טיול מבוגרים בגואטמלה וקוסטה ריקה

לפעמים אנו טועים לחשוב שיעדים אקזוטים הם רק לצעירים. חיים ניסני וחבורתו נוסעים לגוואטמלה וקוסטה ריקה, פוגשים תרבויות מיוחדות ונופים נפלאים, ומתאהבים.
חיים ניסני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיול מבוגרים בגואטמלה וקוסטה ריקה

הקדמה

יומן מסע מטיול בגוואטמלה, אוקטובר-נובמבר 2006 וקוסטה ריקה, נובמבר 2006. הטיול אורגן על ידי חברת טופז מנתניה. איש הקשר שלנו היה אפי הוברמן. הארגון היה למופת ואני ממליץ בחום על אפי וחברת טופז. העונה: הטיול חל בעונה הגשומה שמסתיימת בדצמבר. זה אומר שלרוב יורד גשם אחה``צ אבל גם בלילה וביתר חלקי היום. כל זה לא מפריע (לנו היה מזל) ליהנות מהטיול. כפי שלמדנו – מי שמטייל בעונה היבשה צריך להתמודד עם חום ולחות מציקים למדי.

לתחילת הכתבה

גוואטמלה

קבלנו את הצעת המארגן ולקחנו נהג ומדריך מלווה לאורך כל הטיול בגוואטמלה. גוואטמלה ארץ יפהפיה שרוב תושביה בני שבט המאיה. העוני ניכר בכול אבל התושבים מסבירי פנים והליווי הצמוד הקל עלינו להגיע לכל מקום. אפילו ארגנו לנו ליווי משטרתי כשהיו ימי חג בהם הצפיפות רבה יותר.

יום 1 - אנטיגואה
מייד כשנחתנו חיכתה לנו מדריכה שהובילה את הקבוצה אל מלון ``דוניה ביאטריס``. (Hotel Palacio Dona Beatriz) באנטיגואה. זהו בית אחוזה יפהפה בשולי העיר שהוסב למלון, והמנהלת עשתה את כל שביכולתה כדי להיענות לבקשותינו ולהנעים לנו את השהות. שאטל של המלון העביר אותנו אל העיר וממנה, כשהנהג הצמוד שלנו הלך הביתה. את ארוחת הערב סעדנו במסעדה של מלון ``פוסדה דון רודריגו`` (בית המושל שהוסב למלון) ונהנינו מאד. יש שם בערבים תזמורת שמנגנת על מרימבה – כלי הקשה שהוא אבי הקסילופון, בעל מספר גדול של כפיסי עץ מלבניים מוארכים עליהם מקיש צוות של 3 או 4 מנגנים.

יום 2 - ליוינגסטון
נסיעה בכיוון ליוינגסטון, ביקור באתר ארכיאולוגי קיריגואה (Quirigua) - כמה פסלים בפארק קטן, אחר כך נסיעה ארוכה בדרך עפר במטע בננות אינסופי, עלייה על סירה ושייט על נהר ריו דולסה (Rio Dulce) אל ליוינגסטון – בגלל אי הקפדה על לוח הזמנים והיום הקצר, חלק מהשייט התבצע בלילה וזה היה מצמרר, אבל הגענו בשלום. ערכנו סיור לילי בליוינגסטון – לא משהו. לינה במלון וילה קריבה (Villa Caribe) – מלון יפהפה מומלץ בחום.

יום 3 – שייט ונסיעה לטיקל
שייט חזרה למקום בו המתין לנו הרכב. בדרך עצרנו בכפר בו יש בית ספר למלאכות יד. מוזר היה לראות בני אדם רחוצים ולבושים בבגדים נקיים, גרים במבנים שגגותיהם עשויים סנסני דקל, בלב הג`ונגל, ללא חשמל, ללא מים זורמים (חוץ מהמים שזורמים בנהר), אבל עם מבנה שרותים צנוע ונקי (עם אסלות). משם נסיעה אל שמורת הטבע והעתיקות TICAL. היא שוכנת בלב הג`ונגל. לינה בג`ונגל לודג` טיקל (Hotel Jungle Lodge). במלון המודרני יש כילות מעל כל המיטות, והחשמל מופסק ב 22:00 עד לבוקר כדי לא להפריע לטבע.

