טיול למזרח תורכיה מא` עד ת` - חלק ראשון

14 יום קסומים ומרהיבים של טיול עם רכב שכור במזרח תורכיה: מתחילים בארזורום, רכס הקצ`קר מכיוון יוסופלי ומכיוון איידר, מפלים גועשים, פריחה, נסיונות דיג, נהרות פסטורליים, מפגשים עם מקומיים, רחצה מרעננת בחמאם.. ולקינוח - יומיים מענגים באיסטנבול.
אורית שרי
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיול למזרח תורכיה מא` עד ת` - חלק ראשון
© איתמר ברק

רקע כללי

כל יציאה קצרה מחוץ לאנטליה, מרמריס או כל מוקד תיירותי הומה אחר בטורקיה, תוכל לספר את סיפורה המופלא של מדינה יפהפיה זו. מדינה שיש בה שילוב אופטימאלי של כל המרכיבים הנדרשים למה שנחשב בעינינו לטיול המושלם. נופים מרהיבים, תרבות עשירה, אנשים נחמדים, אוכל מצוין ואלמנט נוסף חשוב לא פחות – זול.

מזרח טורקיה - כללי
אם אתם אוהבים לטייל בנופים הרריים עוצרי נשימה, לנסוע בדרכים לא סלולות על פי תהום כאשר נהר גועש זורם לו מתחתיכם; אם אתם אוהבים להגיע לעיירות נידחות, בתוליות יחסית מבחינת תיירות; אם אתם אוהבים לטייל בנוף הרים עם אוויר צלול ומשכר ואם אתם מחפשים להתוודע לתרבות חדשה עשירה ומרתקת, אז אנחנו ממליצים לכם בחום רב לנסוע למזרח טורקיה.

וכיוון שכבר בשלב הטרום טיול בחיפוש אחר חומרים שיסייעו לנו לבנות את הטיול נתקלנו בהמון דיסאינפורמציה, במהלך הטיול החלטנו לכתוב את כל המידע שניתן כדי לסייע לבאים אחרינו. אז הרי לכם סיכומו של מסע מופלא בן 15 יום במזרח טורקיה. כל הנתונים הנ"ל נכונים לתקופה בה אנחנו נסענו – סוף מאי תחילת יוני 2006.

ספרות מקצועית:
אחת הסיבות לכתיבת דברים אלו הוא חסרונם של ספרי מטיילים מפורטים על האזור. בכל מקרה, בחיפוש לא עמוק במיוחד, לא הצלחנו לאתר ספר מפורט בעברית על האזור. למעשה הלונלי פלנט של טורקיה (או בגרסתו העברית מסדרת "העולם"), הוא המפרט ביותר על האזור אך עדיין בדלות משמעותית בחס לאזורים אחרים בטורקיה. כמו כן, יש בו המון אי דיוקים (למשל רשום שנדרש פרמיט לטיול בעיר אני ואין זה נכון), כמו גם ברבים מהמקרים הספר פשוט לא מעודכן בכל הנוגע לבתי מלון, מסעדות, אינטרנט קפה וכו.

שיפוצים:
מאז ניסיונותיה של טורקיה להפוך לחלק מהאיחוד האירופאי ומאז הרגיעה באזור, החלו הטורקים להשקיע במקום, ולאורך כמעט כל הדרכים תתקלו בעבודות שיפוצים ענפות, כמו גם שיפוצי בתי מלון, בניית סכרים התרעננות והתחדשות של האזור עם ראייה לעתיד והכרה בפוטנציאל הרב הגלום בו.

ביטחון – בטוח לטייל?
מבחינת בטחון אישי – אין ספק שזו אחת המדינות שהרגשנו בהן יותר בטוחים ולא היתה שום תקרית – גם כישראלים – שהעמידה אותה בסיטואציה לא נעימה או מפחידה. יחד עם זאת, האזור היותר דרומי של מזרח טורקיה (מקו ארזורום דרומה), הוא איזור כורדי שהיה איזור מריבה ולמרות שכרגע הכול רגוע, עדיין תתקלו מדי פעם בבדיקת דרכונים של הצבא. רק לצורך ביקורת ולא משום סיבה בטחונית שיש לחשוש ממנה. הבדיקות הן מהירות ויעילות ואין בהן בכדי להעיב על הטיול. אגב, גם באזור הגבול עם ארמניה (שבינה ובין טורקיה אין יחסי חברות), יש בדיקות צבאיות באזורים שממש קרובים לגבול.

מטבע וכסף: המטבע הטורקי הוא לירה, שבתקופתנו ערכה היה 1$ = 1.52 לירה טורקית. (בתרגום קל לשקלים 1 לירה = 3 ¤). שימו לב, המדינה בימים אלו עדיין בשלבי מעבר מהכסף הישן לחדש (נטול האפסים), זה אומר כי עדיין יימצאו לא מעט סוחרים שיגידו לכם שלחם עולה 500,000 לירה, שלמעשה הכוונה שלהם זה חצי לירה של היום. (במילים אחרות, 1 לירה של הכסף החדש = 1,000,000 לירות של הכסף הישן). כעיקרון אין בעיה להוציא כסף עם כל כרטיסי האשראי, וכן אין קושי בלפרוט דולרים/יורו. עדיף שלא לפרוט בבנק כי שם התעריפים נמוכים יותר. כדאי לשאול קודם.

