טיול לברזיל - הגרסה שלנו ב 24 יום

תמונה ראשית עבור: טיול לברזיל - הגרסה שלנו ב 24 יום - תמונת קאבר
תצפית על נהר האמזונס

איך הכול התחיל:

בדקנו מספר אפשרויות לטיול של כשלושה שבועות ביעד אקזוטי, אשר ישלב נופים וחופים. ברזיל דווקא לא הייתה בעדיפות גבוהה בגלל יוקר כרטיס הטיסה ויוקר המחייה היחסי. פרסומת אינטרנטית לכרטיס טיסה זול והעובדה שחלון הזמן שלנו לטיול יוצא בתקופת הקרנבל, הטו את הכף וכך הוחלט, טסים לברזיל!

הכנות ותכנון:

ברזיל כוללת מספר נקודות עניין עיקריות. הדרך היחידה להספיק ולראות את רובן בפרק זמן מצומצם, היא בעזרת טיסות פנימיות, שלרוב מומלץ להזמין כמה שיותר זמן מראש. לכן, הדבר הראשון שעשינו היה לקבוע את המקומות בהם נרצה להיות ולנסות ולהתאים לכך את טיסות הפנים. זה היה החלק הקשה ביותר בתכנון הטיול. ישנן מספר חברות אשר טסות ליעדים בתוך ברזיל ועדיין לא פשוט למצוא טיסות זולות וקצרות (אולי תופתעו מכך שגם בטיסות בתוך ברזיל יש קונקשנים). בסופו של דבר הזמנו 5 טיסות פנימיות, 4 עם חברת GOL ואחת עם חברת AZUL. רק טיסה אחת הייתה ישירה. החוויה שלנו מטיסות הפנים הייתה טובה בסה"כ. הטיסות יצאו בזמן, המטוסים סבירים והתיקים תמיד הגיעו ליעדם.

הדבר הנוסף אשר דורש תכנון מוקדם הוא חיסונים. ישנם חיסונים שמומלץ לעשות לפני הטיסה (גם אם חוסנתם לפני טיולים קודמים, חלק מהחיסונים צריך לחדש). חלקם דורשים שתי זריקות לפני הנסיעה במרחק של חודש. בנוסף ישנן מרפאות שקשה למדי לקבוע בהן תור לכן מומלץ לסיים עם החלק הזה כמו שיותר מוקדם. למי שמתכנן להגיע לאזור האמזונס, ימליץ הרופא לקחת גם כדורים נגד מלריה, יומיים לפני הכניסה לאזור הנגוע, במשך כל זמן השהייה ושבוע אחרי היציאה. למרות החששות לקחנו את הכדורים שנרשמו לנו מסוג מלרון לפי ההוראות (פעם ביום יחד מוצרי חלב) ולא חווינו תופעות לוואי בכלל. הכדורים מגעים בחבילות של 12. נסו לברר אם למכרים שלכם נשארו כדורים בתוקף מהטיול שלהם ותוכלו לחסוך קצת כסף. מדובר בתרופה לא זולה.

מסלול:

כפי שציינתי מקודם, תכננו להגיע לברזיל בתקופת הקרנבל והחלטנו לעשות אותו בסלבדור וזה היה העוגן הראשון במסלול. הסדר של שאר היעדים נעשה לפי התזמון והמחירים של הטיסות הפנימיות ולא בהכרח לפי ההיגיון של המפה. בסופו של דבר, לאחר שנבדקו כל הצרופים האפשריים נקבע המסלול הבא:

  1. סאו פאלו – נחיתה ויום אחד של טיול
  2. אמזונס - alter de chao (5 ימים)
  3. ריו דה ז'נרו (4 ימים)
  4. איגואסו – הצד הברזילאי והארגנטינאי (3 ימים)
  5. סלבדור – קרנבל (4 ימים)
  6. מורו דה סאו פאלו (6 ימים)

מה רואים ומה עושים:

סאו פאולו:

לא מדובר ביעד האטרקטיבי ביותר במדינה והסיבה היחידה שבילנו את הלילה בעיר היה התזמון של טיסת הפנים לאמזונס. משדה התעופה לקחנו אוטובוס לעבר תחנת הרכבת ומשם רכבת לכיוון מרכז העיר. הטיפ הראשון שלי הוא שאם כבר החלטתם לישון בעיר, קחו מלון שקרוב לתחנת הרכבת. אנחנו היינו צריכים לקחת מונית עם נהג לא מתקשר כדי להגיע למלון.

