טיול משפחת רז לטנזניה וזנזיבר פבר' 2019

תמונה ראשית עבור: טיול משפחת רז לטנזניה וזנזיבר פבר' 2019 - תמונת קאבר
הג'יפ שליווה אותנו כל הטיול בשמורות של טנזניה

פרק 33 - טיול משפחת רזלטנזניה וזנזיבר

פבר' - 2019

לקראת חופשת הסמסטרים של תשע"ט התלבטנו לאן ניסע לטייל השנה? חשבנו על קוסטה ריקה, על סרי לנקה, אבל בסוף בחרנו בטנזניה. היינו בשנה שעברה בדרום אפריקה ותכננו לעשות ספארי בשמורת צ'ובי שב-בוטסואנה. לצערנו ירד כל היום גשם זלעפות ולכן ראינו בעיקר זברות ואימפלות. כפיצוי לעצמנו החלטנו השנה בחופשת הסמסטרים לטוס לטנזניה וזנזיבר.

קיבלנו את הטלפון של אלי גוטמן (שהוא מארגן טיולים כאלו) ויצרנו עמו קשר
( 050-6872852).

המסלול המתואר בפרק זה הוא בעיקר תוצר של המלצותיו פלוס טיפים של חברי קהילת למטייל וחברים.

מסלול הטיול שנבחר הוא כדלקמן:

  • שמורת טרנגירי – 2 לילות
  • שמורת סרנגטי – 2 לילות
  • שמורת נגורונגורו – לילה אחד
  • נונגווי זנזיבר - 3 לילות
  • סטון טאון זנזיבר – לילה אחד.

שעוןטנזניהמקדיםבשעה את שעון ישראל.

מידעכללי(מתוך למטייל)

כשאנחנו חושבים על אפריקה, אנחנו מדמיינים שמיים כחולים, שמש, ערבות פתוחות, עצי שיטה פזורים במרחב וחיות, מלא חיות. התמונה הזו שיושבת לכולנו בראש קיימת במציאות. היא נמצאת בצפון טנזניה ובדרום קניה, בשמורה שנקראת "סרנגטי". פירוש המילה "סרנגטי" בסווהילית (שפת בני המסאי שמקורם באזור) הוא "ערבות אין סופיות".

השמורה משתרעת על פני 60,000 ק"מ רבועים ומכילה מספר שמורות טבע: מסאי מרה בדרום קניה, נגורונגורו בטנזניה שנחשב לאתר מורשת של אונסק”ו, ושמורת הסרנגטי בטנזניה, לב הארי של שמורת הסרנגטי הגדולה.

השמורה עשירה בכמות ובמגוון החיות המתגוררות בה. זה המקום היחידי בכל אפריקה שיזמן לכם סיכויי הצלחה גבוהים לפגוש את "חמשת הגדולים" בטיול ספארי אחד. מדובר בחיות כגון: אריה, נמר, פיל, באפאלו וקרנף. יש שהכניסו למשפחה גם את הצ'יטה, ההזדמנות לפגוש מקרוב ובסביבה הטבעית שלהם את החיות המרתקות האלו היא מאוד מיוחדת.

מה עוד ניתן לראות? ג'ירפות, תנינים, צבאים, תנים, בבונים, נחשים (קוברה, ממבה, פיתון), קרקלים, צבאים, היפופוטמים ומגוון עצום של עופות – דורסים, ציפורי שיר, מוזרים ומוזרות.

עכשיו דמיינו את עצמכם בספארי, נוסעים בג'יפ, עם חצי גוף מחוץ לגג, רואים מסביבכם את הסוואנות המטורפות שאנחנו רגילים לראות רק בסרטים, תנינים לאורך גדות הנהר, ראשי היפופוטמים מבצבצים מעל קו המים, ג'ירפות ופילים משוטטים בהנאה.

ברוכיםהבאים לאפריקה!

יום א' (יום ראשון לטיול) - 03 פברואר 2019 – כ"ח שבט תשע"ט:

כבר ביום שישי ארגנו את המזוודות כדי שלא נילחץ במוצ"ש. במוצאי שבת לאחר ההבדלה, הזמנו מונית מאיזה חברה בני ברקית שראינו פרסום שלה באיזה מקומון. הזמנו את המונית לשעה 9:15 ואכן הגיע במועד רכב פרטי ללא סימני מונית וכמובן ללא מונה (משמעות – אין חשבונית).

הגענו די מהר לנתב"ג (כי במוצ"ש הכבישים ריקים יחסית) נפרדנו מהנהג וניגשנו לדלפק של "אתיופיאן איירלנס". צ'יק צ'אק עשינו את בדיקת הדרכונים ויצאנו לכיוון הדיוטי פרי. חיפשנו מטען לבטריות למצלמה הישנה אבל התברר שנפלנו בתפר שבין א ל מ שסיים את חוזהו בנתב"ג לבין אופיס דיפו שיתחיל מחר. מחוסר ברירה ויתרנו על המכשיר ונסתפק בבטריות רגילות ולא נטענות. הלכנו לדיוטי פרי הרגיל, קנינו כמה בשמים ויצאנו לכיוון הגייט.

נרשמנו לטיסה מס' 0405ET של אתיופיאן איירליינס לאדיס אבבה שבאתיופיה (טיסה משותפת עם אל-על), ההמראה מנתב"ג יצאה בשעה רבע לאחת (במוצ"ש), הטיסה הייתה תקינה ומהירה (נמשכה פחות מ-4 שעות). נחתנו באדיס אבבה בשעה 06:05 (לפי שעונם), בחוץ חושך ועלטה בשעה כזו. לצערנו, היה עלינו להמתין עד השעה 10:15 לטיסת ההמשך לשדה התעופה קלימנג'רו שבטנזניה (ET 0815).

