלחמת על כל אבן מדרכה עם ברלין המודרנית, החדשנית והנועזת. מי מנצח? קשה לומר. בסופו של דבר, ענין אישי, ואף הוא לא מוחלט. לא נראה לי שאפשר לומר באופן גורף "כל המודרני יותר יפה (או פחות)". כמו בכל דבר - יש כאלה, ויש כאלה. יש כאלה שהם יפים מאד, אך מנותקים מסביבתם, ואחרים מכוערים (זוכרים? ענין של טעם אישי), אך משתלבים יפה בבניינים שלצידם.

משם נסענו אל "אי המוזיאונים". בקתדרלה  Berliner Dom התקיים קונצרט והביקור נדחה לאחרי המוזיאון. נכנסנו למוזיאון Pergamon – כנראה, החשוב מבין המוזיאונים באי ובברלין בכלל. גדול, יפה, חשוב, מיוחד, מקורי, מתויר, מומלץ – הכל נכון. אבל ארכיאולוגיה לא מדברת אלי. אחרי שעה וכמה תמונות, הייתי שוב בחוץ. האחרים "סחבו" עוד קצת והצטרפו אלי בשמש הקופחת. התאפסנו בשטח ולא חסרות נקודות ציון בולטות: קודקדה של קתדרלת ה- Berliner Dom (עוד חייבים ביקור), מגדל הטלויזיה, הנראה כמעט מכל מקום, ושוב עלינו על קו אוטובוס 100, הפעם בכיוון ההפוך, בחזרה לשדרה היוקרתית Unter den Linden. סיבוב קצר ב- Friedrich Strasse, בגלריות המסחריות שבתחתית סניפו הברילנאי של ה"גאלרי לאפייט" הפאריסאי, ואנו בדרך, רגלית, אל שער ברנדנבורג. ראינו, הסתובבנו, צילמנו והמשכנו הלאה. בנין הרייכסטאג המחודש הוא דוגמא טובה לנאמר מקודם בנוגע להתאמה בין החדש לישן. מבנה הכיפה השקופה של הארכיטקט הצרפתי החדשני ז'אן נובל, על הספירלות ומערכת המראות שבו, הוא מופלא, מדהים בתכנונו ומבריק בביצועו. אבל, לטעמי, הוא כל כך לא מתאים לבנין הרייכסטאג בסגנונו הקלאסי ואף לא לתפקודו כמשכנה הרשמי והמכובד של ממשלת גרמניה. יהיו שלא יסכימו עמי.

לקראת ערב, דילוג לאיזור החצרות – Hackescher Markt. המקום נחמד, וחלק מהחצרות, המשורשרות זו לזו, נראות ממש כמקום שהייתי שמח להתגורר בו בעצמי. לא הצלחתי להשתחרר מהתהייה: איזור זה בברלין המזרחית לשעבר, האם גם אז נראה כך? על הרבה בניינים באיזורים שונים אנו מביטים בעין ביקורתית ואומרים לעצמנו ש"ממש רואים את סגנון הבניה הקשוח והאפור של המזרח". האמנם? האמנם היינו אומרים זאת לולא ידענו שהרחוב הזה היה מעברו הלא נכון של מסך הברזל?

לתחילת הכתבה

המיטב של ברלין

למחרת, בעקבות המלצות אתר "למטייל", החלטנו לקחת סיור "המיטב של ברלין" (נדב גבלינגר, Insider Tours). לאחר יום השוטטות הראשון בעיר, שנעשה עצמאית, הרגשתי שאנו מבזבזים זמן רב, יחסית, על נסיעות הלוך וחזור. בגיחות למקומות שונים, זיהינו שאנו חולפים שוב על פני בנינים שכבר היינו לידם, וחשנו כי ניתן היה לשלב ולבקר גם כאן, "אם אנחנו כבר בסביבה". הטיול המודרך נראה לנו, והוכח במשך היום כנכון, כמסלול ההגיוני והרציף, כאילו מישהו ש"מכיר" פרש את האתרים לביקור על מפת העיר וצייר עליה את המסלול היעיל והקצר ביותר שמחבר ביניהם. אחרי תואר שני, וחמש שנים בעיר, עמוס (המדריך) מכיר את ברלין היטב ולא רק גיאוגרפית. סיפורים, היסטוריה, רקע פוליטי, אדריכלות – הכל היה שם, עד כדי כך שהחלטנו לחסוך שיטוטים מיותרים, ולהצטרף למחרת ובהמשך, לסיורים נוספים של חֶבֶר המדריכים שמסתובבים בתחבורה הציבורית בלבד (כמעט).

