טיול של חודש בפטגוניה

תמונה ראשית עבור: טיול של חודש בפטגוניה - תמונת קאבר
Torres del Paine

אחרי שטיילתי כבר במקומות המדהימים בעולם : ניו זילנד, אוסטרליה , נפאל, איסלנד והמון בלאן אני חייב להגיד שפטגוניה לא איכזבה בכלל ונכנסה בקלות לטופ 3 שלי.

קודם כל אני חייב להדגיש שאנחנו היינו 2 מבוגרים (32,36) ובאנו עם גישה של לא להתקמצן על הכסף ולעשות את הכל בכמה שיותר נוחות. לכן ניסינו לעשות כמה שיותר דברים בתור מסלולי יום כדי לדעת שבערב חוזרים למקום נוח ויבש ושיש שם מסעדות טובות ולא פחות חשוב גלידריות טובות. רק בטרק אחד בטורוסים ישנו באוהלים שגם אותם לא סחבנו , הם חיכו לנו מוקמים כבר במחנות. לא שכרנו רכב ועברנו ממקום למקום בטיסות או אוטובוסים. בנוסף היה לנו די מזל עם המזג אוויר.

נתחיל מזה שלקחנו טיסה של air airopa כי היא היחידה שאיפשרה לנו להגיע לבואנוס ומיד לקחת טיסה לאושואיה ולחסוך לילה מיותר בבואנוס. הכל עבד חלק רק יש לדעת שצריך לעבור בין שני שדות תעופה שונים בשביל הטיסה הפנימית ויש לודא שיש מרווח של כמה שעות טובות בין הטיסות (למקרה שהטיסה לבואנוס מתעכבת , יש פקק תנועה בדרך בין השדות תעופה או עוד הפתעות) . המעבר בין השדות לוקח יותר משעה (גם תלוי כמה מחכים לאוטובוס). הזמנו כמעט את כל המקומות לינה מראש (עם אפשרות ביטול) . את המקומות לינה בטרק הטורוסים ממש מומלץ לסגור מראש בעיקר לאנשים עם בעיית זמן כמונו ולכן זה קצת הימור מבחינת מזג אוויר (אספר בהמשך) את הנסיעות הראשונות עד לטרק הטורוסים הזמנו מראש כדי לא לאחר לטרק. ברוב האוטובוסים יוצאים כל יום אבל האוטובוס מאושואיה לפונטה ארנס לא אז יש לברר מראש ואף להזמין. גם האוטובוס מבארילוצ'ה לפוקון לא יוצא כל יום ועדיף לברר מראש לדעתי (מספיק להזמין גם יומיים או שלושה מראש רק לברר שהוא בכלל פועל באותו יום).

בארגנטינה בכל המקומות יש בעיה למשוך כסף הרבה כספומטים עושים בעיות וגם שכבר ניתן למשוך בדרך כלל יש הגבלה. אחרי חיפושים הצלחנו למצוא אחד שנתן למשוך במקסימום 5000 פזו (כ500 שקל) כך יצא ששילמנו הרבה בדולרים אמריקאיים (העודף תמיד בפזו) ובאשראי לרוב. בצ'ילה אין את הבעיה הזאת. בארגנטינה לרוב הצלחנו לתקשר באנגלית עם רוב האנשים במקומות הלינה, מסעדות ומפעילי אטרקציות , זה גם עיניין של מזל איפה נופלים או מצמצם את האופציות אם לא בא לכם לסגור בסוכנות או הוסטל בו לא מדברים אנגלית. אנחנו סגרנו את כל המקומות מבוקינג , הלכנו לפי המלצות ודירוג ולפי מה שאנשים כתבו בחוות דעת וככה מצאנו את עצמנו תמיד במקומות טובים. אם אתם ללא רכב אז תודאו שאתם במקום שבמרחק הליכה מהאוטובוסים ורצוי גם יחסית קרוב לאזור הראשי בעיר. בברילוצ'ה ובואנוס כמובן שזה לא אפשרי כי הטרמינלים רחוקים מהעיר אז לוקחים מהם מונית להוסטל. באיגווסו לודא שאתם קרובים לטרמינל אומניבוס משם האוטובוסים לפארק יוצאים. מסעדות ומקומות לגלידות ומאפיות וגם את הסוכנות בפוקון מצאנו לפי הדרוג בגוגל והחוות דעת וגם שם לא היו נפילות. לפעמים ליתר ביטחון גם התייעצנו בהוסטל אם התלבטנו בין שני מקומות ולא היה זמן לנסות את שניהם.

אנחנו הופתענו לטובה מהאנגלית שלהם גם בצ'ילה אם כי קצת פחות .

עדיין עדיף לנסות ללמוד ספרדית עד כמה שניתן כי היינו גם פעם או פעמיים בהוסטלים שלא ידעו מילה באנגלית.

כמעט כל הטרקים שמופיעים פה מסומנים היטב או שהשביל ממש ברור. אין כמעט אופציות לאבד את הדרך גם כשהדרך מתפצלת היא בדרך כלל מתחברת שוב בהמשך. אם מרגישים פתאום שאתם כבר לא על השביל אפשר לחזור אחורה לסימון האחרון שראיתם ולתקן. לעיתים יש אזורים בוציים ויש כל מיני מעקפים שאנשים יצרו , יש להיזהר ולנסות ללכת איפה שרואים שאנשים אחרים הצליחו לעבור או דרכו לאחרונה כדי שהרגל שלכם לא תשקע בבוץ. למעט במקומות שציינתי לא צריך יותר מבקבוק של ליטר או ליטר וחצי מים כי לרוב יש נהרות או פלגי מים שניתן למלא מהם , הרי זה מי קרחונים טהורים

1.2 הגענו לB&B שלנו באושואיה מאוחר אזור 20:00 הבעלים של המקום היו ממש נחמדים והאישה יודעת אנגלית ממש טוב! הם עזרו לנו לסדר מלא פעילויות (לנו הייתה בעיה יותר של זמן מכסף אז לא השוונו יותר מידי מחירים ) אבל המחירים היו ממש בסדר. רק חבל שזה קצת רחוק ממרכז העיר ובעליה. עבור ההסעה לפארק טיירה דל פואגו ולגונה איזמרלדה אספו אותנו מהB&B והחזירו לתחנה המרכזית בעיר כך שזה לא נורא.

2.2
נסענו ב9:00 לפארק טיירה דל פואגו (כחצי שעה) ועשינו את מסלול החוף (תחנה ראשונה של האוטובוס אחרי שקונים כרטיסים לפארק) . מסלול נחמד אבל לא מרשים מאוד רק בסוף מגיעים לאגם היפה שליד המרכז מבקרים ואחרי זה ממשיכים ללגונות שהן גם מאוד יפות . היו לנו גם עננים באותו יום יכול להיות שבשמש זה יותר מרשים. אפשר להספיק לסיים את הכל כולל הלגונות ולתפוס את האוטובוס של 17:00 באחת התחנות (מקסימום יש עוד אחד ב19:00). בעיר יש סופר שפתוח עד 22:00 בערך אבל רוב המסעדות לא טובות וחלקן אף ממש גרועות

9972f3b3e9aad4ca59c500062846e7cb.JPG?l=6

e90e7f8184f3913767db59f726eaf380.JPG?l=6

3.2 .
נסענו ב 9:00 ללגונה אזמרלדה טרק בוצי בחלקו אך עם נופים מדהימים וקל מאוד לוקח כ-4 שעות הלוך ושוב. הייתה לנו הסעה חזרה ב14:00 והגענו אליה בקלות אם כי לא היה לנו המון זמן להישאר כי היינו חייבים לחזור בשביל שיט שלקחנו ב15:30. אם היה ניתן לצאת מוקדם יותר זה היה משאיר לנו יותר זמן שם. לאחר מכן עשינו שיט נחמד אם כי ארוך מאוד (חזרנו ב 21:30) רואים הרבה חיות ואפילו ראינו ליוויתנים פעמיים כולל קפיצות שלהם מהמים והכל. האי של הפינגווינים היה מאוד יפה ומגיעים ממש קרוב אליהם (נשארים על הספינה