ניצלנו את הזמן לתפילת שחרית בבית הכנסת של חב"ד בשדה התעופה של אדיס אבבה (באמת יש דבר כזה).

פגשנו משפחה נחמדה מקיבוץ מזרע ושוחחנו עימם עד זמן העלייה למטוס. בעשר וחצי תיזזו אותנו לשער אחר ושלחו אותנו בקבוצות באוטובוס למטוס. המטוס הוא ענקי כי נסעו בו גם נוסעים לארושה (כמונו) וגם לזנזיבר. נחיתה מתוכננת בשדה התעופה קלימנג'רו (שקרוב גם לעיר ארושה) שבטנזניה בשעה 13:00.

עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי קילימנג'רו בשעות אחר הצהריים, פגש אותנו נציג של החברה שתקתק לנו את הבדיקות וכו' תוך 5 דקות כולל ויזה לטנזניה. מחוץ לשדה פגשנו את מודי (מוחמד) ופסטו שהסיעו אותנו למלון בשמורת Tarangire . משך הנסיעה כ-4 שעות בדרך עצרנו בעיר ארושה באיזה חנות מזכרות ענקית וקנינו מזכרות לכולם. דיברנו גם עם הפסלים שבחזית החנות.

בעיר ארושה ראינו הרבה מכוניות שעליהן מגן דוד כחול. לשאלתנו הסבירו לנו המדריכים שישנם הרבה נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל באזור הזה ולאות הזדהות עם ישראל הם מציירים הדגל הישראלי על רכבם (לא הספקנו לצלם רכב כזה).

בדרך למלון עשינו סיור בשמורה והגענו למקום שבו משפחת אריות נהנתה מארוחה שכללה פיל מת.

לינה Tarangire Sopa Lodge על בסיס פנסיון מלא.

יום ב' (יום שני לטיול) - 04 פברואר 2019 – כ"ט שבט תשע"ט:

לאחר ארוחת בוקר טעימה, יצאנו לסיור של חצי יום בפארק Tarangire . צפינו במאות פילים שבאו להתרחץ בנהר שבתוך השמורה. לפילים יש עור יבש וסדוק וברווחים הללו נכנסים כל מיני חרקים שמעצבנים את הפילים. התרופה שלהם לחרקים אלו היא לשפוך על עצמם חול ועם זה הם נכנסים למים. כשהם יוצאים הבוץ הזה נדבק עליהם וכשהוא מתייבש הוא נושר יחד עם החרקים שבין הקפלים. אכן מחזה מרהיב.

ראינו גם כמה ג'ירפות, בופלו והמון אימפלות. חזרנו לקראת צהריים ללודג' למנוחה ובשעה 16:00 יצאנו שוב לדרך.

יצאנו בשעה 16:00 לסיבוב נוסף, בהתחלה זה היה די מאכזב, בהמשך ראינו צבועים, עוף שנקרא מרבו. ולסיום הסיור של היום ובכלל בשמורה הזו, ראינו לביאה שצדה חזיר יבלות והתיישבה נרגשת לידו. ראו תמונה מקרוב שלה. משם חזרנו למלון לארוחת ערב.


מחר בבוקר יוצאים לדרך לשמורה הבאה שנמצאית במרחק של 350 ק"מ מכאן. לילה טוב.

לינה Tarangire Sopa Lodge על בסיס פנסיון מלא.

יום ג' (יום שלישי לטיול) - 05 פברואר 2019 ­– ל' שבט תשע"ט:

לאחר ארוחת בוקר טעימה (וקופסת ירקות שהכינו לנו לכל היום - מחירם כלול בעסקה), עזבנו את שמורת Tarangire ונסענו לכיוון הפארק הלאומי Serengeti , ביציאה משמורת Tarangire נתקלנו בפיל גדול ועצבני שסרב לפנות את השביל ואפילו ניסה לרוץ לקראתנו. הנהג שלנו מודי ברח אחורה וכיבה את המנוע. הפיל נרגע והחל להתקדם ואנו במרחק בטוח מאחוריו. בשלב מסוים הוא נכנס לסבך ואז ברחנו במלוא המהירות.

לאחר שעות רבות של נסיעה יצאנו מהשמורה, נסענו על כביש אספלט חדש לגמרי (בניגוד לשבילי העפר שבתוך השמורות). בדרך ראינו המון כפרים של שבט המסאי שרובם נוודים ורועי צאן. שימו לב! לכל מי שמגיע לכאן ורוצה לנהוג בעצמו. הכבישים מרושתים בהמון שוטרים שמנסים למצוא עילה לדו"ח כדי להציע שוחד תמורת ביטולו. הנהג שלנו וותיק בדרכים הללו ומכיר כבר את כל השוטרים כך שנתנו לנו לעבור בלי דו"ח.

נכנסנו לשמורת נגורונגורו (נהיה שם אי"ה ביום חמישי ונספר על השמורה הזו אז בהרחבה) כדי לעבור לשמורת סרנגטי. לקראת הצהריים הגענו למקום שבו נמצאו עצמות של האדם הקדמון ולכן הקימו שם מוזיאון שבו מוצגים העתקים של שרידיו. נמצאו 3 סוגי הומנידים. הראשון עדיין דומה קצת לקוף והשלישי לנו.

בדרךלסרגנטי צפינו בזברות, גנו, יענים ואפילו 2 לביאות שטרפו גנו אחד מסכן ואכלו אותולפנינו.

לקראתערב הגענו למלון שלנו ליומיים הקרוביםשהואשייךלאותה רשת בה שהינו אתמול. המלוןחדיש יותר וגדול יותר ונקווה שנהנה ממנו לא פחות מאשרמהקודם.

לינה Serengeti Sopa Lodge על בסיס פנסיון מלא.