הדבר המעניין ביותר שראינו בעיר היה פארק ibirapuera שבמרכזו אגם וממנו נהנים מקומיים רבים המנסים לשמור על כושר או סתם לשוטט בין השבילים.

אמזונס:(alter de chao)

דווקא מנאוס נחשבת ליעד פופולארי יותר באזור האמזונס אבל ממה שהצלחנו לברר, אלטר דו שאו הוא מקום נחמד יותר להיות בו, גם אם לא יוצאים לטיול בשמורות שמסביב וזה אכן מה שגילינו שהגענו למקום. הכפר קטן ולא ייחודי במראה, אבל המיקום שלו, לגדות נהר האמזונס (למעשה אחד היובלים שלו אבל זה לא כזה עקרוני) הופך אותו לאחד המקומות היפים ביותר שראינו בברזיל. החופים חוליים ולבנים והמים מתוקים ונקיים. מקומיים רבים יושבים על החוף של "אי האהבה" הנמצא כמה מטרים מגדת הנהר עם צידניות מלאות בבירה ונהנים מהחיים. חוויית החופים רלוונטית אם תגיעו לאזור בעונה היבשה (יולי עד ספטמבר) כאשר מפלס המים של הנהר נמוך. אנחנו הגענו באמצע ינואר ועדיין מפלס המים היה נמוך אך נאמר לנו שמדובר בשנה שחונה ויצאת דופן במזג האוויר שלה. אבל עם כל הכבוד לחופים היפים, אם כבר הגעתם עד לאמזונס, שווה לראות מה יש לאזור להציע. ישנם מספר טיולי יום אותם ניתן לעשות בהתאם לעונות השנה הכוללים שיט בסירת מנוע לאורך הנהר וטיולים רגליים בשמורה בתוך הג'ונגל. אם מגיעים בעונה הגשומה אולי לא נהנים מהחופים אבל ניתן לעשות שיט בתוך אזור מוצף של היער. בארבעה ימים (נטו) בחרנו לעשות שיט אחד וטיול רגלי אחד. השיט יצא לכיוון תעלה (Furo do jari) המחברת את נהר ה Tapajos לאחד היובלים שלו. לאחר שיט קצר בתוך התעלה עצרנו מול בקתה ותושב המקום הראה לנו את "החצר האחורית שלו" שהפכה במהרה ליער שלם עם חיות כמו עצלנים, ציפורים מסוגים שונים, קופים, דורבנים, צרעות ועוד. המשכנו את השיט לעבר חוף המקושט בסלעים שחורים וגדולים ושם גם אכלנו צהריים. לפני החזרה לכפר עצרנו ברצועת חול מקסימה אשר נכנסת מהחוף אל תוך המים. ביום השני החלטנו לוותר על סיור ברכב להכרת האוכלוסייה המקומית והעברנו יום רגוע על החוף. ביום השלישי יצאנו לטיול רגלי של כ 4 שעות בשמורת Floresta Nacional. זה הכי קרוב שהגענו לג'ונגל אבל לא מדובר ביער של טרזן או במקום מושבם של שבטים אבודים. המקומיים פילסו מסלול נוח ביער שככול הנראה רוב החיות מעדיפות להימנע מלעבור לידו. ההליכה בין העצים הייתה רגועה כאשר מדי פעם המדריך המקומי עוצר להסביר (בפורטוגזית, שימו לב שיוצא איתכם לטיול גם מדריך דובר אנגלית. ככול הנראה זה יהיה נציג חברת הטיולים שמכר לכם את הטיול) על איך מפיקים גומי טבעי או איך משתמשים בנמלים כדי לדחות חרקים אחרים. באמצע המסלול ראינו את האטרקציה המרכזית – עץ ענקי. ניתנה לנו האפשרות בתוספת תשלום סמלית לסיים את הטיול בשיט קצר בסירת משוטים בתוך אזור מוצף של היער. בגלל שעוד לא ירדו הרבה גשמים באותו זמן האזור שבו ניתן היה לשוט היה קטן יחסית אבל המראה היה מדהים. לא לפספס! ביום הרביעי החלטנו לצאת לסיור רגלי עצמאי לעבר פסגה המשקיפה על הכפר והאזור כולו. את ההר ניתן לראות בברור מהכפר וכדי להגיע אליו צריך לעבור מהכפר לגדה השנייה של הנהר וללכת כשלושים דקות עד אשר תראו שביל מצד ימין. כשהיינו שם הכניסה לשביל סומנה בדגל שחור. משם ממשכים ללכת עוד כחצי שעה עד אשר מתחיל הטיפוס לפסגה.