7bd700b972319dcb13cc1b5e6fd6ecc0.JPG?l=6b6d4b1ed7c0d0159da1fe93bc4cf422b.JPG?l=6

4.2
ביום השלישי חזרנו ב9:00 לפארק Tierra del Fuego והרגשנו כאילו אנחנו ממש מכירים אותו טוב עם המסלולים של האוטובוסים והכל. עשינו את הטרק הגבוה מסלול 4 שיוצא ממרכז המבקרים . יש בו עליה קשה יחסית לטרקים אחרים בפטגוניה אבל לא רצינית למי שעשה טרקים קצת יותר אתגריים (נפאל או אלטה ויה 2 למשל). הטרק היה מושלם מתחילתו ועד סופו אבל ארוך וצריך להביא הרבה מים !!! כי לא היה כל כך איפה למלא. היה גם יום שמש חם ודי נדיר לתקופה. עד לנקודה תצפית הראשונה העלייה סבבה והנוף היה אדיר אך לא ידענו שזה כלום לעומת מה שהגיע אחר כך. לאורך כל הטרק מלווים בהרים חלקם עם קרחונים ורואים גם את כל הלגונות מהיום הראשון בפארק מלמעלה והים הכחול מדהים. למעלה בנקודת תצפית השנייה היה אפילו עוד יותר אדיר ממה שציפיתי אפשר לראות הכל. התמונות לא תופסות את באמת עד כמה זה יפה , הצבעים הרבה יותר חזקים במציאות וההרים כל כך גדולים וקרובים אי אפשר לתפוס את זה באמת. הטרק לקח לנו המון זמן כי אחת מאיתנו עם פחות ניסיון בטרקים והיה קשה בעלייה ובעיקר בירידה. הגענו עד 18:30 למרכז מבקרים אבל לא עשינו יותר מידי עצירות בדרך למטה (לא שהרגשתי יותר מידי צורך כי זה ירידה). לרוב האנשים זה יקח פחות זמן אבל לא לזלזל ולהשאיר לעצמכם הרבה זמן בשביל המסלול למקרה שתגלו שאתם איטיים

אנחנו היינו צריכים גם לחזור לישון במקום אחר וזה היה כבר משהו כמו 21:00 בערב או אחרי, זה היה סוג של בד אנד ברקפסט כזה בבית פרטי , קצת חששנו שהיא לא תפתח לנו, בקיצור היא הייתה ממש בסדר והארוחת בוקר הייתה טובה אבל רצוי במקרים כאלו אם זה לא מלון שיש תמיד מישהו בקבלה רצוי להתקשר ולודא איתם שהם מחכים לכם, אחרת זה ממש מבאס להתחיל לחשוב מה עושים שכבר מחשיך וקר וכל מה שבא לכם זה להתקלח לאכול ולישון

24acee405c97f94d329e4cdf66dbcac2.JPG?l=6

9488d7e0c42dc18c474a1ec8e70639cd.JPG?l=6

.5.2
יום נסיעה ארוך באוטובוס כולל מעבר גבול . הגענו מוקדם לפונטה ארנס שם דווקא קל למשוך כסף, עשינו חלק מהקניות לטרק) עיירה נחמדה והמלון שלנו היה ממש אחלה וקרוב לאוטובוס הבא.

6.2

נסיעה לפורטו נטאלאס- עעיירה קטנה גם המרכז שלה נחמד אם כי התקשנו למצוא מסעדה טובה, החדר קצת קטן אבל המארחים נחמדים ויש שרותים ומקלחת בחדר

יש הרצאה חינמית (משאירים טיפ לא מחייב) על המסלול כל יום ב 15:00 או משהו כזה באחד ההוסטלים שווה ללכת אם מסתדר לכם .

7.2
למחרת קמנו מוקדם לקחת את האוטובוס לפארק הלאומי טורס דל פאינה. נוסעים כשעתיים עד לתחנה שבה מכריחים את כולם לראות סרט בטיחות ולשלם על הכניסה לפארק אחר כך חוזרים לאוטובוס וממשיכים לתחנת ההתחלה של מסלול הקצר (דאבליו) . משם צריך לחכות עד 11:00 לסירה שלוקחת את כולם לתחילת המסלול עצמו : בקתת פיין גרנדה .זה היום ראשון של הטרק, יש קצת שמש למרות התחזיות הרעות והאגמים והנופים מטורפים. האגם שבו הפלגנו היה יפייפה בשמש. כל ההמתנה להתחלת הטרק הייתה מעצבנת אבל הכל היה שווה את זה כשהתחלנו לראות את אגם וקרחון גרי היפים אחרי שכל היום מתקרבים אליהם. השארנו את הציוד בבקתה ששם ישנו( שלושים יורו לאדם) והמשכנו לגשר התלוי הראשון משם רואים את הקרחון גרי אפילו מיותר קרוב. זה בערך עוד שעה של הליכה . למרות התחזיות הקשות היה סבבה כלומר מעונן אבל כמעט בלי גשם ואפילו מעט שמש. הבקתה ממש שווה חבל שזה לא יהיה ככה כל לילה

cd3aa4598514c18bf0fc7efe6fef579e.JPG?l=6291364c3938cdc823338ec97d2a53e21.JPG?l=6

8.2
היה יום חצי טוב , ראינו את הקרחון עוד קצת , יצאנו ב 8:15 הגענו באיזי עד 12:00 חזרה לבקתה פיין גרנדה , ראינו עוד פעם את האגם היפה שלה וגם קצת יותר את ההר שלידה. המשכנו ללכת והנוף התחלף לאגם אחר שגם לו יש יופי משלו. העצים הלבנים שמתו בשריפה ככל הנראה על רקע האגם היו יפים מאוד אך בחלק האחרון של היום החל גשם עיקש. די נרטבנו ושמחנו כשהגענו לגלות שהאוהל שהזמנו מראש במחנה פרנסס הוקם כבר בשבילנו. למזלנו בשל האזהרות על המסלול ששמענו בפורטו נטאלס עטפנו את כל הדברים בתיק בשקיות כפולות אז ידענו שהם לא ירטבו. לאחר מכן הסתבר שהאוהל לא כזה אטום והרגשתי שהכל ניהיה לח . הלילה היה קר ולא נרדמתי כל כך טוב

9.2.
שמחתי לגלות שהשק שינה שלי נותר יבש או נרטב רק מבחוץ כי אחרת הייתי חוזר לקחת את הסירה ולברוח. קמנו בגשם המעצבן שלא חדל מאתמול . זה היה אמור להיות אחד משיאי הטרק עלייה לתצפית העמק הצרפתי ובריטניקו כשאפשר להשאיר את כל הדברים הכבדים מהתיק באוהל. עלינו משום מה לתצפית הראשונה ראינו מה אמור להיות הנוף שנפספס, נרטבנו עוד יותר אפילו ירד עלינו שלג. גילינו שכנראה רק מחר יהיה סיכוי לשמש. החלק הטוב היחיד היה השוקו ששתינו בפרנסס במטבח המחומם של אלו שישנים בדומוס (קרוב ל-200 דולר ללילה!) שהיה מושלם נשארנו שם להתייבש. שאר הערב היה די אומלל בשירותים מסתתרים מן הגשם . הייתה משפחה מקומית חמודה שדיברה איתנו ונתנה לנו תה. הלילה באופן מוזר דווקא לא היה כזה נורא וישנתי די טוב