יום ד' (יום רביעי לטיול) - 06 פברואר 2019 – א' אדר א' תשע"ט:

לאחר ארוחת בוקר טעימה (וקופסת ירקות שהכינו לנו לכל היום - מחירם כלול בעסקה), יצאנו לסיבוב רכוב שימשך כל היום כדי לצפות בבעלי החיים. כבר ביציאה מהמלון ראינו קבוצה של בבונים (הורים וילדים).


לפתע מודי קיבל הודעה בקשר שמצאו נמר חי שרוע על תלולית עפר. מיד הוא הסתובב ויצא במהירות לכיוון.

הגענו למקום (הסימן כמה ג'יפים כבר עומדים שם) ולקח לנו קצת זמן לזהות את הנמר שהיה שרוע כאמור על תלולית של טרמיטים (טרמיטים הם בע"ח הדומים לנמלים. הם חופרים להם מחילות באדמה ודוחפים כלפי מעלה את העפר שמתפנה. העפר יוצא כשהוא רטוב ולכן נוצרים גבשושיות של חול בצורות שונות). הנמר היה מרוחק מאיתנו כ-60 מטר ולכן היה קשה לזהותו.

לאחר שצילמנו כמה תמונות של הנמר המשכנו בדרכנו ואז נמסרה לנו הודעה על נמר נוסף שנמצא על עץ. יצאנו לכיוונו ואכן גם כאן כבר חנו כמה ג'יפים. עמדנו מולו וצילמנו אותו מכל הכיוונים. חיכינו שירד מהעץ אך הוא סירב, אז עזבנו אותו והמשכנו לסייר בשמורה.

בהמשך נפגשנו בעדר של כמה בופלוס, מודי ירד מהכביש כדי לאגף אותן כך שנוכל לצלם אותן מקרוב. ראו תמונת זום.

נסענו הרבה בשמורה לחפש אטרקציות, ראינו המון אימפלות (שכאן קוראים להם בסלנג "מקדונלנד" כי יש להם צורה של האות M על גבן). אנטילופות, מעט זברות וכו'. שוב קריאת כיוון ברשת הקשר ואנו בדרך לצפות בצמד לביאות וגורת אריות. כאשר הגענו כבר היו שם למעלה מעשרה ג'יפים.

התברר שאנחנו לא היינו בראש מעייניהן של הלביאות הללו. הן יצאו למרדף בעקבות אנטילופה בודדה שזוהתה על ידן הן יצאו לדרך וכל הג'יפים בעקבותיהן. הן התפצלו כדי לאגוף את הקורבן אבל לפי מה שראינו מרחוק (בשלב מסוים הרכבים נעצרו כדי לא להתערב במרדף) האנטילופה הצליחה לברוח להן.

מאוכזבים מאי הצלחת הצייד, המשכנו למקום שבו נאכל צהריים. גם כאן קיבלנו הודעה על הימצאותן של 3 צ'יטות (אחת שוכבת על העץ והאחרות ליד הגזע). הן היו מעט רחוקות מאיתנו ורק את אחת מהן ניתן היה לצלם בבירור.


משם המשכנו לנקודה במרכז השמורה (ליד המפקדה הראשית) שבה ישבנו לאכול את הקופסאות שסופקו לנו על ידי מטבח המלון. מצאנו מקום בקצה החניון והתברר שהתנחלנו ליד משפחת של נמיות. זרקנו להם למרחק מסוים מאיתנו דברים שלא מצאו חן בעינינו בקופסה וכך הם לא התקרבו אלינו כל הארוחה.

לאחר הפסקת הצהריים הזו, תכננו מודי ופסטו לחזור ישר ללודג' ואכן החלו לנסוע לכיוון הזה. שוב הודעה בקשר שנמצא נמר ליד הנחל בצמוד לגזע עץ כרות. כמובן שמיד מסתובבים חזרה ודוהרים לכיוון. מזל שהגענו ראשונים והצלחנו לראות אותו ולצלם אותו חלקית, כי אחרינו הגיעו למעלה מעשרים ג'יפים כך שאי אפשר היה להם

לראות משהו.

משם חזרנו למסלול הביתה ובערך בארבע וחצי שבנו למלון עייפים אך מרוצים.

לינה Serengeti Sopa Lodge על בסיס פנסיון מלא.

יום ה' (יום חמישי לטיול) - 07 פברואר 2019 – ב' אדר א' תשע"ט:

לאחר ארוחת בוקר טעימה (וקופסת ירקות שהכינו לנו לכל היום - מחירם כלול בעסקה), יצאנו לדרך לכיוון שמורת נגורונגורו לצפייה בבעלי החיים שבמכתש. בדרך החוצה משמורת הסרנגטי קיבלנו הודעה על משפחה של אריות שצדה זברה והם מתחלקים בבשרה. פנינו לכיוון ואכן ראינו משפחה שבה זכר אחד ועשר לביאות חוגגים על פגר של זברה. המראה לא כל כך סימפטי אבל זה הטבע.

משם המשכנו לכיוון שמורת נגורונגורו כשבדרך ראינו המון אנשים משבטי המסאי עם עדריהם. מחר אנו אמורים לבקר בכפר כזה. לאחר כ-4 שעות נסיעה הגענו לנקודה שממנה יורדים למכתש. לאחר כמה צילומי נוף התחלנו לרדת עם הרכב בדרך תלולה למדי.

הגענו לתחתית המכתש והתחלנו לחפש בעלי חיים מעניינים. ראינו התקהלות רכבים, עצרנו והתברר שהם צופים באריה ישן. נתנו לו להמשיך לישון והמשכנו הלאה. ראינו מאות גנו, זברות, אנטילופות וכו'. צילמנו מה שאפשר כולל זוג קרנפים עם קרנפון שהיו במרחק רב מאיתנו. הצלחנו לצלם 2 צבועים שהיו בריצה. ציפורים שונות וכו'.