שפה: רובה הגדול מאוד של אוכלוסיית מזרח טורקיה לא מדברת אנגלית. אך הם מדברים נפלא שפת ידיים ויש להם המון רצון לסייע לתיירים. רובם מדברים טורקית וכורדית.

עונות למזרח טורקיה: העונה מוגדרת כיוני עד אוקטובר. אך שיא העונה היא יולי – אוגוסט. אנחנו נסענו ממש עם פתיחת העונה ויש לכך מספר יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
- מיעוט תיירים עם כל המשתמע מכך.
- יכולת מיקוח ובחירה רחבה (יחסית....) בכל הנוגע ללינה, רכב וכו`.
- "בתוליות" של מקום שרק מתעורר משנת החורף שלו – ואתה למעשה "פותח" מחדש את המסלולים.

חסרונות:
- לעתים בערב עוד קצת קר....
- בעיקר לאחר חורף קשה – מעברי ההרים (פאסים), עדיין סגורים למעבר, דבר שעשוי להגביל את הטרקים.
- כיוון שאתה ראשון לפתוח מחדש את המסלול אין סימוני דרך על השבילים.
- זרימה חזקה מאוד בנהרות – מים גבוהים מדי שלא מאפשרים רפטינג. (גם נושא סימון השבילים, גם נושא הרפטינג וגם נושא פתיחת מעברי ההרים עשוי להיפתר בנסיעה במהלך ספטמבר).
- אין חיי לילה שמקורם בתיירים – בכלל.

כאמור התקופה הבוערת היא יולי אוגוסט: מזג האוויר כבר חם (לעיתים חם שרבי) האירופאים בחופש, כך שבתקופה זו אמנם כל מעברי ההרים כבר פתוחים, יש רפטינג וכו`... אך לא תמיד יהיה מקום בבתי מלון, המחירים יהיו גבוהים יותר והמסלולים עמוסים יותר. לשיקולכם... בכל מקרה בתקופת הקיץ יש אור עד שמונה בערב לערך, מה שמאוד מאוד כיף ומאריך משמעותית את היום.

מספרים:
נסענו סה"כ לכ-16 ימים (כולל יומיים באיסטנבול).
נסענו כ-2070 ק"מ (ממוצע של 150 ק"מ לכל יום בו השכרנו את הרכב).
עלויות לשני אנשים (בערך):
רכב ודלק – 1,200 $ (1 ליטר דלק, בזמן בו אנחנו היינו עלה בסביבות 3 לירות= 9 ש"ח).
טיסות: 800$
לינה: 800$
אוכל: 350$

בקיצור טיול לשני אנשים, 16 יום בקצת יותר מ- 3,000$. כולל הכל ולא בקמצנות...

לתחילת הכתבה

מידע שימושי על הטיול

טיסות:
אנחנו נסענו עם טורקיש איירליינס – יצאנו ב-6:30 בבוקר לאיסטנבול וב-12:30 היתה לנו טיסת המשך לארזורום. הגענו בסביבות 14:30. בחזרה טסנו במדויק את אותה הדרך (רק עם עצירה ליומיים באיסטנבול). עלות כוללת של – 390$ לאדם. בחודשים יולי אוגוסט – יש טיסות ישירות לטרבזון המאורגנות על ידי חברת טי איי טי, טיסות נוחות שיכולות לחסוך לא מעט כסף.

השכרת רכב:
החברה הבינלאומית היחידה שמצאנו לה נציגות במזרח טורקיה היתה אוויס, ומחירה היו מופקעים למדי. החלטנו שלא לשכור רכב מהארץ ולהגיע למקום ולהשכיר מחברה מקומית. כבר בשדה התעופה בארזורום יכונו להשכיר עם חברת "דה – קאר" רכב, אך החלטנו להמתין ולהגיע לעיר ושם לקבל החלטות.

בארזורום מצאנו מספר רב של סוכנויות מקומיות. אנחנו פנינו ישירות למשרדים של "דה - קאר", הנמצאים לא רחוק מהרחוב המרכזי בעיר (לא להתבלבל...יש אחד כזה). שכרנו רכב ל-13 יום, כולל ביטוח (ללא תוספות), לקחנו אופל זפירה (רכב ברמה של פורד פוקוס), במחיר של 56$ ליום (ללא מגבלות שהן). רק לשם השוואה, בארץ אוויס הציעו לנו פורד פוקוס במחיר של 78$ ליום. כך שבמקרה זה הסבלנות השתלמה. הרכב שקיבלנו היה חדש, נעים ונטול בעיות.
אגב – בהחלט ניתן להזמין רכבים קטנים יותר במחירים שנעים סביב 40$ ליום. הערות חשובה – אין לנו מושג מה מצב מלאי הרכבים בזמן העונה הבוערת. כמו כן, יש לקחת בחשבון את הוצאות הדלק הגבוהות יחסית - 9 ¤ עבור ליטר דלק. לרוב המכוניות יש סי די או טייפ. תכינו את עצמכם לשתי האופציות. אם אתם בקטע האוריינטלי ורוצים לשמוע רדיו טורקי כל הדרך קחו בחשבון שברוב המקומות על הקצ`קר אין קליטה... 

