טיול בפרובינציות האטלנטיות בקנדה, סתיו 2018

תמונה ראשית עבור: טיול בפרובינציות האטלנטיות בקנדה, סתיו 2018 - תמונת קאבר
מימין מסלול הסקיי ליין, משמאל העיירה Peggys Cove ולמטה ציפור הסולה בשמורת הטבע בונאוונטור

הקדמה:

קנדה המדינה השנייה בגודלה בעולם, נמצאת בצפון אמריקה, מדינה עצומה בצפיפות אוכלוסין קטן, כ-10% משטחה מכוסים באגמים, חלקה הצפוני הגדול הוא מדבר קרח שרק מעטים גרים בו, בדרומה שוכנת ארה"ב וגבולן המשותף משתרע על למעלה מ-8,000 קמ"ר.

קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות בעלות סמכויות שלטוניות, הטריטוריות נמצאות בצפון המדינה והפרובינציות בדרומה, רובן גובלות עם ארה"ב .

ארבע פרובינציות נקראות הפרובינציות האטלנטיות. והן: נובה סקושה, ניו ברנזוויק אי הנסיך אדוארד והאי ניו פאונדלנד הכולל את חצי האי לברדור.

חלק גדול משטחה של קנדה מכוסה ביערות ובתקופת הסתיו בה היינו מתחילה השלכת שמשאירה את היערות עם כתמים אדומים וגווני צבע מרהיבים.

קנדה ארץ של טבע אין סופי, ערים מעניינות, תרבות שלג ואנשים חביבים ומאירי פנים.

אחרי שטיילנו בעבר בפרובינציות המערביות מקולומביה הבריטית מזרחה, והתרשמנו מהחוויה הקנדית, החלטנו להגיע לקנדה מכיוון הפרובינציות האטלנטיות כולל הערים קווויבק ומונטריאול.

בתהליך תכנון הטיול הבנו שיהיה צורך בנסיעה ארוכה של ק"מ רבים מדי יום, ככה זה שרוצים לראות את ההיצע הנפלא שיש במדינה הגדולה הזו.

הטיול שלנו החל בעיר ניו יורק שם נחתנו ומשם לקחנו את הרכב לנסיעה של כ-800 ק"מ בכיוון צפון מזרח (קטע הדרך הזה לקח לנו כ-4 ימים והוא אינו כלול בסקירה), בסיום הפרק הקנדי של הטיול, ירדנו דרומה חזרה לעיר ניו יורק.

את המעבר מארה"ב לקנדה עשינו בנקודה Calais משם נכנסנו לקנדה לפרובינציית ניו ברנזוויק, עוד כ-130 ק"מ והגענו לעיירה סנט ג'ואן למלון שהזמנו.

15/9/18

התחלנו את היום בסנט ג'והן הנמצאת בפרובינציית ניו ברנזוויק שבקנדה היעד הראשון היה השוק המקורה של העיר שפתוח בימי שישי בלבד, הגענו אליו ונכנסנו למבנה, קצת הופתענו מגודלו, ציפינו לשוק גדול וצבעוני, קיבלנו שוק קטן יחסית עם מבחר דל. משם נסענו לבית הכנסת היהודי "שערי צדק", הצמוד למוזיאון היהודי, שניהם שוכנים במבנה יפה העשוי אבן אדומה, אולם כרגיל כמו שחשבנו שיקרה, הם היו סגורים, ישנם ימי פתיחה בודדים בשבוע ואנחנו הגענו בימי הסגירה שלהם.

מבית הכנסת נסענו למקום שבו ניתן לראות את התהליכים של הגאות והשפל, הנהר זורם לים והים זורם לנהר והמפגש ביניהם יוצר גלים וקצף. משם המשכנו לפארק Irving קראנו שזהו פארק גדול ויפה ואכן כשהגענו לשם נסענו כ-5 ק"מ בשבילי היער בהיקף חצי האי, בדרך יש מקומות רבים לפיקניק, ומקומות תצפית לים, עצרנו שם להפסקת צהריים ושסיימנו, נסענו ל- Hopewell Rocks Park‏‏‏‏, המיוחד באתר הזה (עולה כ-10 דולר קנדי לאדם) שניתן לראות בו שוב את הגאות והשפל, בשעת השפל יש חוף ים וניתן לרדת אליו, ובשעת הגאות כל החוף והסלעים הגבוהים בו מוצפים בכ-5 מ' מים. כשסיימו שם שמנו את פעמינו לעיר מונקטון שם חיכה לנו מלון.

16/9/18

יצאנו בבוקר ממונקטון לעיירה Chéticamp הנמצאת במרחק של כ- 465 ק"מ, העיירה הזו היא בסיס לביקור בשמורת הטבע הלאומית קייפ ברטון, הדרך לשם אמנם ארוכה מאד ואין בסביבתה כל אטרקציה מיוחדת, אולם הכבישים טובים ומהירים ובנסיעה רצופה ניתן לעבור את המרחק בכ-5 שעות, אנחנו עשינו כמובן הפסקות בדרך ולקראת השעה 17:30 הגענו לעיירה.

למרות שיש בעיירה הרבה מוטלים ומגיעים אליה הרבה תיירים, העיירה נשארה משעממת וישנונית לחלוטין, אין בה כל פעילות, מעט מסעדות ולא מעבר לכך, הסתפקנו בנסיעה מהירה לאורך הכביש היחיד שיש בה והבנו שאין בה כלום ועל כן חזרנו למלון/מוטל שלנו להיערכות לקראת המחר.

17/9/18

את היום הזה הקדשנו לשמורת הטבע הלאומית קייפ ברטון, התחלנו במרכז המבקרים שלה, שם רכשנו כרטיסי כניסה לאתר (כ-8 דולר קנדי לאדם) קיבלנו מפה והתחלנו לנסוע במה שקרוי מסלול קאבוט (זה שמו של הכביש המקיף את כל אתרי השמורה ואורכו כ-80 ק"מ)

לא ניתן וגם אין צורך לעבור את כל המסלולים בשמורה, לפי ההמלצה שקראנו התחלנו במסלול הקרוי: Le chemin du Buttereau(מס' 3 במפה של האתר) לפי מה שקראנו, אורכו לכל כיוון 2.3 ק"מ והוא מוביל ביער לתצפיות על הים, אז זהו, שזה ממש לא היה מדוייק, מסלולים 3, 4 מחוברים ביניהם והמרחק מאחד לשני הוא 4.6 ק"מ ניתן להגיע ממסלול 3 לנקודת התצפית והמרחק הוא כ-3.3 ק"מ, ואפשר להגיע לתצפית מנקודה 4 והמרחק קצר יותר, סה"כ למי שרוצה לעשות את המסלול הזה עדיף שיבחר במסלול 4.