יום 4 - טיקל
הביקור באתר המקדשים היה מרתק, ובמהלכו זכינו גם לראות קופים וחיות אחרות. מי שמטפס אל ראש הפירמידות זוכה לראות את ראשי הפירמידות האחרות מתנוססים מעל לצמרות העצים – מראה יפה ביותר. אחה``צ נסיעה לעיר פלורס (Flores) וטיסה במטוס זעיר (12 נוסעים) בגובה שמתחת לעננים חזרה אל העיר גוואטמלה וממנה שוב לאנטיגואה, למלון הבית ששימש אותנו גם בסיום הטיול – דוניה ביאטריס.

יום 5 – פנצ`חל
נסיעה לפנצ`חל (Panajachel). התגוררנו במלון יפהפה – פוסדה דון רודריגו - מגג המסעדה שלו (חובה לעלות לשם) נשקף נוף יפהפה של אגם אטיטלן והרי הגעש הסובבים אותו. שטנו מעט לאורך האגם וביקרנו בעיירות סמוכות. המראות דומים לאלה שבפנצ`חל. ויתרנו על שייט ממושך לעיירה נוספת בחוף הצפון מערבי ולטעמנו חסכנו בכך זמן לטיול במקום עצמו.

יום 6 – סן-אנדרס אישטפה (San Andres Ixtapa): מקדש משימון
בקרנו במקדש של האליל / קדוש משימון (Mashimon). זהו גלגול של אליל קדום וקדוש נוצרי קתולי (San Simon). הכוהנים היו גבר ואישה, לבושים בגדי חול – הוא בג`ינס מהוה וחולצת טי, היא במכנסיים מאריג דק וחולצת טריקו לבנה במקורה, ועברנו חוויה של טקס טיהור – כל אחד מאיתנו זכה לטקס פרטי (תמורת תשלום צנוע) שכלל ברכות באחד מניבי המאיה, חבטות קלות על גופנו באמצעות צרור ענפים טרי ובסופו הודעה שמצבנו טוב יותר אחרי הטקס. שניים מבני הקבוצה לא יצאו נקיים – להם הודיעו שיש להם בעיות מיוחדות, והם הסכימו לעבור טקס יסודי יותר (תמורת תרומה נוספת): אחרי רכישת משקה אלכוהולי שהכוהנת שתתה ממנו מעט, היא מלאה בו את פיה ורססה את המשתתף, נגעה בו ומלמלה ברכות ומילות כישוף, עד שהבעיה באה על פתרונה. לאחד המשתתפים היא הורתה לשתות מעט מהמשקה, ובסוף הוא אמר כי חש חוייה גופנית מיוחדת במינה כתוצאה מהטקס המיוחד הזה. הצעת הכוהנת לערוך לו טקס עוד יותר ``חזק``, שכולל העלאת קורבנות (לא חיות או בני אדם רחמנא לצלן – אלא רק צמחים ופירות) והבערת מדורה בצורת טבעת – נתקלה בסירוב ונאלצנו להסתפק במה שעברנו עד כה. בסך הכול – חוויה מעניינת ביותר. שוב חזרנו אל אנטיגואה ללינה.

יום 7 – Sacatepequez and Zumpango
התמזל לנו וזכינו להיות בגוואטמלה ב``יום כל המתים`` (Dia De Los Muertos). ביום זה מבקרים בני המאיה בבתי הקברות וחוגגים בהם את זכר המתים. זה מתבטא בשיפוץ וצביעת הקברים, בארוחה סביב הקבר, בקישוטו בפרחים, וגם הדרך המובילה את בית הקברות הופכת ליריד אוכל ומזכרות, והכול צבעוני, מקושט ושוקק אדם. כתובת על אחד הקברים נגעה אל ליבי והרי תרגומה: ``הקבר הזה שומר על גופך, אלוהים - על נשמתך ואנחנו - על זכרך``.