נסענו לקצה השמורה לאגם של היפופוטמים שם ישבנו לאכול את ארוחת הצהריים שלנו מתוך הקופסא. בהעדר שולחנות מסודרים אכלנו בתוך הג'יפ. לאחר הארוחה יצאנו לכיוון המלון לנסיעה של שעה. הגענו לנקודת תצפית על המכתש, הצטלמנו גם עם הנהגים ואז ירדנו לכיוון המלון שנמצא לשם שינוי בקצה של עיר בשם קאראטו.

המלון מודרני ומקסים ונקווה לשינה טובה. קיבלו את פנינו כל עובדי המלון בשירה ובריקודים גם כשבאנו וגם כשיצאנו.

לינה Acacia Farm Lodge על בסיס פנסיון מלא.

יום ו' (יום שישי לטיול) - 08 פברואר 2019 – ג' אדר א' תשע"ט:

לאחר ארוחת הבוקר עזבנו את המלון היפה ביותר שהיה לנו בטיול הזה Acacia Farm Lodge שנמצא ב- Karatu Town ונסענו לארושה.


בדרך עצרנו לכמה דקות לביקור במאהל של בני השבט המסאי כדי לחוות את אורח חייהם. הגענו לכפר של מספר בתי חימר נפגשנו עם בנו של הציף שדובר אנגלית טובה למדי. הוא הסביר לנו מעט על השבט (משפחה אחת מורחבת) ואז 4 גברים וארבע נשים נעמדו והתחילו לקפוץ ולשיר.

לאחר השירה בנו של הצ'יף לקח אותנו למרכז המכירות שלהם (כאילו שהכל עבודות יד שלהם) ומשם לסיור באחד הבתים הקטנים. שיש בהם מקום לשינה לכל אחד מההורים ומטבחון פצפון (ראו תמונה).


המסאים, החיים בגבול קניה וטנזניה, מאמינים כי הבקר הוא מתת אל וכי אסור לעבד את האדמה כדי לא לפגוע בעשב שהיא מצמיחה למרעה.

כל נער מסאי מכיר את הסיפור על אנגאי, אלוהי המסאים, שנתן מתנה מיוחדת לכל אחד משלושת בניו. הראשון קיבל חץ וקשת כדי שיוכל לצוד, השני זכה במעדר כדי שיוכל לעבד את האדמה והשלישי, נאטרו קופ שמו, קיבל מקל כדי שיוכל לרעות את הבקר. נאטרו קופ הוא המסאי הראשון, מספרים צאצאיו בגאווה.

מאז נעים המסאים מבוקר עד ערב לצד הבקר ומשתדלים לצפות בכל יום בזריחת השמש ובשקיעתה. המסאים, אנשים גבוהים וצרי ירכיים, הם רועים ששמרו עד העשורים האחרונים על אורח חיים מסורתי.

לאחר הביקור בכפר המסאי יצאנו במהירות לשדה התעופה לטיסות פנימיות שנמצא בארושה בכניסה לעיר. לפי הכרטיס שבידינו הטיסה לזנזיבר מס' 423PW של Precision Air אמורה לצאת בשעה 13:10 ולנחות בזנזיבר סיטי בשעה 14:30. הגענו בשעה 12:00 לשדה תוך ידיעה שיש לנו המון זמן לטיסה. בפועל, הפקידים שראו את הכרטיס שבידינו הקפיצו אותנו לראש התור תוך הודעה שאנחנו באיחור. גם הפקיד בדלפק נלחץ מזה שאלי גוטמן שילם עלינו לטיסה הזו ואין בידינו את כרטיס האשראי המקורי שבעזרתו שולמה הטיסה.

מרוב לחץ על כך שנתעכב ונצטרך לבלות את השבת בארושה, הצעתי לשלם מחדש על הטיסה בכרטיס שלי. הפקיד החליט בעקבות ההצעה שלי לקחת סיכון של איבוד מקום העבודה שלו ואישר לנו לעלות לטיסה. הפקידים והסבלים הריצו אותו קדימה ובסוף עלינו ראשונים לטיסה. פתאום הטייס מריץ את המטוס כבר ב12:30 (הקדמה של 40 דקות). לכן הם היו בלחץ. בעקבות ההקדמה הזו וקיצור משך הטיסה נחתנו בזנזיבר כבר בשעה 13:40. חיפשנו אדם עם שמנו ולא מצאנו, מאידך נשאלנו לאיזה מלון אנו מיועדים, ענינו מלון My Blue . ואז אחד הנהגים לקח אותנו עד למלון שנמצא בקצה הצפוני של זנזיבר.

התברר שג'ון המדריך נהג שלנו גם הוא לא עודכן בשינוי מועד הטיסה והוא הגיע ב-14:30 ולא מצא אותנו. עדכנו את מודי ופסטו שאנו כבר במלון וסוכם שג'ון יפגוש אותנו ביום ראשון בשעה 10:00 במלון.

הגענו, נרשמנו, קיבלנו חדר קצת מיושן אבל קרוב לחוף. דיברנו עם המשפחה בסקייפ והתארגנו לשבת. הדלקנו נרות בשעה 18:45 (לפי אתר חב"ד) התפללנו בחדר ואכלנו בחדר ארוחה בשרית ממה שהבאנו מהבית. ישבנו לקרוא מעט והלכנו לישון בתוך הכילה המרוססת בקוטל חרקים עד הבוקר.