10.2.
הפתעה יום של שמש ושמיים בהירים. התעוררתי ב 5 עדיין היה חושך אבל ראיתי כוכבים סימן שאין עננים. קמתי עוד פעם ב 6 והתארגנתי זריז בחצי חושך. רצתי לעשות את המסלול של אתמול כלומר לחזור למחנה איטלינו ולעלות לתצפית העמק הצרפתי ובריטניקו (לבד סופסוף יכולתי לעשות הכל מהר את הציוד משאירים מתחת לעמדה של הקבלה במחנה) . עשיתי את מה שאמור לקחת 3 שעות בשעתיים ולא היה קשה בכלל רק קר באצבעות בתצפית הגבוהה. הרגשתי על גג העולם היו קצת עננים אבל ראיתי את כל ההרים עם השלג מסביב ומקרוב וגם לראות הכל מגבוה היה ממש מיוחד. ההליכה לשם הייתה ממש כיפית. אכלתי אוריאו של מנצחים והזדרזתי לרדת. תכלס הייתי בחזרה באיטלינו כבר אזור 12:00 אבל יכולנו לצאת לדרך רק באזור 13:30 . (עשינו שני ימים ביום בערך בגלל שלא רצינו להפסיד ואילוצי מזג אוויר , במקרה כזה רצוי לא לבזבז זמן וישר להמשיך ללכת , העיכוב שלנו היה טעות והגענו רק ב21:00 למחנה צ'ילאנו וחבל זה כבר כמעט התחיל להחשיך). הגענו לקוארנס המחנה הבא תוך שעה וחצי בערך שזה הליכה על החוף של אגם מדהים ביום שמש מושלם כשברקע הרים מושלגים ממש כמו גלויה של הפארק הרים עם קרחונים ואגמים. המחנה במיקום מדהים. המשכנו מהר לכיוון מחנה צ'יליאנו כמה שכבר רציתי להגיע דווקא היה נחמד ללכת בנוף היפיפה הזה שעות. בסוף זה קצת היה נראה שאנחנו לא מגיעים או לא בשביל הנכון . פשוט היה כבר מאוחר ולא היה שילוט נורמלי והלכנו הרבה שעות ציפינו לאיזושהי עלייה חדה כי זה מה שאמרו לנו אנשים בדרך וגם חשבנו שנראה את המחנה אליו הולכים אבל הוא נמצא במיקום שלא רואים אותו ואפילו קצת יורדים בסוף היום בשביל להגיע אליו. פשוט הולכים הרבה עד שמגיעים לחיבור עם שביל גדול וברור (השביל של אלו שעולים המחנה סנטרל או ממלון טורס) ואז גם ראינו הרבה אנשים פתאום. בחלק האחרון של היום היינו לבד מה שהוסיף לתחושה שאולי טעינו אבל זה סתם כי היה מאוחר יחסית ועשינו יום ארוך. כשראינו את האנשים כבר הבנו שאנחנו קרובים וזה ה20 דקות האחרונות של היום וכאמור במפתיע יש ירידה לעבר המחנה צ'ילאנו כך שלא רואים אותו כמעט עד שמגיעים אליו. המחנה דווקא היה ממש נחמד כי כל הציוד היה מוכן (הזמנו שם ציוד מלא אז גם נתנו לנו שקי שינה ומגבות ,אז אפילו התקלחתי.) . הזמנו טוסט עם חזיר ושוקו במטבח שלהם היינו כל כך רעבים. לדעתי זה היה היום היפה בטרק ,.באוהל אסור לאכול כי יש עכברים. לי ספציפית הייתה שקית ריקה של עוגיות בכיס ועכבר כרסם לי קצת את הכיס בלילה וגם את התיק אבל לא הצליח להגיע לעוגיות שהיו שם כך שמומלץ לודא ממש טוב שאין לכם שום אוכל בכיסים ואם זה בתיק אז עטוף טוב טוב בשקיות כדי שהם לא יריחו. ויכרסמו את התיק

5d86a34a57c61041df545a3302595bad.JPG?l=6eccf3d3108b7bdb5d05eb241a088c595.JPG?l=669a9423a4204248a9f42811774134bc0.JPG?l=6855dedda78062c32314a4c1897e4a0ba.JPG?l=6

681461a56be8bfbb5ad6e841f165a188.JPG?l=6

4c500f7eee0f1a385eaaf4b09797a6e7.JPG?l=611.2

קמנו בחושך התארגנו והתחלנו ללכת בלי השקש והמזרון שהשארנו במחנה צ'ילאנו מתחת לבמה עליה הקימו את האוהל שלנו. התחלנו ללכת בלי ממש לדעת לאן בעקבות אנשים עם פנסים ועמודים מחזירי אור . שווה בהתחלה לעקוב אחרי אנשים או להשתמש באפליקציה כי קצת קשה לראות את הדרך בהמשך זה ניהיה יותר פשוט. לאט לאט עלה האור סביבנו וגילנו שאנחנו ביום מדהים. העלייה בסוף הייתה קשה ומפרכת אבל היא לוקחת רק איזה 45 דקות . הנופים של העצים על ההר מלמעלה היו מאוד יפים. הטורוסים שנגלו אלינו במלוא יופיים לבסוף היו אדירים וגם היה יום מעולה בלי עננים כלל. למרות הקור בעיקר באצבעות שממש קפאו אכלנו שם סנדביצ'ים ועוגיות של מנצחים והצטלמנו מלא. גם הנוף מסביב היה מדהים. פספסנו קצת את הזריחה עצמה אבל לדעתי כשהיינו שם זה היה החלק הכי יפה ביום כי השמש האירה גם את האגם ולא רק את הטורוסים. כשחזרנו לצ'יליאנו ישבנו לקפה ועוד פעם טוסט. הדרך למטה הייתה יפייפיה וזה לוקח בערך שעתיים או שעתיים וחצי להגיע למטה לאזור של מלון טורס ומחנה סנטרל איפה שלוקחים את השאטלים ללגונה אמרגה .זה למעשה איפה שהאוטובוס מוריד ביום הראשון כדי לשלם כניסה ושם גם תופסים את אותו אוטובוס בשביל לחזור. צריך לודא שתופסים את השאטלים ב14:30 כי האוטובוס הבא הוא ב 19:00. היה כיף לחזור מוקדם והספקנו להתארגן בנחת , לשלוח בגדים לכביסה בהוסטל והכי חשוב לאכול טוב! אכלתי סטייק אנטריקוט מדהים במסעדה אנחליקה שממש טובה. זה היה אחד הימים הטובים שלנו בטיול.

18ade34ad3d8bd81a6c42caf7bc3f48b.JPG?l=6e5c1ab7bb69539a0f41c8bfa92dbb7b2.JPG?l=612.2
נסענו מוקדם לאל קלפטה , הנסיעה ארוכה וקצת מעצבנת בגלל המעבר גבול. אבל לקראת השעה האחרונה רואים נוף יפה באופק של האגם של אל קלפטה והקרחונים מהפארק הלאומי. העיירה מאוד נחמדה יש מלא חנויות ומסעדות טובות שפתוחות עד מאוחר (את אחד הסטייקים הכי טובים אכלנו פה) יש חנות של גלידות ושוקולד ממש טובה (אם כי פחות ממה שיהיה בהמשך) .

הגסט האוס היה סבבה עם מקלחת פרטית וגם ארוחת בוקר לא רעה למרות זאת למחרת דווקא הלכנו לאכול בעיירה כי יש מלא אופציות והיה לנו מלא זמן. סגרנו טיול לקרחון למחרת ב-11:00 זה טיול שכולל הסעה לפארק עם מספיק זמן להסתובב על המרפסות שממול לקרחון המתנפץ כולל שיט וטיפוס קצר על הקרחון. ויתרנו על האופציה היותר ארוכה כי טיפסתי כבר על קרחונים בעבר וזה לא היה לי קריטי החלטנו לתת לרגליים לנוח לקראת אל צ'לטן (באופציה היותר ארוכה זה אמור להיות בקבוצות יותר קטנות אבל לוקח כל היום ויותר מאמץ) . אחר כך אכלו אמפנדות טעימות וגלידה מעולה והלכנו לטייל ליד הים. כשחזרנו נחנו והלכנו לאכול בשר שהיה טעים אם כי פחות מבאנחליקה שבפורטו נטאלס