המשכנו אחרי המסלול הזה למסלול הבא גולת הכותרת של השמורה, מסלול הסקיי ליין בדרך אפשר ורצוי לעצור בכל נקודת תצפית שמשקיפה על הנופים היפים של השמורה מסלול הסקיי ליין גם הוא מסלול מעגלי ומי שהולך את כולו יגמא כ-9 ק"מ, אנחנו בחרנו בנקודות התצפית העיקריות במסלול כשנקודת התצפית העיקרית סוטה מעט מהמסלול כדי לקצר את כל המסלול עדיף במזלג (אחרי כ-חצי ק"מ מההתחלה), לקחת את הנתיב השמאלי, בדרך עוברים מכלאות של מוס (אייל קורא), ולא היה בהם מוסים, מגיעים לנקודת תצפית יפה אחרי כ-2.5 ק"מ וממשיכים עוד כחצי ק"מ לנקודת התצפית היפה במסלול, נקודת תצפית זו בנויה ממדרגים שונים כשהמדרג התחתון הוא המרשים והיפה מכולם, ההליכה במדרגים היא על משטח עץ וכולל 287 מדרגות מהמדרג העליון למדרג התחתון, מומלץ מאד להגיע לנקודת תצפית זו, היא פסטוראלית, עם תצפית על כל הסביבה, שווה את המאמץ.

המשכנו לנסוע בשמורה בין התצפיות היפות, יש הרבה שולחנות במקומות החניה, ישנם שירותים בהרבה מקומות והכול מפורט במפה שמקבלים במרכז המבקרים, סה"כ תתכננו יום שלם לשמורה ותבדקו היטב לאיזה מסלול אתם בוחרים להגיע (הסקיי ליין הוא כמובן מסלול חובה)

המשכנו בשמורה לכיוון העיירה Ingonish שם חיכה לנו הצימר הנפלא שהזמנו, מחר מחכה לנו שוב דרך ארוכה עד לעיר הליפקס, בירתה של פרובינציה נובה סקושה.

18/9/18

קמנו בבוקר לנסיעה ארוכה של כ-420 ק"מ לעיר הליפקס, בירתה של פרובינציית נובה סקושה, תוכנת הניווט הראתה שאת המרחק הזה ניתן לעבור בכ-4.5 שעות.

הנסיעה בחלקה ליד הים עם מראה פסטוראלי של חוף ומפרצים, נסענו על כביש עד שהוא נגמר לתוך אגם, ראינו ממול את המעבורת שבימים כתיקונם אמורה להעביר אותנו לגדה השנייה, אולם הפעם הבנו שזה לא יקרה וחזרנו כ-5 ק"מ לדרך חלופית (בהמשך ראינו את השילוט שמראה שאכן אין מעבורות היום).

עשינו הפסקות בדרך, זה לא נדיר במיוחד למצוא שולחנות בדרך על פי רוב ליד תחנות דלק, שם גם אפשר לרכוש שתייה ומאפים ואפילו סלטים מוכנים וכריכים.

הגענו להליפקס בערך בשעה 15:00 המלון שלנו נמצא ב-Dartmouth מאין פרבר של הליפקס, התארגנו בחדר ויצאנו לפי ההסבר שקיבלנו לאזור הנמל, שם מצאנו די בקלות חניה לרכב והלכנו לטרמינל של המעבורות החוצות את המפרץ לעיר הליפקס.

המחיר לאדם הוא הוא 2.5 דולר קנדי המעבורת אינה מיועדת לכלי רכב, השיוט לוקח כ-7 דקות ומגיעים לצד השני של המפרץ, טיילנו קצת בעיר, עלינו למצודה שכבר הייתה סגורה (נסגרת בשעה 17:00), המשכנו קצת לטייל ברחובות העיר, עיר נעימה אבל אין מה לתכנן שהייה ארוכה בה, חזרנו לרכב שלנו עם המעבורת (בעיקרון הכרטיס למעבורת תוקפו יפה לשעה וחצי, אם מגיעים למעבורת בדרך חזרה במסגרת הזמן הזה, לא צריך לרכוש כרטיס חדש), חזרנו למלון ולפני שהלכנו להתארגן בחדר, נכנסנו לסופרמרקט הענק הנמצא ליד המלון, הצטיידנו במצרכים והלכנו להתארגן, באה מנוחה לייגע אחרי נסיעה ארוכה כל כך. מחר היום האחרון שלנו בנובה סקושה ועוברים לניו ברנזוויק.

19/9/18

יצאנו בבוקר מהמלון בהליפקס כשפנינו לכיוון העיירה Peggys Cove כ-45 ק"מ נסיעה והגענו לעיירה שכוללת אולי 20 בתים ישנים שום דבר לא העיד בכניסה לעיירה מדוע בכלל הומלץ להגיע לכאן, נכנסנו למבנה המידע לתיירים, קיבלנו הסבר והתחלנו ללכת לכיוון האטרקציה העיקרית בעיירה, בדרך התעכבנו כדי לראות שוב את תהליך הבישול של הלובסטרים, בהמשך כבר ראינו מגרש חניה גדול מלא במכוניות ואת האטרקציה של העיירה ואלו הבולדרים הענקיים וסלעי הגרניט שפרוסים בין הים לעיירה ובמרכזם מגדלור, זה הסמל של העיירה וזו הסיבה שרבים מגיעים לשם, ניתן ללכת על הסלעים הרבה מצטלמים ומציירים שם, אנחנו היינו שם כחצי שעה ובדרך לרכב נכנסנו לחנות המזכרות והתפתינו לקנות מזכרת מהמקום.

מהעיירה Peggys Cove המשכנו ליעד הבא העיירה Lunenburg המיוחד בעיירה הזו שגדולה בהרבה מזו שעזבנו, הם הבתים הצבועים בצבעים בוהקים וצבעוניים, העיירה כמו רבות אחרות באזור, שליד מפרץ, יש בה מוזיאון לימאות ומוזיאון פתוח שמראה אוניות ישנות, גם לכאן הגיעו הרבה תיירים, אונסקו הכריז על העיירה הזו כאתר מורשת עולמי.

המשכנו משם לכיוון העיירה East LaHave, שם הבנו שצריכה להיות מעבורת שמעבירה אותנו עם הרכב לצידו השני של המפרץ כדי להמשיך בדרך, היות ולא מצאנו את נמל המעבורות, שמנו בתוכנת הניווט את היעד הבא שמורת Kejimkujik national park בתקווה שהתוכנה תמצא לנו דרך מוצא שלא במעבורת ואכן הוויז הכול יכול מצא לנו נתיב שמגיע לגשר שחוצה את המפרץ והכול בא על מקומו בשלום.

פנינו לשמורה לפני שנגיע למלון שהזמנו, אחרי כ-85 ק"מ הגענו לפתח השמורה והופתענו, מסתבר שהכניסה לשמורה עולה כסף (11 דולר קנדי +) והשמורה למעשה משמשת מטיילים שבאים לעשות בא טיולים רגליים ואפילו לישון בקמפינג הנמצא שם, לנו זה לא התאים לתוכניות בשעה זו, אז עזבנו את השמורה ושמנו פעמינו למלון הנמצא בעיירה Annapolis Royal הגענו לבית גדול ומטופח, זה שוב היה צימר אבל הפעם בבית מיוחד ספון עץ הכולל פרטי ריהוט עתיקים בכל אחד מהחדרים שבו, נתנו לנו לבחור את החדר, התארגנו והלכנו לסיור קצר בעיירה, גם Annapolis Royal שוכנת על שפת מפרץ, זו עיירה רגועה עם מעט חנויות ופעילות.

