טיול משפחתי של שבוע בפריז ויורודיסני

טסנו לפריז בחופשת פסח.

המראה ב 15.4.2019, נחיתה בחזור ב 23.4.2019.

זוג פלוס שתי בנות בגילאים 12 ו 14.

3 לילות ראשונים הזמנו במלון ליד דיסנילנד כדי לבלות יומיים בפארקים. 5 לילות נוספים בפאריז.

15.4

נחתנו בסביבות חצות ונסענו למלון ליד יורודיסני עם נהג יהודי משה אללוף שהזמנתי מראש. הנסיעה עברה בשלום ומשה היה נחמד מאוד.

16.4 – דיסני סטודיוס.

קניתי מראש כרטיסים לדיסני באתר פיקניק. באנו עם ציפיות גדולות כי זכרנו שפארק דומה בפלורידה היה מאוד מרשים. איזו אכזבה בפריז! הפארק בסדר, אבל התורים בלתי נסבלים. לחכות שעה-שעה וחצי למתקן זה הרבה יותר מדי בהשוואה לפארקים אחרים באירופה, ודיסני סטודיוס לא מציע משהו מיוחד. השתמשנו פעמיים בפאסטפאס למתקנים הכי שווים, בין לבין עמדנו בתורים ארוכים, כולל תורים לאוכל.

אחרי שעלינו ל 4 או 5 מתקנים, נמאס לנו. בשעה 15 בערך חתכנו מהסטודיוס ונסענו למלון לנוח.

אחרי מנוחה, הלכנו לקניון ואל דיורופ. הקניון גדול ויפה, יש פרימארק עם מחלקה מוקדשת לדיסני. יש עוד הרבה חנויות וסופר ענק של אושאן. הבנות פיצו את עצמם על האכזבה של דיסני, וגם על האוכל הזוועתי בפארק.

17.4 – יורודיסני

היינו כבר מוכנים לתורים אז הציפיות לא היו גבוהות. בל זאת בניתי על הפאסטפאס כי יש בפארק 6 מתקנים כאלה. גם פה הייתה לי אכזבה נוספת. כשהגענו בסביבות 10, הלכנו ישר למתקן של הפיראטים הקאריביים כדי להוציא פאסטפאס. לאכזבתי הפאסטפאס היה לשעה 15:10, כך שלא יכולתי להשתמש בו עד שעה זו. כשהשעה הגיעה, ונכנסנו למתקן, הוא בכלל לא היה מרשים. הלכתי למתקנים אחרים כדי להוציא פאסטפאס, ובכולם המכונות של פאסטפאס כבר היו סגורות. כך שזה היה המתקן היחיד שהשתמשתי בפאסטפאס.

בינתיים עמדנו בתורים כמו כולם. בעזרת האפליקציה של הפארק ניסיתי ללכת למתקנים לא מאוד ילדותיים שהתור אליהם היה קצר יחסית. קצר – תור של שעה, לעומת תור של שעתיים במתקנים אחרים. הרגליים כאבו, הילדים ניג'סו, האוכל במסעדות גרוע ברמה הסטרית, וכל הזמן צריך לשמור על עירנות בתור כדי שאיזה סיני לא יידחף לפניך.

לא עניין אותנו להצטלם עם הדמויות של דיסני, אבל מרוב שיעמום בתורים בדקתי כמה זמן צריך לחכות לזה. שעה! אני לא יודע איך ילדים קטנים עושים את זה.

בשעה 16 בערך התישבנו על המדרכה ליד ארמון הנסיכה כי ב 17 צריך להתחיל מופע של הדמויות. המופע עובר במסלול מסוים כך שתשימו לב איפה אתם מתמקדים. היינו בשורה השניה של אנשים, אבל אחרינו הצטרפו עוד ועוד אנשים, והם כבר בקושי ראו את המופע. המופע יפה מאוד, מוזיקה, ריקודים, קצת דומה לעדלוידע אצלנו אבל מאוד מאוד מושקע. מזה בהחלט נהנינו.