b12189d4f5ee0b3527c9aa6ff73bf109.JPG?l=6

. 13.2
קמנו מאוחר ממש אכלנו ארוחת בוקר טעימה במאפייה של אוליביה וקנינו דברים לדרך (אם כי המתוקים שם היו לא משהו בכלל, את זה גילינו רק בקרחון) הנסיעה אל ומהקרחון התישה אותי ונרדמתי אבל היום היה יפה מאוד. הקרחון פריטו מורנו ענק ואף תמונה לא מצליחה להעביר כמה הוא ענק וקרוב כאשר אתם ניצבים מולו על מעיין מרפסות כאלו שמאפשרת נקודות מבט מכל מיני זוויות. הוא היה מרשים וגם הנוף סביבו יפיפה. ראינו וגם שמענו חלקים ממנו מתנפצים. היה כיף לאכול למול נופיו גם היינו ממש רעבים. הנוף מהמרפסות משגע אבל הן עמוסות בתיירים אם לוקחים איזשהו טיול אז לרוב סירה תיקח אותכם מצידו השמאלי של הקרחון ותאפשר לכם נקודות מבט חדשות וקרובות וגם פחות תיירים מסביבכם. אחרי כשהגענו אליו עם הסירה ראינו אותו מזוויות חדשות ומקרוב וזה ממש נראה כמו חומת קרח ענקית (כן כן כמו במשחקי הכס) . אחרי זה טיפסנו עליו ברגל , תכלס באתי בלי ציפיות כי זה היה מאוד תיירותי ובקבוצה גדולה אבל תכלס היה נחמד והקרחון יפה גם מלמעלה (תכלס כמו כל קרחון אחר הייחוד שלו זה החלק הקדמי שראינו קודם). גם היה נחמד ללכת קצת ולהרגיש שעושים משהו במקום סתם לבוא לצלם מהמרפסות וללכת. כשחזרנו ישר אכלנו גלידה טעימה שהחזירה אותי לאנרגיות אחרי הנסיעה חזרה ואז הלכנו לאכול. הסטייק של אותו ערב היה על סף השלמות

1300180b628b5bb1bbef51cc24d39aa7.JPG?l=64d6bbc8b35cfb6a9af9b8c24ef56a00b.JPG?l=630683a26aba7b7d902e303c8fcd1e80b.JPG?l=6de4b1caca874312477b21a28f9e81b58.jpeg?l=

14.2.
נסענו על הבוקר לאל צ'לטן נסיעה של 3 שעות אבל הייתה לא נוחה כל כך. הגענו לחדר שהיה קצת פחות נקי ומטופח ממה שהתרגלנו אבל בתכלס יש הכל והבעל הדירה מקס ממש נחמד אם כי לא דובר אנגלית כלל. הבית שרואים בהתחלה הוא שלו ורק בחצר זה היחידות שהוא משכיר כגסט האוס אז בהתחלה לא היה ברור לנו כל כך לאן הולכים עד שהתקשרנו אליו. בתכלס המקום ממש נחמד והעיירה גם קטנה ונחמדה, אין כזה שפע בסופרים אבל אפשר להסתדר, אנחנו בתכלס עשינו הכל כטיולי יום כדי לחסוך התעסקות עם אוהל וכי בגדול אפשר להגיע לכל המקומות החשובים בטיולי יום ואז לחזור ולישון במקום חם ויבש וגם לצאת עם תיק קטן שזה כיף, אפילו לא צריך הרבה מים כי כמעט בכל המסלולים יש איפה למלא בדרך (חוץ מאחד ספציפי). אחרי שהתארגנו עשינו מסלול קצר ויפה אך עם רוח מטורפת. החיסרון של העיירה הוא רק הרוח שמציקה גם בתוך העיירה עצמה כי חוץ מזה ממש אהבתי אותה כי היא מוקפת הרים ונהרות ובמיקום ממש יפה ואפשר פשוט לקום בבוקר לקנות אפילו סנדביץ טוב או אמפנדות במאפייה בשביל הדרך ולצאת בלי לחכות לאוטובוס או סירה או משהו כזה. רוב המסלולים מסומנים ממש טוב בראשיים אפילו יש שלטים כל קילומטר כמעט שמציינים את מספר הקילומטרים שהלכתם. מסתבר שיש פה מאפיות חמודות , מסעדות סבבה לגמרי והכי חשוב גלידריה מ ע ו ל ה שבילינו בה כל יום. אז קנינו דברים למחר ובערב אכלנו במסעדה לא משהו אבל בגדול היה יום נחמד וקליל. היות והמזג אוויר לא ניבא טובות לימים הבאים למחרת יצאנו לטרק הכי מפורסם שם ללגונה לוס טרס .בכלל מומלץ להיות שם כמה ימים ולבחור את הימים הכי טובים למסלולי גובה לגונה לוס טרס והמסלול השני סנדרו לומו דל טומבדו או משהו כזה שקצת פחות מפורסם ואמור להיות הכי קשה אבל גם מאוד מתגמל . לנו יצא יום טוב יחסית למחרת אם כי על הרכס עצמו היו עננים (לא הפריעו ליופי של המסלול כי חוץ מזה היו שמיים בהירים) . הימים אחרי זה היו פחות טובים כי הייתה יותר עננות אבל לא המון גשם אז די נהנתי גם בהם רק שהנוף היה מוגבל מאוד . דווקא ביום האחרון במפתיע הרכס התנקה מעננים אבל אנחנו כבר היינו צריכים לתפוס את האוטובוס. אם היה עוד זמן אולי היה שווה אפילו לעשות את אחד המסלולים שלא ראינו בהם את הנוף כמו שצריך שוב. אני ממליץ על מה שעשינו שזה לקחת שם חדר לכמה ימים שנוכל לבחור את היום הכי טוב למסלולים הכי יפים. מי שעושה את זה בטיול כזה של 3 ימים לא כל כך יכול לבחור באיזה יום להגיע לאן וגם עלול לישון באוהל בגשם פגשו בנות שעשו את זה ונרטב להם הכל והם חזרו לעיירה מבלי לסיים את הטרק וחבל. כמו כן חוץ מקטע אחד שלמיטב הבנתי לא כזה מרשים כל שער החלקים נגישים גם כטיולי יום (כן כן זה ימנע מכם לראות את ההר בזריחה אבל גם ככה יש סיכויי שהעננים ימנעו את זה אז לא נראה לי קריטי) . אז נכון שעושים הכל הלוך חזור , אבל החזור לא נורא בדרך כלל כי זה ירידה וזה שווה את זה כדי להנות מהחיים הנוחים בעיירה בערב וללכת בלי ציוד כבד. יש רק שני מסלולים (או שזה אותו מסלול לא סגור) לגונה טורו ומעבר הרוחות שדורשים אוהל וגם מפה או אמצעי ניווט לדעתי. הם אמורים להיות יפים ולא ניתן לעשות ביום אחד. עדיין אם היה לי יותר זמן הייתי מעדיף להשאיר את האוהל בחדר לעשות הכל כטיולי יום ולהשתמש בו רק בטיול הספציפי הזה ורק אם המזג אוויר טוב כי הבנתי שזה המסלול הכי מסוכן) .

