טיול בטורקיה

טיול שערכנו באוקטובר 2012
אני בן 26 ואבא שלי בן 57. סהכ הטיול 16 יום.

אופי הטיול היה תרמילאי ומורכב מטרק בדרך הליקית, עצירה באגם אירדיר ומספר ימי טיול בקפדוקיה.
את הטיול תכננו בעזרתו של מדריך הטיולים המצויין מידן וישינסקי.

קודם כל, אפשר לטייל בטורקיה. במקומות בהם טיילנו(בעיקר האיזור הכפרי) לא הרגשנו שום חשש, ותמיד הזדהנו כישראלים. לאורך כל הטיול לא זכינו לאף לתגובה שלילית (גם לא בשדות התעופה השונים, בבידוקים הבטחוניים וכו).יחד עם זאת, החלטנו שכאשר אנחנו עוברים בערים גדולות(בעיקר בתחנות אוטובוס), עם אופי מוסלמי מובהק עדיף ליתר ביטחון להוריד פרופיל. קראתי הרבה תגובות באתר לגבי טורקיה, ואני חייב להגיד מה שרואים משם לא רואים מכאן. נכון, אני לא משלה את עצמי שאנחנו המדינה האהובה עליהם בעולם, אבל אם הקריטריון בבחירת יעד לטיול הוא מידת האהבה לישראל, אולי כדי שניסע רק למיקרונזיה.

אם נהיה כנים לרגע, בהרבה מקומות בעולם לא משוגעים עלינו בלשון המעטה, ולמרות זאת, אנו ממשיכים לנסוע. לא שמעתי על אף אחד שאומר לא לסוע לבריטניה, על אף שזו המדינה שקוראת לחרם אקדמי הכי נרחב על ישראל. גם לא שמעתי על אף אחד שמחרים את ספרד כי הם גירשו יהודים לפני חמש מאות שנה. מעבר לכך, אני דווקא חושב שבעיית הביטחון הכי גדולה, היא במקומות של ריכוז ישראלי מובהק (ראו ערך בורגס, והפיגוע שנמנע בקפריסין לאחרונה) דווקא מקומות שלא נחשבים ליעד מובהק עבור ישראלים, לדעתי הינם בטוחים יותר.
אני ואבא שלי הרגשנו בטוחים לאורך כל הזמן. בכפרים הקטנים לאורך הטרק היחס היה ממש מצויין(בלי קשר לעובדה אם אנחנו לקוחות או לא) ובמקומות המתויירים כמו קפדוקיה התייחסו אלינו כאל כל התיירים האחרים ללא שום יחס מועדף או פחות מיתר התיירים האחרים.

ועכשיו לסיפור הטיול:

הטרק הינו טרק בדרום טורקיה לחוף הים התיכון ושמו הדרך הליקית.
יש כבר כמה סיפורי דרך בנושא, אני אתן את הדגשים שלי . הטרק הינו ברמת קושי בינונית(תלוי אם סוחבים משקל או לא, ארחיב בנושא) ואפשר לבצע מקטעים ממנו, או ללכת את כולו(משהו כמו חודש). ניתן לבחור את המקטעים גם לפי אופציית לינה. אנחנו בחרנו ללכת רק בחלקים בהם יש לינה מסודרת(העלות לבן אדם היא כ40 לירות ללילה כולל ארוחת בוקר וערב) בסוף כל יום יום כדי להמנע מנשיאת משקל, בישול וכל הכרוך בכך. ישנם חלקים מסויימים בשביל המחייבים אוהל(מחלקים אלו נמנענו כאמור). מומלץ מאוד ורצוי להעזר בספר של קייט קלואו, הכולל סיפורי דרך לפי מקטעים, נקודות מים במסלול, ומפה. המפה אינה מפורטת כפי שאנחנו רגילים בארץ, אבל היא נותנת תמונה כללית, ואת השמות של המקומות בשפה הטורקית. אני ממליץ מאוד לעבור על הספר עוד בארץ, ולהבין איך המפה בנויה(היא מחולקת לארבע חלקים) ואת האנגלית שבספר. האנגלית של ידידתנו קייט אינה קלה בכלל, ומומלץ לעבור קצת על הספר ולפענח את השפה של קייט. למשל(לקח לי זמן להבין את זה), כאשר קייט כותבת בסיפור הדרך turn, אין היא מתכוונת לפנייה ממשית, אלא לעיקול הטבעי של השביל. ואילו שקייט כותבת bear, אז היא מתכוונת לפנייה ממשית של שמאלה/ימינה. לכו תבינו אנגלית של בריטים.
בטרק לא חיייבים ללכת רצוף מנקודה לנקודה ולסחוב משקל. נתקלנו במטיילים רבים, שמגיעים לנקודה ומשם יוצאים לטיול יום וחוזרים בדולמוש(מעין מונית שירות טורקית). כמובן שהדבר אפשרי במקומות בהם יש חיבור כבישים.