בסה"כ הדרך היום שהסתכמה בכ- 300 ק"מ הייתה מאד יפה, מרבית הזמן נסענו ליד מפרצים ועיירות חוף עם מרינות ודייגים.

מחר מחכה לנו עוד נסיעה ארוכה, נפרדים מנובה סקושה בדרך לניו ברנזוויק.

20/9/18

בבוקר יצאנו מהצימר המפואר שהיינו בו בלילה ב-Annapolis Royal לכיוון העיר Digby משם אנחנו אמורים לעלות למעבורת שתחצה את מפרץ פנדי לעיר סט ג'ון.

את ההזמנה למעבורת והתשלום עבורה עשינו עוד לפני תחילת הטיול וקבענו את השעה 11:00 כשעה שבה נצא לדרך במעבורת, את הפרט הזה שכחנו, ויצאנו בשאננות רבה מהצימר לכיוון דיגבי, מרחק של 35 ק"מ, לא בדקנו מתי צריך לצאת, לא בדקנו כלום כמו זוג טירונים אבל למזלנו כי רב, הגענו בדיוק בזמן כדי לעלות למעבורת, בשעה 10:30 התייצבנו בשיירה לפני המעבורת ועלינו עליה עם עוד עשרות משאיות, קרוונים ומכוניות. אחרי שמשאירים את הרכב, לא ניתן לחזור אליו עד סיום השיט, למעלה בסיפון יש את כל הנוחות האפשרית לשהייה של כשעתיים.

כשהמעבורת הגיעה ליעד, ירדנו לרכב ויצאנו ממנה לכיוון העיר Fredericton בירתה של ניו ברנזוויק, לא היה לנו כמעט מידע על העיר הזו, בכל המידע שאספנו לא מצאנו מידע רב על העיר, מעבר לשורה או שתיים שסיכמו שאין מה לעשות בה, אבל היות והיינו צריכים לבחור להגיע שוב מסנט ג'ון למונקטון או ל-Fredericton ובמונקטון כבר היינו, בחרנו להגיע לעיר הבירה, מרחק של כ-120 ק"מ מסט ג'ון, לא התחרטנו על כך, העיר אמנם אינה מוצפת באטרקציות לתיירים אולם זו עיר מאד נעימה, התחלנו בבית העיריה שם חנינו ושם יש גם מידע לתיירים, הגב' המאד אדיבה שקיבלה את פנינו נתנה לנו טופס חנייה חינם לשעתיים והסבירה לאן כדאי לטייל.

טיילנו בעיר כשעה וחצי, עלינו על הגשר להולכי רגל, נכנסנו לקתדרלה, והלכנו לאורך הנהר הזורם בעיר (הנהר הוא למעשה שלוחה של מפרץ פנדי שהוא שלוחה שיוצאת מהאוקיינוס)

מ-Fredericton יצאנו לדרך של כ-175 ק"מ ל-Miramichi נסענו בנסיעה רצופה למרות שהחלטנו שאם יהיו שולחנות בדרך נעצור למנוחת קפה.

הגענו למלון (הפעם זה היה מלון אחרי כמה ימים של צימר שחלקם מתחזים למלון) Days in מלון שאנחנו מאד אוהבים בטיולים האלו, החדרים מרווחים ונוחים, יש חניה, יש מכונת כביסה וארוחת בוקר טובה, המתכונת קבועה ומתאימה לנו.

אחרי שהתארגנו הלכנו לסופר מרקט עצום מהרשת שהתנסינו בה כבר, הצטיידנו במזון וחזרנו לחדר.

מחר למעשה אנחנו ממשיכים עוד מעט בניו ברנזוויק ועוברים לקוויבק .

21/9/18

יצאנו בבוקר מ-Miramichi כשפנינו צפונה לכיוון חצי האי Gespe הנמצא בשטחי פרובינציית קוויבק, היעד הראשון בנסיעה הייתה העיירה Bathurs הנמצאת במרחק של כ-80 ק"מ מ-Miramichi העיירה היא למעשה לשון יבשה הנכנס לתוך הים, אין בה אטרקציות גדולות וחשובות מלבד המראה של לשון היבשה, בביקור שעשינו במרכז המידע לתיירים חשפו בפנינו גם את הימצאותו של Pabineau Falls - נהר הכולל סלעי גרניט גדולים, הם קוראים לתופעה מפל, אבל בעונה זו יש זרימה יפה של מים ומראה מקסים ליד יער, כל זאת במרחק של כ-13 ק"מ מהעיירה, הביקור שם בהחלט מומלץ.

משם יצאנו לדרך ארוכה לעיירה Campbellton שהיא למעשה עיירת הגבול שבין ניו ברנזוויק לקוויבק, גם שם נכנסנו לקבל מפה ולבדוק אטרקציות לביקור אבל הבנו שהאטרקציה הגדולה ביותר שם היא הגשר הגדול החוצה את הנהר בדרך החוצה.

היעד הבא במרחק של כ-60 ק"מ הייתה העיירה Carleton-sur-mer‏ שם הזמנו מלון, אבל בחרנו לחלוף על פני המלון ולראות קודם את Pointe Tracadigash, שוב לשון ים צרה שמסתיימת במגדלור, משם חזרנו על פעמינו למלון.

מחר מחכה לנו המשך הנסיעה בחצי האי לשמורת הטבע בונאוונטור, בתקווה שמזג האוויר ישתפר וניתן יהיה לטייל שם.

22/9/18

מזג האוויר שהקביל את פנינו בבוקר לא הבטיח טובות, רוח חזקה וקור בלי גשם שהבריח אותנו מהר לאוטו לנסיעה של כ-200 ק"מ מ- Carleton-sur-mer‏ שבה ישנו לעיירה Perce שממנה יוצא השיט לשמורת הטבע בונאוונטור שיש בה מושבה של עשרות אלפי עופות סולה צפונית ובעונה זו ישנם גם אלפי כלבי ים, חוויה מיוחדת.

אחרי כשעתיים הגענו לעיירה, פנינו למרכז המידע ולאכזבתנו מזג האוויר ביטל את כל ההפלגות לאי, אחרי התלבטויות החלטנו להמשיך עוד כ-60 ק"מ בהמשך הדרך המתוכננת לעיר Gaspe שם הזמנו מלון ולהמשיך את תכנית יום המחרת ולבקר היום בשמורת הטבע Forillon National Park, השמורה נמצאת כ-28 ק"מ בהמשך הדרך אחרי גספי.

אחרי התארגנות במלון יצאנו לדרך לשמורה, לשמורה יש שתי כניסות, לפני הכניסה שלנו מהכיוון שהגענו, היה מרכז מידע גדול ובחורה אדיבה הסבירה לנו מה רואים איפה וציידה אותנו במפה. יצאנו ממרכז המידע והמשכנו לנסוע עוד כ-5 ק"מ עד שהגענו לכניסה, שם שילמנו עבור כרטיס כניסה, (5.65 דולר קנדי למבוגר, 10.95 למשפחה) המשכנו בכביש עוד ק"מ רבים עד שהכביש הסתיים בכיכר, שם חנו מכוניות רבות והבנו שזה תחילת המסלול שלנו.

