טיול משפחתי בויאטנם בעונה הרטובה

תמונה ראשית עבור: טיול משפחתי בויאטנם בעונה הרטובה - תמונת קאבר
שיט במפרץ הדרקון היורד "הא לונג ביי"

29.7.2018

טיול משפחתי בויאטנם בעונה הגשומה – יולי 2018

הטיול לויאטנם היה על הפרק מספר שנים, והנה זה מגיע. הפעם, בחרנו להיעזר במארגן טיולים מקומי (ויאטנמי), גם על רקע משך הזמן מול ריבוי האזורים בהם ביקשנו לבקר. ראינו המלצות על מארגני טיולים מקומיים בויאטנם באתר "למטייל" וקבלנו המלצות ממכרים. לשלב הגמר הגיע David מ Bamboo ו Giang מ .abc-tourist

התרשמנו בצורה טובה יותר מדרך הצגת הדברים ובחירת המלונות על ידי Giang, ולאחר שתי שיחות עם ממליצים ישראלים בחרנו בו ושילמנו מקדמה של 30% מעלות הטיול, להלן פרטיו: acbtravel2008@gmail.com , טלפון נייד 84-978753710+, שולט באנגלית דבורה וכתובה.

חבילת הטיול שרכשנו כללה מלונות, העברות, חלק מהארוחות, כניסה לאתרים, סדנאות, מופעים, מדריכים מקומיים בכל אתר....... גשם שילווה אותנו לאורך רב הטיול ולחות גבוהה.

5af1d62b69c7a9bb1649f06f2def04c5.png?l=6

יום 1 – 12.7.2018 – הנוי

יצאנו בטיסת אל על לבנגקוק. עלינו למטוס עם תיקי יד בלבד, בכדי לחסוך זמן איסוף מזוודות ויציאה משדות תעופה. שעה הפסקה בשדה התעופה של בנגקוק , ומשם באמצעות אייר ויאטנם להאנוי (בדיעבד נח יותר דרך הונג קונג). נחתנו בהאנוי בשעה 18:00 . בשדה התעופה יש להפיק ויזת כניסה (כחצי שעה ו 25 דולר לתייר), לאחר קבלת הזמנה שסדר לנו ג'יאנג (ניתן לבקש ולקבל הזמנה גם ישירות באינטרנט).

בשנת 2000, 9 שנים לאחר נפילת ברית המועצות, נפתחה ויאטנם באופן רשמי לתיירים. ההנהגה זיהתה בענף התיירות מקור הכנסה טוב, במצב בו חלק מהאוכלוסייה נתון ברעב. עד היום האמריקאים, כמו בת חסותם ישראל, נדרשים לבקש הזמנה לצורך קבלת ויזה לפני כניסה למדינה, בשעה שהאירופאים פטורים מכך.

מחוץ לשדה התעופה המתין לנו ג'יאנג עם ביתו אני בת ה 8. בדרכינו להאנוי, יספר לנו על ההיסטוריה של ויאטנם (NAM = דרום, Viet = שם השבט הגדול במדינה), דרום ביחס לסין.....

בויאטנם גרים כ 95 מיליון תושבים, כשבעיר הו צ'י מין (עיר הסחר) כ 12 מיליון ובהאנוי (הבירה ועיר הממשל) כ 9 מיליון. כ 70% מהתושבים חסרי דת (תוצאה של השלטון הקומוניסטי), 10% בודהיסטים 7% מוסלמים, והשאר בני דתות שונות . התוצר לנפש בויאטנם הינו כ 2,200 דולר לשנה, ושכרו של נהג, לדוגמא, הינו 200 דולר לחודש. 75% מהתושבים עוסקים בחקלאות, ואכן רב שטח במדינה הנו בעל אופי חקלאי. מידי שנה עוברים כמיליון חקלאים לערים לעבודה במסחר, תעשיה ושירותים. בשונה מהתקופה הפאודלית, החקלאים אינם ממוסים, הם יכולים לקבל אדמות לעיבוד לתקופה ארוכה חינם....

לפני מספר עשורים החליטו השלטונות להיפרד מהאותיות הסיניות, כך שהשפה הכתובה באותיות לטיניות המזכירות מאד אנגלית. פרסומות, שילוט כבישים, חנויות, הכל קריא.......לצד רמת שליטה נמוכה של התושבים באנגלית.

f860bc87539b5487d51222a096dbbca9.png?l=6

בתמונה אגם "הואן קיים" בהנוי

ויאטנם התפצלה מסין לפני 1,007 שנים, בשנת 1011. מאז מעד היום נמצאת בסכסוך מתמיד עם סין, ובפרט לגבי ים סין הדרומי, מה שנקרא בויאטנם ים ויאטנם. כ 60 אחוז מהאיים בים בשליטת סין ו 40% מהם בשליטת ויאטנם. שתי המדינות מנסות להגדיל את שליטתן בים, ולשם כך ויאטנם צריכה צבא חזק, ומקבלת סיוע גם מישראל. המלחמה האחרונה על איים התרחשה ב 1988, ולפניה ב 1974.

מלחמת העולם השפיעה משמעותית על המדינה. ויאטנם עמדה לצד היפנים, ובדומה לקוריאה או גרמניה, חולקה לאחר המלחמה בין בנות הברית (בשנת 1954, לאחר יציאת הצרפתים), הצפון היה בשליטה סובייטית והדרום בשליטה אמריקאית. לאחר שנים רבות של עימותים ומלחמות בהן נהרגו 4.5 מיליון ויאטנמים בוטלה החלוקה בשנת 1975, שנתיים לאחר שהצבא האמריקני עזב את ויאטנם בשנת 1973, בניצחון של הצפון הקומוניסטי על הדרום. סלחנו אבל לא שכחנו....... אומר לנו ג'יאנג. ויאטנם נושאת גם על גופה את פצעי המלחמה. גם ג'יאנג נושא על גופו את פגעי המלחמה. ג'יאנג הראה לנו את הפרוטזה ברגלו השמאלית לאחר שעלה על מוקש שהושאר על ידי האמריקנים לאחר המלחמה. מאוחר יותר האמריקאים מימנו את פרוק שדות המוקשים שהותירו אחריהם.

