טיול מופלא לארצות מרכז אמריקה: מקסיקו, גואטמלה וקוסטה ריקה

תמונה ראשית עבור: טיול מופלא לארצות מרכז אמריקה: מקסיקו, גואטמלה וקוסטה ריקה - תמונת קאבר
חוף האוקינוס השקט בשמורת מנואל אנטוניו - קוסטה ריקה

פני מועדות למרכז אמריקה -מקסיקו, גואטמלה וקוסטה ריקה. בלתי אפשרי לומר שמיציתי ארצות אלו אך טעמתי טעימה קטנה שבהחלט השאירה לי טעם של עוד.

יצאנו מישראל לפנות בקר בטיסת איבריה למדריד ולאחר שעת המתנה המראנו למקסיקו סיטי בטיסה שאורכה 11.5 שעות. בגלל הפרשי השעות נחתנו בערב ונסענו הישר לבית המלון המצויין קזבלנקה (ראה טיפים)

מקסיקו סיטי עיר עצומה בעלת אוכלוסיה של 24 מליון תושבים (כולל העיר והמטרופולין שלה) ומהווה את המרכז המסחרי, תעשייתי, חברתי ותרבותי של מקסיקו.

יצאנו עם בקר לבקר במרכז ההיסטורי של העיר. עברנו בכיכר סוקאלו בה מניפים מדי בקר את דגל המדינה ופנינו לארמון האומנויות היפות שהוא מרכז האומנויות והתרבות המפורסם והחשוב ביותר בעיר. מבנה יפיפה זה נפתח בשנת 1934

משם צעדנו אל עבר הקתדרלה הראשית של העיר קתדרלת זוקלו הבנויה בסגנון ספרדי קולוניאלי והיא אדירת מימדים

לידה ניצב הארמון הלאומי palacio nacional ולצידה אתר ארכיאולוגי מרתק – חורבותיו של המקדש הגדול של טנוצ'טיטלאן templo mayor שנחשף בשנת 1978 בעת חפירת קו הרכבת התחתית באזור.

זו היתה בירת ממלכת האצטקים שנוסדה בשנת 1325. כשכבשו הספרדים את העיר בשנת 1519 חיו בה 300,000 איש. על חורבות המקדש נבנתה מקסיקו סיטי.

תוך שיטוט ברחובות הסמוכים הגענו לקונדיטוריה ענקית המתמחה בעוגות חתונה גבוהות קומה

נסיעה קצרה הביאה אותנו אל כיכר שלש התרבויות plasa de las tres culturas. מתחם ארכיאולוגי של מבנים משלש תקופות בהיסטוריה של מקסיקו: הפרה-קולומביאנית, הספרדית הקולוניאלית והמודרנית המקסיקנית. הכיכר הושלמה בשנת 1966. במקום שרידים של מקדש אצטקי

דרך קצרה הובילה אותנו אל בזיליקת “גבירתנו הקדושה מגאודלופה” basillica de nuestra senora de guadalupe.

כנסיה זו הוקמה במקום בו התגלתה הקדושה לנער אינדיאני ושלחה אותו להגמון בדרישה שיבנו עבורה כנסיה. ההגמון לא האמין לנער עד שדמותה ניצבה באופן פלאי על גלימתו. אז נבנתה אותה בזיליקה מפוארת. כך “קנתה” הכנסיה הקתולית את לב האינדיאנים. עד היום זוהי הדמות הקדושה הפופולרית ביותר במקסיקו

קבוצת רוקדים בתלבושת לאומית רקדה בחזית הכנסיה

עברנו דרך חנות מפעל של אבני אובסידיאן – זוהי זכוכית וולקנית שקופה שנוצרה מלבה שהתקשתה לאחר התפרצות הר געש ובאה במגע עם מים. קיימים כמה סוגים: אבן שחורה עם כתמים לבנים אבן חומה שקופה, חומה אטומה והפופולרית ביותר האובסידיאן ריינבו שצבעה לרוב שחור ויש בה הבזקים בצבעים שונים. אבנים אלו נחשבות כמאזנות אנרגיות פנימיות וחיצוניות ושומרות על האדם מנזק נפשי או פיזי שעלול להיגרם לו.