עוברים את השער הסגור והולכים על דרך סלולה כ-3.2 ק"מ, מרבית הדרך נוחה, הנוף מהמצוקים על הים מלווה אותנו כל הדרך ואפילו עם תגיעו לפנות ערב תוכלו לראות דרבנים,

עבור 600 המ' האחרונים צריך מעט מאמץ לעליה רצופה ואז מגיעים למגדלור הגבוה בקנדה ולמראה המצוקים בים בהחלט מראה מרשים, אפשר להתאמץ ולראות בים גם כלבי ים מלבד הרבה עופות באוויר ובים.

אחרי שסיימנו להתרשם מהנוף ומהדורבנים שהיו שם, חזרנו את הדרך חזרה השעה הייתה 5 וחצי והערב יורד בשעה 6 ורבע ולכן החלטנו לעשות מסלול נוסף קצר אליו צריך להגיע מהכניסה השנייה, נסענו אליה כרבע שעה, נכנסנו (באותו כרטיס שקנינו) ונסענו עם הרכב לכיוון המצוק לפי השם: Cap Bon Ami

מגיעים אליו עם הרכב וחונים, גם שם יש מראה מרשים של מפרץ עם מצוקים, והנסיעה אליו בהחלט מצדיקה את המאמץ.

מהשמורה יצאנו והצטיידנו בדרך חזרנו למלון.

מחר נברר לגבי השיט לאי ושמורת הטבע בונאוונטור, אם מזג האוויר יאפשר שיט לשם, נחזור חזרה ל- Perceונעשה את התוכנית של היום ומשם נמשיך את הדרך לפי התכנון בחצי האי גספה.

23/9/18

בבוקר השכמנו קום כדי לבדוק את האפשרות לחזור לעיירה פרס ולהשלים את הביקור באי ושמורת הטבע בונאוונטור.

בשלב הראשון ניגשנו לקבלה במלון וביקשנו ממנה לצלצל למרכז מכירת הכרטיסים לספינה ולבדוק אם מזג האוויר מאפשר שיט לאי, אחרי שקיבלנו תשובה חיובית, התארגנו במהירות ויצאנו בסביבות השעה 8 כדי להגיע לשיט הראשון היוצא בשעה 9, נסענו את 67 הק"מ לעיר פרס והספקנו לחנות את הרכב, לקנות כרטיסים ולעלות לספינה.

הספינה עושה את דרכה לאי דרך המצוק הגדול ומקיפה את האי לפני שהיא עוגנת במזח באי, סה"כ זמן השיט הלוך לאי, כ-50 דקות, אחרי הירידה מהספינה, הולכים למרכז הכרטיסים לקנות כרטיס (8.6 דולר קנדי למבוגר), לפני קניית הכרטיסים מקבלים הסבר קצר על המסלולים באי כשהיעד העיקרי הוא מקום הכינוס של עשרות אלפי ציפורי הסולה שנמצאים באי.

באי יש שני מסלולים, המסלול הארוך מקיף את האי מהמזח ועד למקום הציפורים, משך ההליכה המשוער כשעתיים.

המסלול השני חוצה את האי ממרכז הכרטיסים לציפורים, אורכו כ2.8 ק"מ לכל כיוון ומשך הזמן לכל כיוון – 45 דקות, המסלול נוח ומתחיל במדרגות עץ ממשיך במסלול מובנה בדרגת קושי קלה.

אחרי כ-40 דקות הגענו למקום הכינוס של הציפורים ונדהמנו מהכמות והרעש, אלפי ציפורים מקרקרות ורבות על מקום, המראה מיוחד ולנו זו הייתה הפעם הראשונה לחוות מראה כזה, עמדנו, הסתכלנו, צילמנו כ-20 דקות והתחלנו בהליכה חזרה בשביל לכיוון המזח.

הספינה חזרה יצאה בשעה 11:30, מזג האוויר טלטל את הספינה ואחרי רבע שעה היא הגיעה למזח בפרס, משם לקחנו את הרכב והתחלנו לנסוע שוב את הדרך לגספ.

עכשיו חיכתה לנו עוד נסיעה של כ-350 ק"מ ליעד של סוף היום – העיר מתן, מזג האוויר היה חורפי למדי, לא ירד גשם אבל הייתה רוח חזקה שלא אפשרה לנו לעשות הפסקות וליהנות מעשרות החניונים שיש במסלול הנסיעה שמקיף את האי.

הדרך הייתה מעניינת, עצרנו בשני יישובים עם מגדלור, אין אטרקציות מיוחדות שמעכבות את הנסיעה אבל הדרך יפה, בחלקה ממש לאורך קו הים כשהגלים ביום סוער כזה מתנפצים על דופן הכביש. בסופו של דבר גם הנסיעה הארוכה הזו הסתיימה, בשעה 18:30 הגענו למתן למלון שהזמנו, מתן היא עיר גדולה ואת זה ניתן לראות בכל הרשתות הגדולות שמקבלות את פניך בכניסה לעיר כולל מקדונלד.

מחר מוקדם בבוקר מחכה לנו הפלגה במעבורת לחציית נהר סנט לורנס ומשם נמשיך בגדה הצפונית של הנהר לכיוון העיר קוויבק.

24/9/18

מזח המעבורת היה ממש קרוב למלון כך שהנסיעה אליו ארכה כדקה, הכרטיסים שלנו היו למעבורת של השעה 8 ובשעה 7 וחצי התייצבנו שם, השומר בפתח וידא שיש לנו הזמנה ושלח אותנו לתור העלייה למעבורת, המעבורת הזו הייתה גדולה בהרבה מהמעבורת הקודמת ששטנו בה וגם מפוארת ומאובזרת ממנה המחיר לרכב ושני נוסעים היה כ-88 דולר קנדי, חלק שולם מראש עם ההזמנה שעשיתי באינטרנט והחלק הנותר לתשלום במעבורת.

למרות שפנינו לכיוון קוויבק, בחרנו לשוט ליעד Godbout המרוחק ב-57 ק" מ בכיוון ההפוך ליעד שלנו מפני שהמעבורת לשם יצאה מוקדם בבוקר ולא בצהרים כפי שהמעבורת ל- Baie-Comeau תוכננה לצאת.

אחרי שהחנינו את הרכב, הלכנו להשלים את התשלום, קנינו כוס שתיה ומצאנו לנו מקום נוח במעבורת מול החלונות בכיוון ההפלגה אחרי כשעה וחצי הגענו ליעד והתחלנו את הנסיעה ליעד להיום, העיר Tadoussac דרך של כ-240 ק"מ שעוברים ליד מפרצים פסטורליים, דרך נוחה בין כפרים, ניתן לבצע אותה בכ-3 שעות מפני שאין שום יעד אטרקטיבי בדרך לשם, אנחנו התעכבנו מעט להפסקת אוכל בדרך ועקב תאונה קטלנית שהייתה בדרך, התעכבנו עוד כשעה והגענו ל-Tadoussac בערך בשעה 16:30, התארגנו במלון והלכנו לטייל בעיירה הנחמדה הזו שמרבית התיירים המטיילים בה, מגיעים לכאן בעיקר לראות את האטרקציה של הלוויתנים, אנחנו הזמנו מראש כרטיסים לסיור הימי הזה אולם התברר לנו שהסיור שלנו יוצא מעיירה אחרת הנמצאת כ-35 ק"מ בכיוון ממנו באנו מה שאומר שבבוקר אנחנו נצטרך לנסוע חזרה ולשוב על עקבותינו.