לג'יאנג שני ילדים, אני באה לקבל אותנו יחד איתו. את התמונה שלהלן יציג לנו כל נהג / מדריך שיגיע לאסוף אותנו בהמשך הדרך.

ad19f4507796b02babc482332efc84bb.png?l=6

ברב המשפחות העירוניות יש בויאטנם 2 ילדים. לעובדים בשרות הציבורי מתאפשר ים לכל היותר שני ילדים בכדי לתת דוגמא אישית (מעבר לכך ישלמו קנס). בדומה לשכנתה מצפון, גם בויאטנם יש הכוונה ללידת בנים ושעור הבנים עולה על 55%. במגזר הכפרי יש משפחות מרובות ילדים רבות..... להלן תמונה של פרסום חוצות על פיו מוסבר שפרנסה טובה תלויה במספר הילדים...

2d586caf51237ae2de8484c39e7e5e3a.png?l=6

הגענו למלון Mk-premier שנמצא במרכז העיר העתיקה של האנוי (בחירה מצוינת של מלון ומיקום). אזור שוקק חיים מבוקר ועד לילה, עמוס במקומיים ובתיירים . צבעים, ריחות, רעשים, ותנועה בסגנון של ג'ונגל...... המון אופנועים, פחות מכוניות, נוהגים ללא יותר מידי חוקים. כל מעבר חציה מעט מפחיד, אין זכות קדימה, צריך פשוט לקחת אותה....

7e86cf079fab89344f96989f34ed29f4.png?l=6

אזור המלון בלילה הומה מאד, מסחר לצד בארים ומועדונים, מהסוג שלא הכרנו מבחינת ההיקף והצפיפות.

c7f5452385f7a96d866188f3b499cb14.png?l=6

בעיר העתיקה תוכלו לקנות את כל זיופי המותגים (ביגוד, הנעלה, שעונים, תיקים.....) במחירים זולים, לגבי הטיב..... ימים יגידו.

תשלום של כדולר למשתתף ואנו נכנסים למועדון ענקי, הומה במקומיים וזרים, כולל מספר ישראלים שפגשנו שם.

476ade50ec614ddfa9dfd89aa161481f.png?l=6

המדרכות בעיר העתיקה אינן מיועדות להולכי רגל, תערובת של חניית קטנועים, שרפרפים ושולחנות לבתי האוכל השונים, כך שהולכי הרגל נדחקים אל שולי הכביש.

6def3f79654d9f7048f577787c09b16f.png?l=6

יום 2 – 13.7.2018 – הלוונג - בי

לאחר ארוחת בוקר במסעדת גג המלון, יצאנו בנסיעה לכיוון "הא לונג בי" (אחד משבעת פלאי עולם יחד עם הר השולחן באפריקה, מפלי איגואסו בארגנטינה ועוד). עוברים על גשר יפן, תרומת ממשלת יפן לויאטנם.

e32e740f08ba074e48b15ca14bf4ffbb.png?l=6

שלוש שעות נסיעה בארץ פלגי מים, רק שכל פלג פלג...... נהרות, נחלים, הגשם צריך להתנקז איך שהוא. לאחר הפסקה של חצי שעה במפעל ליצור תמונות באמצעות חוטי תפירה, בסביבות 12:30 אנו עולים על Alisa Cruise 1 לשיט של 24 שעות במפרץ הא לונג בי, בתרגום מילולי = מפרץ הדרקון היורד. בעליה לספינה אנו נשאלים לגבי העדפות / רגישויות למזון, כך שלכל אורח מותאם תפריט אישי.

הדרקון, אחת מארבע חיות קדושות בויאטנם, יחד עם חד קרן, צב ועוף החול (הפניקס). הדרקון וחד הקרן, משום שסיעו בהגנה על המולדת לפני 1,010 שנים כשנוסדה המדינה. הצב, על שום אריכות ימיו, והפניקס על שום יופיו.

491f8a9ab373202f82f229e4af529a88.png?l=6

במפרץ לא פחות מ 1,980 איים קטנים, נראים כאילו נוצרו כתוצאה מפעילות וולקנית, אך לדברי המדריכה, התאוריה הסבירה כיום שהינה שהם נוצרו כתוצאה מפעילות טקטונית של שכבות סלעים. מעט פוגע בחוויה לראות שקיות ובקבוקי פלסטיק צפים במפרץ, פלסטיק שיתכלה תוך מספר מיליוני שנים....גם באחד משבעת פלאי עולם.

938f0449195d87d0d42f508415a01396.png?l=6

ברגע שהסירה עוגנת מתחילות להסתובב סביבה סירות- חנות שמנסות למכור חטיפים ושתיה. לצורך כך מצוידות ברשת לצורך הרמת הסחורה והורדת הכספים.

59d136cfd8d046b90cb3cf7c92dd6a0e.png?l=6

כחלק מהפעילות על הסירה נכנסנו למערת נטיפים, שטנו על קייקים, השתתפנו בסדנאות בישול..... 24 שעות די אינטנסיביות. אפשר כמובן לדלג על חלק מהפעילויות ולהישאר בחדר בסירה, לקרוא ספר לצד נופי המפרץ.

fe9e284a332770d4d6439f45086423cb.png?l=6

יחד עם עוד כ 40 סירות העברנו את הלילה במפרץ. לאחר ניסיון לא מוצלח לדוג דיונונים...... הלכנו לישון.

4ee9934ffa49e17f443a5cb3a757ea6f.png?l=6

יום 3 – 14.7.2018 – הלונג ביי – רכבת לילה לSAPA

הבוקר התחיל עם גשם קל, כך ששיעור הטאי צ'י הועבר מהסיפון העליון אל מרפסת הבר המקורה. כך מצאנו את עצמינו בבוקר גשום, יחד עם שתי משפחות מלוכסני עיניים, מוקפים ב 40 סירות, בשיעור טאי צ'י. השיעור כלל חימום, אימון והרפיה. Follow the Eagle (בתמונה), follow the Tiger.... לצלילי מוזיקה סינית.

74e4eedef44c482faf6e39f53330178d.png?l=6

לכל סירה צמודה סירה קטנה. משמשת כסירת הצלה ומאפשרת את הירידות לחוף באתרים השונים.

3774ddaea72c26dfb5fce154fd3755ab.png?l=6

לאחר ארוחת הבוקר ירדנו לאי על שם הקוסמונאוט הסובייטי Ti-top. שם האי ניתן לו כהוקרה לשיתוף הפעולה עם הסובייטים בשנת 1968. הגשם ליווה אותנו גם לאורך שהייתנו על האי, חלקנו ירדנו לרחצה בים (אל החוף הובא חול מלאכותי לנוחות המתרחצים), אחרים עלו לתצפית על האזור.