החלק היותר מעניין של היום חיכה לנו בטיאוטיווקאן. זהו אחד האתרים הארכיאולוגים החשובים בעולם שנמצא 40 ק”מ מצפון-מזרח למקסיקו סיטי והוכרז כאתר מורשת עולמית ע”י אונסקו. פרוש השם “עיר האלים”. כך כינו האצטקים את המקום שנבנה ונחרב מאות שנים לפני בואם לעמק מקסיקו. העיר הגיעה לשיא עוצמתה בין השנים 150-450 והתגוררו בה 150,000 איש. הידע על תרבות הטיאוטיווקאן הגיע בעיקר מציורי קיר המפארים את האתר וכן מכתבי המאיה. העיר נהרסה במאות ה-7-8 כנראה ע”י שודדים. במרכז העיר פירמידת השמש ופירמידת הירח. דרכם ניתן ללמוד מעט על תרבות קדומה זו.

פירמידת השמש הנמצאת צפונית לכיכר מתנשאת לגובה 70 מ' והיא ה-3 בגודלה בעולם

לא רחוק ממנה ניצבת פירמידת הירח שסביבה 12 במות של מקדשים

הפירמידות שימשו חלק מהפולחן בעיר שהיה מבוסס על עבודת אלילים.

בסופו של ארוך ומייגע שבנו למנוחה קצרה במלון ובערב יצאנו לכיכר גאריבלדי לשמוע את שירת המאריצי' – להקות נודדות של נגנים וזמרים שהפכו לסמל של מוזיקה מקסיקנית קלסית. האמת – די מאכזב.

השכמנו קום ולאחר ארוחת בקר נפלאה יצאנו להמשיך לתור את העיר הגדולה. התחלנו במוזיאון האנתרופולוגי הגדול בעולם השוכן ביער צ'פולטפק (ראה טיפים). במוזיאון ממצאים ארכיאולוגים ואנתרופולוגים חשובים. חדרי התצוגה מסודרים על פי תקופות היסטוריות: התקופה הפרה-קולומביאנית, תקופת אולמק, תקופת טיאוטיווקאן, תקופת טולטק, תקופת המאיה ותקופת האצטקים. אי אפשר כמובן להקיף את כל הממצאים לכן רצוי לתכנן מראש את מה מעניין יותר לראות

יצאנו מהמוזיאון כעבור 3 שעות מעניינות ונסענו לשכונת המלאך סן אנחל בה בנויים הבתים בסגנון קולוניאלי. ביקרנו בבאזר דל סאבדו הממוקם בבנין מקורה ולמרות שיום השוק הרשמי הוא שבת (ביקרנו ביום ג') נהננו מאד.

המשכנו לכוון האוניברסיטה של מקסיקו סיטי שנמצאת ברובע קלוואקאן בחלק הדרומי של העיר. לפני הכניסה נמצא האיצטדיון האולימפי שבכניסה אליו לוח מפוסל מקסים על פי ציור של דייגו ריברה

הבנין היפה ביותר באוניברסיטה הוא הבנין המרובע והגבוה של הספריה. הבנין מעוטר בציור קיר המקיף אותו מכל צידיו והוכר כציור הקיר הגדול בעולם הוא מבוסס על מוטיבים אצטקים והוכרז ע”י אונסקו כאתר מורשת עולמית תרבותית בשנת 2007

דרך שכונת קויוקאן חלפנו על פני ביתם של פרידה קאלו ודייגו ריברה

וכן ליד ביתו של ליאון טרוצקי שנרצח בשנת 1940 בידי אנשי המשטר הקומוניסטי בברה”מ.

מכאן הגענו למוזיאון דולורס אולמדו (ראה טיפים) שהיה ביתה הפרטי של אספנית ובו אוסף גדול ויפה של ציורי פרידה קאלו ודייגו ריברה. לצערי אין לצלם בתוך הבית

מהמוזיאון קרובה הדרך לגנים הצפים של סוצמילקו – שייט בגונדולות מקושטות בפרחים כשלכל גונדולה שם של אישה אחרת ולהקות נגנים מנגנות ושרות שירי אהבה (ראה טיפים)

לעת ערב שבנו למלוננו ולאחר ארוחת ערב יצאנו לראות את “כיכר המהפכה” היפה והגדולה

הבקר יצאנו בטיסה בת שעה וחצי אל וילה הרמוסה בירת מחוז טבסקו. לאחר נסיעה בת שעתיים הגענו לביקור באתר שרידי עיר המאיה של פלנקה palenque המוקף צמחיית גו'נגל פראית (ראה טיפים). פלנקה, הנמצאת במחוז צי'אפס אמנם קטנה במימדיה אך המבנים בה השתמרו בצורה נפלאה. מגוון רחב של סוגי מבנים ותחריטים שגולפו בראש המקדשים ועזרו רבות בפענוח אופיה של תרבות המאיה וההיסטוריה שלה. בכיכר המרכזית פירמידות גדולות, צבעוניות ומקושטות.