15.2.
היום הכי מושלם שהיה לי בטיול וגם משתווה לימים הטובים בטיולים אחרים. עשינו את הטרק ללגונה לוס טרס ולמרות שהיו עננים על הרכס מסביב המזג אוויר היה מושלם. בתחילת הטרק אין הרבה מים אבל אל דאגה בקבוק אחד מספיק כי באזור ה-6 קילומטרים מתחילת המסלול יש נהר גדול וצלול. הטרק יפיפה ורואים את ההרים כל הזמן אם אין עננים. הטרק קשה רק בשעה האחרונה של העליה והיא שווה את זה כי רואים למעלה נופים מעולים. לא ראינו את ההר לגמרי אבל ראינו הרבה קשתות ונוף מדהים ובניגוד לטורוסים כאן זה מדהים גם בלי לראות את ההר בשלמותו. בואו נגיד שאם הייתי חייב לבחור בניהם עדיף לראות את הטורוסים ללא עננים כי שם אם יש עליהם עננים אין כלום לראות, אין שם לגונה יפה במיוחד. בילנו מלא זמן כי בפסגה כי בניגוד לטורוסים האצבעות לא קפאו . הרוח לעומת זאת הקשתה מאוד וזרקה טיפות על המצלמה. זה משהו שמאפיין את האזור באזורים חשופים יש רוחות חזקות מאוד ברמה שיכולות להפיל בן אדם וזה אפילו מסוכן אם זה קורה תוך כדי טיפוס או ירידה. למעלה רוב האנשים מתיישבים ומסתתרים מאחורי סלעים כדי לא להיות חשובים לרוח. עדיין הכל שווה את זה כי מאוד יפה שם והרוח לפעמים נרגעת או שמוצאים מקום שבא היא פחות מפריעה. למזלנו כנראה שכל הקטע של הטיפוס פחות חשוף כי הרוח לא הפריעה יותר מידי בטיפוס או בירידה. אחרי שעוברים את המחנה של אלו שישנים באוהלים למרגלות המסלול מגיעים לעלייה הרצינית והכי קשה של היום (הרבה פחות קשה מהעלייה לטורוסים) . למעלה יש נוף מדהים של העמק מצד אחד ושל הלגונה מצד שני . לנו היו עננים אז כל שנייה השמש נחשפה ואז עוד פעם כוסתה ככה שחיכינו לה כל פעם שצילמנו ובגלל העננים היו גם קשתות יפיפיות. חצי מהתמונות לא יוצאות טוב בגלל הרוח והמים שהיא זורקת על העדשה אז צריך קצת סבלנות. שווה לרדת עד ללגונה עצמה וללכת על השביל משמאלה כי זה מוביל לעוד לגונה יפה שרואים מלמעלה (לא נראה לי שאפשר או כדאי לרדת אליה). כשחוזרים מהטרק הכל בירידה אז זה קל ועבור רוב האנשים גם מהיר יותר. מומלץ בחזור לעבור דרך לגונה קפרי שהיא גם לגונה יפה על אותו מסלול שעתיים הליכה מאל צ'לטן (אפשר לעבור דרכה בהלוך אבל אז מפספסים את הנקודת תצפית הראשונה) גם ממנה ניתן לראות את הרכס בימים טובים. אחרי טרק ארוך והרבה הליכה (אם כי לא טירוף) הגענו היישר לאכול גלידה מעולה (הקירות של המקום כחולים והא נמצא סמוך להשלט שמוביל ללגונה טורה (לגונה אחרת) . אחרי זה קנינו אוכל למחר. בערב גם אכלנו סטייק טוב וטרמיסו שהיה בסדר אבל לא הרבה פחות טוב מאלו שכלנו בהמשך, קינוחים שם לא משהו חוץ מהגלידה המעולה). בקיצור עבודה קשה , פרס בנופים ופרס בלישון במקום מסודר להתקלח ולאכול טוב. אין שילוב טוב מזה. זה היה כיף כמו לחזור מטרק טוב של כמה ימים. ולא היה שום לחץ או רגע של האם נגיע בזמן או האם אנחנו בדרך הנכונה. גם כיף פשוט לצאת ולטייל בלי להיות תלוי בשום הסעה או משהו כזה

af51492b521079f13c7ea5be7870c67e.JPG?l=673d95e497e195197b3d40562f5442aac.JPG?l=67a2106250bae67e2ec3a37fe4fc2e5d1.JPG?l=65374ec39f884df493b5eda21007bc22c.JPG?l=6a49ab0f328e49397c9cd4550ae1444cd.JPG?l=635337805aae91c408a47374fbabe5fc9.JPG?l=6.

. 16.2
עשיתי החלטה אולי לא טובה של לצאת לטרק גבוה ביום של עננים ורוח. בגלל שהייתי לבד או כך לפחות זה הרגיש חששתי להמשיך וגם כשניסיתי זה הרגיש שהרוח ממש חזקה ומכאיבה ושאולי זה לא יום מתאים כי לא רואים את הנוף. העלייה עד לשלט שמראה איך מגיעים למצפה הייתה לי די קלה, אם כי הרוחות הרתיעו. אחרי השלט הרוח הכאיבה ממש , הרגשתי לבד ולא היה נוף אז ויתרתי . מיד בדרך למטה ראיתי מלא אנשים בדרך למעלה שקלתי לנסות שוב , רציתי לעלות אפילו רק בשביל האתגר אבל בתכלס זה היה סבל מיותר כי זה לא היה נעים ולא היה נוף. אולי אם הייתי מתחיל מאוחר יותר הייתי עולה עם אנשים והיה יותר בסדר , אבל אני באמת חושב שמה שפספסתי אם כבר זה תחושת ההישג והמאמץ ולא נוף שגם ככה נראה שאין. אני השלמתי עם זה בעיקר כי אתמול זה היה כל מה שיכולתי לבקש. חזרתי עד איזה 12:00 ואח”כ הלכנו למפל שהוא נחמד רק שעמוס באנשים והוא לא כזה מרשים למי שכבר ראה מפלים מרשימים כמו באיסלנד למשל או כמו איגוואסו שנראה בהמשך

17.2
מזג אוויר נראה על הפנים אבל כשהתחלנו ללכת הוא השתפר, לפני זה קנינו סנדוויצים לדרך. ההליכה הייתה קלילה ומז”ג האוויר היה לא מושלם אבל יותר טוב ממה שציפיתי והיה ניתן לראות את אחד ההרים והמסלול היה נחמד יפה לא חשוף לרוחות ולא קשה. בהתחלה הייתה קשת מסביב להר וזה היה מאוד יפה וככל שהתקרבנו ההר ניהיה יותר ברור וקרחון נחשף לידו. בסוף הולכים ליד נהר וצריך ויש חלק קטן במסלול שמעט מוצף אבל אפשר להסתדר. בלגונה עצמה ההרים היו די קרובים וברורים והענן שהיה שם יצר מראה מיסתורי. די מהר הגענו ללגונה עצמה שדי אכזבה כי שלעצמה היא לא יפה לפחות לא במז”ג אוויר שלנו או באותו יום. יש גם הרבה רוח דווקא באזור של בלגונה. מה שיפה בלגונה הוא גושי הקרח שצפים בה. מה שנחמד הוא שביום יפה נראה שניתן לראות ממנה ממש טוב את ההרים , רק לא ביום שלנו. סה”כ הכל ההליכה קלילה והמסלול יפה, עוד יותר יפה ביום עם פחות עננים. מידי פעם ירד עלינו גשם אבל לא נוראי והשמש יצאה וייבשה אותנו כל הזמן מחדש. בנוסף לא דאגנו בכלל כי ידענו שאנחנו חוזרים לעיירה ולחדר היבש. ב- 3 קילומטרים האחרונים לקראת החזרה לעיר כבר ירד הרבה יותר גשם ולא הייתה סבלנות אבל התנחמתי בזה שאנחנו חוזרים לגלידה שנמצאת ממש בתחילת המסלול. אכלנו 3 טעמים בתור חגיגת סיום וזה הכי כיף לאכול אחרי שאתה מרגיש שעשית משהו מאתגר

57f3938105c6a4ce6ee412c9c84dcc6c.JPG?l=6
18.2

היה קצת מבאס שבבוקר כל הרכס של הפיץ רוי התנקה מעננים דווקא בבוקר האחרון שהיינו צריכים לתפוס אוטובוס. היה אפשר לראות הכל , אם היינו לוקחים נסיעה מאוחרת אולי היינו מספיקים משהו אבל לא יכולנו לדעת. בדיעבד יכולנו לדחות ולקחת אולי את האוטובוס של 18:00 ולהגיע ממש מאוחר לאל קלפטה או לוותר עליה ולהישאר עוד יום שלם באל צ'לטן ולחזור משם ישירות לשדה תעופה של אל קלפטה לטיסה שלנו ב19.2. אבל זה חוכמת הבדיעבד וגם אל קלפטה עיר נחמדה שכיף לחזור אליה. מה שקרה הוא שחזרנו ואכלנו אוכל בסדר אפילו קינוח נחמד אבל בתכלס המסעדה שבנינו עליה הייתה סגורה שזה מבאס ונראה שההזדמנות האחרונה לסטייק טוב תיהיה בברילוצ'ה. היה נחמד גם להרגע ולקרוא קצת באל קלפטה אבל יש תחושת החמצה תכלס יכולנו לוותר עליה ולעשות שוב את אחד המסלולים הקצרים לפחות ולראות את הרכס הנקי מעננים . לפחות יכולנו לראות אותו מאל צ'לטן עצמה שזה די נחמד

19.2 .
יום טיסה לבארילוצ'ה . מגיעים מאוחר לא ברור אם נספיק משהו וגם מזג אוויר לא להיט. בכל זאת בונה שם על סטייק , שוקולד וגלידה. הארוחת בוקר הייתה מבאסת. וכשהגענו היה עדיין אור אז התארגנו מהר כדי להספיק מסלול קצר , אבל בחרנו מסלול ,סרו יאו יאו, שלא היה ברור איפה מתחיל ועד שהגענו עם האוטובוס כבר לא היה ניתן לעשות בגלל שחושך התחיל לרדת , חזרנו לעיירה וגם אכלנו מאוחר והמסעדה עיכבה אותנו. חבל אם רק היינו בוחרים במסלול השני ,סרו קמפנירו, היינו מספיקים וחוזרים יותר מוקדם והכל היה יותר נחמד. לפחות המלון טרס רייאס היה ממש טוב ממש מרכזי והיה ממנו נוף לאגם .