דלק – לא חסרות תחנות דלק לאורך הדרך, אך בכל מקרה תמיד רצוי לוודא שיש לכם מספיק דלק עד היעד הבא שבו בוודאות יש תחנת דלק (למשל לטיול בקצ`קר יש לוודא שאתם יוצאים עם טנק מלא). החזרת רכב בנקודה אחרת - אפשרי - אך יש לתאם מראש. אם מדובר בנקודה בה יש סניף לחברה בה שכרתם- אז העלות תהיה קרוב למדי מינורית, אם בכלל. אך אם אין סניף (מה שקורה ברוב הערים כי במזרח יש רק שתי ערים מרכזיות: טרבזון וארזורום), כבר מדובר בעלות כבדה. אנחנו שקלנו להשאיר את הרכב בוואן (4-5 שעות מארזורום), ונדרשנו לשלם על כך, 250 לירות (750 ¤).

אנחנו שכרנו כאמור ב"דה-קאר", והיה ממש בסדר.
Decar
www.decar.com
Erzurum – 04422346160
Erzrum airport – 04423274390
Trabzon – 04623267255

סביר למדי שלא ידברו אנגלית – אולי בטרבזון.

התמצאות:

מזרח טורקיה קלה יחסית להתמצאות. הכבישים משולטים לא רע, והערים קטנות כך שלא קשה להגיע מהר למרכזן. בכל מקרה עם כל הגעה לעיר תראו שלט: Merkez – Centrum. שיוביל אתכם לאזור מרכז העיר בו גם יהיו בתי מלון, מסעדות מוקדי בילוי (לא לצפות ליותר מדי – ברוב המקרים ברמה בסיסית למדי).
אם לא תראו, תשאלו – תגידו את המילים והם ישמחו לסייע.

מפת כבישים: מומלץ בחום מפת כבישים של טורקיה. אנחנו טיילנו עם מפה של חברת: Euro cart, שהיתה בסדר יחסית. אך חשוב לזכור – כשכביש הופך לקו דק במפה הוא כבר לא סלול, ואם הוא באזור הררי דרך של 30 ק"מ עשויה לקחת שעתיים. חשוב לקחת זאת בחשבון מבחינת זמנים.

מגורים:
אנחנו השתדלנו לישון במקומות הכי טובים שהיה למקומות להציע, אך לא במעט ערים גם הטוב ביותר הוא בסיסי יחסית. במילים פשוטות, אם אתם מחפשים את הפאר וההדר שטורקיה מציעה במלונות באזור אנטליה- לא תמצאו אותו במזרח טורקיה. יחד עם זאת המקומות בהחלט סבירים ומכיוון שכל האזור נמצא בשיפוץ (כן... כל מזרח טורקיה בשיפוץ) הרבה בתי מלון מתחדשים ואם מחפשים טוב, אפשר למצוא מקומות נעימים ללון בהם במחירים של 40-50 לירה ללילה לזוג, בדרך כלל כולל ארוחת בוקר (שכוללת: ביצה קשה, גבינה, זיתים, עגבניה, מלפפון ולחם). בכל המקומות המצוינים בסיפור דרך זה – יש מים חמים לרחצה. אבל תקפידו לשאול בכל מקרה – כי זה לא מובן מאליו. למי שנוסע בשלישיה – כמעט בכל בתי המלון היתה מיטה שלישית בחדר, מוכנה וערוכה.

לבוש (בנות):
מזרח טורקיה הוא חבל ארץ מוסלמי דתי. מתוך כבוד לתושבים (ולא בגלל הערות כאלו ואחרות שקיבלנו), לא לבשתי גופיות ולא הלכתי עם מכנסיים קצרים.
חולצות קצרות כן וכנ"ל מכנס שלושת רבעי. כמו כן, תמיד הקפדתי שתהיה לי עליונית ליד. שוב, אף אחד לא העיר, אך במקום בו מסתובבות נשים עם מטפחות על הראש, לא כל כך נעים להסתובב עם גופיה....

מזג אוויר:
היו לנו ימים מקסימים עד חמים מאוד. רוב הטיול הטמפרטורה נעה בין 20-30 מעלות. כשבערבים היה קריר יותר לכיוון 10-15 מעלות. בהרים בערב כבר ממש קר, סביב 5-10 מעלות, אך במהלך היום נעים ואפילו חם.