במקום נמצא בשנת 1952 קברו של פאקאל pakal שהיה המלך הגדול של פלנקה. העיר ננטשה שנים רבות לפני שהגיעו הכובשים הספרדים מסיבות שטרם הובררו סופית והתגלתה מחדש רק במאה ה-16. היא הוכרזה אתר שימור מורשת עולמית בשנות ה-80 של המאה ה-20. בקרבת מקום מוזיאון המסביר את שיטות הבניה והאדריכלות.

לעת ערב הגענו למלון mision palenque הנהדר ולמרות שלא היה מאד חם קפצנו להתרעננות לבריכת השחיה שבמקום (ראה טיפים).

לאחר נסיעה של כשעה וחצי הגענו למפלי אגואה אזול casadas de agua azul. מקום יפיפה מלא במפלים מרהיבים ובריכות בצבע ירוק-טורקיז. סיור במקום נמשך כשעה וחצי בו עולים לנקודות תצפית על המפלים. בצידי הדרך עשרות דוכנים המוכרים מצרכי מזון, משקאות ומזכרות. כאן נחשפתי לראשונה לאגוז הקקאו. המקום מדהים ביופיו ושווה ביקור (ראה טיפים)

המשכנו לכוון סן קריסטובל כשבדרך עצרנו לתצפית מדהימה על עמק אוקוסינגו

נסיעה ארוכה נוספת של 3 שעות הביאה אותנו לסן קריסטובל הנמצאת בגובה 2,200 מ' מעל פני הים וחיים בה 190,000 תושבים הנהנים מזרם בלתי פוסק של תיירים. התארחנו במלון plaza magnolias המצויין (ראה טיפים)

לאחר שינה טובה קמנו רעננים ליום חדש. נסענו 80 ק”מ לקניון דל סומידרו canon del sumideo ושם עלינו על סירה קטנה לשייט בנהר גריחלוה grijalva. השייט בתוך קניון עצום עם מצוקים גבוהים (למעלה מ-1,000 מ') משני הצדדים. בדרך פגשנו המון בעלי חיים: תנינים, צפורים ואנפות, קורמורנים ושחפים. השייט נמשך כשעה וחצי. מאחר והסירה שטה מהר היה די קר. בשלב מסויים מגיעים למערה חצובה בסלע ובה מתנות ובלונים לקדושה מגאודלופה. קירות הקניון מכוסים בעצים ובצמחיה עבותה כשביניהם נשפכים מפלים אל הנהר. תחילת השייט היא בחלקו הרחב של הנהר ובהמשכו הוא הולך ונהיה צר. בפיתולים מסוימים נראה כאילו הנהר חסום ע”י ההר שמנגד. בהחלט שייט נפלא!

חזרנו ליבשה ונסענו לכפר סן חואן צ'מולה san juan chamula זהו כפר המונה 70,000 תושבים צאצאי בני המאיה השומרים עד היום על מורשת אינדיאנית עשירה המהולה בהשפעת הכיבוש הספרדי. זו אחת הקהילות האינדיאניות הגדולות באזור. אנשי צ'מולה היו ידועים מאז ומתמיד בגאוותם ובעוז רוחם. הם גילו התנגדות עזה לכיבוש הספרדי בשנים 1524 ו-1869. ביקרנו בכפר ביום חג וזכינו לראות את התושבים בבגדיהם החגיגיים. פנינו אל עבר הכנסיה הגדולה שבמראה החיצוני שלה דומה לכל כנסיה אחרת אך מיד בכניסה הבחנו בהבדל. במקום הספסלים הרגילים היו מפוזרים על הרצפה מחטי אורן ומשפחות שלמות כרעו על ברכיהן. כל משפחה הדליקה שורות של נרות צבעוניים ותרנגולות חומות שימשו בטקס התפילה לטיהור אנשים מחטאים. השמאן מלמל תוך כדי שתיית פוש (משקה אלכוהולי) וקולה. לצערי אסור לצלם בתוך הכנסיה מחמת עין הרע…

בדרך לכנסיה עברנו ליד בית הקברות הצבעוני וליד השוק שהיה מלוכלך מאד

המשכנו לכפר נוסף ז'נקטן zinacntan. גם תושבי כפר זה לבשו את הבגדים החגיגיים. הוזמנו להתארח בחצר ביתה של משפחה מקומית. בקדמת הבית היתה חנות בה נמכרו עבודות יפיפיות של בנות המשפחה

באחד החדרים הכינה אחת הבנות טורטיות מצויינות אותן מילאה בגבינה תוצרת בית

בחצר שתו הגברים משקאות אלכוהוליים. חלקם היו כבר שתויים כהוגן. השמחה הייתה רבה ולרגע הרגשנו חלק מהם. בתוך הבית פינה מפוארת לקדושה מגאודלופה

בשעות אחה”צ המוקדמות חזרנו לסן קריסטובל להסתובב מעט בעיר. הבתים בסגנון קולוניאלי צבועים בצבעים שונים, עשרות תיירים משוטטים, האווירה כייפית ונעימה

לקראת ערב יצאנו לפגוש את סרג'יו קסטרו ואת המוזיאון שבנה.