יש שיט בספינה ויש שיט בסירת זודיאק, בספינה אפשר להתגונן מהרוח וחופשיים להסתובב אולם מגיעים רחוק יותר לליוויתנים, אנחנו הזמנו סיור בזודיאק ובערב התארגנו עם כל התחמושת נגד קור שיש לנו לקראת המחר.

25/9/18

בבוקר קמנו מוקדם והתארגנו כדי להגיע בזמן לסיור הימי שלנו שיוצא מעיירה שכנה במרחק של 35 ק"מ מטאדוסאק.

הגענו לעיירה לפני השעה 09:00, חיפשנו את המשרד שמוציא לשייט קיבלנו שם את הכרטיסים שלנו ונכנסנו לחדר שכן כדי להתארגן עם הבגדים, בשיט כזה מקבלים מעיל ומכנסיים שהם גם נגד הרוח וגם נגד המים הניתזים במהלך השיט, מקבלים גם כובעים חמים וכפפות ואנחנו אחרי שבחרנו והתלבשנו, נראינו כמו שני דובונים, בבוא השעה נכנסנו לאוטובוס שהוביל אותנו למזח מרחק של 2 דקות נסיעה, משם ירדנו לסירה שלנו ואיתנו עוד כ-10 אנשים, את הסירה משייט מי שמשמש גם כמדריך.

בתחילה נסענו במהירות יחסית ללב הים למקום שבו הוא חשב שיש ליוויתנים, יש קשר בין הסירות והן מתעדכנות על הימצאותם של הלוויתנים, אחרי כ-20 דקות הגענו למקום שבו ניתן היה לראותם, פה ושם ניתן לראות אותם יוצאים, לפי מה שנאמר לנו, לקראת החורף נוכחותם הולכת ופוחתת והם מחפשים מקום חמים יותר כדי ללדת את הוולדות שלהם, הסתובבנו כשעה וחצי ממקום למקום, ראינו עוד כמה ליוויתנים, קשה היה לתפוס אותם בפוזה לצילום, וכשמיצינו את החוויה, התחלנו לחזור למזח.

לסיכום, זו חוויה חד פעמית לפחות בעונה זו של השנה, לא הייתי חוזר לזה שוב מה עוד שחוויתי בעבר שיט דומה פורה יותר.

מהעיירת השיט חזרנו לכיוון טודוסאק, בשלב כלשהוא עלינו על מעבורת כדי לחצות את הנהר, המעבורת מגיעה כל רבע שעה, מעלה מכוניות ואנשים ועוברת לגדה השנייה השיט אינו עולה כסף ונמשך כ-10 דקות.

המשכנו בדרכנו לתחנה הבאה שלנו: Pointe-au-Pic היעד בעיירה הזו היה בית מלון מפואר שהיה בעבר טירה (Fairmont le manoir), המלון שוכן לשפת הים, מבנה עצום וגן מטופח, שווה להתעכב ולראות אותו.

משם המשכנו ל-קניון סנט אן (Canyon Ste-Anne) המומלץ, אולם פיספסנו את ההגעה אליו ב-8 דקות ומצאנו עצמנו מול שער נעול.

היעד הבא Baie-Saint-Paul עיירה שתוארה כעיירה ציורית אולם מלבד רחוב אחד נחמד לא ראינו בה כל ציוריות אבל עצרנו ונכנסנו לכנסייה עצומה שנמצאת על אם הדרך, עד עתה לא ראינו כנסייה גדולה ועצומה כזו בצפון אמריקה, בדרך כלל הכנסיות פה אינן מרשימות ולא מהוות יעד מיוחד לביקור, אולם זו לפי מה שקראנו מהווה יעד חשוב למאמינים שמגיעים אליה בהמוניהם, המבנה מבחוץ עצום ומוזר היה לראות שפנים הכנסייה לא העיד על המראה החיצוני, אמנם האולם המרכזי היה גדול מאד אבל תקרתו הייתה נמוכה באופן חריג לכנסיות שמתיימרות להיות גבוהות ומרשימות .

מחוץ לכנסייה חוצים את הכביש ומנזר המתנשא על גבעה, ובדרך אליו יש 14 פסלים של ישו במצבים השונים שלו מתפיסתו ועד צליבתו, משהו שלדעתי מדמה את וייה דלה רוזה בירושלים, הפסלים מאד מרשימים וכדאי לראותם.

משם שמנו פעמינו לעיר קוויבק, ידענו שעקב השעה המאוחרת לא נספיק להגיע גם למפלים Montmorency Falls אבל המרחק בינם לעיר קוויבק אינו גדול והחלטנו להשאיר אותם ליום שנעזוב את קוויבק.

הגענו למלון שתיכננו בערך בשעה 6 , הגב' הנחמדה הראתה לנו את החדר ונדהמנו עד כמה הוא אינו תואם את ההזמנה שלנו, היות וחדרים פנויים אחרים לא היו לה, סיכמנו איתה שנבטל את ההזמנה בלי חיוב ונזמין מלון אחר וכך עשינו, המלון החדש שהזמנו היה עולם אחר, סוויטה רחבה של שני חדרים מאובזרים, אפילו גילינו שיש בו מכונת כביסה, התארגנו אכלנו, כיבסנו וסיימנו את היום.

מחר יום קוויבק.

26/9/18

התארגנו בבוקר ליציאה, ההתלבטות שלנו הייתה אם להגיע מהמלון למרכז בתחבורה ציבורית או ברכב, בסוף החלטנו לנסוע ברכב ולהתכוונן לחניה מרכזית במרכז העיר, הנסיעה לשם הייתה מהירה למדי כי הכבישים המחברים בין חלקי העיר הם מהירים ונוחים, הגענו לחניה וראינו שהיא מלאה, חיפשנו חניון אחר ומצאנו לא רחוק משם חניון שגם הוא היה כמעט מלא (מה שמעיד שגם בימי חול בשעות הבוקר, החניונים מלאים וקשה למצוא חניה), חנינו בו, סימנו את מיקומו בוויז ויצאנו לדרך, נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער סנט ג'ון ופארק הארטילריה, הייתה לנו מפה מצוינת באייפד ולכן יכולנו בקלות לאתר את כל האתרים, משם ירדנו לכיוון הנמל, העיר העתיקה היא יפה ומאד לא אופיינית לעיר צפון אמריקאית, כמו שכתבו, היא דומה לעיר אירופאית, נעימה, מזמינה ומאד נעים היה להסתובב בה. האתרים המרכזיים אותם חייבים לראות בה לדעתנו הם: הנמל, הכיכר המלכותית (Place royal) ממנה מתחיל רובע מדהים ביופיו וציורי רובע פטי שמפליין(Petit Champlain) בצד הכיכר יש מדרגות עץ שמובילות לכביש, פונים שמאלה וליד גשר יש מדרגות עץ רבות נוספות שמובילות לצוק בלב העיר העתיקה, צופה אל הנהר שם ממוקמת הטירה (טירת פרונטנק- (Chateau Frontenac, אלו המקומות שחובה להגיע אליהם בביקור בקוויבק, הם לא רחוקים האחד מהשני ובדרך ניתן לעבור גם ליד אתרים נוספים, כנסיות, פארקים, מוזיאונים וגנים מטופחים, כל הביקור בעיר באתריה המרכזיים יכול לקחת כחצי יום, אחרי שמיצינו את האתרים שרצינו לראות, התחיל גשם ואנחנו בדרכנו לרכב, יצאנו מהעיר העתיקה דרך שער אחר והגענו בקלות לחניון, משם לקחנו את הרכב ונסענו למלון הגענו אליו אחרי שעצרנו במרכז גדול עם חנויות ורשתות לא רחוק מהמלון רק שאנחנו לא ידענו על כך, הצטיידנו וחזרנו למלון.