מסעדות:
כמעט בכל מסעדה תמצאו את ה"מבושלים" ממולאים ותבשילי תפוח אדמה עם בשר שונים ונפלאים בטעמם, יחד עם אופציית השווארמה, הקבב על האש וכו.
מחיר ארוחה לזוג נע בין 15 לירות ל-30 (כלומר בין 45 ¤ ל-90), כולל שתייה (דיאט קולה או פפסי...). אנחנו ממליצים בחום לאכול ולהנות מהטקסיות המלווה של הגלידה המקומית...

ענייני בנות...
שימו לב: במזרח טורקיה אין טמפונים ואין סוכרזית.

טלפון ואינטרנט:
כיוון שאין להם מחשבים בבית בכל מקום תוכלו למצוא קפה אינטרנט בעלות של 1 לירה לשעה. בדרך כלל ליד קפה האינטרנט תהיה גם מרכזיה שיהיה שווה לכם להתקשר ממנה לארץ (ולבקש שיתקשרו אליכם חזרה). שימו לב שיחות רגילות בסלולר יקרות מאוד וגם אס אם אס לא זול – תבדקו לפני שאתם נוסעים.

טיפ באינטרנט בנוגע לאות – I - האות איי באנגלית... שימו לב, יש על המקלדת שם שתי אותיות איי, אחת עם נקודה למעלה ואחת בלי... כדי שדברים יעבדו צריך להשתמש באיי עם הנקודה למעלה.

לתחילת הכתבה

מגיעים לקצ'קר

והמסלול...
25.5.06 – נחיתה בארזורום ב-14:30, התארגנות.
העיר במרחק של 10 דקות נסיעה משדה התעופה (אגב, יש בסמוך לעיר אזור סקי לא רע – כך מספרים). מונית עלתה לנו – 30 לירות = 90 ¤. (בחזרה בסוף הטיול כבר התמקחנו וזה עלה 20...). העיר היא עיר עם רוב כורדי, עיר דתית, אך גם מאוד צעירה בשל האוניברסיטה המרכזית שיש בה. בחרנו את מלון אמיל המוגדר כשני כוכבים – אך לדעתנו הוא אחלה (בקשו חדר פינתי שהוא ממש סוויטה קטנה). המלון ממוקם שבע דקות הליכה מהרחוב המרכזי בעיר גומהורייט גאדסי, וחמש דקות הליכה מסוכנות הרכב דה קאר. יש ליד המלון עוד הרבה מאוד בתי מלון אחרים (חלקם נראים ממש טוב) וכן תחנת דלק. כיוון שזו היתה עצירה אחרונה שלנו בעיר מרכזית לפני עליה לקצ`קר, ניצלנו את העיר לסידורים אחרונים (נעליים חדשות וכו).

מגורים ועלות:
Otel Amiller
Kazim Karabekir Cad. No 25 Erzurum
04422349217
Otel-amiller@yahoo.com

לאחר מיקוח עלה לנו 70 לירה ללילה, מאותו הרגע הלאה בטיול המחיר וגם האיכות ירדו....

מסעדה:
בארזורום כל חנות שניה היא מזללת שאוורמה נוטפת שומן. בערב הראשון פגשנו סטודנט שידע לדבר אנגלית והוא לקח אותנו למסעדה עם אוכל נחמד (לא יותר), אך אנו ממליצים עליה בשל האופי המיוחד לה. המסעדה בנויה חדרים חדרים מבית שהשתמר מתקופות עתיקות והביקור בה הוא חוויתי. לצערי, אין בידי את הכתובת של המסעדה, אך היא נמצאת בסמטה שיוצאת מהרחוב המרכזי ביותר, די בסמוך לחנות של "אדידס". (אולי במקרה ידברו שם אנגלית ...אז תשאלו).

מסעדה נוספת – מסורתית, מאוד קרובה למלון אמיל, מסעדה שבה אוכלים את הקבב המסורתי באופן המסורתי. האוכל נפלא וגם פה לחוויה יש משקל שמצדיקה את המחיר המעט יותר יקר שיש לשלם עבור הארוחה. 

Gelgor
Istasyon Cad. No 4 Gurcukapi Erzurum
Tel: 0442213325354

26.5.06 – Tortum – Oşk Vank - Tortum Şalalesi - Yusufeli - Barhal
התחלנו את היום עמוסי אנרגיות, לקחנו את הרכב, תדלקנו והופ יצאנו לדרך. אחרי 45 דקות נסיעה בכביש טוב מאוד, עצרנו בעיירה טורטום סתם כדי לנשום ולהרגיש את המקומיים. אין משהו מיוחד לעשות שם אבל משום מה המפגש הזה עם התושבים שמתקהלים סביבך ומתלהבים מעצם הגעת תייר לעיירתם יוצרת מצבים משעשעים למדי ומהנים מאוד. הם כמובן היו מלאי המלצות להמשך הדרך (ושוב בשפת ידיים בלבד...)