אחרי המופע, התורים במתקנים קצת קצרו. כנראה חלק מהאנשים חתכו הביתה לנוח כדי לחזור רעננים למופע הסיום בשעה 22:00. התורים שהיו שעתיים התקצרו לשעה, ואלה של שעה התקצרו ל 40 דקות. אנחנו נחנו שעה על המדרכה, אז הספקנו עוד כמה מתקנים שלא רצינו לעמוד בתור קודם.

חלק מהפארק מתחיל להיסגר ב 20:00, חלק ב 21:00, לא הכל פתוח עד 22:00.

בסביבות 22:00 , אחרי ארוחת ערב גרועה ביותר באחת המסעדות בפארק, יצאנו לתפוס מקום לקראת מופע הסיום. אמנם מקרינים את המופע על ארמון הנסיכות, ורואים את זה גם מרחוק, אבל הרבה אנשים מעלים ילדים קטנים על הכתפיים וזה מסתיר חלק מההצגה. חיפשנו מקום שזה לא יסתיר לנו, בהצלחה חלקית.

מופע הסיום מהמם, יש הרבה סירטונים ביוטיוב. החלק הכי שווה בביקור.

בגדול , יורודיסני היה אכזבה גדולה. 2200 שח בשביל לעלות על 10-12 מתקנים ולראות 2 מופעים. אני מעדיף פארקים קטנים יותר, פחות נוצצים, אבל כאלה שאשכרה אפשר לעלות על כל המתקנים כמה פעמים שבא לנו. כל הזמן בדיסני התגעגעתי לטוברלנד שבהולנד, שם היינו כמעט לבד ועלינו על רכבות הרים אולי 20 פעמים עד שנמאס לנו.

18.4 – שופינג ומונמארטר

בבוקר עשינו צ'ק-אאוט במלון, השארנו את המזוודות שם והלכנו שוב לקניון ואל דיורופ להשלמת קניות. אחלה קניון.

אחרי צהריים קניתי כרטיסים לרכבת לפאריז, עלינו עם כל 6 המזוודות ונסענו. קנית כרטיסים הייתה חלקה, במכונה אפשר לבחור אנגלית והתפריטים לא מסובכים. לוקח כ 40 דקות למרכז פריז.

הגענו למלון שלנו ברובע 9 , קיבלנו חדר, נחנו כשעה והלכנו לרכבת הקטנה של מונמארטר.

הרכבת דומה לכל רכבת דומה בכל מקום באירופה. אפילו בפארק רעננה יש משהו דומה. יוצאת מפלאס בלאנשה, איפה שהמולן רוז'.

הרכבת עוברת מסלול במונמארטר ורואים קצת מהשכונה היפה הזאת. יש עצירה ליד סאקרקור , הכנסיה הלבנה והמאוד יפה. ירדנו מהרכבת, הנהג אמר לנו שנוכל לעלות על הרכבת הבאה שתגיעה בעוד 20 דקות. אז ירדנו, צילמנו, ראינו את פריז מלמעלה ומיהרנו לתחנה כדי להמשיך במסלול. הרכבת כבר הייתה מפוצצת ולא היה לנו מקום. זה ממש ביאס אותנו כי היינו כבר עייפים, ורצינו עוד להגיע לגאלרי לפאיט לטראסה שנסגרת ב 19:00.

לבסוף החלטנו ללכת ברגל, כי ראינו מלא אנשים שמחכים לרכבת הבאה. אנחנו היינו עם חברים באותו היום, והיה סיכוי נמוך שכל 8 האנשים ייכנסו ביחד.

לפי גוגל , ההליכה של כחצי שעה. כל הזמן בירידה. החברים היו עייפים ופרשו באמצע המסע למלון שלהם, אנחנו המשכנו והגענו לגאלרי לפאייט.

הקניות שם לא עניינו אותנו, עניינה אותנו הטראסה, רצפת זכוכית והקונדיטוריות של קונדיטורים מפורסמים.