לינהבמלון MY BLUE בחדר עם נוף לאוקיינוס על בסיס פנסיון מלא. (קיבלנו שורה שנייה או שלישית מהחוף)

מידעכללי על זנזיבר (מתוך למטייל)

זנזיבר היא גן עדן עלי אדמות: המים בטורקיז עמוק כמו שלא תוכלו לדמיין, החול לבן ורך, הדקלים ירוקים וגבוהים, הקוקוס והמנגו בכל מקום, הכפרים אותנטיים ומעניינים, העיר העתיקה נדמה שנלקחה מהאגדות, וכל זה מבלי לתאר את העולם השוקק שמתחת למים. זנזיבר היא בועת הבריחה לחלום המושלמת באמצע הטיול האפריקאי שלכם.

זנזיבר (Zanzibar) היא ארכיפלג טרופי השוכן לחופיה המזרחיים של היבשת. היא שייכת לטנזניה מאז 1964 (המילה "טנזניה" היא למעשה חיבור של "זנזיבר" ו"טנגניקה" – חלקה היבשתי של המדינה). זנזיבר ידועה גם בכינוי "אי התבלינים", בשל תעשיית התבלינים המסורתית הדומיננטית בה.

בירת זנזיבר היא העיר זנזיבר טאון (Zanzibar Town), והרובע העתיק בה, המכונה סטון טאון (Stone Town), הוא אחד האזורים האורבניים המעניינים ביותר ביבשת, ונראה כאילו נלקח מאגדות "אלף לילה ולילה".

לא לחינם זהו יעד שמושך תיירים מרחבי העולם לאורך כל השנה. מגוון החופים השונים, הצלילות המרהיבות, הקופים המיוחדים בלב האי, הפירות, המסיבות, השקיעות, ויחד עמם המחירים שנותרו יחסית אטרקטיביים – אין איך להתחמק מלשבח את האי.

זנזיבר נודעה במשך שנים בעולם כאחד המקומות שהזמן עצר בהם מלכת, ועל אף שזרם התיירים המתגבר בהחלט מורגש ושוחק במידה מסוימת את קסמו של האי, עדיין ניתן למצוא את אותו קסם די בקלות – זנזיבר המופלאה מחכה רק לנו שנגלה אותה!

חוף בנונגוויי

נונגווי הוא הישוב השלישי בגודלו בזנזיבר, והוא ממוקם בצפון הרחוק של האי. אתר הנופש הפופולרי והמדהים הזה מציע מגוון אטרקציות ימיות, חוף ים עם שקיעות חלומיות, והוא גם שוכן במרחק של כשעה וחצי נסיעה בלבד מהעיר סטון טאון. האי שבעבר היה כפר דייגים פשוט משמש כיום כמוקד לאוהבי פעילויות המים השונות, לרבות צלילה באחד האזורים היפים בעולם. קו החוף של נונגווי מדורג במקום ה-43 ברשימת 100 החופים הטובים בעולם.

יום שבת (יום שביעי לטיול) - 09 פברואר 2019 – ד' אדר א' תשע"ט:

היום שבת אז לא ממהרים לשום מקום. קמנו בשעה 08:00 התפללנו בחדר את תפילות השבת ואפילו קראנו את כל הפרשה. לקראת השעה 09:00 הלכנו לכיוון חדר האוכל. מצאנו שם דברים שאפשר לאכול (בעיקר עגבניות ומלפפונים). משם המשכנו ישר לשפת הים (שטח של המלון) וישבנו לצפות בים ובמתרחצים עד הערב (אין משהו יותר טוב לעשות במקום הזה). לאחר צאת השבת (19:33) חזרנו לחדר לתפילת ערבית וקידוש לבנה ואז עשינו הבדלה בחדר. התברר שבדרך חטפנו כוויות שמש ברגליים שהיו מחוץ לסככה.

לאחר ששוחחנו בטלפון עם חלק מחברי המשפחה (אלה שהיו נגישים) הלכנו לארוחת הערב שהוגשה על שפת הים. לא היה לנו כמעט מה לאכול כי הרוב היו בשרים, אז הסתפקנו באננס ואבטיח. ראינו גם הופעה של עובדי המלון. חזרנו לחדר לשינה, מחר בבוקר נקום שוב בשעה 08:00 כי ניפגש עם ג'ון בלובי בשעה 10:00. לילה טוב.

לינהבמלון MY BLUE בחדר עם נוף לאוקיינוס על בסיס פנסיון מלא.

יום ראשון (יום שמיני לטיול) - 10 פברואר 2019 – ה' אדר א' תשע"ט:

היום יום ראשון עדיין אין לנו תוכניות להיום. קמנו בשעה 08:00 התפללנו בחדר ולקראת השעה 09:00 הלכנו לכיוון חדר האוכל. חיכינו לנציג של החברה שיבוא לפגוש אותנו במלון בשעה 10:00 ואכן התייצב בלובי של המלון בחור רזה עם חולצה כתומה וז'קט. הוא הציג את עצמו בשם אחמד.

ישבנו אתו על התוכנית של מחר (2 תחנות בדרך לסטון סיטי האחת חוות תבלינים והשנייה יער הקופים).סיכמנו שהנהג שמוביל אותנו גם יסייר איתנו בעיר סטון טאון. (בפועל אנחנו שילמנו 24$ לסיור בפארק ו-40$ למדריך בסיור רגלי בעיר עבור שנינו)

ביקשנו ממנו גם לברר אם אנחנו צריכים לשלם על הנסיעה למלון ביום שישי. הוא בדק ואמר שלא ובכל אופן אם ידרשו מאתנו את התשלום הם בכל מקרה יחזירו לנו את התשלום.