20.2
קמנו מאוחר ויצאנו מאוחר למסלול לבקתת ואגם פרי, להפתעתי היה יום טוב וגם הספקנו את המסלול בזמן הגיוני. תכלס רציתי ללכת במסלול הגבוה לבקתת פריי אבל לא היה ברור כל כך איך עושים אותו ובגלל שהתחלנו מאוחר לא היה כדאי לנסות להתברבר ואז לחזור ולעשות את הרגיל אז פשוט הלכנו במסלול הרגיל והברור. המסלול היה יפה ונעים ללכת הרבה נופים של אגם כחול יפיפה ואח”כ נכנסים ביער עם פריחה כתומה יפה ולבסוף עולים עלייה לא יותר מידי קשה לבקתה וזוכים לנוף של עמק וצוקים משוננים ואגם יפה . אכן זה פחות מרשים מהדברים שכבר ראינו זה די צפוי כי התחלנו מהמקומות היותר מדהימים אבל מאוד נהנתי מהטרק . גם כאן היו קצת רוחות ובבקתה הזמנו שוקו ואכלנו עוגיות לנוף האגם היה טעים וכיף. אכלנו וירדנו . הדרך חזור הייתה עוד יותר נחמדה כי זה בירידה. סה"כ הכל מסלול יפה וקליל שלקח משהו כמו 8 שעות. מה שבאמת היה נחמד זה שחזרנו מוקדם היינו במצב רוח טוב ובדרך למלון עצרנו לסידורים ואכלנו פחזניות טעימות וגלידה מ ע ו ל ה זה ממש הרגיש מושלם לאכול אותה אחרי כל ההליכה והנסיעה כאילו הרווחנו את זה. במפתיע זה היה אחד הימים הטובים בטיול . אח"כ גם יצאנו לאכול סטייק טוב מאוד

f65150d433a4769c345e895e493dcf5d.JPG?l=63f4b412627fabac61f7db7ba3d249942.JPG?l=6
21.2

יום נסיעה ארוך ומתיש לפוקון שבצ'ילה, היום התחיל בארוחת בוקר די נחמדה במלון עם הרבה עוגות אומנם לא מעולות אבל לא רעות. אח"כ התחילה הנסיעה הכי ארוכה שלנו כולל מעבר גבול מעצבן. לפחות כשהגענו גילינו שההוסטל נמצא במיקום ממש טוב שתי דקות הליכה מהרחוב הראשי וכל המסעדות והסוכניות. ממול היה סופר שפתוח עד מאוחר ומרכז קניות, מרחק הליכה מהחוף. החדר היה די מרווח. אח”כ אכלנו במסעדה איטלקית ויצא לנו לאכול פה את הטרמיסו הכי טוב בטיול

.
22.2

הלכנו די מוקדם לשאול בסוכנויות על טיפוס לויאריקה , סגרנו בסוכנות שבה דיברו איתנו באנגלית טובה , כנראה שהיא קצת יקרה כי ראינו שרוב הישראלים סגרו במקומות אחרים. גם רצינו סוכנות שלא תוריד אותנו אם ניהיה איטיים והסוכנות די הבטיחו שזה לא יקרה. רק היינו צריכים לחכות עד 19:00 בערב כדי לסגור סופית כדי לודא שהמזג האויר יהיה בסדר כי אם יש גשם ויותר מידי עננים אז לא עולים. אח"כ שוטטתי בעיר וכשהמזג אוויר השתפר והשמש יצאה הלכתי לבסוף לחוף, זה היה קר מאוד במים אבל נחמד , כמו הכינרת רק בלי ערסים אז הייתה אוירה נחמדה. גם הלכתי בלי שום ציוד וכסף למעט מגבת ומים אז לא פחדתי שיגנבו לי כלום ( השארתי את המפתח בקבלה של ההוסטל). נוף לא היה יותר מידי לצערי בגלל העננים. בדרך לחוף אכלתי גלידת שוקולד נחמדה אבל לא מעולה כמו בברילוצ'ה ואל צ'לטן). העיירה די נחמדה ונעים להסתובב בה. אחרי שסגרנו סופית את הויאריקה קנינו לחם טעים במאפיה וגבינה בשביל הטיפוס מחר כי קמים ב 5:30 . בערב אכלנו דג ואמפנדות (הרבה פחות טובות מבארגנטינה) וחזרנו לאכול טרמיסו באותו מקום של אתמול הפעם גביע שלם לכל אחד . לדעתי צריך לארגן את זה שיהיו לפחות 3 ימים בפוקון ולא רק שניים כי ביום שבו סוגרים את הטיפוס לא בהכרח אפשר לעשות משהו אחר כי הסוכנויות נפתחות באזור שמונה או תשע בבוקר ואז גם הפעילויות יוצאות אז לא תספיקו להירשם אליהן בזמן. הפעילויות המאוחרות יותר זה לרוב המעיינות החמים והם מומלצים באותו יום של הטיפוס כדי להרגע אחרי הטיפוס. בנוסף מזג אוויר יכול להיות מאוד בעייתי , אנחנו היינו ממש קרובים לפספס את הואריאקה ורק במזל המזג אוויר השתפר. אם אתם מצליחים 3 ימים מלאים זה יתן לכם יותר מרחב תמרון ובימים שלא מטפסים אפשר סתם ללכת לחוף , לאחד האגמים ולעשות את אחת האטרקציות האחרות טיפוס מפלים או ראפטינג. תנסו לסגור את האוטובוס או אמצעי הגעה אחר איזה שבוע מראש לפחות . הבנתי שאפשר גם לעשות את מסלול האגמים בדרך לפוקון אם אתם עם רכב או מצטרפים לרכב. אם זה לא יותר מידי יקר אולי זה שווה כי באוטובוס זה היה די סיוט..

