טיול ברומא - אוכל ובילויים בקמפו די פיורי

קמפו די פיורי הוא אזור מלא חיים ברומא, בירת איטליה. ביום מתקיים בו שוק אוכל מפורסם עם שפע של מטעמים איטלקיים, ובשעות הלילה פוקדים אותו צעירים ותיירים המחפשים ברים או מועדונים. חנויות, מסעדות ובתי קפה הפזורים בו, משלימים את תדמיתו כאחד מאזורי בילוי הבולטים בעיר. הנה המלצות מאזור מקסים שלא כדאי לפספס בזמן טיול ברומא
אורי חרש, מדריך טיולים ברומא
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיול ברומא - אוכל ובילויים בקמפו די פיורי
© איתמר ברק

קווים לדמותו של קאמפו די פיורי - היום ובעבר

חמש בבוקר, כולם עוד ישנים, רק נהגי האוטובוס, פקידי הקבלה במלונות ובליינים תועים מרצדים על פני רחובותיה של רומא, הנראית בשעה זו כמו נערה יפה בשנתה. אבל באזור אחד של העיר, אזור קאמפו די פיורי (Campo di Fiori), ההמולה כבר מתחילה לבצבץ יחד עם אורות הבוקר הראשונים. בשעות אלו, בעלי הבסטות שעוד מעט יכסו את הכיכר, כבר מתמקמים היטב בכיכר המלבנית, איש איש במקומו הקבוע, כי בשעה 08:00 יתחילו ראשוני המבקרים לפקוד את השוק. הכיכר תגיע לשיא פעילותה בסביבות השעה 12:00, שעה בה מתקבצים אליה המוני התיירים, המבקשים לראות את השוק המפורסם והססגוני וכבר נשארים באזור לארוחת צהריים, לפני שימשיכו בשיטוטיהם ברחובות העיר. שעות אחר הצהרים יהיו רגועות יותר, השוק יתקפל ובעלי הבסטות יחזרו לאכול פסטה בבתיהם (האישה ו/או האימא כבר מחכות, כבימי קדם, לגברים שישובו מעבודתם). רק בשעות הערב, סביב השעה 20:00 תחזור הכיכר לחיים ולא תשבוק עד השעות הקטנטנות של הלילה, כאשר המוני צעירים, תיירים ומקומיים יפקדו אותה בחיפוש אחר אפשרויות בילוי - משוטטות ועד בר חביב או אולי אפילו מועדון לילה סוער.

שוק קאמפו די פיורי. צילום: איתמר ברק


כאלו הפכו להיות פני הכיכר בעשורים האחרונים, אבל מה היה כאן קודם? עד לתקופתם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס, תקופת ראשיתה של האימפריה הרומית, היה נוהג הנהר להציף את הכיכר דרך קבע, כמו גם חלקים ניכרים אחרים של העיר. אותו אזור מועד להצפות, ובו גם הכיכר, נקרא היה "קאמפוס מרציוס" - בלטינית "השדה של מארס" (אל המלחמה, אשר היה, לפי האגדה, אביהם של רמוס ורמולוס, והיה אחד האלים החשובים בפנתאון הרומי), משום שהיה מיועד לאימונים צבאיים. רק בראשית המאה הראשונה לספירה יובש האזור, והתחילו להבנות בו מבני ציבור חשובים, כמו המקדשים בלארגו טורה ארג'נטינה או התאטרון של פומפיי. ובכל זאת, גם אחרי ייבושו של הקאמפוס מרציוס והכשרתו לבנייה, נותרה פיסת האדמה של כיכר קאמפו די-פיורי נטושה ושימשה כחצר אחורית או כשמה האיטלקי "שדה הפרחים", שדה מוזנח וחסר חשיבות.