ובכל זאת מושלם לא יכול להיות. בירידה מהסירה התבקשנו לשלם 80 דולר על מיצים ששתינו בארוחות, זאת לאחר שלא הוגש לנו תפריט ולא הוסבה תשומת הלב שנדרש לשלם..... בסופו של דבר שילמנו 50% מהסכום שהתבקש על רקע "אי ההבנה".

חזרה להאנוי, שוב דרך הכביש המהיר. התשלום בכניסה 75,000 דונג (23,000 דונג = דולר). בתחילה קשה להתרגל לסכומים הגבוהים, אך אחרי יומיים שלושה מתרגלים. מטבעות אין, גם 1,000 דונג (15 אגורות) מגיעים בשטר. כשמתקרבים להאנוי מזהים את הערפיח בתוכו העיר שרויה, אמנם פחות כבד באופן משמעותי מבייג'ין, אך עדיין לא ניתן לראות למרחק העולה על קילומטרים בודדים.

שעה של מזג אוויר יפה, ולפתע משום מקום זה מגיע... מבול. מוציאים מיד מהתיק את מעילי הגשם והמטריות. אלו מאתנו שנעלו סנדלים מתייבשים מהר לאחר תם הסערה. אלו מאתנו שבנעליים, נשארים בנעליים רטובות.

cdc8eeb6a3542643119bc5b44ae1c165.png?l=6

התנועה בעיר ממש מסוכנת. הרמזורים מהווים המלצה בלבד לאופנועים והולכי רגל. הצופר משמש כקול קורא לקראת עקיפות מסוכנות, כמו בהודו, צריך להיזהר. לשמחתנו, ביום שבת האזור שסביב אגם "הואן קיים" שמדרום לעיר העתיקה הופך למדרחוב ונעים יותר להסתובב. המדרחוב מזכיר את סין, ממנה נפרדה ויאטנם לפני 1008 שנים.....חבורות של צעירים / מבוגרים רוקדים בכל פינה.

d22c602e8486c8882aed0049ec30d131.png?l=6

מצפון לאגם "הואן קיים", בפינה המזרחית יש דלפק של משרד תיירות, ואפשר לקחת סטודנטים מדריכים בחינם. הסטודנטים מגיעים לתרגל את האנגלית שלהם.

e89e3321b7007ef817a9f7463e31f51c.png?l=6

בשעה 20:30 מגיע ג'יאנג לאסוף אותנו מהלובי של מלון Mk-premier , ובשעה 21:00 אנו עולים אל רכבת לילה לכיוון Sapa. תחנת הרכת מזכירה עולם שלישי, וג'יאנג מוביל אותנו לקרון שלנו ב The Chapa express train. הרכבת תצא בדיוק בזמן, וגם תגיע בדיוק בזמן.

מראה הרכבת זהה לתמונות ששלח ג'יאנג. חדר אחד לי ולאורנה, חדר שני לילדים.

המיטות נוחות מאד, (באורך 1.8 מטרים, וברוחב 60 ס"מ), מזל שאנחנו לא גבוהים......

קונים צידה לדרך ממוכרות שעוברות עם עגלות סופר בתוך ומחוץ לקרונות, ומתכוננים ללילה. ביציאה מהנוי עוברים ממש "בתוך" בתי חלק מהתושבים, במרחק מטרים ספורים מהקרון, ויוצאים לאזור הכפרי.

ברגע שמתחילה הנסיעה מתחילים הרעשים והתזוזות. לא אופטימלי, אך מהר מאד נרדמנו....

e4489d96285096599f8b18f17cafb82a.png?l=6

יום 4 – 15.7.2018 – Bacha market - Sapa

מתעורר בסביבות 5:00 לנוף ירוק, המון מים. בסביבות 5:30 עוברת הדיילת ומציעה קפה ותה לנוסעים, "על חשבון הבית", בדומה לבקבוקי מים ובוטנים שהמתינו לנו בקרון. בשעה 6:00 עוצרת הרכבת ב Lao-Cai"". העיר הגדולה בצפון (60,000 תושבים) נמצאת על גבול סין (בתמונה הגבול).

523b5ddbf17deab75c02c41c5250a339.png?l=6

בעיר ארבעה בתי קזינו, אך הכניסה אליהם אסורה למקומיים. הם משמשים בעיקר את התיירות הסינית.

בלאו קאי פוגש אותנו טואן שילווה אותנו בשלושת הימים הקרובים. טואן, חקלאי אשר האנגלית שלמד בעצמו מתיירים מאפשרת לו להדריך תיירים מעת לעת כהשלמת הכנסה.

לאחר ארוחת בוקר אנו שמים פעמינו ל Bak-ha – שוק יום א'. שוק ססגוני ביותר המחולק לפי קטגוריות. תאו, כלבים, עופות וחזירים, מהצומח, דברי אמנות, אריגים.......

טואן מסביר לנו על חשיבות התאו לכלכלת ויאטנם, בלעדיו לא יוכלו החקלאים להכין את השדות לשתילת האורז, או לבנות את הטרסות. בנוסף, בכדי להתחתן צריך לשלם להורי הכלה לפחות תאו אחד. טואן הכיר את אשתו בשוק האהבה (Love-market ) המתקיים אחת לשנה ב"ספה", אליו מגיעים כפריים מכל האזור לצורך מציאת בן / בת זוג. שלושה ימים של הכרות, כשלאחריהם ניגשים למיקוח עם הורי הכלה. המחיר בהתאם לגיל, ליופי ועוד פרמטרים...... טואן שלם עבור אשתו 2 תאו שחורים (הלבנים חלשים יותר לעבודת השדה)+ 5 חזירים + 100 תרנגולים לאחר מיקוח.... צעירה יפה וחכמה.

d4b0859419c2954f0c5b06d3c7a54974.png?l=6

הגענו לשוק ביום גשום, צריך להבין שבעונה הגשומה רב הימים גשומים כך שהסוחרים, ובעיקר הסוחרות, ערוכים לגשם מבעוד מועד, כל אחד בשיטתו הוא: מטריה, יריעת בד או מחסה.

af998fb8d468534b5301b5deca7fa1f3.png?l=6

ברב רובם של הדוכנים עובדות נשים, בעוד הגברים מבלים בדוכני המזון והשתיה....

f935c24880523b275dde2db4529a1fea.png?l=6

ואם אין יותר מה לקנות, למה לא להסתפר...... בתמורה 50,000 דונג (כ 8 ₪).