זהו מוזיאון פרטי השייך לסרג'יו קסטרו. סרג'יו מסתובב בקבוצות האתניות השונות בצי'אפס ועוזר להם והם בתמורה, נותנים לו כבר במשך 40 שנים פרטים ייחודיים משלהם. המוזיאון מציג תלבושות מסורתיות, טקסטיל, מכשירים שונים, כלים, מסכות, חפצים דתיים וחגיגיים. חלק מהמוצגים נדירים ביותר. הסיור מאוד אישי ונערך על ידו לכן צריך לתאם איתו את הביקור. בחדר מיוחד הוא מקרין תמונות נדירות מחיי הקבוצות השונות. את הכסף שמקבל מעביר סרג'יו לארגוני צדקה.

היום אנו בדרכנו הארוכה מסן קריסטובל למעבר הגבול לגואטמלה.

סמוך לגבול עצרנו ב-lagos de montebello. פארק לאומי הכולל 59 אגמים הידועים בצבעים הבולטים שלהם והמשתנים כתוצאה ממינרלים הנמצאים בהם. לצערי מזג האוויר היה קודר וגשם ירד לסרוגין מה שמנע מאיתנו שיטוט נרחב יותר בין האגמים היפים

בשעת צהרים מאוחרת הגענו למעבר הגבול ההומה והסואן הרועש והדי מפחיד עם גואטמלה

עלינו על אוטובוס מקומי לנסיעה נוספת של 4 שעות עד לעיר קצלטנאנגו quetzaltenango שהיא השניה בגודלה במדינה. בשעת ערב מאוחרת הגענו למלון bonifaz (ראה טיפים)

לאחר ארוחת בקר נפלאה יצאנו לסיור קצר בעיר קצלטנאנגו או בשמה שלה xela כפי שקוראים לה בני המאיה. הקתדרלה הישנה של העיר נהרסה ברעידת אדמה ונשארה ממנה רק החזית

מעבר לכך אין מה לראות בעיר השמשת בעיקר כעיר מחוז לתושבי הכפרים הסמוכים.

נסיעה קצרה הביאה אותנו לכפר אלמולונגה almolonga. כפר חקלאי קטן וחביב המהווה מוקד משיכה בעקר בגלל השוק שבו. מגוון עצום של פירות וירקות נפרש על מרבדים ונארז בשקי ניילון גדולים. רוב המוכרות נשים בתלבושת מסורתית. הסתובבנו שעה קלה והמשכנו בדרכנו

המשכנו בדרכנו אל צ'יצ'יקסטננגו chuchicastenango. עיירה זו ידועה בתרבות ילידי המאיה שהשתמרה במקום.

העיר מפורסמת בזכות השוק הססגוני שלה הנחשב לאחד הגדולים במרכז אמריקה. בשוק אוסף אדיר של בדים, עבודות יד, כלי מחרס, גילופים בעץ, מוצרי עור, צמחי מרפא ובעלי חיים. השוק מתפרש על ני חלקים גדולים מהעיר ובקלות אפשר ללכת בו לאיבוד. העושר העצום והססגוני מדהים.

שעות ארוכות שוטטנו בשוק ואז עלינו לכנסית תומס הקדוש שנבנתה בשנת 1545 על שרידי מקדש פרה-קולומביאני ומשמשת את אנשי הדת המקומיים לביצוע טקסים מסורתיים. אל הכנסיה מובילות 18 מדרגות כשכל אחת מהן מסמלת את אחד מחודשי המאיה.

בטיול רגלי שערך כשעה עלינו לתצפית מגבעה המשקיפה על העיר וחזינו בסופו של טקס שערך שאמן מקומי. ממרחק נראה בית הקברות הצבעוני של העיירה

דרך הכפר הציורי סולולה solola שבו הצטלמנו מתחת לשלט “ישראל”

הגענו לפנות ערב לפנחצ'ל על שפת אגם אטיטלן. lago de atitlan אגם גדול בצבע כחול עמוק שסביבו 3 הרי געש ו-16 כפרים קטנים. האגם שוכן בגובה 1562 מ'.