ציוד:
מקלות הליכה- לפי דעתי חובה חובה חובה. הטרק מורכב מהרבה עליות וירידות, וכאשר יש משקל על הגב זה מקל מאוד על העומס בברכים. נכון, זה פחות גברי וקרבי עאלק, וזה יוצר קונוטציה של זקנים, אבל ברגע שמתרגלים אי אפשר בלי. כבר ראיתי הרבה חברים שהיו מהמתנגדים הבולטים לשני הדברים האלה(מומלץ לטייל עם שניים לא אחד) שאירופאים מטיילים איתם, ולאחר שימוש הפכו מכורים. לוקח יום יומיים ללמוד איך ללכת עם זה כמו שצריך, ואל תתביישו לבקש מהמוכר בחנות להסביר לכם איך הולכים איתם, ואיך מכווננים אותם. בסוף זה ישתלם. האדם שתהיו בגיל שישים מודה לכם כבר מעכשיו.
מים- יש מים טובים לאורך השביל (ללא צורך בטיהור) ישירות מהנביעה. בדרך ככל בכל כניסה לכפרים שבדרך יש מעייין מרכזי(מעין ברז מפכה). כך שתמנעו מסחיבה מיותרת של מים
טבליות לטיהור מים- כדי לקחת לחירום, למרות שלאורך המסלול מעיינות רבים.
גרביים לטרקים- כדאי להשקיע, מונע שיפשופים ויבלות. אני טעיתי שהבאתי גרבי צבא ואחרי יום וחצי כבר בערך הייתי משופשף היטב. למזלי פגשתי ישראלית יקרה שהצילה את המצב והשאילה לי שני זוגות.
שקש ואוהל- לאורך המסלול שיתואר פה אין צורך.
כסף- מזומן. לאורך כל הטרק לא תוכלו להחליף כסף או להשתמש באשראי. תדאגו שיהיה לכם ליום לבן אדם כחמישים-שישים לירות.
אוכל- אין צורך לסחוב. הלינה במקומות כוללת ארוחת ערב ובוקר, וניתן לקחת מארוחת הבוקר צידה לצהריים.
חומר דוחה יתושים- חובה. אחרת תסבלו.
*מי שאלרגי לדבורים שישקול את הגעתו שכן יש המון המון מהן לאורך המסלול. לרבים מהכפרים דבש הוא אחד מענפי החקלאות המרכזיים.
שיחון עברי טורקי- אני מאוד ממליץ, בכפרים הנידחים סביר להניח שבקושי ידעו אנגלית(בניגוד גמור לתחילת המסלול) וכדאי לדעת כמה מילים בסיסיות, ואת כללי ההגיה הטורקית, זה מאוד פשוט. למשל ה c הטורקית נהגית כמו ג' בעברית
7/10- טיסה מתל אביב לאיסטנבול(נחיתה בנמל התעופה אטא טורק) ומשם טיסת המשך לdalaman. ישנן חברות תעופה טורקיות רבות שאפשר לטוס איתן. משם שאטל בס לפטייה(10 לירות) ומשם אפשר לקחת דולמוש או מונית לשתי אופציות Ovacık או ל.Olu Deniz. הטרק למעשה מתחיל בינהן בערך. אם החלטתם לקחת מונית אני ממליץ בחום להגיד לנהג שם של פנסיון, אחרת הוא יבלבל לכם את המוח, יקח אתכם לחבר שלו, והעמלה שהוא ירוויח על כך תהיה כלולה במחיר הלינה שלכם. גם אם אתם לא מתכוונים לשהות שם, רק שיוריד אתכם במקום וכבר תמצאו לבד. יש מקום היושב ממש על תחילת הטרק ומצויין באתר של קייט ולפי דעתי אפשר לשהות שם זה נוח. על מקומות הלינה אפשר לראות באתר של קייט.
אנחנו ישנו באובגי'ק שזו עיירת נופש עמוסת בריטים מלא מסעדות וחנויות. אני לא האמנתי שארץ מוסלמית אני אראה חנות בשם happy pork, אבל אין מה לעשות צריך להאכיל את הבריטים הרעבים, גם אם זה לא ברוח הקוראן.