9093ccf48eb30bf742276c17dde09956.png?l=6

לאחר הסיור בשוק נסייר בכפר "פור" הסמוך. בתמונה למטה "אי" במטבח בכפר, במרכזו הכיריים.

335d895dc2b31337d02c82b6ecd02b78.png?l=6

לאחר ארוחת צהריי ב"בק-הא" עולים על הרכב ונוסעים ל Sapa . בדרך אנו מתפתים לקנות חפצי אמנות מילדים שהגיעו לאחת התצפיות. טואן מבקש מאתנו לא לעשות כן, מכיוון שככל שיצליחו הילדים במכירות, יש להם סיכוי טוב יותר שהוריהם לא ישלחו אותם לבית הספר.......

"ספה" מזכיר מעט עיר אירופאית באלפים. אופי הבניינים והרחובות דומה, במרכזה אגם. המולת התנועה לא קיימת, הכל ירוק.....

a720d5826d174f5daf758e0559675bcd.png?l=6

את הלילה נעביר במלון Victoria resort בעיר SAPA.

במלון נצפה בגמר המונדיאל צרפת – קרואטיה, בנוכחות של אנגלים וצרפתים (האנגלים תומכים בקרואטים, אין אחוות שכנים....). אחת מהצרפתיות לגמרי שיכורה..... היא מריעה גם כשכבשו הקרואטים שער לרשת צרפת...... בסופו של דבר ניצחו הצרפתים.

יום 5 – 16.7.2018 – כפרים

בבוקר אוסף אותנו הנהג בדרכינו לאזור הכפרי. נצעד לאורך כ 10 ק"מ בשבילים בהם רכב לא יכול לעבור. ההתניידות של המקומיים היא ברגל או על אופנועים, מעט מאד אופניים. השביל בחלקו סלול ברוחב מטר, ובחלקים אחרים חולי – בוצי. אי אפשר להימלט מלטבול מעת לעת את הרגל בערוגת אורז, הנעליים רטובות.....

בכפר lou-cha (היופי שלמטה) נאכל ארוחת צהריים ביחד עם תיירים נוספים המשוטטים איתנו.

רב השטח מכוסה בגידולי אורז ותירס. טואן יסביר על הגידולים השונים. האורז באזורים היותר מישוריים (פחות עבודה של בניית טרסות) והתירס באזורים היותר תלולים.

בשביל לגדל אורז צריך להכין גומות שיהיו מוצפות עד שיוצא הפרח ממנו יינבט גרגר האורז. לצד האורז באזורים היותר הרריים יגדלו תירס. את שני הגידולים ימצו המקומיים עד תום.

את גרגירי התירס יוכלו, את הקלח יתנו לבהמות ומהעלים של הגידולים ישתמשו כחומר תבערה, או כמספוא. קני האורז ישמשו אוכל לבהמות, קליפות האורז כחומר תבערה, חומר התבערה השרוף ישמש לצורך דישון השדות ביחד עם צואת התאו... ניצול מלא.

כשיש פחות גשם מגדלים תירס במקום אורז. האורז גדל במשך 4 חודשים, כשני מחזורים בשנה. מדונם שתילה יצאו כ 250 קילו אורז, כשהגרגרים הטובים ביותר ישמשו כזרעים לעונה הבאה.

טואן מסביר שבתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים ניתנים לכל התושבים חינם על ידי הממשלה. התיכון על חשבון ההורים, וכשמדובר בכפריים, צריך לשלם על תיכון בתנאי פנימייה מכיוון שבאזור הכפרים אין תיכון. בד"כ רק בתיכון לומדים אנגלית. בכפרים כמעט שאין מורות לאנגלית......

נער שסיים תיכון יוכל ללכת לאוניברסיטה בתשלום, או להתגייס לשנתיים שרות בצבא, לאחריהן המדינה תממן את לימודיו באוניברסיטה. טואן חוסך כסף בכדי לממן לימודי תיכון לשני ילדיו.

את הלילה נבלה ב Tavan ecologic home stay בצימר המוקף שדות אורז. מקום לגמרי פסטורלי. בלילה גילינו שיצורים רבים (מידי) פלשו לתוך הצימר, חלקם בהליכה, אחרים בתעופה..... לא עזרה הקילה.

הכפר Tavan משמש מרכז אזורי לטיילים צעירים. במרכזו בתי קפה, מכוני עיסוי, וצעירים רבים לנים במקום, כבסיס ל"טראקים" באזור.

מעת לעת מגיע רכב המביא תיירים. כל עת שמגיע רכב רצות צעירות הכפר אל הרכב ומציעות את מרכולתן.

יום 6 – 17.7.2018 – Sapa - Hanoi

כולנו קמים בבוקר עם התכווצות שרירים, כל אחד במקום אחר. גם אלו מאיתנו שחשבו שהם בכושר יותר טוב.......לאחר ארוחת בוקר, אנו שמים פעמינו ל"מפלי הכסף". מפלים יפים מאד אם כי לא אטרקציה לאחר לילה שטוף גשמים, כשבכל גיא וערוץ מופיעים מים רבים. הגשם נותן אותותיו גם בכבישים. נחלים שזורמים עליהם גורמים למפולות ולבורות מרובים. טואן סופר לנו את עונות השנה ואנו שמים לב שמשתמש באצבע אחת לספירה עד ארבע. מסתבר שבווייטנאם כל אצבע שווה 4, כך שמסמנים כף יד הכוונה ל 20.

משם ניסע חמש דקות ל heaven Gate to שם משתקף נוף יפה מאד ממצוק גבוה.

לאחר מכן נסע לרכבל להר Faxipan. אנחנו הגענו ביום גשום מאד, הראות היתה גרועה, שהינו בתוך ענן, כשגשם יורד עלינו 360 מעלות, כולל על הרגליים, ללא יכולת הגנה....... כך נראית העונה הרטובה בדר"כ על ההר.