ניסינו דרכו לארגן לנו להיום צלילה או לפחות שייט בין האיים לקראת שקיעה. דברנו עם בחור ישראלי שיש לו תחנת צלילה כאן והוא הסביר לנו שהים סוער היום ולא כדאי לצלול וגם לא לשוט. במקום זה אשתו ששמה שיר הציעה לנו סיור טרקטורונים שנמשך שלוש שעות מהשעה 14:00 ועד 17:00. בו במקום נרשמנו לזה ונאלצנו לבטל את השייט מאחר והוא מתחיל בשעה 16:00.

חזרנו לחדר, קראנו קצת ופתרנו תשבצים ולקראת 13:15 באו לאסוף אותנו לסיור. נסענו כמה דקות עד למקום שבו עמדו הטרקטורונים. המתנו קצת עד לבואם של שני הזוגות האחרים זוג צעיר מרומא וזוג גברים מעורב. קיבלנו תדריך איך להתנהג עם הרכב בכביש ובשדות ויצאנו לדרך.

המדריך שנסע בטרקטורון המוביל, עצר מפעם לפעם כדי לספר לנו על הצומח במקומות שבהם נסענו. עברנו גם בכפר מוסלמי לדוגמא בלי לעצור בו. ירדנו עד לשפת האוקיינוס והאחרים שחו מעט (לא הבאנו בגדי ים). חזרנו לנקודת המוצא ומשם הובילו אותנו ברכב למלון.

חזרנו מלוכלכים מכל האבק שבדרך ועייפים. מחר אי"ה אנחנו בדרך לסטון סיטי הבירה של זנזיבר.

לינה MY BLUE Farm Lodge על בסיס פנסיון מלא


יום ב' (יום תשיעי לטיול) - 11 פברואר 2019 – ו' אדר א' תשע"ט:

היום יום שני, על פי הסיכום עם אחמד אתמול עלינו לפגוש נציג היום בשעה 9:00 שייקח אותנו לסטון טאון. קמנו בשעה 07:00 התפללנו בחדר ולקראת השעה 08:30 הלכנו לכיוון חדר האוכל. בבוקר ירד גשם זלעפות אז חיכינו שייפסק הגשם ואז נצא לדרך.

חיכינו לנציג של החברה שיבוא לפגוש אותנו במלון בשעה 09:00 ואכן באיחור קל הגיע גבר גבוה עם כיפה איסלמית, הציג את עצמו בשם "אברה" ואחר כך ביקש שנקרא לו "אבי". בלי הרבה דיבורים העמסנו את המזוודות והתיקים ויצאנו לדרך לכיוון דרום.

נסענו למעלה משעה עד שהגענו לשמורת הטבע ג'וזאני. שמורה זו היא יער עבות, הכי קרוב לג'ונגל שתמצאו באי. המתחם הענק שגודלו כ-50 קילומטרים רבועים, משמש בית לכ-1,000 קופים מסוג קולובוס אדום זנזיברי, שהם זן אנדמי (ייחודי) לאי זנזיבר, הנמצא בסכנת הכחדה.



קופיף שעיר בין עצי השמורה

הפארק הקסום נמצא על קרקע נמוכה ובוצית ומלבד תצפית על חיות בר, ניתן לסייר כאן בשביל טבעי המוביל אל תוך היער. חשוב לציין כי הקופים בפארק אינם מאולפים, לכן יש להיזהר לא להתקרב אליהם פחות מ-3 מטרים, ולא לנסות להאכיל או ללטף אותם.

בסמוך לשמורה, נמצאת שמורת עצי מנגרובים – המשמשים כחומר הבנייה העיקרי באי. על פי ויקיפדיה - מנגרובים הם עצים ושיחים הגדלים בתוך מים מלוחים לאורך חופי ים. המנגרובים גדלים באזורי אקלים טרופיים וסוב טרופיים, בין קווי הרוחב 30° צפון ו-30° דרום. יערות המנגרובים הם מערכת אקולוגית ייחודית, היושבת על התפר שבין הים והיבשה. המנגרובים יוצרים חורשות צפופות של שורשים וענפים, וסביבתם מהווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים, כגון תנין הים וסרטנים. הם גדלים בדרך כלל בחופים רדודים, בביצות מלחה או בשפכי נהרות. כשתגיעו לאי ודאי תבחינו בכך: כל הרהיטים, הסירות ואף חלק מהבתים עשויים מעץ זה.

לאחר הסיור ביער ג'וזאני נסענו לביקור בחוות תבלינים. הביקור בחווה הוא כל כך יפה, מלמד, טעים, חריף, חמוץ ובעצם – כיאה לחוות תבלינים – רב טעמים.

זנזיבר ידועה כאחד המקומות המובילים בעולם בייצור וייצוא תבלינים ומשמשת כנקודת עצירה חשובה בנתיב הסחר עוד מהמאה ה-18, כשבין שלל התוצרת המקומית שבה, תוכלו למצוא תבלינים רבים כמו ציפורן, וניל, פלפל שחור, קינמון, אגוז מוסקט ועוד.

התבלינים הם מקור הפרנסה השלישי של תושבי האי, אחרי ייצוא פירות ים ותיירות. טעמנו את הפירות הטרופיים שהאי התברך בהם (בסוף יגיע הרגע שבו לא תרצו לשמוע עליהם יותר...) וראינו איך גדלים התבלינים שמגיעים אלינו הביתה בקופסאות. במקום ליוו אותנו שני נערים מקומיים, אשר טיפסו לאן שצריך וקטפו עבורנו עלים ופירות היישר מהעץ כדי שנוכל גם להריח ולטעום. ואיזה ריח נפלא זה היה! לקראת סוף הסיור חיכו לנו כמה הפתעות נחמדות, אבל נשאיר אותן בגדר הפתעה גם לכם.

לאחר הסיור בחוות התבלינים ולאחר שקנינו כמה תבלינים (אגב מוכרים את אותם סטים של תבלינים גם בשוק בסטון בטאון בחצי המחיר), יצאנו לנקודה האחרונה להיום, המלון שלנו בסטון טאון.