מחר אם מזג האוויר יאפשר זאת, נחזור לאחור (כבר עשינו את זה בימים הקודמים בנסיבות שבהן לא הספקנו להגיע לאתרים שרצינו לראות) :, קניון סנט אן ו- Montmorency Falls מרחק של כ-35 ק"מ בכיוון ההפוך לנסיעה המתוכננת שלנו למונטריאול.

27/9/18

מזג האוויר אכן היה נפלא, השמים בהירים והטמפרטורה עלתה וזו הייתה סיבה מצוינת לחזור לאחור לאתרים שהפסדנו בדרך לקוויבק.

האתר הראשון אליו הגענו אחרי שנסענו 35 ק"מ היה קניון סנט אן (Canyon Ste-Anne)

הכניסה אליו עולה 14 דולר קנדי למבוגר מדובר בנהר שוצף אליו מגיעים אחרי הליכה של 10 דקות ביער פסטורלי בשלב הראשון עוברים על גשר חבלים ורואים זווית אחת של, הנהר בהמשך עוברים לנקודות תצפית ועוד שני גשרים כדי לראות את המים השוצפים היוצרים מפלים וזרימה חזקה, הסיור נמשך כשעה וחצי לערך ובהחלט שווה להגיע אליו.

האתר השני היה המפלים המכונים Montmorency Falls ע"ש העיירה דרכה הנהר עובר, אנחנו שמנו בתוכנת הניווט את השם של המפלים והתוכנה הובילה אותנו לעיירה Montmorency , הסתובבנו בה וחיפשנו אזכור לכך שיש פה מפלים ולא מצאנו, לא שילוט ולא מגרש חניה, לבסוף עצרנו ליד מגרש חניה סגור ושאלנו מישהו שיצא מהיער אם זו הדרך למפלים וקיבלנו תשובה חיובית, חיפשנו מקום חניה ומצאנו ליד מקדונלד שנמצא שם והלכנו בשבילי היער עד שהגענו לגשר הכבלים שחוצה את הנהר מעל המפל משם המשכנו לנקודת תצפית נמוכה יותר מזווית אחרת על המפל , חזרנו לגשר וחצינו אותו שוב כדי להגיע לנקודה השנייה. אבל הסיפור של ההגעה למפל הוא כזה:

בסמוך לכביש המהיר היוצא/נכנס לקוויבק יש מגרש חניה גדול, צריך לרדת מהמהיר לפי השילוט ולהגיע לקופה שם דורשים ממך 40 דולר קנדי כביכול לחניה, אבל כדי להגיע מלמטה למעלה (לנקודות התצפית העליונות) צריך לבחור או ברכבל שיוצא מהחניה ועולה בנפרד או ללכת עד למדרגות המובילות לתצפית, משהו כמו 470 מדרגות, רבים עולים למעלה ברכבל, הולכים בפארק לגשר הכבלים, משם לתצפית ממנה יורדות המדרגות לחניה, אנחנו שלא ידענו על ההסדרים הללו, הגענו הודות לתוכנת הניווט ישר לעיירה וממנה בהליכה של 3 דקות לגשר הכבלים.

המפל ממש מרשים ורב עוצמה יורד מגובה רב ישר לנהר הסנט לורנס מתחת לכביש המהיר, המראה המשלב את המפל והגשר הגדול החוצה את הנהר הוא מראה מרשים.

לפני שעזבנו את העיירה Montmorency נכנסנו לסופר מרקט והצטיידנו בצידה לימים הקרובים משם יצאנו לדרך ארוכה של 265 ק"מ למונטריאול, הדרך לשם טובה אולם אין שום מקום שניתן לעצור בו כדי לחלץ עצמות אלא אם יורדים מאחת היציאות למרכזים המסחריים שיש בדרך.

הגענו למלון בשעה 18:30 והופתענו לטובה הן מהמיקום שלו בקרבת מטרו והן מהחדר רחב הידיים, מחר מחכה לנו יום מונטריאול.

28/9/18

תחנת מטרו נמצאת ליד המלון שלנו אז כמובן החלטנו להגיע למרכז מונטריאול באמצעותה, יש 4 קווי מטרו במונטריאול, המלון שלנו נמצא בקצה הקו האדום, בדקנו בקופה מה מתאים לנו ובחרנו לקנות כרטיס יומי הכולל נסיעות במטרו ובאוטובוסים ללא הגבלה במשך יום אחד ובמחיר של 10 דולר קנדי לאדם.

ירדנו בתחנת chanp-de-mars ומשם הגענו בקלות ובמהירות לבזיליקת נוטר דאם, הנמצאת ליד כיכר Place d'Armes. הכיכר מרשימה מאד והאזור עמוס בתיירים ומבקרים, יש בסביבתה הרבה כרכרות סוסים עבור המבקרים. הכניסה לבזיליקה עולה 6 דולר קנדי לאדם, קצת הופתענו אבל שילמנו ונכנסנו והופתענו שוב, הכנסייה מפוארת וגדולה, יש בה שילוב נדיר של פיסול, ציור, ותאורה אומנותית שיוצרת אפקטים מדהימים. מהבזיליקה המשכנו רגלית לכיוון הנמל, הסתובבנו שם מעט, עברנו את הכביש ונכנסנו לשוק: Bonsecours Market שהומלץ, חיפשנו מה מומלץ בו וגילינו במקרה הטוב קניון עלוב למדי ומיותר.

משם המשכנו רגלית לבית העירייה מה שמכונה: Hotel de vill, בניין מרשים עם אומנות של גינון, ליד העירייה יש את המדרחוב, שם ישבנו ושמענו שירה של חובבים , עזבנו את המקום לכיוון המטרו הקרוב ומשם נסענו לתחנת המטרו Mont royal. מאחורי מבנה התחנה יוצא אוטובוס מס' 11 המגיע בתחנתו האחרונה לבית הקברות (הנסיעה באוטובוס כלולה במחיר במטרו היומי שרכשנו), ירדנו בתחנה האחרונה של האוטובוס ומשם צעדנו כ-5 דקות עם כל מי שהיה באוטובוס ובסביבה לאטרקציה המרכזית שם, התצפית ממרומי הר המונט רויאל. קראנו כל מיני הנחיות איך להגיע לשם שלא היו מדוייקות אז אני מדגיש שוב, נסיעה בקו 11 עד לתחנתו הסופית ליד בית הקברות ומשם 5 דקות של הליכה קלילה בתוך החורש לתצפית המרשימה, אטרקציה חובה לבאים למונטריאול.