אישתי דוברת צרפתית, אז היא שאלה את אחד המוכרים איפה הגלריה. קומה 6 אמר המוכר. עלינו לקומה 6 ומצאנו את המדרגות לגלריה סגורות. אבל עוד לא שבע, למה סגור? אישתי שואלת מוכר ליד, והוא אומר לנו שזה סגור כבר חודשיים לרגל שיפוצים. לא ראיתי את זה כתוב בשום מקום כשהתכוננתי לטיול.

טוב, יורדים לקומה 3 לרצפת זכוכית. יש תור קצר של 10 דקות, יש מישהו בכניסה שמעלה כל פעם כ 15 אנשים, ומעיף אותם אחרי 2 דקות. מספיק בשביל לצלם ולהיצטלם, לא מספיק בשביל להנות מהיופי של המבנה העצום הזה כשאתה תלוי באוויר באמצע ורואה הכל.

ירדנו לקומת הקונדיטוריות. הכל נראה מרשים ,כמו גלויות. כל מה שקנינו היה טעים מאוד. בדיעבד, כל מה שקנינו בקונדיטוריות שכונתיות בשליש מחיר היה טעים מאוד באותה מידה. הצרפתים יודעים מה זה אפיה.

19.4 – מגדל אייפל , שאנז אליזה

קניתי כרטיסים למגדל אייפל מראש באתר של המפעיל. קיויתי שאכנס ללא תור.

הכרטיס חסך לי תור לקופות, שהיה לדעתי שעה וחצי-שעתיים. אבל צריך לעמוד בתור לבידוק בטחוני ולכל מעלית. סה"כ שעה בערך. אנחנו קנינו כרטיסים רק לקומה השניה, כי יש לנו פחד גבהים. גם קומה שניה, בגובה 100 ומשהו מטר, זה די והותר. רואים הכל מלמעלה. אולי אפילו עדיף מהקומה השלישית כי רואים טוב יותר, והתור למעלית לקומה השלישית היה ארוך (אני מניח שגם לרדת מהקומה השלישית זה תור).

הסתובבנו, הצטלמנו, התרשמנו וירדנו.

הסתובבנו עוד קצת מסביב למגדל כדי לראות אותו במלאו הדרו, והלכנו לחפש ארוחת צהריים.

אכלנו במסעדה אקראית שהיה להם מקום ל 4 אנשים. אוכל בינוני, כפי שמצופה ממלכודת תיירים.

לאחר מכן הלכנו למוזיאון איב סן-לוראן. הוא נמצא מאחורי גני טרוקאדרו. הבנות אוהבות אופנה וחשבתי שזה יהיה מעניין. אכן מיצג האופנה מעניין, חדר עבודה וסיפורים גם. על סרט על חייו בצרפתית ויתרנו. נחמד לביקור של שעה.

משם הלכנו לאורכה של סיין לגשר אלכסנדר. הגשר עצמו והארמונות לידו מרשימים ביותר. המטרה שלנו הייתה להיפגש עם חברים ולטייל ביחד על שאנזאליזה עד לשער הנצחון.

שאנז אליזה זה רחוב רחב עם הרבה מאוד חנויות של מותגים בשני צדדיו. הבניינים יפים, אבל לא משהו מיוחד. יש כאלה בכל אירופה, וגם באיזור המלון שלנו ברובע 9. בסוף הגענו לשער הנצחון , הצטלמנו , התרשמנו וחזרנו למלון.

20.4 – טיול רגלי בעיר

היה זה יום שבת, והיו צפויות הפגנות גדולות במיוחד. זאת הייתה שבת ראשונה אחרי שנוטרדאם נשרף, והאפודים הזוהרים זעמו על כך שנוטרדאם קיבל מיליונים בזמן קצר והם לא.

לכן ביום זה לא תכננו להיכנס לאיזור שאנזאליזה וקונקורד.