8/10 יום ראשון של הליכה מOvacık לעבר Faralya. זהו יום הליכה ממש לא פשוט שאורך בערך 7 שעות. הרבה עליות וירידות, עם נופים מדהימים. אני ממליץ בחום לא לסחוב הרבה מים(כל עוד לא חם נורא ליטר וחצי לבן אדם מספיקים) שכן כבר אחרי שעתיים שלוש יש מעיין. כבר לפני יש בארות מים אך את המים האלו צריך לסנן ולטהר. הסימון לאורך המסלול טוב ובפרליה ישנו ב Montenegro Motel מכיוון שב George House לא היה מקום. המחיר היה 55 לירות לאדם. מקום נחמד קצת מפונפן שכזה, עם מלצר שמגיש בערב את הארוחה וכו וכו. האוכל אחלה.

9/10 עייפים מהיום הראשון החלטנו להשאר עוד יום בפרליה לטיול יום רגוע לעמק הפרפרים. זהו חוף מדהים ששוכן מתחת לפרליה כ45 דקות ירידה תלולה. בMontenegro Motel לא נשאר מקום פנוי, ולכן עברנו על George House שם התפנה מקום ב40 לירות לאדם. בגורג' פחות מפואר אבל יש אחלה אווירה וחסן הבחור שמנהל את המקום דובר אנגלית שוטפת ועוזר במה שצריך. כמו כן, האוכל מצויין ובשפע. את הירידה לעמק הפרפרים כדי לעשות עם נעליים וללא מקלות הליכה שכן יש כמה קטעים שנעזרים בחבלים וצריך ידייים פנויות. החוף למטה מדהים ואפשר בכיף להעביר שם יום. יש גם מסעדה ומי שתייה. תזהרו מהצד השמאלי של החוף(שאתם עם הפנים לים), יש שם סלעים חדים לאללה, אז לטובתכם תפסו קצת מרחק.
*אופציה שאפשר לעשות למי שלא רוצה לסחוב משקל ביום הראשון היא להגיע מלכתחילה לפרליה, ולשהות שם לילה. בבוקר לקחת דולמוש לתחילת המסלול בין אובג'יק לאלו דניז וללכת נטולי משקל עד פרליה. אפשר לברר עם חסן את השעות והזמנים של הכל, זה האתר של המקום. אם אתם הולכים על אופציה זו הייתי ממליץ להזמין מראש מקום לילה הראשון והשני במקום, ואולי גם לשלישי אם תחליטו לעשות יום בעמק הפרפרים.