700,000 דונג מחיר הכרטיס לרכבל (חדיש בן שנתיים), 100 מדרגות, כשלאחריהן רכבת בעלות של 150 דונג (במקום עוד 500 מדרגות). לאחר נסיעה קצרה ברכבת (ביום לא סוער אפשר גם ברגל) מגיעים לפסגה בגובה 3,140 מטר (התמונה הורדה מהאינטרנט על רקע מזג האויר שלא אפשר לצלם....).

לאחר ארוחת הצהריים אנו נפרדים מטואן ונכנסים למיניוואן שיקח אותנו חזרה להאנוי. אני משאיר את הפרטים של טואן בסיכום זה. היה מאד נעים לשוטט איתו. אפשר לדבר איתו או לשלוח אליו הקלטות ב "וואטסאפ" דובר אנגלית טובה במבטא ויאטנמי, אך קרוא כתוב באנגלית אינו יודע. טלפון נייד: 84983891090+ .

יום 7 – 18.7.2018 – Hanoi

לאחר הלילה אנו פוגשים את טואן 2 (מדריך מקומי מהנוי) בפתח המלון ליום סיור בעיר. מאחר שזה המדריך השני בעל אותו שם התעניינו לגבי המשמעות של השם – נהדר. הסיור יפתח במוזוליאום ל"הו צ'י מין".

הו צ'י מין היה המנהיג שבזכותו עזבו הצרפתים את ויאטנם, בפעם הראשונה ב 1945, ולאחר שחזרו ב 1946 שוב ב 1954. כשעזבו הצרפתים הסכם השלום הביא לחלוקתה של ויאטנם לשני חלקים, הצפוני בפיקוח ברית המועצות, והדרומי בפיקוח האמריקנים. הסובייטים הסתפקו בהנחלת הקומוניזם בשליטה מרחוק, ותרמו כסף רב עד שנפלה ברית המועצות ב 1991. האמריקנים הכניסו לאזור צבא גדול בהיקף שגודלו הגיע לקרוב ל 100,000 חיילים, צבא שעזב ב 1973. שנתיים לאחר עזיבת האמריקנים התאחדה מחדש הממלכה, לאחר ניצחון הצפון הקומוניסטי על הממשל הדרומי.

מהמוזוליאום אנו עוברים למשכן הנשיא, מבנה אותו השאירו הצרפתים בו השתמש הו צי מין כמשרד, ובפועל משמש גם כיום כמשרדו של הנשיא.

הבית צבוע בצהוב (כמו הכוכב בדגל), צבע המסמן בווייטנאם כח.

ביתו הפרטני של הו צ'י מין נבנה בסמוך למשרדו, ולאחר מותו ב 1969 נפתח לקהל כמוזיאון.

בויאטנם יש בחירות דמוקרטיות, אך רק מפלגה אחת. הפרלמנט ממנה נשיא שממנה ראש ממשלה, אך בפועל האיש בעל הכח השולט במדינה הוא ר' המפלגה הקומוניסטית.

טואן הוא הצעיר מבין 11 אחים ואחיות, אך הבן היחידי. לדבריו על הבן המבוגר לדאוג להורים כשמתבגרים. מכיוון שיש לו רק אחיות, למרות שהוא הצעיר בחבורה, עליו לדאוג להורים. סיפור שונה שמענו מהמדריך טואן מהצפון. לדברי טואן הצפוני, האחריות לטיפול בהורים מוטלת על האח (בן) האחרון שיתחתן, כשבחלק מהפעמים אחד האחים לא מתחתן, על רקע ריבוי הגברים, בעיקר במגזר הכפרי.

מביתו של הו צ'י מין נעבור למוזיאון התרבויות. ויאטנם מורכבת מ 54 שבטים, אשר מופיעים כולם על קיר בכניסה למוזיאון. שמה של המדינה ניתן לה על שם שבט ה Viet, שהיה הגדול מבין השבטים.

לא רואים בעיר פרויקטים רבים של בניה, אך כשרואים שמנו לב שהפיגומים מאובטחים טוב יותר מאשר בישראל באמצעות רשתות מגן המקיפות את קומות העבודה.

את היום סיימנו בתאטרון בובות המים המפורסם שמצפון לאגם "הואן קיים" . 50 דקות של הקשבה לשפה לא מובנת.

לאלו מאתנו שלא מבינים את השפה, לא מומלץ...... למרות האטרקציה האמנותית. בתמונה חלק מהבובות ומפעיליהן.

ג'יאנג ספר לנו שבעוד אנו שוהים ב Sapa נסגר מפרץ "הא-לונג בי" על רקע טייפון שעבר על האזור, ומה שאנו חווים באהנוי הינו רק את השוליים של אותה סערה.

יום 8 – 19.7.2018 – טיסה ל Hoi-an

בשעה 8:30 מגיע הנהג לאסוף אותנו לטיסה מ הנוי להוי-אן. נוחתים ב Da-nang ופוגשים בו את Tam שתלווה אותנו במהלך היום. את הגשמים המרובים מהצפון, מחליפה לחות כבדה שתלווה אותנו בשלושת הימים הקרובים.

טאם מסבירה שאמנם כ 70% מהאוכלוסייה מצהירה על עצמה במשרד הפנים כאתאיסטית, אולם רבים מהמצהרים מאמינים בבודהה, אך כתוצאה מהדומיננטיות של המפלגה הקומוניסטית אשר ניסתה להכחיד אמונה בדתות השונות מעדיפים להצהיר על העדר דת. בין השאר לצורך עבודה ציבורית.

העיר Da-nang צעירה, בת כ 20 שנים, גרים בה 1.3 מליון תושבים. ארחה פסגה של פוטין וטראמפ לפני מספר חודשים. העיר נמצאת דרומית כ 200 ק"מ לקו הגבול שהיה בעבר בין הצפון לדרום, וניכרת בה רמת פיתוח גבוה יותר מאשר בצפון: מבנים, גשרים, כבישים..... העיר שימשה את האמריקאים לנופש עבור החיילים, וכשעזבו האמריקאים, הפכו מעונות הנופש למלונות....

בדרך להוי-אן אנחנו עוצרים במקבץ הרי שיש, שנקראים על פי חמשת יסודות העולם על פי הבודהיזים הויאטנמי: מים, אדמה, ברזל, עץ ואש.

אנו עולים על ההר הגדול מביניהם ומגלים עליו עולם ומלואו. מקדשי בודהה רבים, כשלצד בודהה מופיע פעמים רבות אשה בשם "Mercy" אליה מתפללים לצורך הבעת חרטה.