בהתחלה, כפי שתוכנן מראש, עשינו מסלול הליכה נעים ויפה. בניין האופרה שהוא מהמם ביופיו ונמצא רק 10 דקות הליכה מהמלון שלנו. אחר כך הלכנו לפסאג' לוילה רויאל שמכוסה במטריות צבעוניות ובצדדיו חנויות בוטיק. משם תכננו ללכת לפלאס ונדום ובהמשך לרובע 1, אבל ראינו כבר המון משטרה. מאות שוטרים , על שתיים ועל אופנועים, נאספים ברחובות ומתכוננים למבצע כיבוש של מרכז פריז.

אמרנו שאנחנו מעדיפים להיות בשכונה אחרת, ולקחנו מטרו לרובע הלטיני.

אבל לא הגענו אליו. עצרו את הרכבת והעיפו את כולם החוצה. הייתי בטוח שגם אם סוגרים טחנות מטרו כדי למנוע מאנשים להגיע לאיזור העימות, הרכבות פשוט לא יעצרו בתחנות האלה אבל ימשיכו בדרכם. אבל לצרפתים אין הגיון והם פשוט לא נתנו למטרו לעבוד.

בקיצור מצאנו את עצמינו בפורום דה האל. זה קניון גדול, שכבר לא עניין אותנו, ובחוץ יש כיכר יפה, שוקקת חיים. ישבנו והסתובבנו שם קצת, והלכנו ברגל דרך איל דה סיטה לרובע הלטיני.

איל דה סיטה אולי יפה, אבל איזור הנוטרדאם סגור בגלל השריפה וכנסית סן שאפל הייתה סגורה גם. אז פשוט חצינו את האי והמשכנו לרובע הלטיני.

מזרקת סן מישל לא עבדה. פנינו שמאלה לרחובות הקטנים. הרחוב הראשון היה כולו של יוונים, עם מסעדות וג'ירוס. התפתאתי לתמונות היפות ומחיר של 5 יורו, והזמנתי מנה. זה בערך היה כמו שווארמה, ומהגרועות ביותר. לא דומה בשום צורה לג'ירוס שאכלתי ביוון.

המטרה שלי לאותו היום היה לראות את פנתאון ואז לטייל ברובע. אז הלכנו לפנתאון, ברגל, הליכה לא מבוטלת.

הפנתיאון לא איכזב, מבנה מרשים ויפה. היה כבר סגור אז לא נכנסנו. הכיכר שמסביב גם יפה.

היה כבר ערב והיינו עייפים. פחדנו לקחת מטרו, לקחנו אוטובוס, לא לפני שוידאנו עם הנהג שהוא אכן יגיע ליעדו.

21.4 – אטליה דה לומייר וטיול ברובע מארה

קניתי מראש כרטיסים למיצג אטליה דה לומייר. לפי האתר הבנתי שזה מין מיצג דיגיטלי של תמונות של ואן גוך על קירות של מבנה. נראה סבבה הראיון, לא כבד מדי מבחינת הבנות, ודרך טובה להתחיל את היום.

במציאות זה היה הרבה יותר מזה. זאת האטרקציה שהכי אהבתי בפריז.

המיצג של ואן גוך זה בעצם סרט של כ 30 דקות, בו מוצגות התמונות שלו זזות, הופכות אחת לשניה, משתלבות ביחד, וכל זה נעשה באומנות על ידי יוצרי הסרט. בנוסף הוצגו עוד שני סרטים, אחד שמייצג אומנות יפנית והשני על החלל. המבנה הוא מפעל כלשהו שפשט את הרגל, עם תקרות גבוהות, וכל הקירות הפנימיים הוסרו לטובת ההקרנות. אנחנו פשוט שכבנו על הרצפה והסתכלנו על הקיר העצום ממול עליו הוקרנה ההצגה. זה היה מאוד מרשים, ולא היינו צריכים לעמוד על הרגליים.

