טיפוס על הר אלברוס

שמי ברק, טיילתי באזור באוגוסט 2006, ברשימה זו אעביר את סיפור הטיפוס\ טיול על הר אלברוס, הנמצא ברכס הרי הקווקז, בחלק הרוסי, שהוא גם ההר הגבוה באירופה (5642 מ`). המסר העיקרי ברשימה (אותו הבנתי אני עם תחילת הטיול) הוא כי המקום הוא אחד היפים והמפוספסים על ידי טיילים מארצנו, וכי טיפוס על הר מושלג אינו מחייב את המיומנויות הטכניות המורכבות אותן חשבתי שצריך, ובהחלט מתאים לטווח רחב של גילאים ולכל המינים (שניהם...).
ברק פיוקס
|
תמונה ראשית עבור: טיפוס על הר אלברוס
© גיל חן

הכנות לנסיעה

1. רקע:

א. נפלו ליידי שבועיים בהם קיבלתי אישור מהאישה (ומהתינוקת) לטייל במקום בטוח ובחברת אנשים (בניגוד למנהגי). לאחר חיפושים והתייעצויות, הגעתי למסקנה כי אלברוס זה המקום, ולמה?
1) ההר עצמו הוא הגבוה באירופה- העפלה לפסגתו תהיה מספקת.
2) פרק הזמן הנדרש להעפלה (כלומר להסתגל לגובה) אינו ארוך- 8-11 יום.
3) ניתן להגיע אליו במהלך כל חודשי הקיץ (מאי- ספטמבר), מתאים.
4) ההר מושלג- שינוי מרענן מנופיי ארצנו.
5) אין צורך בידע מוקדם/ ניסיון בתחום.
6) יש חברות טובות מאוד בהן ניתן להיעזר במהלך הטיפוס.

2. גיאוגרפיה ורקע על קצה הקרחון:
א. אני לא אאריך בסיפורים על תולדות המקום, יש סיפור דרך על טרק באזור של צפריר מינצר באתר זה, וקיים מידע רב ברשת ובספרות על האזור והמקום, ובכל זאת קצת-

  • ההר עצמו הוא שיאו של רכס הקווקז (כ-1100 ק"מ) הנמתח מהים הכספי לים השחור, ועובר ברוסיה ובגרוזיה.
  • ברכס כ -2000 קרחונים, יותר מ-200 פסגות מעל 4000 מ`, ו-7 פסגות מעל ל- 5000 מ`, זה האזור המקורב-
  • רוב האוכלוסייה באזור המדובר- רוסים ואוקראינים.
  • צ`צ`ניה- זה לא פה וזה לא קרוב.
  • מזג אויר- בעמק עצמו חם בקיץ כמו בארץ, אחר הצהריים לעיתים גשם (משפיע- גורטקס בתיק), על ההר עצמו מזג האויר טוב בדרך כלל (חם) למעט הפסגה עצמה (מגובה 5000 מ`), בה מזג האויר אינו יציב ויש להיות ערוכים בהתאם (לקבוצה של המועדון האלפיני שהייתה שבועיים לפני, היה מזג אויר מושלם גם בפסגה- כלומר בלי פוך וכו`...)
  • המחירים-זולים להפליא.

3. הכנות ותאומים:
א. הראשונים אליהם הרמתי טלפון- חבריי המועדון האלפיני, חבר`ה מעולים שעוסקים בטיפוס על משטחים שונים, מארגנים משלחות טיפוס למקומות שונים בעולם, היו בהר שבועיים לפניי וגם בשנים עברו, לי התאריך לא התאים אבל אורי אסידוב ואיגור- מדריך טיפוס, שמחו לעזור בכל שאלה.
ב. במידה והחלטתם לנסוע עם חברת תיירות- יש חברות רבות בעולם המוכרות טיולים למקום באלפי דולרים (חלקם מוצאים לפועל על ידי מדריכים מקומיים). אחרי בדיקות מרובות הגעתי ל-3 חברות מקומיות שמתוכן (לשביעות רצוני הרבה!) לקחתי את Pilgrim Tours, החברה מוציאה טיפוסים להר בשלושה קבועי זמן (כולל טיסות)-

  • הארוך- 11 יום.
  • המהיר- 8 ימים.
  • תמיכה לוגיסטית למטפסים עצמאיים- עקב הכורח בהזמנה ע"י חברת תיירות מקומית ועוד מצד השלטונות.