"אבי" הנהג שלנו, הביא אותנו למלון שלנו הנמצא על חוף הים, המלון Zanzibar Serena Inn מקסים ובסגנון עתיק נמצא בלב העיר העתיקה מחד ועל חוף הים מאידך. קיבלנו חדר בקומה השנייה הצופה באלכסון אל הים. אין מעלית במלון ומסכנים תיירים שקיבלו חדר בקומה השלישית.

מאחר והגענו לעיר מוקדם יחסית, "אבי" סידר לנו מדריך לסיור רגלי בן שעתיים וחצי ברחבי סטון טאון תמורת 40$. הבחור בשם קמבי התייצב במלוננו בשעה 16:00 ויצאנו איתו לסיור עד השעה 18:30.

הנקודה הראשונה שבה נעצרנו היא מלון חדש שנבנה ליד המלון "שלנו" על המקום שבו היה בעבר שוק העבדים של זנזיבר. משם המשכנו לביתו של הזמר המפורסם ביותר שנולד בזנזיבר ושמו פרדי מרקורי שהיה סולן להקת "קוין" אך מת בגיל צעיר מאיידס. בבית עצמו אין כלום חוץ משלט ולוח עם קטעי עיתונות אודותיו.

לאחר מכן המשכנו בסיור רגלי דרך הרחובות הצרים הרבים המצויים בעיר המרתקת. בהמשך ראינו בניין אחד שבגגו יש סמל של מגן דוד ומצויינת מתחתיו שנת 1952, כנראה בית של יהודי עשיר שגר בו באותה תקופה.

זנזיבר הייתה במשך שנים רבות מרכז לסחר עבדים. סוחרי עבדים היו שובים אנשים שחורים ברחבי היבשת וגוררים אותם לזנזיבר. מכאן היו משווקים אותם לכל רחבי המזרח התיכן ואסיה. למשל: כל גידול קני הסוכר במדגסקר התבסס על העסקת עבדים כאלה. העבדים שנשלחו ליבשת אמריקה רוכזו בחופים המערביים של היבשת.

בין ההובלה של העבדים הללו לזנזיבר לבין מכירתם הלאה היה צורך לשכן אותם באיזה מקום. ביקרנו במרתפים שבהם הוחזקו עבדים אלו בתנאים לא אנושיים כשהם קשורים בשלשלות אל הקיר. השהות בתנאים איומים אלו היו מבחן ליכולת השרידות של אותם עבדים ואכן רק אלו שהיו בעלי כוח ושרדו נמכרו לבעלי מטעים כאמור (האחרים פשוט מתו).

האנגלים שכבשו את זנזיבר ביטלו את העבדות (למרות שהסולטן המקומי מאד רצה בהמשך הסחר הזה כי הוא הרוויח מכך כסף רב) ועל המקום שבו הוחזקו העבדים הם בנו קתדרלה ענקית. המהנדס שהיה גם יוזם הרעיון נקבר בתוך הכנסייה. דבר שאולי לא ידוע לכולם הוא שכאשר דיויד ליווינגסטון מת (החוקר הבריטי הנודע שגילה את מקורות הנילוס ואת מפלי ויקטוריה), גופתו נשלחה לקבורה באנגליה אך ליבו נקבר בכנסייה הזו.

בחזית הקתדרלה הזו ישנו מיצג שנבנה על ידי פסלת שוודית שבו בתוך חפירה ישנם מספר אנשים שחורים הקשורים זה לזה בשלשלאות לציון הסחר בעבדים שהתקיים במקום הזה.

לאחר ההלם ממיצג הזה וממרתפי הכליאה של העבדים עברנו להלם אחר, המשכנו לכיוון השוק המקומי ההומה. ביקרנו בשוק הדגים ובשוק הירקות והתבלינים. הריחות מעורבבים זה בזה והשוק הומה בשעה זו (לפנות ערב) מאנשים הבאים לקנות פריטים לארוחת הערב. כל הזמן נדבקים אליך טרמפיסטים למיניהם המבקשים למכור לך תבלינים כאילו במחיר נמוך ממחיר השוק. קנינו כמה ערכות תבלינים (חלק קנינו בבוקר בחוות התבלינים) ויצאנו בשלום מהשוק הזה.

המקום האחרון אליו לקח אותנו קמבו הוא החוף ובמיוחד האזור שבו מתקיים כל ערב שוק לילה של מזון מבושל או מטוגן. ישבנו מול הדוכנים השונים שהחלו להתארגן ולשווק את תוצרתם (לא יכולנו לאכול גם רצינו כי שום דבר כמובן לא כשר).

ממולנו ניצב אחד הבניינים המיוחדים ביותר באי והוא "בית הפלאים", הבניין בן ארבעת הקומות הממוקם בסטון טאון שימש בעבר כאחד מבין 6 ארמונות הסולטן. המבנה הרם נחשב לגבוה ביותר באי והוא נקודת הציון הידועה ביותר בעיר. הפלא המדובר בבית הפלאים, קשור ככל הנראה לעצם היותו המבנה הראשון בכל זנזיבר שבו הותקנה תאורת חשמל והוא הבניין הראשון בכל מזרח אפריקה שהתקינו בו מעלית, דבר שנחשב פעם כפלא טכנולוגי בחלק זה של העולם.

כיום בבניין שוכן המוזיאון הלאומי של זנזיבר, בו מוצגים בין השאר פרטי ריהוט מארמונות הסולטנים המקומיים, כלי דייג מסורתיים, דיוקנאות וכן אוצרות שונים שלא כדאי לפספס. לצערינו לא יכולנו לראות את כל זה כי הבניין נמצא עתה בשיפוצים.