אבל לפני כן הייתה לנו שוב תקרית עם המטרו. נסענו במטרו, קו 2, כאשר פתאום הרכבת עצרה בתחנה ולא המשיכה קדימה. ברמכול אמרו שיש תקלה טכנית ונא לחכות. אחרי כמה דקות הצרפתים התחילו לאט לאט לרדת מהרכבת וללכת. אנחנו כבר מאחרים להצגה, כי בכרטיסים שקניתי מראש נקובה שעה. בדקתי בגוגל מפס וראיתי שבחמש דקות הליכה יש אוטובוס שמגיע עד המיצג. שכנעתי את כולם לרדת וללכת לאוטובוס. השכונה נראית כמו עזה רק שאוכלוסיה בעיקר שחורים ופולנים. אבל אנחנו הגענו לטחנת אוטובוס ללא שום בעיות. האוטובוס שצריך להגיע לא בא. מחכים עוד רבע שעה לאוטובוס הבא וגם הוא לא בא. אז הלכנו 40 דקות ברגל לכיוון המיצג, השכונה הלא טובה נגמרה אחרי 10 דקות וכשהגענו למיצג באיחור של שעה, לא עשו לנו שום בעיות בכניסה.

מאטליה דה לומייר הלכנו לרובע מארה. זהו רובע תוסס ותיירותי עם אוכלוסיה מאוד מגוונת. בעבר הייתה שם גם הכונה היהודית, וגם היום גרים שם יהודים. ראינו אנשים עם כיפות, לצד הומואים ודגלי הגאווה בהרבה מקומות. תכננתי לאכול צהריים בשוק הילדים האדומים כי חשבתי שזה שוק גדול. אבל זה בסה"כ כמה דוכנים שהאוכל לא נראה טוב. אכלנו באחת מהמסעדות הרבות באיזור. בסה"כ שכונה מאוד נחמדה ובטוחה.

ברחוב דה רוזיה יש את הפלאפל המפורסם של היהודים. כל התור הוא תיירים סינים, כנראה באיזה מדריך סיני כתוב שזה חובה.

אני הזמנתי קרפ אחרי עמידה של 20 דקות בתור באחת הקרפרי באיזור, והקרפ היה די גרוע.

הסתובבנו עוד קצת ברחובות הקטנים בשכונה והרגשנו שמיצינו.

הלכנו למרכז פומפידו וכיכר סטראוינסקי לראות את המבנה המיחד והמזרקות. אז המזרקות לא פעלו והפסלים היו מוזרים וילדותיים. המבנה של מרכז פומפידו ממש מכוער, לא הבנתי על מה בדיוק חשבו האדריכלים. אולי הם היו בריטים.

חזרנו למלון כדי לאגור כוחות כי רצינו לראות את אייפל בלילה.

האייפל מנצנץ כל שעה עגולה במשך 5 דקות לאחר החשיכה. בשעה 21:00 בימים קודמים עוד לא היה לגמרי חשוך, אז תכננו להגיע לקראת 22:00. יצאנו בתשע מהמלון כדי להשאיר לנו זמן ספייר אם המטרו שוב יעשה לנו בעיות, אבל הפעם זה עבר חלק. התמקדנו באיזור גני טרוקדרו ולא בצד השני כי היה לנו יותר נוח להגיע לשם. בתכלס זה לא משנה, רואים היטב מכל מקום.

אייפל היה מואר, אחר כך ניצנץ, אחר כך שוב מואר, ואנחנו התכפלנו.

22.4 – לובר ורובע סן ג'רמן

כרטיסים ללובר הזמנתי מראש. בגלל הבנות התכנון היה לראות את מונה ליזה, את המומיות ולצאת. אנחנו לא אנשי אומנות.

אז נכנסנו אחרי תור קצרצר לבידוק ביטחוני והתחלנו לחפש את מונה ליזה. בדרך ראינו פסלים מרשימים, תמונות ענקיות של קרבות ודמויות מפורסמות, פרסקות ומה לא. מאוד מאוד יפה ויחסית לא מפוצץ. אם מחכים כמה שניות, אפשר לצלם ולהצטלם עם כל פסל ותמונה, להתבונן באין מפריע ולקרוא מה כתוב בלוח ההסבר. הייתי מבלה שם יום שלם, אבל לבנות משעמם , רוצות לסמן וי על מונה ליזה וללכת לקנות בגדים.