הלונלי פלנט ממליץ לעצור בכל מיני עיירות בדרך כדי לראות כנסיות עתיקות. עצרנו באחת, בעיירה בשם אושק וואנק. בערך 35 קילומטר צפונית לטורטום, לפני שרואים מימין את האגם, יש פניה שמאלה לעיירה. צריך לנסוע בדרך עפר נחמדה בערך כ-10 דקות עד שמגיעים לעיירה ושם לא ניתן לפספס את הכנסייה שחיצונית מרשימה למדי ובפנים ממש לא....אבל שוב, מה שהרשים אותנו יותר אלו דווקא חיי העיירה עצמה ולכן אנחנו ממליצים בחום על הביקור הנ"ל. מיד אחרי הביקור, עם החזרה לכביש הראשי (כביש מספר 950), נוסעים עוד בערך כ-12 ק"מ לאורך אגם טורטום (אגב – אם אתם מאוד רעבים זה איזור מצוין לעצור למסעדת דגים- ואם לא אז שווה לחכות למסעדה מקומית ביוסופלי), מיד עם סיום האגם תראו שלט קטן שמפנה ימינה לטורטום סלאלסי (מפלים בטורקית). נוסעים בדרך עפר בערך 5 דקות (חוצים בדרך את הנהר), עד שמגיעים למפלים. מדובר באזור בילוי ונופש של תושבי האזור. אין שם מסעדות, אבל אם תהיו נחמדים אולי יזמינו אתכם המקומיים שעושים שם על האש לטעימה קלה...אנחנו הוזמנו ואכלנו את הקבב הטוב בחיינו (מסתבר שיש לחינאווי עוד מה ללמוד...). המפלים עצמים מרהיבים ביופיים ובעוצמתם. כדאי ומומלץ להשאיר את התיק והאביזרים שחשוב לכם לא להרטיב באוטו, ולרדת עם המדרגות שמובילות לתצפית על המפלים עד למטה – אל הגשר שעבר ממש אל מול המפלים – ולהבין עוצמה מה היא. מלבד זאת, זו הליכה מרטיבה ומרעננת במיוחד (מרטיבה ברמת אמבטיה!), ונפלאה בעיצומו של יום חם.

חוזרים לכביש הראשי (כביש 950), לעוד 30 ק"מ עד לצומת בה צריך לקחת שמאלה לכיוון יוסופלי. נוסעים על כביש סביר לאורכו של נהר גועש עוד כ 10 ק"מ עד שמגיעים ליוסופלי. עיר שהיא יותר עיירה קטנה ונחמדה.

ברוכים הבאים לקצ`קר!
הגענו ליוסופלי בסביבות השעה 15:30. ביוסופלי יש מרכז תיירים דנדש, מספר בתי מלון וכן אפשרויות רבות לרפטינג. (אנחנו לא יכולנו לעשות רפטינג בשל עוצמתיות הזרימה – רפטינג בשלב זה של העונה מוגדר עוד מסוכן, אך ביולי זה כבר ממש אמור להיות בסדר). כיוון שהבנו שרפטינג כבר לא יהיה, המשכנו לכיוון ברהל. אך למי שמעוניין להישאר ביוסופלי ואין לו כבר כוח לדרך הלא קלה לכיוון ברהל. נפתח באזור בית מלון חדש, מלון ברצלונה, מלון מקסים, נעים ואיכותי, עם בעלים מאוד נחמדים (איש רציני כמו שאומרים) שמדבר אנגלית מצוין שיכול לסייע בארגון רפטינג. גם אם לא תישארו במלון (קצת יקר וקצת מרוחק ממרכז העניינים בעיר), אנחנו בטוחים שהוא ישמח לתת טיפים.

Hotel Barcelona
hotelbarcelona@hotelbarcelona.com.tr
+90 466 8112627
אין שם כתובות, אבל מי שתשאלו במרכז העיר יידע לומר לכם היכן המלון. (הוא בצד השני של הנהר).

טיפ – אם אתם בענייני דייג. או בענייני פיקניק באופן כללי, כדאי לרכוש ביוסופלי בחנות שנמצאת באחת הפינות של הכביש הראשי (תשאלו את המקומיים בתנועות ידיים של דיג – הם כבר ייקחו אתכם לחנות המתאימה). תקנו ציוד (אנחנו קנינו שתי חכות – כל אחת ב-4 לירות, וכן חוט דיג וקרסים). כמו כן, אנחנו ממליצים לרכוש קומקום, גפרורים, תה /קפה, שתיים שלוש צלחות, כוסות. באזור הקצ`קר אין גבול לכמות פינות החמד שתוכלו למצוא, להדליק אש, לעשות תה/קפה, תפוחי אדמה, ובמידה ותצליחו לדוג דגים (וזה בהחלט אפשרי רק צריך סבלנות והסבר קל ממקומי אך מוצאים את החיות שישמשו כפיתיון), אז גם לשים אותם על האש.