מכאן נסענו אל שדה פתוח בו התקיים טקס הפרחת עפיפונים. הטקס מסמל את העלייה לשמיים של הברכות בהן מברכים את המתים, ולכבודו נבנו עפיפונים צבעוניים ומקושטים, הגדולים בהם בקטרים של 6 מטר ואולי יותר. למרבית הצער לא נשבה רוח חזקה מספיק בשעות בהן היינו שם ולא זכינו לראותם מתרוממים. וכך היו השמיים מלאים רק בעפיפונים קטנים שהצליחו להתרומם. יום זה זכור לי כיום היפה והמעניין ביותר בטיול. חזרנו אל אנטיגואה למלון הבית.

יום 8 - סיור בעיר אנטיגואה עצמה
ארוחת ערב במלון ``קאסה סנטו דומינגו`` השוכן במנזר שהוסב למלון. מקום מדהים ביופיו, חצרות פנימיות מרובעות, מזרקות מפכפכות, שלל עצים ופרחים, תאורה חכמה שמבליטה את היופי של המקום. גם המסעדה והאוכל היו מעולים בכל קנה מידה. חובה לבקר ביום ובלילה כדי ליהנות מהיופי.

למחרת בבוקר – טיסה אל סן-חוסה בירת קוסטה-ריקה.

לתחילת הכתבה

קוסטה ריקה

יום 1 - סן חוזה
בשדה חיכה לנו רכב עם נהג/מדריך שהוביל אותנו לטיול אל הר הגעש פואס (Poás). הדרך יפהפיה וההליכה אל הלוע, בגובה 1500 מטר, בשביל יפה עם נוף מדהים. הלוע עצמו היה מכוסה עננים והואיל להתגלות לפנינו רק למשך של כ 60 שניות. המראה היה יפהפה ועוצר נשימה, והזריזים בינינו הספיקו לצלם כמה תמונות לפני שהמראה נעלם והתחיל לרדת גשם. נסענו אל סן-חוסה אל מלון Sleep Inn, מלון מעולה במרכז שוקק החיים של העיר.

העיר עצמה לא מסעירה, אבל טיילנו בסביבת המלון – במדרחוב, בתיאטרון הלאומי, בכמה פארקים, והתבייתנו על מסעדה סינית קרובה – Wong`s (Costada Norte de la Plaza de la Democracia, Cuesta de Mora, San-Jose, tel: 349-2181) - עם אוכל מעולה, כולל דים סם, בה אכלנו גם פעם נוספת. ישבנו בשולחן עגול עם פלטה מסתובבת במרכזו, שעליה היו כל המנות. כל אחד מסובב אותה עד שהמנה שהוא רוצה מגיעה אליו, ואם לא מסובבים אותה כאשר אתה בדרך לקחת מנה אל צלחתך – זה כיף אמיתי.

יום 2 – אל טורטוגרו
רכב עם מדריך ונהג הוביל אותנו אל אל גואפילס (Suerre Guapiles), עיירה עם מסעדה גדולה קרובה לנהר, עליו שטנו אל שמורת הטבע טורטוגרו (Tortugero) שלחוף הים הקאריבי (הפעם לאור היום). לכאן מגיעים כל שנה, בחדש אוקטובר, צבי ים מסוג מיוחד ומטילים את ביציהם על החוף. המלון בו לנו – פאצ`ירה לודג` (Pachira Lodge) היה יפה וטוב, ונהנינו מאד מהשהות ומהטיולים בשמורה.

יום 3 - אל טורטוגרו
אנו סיירנו בשמורה, בחוף הים (הגענו אחרי עונת ההטלה של הצבים אבל קבלנו הסבר מרתק על הנושא) ובעיירה טורטוגרו. בטיול הבוקר שנערך בשייט, נראו חיות וצפרים והיה יפה מאד. בטיול היומי השאילו לנו מגפיים ובוססנו בבוץ הטובעני של שבילי הג`ונגל, שם ראינו צפרדע אדומה ארסית, קופים ועצלנים ועוד צמחים ופרחים אופייניים למקום.