מונה ליזה נמצאת בחדר משלה . זאת תמונה קטנה יחסית, תלו אותה נמוך יחסית בגובה העיניים, וכל החדר מפוצץ בתיירים שרוצים לעשות איתה סלפי. החוצפה הישראלית היא כלום ושום דבר לעומת החוצפה של הסינים, אלה יכולים להכניס את היד בינך לבין הטלפון שלך כשאתה מצלם את הסלפי. בקיצור לא הצלחנו לראות מקרוב, והאמת אין כל כך מה לראות. תמונה אולי יפה, אבל יש בלובר מיליון כאלה.

לאחר מכן התחלנו לחפש את המומיות. אישתי (שדוברת צרפתית) ביררה לאן צריך ללכת. הלכנו הרבה, דרך מיצג של יוון העתיקה ורומא, שהיו מרשימים ויפים . גם איזור המצריים העתיקה יפה, אבל לא מצאנו את המומיות. או שלא היה, או שלא הבנו, או שראינו אותם אבל חשבנו שזה בובה בנייר טואלט כמו שהבת שלי הגדירה, וזה היה נראה אחרת. בכל מקרה , ראינו כמה דברים מעניינים שראיתי רק בספרים לפני כן.

בסה"כ לובר מאוד מרשים ואני אומר את זה בתור אחד שלא מבין ולא מתעניין באומנות. אבל החוש האסטטי שלי נהנה.

לאחר כ 3 שעות יצאנו מהלובר ועשינו סקר משפחתי – גני טוילרי עכשיו או גני לוקסמבורג אחר כך? היה חם אז לוקסמבורג ניצח. חצינו גשר והלכנו לרובע סן ג'רמן להסתובב ברובע ובחנויות.

הרובע הזה יפה ויש הרבה אנשים ברחובות. היה פסחא, חלק מהחנויות ובתי קפה היו סגורים, אבל גם ככה האיזור תוסס. ראינו כמה כנסיות יפות, כנסיית סולפיס מאוד יפה מבחוץ וגם מבפנים.

אחרי כמה זמן התחלתי להרגיש לא כל כך טוב, ובאיזשהו שלב כבר היה קשה לי להמשיך. גני לוקסמבורג לא ראינו, במקום זה חזרנו למלון לקחת נורופן ולהתארגן לקראת טיסה חזרה למחרת בבוקר.

התרשמות כללית:

פריז עיר טובה לזוג עם ילדים לכמה ימים. יכול להיות שנפלתי על תקופה עמוסה במיוחד בדיסנילנד כי זה היה די סיוט. הצרפתים יותר נחמדים ממה שחשבתי, בפריז חלקם יודעים אנגלית.

אוכל – אכלנו במסעדות של 15-20 יורו למנה עיקרית. לדעתי האוכל בינוני , אני מקבל יותר בארץ במחיר כזה.

האפיה מעולה, עוגות מדהימות, מקרונים אלוהיים. לא הצלחתי להבחין בין עוגת קונדיטור מפורסם ב 7 יורו לבין עוגה בקונדיטוריה ליד המלון ב 2.5 יורו. כנ"ל בין מקרון של פייר הרמה לבין זה שבמאפיה. הכל מעולה.

בצרפת מאוד פופולרי לאכול סנדוויץ' או בגט בצהריים. ניסינו , וזה היה יבש. הם לא שמים שום חומוס או מיונז או ממרח.

מקדונלדס – אין קטשופ! לא עם ההמבורגר ולא עם הנאגטס. רק אם הצ'יפס.