התארחנו במלון המדהים atitlan – כל השבחים שבעולם מגיעים למלון מקסים זה הצופה אל האגם ואל הר הגעש סן פדרו (ראה טיפים)

לאחר ארוחת בקר נפלאה ומול נוף קסום יצאנו בשייט אל עבר הכפר סנטה קטרינה פלופו santa catarina palopo. הכפר הקטן רגוע ונינוח.

נכנסנו לאחד הבתים. הדלות ששררה במקום הפתיעה אותי. בבית שני חדרים בלבד והבישול מתבצע באחד מהם. בכל חדר מיטה עירומה וכסא. בעלת הבית, בחיוך מקסים ושלו, ספרה לנו על אורח חייה וכמה היא מאושרת חשבתי לעצמי כמה צריך כדי להיות מאושרים?

לאחר שקנינו ארנקים ומפות צבעוניות המשכנו לכפר נוסף סנטיגו דה אטיטלן santiago de atitlan כפר שרובו שוק אחד גדול. המיוחד בכפר הזה שהתושבים המקומיים מאמינים בכוחה של בובת עץ “מאשימון”, שהווה אטרקציה לבאי הכפר. סביב הבובה טקסים ופולחנים מטורפים. בובת העץ לבושה, משקים אותה באלכוהול ומכניסים לפיה סיגריה. הבובה די מכוערת ועוברת מבית לבית בכפר מדי שנה. מדובר בטקס דתי לאל הרע אצל המקומיים אבל עם הזמן הפך להיות האל של האגם ולהיות אל שסוגדים לו לטובה ולא לרעה. כדי להיכנס לבית בו נמצא מאשימון ולצלם אותו צריך לשלם סכום של 10 ש”ח. לאחר ששילמתי התאכזבתי – הבובה יחסית קטנה. לידה ישבו שני גברים שדאגו להשקות אותו ולדבר אליו.

משם המשכנו להסתובב בכפר כולל בכנסיה המיוחדת שלהם.

הנשים והילדים בלבוש מסורתי יפה מנסים למכור את מרכולתם. חלקם אף ידעו מספר מילים בעברית כשזיהו שאנו ישראלים

חזרנו בשייט למלון ויצאנו לבקר בשמורת טבע יפה מרחק 10 דקות הליכה רגלית מהמלון reserva natural atutlan. בשמורה מפלים יפים וגשרים תלויים אך מה שמייחד אותה הוא האזור בו מתרכזים קופים וחרטומנים. קנינו בננות ב-10 ש”ח ונהננו לראות את בעלי החיים משתעשעים ורבים על האוכל.

יום חדש בפתח. בצער רב עוזבים את המלון הנפלא אל עבר העיירה אנטיגואה antigua. בדרך עצרנו במוזיאון קטן la azotea (ראה טיפים) שעיקרו כלי נגינה מתקופת המאיה, בדים שונים חלקם הגדול עשויים מעלי תירס וכן מוזיאון קפה המתאר את שלבי גידול הקפה עד לחנות שגם מוכרת אותו.

אנטיגואה היא עיירה קולוניאלית מקסימה מתויירת מאד עם אווירה של כפר אך עם תרבות, ארכיטקטורה והיסטוריה של מעצמה. הבתים נמוכים וצבעוניים רובם בעלי סורגים מעוטרים ומול נשקפים הרי געש גבוהים

העיר הוכרזה בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית ע”י אונסקו. העיר בנויה בצורת שתי וערב וקשה ללכת בה לאיבוד. הכבישים מרוצפי אבן ובמרכז כנסיה נפלאה

בחלק גדול מהבתים פטיו במרכזם עם מזרקות ושלל פרחים צבעוניים

השוק המקורה המדהים עושה חשק לקנות

תוך כדי שיטוט פגשנו בחורה מקומית חיננית מכבסת בגדיה

חלקים גדולים של העיר נהרסו ברעידת אדמה חזקה בשנת 1773 וטרם שוקמו. דוגמא לכך היא כנסיה אדירת מימדים – כנסית החמלה ממנה נשארו שרידים בלבד

בשלב מסויים התיישבנו בכיכר המרכזית וצפינו במתרחש בהנאה רבה

לאחר שחווינו את העיירה עלינו לגבעה סמוכה לתצפית נפלאה

ונסענו למלון הנפלא soleil antugua (ראה טיפים). בערב, נר ראשון של חנוכה, סעדנו ליבנו במסעדה מצויינת, הדלקנו נר ראשון ושרנו שירי חנוכה לתדהמת הסועדים האחרים.