לתחילת הכתבה

מסלולים רגליים ואגמים

הדרך לברהל - 34 ק"מ. נשמע קצר.... להמשיך על הכביש הראשי של יוסופלי שמוציא אתכם מהעיירה פנימה לתוך הרי הקצ`קר. הדרך כולה לוקחת בערך שעה וחצי עד שעתיים (תלוי כמה משאיות ומכוניות באות מולכם בדרך...). החלק הראשון בו עדיין יש "כביש" (או בהגדרה מדויקת יותר משהו סלול...) היא 18 ק"מ עד הגעה לעיירה בשם סאריגול. מסאריגול עד ברהל הדרך לא סלולה, חד מסלולית, עוברת ברובה על צלע ההר כשמתחת נהר זורם. דרך יפהפיה, אך בהחלט לא פשוטה לנסיעה. שימו לב כי יש לאורך כל הדרך הרחבות של המסלול החד מסלולי שמאפשר מעבר של שתי מכוניות. הדרך אמנם לא קלה אך בהחלט עבירה למכונית רגילה.

מגורים בברהל: יש בברהל שלושה פנסיונים. הטוב ביותר (והפעם הלונלי פלנט צודק...) הוא הפנסיון של מהמט (Barhal Köyevi), ולו בשל תחושת המשפחתיות שהם נותנים, ובעיקר בשל המרפסת המרהיבה שלו היושבת על צלע ההר, בין עצים, פסטורליות במיטבה. (אחד המקומות האידיאלים לקריאת ספר ושתיית צ`אי). מאוד קל לפספס את הפנסיון הנ"ל...כשתגיעו לאזור בית הקפה, המאפיה והחנות של ברהל (שימו לב...זה באמת עיירונת קטנטנה למראה – מירב הבתים יושבים במורד ההר ומוסתרים על ידי הצמחיה), תמשיכו על המסלול לעוד 500 מטר בערך ותראו מצד ימין שלט קטן של פנסיון והשם מהמט. יש שם מקום סמוך לנהר להחנות את הרכב. עלו בשביל למעלה לפנסיון, תראו שיש לכם מקום (יש שם חדרים מכל הסוגים, גם עם מקלחת ושירותים בחדר, לינה +חצי פנסיון, ארוחת ערב ובוקר נפלאות! – 50 לירה לזוג ). הם כבר יסייעו לכם להעלות את התיקים וכן ישמחו לייעץ בכל שאלה שתעלה לכם לגבי האזור, במגבלות השפה... אם יהיה מלא, אופציה לא רעה נוספת היא הפנסיון של מארסיס. (בכניסה לברהל) הפנסיון שלו באמת בסדר, קשה לי להסביר למה העדפנו את מהמט (היינו לילה אחד במרסיס ואז עברנו לשני לילות אצל מהמט), החדרים ממש בסדר, נקי ונעים... אך משהו באווירה אצל מהמט דיבר אלינו יותר. בכל מקרה, גם מארסיס זו אופציה טובה.

איפה לאכול? אנחנו אכלנו את ארוחות הבוקר בפנסיון (אצל מהמט זה באמת תענוג לחיך...), וכן את ארוחת הערב (גם ארוחה מבושלת מושקעת וטעימה). צהריים אכלנו בשטח.

27.5.06 – טיול רגלי באזור
כמה מלים על טרקים באזור... בניגוד למקומות אחרים בהם טיילתי (כמו נפאל, טיבט, דרום אמריקה וכו`), כל איזור שהוא בסיס לטרקים היה עמוס במידע, מפות, מדריכים, ציוד להשכרה וכו. נדהמתי לגלות עד כמה בסיסי ובתולי איזור הקצ`קר. אין שום פיתוח מינימלי של האזור בעיקר מכיוון פנים הארץ (הכוונה מכיוון יוסופלי-ברהל, באיידר, צידו השני של הקצ`קר המצב מעט יותר טוב). כלומר, טיילנו עם מפה שציירו לנו המקומיים...וזהו! אגב, מסתובבות בין מטיילים לעיתים מפות, אך הן גם לא ממש מדויקות.... בתחילת העונה עוד קשה יותר, גם בשל חוסר מידע מדויק על מידת ה"עבירות" של המסלולים – שתלויה בכמות השלגים בדרך כמו כן, אין סימון קודם של רוגו`מים (מערום אבנים), של מטיילים שסימנו למען המטיילים הבאים את הדרך. אמנם לא חיפשנו לעומק, אך לא ראינו גם מקום להשכיר ציוד (מעילים, אוהלים, שקי שינה וכו`). 
מסקנה - אם אתם לא טרקרים מקצועיים, מומלץ בחום לקחת מדריך. ואם אתם רוצים לעשות טרק עם לינה בדרך – תביאו ציוד מהבית.
טיפ: מדריך מהעיירה ברהל עולה 50 לירות. ניתן לצאת למסלול לבד, ובכפרים שעוברים בדרך להציע לנער מהכפר לקחת אתכם למקום. מאיתנו ביקשו 30 לירות.