10/10. מכאן יש שתי דרכים אופציונליות לכפר הבא kabak. או בדרך של קייט או בדרך אחרת(סימון צהוב אדום) לאורך החוף. שאלנו את חסן אם ניתן לבצע הקפצה של התיקים לנקודה הבאה, והוא אמר שאחיו נוסע לkabak אז זה אפשרי. שמנו לב שהרבה עושים את זה שם, וגם השירות הזה לא עולה כסף, אז בררו עם חסן את האפשרות. יש אופציה לשלוח את התיקים לפנסיון בשם לolive garden הנחשב ליקר יותר או לmama's place הזול יותר. אנחנו בחרנו בmama. כשאין משקל על הגב החייים יפים ולכן בחרנו ללכת דרך החוף שהיא דרך ארוכה יותר האורכת כארבע שעות, אך מסומנת בצורה מעולה לכל אורכה. גם כאן אל תסחבו הרבה מים, באמצע הדרך יש מסעדה, שהייתה ריקה מבעלים בעוברנו שם, אך ניתן היא למלא מים בברזים החיצוניים. כאשר הדרכים מתאחדות מופיע גם הסימון של קייט (האדום לבן). שימו לב מכאן רואים את החוף המדהים של kabak שנראה גם כמו אחלה מקום להשתקע בו לאיזה יום יומיים. אל תטעו ותרדו לכיוונו שכן mams place יושב בכפר ולא בחוף אליו יש ירידה רצינית. אל תרדו אליו רק כדי לגלות שהתיקים שלכם בכלל למעלה. עלו בדרך האדומה לבנה(פנייה שמאלה שעולה למעלה) כמאה מטר לעבר הכפר ובסוף העלייה תראו את הפנסיון המדובר. מאמא היא אישה חזקה שמדברת על עצמה בגוף שלישי ושולטת במקום ובבנה ביד רמה. מחיר 50 לירות לאדם. חדרים גדולים, אוכל לא רע.

11/10 גם מפה ישנן שתי אופציות הליכה. אחת היורדת לחוף וממשיכה לכפר alinca ואחת היוצאת מעל kabak ועוברת מעל הכפר. אנחנו בחרנו באופציה השנייה הנחשבת כקלה יותר. מהבית של מאמא חוזרים עשרים מטר אחורה בכפר על דרך אספלט ועולים בסימון. יום קצר של כשלוש שעות. אין מים לאורך הדרך, אך רוב הדרך מוצלת. בכפר alinca לנו בbayram's place שאינו מדבר מילה כמעט באנגלית, אבל אשתו מדברת מעט יותר. 40 לירות לאדם. אוכל נחמד. נוף ממש יפה מהכפר שגובהו 800 מטר.

12/10 גם מפה ישנן מספר אפשרויות להליכה. אופציה ראשונה היא ללכת לbel וביום המחרת ללכת ל Gavuragili, ואופציה שנייה היא ללכת Sidyma וביום המחר לGavuragili. קייט כותבת בספרה שיש קטע הליכה שעלול להיות מסוכן אם בוחרים באופציה א'. זהו קטע תלול שברוחות וגשם כדאי להמנע ממנו. למרות שלא היו רוחות וגשם, היו לנו תיקים על הגב והעדפנו ללכת על בטוח. לכן בחרנו ללכת לכיוון sidyma. שמנו לב שהדרך לשם אינה מעניינת כל כך ועוברת על הכביש ולכן בחרנו לנסוע לשם ובאותו יום להמשיך לGavuragili ובכך "לדלג" על יום. איך עושים את זה? מבקשים מאשתו של ביירם לארוז את ארוחת הבוקר בשקית ויוצאים עם הילדים שלהם ב7:45 עם אוטובוס ילדים לכיוון boğaziçı. לא ידענו שזה לא התחנה האחרונה של האוטובוס ובמקום לרדת בנקודה שממנה הולכים לsidyma המשכנו בטעות הלאה עוד שלוש קילומטר(על המפה של קייט רואים את הקטע הזה בבירור כחיבור של כביש לבן עם צהוב). משם ישנה עלייה דרך כביש אספלט של 6 קילומטר עד שמגיעים לsidyma ובדרך עוברים בכפר dodurga. התוואי של המפה מבלבל בקטע הזה כי נראה שdodurga היא אחרי sidyma מבחינת הסדר הכרונולוגי אך זה הפוך במציאות. לאחר כשעה וחצי הליכה(יש מים לאורך הדרך) הגענו למעיין של sidyma שם עשינו הפסקת ארוחת בוקר. משם ממשיכים על הכביש ואז יש פיצול ברור של כביש שעולה למעלה לשמאל(בימינו של הכביש עמודי טלגרף) ולדרך המסומנת של קייט שיורדת ימינה. בהמשך הדרכים האלו מתאחדות. למזלנו רגע לפני שהתחלנו ללכת עצר לנו אחלה טרמפ שנסע כמובן בכביש עם עמודי הטלגרף ולקח אותנו עד bel.(הכביש הינו דרך עפר). bel זה נראה לי הכפר עם האנשים הכי נחמדים שראיתי בחיי. כל מי שפגשנו בכפר הקטן הזה הזמין אותנו לכוס תה ואוכל. ישבנו אצל אישה אחת בשם שוקרן(הראשונה שהזמינה), שהכינה לנו תה, הגישה ענבים ומילאה מים מהבאר שליד ביתה עבורנו. משם יש כשלוש -ארבע שעות הליכה עד לנקודת הסיום Gavuragili. הקטע הזה הוא לא עם סימון מדהים באיכותו ויש בו גם ירידה מאוד תלולה אך יפה שצופה על הים. ישנו בפנסיון הראשון בכפר garden משהו. זה ממש על השביל אי אפשר לפספס. מקום ממש נחמד לאישה קוראים פטמה, לא יודעים מילה באנגלית. 40 לירות לאדם, מקום נחמד מאוד עם אוכל טוב. לכפר יש חוף קטן ויפה , הולכים בדרך המסומנת (האלה מהפנסיון של הגרדן) עד שיש דרך עפר רחבה היורדת בניצב אל הים. חוף צלול ביותר ושקט מאוד. נחמד לשחות קצת ולשחרר את הגוף.