יום ארוך וקשה לפנינו השכמנו קום ויצאנו לנסיעה בת שעתיים לבירה גואטמלה סיטי. עלינו טיסה לסן חוזה בירת קוסטה ריקה. חום בלתי נסבל קידם את פנינו. מיהרנו להחליף לכסף מקומי ולאחר נסיעה של שלש שעות ארוכות ומייגעות וכשתרמיל גב קטן באמתחתנו ירדנו לשייט בן שעה בסירה קטנה אל עבר שמורת הטבעטורטוגרו. הגענו ללודג' pachira (ראה טיפים) בגשם שוטף שלא הפסיק לרדת אפילו לשניה.

סיור הלילה בוטל כמובן לצער כולנו. כמות הגשם שירדה בלילה אחד דומה לכמות הגשם שיורדת אצלנו משך עונה שלמה. בחדרי הלודג' אין זגוגיות בחלונות אלא רשתות בלבד כך שהשינה היתה רחוקה מאיתנו מאד. עלי לציין שזו תחילת עונת היובש…

למרות שהגשם המשיך לרדת (אך נחלש בהדרגה) יצאנו, לאחר ארוחת בקר טובה לסיור בשמורה. שמורת טורטוגרו היא פארק לאומי, כנראה המתוייר ביותר בקוסטה ריקה. הפארק נמצא על אזור החוף ומשתרע על פני קילומטרים רבים. בסירה קטנה ופתוחה מכוסים בשכמיות החל הסיור המאלף. כמות ועושר בעלי החיים החיים כאן מדהימה: איגואנות על העצים, ציפורים מסוגים שונים, עצלנים מכורבלים על העצים, קופים, תנינים וצפרדעים.

פרסומו של הפארק בא לו בזכות עשרות הצבים המגיעים לחוף להטיל את ביציהם מידי שנה בעונת הרבייה שלהם. מאחר ולא הגענו בעונת הרביה מן הסתם לא ראינו צבים אלא חוף קר וסוער.

מעבר לבעלי החיים נפגשנו עם גו'נגל פראי ומסקרן. צמחיה עבותה ובוצית, לודג'ים יפים בצידי הדרך ושקשוק כנפי עופות. למרות מזג האוויר להגיע לכאן זאת חוויה בלתי רגילה ומבחינתי חד-פעמית!!

חזרנו ללודג' והתארגנו לנסיעה חזרה

השמש החלה להציץ ואנחנו הצטערנו שזה לא קרה יום קודם. שוב שייט של שעה אל האוטובוס שחיכה לנו. עתה מועדות פנינו לכוון צפון-מערב אל הפארק הלאומי ארנל המאופיין בפעילות וולקנית. בדרך עצרנו לארוחת צהרים טעימה על שפת נחל וזכינו להכיר מגוון נוסף של בעלי חיים וצמחים.

לעת ערב הגענו לעיירה לה פורטונה la fortuna למלון הנפלא montana de fuego (ראה טיפים). חיש קל התמקמנו ויצאנו אל עבר מרחצאות גיאותרמיים בקרבת מקום. אחת החוויות הנפלאות בטיול. (ראה טיפים)

יציאה מוקדמת מהמלון בלה פורטונה ונסיעה קצרה הביאה אותנו אל הפארק הלאומי ארנל volcano arenal national park. הר הגעש ארנל הוא הפעיל ביותר מבין הרי הגעש של קוסטה ריקה. גובה ההר 1633 מ'. אסור לטפס אל הלוע אך ניתן להגיע עד כ-400 מ' מתחתית הפסגה. הר הגעש היה שקט לחלוטין עד שהתפרץ בשנת 1968 התפרצות ארכה שלשה ימים והיתה מאד אלימה. צידו המערבי של ההר הועף ממקומו ובמקום נוצרו מספר מכתשים. התפרצות אחרונה היתה באוגוסט 2000. הר הגעש ממשיך לפלוט גזים וענן עשן אפור מתמר מעליו באופן קבוע.

הטיול אורך כשעה וחצי והוא עובר בתוך יער טרופי נפלא מלא עצים, שרכים ובעלי חיים. בנקודות שונות תצפיות מהממות.

בקרבת ההר נמצא האגם המלאכותי ארנל lago arenal שהוא הגדול ביותר במדינה. האגם הוא חלק מפרויקט הידרואלקטרי המספק, מאז בניית הסכר בשנת 1979, 70% מתצרוכת החשמל.

