טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 11

בבוקר הבא, היום העשירי, שוב יום יפה.

אכלנו ארוחת בוקר בפטיו הקטן שבמתחם המלון ויצאנו לדרך.

למען השינוי רוב הכבישים באי מסומנים בצורה סבירה, מצד שני חלק מהם מתוחזקים ממש גרוע, שכן יש חורים לרוב וכך גם אבנים בגדלים שונים שהידרדרו על הכביש.

לא מצאנו עיירות מעניינות כמו במקומות הקודמים, מצד שני החופים בצד המערבי נפלאים, המים שקטים וכחולים.

בחלק הדרום מערבי יש חוף בשם Porto Katsiki שבאמת מדהים, עם מים כחולים ומצוקים לבנים.
מעבר לירידה לחוף, קיימת נקודת תצפית ממש מעל לחניון, עוברים גשרון קטן והולכים קצת על המצוק (בזהירות).
ואז אפשר לצפות גם על חוף קציקי וגם צפונה יותר, כולל איזו מערה שנמצאת קצת מתחת למצוק, על קו המים אך לא ברור מה עומקה.


'
חוף Porto Katsiki באי לפקדה



מעבר לחוף הזה לא הייתי משקיע בחופים אחרים בצד המערבי (בדקנו כמה מהם, כגון גיאלוס Gialos ואגרמני Egremni), אלא לצלם מנקודות התצפית לצד הדרך.
זאת כי בד״כ מדובר רק ברצועות חוף ללא בתי קפה או שירותים אחרים והדרך אליהן ארוכה על כבישים משובשים מאוד.
מצד שני, בחוף המזרחי יש יישובים רבים עם מרינות ובתי קפה וטברנות לרוב, שלא לדבר על הנופים. למשל - היה יפה מאוד בעיירות Vilho, Nidri ועוד.

'

בערב, לפני החזרה למלון, עשינו סיבוב בלגונה שמקיפה את העיר מצפון, לצד מזרח ולצד מערב.
הלגונה היא בעומק של 1-2 מטרים בסה״כ ומשמשת לגידול דגים וכריית מלח בהיקפים קטנים.
הלגונה תחומה במעין סוללת עפר לא רחבה מדי, עליה ניתן לנסוע ברכב וכך להתרשם מאיים קטנטנים שנמצאים מחוצה לה, כמו גם שטחי אדמה לא קטנים שנמצאים בתחומה ומכוסים בעשבייה לא ברורה.
שטחים אלה הם לא מעט יותר מאשר חול שגבוה בכמה ס״מ בלבד מפני המים, כך שלא רציתי לטייל עליהם, כי לא יכולתי לראות היכן מסתיים משטח החול והעשבים גדלים (אולי) ישירות מהמים, כמו מנגרובים.

כאמור עומק המים לא נורא, אבל חבל על האייפון אם היה נטבל במים. איך הייתי כותב את הסיפור הזה?


'
הלגונה באי לפקדה


בנוסף, על הסוללה המערבית ביותר יש כמה תחנות רוח ישנות.

לסיכום, אנחנו היינו באי יום אחד בלבד, ההערכה שלי היא שאפשר להישאר בקלות עוד יום אחד לפחות כדי לבקר יותר בשקט בעיירות הנמל השונות, כמו גם באזור ההררי, וכל זה עוד לפני שמדברים על רחיצה בחופים הנהדרים.

גם המלון בסדר גמור, אכן התיאור ״בוטיק״ הולם אותו.
ההערה היחידה שלי היא לגבי ארוחות הבוקר, שנראו דלות אחרי ה- Aristi, אבל מצד שני באמת כדאי להתחיל לאכול קצת פחות לקראת החזרה ארצה.

מסעדה מומלצת בלפקדה היא ״פריני״ FRINI (על שם אחותה של בעלת המסעדה), שנמצאת בצד של המרינה המזרחית.
השלט של המסעדה לא רשום באנגלית, אך הלוגו שלה הוא של אניית מפרש בצבע ירוק, בעלת 2 תרנים ראשיים ומפרש קדמי.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של wisniak?

הפוסט הבא ›
טיול ליוון - אפריל 2011,  חלק 13
טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 13
מתוך הבלוג של wisniak
21-03-2012
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
טיול ליוון - אפריל 2011,  חלק 10
טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 10
מתוך הבלוג של wisniak
21-03-2012
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של wisniak »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×