13/10. הליכה לכיוון xanthos. לדעתי יום מיותר בעליל. הליכה מיותרת שעוברת ברובה בצמוד לחממות או על מישור בין שיחי מימוזה ללא כל נוף. גם בתחילת היום הסימון גרוע ביותר והתברברנו עד שהחלטנו ללכת על הדרך הראשית. אופציית המוצא שלכם, אחרי שעה שעתיים(שבהן יש עוד נוף ונחמד ללכת) היא כאשר מגיעים לחוף של letoon אחרי שעוברים נחל קטן. שם יש מסעדה. ממליץ ביותר לנסות לתפוס טרמפ/מונית/דולמוש או כל מה שאפשר כדי לחסוך הליכה משעממת, ארוכה ומיותרת. אנחנו הלכנו כמעט את הכל. בדרך עוברים באתר עתיקות נחמד letoon ואז בתוך הכפר הגדול kumluva שזה פשוט הליכה על כבישים לצד מכוניות. בקיצור תחסכו מעצמכם. למזלנו ביציאה מkumluva תפסנו טרמפ לkinik, ומשם לקחנו מיניבוס לkas שעלה 3 לירות לאדם. אל אתר העתיקות xanthos כבר לא הגענו כי היה כבר מאוחר. בkas נשארנו ללון ב puya pansion המחיר 35 לירות לאדם כולל ארוחת בוקר בלבד(ממש טובה). פשוט יורדים מהאוטגר(שם כללי לתחנה מרכזית בטורקיה) של kas לכיוון מטה לעבר מרכז העיר(70 מטרים) ואז יש פנייה ימינה לרחוב עם המון פנסיונים. המקום שאנחנו בחרנו היה ממש אחלה.

14/10 קאש היא אחלה לעיר לנוח בה ולטייל בסביבה באיזי, כמובן שישנן מסעדות רבות. יש מלא סוכנויות טיולים עם המון אופציות לטיולי יום. אנחנו בחרנו לקחת שייט לאיזור kekova מאחת מסוכניות הטיול הרבות. bouganville adventure הייתה הסוכנות איתה כרטסנו. יש אופציה לעשות טיול קיאקים גם לשם אבל אנחנו היינו במוד של לנוח. שייט שכלל יציאה ב10:00 וחזרה ב18:00 עלה חמישים לירות לאדם. וכלל ארוחת צהריים מעולה, עצירות לאורך הדרך כולל שחייה. אנחנו ממש נהנינו וזה בא ממש במקום, גם לטייל וגם לנוח. מומלץ