משם חזרנו באוטובוס וירדנו בדרך כדי לטייל מעט ברחוב Saint Denis אשר ברובע Plateau ראינו המלצה לטייל שם, התחלנו בתחילת הרחוב אך רק בסופו בכניסתו לעיר העתיקה, הבנו על מה ההמלצה, רחוב יפיפה מלא חיים ציורי עם בתים מגוונים והרבה מסעדות וברים ובתי קפה, מאד נעים ומומלץ להסתובב שם.

משם המשכנו לעיר התת קרקעית אולם הבנו שאיחרנו את המועד ובשעה שהגענו לשם היה סגור ולכן לקחנו את המטרו ונסענו לפנות ערב למלון.

מחר נפרדים מקנדה ונכנסים שוב לארה"ב בדרך דרומה לכיוון העיר ניו יורק.

29/9/18

הנסיעה ממונטריאול ל-Blackpool חלפה בפחות משעה ומצאנו את עצמנו בנקודת מעבר הגבולות בין קנדה לארה"ב.

המעבר שיכול לקחת זמן רב עם חטטנות מוגזמת, עבר דווקא בקלות רבה, שתיים שלוש שאלות והמשכנו ליעד הבא, 40 ק"מ נסיעה והגענו לעיירה Plattsburgh השוכנת על גדות אגם שמפליין בתחומי מדינת ניו יורק.

התענגנו למראה הפסטורלי של העיירה השקטה, האגם והירוק מסביב וכשמיצינו, המשכנו למקום שאמור להיות האטרקציה של היום -קניון Ausable Chasm , הגענו למגרש החנייה, החנינו את הרכב וירדנו במדרגות לכיוון מרכז המבקרים היפה והגדול, שם רכשנו שני כרטיסים (עלות של כ-19$ לכרטיס) קיבלנו שרוך ירוק ליד, מפה והסבר והתחלנו ללכת, זו באמת הייתה אטרקציה מדהימה מהיפות שהיו לנו בטיול הזה, אם בתחילה קצת הופתענו מהמחיר הגבוה, הבנו שהמחיר בהחלט תואם להשקעה הרבה שעשו בקניון הזה, בתחילה הדרך מוליכה לשתי נקודות תצפית על הקניון והנהר הזורם שוצף בו, בהמשך יוצאים משם לגשר ועוברים אותו כדי להיכנס לקניון מהגדה השנייה השרוך על היד הוא האישור שמאפשר להיכנס לשם, הלכנו בחורשה יפה שמידי פעם סטינו מהשביל לתצפית על הנהר, בהמשך נטשנו את החורשה ועברנו לשביל על גדת הנהר, המראות מרשימים ביותר, ההליכה לא קשה עם כי יש מדרגות פה ושם והליכה כוללת של כשעתיים וחצי, כשהגענו לסוף המסלול, הלכנו לכביש שם חיכה לנו אוטובוס שאטל שהחזיר אותנו למרכז המבקרים כדי לראות שוב את המפל העצום שמביא את המים לנהר.

מקניון Ausable Chasm המשכנו לכיוון המעבורת כדי לחצות את האגם, (המעבורת שקיווינו לקחת בפורט קנט ישירות לברינגטון לא פעלה בתקופה זו של השנה ולכן נסענו ל-Essex ובדיוק שהגענו אליה, הספקנו לעלות על המעבורת (רכב ושני נוסעים = כ-15$) 20 דקות נסיעה והגענו לגדה השנייה של האגם כדי להמשיך במסלול המתוכנן.

לפי התכנון היעד הבא היה צריך להיות העיירה Waterbury ממנה מתחיל כביש מס' 100 דרומה, כביש מס' 100 הוא כביש נופי מומלץ אבל אנחנו החלטנו לשים בתוכנת הניווט קיצור ישירות לעיירה Warren, השיקול היה לחסוך כ-30 ק"מ ולהספיק להגיע למפלי Warren, הדרך שתוכנת הניווט לקחה אותנו הייתה מדהימה, דומה למדי לדרך היער השחור בגרמניה דרך של פיתולים שבחלקה הייתה דרך אספלט סבירה בהחלט, ביער שמתחיל לקבל את גווני האדום הסתווי, התחלנו בכביש מס' 7 משם עברנו לכביש מס' 17, משם לכיוון העיירה לינקולן ועד המפגש עם כביש 100, ממש בסמוך לכניסה לעיירה וורן.

המשכנו על כביש 100 עוד 3-4 ק"מ והגענו לפתח מפלי וורן, יש שם מגרש חניה ומשם הליכה של כ-200 מ' ביער, המקום אינו ממוסחר ואינו עולה כסף, המראה של הנהר הזורם עם המים הצלולים והבריכות שנוצרות, הוא מראה מדהים, משם התלבטנו לגבי היעד הבא, השעה כבר לפנות ערב ויש לנו כ-50 ק"מ לעיירה killington שם הזמנו מלון, בדרך לפי מה שקראנו, מחכים לנו מפלי מוס (Moss Glen Falls) מהגבוהים במפלי וורמונט, בדקנו בתוכנת הניווט והבנו שמישהו טועה כאן, תוכנת הניווט הראתה לנו שהמפלים רחוקים צפונה מהמקום שלנו בניגוד למידע שהיה לנו (שהמפלים דרומיים לעיירה וורן), השעה הייתה מאוחרת ולכן דחינו את בדיקת הבעיה ופתרון הסוגיה, רק כשהגענו למלון בדקנו וראינו שיש שני מפלים עם אותו שם (Moss Glen Falls) האחד נמצא ליד העיירה Granville והשני נמצא צפונה משם ליד העיירה stowe שתי העיירות במדינת וורמונט ושני המפלים ליד כביש מס' 100, באמת מוזר ובלתי מתקבל על הדעת אבל כנראה שזו עובדה.

בסוף היום הגענו למלון בעיר killington, למרבה הפליאה, גם בעונה זו רוב המלונות מלאים פה ומחיריהם מרקיעי שחקים.

התארגנו במלון בחדרינו הקטן והמאכזב לקראת יום המחרת בהמשך דרכנו דרומה ליעד הסופי העיר ניו יורק.

30/9/18

היום תכננו נסיעה נופית עד לעיר אלבני, בירתה של מדינת ניו יורק, את מרבית הדרך תכננו לנסוע בכביש 100 והתחלנו עם נסיעה לאגם Kent Pond מרחק של כ-3 ק"מ מהמלון שלנו, בכתובים הוזכרו שולחנות ומקום לפיקניק, לא מצאנו זכר לכך, יש כביש אחד שנוסע בסמוך לאגם, כביש של כ-200 מ' בלבד, מעבר לו אין כבישים והאגם היפה הזה אינו מנוצל לשום מטרה תיירותית, עזבנו אותו כשפנינו לאגם נוסף, אגם Echo Lake, האגם שוכן למרגלות עיירה כפרית שקטה ויפה, האגם מאד ציורי ופסטורלי בעיקר על רקע העצים שמקבלים צבעי שלכת בעונה זו של השנה.