ריו דה ז'נרו:

אחת ההחלטות החשובות לפני הביקור בריו היא היכן ישנים. אפשר למצוא מלונות רבים באזור החופים המפורסמים (קופקבנה ואיפנמה) או בשכונת סנטה תרזה. לינה באזור החופים תקל משמעותית על היציאה והחזרה מטיולים שכן סנטה תרזה היא שכונה מבודדת יחסית. ניתן להגיע אליה בתחבורה ציבורית אבל הדבר דורש מאמץ וזמן. בנוסף מוניות לא אוהבות לעלות לשכונה (נמצאת על צלע ההר) ובתקופות העמוסות של השנה יתכן מחסור במוניות באזור. היתרון המרכזי הוא חיי הלילה. בניגוד לאזור החופים, שבלילה הופך להיות לא נעים לשיטוט רגלי, שכונת סנטה תרזה רגועה ונעימה. תוכלו למצוא שם ברים ומסעדות רבות במרחק הליכה ממרכז השכונה. בנוסף, רמת המחירים של מקומות הלינה נמוכה יותר מאשר בחופים. במחיר של מלון/אכסניה בקופקובנה מצאנו פוסדה מקסימה בשם vila franca שבנויה כוילה גדולה עם מספר חדרים גדולים, נקיים מאוד ומרווחים. בעלי הבית יצאו מגדרם כדי לעזור לנו בטיול. בדיעבד, בתקופה עמוסה הייתי בוחר בלינה באזור החופים בגלל התחבורה. לעיר ישנן מספר אטרקציות מרכזיות ומוכרות כמו הפסל של ישו, הר הסוכר, אזור החופים והפאבלות. הלחוצים בזמן יכולים להכניס את רוב הדברים החשובים ביומיים אבל למי שיש זמן ישנם דברים נוספים לראות בעיר (מרכז העיר העתיק, אגם גדול מול חוף אימפאנמה ועוד).

  • את שער ההמרה הטוב ביותר מדולר לריאל מצאנו באזור החופים באחת מסוכנויות התיירים.

איגואסו:

על מפלי האיגואסו אפשר לצפות מהצד הברזילאי ומהצד הארגנטינאי. בשני האתרים מדובר במסלולי הליכה אשר כוללים מספר נקודות תצפית. האתר הברזילאי קטן יחסית וניתן להשלים את כול המסלול במספר שעות, כך שאם הגעתם בטיסה בשעות הבוקר, בהחלט אפשר להספיק לראות את הכול, גם אם תכנסו לאתר בשעות הצהריים. סוכנויות הנסיעות מציעות הסעה והדרכה באתר אבל ממש אין צורך בכך ואפשר להגיע באוטובוס אחד עד הכניסה ולהסתדר בקלות בכוחות עצמכם באתר. רוב נקודות התצפית מרוחקות מהמפלים עצמם למעט נקודה אחת בה מגיעים ממש עד המים. תלוי בכיוון הרוח באותו יום, אבל סביר מאוד להניח שתירטבו לחלוטין. אפשר לקנות כיסויי ניילון לכול הגוף בכניסה לאתר. תחסכו כמה ריאל אם תקנו בעיר או בתחנה המרכזית. מי שבכול זאת התחיל בבוקר יוכל לנצל את שעות אחר הצהריים לביקור בפארק הציפורים שנמצא ממש בסמוך. ניתן לראות אותו מהאוטובוס בהגעה.

הצד הארגנטינאי מרשים יותר והמסלולים בו ארוכים יותר. מומלץ להגיע בבוקר ולהקדיש לכך את כל היום.

  • מי שעובר מארגנטינה לברזיל יכול בהחלט להסתפק בצד הארגנטינאי ולהמשיך ישירות ליעד הבא בתוך ברזיל. מי שהגיע במיוחד בטיסה יהנה גם מיומיים של נוף המפלים המדהים.