23.2

קמנו סופר מוקדם כדי להגיע בזמן ולהתחיל את הטיפוס. לקחנו את הרכבל שהיה טיפה מפחיד כי אין שום מעקה רק אתה מחזיק וכשיורדים צריך מהר לקפוץ מהמושב לצדדים. המדריך שהסיע אותנו לאתר התרחק עם שאר חברי הקבוצה ואנחנו נשארנו עם מי שהבנתי בדיעבד שהוא המדריך השני שהגיע פתאום משום מקום. .תכלס הוא גרם לנו ללכת די מהר יחסית אלינו וזה היה טוב לנו כי עם כל הזירוזים שלו חזרנו יחסית מאוחר לפוקון בלעדיו היינו לגמרי מאחרים את המעיינות החמים שההסעה אליהם הייתה בחמש וחצי. אני אציין ששותפתי לטיול הייתה קצת איטית כי היה לה פחד גבהים ואם אין לכם את הבעיה הזאת ואתם לוקחים את הרכבל אפשר לעשות את המסלול ממש מהר ואין צורך ביותר מידי עצירות (אני סבלתי בעצירות כי הלכתי עם חולצה קצרה מתחת לחולצה חסינת מים שהחברה סיפקה לנו והיה לי קר בעצירות במקומות הגבוהים העדפתי להמשיך ללכת, למעלה כבר נשברתי ושמתי פליז גם כדי שאוכל להנות מהשהות בפסגה). אחרי הרכבל ההליכה הייתה קצת קשה בהתחלה אבל אחרי שמגיעים לחלק המושלג שזה די מהר ההליכה נהיית ממש בסדר וזריזה יחסית. לעיתים קצת תלול שם, אפילו השתמשתי קצת בגרזן ליצור לי מדרך פה ושם כשהרגשתי שאין לי מקום מספיק טוב לשים את הרגל אבל בתכלס זנה ממש בקטנה ולרוב הולכים על העקבות של המדריך ושל שאר הקבוצות שהולכות שם. החיסרון הוא הוא שזה קר ויש עליך מלא ציוד ומכוון שהמדריך שולט בקצב ויש מלא קבוצות לא ניתן לצלם כמה ואיפה שרוצים אבל זה שווה את זה כי הוא דאג שנגיע בזמן סביר. היינו כל הזמן מעל העננים אז הראות לא הייתה פרפקט אבל זה היה מגניב להיות מעל סמיכת עננים כזאת וכל פעם לראות את הנוף כשיש חלל בין העננים. מגבוה היה ממש מגניב לראות את מדפי הקרח עם כל המטפסים. היה ניתן לראות פסגה של הר געש אחר רק את הפסגה במרחק. כשהגענו למעלה הלוע כל הזמן הוציא עשן אז לקח לי רגע להבין שאנחנו בלוע. אבל היה משם נוף יפה של הר געש רחוק זהה לויאריקה והייתה תחושת הישג. בניגוד לטיפוסים אחרים היינו צריכים לרדת די מהר בגלל הגזים ולא היה שם יותר מידי נח בפסגה. מה שהכי כיף בטיפוס הזה זה הידיעה שהירידה סופר קלה. יורדים בגלישה על התחת את רוב הדרך זה ממש כיף ולא קשה לשלוט בזה . זה הפתיע אותי כי כשקראתי על זה, זה היה נשמע קצת מפחיד. תוך איזה חמישה או שישה קטעי גלישה כיפיים כאלו מגיעים למטה. גם שם הירידה היא קלה כי זה בחול געשי רך.

בקיצור הטרק שהכי כיף לרדת אותו כבר טיפסתי על הרבה הרים אבל אף פעם לא ירדתי ככה .אח"כ קצת מיהרנו להתקלח ולהתארגן למעיינות אז נתנו טיפ למדריך החמוד והלכנו. הנסיעה הייתה קצת ארוכה אבל המעיינות ממש נחמדים כי יש הרבה בריכות קטנות לבחור לפי טמפרטורה והן בתוך גן טרופי כזה עם מפלים וצמחים יפים. היה מאוד נחמד ומרגיע אם כי סופר קר כשיוצאים מן המים. סיום טוב לטרק. בדרך לשם גם העננים סופסוף התפנו ויכולנו לראות את הויאריקה עצמו סוף כך סוף.

תכלס ביום בהיר העיירה ממש חמודה. והיות והסופר פתוח כאן עד מאוחר ניצלנו אותו כדי לקנות דברים לנסיעה לברילוצ'ה . שימו לב שיש גם מעיינות קרובים יותר הם כנראה פחות נחמדים ויפים אבל מצד שני חוסכים הרבה נסיעה וחזרה בשעה מאוחרת אז תעשו את השיקול לפי התוכניות שלכם למחרת. יש עוד עוד הרבה מסלולים יומיים או של כמה ימים באזור למי שיש מספיק זמן אם כי למיטב הבנתי הנופים כאן לא יהיו יותר יפים מאלו שראיתם עד עכשיו אם עשיתם את המסלול כמוני. לי קצת היה עצוב שזה הטרק האחרון שלי בטיול כי התגעגתי לטרקים.

f10021372df61016ead625e19ef4fbdf.JPG?l=6b932e8fac91ae702c732b513b5e9a35c.JPG?l=604edbe51eaa1badcf5231daa3f0ba75d.JPG?l=6
24.2

יום נסיעה מפרך חזרה לבארילוצ'ה , מתנחם בזה שמגיעים לשוקולטריה ולמאפיה האהובות בברילוצ'ה. הגענו די מוקדם אזור 18:00 ישר הלכנו לאכול במאפיית הבית את הפחזניות האהובות. אח"כ הלכנו לטעום עוד שוקולדים וקינחנו בגלידה המעולה. בערב אכלנו בדון אלברטו ולכן היינו חייבים לקחת סטייקים. הסטייק שלהם שללא שומן היה יותר טוב מהמסעדה הקודמת בברילוצ'ה ואילו הסטייק עם השומן היה פחות טוב. זה מסעדה סופר מבוקשת תכלס לא להיט כמו שכולם דיברו על זה אבל לא רע בכלל. בדיעבד הייתי מנסה גם את האסאדו

25.2

יום טיסות בבוקר אחרי ארוחת בוקר הלכנו למאפיות לקנות סנדוויצ'ים ודברים טעימים לטיסות. ואז טיילנו קצת ליד האגם היפה של בארילוצ'ה. הטיסה הראשונה עברה די בסדר. לטיסה השנייה לאיגוואסו כבר לא היה לי כח והיא התעכבה והגענו ממש מאוחר. למזלנו מדובר במלון ותמיד יש מישהו בקבלה. לאחר מונית במחיר מופקע (זה מקום יקר קצת) הגענו למלון הכי טוב שהיה לנו. גם נראה ממש טוב גם קרוב לתחנת אוטובוסים ולמסעדות. של פורטו איגוואסו . החדר ממש גדול סוג של יחידה משפחתית רק שאנחנו שניים , לכל אחד מתחם של מיטות ודלת ומזגן משלו. השירותים נהדרים. הלכנו לאכול במסעדה שהייתה די פנסי, היה להם סביצ'ה טעים וקינוחים טובים רק שהאוכל עצמו היה רק בסדר לא יותר מזה. המזג אוויר כרגיל היה לא כל כך טוב למחרת אז החלטנו לעשות את הצד הברזילאי שהוא ממש קצר אז גם לא צריך לצאת מוקדם.c3bbd46685662be86eeac8d5fbac6a6f.JPG?l=6
26.2

קמנו בבוקר לארוחת בוקר אדירה ממש טובה יחסית למה שהיה עד כה וגם טעים. אחרי זה לקחנו אוטובוס לצד הברזילאי , התדירות שלהם פחות גבוהה מהאוטובוסים לצד הארגנטינאי, פעם בשעה עד חמש בערב. ניתן לשלם בדולרים. יש מעבר גבול ממש בקטנה בדרך אליו. היה יום קצת מעונן מה שפגם קצת ביופי של המקום אבל לא יותר מידי וגם מזג האוויר השתפר קצת במהלך היום. אחרי שקונים כרטיס כניסה לוקחים אוטובוס פנימי חופשי למי שקנה כרטיס שלוקח לנקודות השונות בפארק. יש תחנות קודם למי שרוצה לעשות מסלול כלשהו בג'ונגל וגם למי שרוצה לקחת את הסירה למפלים (בתשלום נוסף) .תכלס כולם כמעט יורדים בנקודה מסוימת בה מתחיל השביל. איך שיורדים שם תכלס רואים את המפלים עצמם. בהתחלה לא היה יותר מידי מרגש בעיקר למישהו שכבר היה באיסלנד. גם העובדה שחם ויש המוני האנשים הפריעו להנות מן החוויה. אבל ככל שהשביל התקרב למפלים זה ניהיה יותר ויותר יפה. לקראת הסוף מגיעים למעיין שביל כזה על המים בין המפלים של לוע השטן . הולכים קרוב מאוד למפלים וממש צריך מעילים וכיסויים נגד גשם כי ממש נרטבים (זה גם מקשה קצת על הצילום) . צריך קצת סבלנות כי יש מלא אנשים והם נתקעים לצלם בכל המקומות היפים בהם גם אתם תרצו להיתקע ולצלם. בשני הצדדים של הפארק יש יצורים כאלו סוג של דוב נמלים שמאוד מתקרב לאנשים כדי לחטוף מהם אוכל אז צריך להיזהר לא להשאיר את התיק ללא השגחה ולא לתת להם להתקרב כי הם גם עלולים לנשוך ואז צריך לקבל חיסונים נגד כלבת. מומלץ לא לנסות לאכול באזורים בהם הם בקרבתכם. אחרי שחוזרים מהקטע הזה שהוא השיא של הצד הברזילאי מגיעים לאיזשהו מרכז מבקרים כזה בו יש חנויות וגם אפשר לקחת מעלית למעלה בחינם ולראות את אותם מפלים מלמעלה שזה נחמד. משם אפשר כבר ללכת ברגל לסוף הפארק שם עוד חנויות ומשם תופסים את האוטובוס כדי לחזור לכניסה לפארק ולאוטובוס חזרה לפורטו איגיאווסו. אליהם הם ממש יפים וגם אחרי זה אפשר לעלות מעליהם ולראות הכל מגבוה. רואים גם את הדגל של ארגנטינה מהעמדה של הצד הארגנטינאי הצופה על אותם מפלים ובה תיהיו מחר (או שהייתם יום קודם תלוי איך אירגנתם את הימים ) . כל הסיפור לוקח כשעתיים ומהאוטובוס חזרה לכניסה ראינו הרבה פרפרים כחולים מדהימים שלא הצלחתי לצלם וקיוויתי מאוד לראות שוב בצד הארגנטינאי אבל זה לא קרה. בדיעבד הייתי אולי הולך חלק מהדרך חזרה ברגל כדי לראות אותם מקרוב ואף לצלם אותם. נראה לי שאלו הפרפרים הכי יפים וגדולים שראיתי אי פעם. אחרי זה ניתן ללכת לאיזשהו פארק ציפורים שממש קרוב והאוטובוס חזרה עובר גם שם. אנחנו לא נכנסנו כי לא התחשק לנו לראות ציפורים בכלובים. אחרי זה חיכינו המון לאוטובוס אבל עדיין חזרנו מוקדם ואכלנו אמפנדות וגלידה בגלידרייה שמש קרובה לתחנת אוטובוס. בערב אכלנו ארוחה באותה מסעדה של אתמול, המנת פתיחה שלהם , הסביצ'ה והטרמיסו היו ממש טובים