לאחר שנחנו מעט המשכנו לעיירה סנטה אלנה שהיא עיירת השרותים של שמורת מונטה ורדה והוקמה בשנת 1951 ע”י משפחות קוויקריות שהגיעו מארה”ב. הדרך אליה מהממת ביופיה – נוף ירוק מגוון, כפרים קטנים וחקלאים חרוצים. גלויות נוף בהתגלמותן

לאחר עצירות אין ספור לצילום הנוף הגענו לעת ערב למלון el establo (ראה טיפים) ממנו צפינו בשקיעה מהממת מעל האוקינוס האטלנטי

לאחר ארוחת ערב טובה יצאנו לסיור לילה עם מדריך מקומי. כל אחד קבל פנס מאיר היטב ובחסות החשכה צעדנו בתוך יער עבות תוך כדי צפייה בצפרדעים מנצנצות, טרנטלות שנחבאו בחוריהן, ציפורים שהפרענו להן בעת מנוחתן, עכבישים, צרצרים וחיות רבות נוספות

התחלנו את הבקר בנסיעה קצרה לחוות גידול קפה. מדריכה צעירה הסבירה לנו את התהליך מהרגע שהפרי האדום נקטף ועד להפיכתו לאבקה קפה. הסיור ארך כשעה וחצי והיה מאד מעניין. למשל לא ידעתי שלפרי יש 4 שכבות אותן יש לקלף לפני שמגיעים למקור הקפה. למדתי להכיר סוגי קלייה שונים ומשך הזמן הדרוש לכל סוג של קפה החל מ-4 דקות ועד ל-26 דקות לקפה שחור וחזק במיוחד. בתום הסיור הוזמנו ללגום סוגי קפה שונים.

לאחר מכן נסענו לפארק selvatura (ראה טיפים) שנמצא בתוך יער עננים בשמורה הנפלאה של מונטה ורדה monta varde. יער העננים נמצא בגובה 1,500 מ' והוא יער גשם טרופי המתאפיין בלחות גבוהה ובעננות נמוכה המגיעה לרוב לצמרות העצים. צמרות העצים מאד מפותחות והלחות הגבוהה מביאה לריבוי אפיפיטים- שרכים וטחבים הגדלים על עצים

ביער העננים של מונטה ורדה פילסו שבילים שהוכשרו להליכה, בין היתר, פארק חבלים מדהים באורך 3 ק"מ שכולו בין צמרות העצים ובמהלכו חוצים 8 גשרים תלויים המתוחים כ-150 מ' מעל קרקעית השמורה. הסיור נמשך כשעתיים והוא חוויה ייחודית יוצאת דופן.

בפארק תצוגה מפליאה של פרפרים אותם ניתן לראות בחממה אדירת מימדים: מאות פרפרים, זחלים וגלמים מעופפים ונוחתים הישר על המטייל

לעת ערב חזרנו למלוננו.

הבקר אנו בדרך לשמורת טבע נוספת מנואל אנטוניו manuel antonio. בדרך עברנו מעל גשר שבתחתיתו זורם נחל טרקולס והוא מקום משכנם של תנינים רבים הרובצים בשמש. השקפנו עליהם מגבוה

והמשכנו לעיירה קפוס quepos שהיא עיירת חוף שמרכזת סביבה הרבה מאד אטרקציות באזור.

בשעת צהרים הגענו לחוף ויצאנו לשייט בן כשעתיים בסירת קטמרן במהלכו היינו אמורים לראות דולפינים. לצערי חוץ מזנב אחד של דולפין כל ניסיונותינו לא צלחו. במהלך השייט זכינו לשתיה מצוינת של מיצי אנונה, מנגו ואפילו שתיה חריפה. האמיצים שבינינו קפצו למים הקרים ונהנו מאד.

ביציאה פגשנו מקרוב לטאה שהעזה והוציאה לנו לשון…

לעת ערב הגענו למלון הנפלא villas lirio (ראה טיפים) במנואל אנטוניו. לאחר שנחנו מעט וסעדנו את ליבנו צפינו במופע פולקלור מקומי נחמד

הבקר אנו בדרך לשמורת מנואל אנטוניו. זוהי שמורת טבע המלאה בצמחיה טרופית שמגיעה עד קו חוף האוקינוס הפסיפי בצד המערבי של קוסטה ריקה ובה חיות טבע רבות כמו עצלנים, איגואנות, קופים והמון ציפורים. בשמורה מסלול הליכה מסודר מהכניסה עד לחוף. החוף מקסים ומומלץ לאוהבי הים. החול לבן ורך והמים כחולים צלולים. במקום שירותים ומקלחות. בפארק נקודות תצפית מרהיבות מהן ניתן לראות את המפרצים הכחולים-ירוקים של הים. בכניסה לפארק ניתן לשכור מדריך מצויד במשקפת ואז הסיכוי לראות בעלי חיים גדול יותר.