ההתעניינות האמיתית הראשונה במקום החלה במאה ה-15, לאחר שהאפיפיורים השונים חיפשו אזורים חדשים להפגין בהם את עושרם וכוחם. כך, למשל, יזם האפיפיור קאלירסטוס השלישי את ריצוף הכיכר ומאוחר יותר נבנו סביבו ארמונות של משפחות אצולה שונות, כמו ארמונו של סיסטוס הרביעי, אשר גילח את רוב רובה של הטבעת החיצונית של האמפיתיאטרון קולוסיאום מאבניה כדי לבנות את ארמונו המפואר צפון-מערבית לכיכר. העושר שהביאו איתם משפחות האצולה דירבן את המסחר והתעשייה המקומיים ובמקום נפתחו, זו לצד זו, חנויות של בעלי מקצועות שונים. כה חשובה ודומיננטית הייתה נוכחותן של חנויות אלו שעל שמן גם נקראו הרחובות עצמם, הנושאים את שמות בעלי המלאכה עד היום הזה, כך, למשל, Via dei Baulari - רחוב עושי המפתחות, Via dei Giubbonari, רחוב החייטים ותופרי המעילים, ויה די קפלארי - רחוב עושי הכובעים וכו. ומה עוד התחולל שם? במאה ה- 16, למשל, שימשה הכיכר כמרחב ציבורי שיועד להוצאות להורג וב-17 בפברואר 1600 הועלה על המוקד הפילוסוף החשוב, ג'ורדנו ברונו, שנפל קורבן לפורענותם של אנשי האינקוויזיציה הקתולית. לזכרו הוצב בכיכר בשנת 1887 פסל שלו, העומד כיום בגאון בלב הכיכר. דמותו הקודרת של ברונו מביטה במבט זועם אל עבר הותיקן ובידו ספר פרי עטו, סמל לאינלקטואליזם ולחופש המחשבה, שהיוו חלק מאבני היסוד של המהפכה לשחרור ולאיחוד איטליה. עם חלוף השנים שלאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה, התגלה, כאמור, האזור, שלאורך ההיסטוריה היה חבוי מאור הזרקורים, בידי התיירים, ואלו החלו לפקוד את השוק בהמוניהם. רבים היו גם התיירים שלא הסתפקו בביקור של פעם בחיים, אלא נפלו שבי ביופייה של רומא (זהירות, זה קרה לי וזה עלול לקרות גם לכם) והחליטו לקנות דירת קיץ קטנה באזור האוונגרדי אך שוקק החיים, בו מחירי הנדל"ן עדיין היו כדאיים. כך נדחקו אט אט התושבים הרומאיים מבתיהם (שדווקא שמחו לעבור לדירות חדשות יותר בפרברים) ובאזור נפתחו בתי מלון רבים, כמו גם חנויות אופנה, מסעדות נחשבות ועוד. השוק, שהיה השוק האותנטי ביותר ברומא, הפך לשוק תיירים, מה שלא מפחית מחינו ומיופיו. למידע נוסף על שווקים ברומא לחצו כאן.

קאמפו די פיורי, צילום: אורי חרש

מי ומה בכיכר

בכיכר אפשר למצוא דוכני אוכל מכל סוג וטעם - פירות וירקות (חלקם מיוחדים רק לרומא - כמו הפונטרלה, ירק מקומי שנחשב כמנת צד מצויינת), פסטות בשלל צבעים (ואפילו פסטות מאבקת קקאו), דבש אורגני, תבלינים מכל העולם, גבינות איכות וגבינת פרמזן לפי משקל באריזת ואקום שאפשר להביא הביתה ועוד ועוד. בנוסף, ישנם דוכנים המוכרים כלי בית מצויינים ובינהם גם כמה פטנטים, כמו בדוכן של אחד מזקני השוק, שהוא לא במקרה מבני עמנו (בסך הכל ארבעה דוכנים בכיכר הם "שלנו" ואפשר לבקש הנחה, אם באמת חושבים שמגיע לנו), חולצות מודפסות ועוד כהנה וכהנה.

קאמפו די פיורי בערב. צילום: איתמר ברק

מסביב לכיכר, בילוי בלילה ואיך מגיעים

מסביב לכיכר ישנם בתי קפה רבים, חלקם עם רשת אינטרנט אלחוטית בחינם, כמו קפה מגנוליה, הממוקם בפינה הדרום מזרחית של הכיכר. בנוסף, קיים מבחר רב של מסעדות היושבות ממש על הכיכר עצמה, אך הן פחות מומלצות. דווקא בסמטאות מסביב יש לא מעט מקומות אוכל מעולים, כמו מאפיית "רישולי" הנפלאה שברחוב Via dei Chiavari 34, Rome. המסעדה הטובה ביותר באזור היא מסעדת "טרטוריה מודרנה", שברחוב Via dei Chiodaroli 16. השף החביב והעגלגל (טועם מהכל, שהרי זוהי בקרת איכות) הוא השף הכי נחמד שפגשתי ברומא, בחור צעיר ודינמי, שלמזלם של הסועדים הוא גם בעל המקום. הוא אוהב לצאת עם הסינר מהמטבח הקטן שלו ולחלק מחמאות לסועדים על כך שבחרו לבוא לאכול אצלו. המחירים - כ -30-50 יורו לאדם לארוחת ערב טובה עם כוס יין והמנה המומלצת היא דג טונה בחומץ בלסמי, קדירת מוצרלה חמה עם פטריות כמהין והריזוטו עם הטרטופו. Via dei Giubbonari היום, כמו בימי קדם, הוא רחוב מצויין לקניות של בגדים, מעילים, נעליים ואביזרי אופנה אחרים. בלילה פועלים באזור אינספור ברים, ואפילו דיסקוטקים פעילים סביב הכיכר, פשוט צריך לבוא ולגלות אותם דרך האוזניים והרגליים. איך מגיעים? הרכבת הקלה קו 8, קווי האוטובוס 62, 40, 64, 70 (יורדים תמיד בטורה ארג'נטינה).

הכותב, אורי חרש, הוא מדריך ישראלי המתגורר ברומא ובעליה של ROMA BEST, חברת בוטיק המתמחה בסיורים יומיים ברומא www.romabest.co.il.

רוצים לקרוא עוד על טיול ברומא? הנה כמה כתבות שיעניינו אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
0
×