לא לקחנו את השיט בסירה כי לפי סיפור הדרך הבנו שיש סירה בצד הארגנטינאי בחינם. למחרת כשהיינו בצד הארגנטינאי דווקא אמרו שהיא בתשלום. עדיין ראיתי כל מיני אנשים שכותבים שיש שם סירה בחינם אבל אני מניח שהתור אליה ממש ארוך ומייגע. אני לא כל כך יודע מה להמליץ כי לא עשיתי את הסירה באף צד. אני מניח שזה די דומה אז אולי כדאי בצד הברזילאי כי גם ככה זה יום קצר ויש זמן. לקנות אוכל בצד הברזילאי זה ממש יקר עדיף להימנע לא יודע לגבי הצד הארגנטינאי אני מניח שגם. אנחנו הגענו עם אוכל ועוגיות משלנו.

המאפייה הענקית שבאזור התחנת אוטובוס היא לא טובה כפי שהיא נראית לעומת זאת יש מקום טוב של אמפנדות במרחק לא גדול משם (זה קצת הליכה

26885e95e59b9225103ec9fe01483f38.JPG?l=6007374ce61e8c6f75e2c51193cccb700.JPG?l=6
27.2

קמנו מוקדם ואחרי ארוחת בוקר טובה מידי , לקחנו את האוטובוס לצד הארגנטינאי כל 20 דקות ופועל עד שבע בערב. היה יום יותר יפה מאתמול , חם אומנם אבל תמיד חם שם זה יער גשם. שם אחרי שקונים כרטיס צריכים להזדרז לקחת את הרכבת הסופר איטית שלהם לתחנה האחרונה שלה שזה המסלול ללוע השטן . צריכים בעצם ללכת שם לעוד קופה ליד התחנת רכבת כבר בתוך הפארק עצמו ולבקש כרטיס לרכבת . זה חינם כי כבר שילמתם אבל זה מחלק את האנשים לפי זמנים ואם יש עומס ויש, אז תצטרכו לחכות שזה קצת מבאס. קצת מייגע להגיע למסלול הראשון עם הרכבת שלהם וגם היה עמוס. תכלס מדובר באותו מקום שראינו כבר מהצד הברזילאי . זה היה נחמד לראות הכל מהעבר השני אבל לא היה שונה יותר מידי מהצד הברזילאי. הדבר שבאמת אהבתי הוא שהיו מלא פרפרים יפים בדרך אדומים , צהובים בכל מיני דוגמאות של שחור וורוד, אדום וצהוב. לצערי לא היו את הכחולים מהצד הברזילאי). היו גם ציפורים ידידותיות. כשחזרנו נאלצנו לחכות לרכבת המון אבל הפלוס הוא שהיה שם מקום עם המון פרפרים במלא דוגמאות וצבעים (רק האדום לא היה) כולם באותו מקום והם נשארים שם ולא מתפזרים באופן ממש לא ברור. עשיתי מלא סרטונים שלהם וזה היה לטעמי אפילו יותר כיף מהמסלול עצמו. אחר כך לקחנו את הרכבת לתחנה השנייה לפני זאת של הכניסה לפארק משם מתחילים המסלול העליון והתחתון. אכלנו ועשינו את המסלול התחתון שהיה מאוד יפה ומתקרב ממש למפלים וגם היו קשתות לפעמים. כנראה שזה המסלול הכי יפה בפארק. הוא לא לוקח הרבה זמן וגם היה פחות עמוס מהמסלול של הבוקר. המסלול העליון גם יפה. פחות יפה אומנם מהתחתון אבל זה מגניב להיות מעל המפלים ולראות אותם מלמעלה ומומלץ לא לוותר עליו הוא גם די קצר. מנקודת הפתיחה של המסלול העליון והתחתון אפשר ללכת ברגל לכניסה לפארק כ10 דקות במקום לחכות לרכבת שוב. כפי שכתבתי קודם אפשר לקחת גם כאן סירה בתשלום נוסף רק שבגלל שזה יום שלוקח זמן בגלל הרכבת והעובדה שמבודר בשלושה מסלולים יכול להיות שעדיף את הסירה בצד השני. אנחנו לא לקחנו את הסירה באף צד כי סיימנו באזור חמש וכבר רצינו להתחיל לחזור. אולי בדיעבד זה חבל אבל באמת שזה נראה לנו קצת תקוע באותו יום. כשחזרנו יחסית מוקדם הלכנו קודם כל לגלידה וזה היה כיף כי היה די חם בפארק. אחרי זה במלון הלכתי לבריכה והיה כיף. כיף לסיים ככה יום טיול לא קצר

e47e3078224bff0703fb340fe93120e1.JPG?l=6778d58b841263053fbfa2e4390b02a63.JPG?l=6d968338f67f951ea880b38fa988923e0.JPG?l=6

28.2
יום נסיעה לבואנוס אייריס. היה לנו בוקר ארוך במלון ובעיקר חיכינו להסעה שלנו לשדה. האמת שהיה די מעצבן שההסעה שלהם אוספת אותך שעתיים לפני הטיסה בלבד והגגענו לשדה ממש מאוחר . היה שם תור מטורף שזז לאט. בשעה שהיינו כבר אמורים להיות בבורדינג היינו עדיין התור לצ'ק אין. בסוף עלינו והכל בסדר אבל סתם עצבים. בדיעבד תנסו להתעקש שיאספו אותכם יותר מוקדם או שתקחו מונית זה יותר יקר אבל חוסך הרבה עצבים ודאגות מיותרות.. בבואנוס היה בסדר. עיר נחמדה והיה לנו מלון טוב באזור ראשי ליד האובליסק. אין בה משהו מיוחד יותר מידי אז לא התרגשתי. נחמד שיש שפע אופציות של מסעדות ואכלנו שם סושי טעים שלא מצאנו באף מקום אחר בטיול ובעיקר קנינו שוקולדים כמתנות מחנות רשת כזאת שהכרנו עוד בברילוצ'ה

1.3..

טיסה חזרה לארץ , תודאו שהמונית או ההסעה מורידה אותם בטרמינל הנכון של הטיסה שלכם כי יש שם כמה טרמינלים בשדה. הדיוטיפרי בבואנוס יקר יותר מזה של מדריד דרכה טסנו אז שווה לחכות עם קהיות בשדה לקונקשן (אם יש ) ..

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של eran444777?

לכל הפוסטים של eran444777 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

שאלה

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×