יום 4 – אל הר הגעש ארנאל
שייט חזרה אל הכביש ופגישה עם נציגי חברת ההשכרה שהביאו לנו את הרכב השכור. עברנו הרבה התלבטויות בנושא הרכב. כל ההמלצות מציעות לשכור רכב 4X4 אבל עובדת היותנו קבוצה של 6 מבוגרים עם הרבה מזוודות הביאה אותנו להתפשר על שכירת רכב טויוטה היאייס (Hiace). הדגם שקבלנו היה עם מנוע דיזל, תיבת הילוכים ידנית, מקום ל 12 נוסעים כך שבחלק האחורי היה מקום לכל המזוודות ומקום מרווח לנוסעים. הרכב עבר את כל הדרכים הקשות במסלולנו ללא בעיות, אבל לא יותר מזה. הוא הרעיש, התאוצה הייתה חלשה והוא לא ``סחב`` בעליות הקשות. גם אחרי החלפתו באחר מאותו דגם לא היה שיפור בביצועים, אבל הרעש פחת במידה רבה.

אחרי קבלת הרכב יצאנו לחלק העצמאי של הטיול – אל העיירה לה-פורטונה (La Fortuna) השוכנת למרגלות הר הגעש הפעיל ארנאל (Arenal). המלון בו שוכנו – לוס לאגוס (Los Lagos) - היה יפהפה. על מדרון ההר, עם בריכת מים חמים (טרמיים כמו בחמי יואב – לא מינרליים כמו בטבריה וים המלח), וחדרים חדשים, מרווחים ויפהפיים עם מרפסות המשקיפות אל הר הגעש. למרבה הצער היתה הפסגה מכוסת עננים רוב הזמן, ורק לילה אחד מתוך השניים ששהינו שם זכינו לראות בפרק זמן קצר בו נגלה הלוע, גושים מלובנים נפלטים מהלוע ומתגלגלים על צלע ההר – מראה מרהיב של זיקוקין-דינור מעשי ידי הטבע. הנוף מסביב מרהיב ביפיו, הגן מטופח להפליא – ממש גן עדן (ולחשוב שהוא בצל הר געש פעיל).

יום 5 - ארנאל
טיול ברכב בשביל תלול, בגשם סוחף, אל נקודת תצפית על הלוע. הכול מכוסה עננים ולא רואים דבר. טיול אל העיר לה-פורטונה, המלאה בגלריות עם עבודות אמנות מקומיות, הרבה עבודות עץ יפות, מסעדות ושאר סממנים של עיירת תיירות. כאן החלפנו את הרכב בדגם זהה אך במצב טוב יותר.

יום 6 – אל מונטה ורדה (Monte Verde)
הדרך קשה – הררית, לא סלולה, זרועה מהמורות ואבנים, אך יפהפיה ושווה את המאמץ. גם הגשם שליווה אותנו לא גרע מהיופי (אם כי הוסיף לקושי). הסימון לא משהו אך בעזרת המפה שלנו (של 1:300,000) ניווטנו בהצלחה, פרט למקום אחד, עיירה בשם אל-דוס (El Dos), בו נתקלנו ב``מארב`` מתוחכם. נראה לי שבני המקום הסירו את השלט שמראה על הפנייה שמאלה, ולתועים בדרך הציעו צעירים שעמדו בכביש מפה משוכפלת שמישהו מהם שרטט, תמורת תשלום צנוע שיועד לדבריהם לשיפוץ הכנסייה או המועדון המקומיים. אחרי קניית המפה לא היו לנו יותר בעיות ניווט (היא באמת עזרה לנו – ליד תחנת האוטובוס יש להמשיך בנתיב השמאלי). בדרך עברנו ליד מטעי קפה וראינו כיצד אורזים ושוקלים את הפולים לקראת משלוחים לבתי החרושת. 

הגענו למלון – אל אסטבלו (El Establo) – מלון יפהפה על צלע ההר, עם הרבה מבנים לאורך כביש פנימי. קבלנו חדרי דה-לוקס גדולים ויפים עם מרפסות שפונות לנוף ונהנינו מאד מהשהייה בו. שוטטנו בעיירה – שוב – עיירת תיירות, שרחובותיה אינם סלולים (מעניין לאן הולך שם תקציב משרד התחבורה) והיום הגיע לסיומו.