עברנו בכל האתרים, הרשומים לנו כמטרות לביקור בן כמה ימים בעיר, שחלק מהם כבר עברנו עצמאית אתמול: שרידי חומת ברלין, צ'ק פוינט צ'ארלי, הרייכסטאג, שער ברנדנבורג, אנדרטת השואה, אוניברסיטת הומבולדט, כיכר ז'אנדרמנמרקט ואחרים. יום הסיור נסתיים בשער ברנדנבורג ואנו פנינו והלכנו לנו אל כיכר פוטסדאם (Potsdamer Platz). אני מודה ומתוודה, לא הצלחתי להבין על מה כל ההתרגשות והמחמאות על מרכז "סוני" שבכיכר, שכולם טוענים שהוא המרכז התוסס והעיקרי בעיר ושאסור להחמיצו... חנות יוקרתית של חברת "סוני", מסך ענק על הקיר (אנחנו בעיצומם של משחקי המונדיאל) ועוד מסעדות ובתי קפה. נכון, הבניינים בכיכר (זו הכיכר הראשונה בה שלטונות ברלין אישרו בנייה מהפכנית לגובה) גבוהים, מודרניים, עתירי פלדה וזכוכית, ומראם מיוחד וחריג מכל הנראה בעיר – אבל לא מצאתי במקום שום דבר מיוחד יותר מעשרות מרכזים מודרניים דומים בלונדון, פאריס, רומא, ברצלונה, שנגחאי או ערים גדולות אחרות בעולם. קינחנו בסיור רגלי נחמד בסמטאותיו של רובע ניקולאי הציורי, מיד מאחורי בניין העיריה האדום של ברלין. סימטאות קטנות וציוריות, כנסייה כפולת צריח שאינה כנסייה עוד, אלא מוזיאון קטן, שכבר היה סגור בשעה זו של סוף יום ועוד בתי קפה וחנויות תמימות, קטנות, ציוריות: גלויות, בובות עץ, קלפים, "דובים" קטנים וגדולים, כלי בית ועציצי פלסטיק וחרס, בגדים חדשים ומשומשים ושאר פריטים אופיניים לשכונה משוקמת ומשוחזרת המנסה, ולעתים מצליחה, להיות מוקד תיירותי מחודש. ברשימתנו מסעדה מומלצת מהטיפים שבאתר "למטייל" – "Mutter Hoppe". אכן, מסעדה ברלינאית (אני חושב כך), אוכל מבושל במחבתות וקדירות (ולא סטיק וצ'יפס סטנדרטיים), הכל מלווה בבירה גרמנית טובה. דקות ארוכות התלבטנו אם להזמין את הבירה הראשונה, השלישית או השמינית בתפריט – חצי ליטר, כמובן (האשה שלידי תשתה רק שליש, בירה "לייט"...).

עמוס, המדריך מטעם Insider Tours, שבה את לבנו בסיור המיטב (אתמול) והוכיח ידע נרחב, כשרון הדרכה וגישה נעימה. למחרת, החלטנו לצאת עמו גם לסיור על "יהדות ברלין". סיורו נוגע בכל ההיסטוריה של היהודים בעיר, כמעט מאז הקמתה בשלהי המאה ה-13. עמוס הוכיח שוב ידע עצום, מתובל בהמון סיפורים ואירועים, שאינם מופיעים בספרי הדרכה רגילים, ולו רק בשל העובדה שחלק מהם (במידה הראויה) לקוח מאלבום המשפחה הפרטי שלו. מכאן יחסו האישי האוהב לעיר זו ולסיפוריה. עמוס הוביל אותנו במהלך 800 שנות ההיסטוריה, מסמטה לרחוב, מבית לחצר, מרכבת למפעל, ואף לבית הקברות שכבר איננו בית קברות, אלא אנדרטת קבורה טבועה במדרכה וסיימנו בבית כנסת שכבר אינו בית כנסת.