בסיס טוב יותר ליציאה לטרקים וכן למעבר הפס לכיוון איידר (יום הליכה), הוא הכפר יאיללאר (Yaylalar). הכפר, 20 ק"מ מברהל – בדרך לא סלולה שניתן לעבור בה עם רכב. יש דולמוש שיוצא מברהל. אם לא בא לנסוע ברכב, יש שם גם פנסיון כך שגם ניתן לישון שם. מיאיללאר ניתן לצאת לטרק יומי של האגמים וכאמור לצאת לטרק לפס ולמעבר לכיוון קברון ומשם לאיידר. אנחנו החלטנו שלא לנסוע לשם, כיוון שהבנו כי המסלול לאגמים עדיין חסום. הטרק לאיידר הפך ללא רלוונטי, בשל העובדה שהיה לנו רכב בברהל. בדיעבד הסתבר שלא כל דרך שאומרים שהיא חסומה בשלגים – היא אכן סגורה... אנחנו החלטנו לטייל באזור ברהל.

אגם קארא – האגם השחור - Karagöl
לפני היציאה – חשוב לרכוש צידה לדרך, אתם יוצאים ליום שלם ולא יהיה איפה לקנות אוכל. בנוגע למים - מומלץ לקחת בקבוק ריק, אין צורך כמעט לקחת מים, כי כמעט לאורך כל הדרך יהיו לכם מים זורמים, פרט לשעת העליה האחרונה. מומלץ לצאת מוקדם יחסית, במיוחד אם אתם רוצים לעשות פיקניק בדרך. קחו בחשבון – 4-5 שעות עליה, שעה באגם ועוד שלוש שעות ירידה.

איך מגיעים לתחילת המסלול: (רצוי לבקש ממקומי שיצייר לכם מפה). מדובר בנסיעה של בערך 10 ק"מ, שלוקחת חצי שעה לערך. ממשיכים ב"כביש" שהוביל אותנו לברהל, הלאה (דרך משובשת למדי, חשוב לנסוע מאוד בזהירות), תספרו בדרך שלושה גשרים, לאחר הגשר השלישי, הדרך מתחילה לטפס למעלה, ממשיכים הלאה (עוברים ממש נקודה בה זורם לו נחלון על הדרך וכשחוצים אותו עם הרכב נדמה שהרכב הופך לסירה), עד לנקודה בה רואים את הגשר הרביעי (גשר להולכי רגל). הגשר הנ"ל מוביל ליישוב בשם ננזרה. בנקודה זו עוצרים את הרכב, מחנים ויוצאים במעלה המסלול. 

הדרך למעלה אורכת בערך 4 שעות (ללא עצירה משמעותית) והיא דרך לא קלה בכלל. המסלול כולו בעליה, חלקה חדה. במילים אחרות המסלול קשה, קחו את הזמן, תיהנו מהנוף המרהיב והמשתנה עד ההגעה לאגם. אנחנו לצערנו לא הגענו לאגם, בחלקה האחרון של העליה כבר היה ממש שלג וקרחונים והחל לרדת גשם, כך שהחלטנו לא להמשיך. כמו כן, כיוון שלא היו כלל סימוני דרך והסתמכנו על מפה מצוירת (למרות שנראה שאין ממש איפה להתבלבל), בשום שלב לא יכולנו להעריך "עוד כמה זמן נשאר" ולא פעם שאלנו את עצמנו אם אנחנו במסלול הנכון. מומלץ אם כן, במידה ותגיעו למסלול ותחושו כך, לסגור עם מקומי מאחד הכפרים בדרך שיוביל אתכם תמורת כסף (תמורת 30 לירה הוא לא יחשוב פעמיים).

28.5.06 – דייג, מנוחה וטיולון לאמת מים

התעוררנו לבוקר גשום (היחיד שהיה לנו כל הטיול) ויצאנו לכיוון העמק השני עם הרכב. מאזור ה"חנויות" של ברהל יוצא גשר לכיוון יאיללאר. נסענו בערך 20 דקות סמוך לנהר (אחרי 2-3 ק"מ יש פנייה שמאלה ליאיללאר, להמשיך ישר ולא לפנות). יצאנו עם שני מקומיים (מוחמד מהפנסיון אחד מהם) שניסו לשווא ללמד אותנו לדוג, אך זו בהחלט היתה חוויה מלמדת. שימו לב, אם אתם בעניין, כפתיון לדגים, ניתן לאסוף בולי עץ שנמצאים בתוך המים, עליהם יש בדרך כלל חרקים קטנים שהם פתיון מצוין.