לאחר הסיור המרתק בשמורה מועדות פנינו לבירה סן חוזה (4 שעות נסיעה).

קוסטה ריקה היא מדינה קטנה הנותנת למבקר בה תחושה שהוא מטייל בשמורת טבע אחת גדולה. במדינה חיים 830 מיני עופות, 205 מיני יונקים, כ-250 מיני זוחלים, 1,600 מיני פרפרים, 1,200 סוגי סחלבים, 134 מיני צפרדעים ועוד ועוד.

סיור קצר בבירה הוכיח שגם לעיר הגדולה יש מה להציע. תחילה פנינו לתיאטרון הלאומי. מבנה ניאו-קלסי הדומה במראהו לתאטראות האירופיים (ראה טיפים)

בכניסה פסלים מעוצבים של גיבורי תרבות יווניים בהמשך מסדרונות ואולם מופעים אלגנטים מאד ובעלי קירות מעוטרים בקישוטי זהב

משם פנינו למוזיאון הזהב שנמצא במרתף הבנק המרכזי. במקום ארונות תצוגה מרהיבים של כלי זהב שנמצאו בחפירות מהתקופה שלפני הכיבוש הספרדי וכן הדגמות של דרך הפקת הזהב ועיבודו. מוזיאון קטן ומעניין.

העיר עצמה סואנת ורועשת כיאה לעיר גדולה

השכמנו קום להספיק לטייל לפני הטיסה חזרה ארצה. יצאנו לכיוון הר הגעש פואס volcan poaz הנמצא במרחק שעה וחצי נסיעה צפונית-מזרחית מהבירה. גובה ההר 2,708 מ' וממרכז המבקרים היפה יוצא מסלול מסודר בתוך פארק טבע רחב ידיים, באורך 750 מ', המוביל אל לוע הר הגעש עליו צופים ממרחק קרוב. אדי גופרית מתמרים מהלוע שקוטרו 1.6 ק”מ ובמרכזו אגם מים רותחים בצבע טורקיז בעומק 300 מ'. ההר התפרץ כ-40 פעם מאז 1828. התפרצויות בצורת גייזר מתרחשות לעיתים קרובות. לרוב ההר אפוף עננים, התמזל מזלנו וזכינו לראותו בהוד תפארתו.

אחת התופעות האקולוגיות של הפארק הוא יער גשם ננסי בו צומח שרך נוקשה ועצי בונסאי טבעיים שלא גדלים בשל הגשם החומצי שיורד מהר הגעש.

נסיעה קצרה הביאה אותנו למקום קסום: מפלי לה פאז la paz waterfall gardens (ראה טיפים) פארק אקולוגי, יש האומרים הטוב ביותר בקוסטה ריקה, הנמצא קרוב לבירה. במקום גנים עוצרי נשימה ביפיים המהווים את אחד המצפורים הגדולים בעולם לפרפרים, יונקי דבש, טוקנים, קופים, חרקים ועוד ועוד. בהמשך מגיעים לחמישה מפלים אדירים שמשאירם את הצופה בהם המום מהעוצמה והגובה של נפילת המים.

בשעות אחה”צ המאוחרות שמנו פעמינו לשדה התעופה לקראת טיסה ארוכה ומייגעת חזרה לארץ.

לסיכום: טיול מדהים שכלל, בתערובת נכונה, אתרים היסטוריים חשובים דרכם למדנו על תרבות עשירה שנעלמה, תרבות עממית של ילידים שיש בה טקסים דתיים שונים ומשונים והמון המון טבע עוצר נשימה: יערות גשם ויערות עננים, הרי געש פולטי אדים מאיימים, אגמים וימים. אוכל משובח, בתי מלון מצויינים ולרוב גם מזג אויר נוח ונעים.

טיול מומלץ לכל!!!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של מיכל בן אריה?

הפוסט הבא ›
ימים קסומים בחוף אמלפי - דרום איטליה
ימים קסומים בחוף אמלפי - דרום איטליה
מתוך הבלוג של מיכל בן אריה
23-11-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
סתיו באמסטרדם היפה
סתיו באמסטרדם היפה
מתוך הבלוג של מיכל בן אריה
01-12-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של מיכל בן אריה »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×