על ההר מערה גדולה בה פסלי בודהה רבים. לכל פינה במערה יש תפקיד שונה מול המאמינים: פינה לזיווגים, להבעת חרטה, לשגשוג......

המערה שימשה את הויאטקונג כמסתור בתקופת המאבק מול האמריקאים. מסתבר שגם בתרבויות רחוקות משתמשים בבתי תפילה בזמן מאבקים.....

ביציאה מהמערה קיים פסל בודהה נוסף (בתמונה למטה). שלושה סיבובים עם היד על הבטן שלו (ותרומה קטנה במקביל) יגדילו את הסיכוי לחיי רווחה......

לאחר הסיור על הרי השיש אנו מגיעים ל "הוי-אן" עיר עתיקה שהשתמרה מתקופת השלטון הצרפתי, פינת חמד צבעונית, הומה בתיירים. בכניסה לעיר העתיקה משלמים אגרה (120,000 דונג לתייר) ומקבלים כרטיס שבועי המאפשר כניסה גם למספר אטרקציות שהשתמרו בעיר.

במקדש סיני בעיר מסבירים לנו על לוח השנה המקומי, לוח שנה בו שנים מעוברות (בדומה ללוח היהודי), במחזוריות של 12 שנים, כשלכל שנה מוצמדת חיה: עכבר, באפלו, טייגר, חתול, כלב, סוס, חזיר, עז, דרקון קוף ותרנגול. על פי המסורת יש זיווגים שלא יוכלו להיעשות, כמו למשל כלב עם חתול או חתול עם עכבר. את הדור הצעיר, מסבירה טאם, זה פחות מעניין, אך לעיתים ההורים לוחצים ומזהירים.

העיר מהווה מפגש תרבויות בין סין ליפן, כשגשר שנבנה לפני 400 שנה מגשר בין שני השבטים, היפני והסיני. הגשר מופיע על שטר 20,000 דונג בתמונה למטה, יחד עם דגם הספינה, מתנת ממשלת יפן.

בלילה העיר לובשת שלל צבעים, ריחות וטעמים . העיר צפופה יותר והטמפרטורה נוחה יותר לטיול.

את ארוחת הערב נוכל בדוכני שוק הלילה שבעיר, ראו תמונה של מה שנקרא במקום פיצה ויאטנמית. תערובת של צמחים ובשרים, מיונז ורוטב צ'ילי, ללא גבינה, על מצע של בצק מאורז... המנה החביבה עלי לאורך כל הטיול.

ימים 9,10 – 20-21.7.2018 – Hoi-an

היומיים האלו יהוו אתנחתא במלון Sunrise resort שעל שפת הים, כ 5 ק"מ מהעיר העתיקה, בחברת תיירים בעיקר מאוסטרליה, ניוזילנד וקוריאה. המלון מקסים, חוף הים חולי.

ביום הראשון מבינם נצא לסיור שימשך בשעתיים על סירה בכפר הנגרים Cam kim השוכן על אי הסמוך לעיר העתיקה בעלות של 850,000 דונג.

מחיר הסירה שבתמונה למטה, שתשמש את המקומיים להשטת תיירים בנהר שבעיר העתיקה, הינו 4 מיליון דונג (כ 1,600 דולר).

מכפר הנגרים נמשיך עם הספינה לאזור הכדרים שם נתנסה בהכנת כדים על אבניים. את הערב נסיים בעיר העתיקה הוי-אן, ונאסוף חזרה כביסה שהשארנו לכיבוס בתמורה ל 30 דונג לקילו.

למחרת ביקשנו מג'יאנג לארגן לנו סדנת בישול.

ב 8:30 בוקר פגשה אותנו הון ויחד נסענו אל השוק ב"הוי אן" שם ערכנו קניות לקראת הארוחה. הון דאגה לברר איזה מאכלים לא אוכל כל אחד מאיתנו בכדי להתאים את התפריט. הון לובשת חולצה עם שרוולים ארוכים למרות החום. לדבריה עור שחום לא מסמן דברים טובים. היא כבר נשואה, אך לדבריה לאשה עם עור כהה יהיה קשה למצוא בעל. כסף לקרם הגנה...... אין.

הסתובבנו בשוק בין דוכני הירקות והבשר ובחרנו מוצרים לארוחת הצהריים, ראינו צילי חריף לתיירים, ולידו את אותו מוצר למקומיים (חריף יותר). מצאנו בצלי שום (הכלאה בין בצל לשום).

מהשוק תקח אותנו סירה לכפרה של הון – Can thanh. על הסירה תתן לנו לטעום מהפרות האקזוטיים של האזור, למשל פרי התשוקה, או Dragon fruit, להלן בתמונות מבפנים ומבחוץ:

שאלנו אותה איך היא הגיעה לעסק אותו היא מנהלת. היא ספרה לנו שלאחר שגילתה שבעלה בגד בה היא הבינה שהיא צריכה להיות עצמאית. לחזור להוריה לא יכלה מכיוון שהדבר יבייש את המשפחה, וללא בעלה בחוץ אין לה כלום. היא הקימה מסעדת רחוב ולאט לאט הגדילה את תכולת השרות שהיא מציעה. הסירות שטות בשולי הנהר. במרכזו פרוסות רשתות דיירים.

מהסירה הגדולה אנו עוברים לסירות "סל", בסירות אלו נשוט, נדוג דגים, ונתפוס סרטנים. כל הדגים והסרטנים שנתפוס יוחזרו לנהר...... הסירות עשויות מעץ הבמבו, כשהאטימה ממים עשויה מצואת תאו. הון מסבירה שהצואה הראשונה בבוקר היא בעלת תכונות אטימה הטובה ביותר.

יחסה לאמריקנים אמביוולנטיים. מחד הם עזרו להוריה ששיתפו אתם פעולה. מאידך אנשים שלא שיתפו פעולה נענשו, והיו כאלו שפגעו בעצמם פיזית בכדי שלא יאלצו לשתף עם האמריקנים פעולה.

עם סירות ה"סל" נגיע לביתה של הון, יחד עם משפחתו של בעלה. הון מאמינה בבודהיזם. בכניסה לביתה יש מקדש קטן (ראו תמונה מטה). הון מספרת שבשביל לנקות את הנפש יש שני ימים בכל חודש ירח בהן היא אוכלת אוכל טבעוני: יום ירח מלא (יום הבודה) ויום ללא ירח. כלב וצפרדע אסור לה לאכול על פי אמונתה.