מזג האוויר

ביום הראשון היה קריר והלכנו עם מעיל. מהיום השני לטיול ועד סופו היה חם מאוד, הלכנו עם טישירט קצרה והיה לנו חם. גם בערב הלכנו עם קצר. שבוע לפנינו היה 0 מעלות בלילה וגשם קר. קשה להחליט איזה בגדים לקחת.

עלויות

טיסות 5000 שח, מלונות 8000 שח, כרטיסים לדיסני 2200 שח, שופינג 2000 שח, הוצאות בארץ (ביטוח נסיעות, מוניות) 600 שח, כרטיסים למוזיאונים 650 שח

הסעות מ/אל שדה התעופה בפריז, תחבורה ציבורית, אוכל, מחיה – 5000 שח.

טיסות

טסנו בהלוך עם איזיג'ט ובחזור עם טראנסאוויה. הזמנתי כרטיסים כ 5 חודשים מראש ישירות מהאתרים של החברות. הטיסות היו בסדר גמור, ללא איחורים או בעיות. מקום ברגליים יש יותר מאל על. באיזיג'ט אי אפשר היה לכופף את גב המושב. הצוות ורוב הנוסעים צרפתים, ואין בטיסות משפחות של דוסים עם 100 ילדים בוכים. זאת הפעם הראשונה שהצלחתי לשכנע את אישתי לוותר על אלעל, וגם היא הייתה מרוצה.

מלונות

Hôtel l'Elysée Val d'Europe

המלון נמצא ממש מול הקניון ואל דיורופ ליד הדיסנילנד. יש שאטל חינם לפארקים. לקחנו חדר משפחתי ל 4 אנשים שהיה בסדר גמור. ארוחת בוקר מעולה במלון, הקרואסן הטעים ביותר שאכלתי מימיי. הצוות עדיב מאוד (רצו להביא לאישתי קפה ללא קפאין מבית קפה שבבניין) והניקיון טוב.

Hotel Joyce Astotel

מלון קטן ופשוט אך נקי ומסודר. לקחתי 2 חדרים נפרדים אבל מקושרים, כך שלי ולאישתי יהיה קצת פרטיות. ארוחת בוקר קונטיננטלית סטנדרטית ולא מיוחדת. מיוחד – מיניבר עם משקאות חופשי, ואחרי צהריים בר נשנושים חופשי. בבר יש מיצים, מכונת קפה מעולה, תה, קצת פירות , ירקות וחטיפים. לא משהו שיחסוך לכם ארוחת ערב, אבל קפה מצוין ושתיה קרה בחינם זה לא משהו ברור מעליו. כמו כן, אפשר להנות מהבר החופשי בכל סניפי הרשת בפריז בהצגת כרטיס אורח.

לינקים

הזמנת כרטיסים לאייפל https://www.toureiffel.paris/en

הזמנת כרטיסים ללובר https://www.louvre.fr/en

אטליה דה לומייר https://atelier-lumieres.tickeasy.com/en-GB/home

מוזיאון איב סן לוראן https://museeyslparis.com/en/

כרטיסים לדיסני https://tickets.picniq.co.uk או https://www.365tickets.co.uk/

מלון בואל דיורופ ליד הדיסנילנד http://www.hotelelysee.com/en/

מלון בפריז https://en.astotel.com/hotel/joyce-en/overview

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של dmitrys?

‹ הפוסט הקודם
טיול משפחה לחבל לימבורג בבלגיה וטעימה מהארדנים בפסח 2018
טיול משפחה לחבל לימבורג בבלגיה וטעימה מהארדנים בפסח 2018
מתוך הבלוג של dmitrys
05-04-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של dmitrys »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על פריז

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי פריז? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

סטודנטים בפריז

Ariel_3253280
1
תמונת המשתמש

שביתה בפריז

Mazi Livsay_4086782
1
תמונת המשתמש

כרטיס תחב''צ בפריז

daniel 0
6
תמונת המשתמש

פריז בריטאני נורמנדי ושוב פריז קיץ 2020

royzor1972
1
תמונת המשתמש

מדריך בקשיש לפריז

עוז7
3
סגור
×