אמת מים - טיולון קטן של אחר הצהריים רגוע
אם תתפסו מהפנסיון של מהמט 5 דקות במעלה ההר, תגיעו לאמת מים שעוברת במעלה הישוב ברהל. לכו לאורך האמה (20 דקות הליכה), מעבר לכך שזו הליכה כיפית וקלה, תוכלו למעשה להיחשף לחיי הכפר הענפים המתנהלים שם וגם להבין היכן כל היישוב "מתחבא". בסוף האמה מתחברת לנהר ולדרך העפר, ממנה תוכלו לחזור בחזרה לפנסיון. בכלל, יש באזור מסלולים קטנים ונחמדים, ניתן לעלות לתצפית שיש באזור וגם סתם ללכת ליד בנהר כמרגוע לנפש.

29.5.06 – טיול רכב באזור, נסיעה חזרה ליוסופלי ונסיעה לאיספיר
יצאנו בבוקר שוב לעמק השני והפעם המשכנו 15 ק"מ, עד סוף הדרך (יש שם קרחון שלא מאפשר להמשיך). הסתובבנו קצת רגלית באזור ובסביבות הצהריים התחלנו להתגלגל חזרה לכיוון יוסופלי. שוב הדרך לקחה שעה וחצי, ומיוסופלי יצאנו בכביש מספר 050, לכיוון איספיר (הכביש יוצא מאמצע העיירה בערך ימינה). ופה חיכתה לנו הפתעה... לאחר דרכים ממש לא קלות בהן נסענו, סימון של כביש סלול שימח אותנו והערכנו שאת 90 הקילומטר לאיספיר נעשה תוך שעה וחצי גג. מסתבר שהכביש, גם הוא עובר כולו על צלע ההר ובחלקים רבים ממנו, לפחות ב-60 קילומטר הראשונים – חלקים רבים כלל לא סלולים ועוברים בתוך כפרים. יש לציין כי ב-30 קילומטר האחרונים הכביש ממש משתפר. הדרך מאוד מאוד יפה! אך יש לקחת בחשבון שהיא לוקחת בערך שלוש שעות עד לאיספיר. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי באיספיר אין ממש איפה לישון... (לנו לא היתה ברירה ובילינו את הלילה במלון פועלים מקומי). 

קיימות שתי אופציות:
1. להמשיך בנסיעה עד הצומת של כביש 050 עם כביש 925 ולהמשיך על כביש מספר 925 לכיוון אופ. על הכביש לאחר כחצי שעה נסיעה בערך, תוכלו לראות מצד ימין מלון דרכים ארבעה כוכבים שנראה משכנע למדי. לא נכנסנו, אך הוא מבחוץ בהחלט נראה טוב.
2. להמשיך בכביש 925 – שעתיים- שלוש שעות נסיעה עד ערי החוף – ושם האפשרויות רחבות מאוד.
כמה מילים על איספיר – עיר אפורה לחלוטין. כאמור לא מומלץ להישאר שם ללילה, (אין מקום ראוי לישון...). מה שכן, יש בה אנשים שצמאים לכל מפגש עם תיירים ומסתבר שגם כשיוצאים לשתות בערב צ`אי אפשר לסיים אותו בשיחת ידיים מרתקת עם רופא, עו"ד ושופט מקומי שלא מדברים אנגלית... שונים מאוד מהנוף האנושי הפשוט יותר, קשה היום וגם המאוד נחמד שיש בעיר.

30.5.06 – כביש 925, הגעה לים השחור, גיחה להיאראט, אוזונגול
יצאנו בבוקר לכיוון כביש 925 לכיוון הים השחור. אחרי חמש דקות של נסיעה תוכלו לראות מצד ימין מסעדת דרכים, מאחוריה מספרים שיש בוסתן מקסים (אנחנו וויתרנו על זה...). כמו כן, בדרך, אם ובמידה יש לכם זמן, ואתם בעניין עיירות קטנות, בודדות ומקסימות, אחרי 51 קילומטר על כביש 925 יש פניה שמאלה לעיירה בשם אנזר, כביש עפר – דרך של שעתיים - מוביל לעיירה שמספרים שהיא קסומה באמת. קחו בחשבון שזו עיירת קיץ, כך שאם אתם כבר לקראת החורף ייתכן והיא לא תהיה מיושבת. כמו כן, אין איפה לישון שם (נדרש אוהל). מספרים שיש שם דבש מדהים במיוחד. אנחנו ויתרנו גם על אנזר.

כביש 925, כביש טוב, (אך גם בחלקים ממנו יש שיפוצים), מטפס בדרך עוצרת נשימה על הקצ`קר ומהפיק מתחיל לרדת בדרך לכיוון הים השחור. עם ההגעה לים השחור לקחנו שמאלה לכיוון טרבזון. קצת לפני אופ, יש פניה שמאלה לכיוון עיירה בשם היאראט. דרך של 12 קילומטר שעוברת כולה דרך מטעי תה. שווה לנסוע שם ולראות, אך ממש לא מעבר לכך. המשכנו חזרה לכביש 010, לאורך הים השחור, וקצת אחרי אופ פנינו שמאלה לכיוון אוזונגול, בכביש סביר שגם הוא בשיפוץ... הגענו לאוזונגול בסביבות 13:00. 

 לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×