כדי להגיע לצד הארגנטינאי של המפלים, לקחנו הסעה מאורגנת ומדריכה דרך סוכנות נסיעות בגלל שלא רצינו להסתבך במעבר הגבול, אבל אפשר לעשות את זה לבד ולחסוך כסף על ההסעה. התשלום בכניסה הוא בכסף ארגנטינאי מזומן בלבד. אם תבררו לפני הנסיעה את המחיר ותחליפו כבר בארץ את הסכום המדויק (בתוך השמורה ניתן לשלם בכרטיס אשראי), תחסכו כמה ריאלים בדמי המרה. גם בצד הארגנטינאי רוב המסלולים רחוקים מהמים (אך קרובים יותר מאשר המסלולים הברזילאים) ויש מספר נקודות בהם מתקרבים למפלים ומתרטבים. אם קניתם כיסוי בצד הברזילאי תביאו אתכם בתיק.

  • קצת הופתענו לגלות שפוז דו איגואסו היא עיר מהנה. אם סיימתם מוקדם את הסיור במפלים אפשר להנות מסיבוב בעיר. מומלץ לחפש מקום לישון באזור של Oficina do Sorvete, שם מוכרים את הגלידה הטובה ביותר שאכלנו בברזיל (גם בסאו פאלו אמורה להיות אחת מפורסמת, אבל לא הצלחנו להגיע לשם). גם בלי קשר לגלידה זה איזור ממש נחמד של העיר עם הרבה מסעדות ובארים שכף לשבת בהם בערב.

סלבדור:

בתקופת הקרנבל העיר כולה מוקדשת לאירוע וכול הלו"ז שלנו בעיר נע סביב הקרנבל. ההחלטה הראשונה שצריך לעשות ועדיף כמה שיותר זמן מראש, היא למצוא מקום לישון. גם בסלבדור, בדומה לריו, ניתן למצוא מקומות לינה באזורים שונים של העיר ולכל אחד מהם היתרונות שלו. במקרה הזה ההחלטה היא פשוטה יחסית, חפשו מקום במרחק הליכה מרחוב הראשי בו עובר הקרנבל (מתחיל באזור המגדלור farol de barra וממשיך לאורך החוף). קשה לתאר את הצפיפות והדוחק והקושי להתנהל בעיר בשעות הקרנבל. תחבורה ציבורית הופכת ללא סדירה (לא יודע כמה היא סדירה בשאר השנה) ומוניות אופנוע הופכות להיות הדרך הכמעט יחידה לנוע בצורה ממונעת בעיר. במידה ותוכלו להגיע ברגל ולא פחות חשוב לחזור כשיגמר לכם הכוח, תחסכו הרבה זמן וכאב ראש. ההחלטה השנייה היא מה עושים בערב. בקצרה אספר שהקרנבל בסלבדור דומה יותר למסיבת רחוב מאשר לאסוציאציה המידית של תהלוכה מסורתית של גברים ונשים בלבוש מסורתי (ומינימלי) על במות ענק מקושתות. ישנן מספר להקות מקומיות אשר מנגנות מוזיקה ברזילאית (שונה אבל לנו היה קשה להבדיל), על גבי משאית ענק המתקדמת באיטיות לאורך הרחוב. אחרי המשאית המנגנת נוסעת משאית נוספת עמוסה ברמקולים ענקיים. לפני אחרי ובין המשאיות הולכים המעריצים של אותה להקה בתוך מתחם הסגור בחבלים. תהלוכת המשאיות נעה לאורך הרחוב הראשי. הערב מסתיים כאשר המשאית האחרונה הגיעה לסוף הרחוב. בגדול יש מספר אפשרויות לחוות את הקרנבל: להגיע לרחוב ופשוט ללכת. משני צידי המתחם שיוצרות המשאיות יש מרווח צר ובאופן עקרוני ניתן לצעוד בו. אפשרות זאת לא עולה כסף ותאפשר לכם לבחור את הלהקה שתרצו ללכת לידה. בצד של החסרונות תמצאו צפיפות שקשה לתאר במילים. בשיא הערב קשה מאוד למצוא מרווח תמרון בין המון האנשים הגודשים את הרחוב. בצידי הכביש, בו אתם אמורים ללכת, יהיו עוד המון חוגגים וגם שוטרים מקומיים שאם לא תזוזו מדרכם בזמן פשוט ידחפו אתכם לצדדים באלימות. באפשרויות החינמיות יש גם התמקמות (הרבה זמן מראש) על המדרכה באזור המאפשר תצפית על המצעד. אם תרצו להנות מהקרנבל בקצת יותר סטייל, תוכלו לקנות חולצה של אחת הלהקות (BLOCO). זה יקנה לכם את הזכות ללכת בתוך המתחם של הלהקה הסגור בחבלים. גם בתוך המתחם (בעיקר אם תלכו לפני המשאית של הלהקה) יכול להיות צפוף, אבל אין להשוות למה שקורה ברחוב. אפשרות נוספת היא לקנות חולצה שהיא כרטיס כניסה לאחד היציעים לאורך הרחוב שבו עובר המצעד ((CAMAROTES. מהיציע תוכלו לראות את כל המצעד מלמעלה. היציעים היקרים יותר כוללים גם שתייה, אוכל ולהקה נוספת שמנגנת במתחם. למרות שמדובר בחוויה יקרה למדי החלטנו למצות אותה עד תום וקנינו כרטיס גם למצעד (BLOCO TIMBALADA) וגם ליציע (CAMAROTE DO NANA). שני הערבים היו שונים מאוד ומוצלחים.