יום 7 – מונטה ורדה
יום זה הוקדש לטיולים בטבע – טיול על גשרים מעל ליער, ולאמיצים שבנו – טיול רחיפה באומגות שאחד ממסלוליו עבר לאורך כמה מאות מטרים ובגובה רב מעל לעמק מיוער.

יום 8 – ממונטה ורדה אל מנואל אנטוניו (Manuel Antonio)
הירידה בדרך הלא סלולה קלה יותר, ואחרי זמן קצר מששערנו הגענו לכביש סלול (במפה שלנו הקטע הסלול הזה מסומן עדיין כלא סלול – מזל ששאלנו אנשים בדרך והם כוונו אותנו אל הכביש הסלול). הנוף יפהפה ומזג האוויר האיר לנו פנים. עצרנו בגשר שמעל לנהר טארקולס (Rio Tarcoles) וצפינו בתנינים המתחממים בשמש, המשכנו דרך חאקו (Jaco), חצינו מספר גשרים רעועים שבארץ לא היו מתירים לעבור עליהם, ודרך העיירה קפוס (Quepos) הגענו אל מנואל אנטוניו – אל מלון קסיטאס אקליפס (Casitas Eclipse).

המלון בסדר, רק שהחדרים מופרדים זה מזה בשבילים ומדרגות, והחדרים מיושנים עם ריהוט פשוט. לעומת זאת הגינה יפה, יש בריכה, ולפני כל חדר הייתה רחבה עם גג ובה שולחן וכסאות – שם סעדנו את ארוחות הערב שלנו גם כשירד גשם עז. גילינו בסביבה סופרמרקט וקנינו מצרכים ונהנינו מהארוחה ברחבה שלפני החדר.

יום 9 – פארק לאומי מנואל אנטוניו
בבקר - טיול יפהפה בשמורת הטבע – צמחיה מעניינת, קופים, תנינים, חוף ים יפהפה, וזכינו לראות חתונה על שפת הים – כולם לבשו לבן (חוץ מהאחיות של הכלה והחתן) והמראה על רקע הים היה מרהיב ומרגש.

יום 10 – אל סן חוזה
בבקר – שייט בסירה בתעלות ממקום שנמצא כמה קילומטר מצפון לקפוס – איסלה דאמאס (Isla Damas). מומלץ בחום: נוף של עצי מנגרוביה עתירי שרשים, אגוזי קוקוס שקטפנו ישר מהסירה, תנינים, צפרים, ולסיום קופים שבאו ללא פחד לאכול בננות מתוך ידינו. חוויה מענגת לסיום של טיול יפהפה.
הדרך חזרה עוברת בהרים (ירד לנו גשם) בתוך נופים עוצרי נשימה.

יום 11 – אל הר הגעש איראסו והביתה
הצעירים שבינינו קמו בשש בבוקר ונסעו להר הגעש איראסו (Irazú), השוכן לא הרחק מסן-חוסה. למרות שהשמיים נראו מבטיחים – כשהגיעו אל ההר – בגובה 3000 מטר – הוא כוסה בעננים, וניתן היה לראות רק מעט מהנוף. מאוכזבים, חזרו למלון ואז החזרנו את הרכב ואחרי מספר שעות נסענו אל שדה התעופה בדרך הביתה.

יום 12 – סיור (בונוס) קצר במדריד
היות שטסנו עם איבריה, והיה לנו טרנסיט דרך מדריד, נסענו לטייל כ-4 שעות בעיר. זה מבצע שמחייב לקיחת רכבת שאטל שמעבירה לטרמינל אחר, שבו לוקחים אוטובוס שאטל שעובר לעוד טרמינל, ושם לוקחים מטרו שאחרי החלפת קו הביא אותנו אל המרכז השוקק של העיר – פלסה דל סול (Plaza del Sol). מזג האוויר האיר לנו פנים ויכולנו לשבת על המדרכה ולשתות קפה אל מול העוברים ושבים. טיילנו מעט לכיכרות הסמוכות בעוד השמש שוקעת לאיטה, וחזרנו אל השדה במסלול ההפוך.

לתחילת הכתבה

כתב וצילם: חיים ניסני

יעדי הכתבה

סגור
×