15/10 נסענו לכיוון אולימפוס וציראלי. חופים הנחשבים ליפים מאוד. כשלוש שעות נסיעה מאוטוגר של קאש. משם תכננו לטייל עוד מספר ימים לאורך הדרך הליקית למרות שויתרנו על זה בהמשך. האוטובוס שיוצא מקאש לכיוון אנטליה עוצר בנקודה מסויימת. משם אפשר להמשיך בדולמוש לאולימפוס או לציראלי. אני ממליץ להחליט לאן רוצים להגיע בנקודת העצירה ולקחת את הדולמוש המתאים(כי אנחנו לקחנו את הדולמוש לצירלי, ואז משם יש עוד הליכה ארוכה עד שמגיעים לפנסיונים של אולימפוס). על כל מקרה כל האיזור שם היה מאכזב בעליל(למעט הטיול ללהבות chimera שהיה נחמד). אומרים על החופים שם שהם סוג של חופי סיני. אני בתור אחד שכבר שנים מתגעגע לא יכולתי כבר לחכות להגיע . רציתי סיני, קיבלתי ניצנים במובן הרע של המילה. אמנם החופים מאוד יפים אבל מתויירים להחריד במסווה של אותנטיות עלאק. הפנסיונים של אולימפוס זה מין רחוב שניצב לים עם שורה ארוכה של פנסיונים. שוב במסווה לא ברור של אותנטיות. מכיוון שהמקום נמצא במין שמורת טבע צריך לשלם בכניסה גם אם אתה לן בפנסיון. התשלום נעשה כאשר יוצאים מין הפנסיון לכיוון החוף. אפשר לקנות כרטיסייה של 10 ניקובים ב7.5 לירות. קיצור רחוק מאוד מלהיות סיני. חוף בהחלט יפה אבל זה לא זה...אם כבר הגעתם למקום אני הייתי ממליץ לשהות בצירלי באחד מהפנסיונים שלא צמודים לחוף. שם אין צורך לשלם בירידה לחוף וגם קרוב יותר ללכת ללהבות של chimera. להבות אלו הן תופעת טבע של אש שפורצת מהאדמה במשך כל היממה, ולכן שווה ללכת בלילה אז זה הרבה יותר מרשים. משהו כמו שעה וחצי הליכה מצירלי. אם לא מתחשק לכם ללכת אפשר לארגן דרך הפנסיון שלכם הסעה. המקום ממש יפה, כמובן שיש עלות כניסה של כמה לירות, אבל לפי דעתי זה שווה.