בשלב מסוים יש תכונה בבית, כולם רצים לפלג הנהר, דג גדול עובר. אבי בעלה של הון מצליח לתפוס אותו, אך דקה לאחר מכן משחרר אותו לנהר. על פי האמונה הבודהיסטית אסור לך לצוד חיות בביתך. להלן תמונות התפיסה והשחרור.

במשך כשעתיים וחצי נכין לעצמינו מנות ראשונות, מרק, עיקריות, ביניים...... עד שאי אפשר לאכול יותר. הארוחה הטעימה שאכלנו בויאטנם. מגוון טעמים ואין ספור רכיבים בכל מנה. הון מדריכה, כשבעלה , הוריו והמשפחה המורחבת משמשים כשוליות בניקיון, פינוי ומלאכות נוספות.

אין ספק, גולת הכותרת של הביקור שלנו....... הטלפון של הון : 84-1213966059+, כתובת דוא"ל: coconhutflowerrestaurant@gmail.com , אתר אינטרנט: Coconut Fragrance Restaurant Tours - http://hoianecotour.net/en/home.html

הון מחזירה אותנו לעיר ומתכוננת לתחילת משמרת שניה, הפעם עם תיירים מקוראיה....

יום 11 – 22.7.2018 – טיסה לסייגון

ב 8:00 יאסוף אותנו הרכב חזרה לשדה התעופה ב דה-ננג. שעה וחצי טיסה ואנחנו נוחתים בסיגון, או בשמה החדש "הו צ'י מין", על שמה של מנהיגה הדגול של המפלגה הקומוניסטית שהוביל יציאת הצרפתים מויאטנם בשנת 1954.

בשדה התעופה תפגוש אותנו הן אשר תדריך אותנו בשלושת הימים הקרובים. העיר אכן בעל צביון יותר מערבי. לא נראית כמו "ניו יורק או תל אביב, אך בדרך. כמו בתל אביב, עובדים שם על רכבת תחתית תחתית באיחור של כמה עשרות שנים. את העבודה מבצעת חברה יפנית, עם הסינים מעדיפים לא לעבוד.... התחילו השנה, יעד לסיום שנת 2020 של כל הקווים.

מתחילים בבית הנשיא של דרום ויאטנם, לפני איחוד שהיה ב 1975. משמאל הבית שנהרס על ידי הויאטקונג בשנת 1962, ומימין הבית החדש שהקמות הסתיימה ב 1966.

הבית נבנה ברב הוד והדר, כולל מקלט משוריין:

ממשיכים למוזיאון המלחמה, או בשמו האמיתי מוזיאון להצגת האמריקאים במלוא כיעורם: פשעי מלחמה, התעללות במקומיים, הריגת שבויים, הוצאות להורג באמצעות גליוטינה, פצצות כימיות, הרעלת צמחיה, המלחמה במלוא "תפארתה".....

משם ניסע לכיכר "נוטרה-דם" – שיכפול של הכנסיה שבפריז. הצרפתים הותירו אחריהם שפע של מבנים שימשיכו לשמש את המקומיים גם לאחר עזיבתם (בתמונות מטה בנין הדואר וה"נוטרדם").

בענקיות המזון האמריקאיות כמעט ולא פגשנו במהלך הסיור, סניפים בודדים של ברגר קינג או KFC לאורך כל הטיול. בהו צ'י מין אנו רואים לראשונה מספר סניפים בודדים של של מקדונלד ושל starbuck-cafe ....... כן, צריך (כדאי) להסתדר עם אוכל מקומי, הגם שיש מסעדות מערביות. בהכללה, המזון זול מאד, גם במסעדות המערביות. לאורך הטיול רב הארוחות עלו לנו כ 10 דולר לסועד, ואם מסתפקים באוכל רחוב עד כ 15 ₪ לארוחה.

מכיכר נוטרה דם אי אפשר שלא לראות את הגג ממנו פינו המסוקים את אחרוני האמריקאים במאי 1975. חודשים ספורים לאחר ירידת ניקסון בארה"ב בעקבות פרשת "ווטרגייט" הבינו הצפון ויאטנמים, בחסות ברית המועצות שהגיעה שעת הכושר, וגם על רקע חולשת הנשיא פורד שלא קבל גיבוי של הקונגרס לסייע לדרום ויאטנם. למי שלא ראה מומלץ לראות את הסרט התיעודי Last moments in Vietnam.

לאחר אתנחתא במלון Pullman הנמצא כ 1.5 ק"מ ממרכז העיר מרכז העיר נצא לסיור רגלי. נעבור בשוק הזיופים (Ben tha market ), אשר בסמיכות אליו פועל גם שוק לילה.

נעלה על על הבניין הגבוה ביותר בעיר - Bitexo flower, שצורתו דומה לפרח הלוטוס.

בקרוב יאבד את התואר לבניין אחר שבבניה. כמו רק גורדי השחקים בעיר, וכל בנייני הציבור, המגדל מוגדר כנקי מסיגריות, אסור לעשן ואסור למכור. הדבר נכון גם בכל מבנה הציבור, כולל שדות התעופה: אין מכירת סיגריות ואין פינות עישון. ככה זה כשמתקבלת החלטה על ידי המפלגה הקומוניסטית.

בתמורה ל 250 דונג למבקר נעלה למרכז המבקרים של בירה היינקן שבקומות, 57-60, מרכז המבקרים הגבוה בעולם של הייניקן. פרח הלוטוס מתחדד בשיאו, כך קומות הבניין נעשות צרות, מטרים בודדים בקומה 60 סביב גרעין המעטפת.

בסוף הערב נחזור דרך אזור בילויי הלילה של העיר הנמצא כ 300 מטרים מהמלון. הומה ומאד רועש. נראה שקיימת תחרות בין המועדונים והברים מי ישמיע מוזיקה חזקה יותר כלפי הרחוב.

יום 12 – 23.7.2018 – דלתת המקונג

הבוקר אוספת אותנו הן ב 8:00 ומביאה לנו לטעימה את ה Dragon fruit , פרי אותו ראינו גם בשווקים.