המשכנו בכפר כדי להגיע לשמורת הטבע הנמצאת שם: Camp Plymouth State Park, מדובר במרחבי דשא ושולחנות על שפת האגם לאלו שרוצים לבלות יום שלווה באווירה הפסטורלית הזו, היות ואנו לא תכננו להעביר את כל היום שם וראינו שהכניסה בתשלום, אז הסתובבנו ויצאנו מהמקום כשהיעד הבא הוא העיירה Ludlow‏, הפעם מדובר בעיירה שוקקת חיים, עברנו ליד מרכז מסחרי ונכנסנו לעשות השלמות מצרכים בסופרמרקט, משם המשכנו ועצרנו על אם הדרך במצבור חנויות לתיירים שנפתחו שם, חנויות צבעוניות יפות עם הרבה פריטים למזכרת, גבינות, רטבים, צעצועים וכו', בחוץ עמדו למכירה שבשבות יפות במחיר גבוה, האמת שהייתי רוכש אחת לולא בעיית האריזה לטיסה לארץ.

מ-Ludlow‏ המשכנו עוד מס' ק"מ לחנות קרמיקה מומלצת, אכן היו שם דברי קרמיקה יפים במחירים מופרזים, ראינו וויתרנו.

בעיירה Jamaica בה עברנו, יש גם פארק נחמד (jamaica state park), הגענו אליו אבל ויתרנו על כניסה והמשכנו בדרך הנופית והגענו לעיירה Wilmington‏, הופתענו כשראינו עיירה גדולה למדי, נעימה ויפה, חיפשנו בה מקום לשבת ומצאנו מקום כזה בסמוך לכביש הראשי ליד המזח שלה, שם עשינו את הפסקת הצהריים שלנו.

משם נותרו לנו כ-100 ק"מ נסיעה למלון באלבני, נפרדנו בצער מהכבישים הנופיים שליוו אותנו ביומיים האחרונים עלינו על כבישים מהירים ואחרי שעה הגענו למלון שלנו בפאתי העיר, לפנות ערב התלבטנו עם להיכנס לעיר ברכב או לקחת אוטובוס, החלטנו לבסוף לנסוע ברכב, עידכנו את תוכנת הניווט לגבי מחוז חפצינו ונסענו למרכז העיר כדי לראות את בניין העירייה המרשים מאד, את הקתדרלה שהייתה בתהליך שיפוצים ומעל לכל את האמפייר סטייט שבנה רוקפלר, סדרת בניינים גבוהים ומרשימים שבניהם יש רחבה שחלקה בריכה שבה משתקפים הבתים, מאד מרשים.

סיימנו שם וחזרנו למלון להתכונן ליום הנסיעה האחרון שלנו מאולבני לניו יורק, שם ניפרד מהרכב, נבלה קצת בתפוח הגדול ונמריא חזרה לארץ.

1/10/2018

יצאנו מאולבני דרומה לתחנה הראשונה שלנו - Hyde Park, מרחק של כ-120 ק"מ, Hyde Park היא אחוזתו של הנשיא דלנו רוזבלט, ושם קבורים הוא ואישתו אלינור, הגענו למרכז המבקרים ורכשנו כרטיסי כניסה, יש כרטיס לבית של רוזבלט הבית שבו גדל ויש כרטיס משולב לבית ולמוזיאון, רכשנו את הכרטיס המשולב (16$ לכרטיס) והתחלנו במוזיאון שסוקר את תולדות חייו ואת ההיסטוריה האמריקאית בתקופת כהונתו כולל מלחמת העולם השנייה, מוזיאון מאד מרשים ומושקע.

מהמוזיאון המשכנו לביתו, כאמור הבית שבו נולד וגדל, כשהגענו לשם ראינו שהדלתות נעולות אך בעודנו מסתובבים ליד הבית, הגיעה קבוצה עם מדריכה מקומית שפתחה את הדלת, נכנסנו עם הקבוצה לבית, יש בו שתי קומות ששומרו עם הרהיטים וניתן להתרשם מהחיים של האריסטוקרטיה של אותם ימים בסוף המאה ה-19, ליד הבית יש גם את האורוות, את הבית והמוזיאון מקיפים גנים רחבי ידיים.

מהאחוזה של רוזבלט נסענו למכללה הצבאית - West Point , מסתבר שלא הכנו את עצמנו מראש והכניסה מחייבת אישור ואולי כרטיסים שניתן להשיג במרכז המבקרים, ראינו את המכללה המפורסמת מרחוק והמשכנו דרומה להר Bear Mountain State Park‏, ידענו שמחכה לנו תצפית יפה, הגענו למגרש חניה ולא ידענו מה עושים משם, לא ראינו שילוט והכוונה אבל היה לנו ברור שאנו בשטח למרגלות ההר, החלטנו להמשיך לנסוע בכביש פנימה וכשהגענו למזלג שבו היה שלט: Perkins Memorial Drive' לקחנו את הכביש הימני והתחלנו לטפס להר, נסיעה של כ-2.5 ק"מ הביאה אותנו לפיסגה שם היו עוד כלי רכב ומגדל, הבנו שזה המקום, הלכנו לתצפית שמשקיפה על פיתולי הנהר התרשמנו מהמראה מיצינו את התצפית והתחלנו לרדת, אחרי מטרים ספורים עמדה בפנינו הברירה לנסוע לכיוון היציאה (Exsit) שמאלה או לנסוע בכביש ימינה שלא ידענו לאן מוביל, בחרנו בכביש הימני ואחרי כמה מאות מטרים הגענו לתצפית נוספת מדהימה ויפה מזו הרשמית שהיינו בה. שוב, גם זו וגם זו אינן משולטות ורק ניחוש מוצלח הביא אותנו לשם.

משם ועד ניו יורק נותרו לנו כ-90 ק"מ, המלון שלנו שהוזמן היה ברובע קווינס לשם כיוונו את תוכנת הניווט שלנו, ככל שהתקרבנו יותר לניו יורק כך גברו הפקקים שכללו חציה של רובע מנהטן, מתחילת רובע מנהטן ועד המלון נסענו כשעה מרחק של כ-15 ק"מ, פקק כזה לא חוויתי מעולם ולבסוף הגענו למלון תשושים ואז התברר לנו שלחדר בקומה השלישית נוכל להגיע רק ברגל כי המעלית מקולקלת, ככה הסתיים יום מתיש אחרון.

מחר ומחרתיים מחכים לנו יום וחצי של ניו יורק ומשם חזרה הביתה.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של מאיר ט.?

‹ הפוסט הקודם
טיול לארצות הבלקן - אביב 2018
טיול לארצות הבלקן - אביב 2018
מתוך הבלוג של מאיר ט.
15-04-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של מאיר ט. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מעבורת מדיגבי לסנט ג'ון

השב  · 
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
×