16-17/10 החלטנו לנסוע לאגם Eğirdir כתחנת בניים בדרך לקפדוקיה. עולים מאולימפוס/צירלי לעבר הכביש הראשי העליון ומשם ממשיכים עוד כשעתיים נסיעה לאנטליה, משם עוד כשעתיים וחצי נסיעה לאגם(העיירה והאגם באותו שם). באנטליה הסבירו לנו שהאוטובוס שיוצא משם בדרך לקפדוקיה עובר בדרך ב Eğirdir (מה שהסתבר בהמשך כמידע מוטעה לחלוטין) ונוכל לעלות עליו.
מאירדיר ישנו אוטובוס אחד ביום לכפר המרכזי בקדפדוקיה בשם גורמה שיוצא כל יום ב20:30. אם אתם יודעים שאתם מתכוונים להגיע לקפדוקיה מבעוד מועד בקשו מהפנסיון שלכם להזמין כרטיס. כי כשאנחנו הגענו לא היו בכלל כרטיסים לנסיעת הלילה לגורמה והאופציה היחידה הייתה נסיעה ב9:20 בבוקר לעיר קוניה ומשם נסיעת המשך לקפדוקיה. שימו לב! בקשו בקוניה נסיעה ישירה לגורמה. כמובן שכולם יגידו לכם שהדרך ישירה, אבל לרוב תצטרכו לרדת בעיר נבשהיר ומשם לקחת עוד אוטובוס( אם תרדו באוטוגר של נבשהיר, שני אוטובסים עד גורמה). וודאו כי כתוב על הכרטיס שלכם גורמה. חברה שאני יודע שמבצעת קווים ישירים לגורמה הינה suha (כיתוב כתום).
בעניין אגם אירדיר- ישנו ב lale hostel בבעלות איברהים. יש להם שני מבנים, אחד תחת הכותרת lale hostel ואחד בשם charlys pansion שהם סמוכים אחד לשני ובאותה בעלות. אני ממליץ לשהות באחרון, כי שם יש את המטבח, הארוחות וכו. איברהים הוא אחלה בן אדם, שממש יעזור לכם בכל מידע שתצטרכו. יש לו סבלנות של פיל ואנגלית שוטפת. אם תזמינו מראש, יבואו לאסוף אותכם מהתחנה המרכזית של אירדיר עם אוטו. על אף שהמרחק לא גדול אבל בכל זאת זה נחמד. שילמנו שם 70(ביחד) עבור חדר עם ארוחת בוקר. מהפנסיון אפשר לרדת ישירות לשחות במימיו הקרירים משהו של האגם. העיירה עצמה נחמדה ושקטה.
ביום השני באירדיר יצאנו לטיול אופנים לאחד הפארקים באיזור, ניתן לשכור אופניים דרך איברהים ולקבל מפה. ישנם מגוון של טיולים באיזור. אנחנו יצאנו לטיול הכי מומלץ שלהם שאורך כ55 קילומטר על מישור בלבד, חלק אספלט וחלק כורכר. הדרך ממש יפה, ועוברים ליד מטעי תפוחים רבים. מכיוון שרכבנו בדיוק בזמן הקטיף, אז הקוטפים כמעט בכל חלקה נתנו לנו תפוחים טעימים לאללה. הבעיה שכל אחד מציע ולא נעים לסרב והתיק מתחיל לקבל משקל. למרות שאיברהים מציג את הטיול כקליל, למי שלא בכושר רכיבה כמוני זה לא היה הדבר הכי קל בעולם וצריך לדעת את זה. למי שרוכב המון כמו אבא שלי זה באמת יהיה קליל. דבר חשוב נוסף הוא שהפנימיות לא מלאות בחומר אוטם פנצ'רים, ויש סיכוי גדול לקבל פנצ'ר בגלל תנאי הדרך. איברהים מספק ציוד לתיקון פנצ'רים ופנימיות חלופיות, אבל בשביל זה כדאי לדעת לתקן. אנחנו המלצנו לאיברהים לקנות פנימיות עם חומר הסותם פנצ'רים(ג'יפה). אולי עד שתגיעו הוא יקנה כאלה.

18/22/10 נסענו לקפדוקיה שם שהינו בגורמה כבסיס לטיולי יום באיזור. האפשרויות הן רבות ואפשר לשכור רכב, לטייל רגלית, או באמצעות סוכניות הטיולים הרבות שיש בסביבה. אנחנו שהינו בpardise cave hotel וסיכמנו איתם על הנחה קטנה מכיוון שבאנו לארבע לילות. המחיר לחדר זוגי היה 50 לירות ביחד כולל ארוחות בוקר. גן עדן זה לא בלשון המעטה, אבל לפי דעתי זה המחיר הכי זול בסביבה. חוץ מזה הרבה תרמילאים צעירים מגיעים לשם אז יש אווירה טובה. בנוסף יש מרפסת עם נוף מדהים ואחלה מקלחת. דבר חשוב ששמנו לב אליו הוא שרוב הפנסיונים בגורמה נמצאים בשכירות ולא בבעלות קבועה. כך שהמלצה על בעלים נחמדים וצוות מדהים יכולים להיות לא רלוונטים אפילו בפרק זמן של כמה חודשים שלא לדבר על כמה שנים. למשל, הבוס של הפרדייס עמד להתחלף לאחר עזיבתנו. בכל אופן, האיזור מתוייר מאוד, אבל המרחבים גדולים אז יש מקום לכולם. משם ביום האחרון נסענו לעיר קייסרי(שעה נסיעה) ומשם טיסה של שעה לאיסטנבול. שימו לב שאם אתם צריכים לעבור בין שדות התעופה של איסטנבול(מהשדה התעופה הפנימי לבין לאומי) זה יכול לקחת כמה שעות אז קחו את זה בחשבון.

לסיכום, ממש נהנינו מהטיול. אני חושב שטורקיה היא יעד מצויין לטיול תרמילאי, בגלל שהיא קרובה לא יקרה, ומאוד מגוונת לטיול. אפשר לחוות שם מגוון רחב של נופים ותרבויות.









אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של dorismei?

לכל הפוסטים של dorismei »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×