ג. עקב חוסר מקצועיות וניסיון בתחום- בחרתי בארוך. המשמעות- זמן ארוך לאקלום לגובה וימי עתודה למזג אויר בלתי צפוי. יש מספר תאריכים להרשמה (די הרבה) וטיול ייצא גם אם ירשם אדם אחד (אין למצוא עוד חברה כזו).
ד. ההתקשרות נעשית באינטרנט בלבד, החיובים- העברות כסף (WU ) וכסף מזומן ברוסיה, לאתר החברה יש לעיתים בעיות טכניות אך הם עונים למיילים במהירות.
ה. מחיר טיול של 11 יום הכולל הכול- מלון, לינה במחנה, מעליות, 3 ארוחות ובעצם כל מה שצריך חוץ מציוד- 650-690 אירו כתלות בעונה.
ו. רוסיה היא מדינה בירוקרטית למדיי ואת ההערכות המנהלתית יש להתחיל כחודש וחצי לפני הנסיעה בהוצאת ויזה (זו עולה כסף כמובן), יש עוד אישורים למיניהם עם ההגעה לרוסיה, החברה תדריך ותסייע בכל מה שכרוך במנהלות כך שאין מה לחשוש.
ז. טיסות- 2 אופציות:

  • יש 2 טיסות בחודש לשדה התעופה הקרוב להר (מינראל וודי- , MRV כשעתיים וחצי נטו טיסה), ב"איסתא" לא ידעו על מה אני מדבר, ב"אופיר" הצליחו למצוא אותן, המחיר -425 דולר.
  • טיסה למוסקבה ומשם למינראל וודי – יקר יותר אך תאריכים גמישים.
  • הייתי ה"צבר" היחיד במטוס, חשוב למצוא מישהו דובר עברית- הטפסים למילוי במטוס- ברוסית בלבד, כנ"ל בחזרה- דובר עברית בשדה התעופה- הצלה.
  • בדיעבד, הלוך -ישיר מהארץ, חזור- דרך מוסקבה וזה בעקבות הגמישות ועל פי תאריכי הטיול.
  • שדה התעופה MRV וכל מה שקורה בו, בעיקר בחזרה לארץ- חוויה מכשלת.

    לתחילת הכתבה

    מה לקחת

4. ציוד: 
בנושא זה אפשר לדון שעות ארוכות, אם מישהו רוצה הרצאה- מוזמן. אנסה לקצר..
א. במידה ונוסעים עם חברה- לא ישנים באוהלים ולא מבשלים על כל המשתמע מכך. סיבה להבאת הציוד הנ"ל (הכרוך במשקל..) היא אם תחליטו לטייל באזור, מה שיכול להיות פתרון טוב למזג אויר גרוע על ההר/ לא מתאים לכם יותר מדי שלג/ המקום נראה כמו שוויץ רק שמשלמים ברובלים, והרבה פחות (אני הבאתי ונהניתי).
ב. רשימת ציוד יש באתר החברה ובאתרי חברות טיפוסים נוספות, והציוד הכרחי.
ג. ציוד ייעודי אפשר לשכור במקום במחיר סביר בהחלט ורבים עושים זאת (לכל האמור אולי 40 אירו), רק לאמור מראש: נעלי פלסטיק, מעיל פוך, גרזן, רתמה וקרמפונים.
ד. שאר הציוד צריך להיות על פי עקרון השכבות, דוגמא ללבוש קיצוני (התמזל מזלי לרוחות 45 קמ"ש C22- עם שלג וטמפ` C17- אך זה רק בפסגה עצמה): נעלי פלסטיק עם 2 זוגות גרביים, מכנסיים טובות מאוד (ללא תחתון ארוך), גופיית צמר, soft shell (במקום פליז), פוך, בלקלווה, משקפי סקי, וכפפות כפולות רציניות.
ה. עוד- גורטקס צריך, רק לחשוב היכן משתלב, בגובה בו יורד גשם צריך אותו לעיתים. מים – שקיות שתייה זה מצוין למעט יום הפסגה בו צריך בקבוקים עם בידוד/ בתיק, תרמיל- אם לא יוצאים לטרקים- אפשר להביא תיק גדול עד למחנה הבסיס בלי לחשוב פעמיים (לא עולה במאמץ), לטיולים ולפסגה- 40 ליטר. מקלות הליכה- חובה,ניתן לשכור, שק"ש- ישנים במבנים מחוממים כך שלא צריך משהו מיוחד (C5- מספק).
ו. השאר על פי הרשימה, במקום יש שתי חנויות להשלמת ציוד (או להשכרה- אפילו פנסי ראש) במידת הצורך עם ציוד ברמה טובה מאוד, המחירים כמעט כמו בארץ.
ז. מזג האויר חם רוב הזמן- כך שלבוש השגרתי הוא מכנס ארוך, חולצה וכובע (קרם הגנה!).
ח. האופציה הנוספת היא קניית ציוד, זו משתלמת רק עם יש עוד אתרים דומים בקנה (הציוד יקר ורובו לא מתאים לאקלים בארץ), ומצריכה מחקר מעמיק בתחום. את הציוד לטיולים מסוג זה אפשר להשיג בשתי דרכים עיקריות:

  • יבואנים בארץ: ציוד לשלג וקרח לא מחזיקים במלאי (בצדק), מצריך הזמנה מראש והמחיר די יקר. עם זאת כל היבואנים איתם דיברתי שמחו לסייע, מצוין לחיוב מתיו, יבואן של OR- כפפות כובעים שכנראה יהיו עליכם, תיקי GREGORY שעליהם אין מה להוסיף, ונעלי Vasque שבמידה ותחליטו לטפס על עוד כמה הרים יש להם את מה שצריך (נשמע כפרסומת אבל ציוד טוב שווה חיים). בתחום הביגוד ניתן למצוא מוצרים טובים בארץ של חברות מצוינות כמו קולומביה ו-Salewa.
  • הזמנה מחו"ל- מגוון אדיר שצריך לדעת לדלל לצרכים, לשלוח לארץ (מכס) או לחבר בארה"ב שיביא.

ט. רפואה (אני לא רופא) ומזון:
1) יש לקחת ערכת עזרה ראשונה, חוץ מהדברים הרגילים אני ממליץ על אספירין וכדורים למחלת גבהים על פי מרשם רופא (לא צריך להגיע למצב שלוקחים אלא לרדת מייד- אבל שיהיה ליתר בטחון).
2) מים- המים בברזים בסדר גמור ולמקפידים יש גם בקבוקים, במחנה המים רתוחים. כדורי טיהור צריך רק אם יוצאים לטרק (יש הרבה מאוד מים).
3) מזון- האוכל מצוין (ואני בררן) ובכמות מספקת, החברה מספקת 3 ארוחות כל יום אם במלון או במסעדה. יש מרכול בעיר במידה וצריכים השלמות (אנחנו לא היינו צריכים), וכן חטיפי אנרגיה בבתי המרקחת (אין כמו חלבה "אחווה" באריזות 100 גרם). לגבי כשרות- נראה לי שמצריך הערכות לוגיסטית.

י. כסף: ממליץ להביא קצת (השער משתנה תדירות) רובלים ובעיקר אירו ולהחליף במקום (לחברה אפשר לשלם באירו אבל לסוחרים ומוניות במידת הצורך- רובלים). בTreskol יש כספומט ונקודת החלפה. יש להשאיר רובלים/ דולרים לשדה התעופה למקרה שיש משקל עודף.