לתחילת הכתבה

ביקור בדרזדן וחזרה לברלין

למחרת - דרזדן. עיר מלכותית במשך שנים, שנמחקה מעל פני האדמה בתוך כמה שעות (13 פברואר 1945). יש המון ערים בעולם כולו, בעיקר בעולם הישן, כמובן, אירופה, שהן מלכותיות, קיסריות, ערי בירה, או סתם מפוארות, רצופות עשרות ארמונות מקושטים ומסולסלים, בסגנון הבארוק או הגותי - מעשה ידי עבדים במשך עשרות ומאות שנים. כך העולם נוהג, ותמיד נהג, ואין לי שום הערצה, כבוד או אהבה למפעלי בנייה מפוארים אלה. זה יפה, זה מרשים, פאר כשרונם של הבנאים והארכיטקטים. הערצתי נתונה לאחרים. לאלה שבעבודה קשה, אַמונה עדינה ועקשנית הצליחו לשחזר מאפס בניינים, רבעים שלמים והגדילו מכל – עיר כולה. מרכזי ערים עתיקות, שפשוט נשחקו במשך השנים, רחובות שהתמוטטו בשל פגעי טבע או פגעי זמן, בניינים שנהרסו מפגעי אנוש ומלחמה או ערים שלמות, שסופת אש ואבדון הפכו לאבק ושברי הריסות עירומים על הקרקע, כאבן שאין לה הופכין. דרזדן היא עיר שכזו. ראינו תמונות: עיר חיה ותוססת, ורגע לאחריו, גל הריסות וערימות קירות ולבנים. לאחר מכן, דחפורים מיישרים הקרקע למגרש ישר וחלק. ואז, כציפור החול האגדית, הכנסיה, בית המשמר, כיכר העיר, האופרה המלכותית, ועוד אחרים – כולם קמים לתחיה כבתמונתם, כאילו ודבר לא אירע. השכילו המשחזרים לשבץ אבנים מפויחות ושחורות, מכוסות באבק השנים, בין החדשות זה עתה סותתו ונחתכו, וראה זה פלא – המאה ה-12 קמה לעיננו במלוא תפארתה, המאה ה-14 חיה ובועטת, המאה ה-16 זוהרת ונוצצת. ואולי צדקו פרנסי ברלין שהשאירו כנסייה חרוכה והרוסה, בלב העיר המתחדשת, סימן ומזכרת למפולת ולהריסות שאינם עוד?

למחרת, הביקור בברלין העלה שוב, וביתר חריפות, התלבטות תמידית, בה גם אנוכי חוטא מדי פעם – טיול עצמאי, או מאורגן? לא אכנס לרשימות הארוכות של "בעד" ו"נגד", אך לאור תיאור ההתנהלות בתחבורה הציבורית, בזבוז הזמן וחוסר היעילות של יומנו הראשון (ראו לעיל), עלתה ההתלבטות שוב. לכאורה, קח ספר ומפה, מדריך תיירות, רשמים של אחרים, מסלולים של מדריכים – וצא לדרך בעצמך. אחרי אותו יום ראשון המתואר, כבר לא הייתי בטוח בכך. מצאתי עצמי מעדיף מדריך מיומן ומנוסה שכבר למד ומכיר המסלולים, מכיר את הדרך הקצרה מאתר לאתר ובנוסף לכל – מכיר גם סיפורים קטנים ו"סודיים", שאולי אף אינם מופיעים במדריכים, והינם תוצאה של נסיון, איסוף מידע ממקורות רבים, מפגשים עם תושבים ותיירים אחרים ועוד. החל מיומנו השני בברלין ניצלנו סיורים מודרכים ברחבי העיר ולא הצטערתי על אף רגע. בערב, במלון, ישבתי והשוויתי את "תלאות" היום לכל הכתוב לי במחברתי – הכל היה שם. כל האתרים, כל המקומות, הכנסיות, הבניינים, הכיכרות, ההיסטוריה – ואף יותר (נדב ומדריכיו קוראים ל"יותר" - "המקומות הסודיים פרי מחקרנו").

Sans Souci


הצטרפנו לסיור כזה (Insider Tours של נדב גבלינגר) בעיר פוטסדאם. או ששבענו ד והותר מארמונות מפוארים, או שהיה חם מדי ואולי אפילו המדריכה לא ריתקה אותנו כיאות, אבל בסופו של הסיור הרגשנו שהיה מיותר. "הארמון החדש" – יפה, אך לא עוצר נשימה. לארמון "Sans Souci" כלל לא נכנסנו (לדברי המדריכים, בגלל הביקוש מחיר הכניסה אליו גבוה למדי, אך הארמון החדש יפה ומרוהט יותר. את הגנים ממילא רואים מבחוץ, ללא צורך בכרטיס כניסה). ארמון Cecilienhof, בו נפגשו גדולי עולם כדי לקבל החלטות חשובות, משמש היום כמלון 4 כוכבים ("רק" 4 מכיוון שאין בריכה...).

יום שלישי, היום האחרון. במודע, תוכנן יום זה להשלמות, ובעיקר לקניות. אף כי הדעות היו חלוקות בנושא – אנשים כתבו שכדאי לקנות, ואחרים סיפרו שהמחירים "כמו בארץ", ואפילו יותר גבוהים... אבל איך אפשר לחזור בלי "מתנה מחו"ל" לנכדה (לא שלנו. החברים שנסעו אתנו). כמו כל תייר מצוי וממוצע (או שזה רק הישראלים?) הסתובבנו בחנויות עד לרגע האחרון, ממש לפני האיסוף לשדה התעופה... אחר כך זה כבר לא מעניין. אריזה, אוטובוס, עוד ישראלים, שדה תעופה, בקבוק מים עם סנדביץ' גבינה, דרכונים, מזוודות, מזמוז הרגליים והכתפיים, בדיקת התיק, השאלה הנצחית על החצובה הקטנה בתיק הצילום, "ארזתם לבד?", והופ... כבר רואים את אורות תל אביב.

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על טיול בברלין? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה

סגור
×