לאחר שספגנו את האווירה של המקום צעדנו חזרה אל המלון שם נפרדנו מקמבו. עלינו לחדר, התרחצנו והתארגנו לקראת ארוחת הערב במלון. לקראת השעה שמונה ירדנו לחדר האוכל בדרך עברנו ליד הבריכה אך התברר שדיירי המלון לא אוכלים שם אלא במקום אחר. קיבלנו שולחן ממש על קו המים מעל לגלים והמתנו ארוכות לארוחה צמחונית. כאשר היא הגיעה סוף סוף התברר שפרט לאורז יבש ולא מתובל אין לנו מה לאכול במנה הזו אז הסתפקנו בפירות טרופיים (אבטיח ואננס) בתור ארוחת ערב.

עלינו לחדר, ארגנו את המזוודות לקראת החזרה לארץ והלכנו לישון אחרי יום עמוס.

זהו נגמר לנו הטיול. מחר חוזרים הביתה.

לינה במלון Zanzibar Serena Inn

יום ג' (יום עשירי לטיול) - 12 פברואר 2019 – ז' אדר א' תשע"ט:

היום יום אחרון יש לנו זמן עד לטיסה ועדיין אין לנו תוכניות להיום. קמנו בשעה 08:00 התפללנו בחדר ולקראת השעה 09:00 הלכנו לכיוון חדר האוכל. התייעצנו עם הפקיד בדלפק הקבלה והוא יעץ לנו לערוך שיט בן שעתיים ברחבי המפרץ המקומי, המחיר 100$. התלבטנו בגלל המחיר אבל הבנו שאחרת אנחנו כל היום רק נשב בלובי ולכן הסכמנו להצעה.

כמה דקות לאחר מכן באו לקחת אותנו רגלית אל מעגן הסירות. מתברר שהאדם שאסף אותנו כלל לא עולה על הסירה אלא הוא המתווך בלבד. עלינו על הסירה לשייט מסביב לאיי המפרץ. הסירה פשוטה למדי עם מנוע אחד מאחר. ליוו אותנו אדם בשנות הארבעים (נשוי 20 שנה ויש לו 8 ילדים) ובחור צעיר שבפועל ניווט את הסירה.

שטנו בתחילה לכיוון צפון מזרח אל מקום שבו חברת "מריוט" בונה את המלון הכי מודרני באי. משם המשכנו לכיוון אחד האיים ששימש במשך שנים כבית הקברות של העיר. ואז עקפנו את האי הכי מפורסם באזור שנקרא "אי האסירים".

האי שבשנות ה-60 של המאה ה-18, שימש כבית כלא לעבדים ומורדים, והפך לימים לביתם של צבי יבשה ענקיים הנמצאים בסכנת הכחדה. כיום האי הוא בעיקר בית מלון אחד שמאפשר לאורחיו ולתיירים המגיעים אליו, להאכיל את צבי הענק או לצלול במים הנקיים ביותר בזנזיבר כולה, לראות אלמוגים מרהיבים ולצפות בלהקות גדולות של דולפינים שמאכלסים את החלק הזה של האוקיינוס ההודי.

אנו כאמור לא נחתנו בחופי האי (דבר שמרבית הסירות שסביבנו עשו) בשל קוצר זמן. פשוט המשכנו ישר לרציף. הגענו לחוף ירדנו לתוך המים ומשם ברגל אל החוף. שילמנו עבור השייט + טיפ והמשכנו לטייל רגלית בעיר. לקראת השעה אחת חזרנו למלון לקראת הטיסה חזרה לארץ.

בשעה 14:30 הגיע האחראי מטעם החברה לאסוף אותנו לשדה התעופה בשם ג'ון. התברר שהוא זה שהיה אמור לאסוף אותנו ביום שישי וללוות אותנו לכל המקומות. הגענו לשדה התעופה לקראת השעה שלוש ואז התברר שישנן כמה טיסות אך רק מתקן בידוק אחד עובד. בקיצור, לקח לנו למעלה מחצי שעה עד שעברנו את בדיקת התיקים. אחר כך עוד הגענו לדלפקים של הצ'ק אין וגם שם הדברים זרמו לאט. אין מסוע למזוודות אלא סבלים שלוקחים אישית כל מזוודה ליעד שלה.

טוב שמילאנו את הטפסים לפקידי הגירה כבר בבית זה חסך לנו כמה דקות. למרות שהיו 5 אשנבים, גם כאן בדיקת הדרכונים התמשכה. כך שאיך שהתיישבנו בטרמינל אחרי כל העיכובים הללו כבר היינו צריכים לעלות למטוס. לא הספקתי ללכת לשירותים ולקנות בקבוק מים.

נרשמנו לטיסה מס' 0814ET של אתיופיאן איירליינס מזנזיבר לקלימנג'רו שבטנזניה, בפועל (בגלל שהמטוס כבר התמלא בזנזיבר) טסנו ישירות לאדיס אבבה שבאתיופיה, נחתנו באדיס אבבה בשעה 19:30. לצערנו, היה עלינו להמתין עד השעה 23:30 לטיסת ההמשך לנתב"ג (ET 0404 ). נחתנו בנתב"ג בשעה 02:25 של יום רביעי.

זהו, אנחנו בבית.


להתראות בטיול הבא.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של tovana?

הפוסט הבא ›
טיול משפחת רז למוסקבה וסנט פטרבורג יוני 2019
טיול משפחת רז למוסקבה וסנט פטרבורג יוני 2019
מתוך הבלוג של tovana
04-07-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
טיול משפחת רז ואלמה הרצברג לאתונה וסלוניקי –  אוג- 2018
טיול משפחת רז ואלמה הרצברג לאתונה וסלוניקי – אוג'- 2018
מתוך הבלוג של tovana
29-08-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של tovana »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×