לתחילת הכתבה 

תאור המסלול

5. הטיול עצמו (תאור אינפורמטיבי, לא ציורי..):
א. הטיסה הישירה היא צ`רטר המתבצע פעמיים בחודש על ידי חברה רוסית (KMV), רוב הנוסעים (99%) נוסעים לבקר משפחה ברוסיה/ גרוזיה. חשוב למצוא דובר עברית במטוס שכן הטפסים אותם תדרשו למלא במטוס כתובים ברוסית ויש למלאם ברוסית (שיווק תיירותי זה לא הצד החזק ברוסיה- מלווה את כל הטיול). הטיסה עצמה כשעתיים וחצי. שדה התעופה קטן ואיטי להחריד. מעבר ביקורת הדרכונים יכול לקחת שעה וחצי אבל אין מה למהר כי זמן הורדת הציוד מהמטוס הוא אותו דבר. לאחר איסוף הציוד, היציאה משדה התעופה יכולה לקחת עוד כ 45 דקות וזה ללא סיבה.
ב. לשמחתי שלט בולט של חברת Pilgrim חיכה לי למרות איחור של 3 שעות בהגעה. לחברה יש הסעה עד השעה 19:00 בימי הטיסות, והסעה מעבר לשעה זו עולה 55 אירו (לנסיעה של 3 שעות, ברכב). במהלך הנסיעה נתקלתי בהרבה רכבי משטרה שלשמחתי לא לקחו כסף, אך זה יכול לקרות. אחרי 3 שעות (01:00) הגענו למלון צנוע (שמו שחרזדה) בAzau Vally שם חיכה נציג החברה. החדר ממש בסדר ולשמחתי השאירו לי ארוחת ערב.
ג. בבוקר המחרת פגשתי לארוחת בוקר את חברי הקבוצה שלי- הארלן (44) מארה"ב, בוב (33) מהולנד, ויורי המדריך (קבוצות יכולות להגיע גם ל-25 איש כתלות במספר הנרשמים). במלון משתכנים מטפסים ממדינות רבות והאווירה מצוינת.
ד. מהלך התכנית:

  • בימים השני והשלישי מתקיימים שני טיולים רגליים לא קשים.
  • יום שני לתוכנית- יצאנו לטיול התאקלמות לגובה 3000 מ`. לאחר ארוחת בוקר הלכנו במורד העמק (לאורך הכביש) עד לאחד הערוצים שנקרא Cheget בו יש מעליות ישיבה (2 ברצף, אתר סקי בחורף) אחריהן ממשיכים עוד כשעה וחצי במעלה הערוץ לנקודת תצפית יפה על אלברוס מדרום. בשלב זה הבחנו שבוב לא בשיא הכושר, השפיע (בעיקר עליו) גם בהמשך, אך לא מיהרנו וכולנו הגענו לארוחת צהריים מצוינת באחת המסעדות בערוץ למטה. בסיומו של יום חוזרים למלון (16:00), א. ערב ב19:00 ותם יום.
  • אם יש משהו שאין במקום- זה מה לעשות בזמן הפנוי (שהוא זמן מנוחה והתרגלות, שזה בסדר), על כן מומלץ ספר טוב/ מוסיקה. במלון יש פאב אבל מעבר לילדיי המקום הוא לא נקודת התקבצות.
  • ביום הטיול השלישי נוסעים לאחד הערוצים הגדולים בעמק הנקרא Adylsu בו הולכים על קו רכס בין שני קרחונים עד לגובה 3500 מ`, בעמק יש אתרי טיפוס קרח ומספר אוכפים מהם אפשר לעבור לגרוזיה (פרוצדורה).
  • ביום הרביעי עולים במעליות (3) לטיפוס התאקלמות על ההר עצמו עד ל"דיזל האטס" (4157 מ`) ולאחר מכן חוזרים למלון. ההליכה על ההר מתבצעת בשלג, איטית- על פי קצב הקבוצה, עם מקלות הליכה, ומסתיימת בדרך כלל בשעות אחר הצהריים (בשעות הצהריים מזג האוויר יכול להיות קצת פחות יציב)- רלוונטי לכל טיולי ההתאקלמות על ההר.
  • ביום החמישי עוברים למחנה על ההר עצמו, ומבצעים התאקלמות ל"סלעי פסטקוב" (4500 מ`).יש שתי אפשרויות לינה- ב"חביות" (3800 מ`) או לינה ב"דיזל האטס" (4157 מ`), הבחירה נעשית על ידי החברה על פי מקום פנוי, כאשר בחביות התנאים טובים יותר (חשמל כל היום, קרוואן המטבח המרכזי) אך יש להם חסרון כנקודת התחלת הטיפוס כל יום (הולכים יותר). רוב המטפסים ישנים באחד מהשניים אך יש כאלה הישנים באוהלים לאורך הנתיב (ראו כתבת המועדון האלפיני באתר זה).
  • המרחק בין המעלית לחביות כ-100 מ`. במידה וישנים בחביות ניתן להביא תיק גדול אם כל מה שתרצו, במידה ולנים ב"דיזל האטס" עדיף להביא תרמיל נוח ולחסוך בציוד שכן את הדרך עושים בהליכה.
  • ביום השישי מטפסים לנק` 5000 מ`. בקבוצתי היו כאלו להם טיפוסי התאקלמות הרבים היו התשה, לי אישית זה היה טוב מבחינת בניית הביטחון בתחום.
  • את היום השביעי מנצלים למנוחה ולתרגול/ Belay Self Arrest שהם תרגולות במידה ונופלים במדרון קצת יותר תלול כמו על הפסגות עצמן (שימוש בגרזן קרח ועוד).
  • בעת הטיפוס לפסגה ניתן להיעזר בחתול שלג שיכול להגיע עד סלעי פסטקוב. על פי הנקודה אליה תגיעו תקבע שעת ההשכמה-00:01-02:00 (בליל יום המנוחה) בטיפוס הראשון שלי לא נעזרתי בו, ובטיפוס לפסגה המזרחית שבוע אחר כך עליתי איתו לסלעי פסטקוב, השימוש עולה בין 10 ל40 אירו על פי המרחק ומספר הנוסעים.
  • שעת ההשכמה המוקדמת נגזרת מהשעה בה רצוי להיות על הפסגה מבחינת מזג אויר- צהריים.
  • מהאוכף (ממנו ניתן לעלות לשתי הפסגות), המדרון תלול יותר ויש שימוש בגרזן במקום במקלות (כמשענת ולעצירת חרום). בדרך כלל יוציאו עם הקבוצה מדריך לכל 3 מטפסים כך שבמידה ומישהו לא ירגיש טוב הטיפוס לא יופסק. ההליכה בטור, היקשרות רק במזג אויר קשה מאוד או תשישות (גם להליכה זו יש גם חסרונות והיא דורשת מקצועיות).
  • מזג האויר בו תתקלו בעת הטיפוס לפסגה יכול להשתנות מחמים ובהיר לחלוטין לראות אפס+ תוספות (רוח עזה ושלג).
  • בקבוצתנו יצאנו שני חבר`ה ומדריך מהדיזל האטס, ובחור אחד ומדריך המשיכו עם חתול השלג עד סלעי פסטקוב והחלו לטפס משם. גם את שאר הדרך למעלה עשינו בנפרד שכן הקצב שלנו היה מהיר יותר. הקבוצה נפגשה שוב על האוכף בירידה.
  • לאחר הפסגה מתחילה הירידה הארוכה למטה.. סיום יום זה (השמיני) בין 11:00 ל18:00 לאחריו שינה טובה בחביות.
  • ביום התשיעי יורדים למטה למלון כאשר יום זה ושאחריו הם גם ימי עתודה. בליל יום זה עורכים מסיבונת באחת המסעדות, מקבלים חולצה ותעודה, ומשתדלים לא לשתות יותר מדי וודקה.
  • חברי הקבוצה שלי טסו אחריי יומיים (אחרי סוף שבוע בכפר, וסאונה טובה שמצאנו), אני נשארתי לעוד מספר ימים בעקבות זמניי הטיסות לארץ במהלכם טיילתי באזור (לא חסר איפה) ואף טיפסתי לפסגה המזרחית.
  • מדריך לעליה לפסגה מעבר לתכנית יעלה 300 אירו (...!) אך מכיוון שרוב מקרי המוות על ההר קורים כאשר מטיילים ללא מדריך ומכיוון שהבטחתי לאישה, לקחתי לי בן זוג יקר לפסגה המזרחית (20 מ` יותר נמוכה). יום עם מדריך לכל אתר אחר (כולל הרבה פסגות קשות בהרבה) יעלה 60 אירו בלבד.
  • תם.

    לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×