הכבישים רחבים, התנועה מאד עמוסה, אך זורמת לאיטה. על כל מכונית יש כשלושים אופנועים. מחיר אופנוע חדש כאלף דולר ארה"ב. על אופנוע יכולה להיות מורכבת משפחה שלמה. עד זוג + שלושה ילדים.... לא ברור מה יקרה אם 10% מבעלי האופנועים ירכשו רכבים, על רקע הצמיחה במדינה.

נעבור במקדש סיני:

לאחריו ב China market, שוק גדול ומאד צפוף. מזון מהחי והצומח, טקסטיל, מזכרות........

מהשוק הסיני נסע דרומה לכיוון הכפר My-tho עיר השוכנת באזור צפון דלתת המקונג.

בדרך נשוב ונעבור על שדות אורז גדולים, כשפינות רבות ניתן לראות קברים. באזור החקלאי, אין בתי קברות. כל אחד קובר את יקיריו בשדות, בחלק מהפעמים ללא מצבות.

נעלה על סירה ונעבור בין ארבעה איים בהם גרים הכפריים הקרויים על שם ארבעת החיות הקדושות: דרקון, צב, חד קרן ופניקס. נלמד להכין תה מכוורת דבורים, ממתקים מאגוזי קוקוס ולהכין סלי קש, כשאחרי כל הצגה מציעים המקומיים את מרכולתם למכירה.

בערב נגיע למלון ויקטוריה ב Can-tho, העיר הגדולה באזור הדלתה. בעיר גרים כ 2.4 מליון תושבים.

בערב נצא לסיור רגלי בשוק הלילה של העיר ונסיים בארוחת ערב בדוכני האוכל. המנה החביבה עלינו: פיצה ויאטנמית (ראו תמונה בפרק על הוי-אן), במחיר של 10,000 דונג (פחות משני שקלים).

יוםץ 13 – 24.7.2018 – השוק הצף - סייגון

בבוקר תגיע לאסוף אותנו מהמלון סירה לכיוון השוק הצף. בשוק חוברים סיטונאים, קמעוניים וצרכנים סופיים.

סירות הסיטונאים הן הגדולות. על תורן כל ספינה מוצגת הסחורה המוצעת למכירה. הסירות הקטנות של הקמעונאים מגיעות אל הגדולות, ומהן אל הצרכן הסופי, מקומיים ותיירים.

בסוף הסיור נעבור במפעל ליצור אטריות מאורז. קליפות האורז ישמשו כחומר תבערה. ברב המנות המוגשות בויאטנם יהיו משולבים אורז, או אטריות אורז.

לאחר הסיור, חוזרים להו צ'י מין. את ארוחת הצהריים נאכל במסעדת Propaganda שבסמוך לכנסיית Notre-dame והדואר. המליצו לנו עליה זוג יהודים - לאה (לואיס) ומרדכי (מרווין) כהן ממלבורן אוסטרליה , אותם פגשנו במלון ב"הוי-אן" , מומלץ.

יום 14 – 25.7.2018 טיסה לבנגקוק

זהו, עברו שבועיים בויאטנם החמה והגשומה. בשעה 6:15, לאחר ארוחת בוקר חטופה, אוסף אותנו הנהג בדרך לשדה התעופה בדרכינו לבנגקוק. גם בדרכינו למטוס, זמן המעבר בדלפקי ההגירה מייגע.

שלושה ימים נשהה בבנגקוק, ולאחריהם טיסה ישירה לישראל, הפעם עם ארקיע במחיר הרצה של 350 דולר לכרטיס, הטיסה באמצעות חברת Neon האיטלקית במה שנקרא החכרה רטובה (כולל צוות המטוס), המטוס צבוע בצבעי ארקיע, אך הטייס דובר אנגלית.

סוף דבר

הטיול היה מאד מעניין, צריך רק לקחת בחשבון שבעונה הרטובה תפגשו גשם ברב ימי הטיול, לעיתים לפרקים קצרים, לעיים לארוכים יותר, לעיתים בלילה. צריך להתכונן לכך. באזורים החמים עדיף ללכת עם מכנסיים קצרים וסנדלים, כך שלאחר חלוף הגשם הרגליים מתייבשות מהר. אם או בלי גשם, הלחות תהיה גבוהה.....

התאורים ההיסטוריים המופיעים בסיכום זה מקורם בדברי מדריכים שליוו אותנו, ויתכן שחלקם חוטאים למציאות. חלק מהסיפורים ששמענו סתרו האחד את השני, ובפרט בין מדריכים מהאזור שהיה בשליטה סובייטית, למדריכים שהיו באזור שבשליטה אמריקנית לפני 1975.

הופתענו מרמת דיוק הזמן של בני המקום: המדריכים, האניה, ארוחות, נהגים, הופעה, הכל בזמן, בשונה מהאחות הגדולה מצפון שם שעה היא בגדר המלצה. בלבד.

האוכלוסיה שסבבה אותנו הציגה תמיד בסבר פנים יפות. מנסים כל הזמן לרצות את התייר (לפעמים יותר מידי), ולעזור. כך קרה שהסיעו את אופק על אופנוע לחנות בה מתבצעת כביסה ללא תמורה.....

מחמאות והמלצה חמה לג'יאנג (בתמונה למטה יחד עם ביתו) על הארגון ובחירת המלונות והמדריכים. התאורים של הטיול והתמונות שצרף היו מדויקים. גם איתו אפשר לעמוד על המקח, אם כי בשעור נמוך משמעותית ביחס לשווקים. תודה מיוחדת למדריכת סדנת הבישול "הון" מ"הוי-אן" המדברת עברית חלקית, ומזהה תיירים ישראלים בשוק לפי סנדלי שורש.

המתכונת שבחרנו היתה קלה, אך לעיתים הרגשנו מועקה מסויימת מעצם המצאות המדריך בסמיכות אילנו באופן צמוד זמן ארוך, ובפרט בשעות הארוחות אליהן לא תמיד יכול היה להצטרף.

טוב לחזור הביתה.

סין- צ'או (שלום) ו קאם- און (תודה).......

רונן הראל

נ.ב. : מי שמעוניין לקבל את הכתבה עם כל התמונות, יכול לפנות ל Harel3123@gmail.com

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רונן 222?

‹ הפוסט הקודם
טעימות ממרוקו
טעימות ממרוקו
מתוך הבלוג של רונן 222
18-11-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רונן 222 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×