  • כרטיסים ניתן להזמין באתר אינטרנט מקומי במידה ואתם מבינים את השפה או מוצאים מישהו שיעזור לכם. שימו לב שאת הכרטיסים תצטרכו לאסוף מראש באחד המלונות בעיר. אם תחליטו לקנות כרטיסים, שהם בעצם החולצות, שימו לב שהמוכר אמין. שמענו על מקרים של זיופים. אם תגיעו עם חולצה לא מתאימה לא תוכלו להיכנס. ואם כבר הצלחתם לעבור את החבל, לאחר מספר דקות כנראה שתישלפו החוצה ע"י סדרן ממש גדול...
  • החולצות הן בעצם גופיות במידה אחידה וגזרה מאוד לא מחמיאה. המקומיים משקיעים בעיצוב מקצועי של הגופיות כדי שיראו טוב. תיירים יכולים להסתפק בגזירה של הצווארון והשרוולים. בקשו מספריים ממקום הלינה.
  • כל מה ששמעתם על כייסים וגנבים בקרנבל נכון מאוד. אותי כייסו כאשר נדחקנו ביציאה מרחוב המצעד. לרוע מזלם הם קיבלו רק צילום של הדרכון...
  • בעיר העתיקה (פלורינו) מתקיים קרנבל "משפחתי" ומסורתי יותר. שם תוכלו למצוא תלבושות צבעוניות מוסיקה עממית והרבה פחות צפיפות. אפשר להתחיל את היום בטיול באזור ולהישאר לחגיגות בערב.

בשורה התחתונה, הקרנבל (של סלבדור) הוא חוויה אבל בגלל הצפיפות, הבלגן ומחירים הגבוהים, אפשר לוותר עליה. אני חושב שהיינו נהנים יותר וחוסכים לא מעט כסף אם היינו מגיעים לברזיל בתקופה שפויה יותר של השנה. בכול אופן שלושה לילות זה די ויותר. קשה לי להבין איך אפשר לשרוד שם את כול השבוע שלא לדבר על אלה שמגיעים כמה ימים מראש כדי לתפוס מקום...

מורו דה סאו פאלו

את חלק החופים והרגיעה של הטיול בחרנו לעשות במורו. יש הרבה חופים בברזיל אבל הקרבה לסלבדור והמוניטין של האי הקטן אצל הישראלים, עזרו לנו בבחירה. ישנן כמה דרכים להגיע למורו: שיט ישיר, או מסלול המשלב שתי סירות ואוטובוס או טיסה. הכוונה הייתה להגיע בשיט ישיר. את הכרטיסים המליצו לנו לקנות מראש באזור הנמל בסלבדור. שהגענו לשם ירטה אותנו נציגת מכירות של סוכנות נסיעות, שמוכרת את השיט אל האי. בגלל שהמוכר דיבר קצת עברית, ישראלים נוספים שהיו במקום וככול הנראה חולשה רגעית, קנינו שם כרטיס הלוך ושוב כולל איסוף מהמלון לנמל, בלי לשאול יותר מדי שאלות. בבוקר האיסוף לא הגיע בזמן וכשכבר הגענו לנמל גילינו שלמרות שהתכוונו להגיע בשיט ישיר וקצר יחסית, שילמנו על המסלול המשולב והארוך וזה למעשה המסלול היחידי שחברות הנסיעות מציעות. כרטיס לסירה ישירה ניתן (ככול הנראה) לקנות רק בקופות של הנמל. ההגעה למורו הייתה אכן ארוכה אבל בדיעבד שמענו שהשייט הישיר לא קל ומועד לבחילות והקאות אז אולי יצא לטובה. בתקופת הקרנבל מומלץ כמובן להזמין מקום מראש. במיוחד אם אתם מתכוונים להגיע לאי מיד אחרי. הימים שאחרי הקרנבל הם היקרים בעונה ומחירים של פוסדות צנועות יהיו כמו של מלונות 5 כוכבים. באי תמצאו המון מקומות לינה בטווחי תקציב משתנים. ההמלצה שלנו, קחו חדר כמה שיותר קרוב לחוף ורצוי עם מרפסת וערסל הפונים לים. החופים מחולקים למספרים. חופים 2 ו 3 הם האטרקטיביים יותר לשבת בהם. אם מצאתם חדר באזור חוף 2, צפו לרעש גם בשעות הלילה. אם אתם רגישים אולי כדאי להתרחק קצת. אם אתם לא מגיעים בתקופת הקרנבל, הזמינו חדר לילה הראשון ואז צאו לחפש מקום שאתם אוהבים אחרי שקצת הבנתם את הסדר של האי. אפשר בהחלט להעביר את הזמן בלשבת על החוף. אם תרצו קצת להזיז את הרגליים, צאו בבוקר לטיול רגלי לעבר "החוף הורוד". יוצאים ממעגן הסירות ממנו נכנסתם לאי ופונים שמאלה כאשר מגיעים למים. בשעות השפל אפשר בקלות ללכת על החוף כ 40 דקות עד שתגיעו למצוק בצבע ורוד. תוכלו למרוח את עצמכם בבוץ ורוד, סטייל ים המלח. את הדרך חזרה תוכלו לעשות בסירה ממעגן הסירות שנמצא מספר דקות הליכה בהמשך החוף. המליצו לנו לעשות טיול שייט נוסף של תיירים מסביב לאי, הכולל שנורקלים, עצירה לצהריים לארוחת לובסטרים והליכה קצרה לכנסייה עתיקה באחד הכפרים. בגדול אפשר לוותר. אם תמצאו קבוצה קטנה שבעניין, נסו לתקשר עם בעל סירה מקומי שיעשה לכם סיבוב.

  • בכניסה לאי צריך לשלם 15 ריאל לאדם במזומן.
  • מה אוכלים? באי יש המון מסעדות מכול הסוגים. אל תתפתו לאכול כל ערב שניצל אצל גוטה (אתם כבר תזהו לפי כל הישראלים) או פיצה כפי יכולתך. פתחו אתר אינטרנט עם המלצות ולכו למסעדות עם הדירוג הגבוהה. הזדמנות לאוכל של מסעדה במחיר של פאסט פוד. אם תתרחקו מעט מהחוף ותלכו למסעדה באזור הפנימי יותר של האי, תשלמו כמעט חצי מחיר במסעדה.
  • הביאו איתכם מספיק כסף מזומן. הכספומט היחיד באי עובד לסירוגין אם בכלל.
  • אם אתם בוחרים מקום לינה לפי המלצות באתרי אינטרנט, שימו לב שהדירוג משווה בין מקומות באותה רמה. פוסדה לא תהפוך למלון גם אם הציון היחסי שלה טוב מזה של מלונות באותו אזור.
  • אם יש לכם טיסת פנים ליעד הבא, כנראה שתצטרכו לצאת מהאי יום קודם ולישון לילה אחד בסלבדור. לא חייבים לישון במרכז העיר. אנחנו ישנו בשכונת סנטה תרזה הקרובה יחסית לשדה התעופה.

לסיכום: ב 24 ימים אפשר לעשות לא מעט בברזיל אבל נדרשת הכנה מוקדמת, במיוחד אם מגיעים בזמן הקרנבל. טיסות הפנים מקבעות את הטיול ולא משאירות הרבה מקום לגמישות. מצד שני זה כמו לעשות כמה טיולים קטנים בטיול אחד. לכול יעד יש את האופי והסגנון שלו. אם תוכלו, נסו לצאת ממסלול התיירים הגנרי. יש סיפוק בלתת לטיול את האופי שלכם, גם אם זה רק למספר ימים.

תהנו!!!

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של itan p?

לכל הפוסטים של itan p »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×