רגעים של ירוק בווילנה – יום קסום מחוץ לעיר המפתיעה של אירופה

וילנה הולכת ומתגלה כיעד מושלם לחופשה באירופה, בייחוד בטיסה ישירה. חופשה מושלמת בווילנה תשלב סיורים רגליים ברחובות הקסומים של העיר, אבל גם יציאה ליום ירוק שכולו רוגע וחוויות. הנה ההמלצות שלנו
איתן גפני - מערכת למטייל
|

אז הגעתם לווילנה, הסתובבתם בסמטאות העתיקות והקסומות של העיר, לגמתם את הקפה העירוני המשובח, אכלתם נהדר את המאכלים המסורתיים שעושים נעים בלב, ועשיתם מלא שופינג כי ממש זול וכיף לקנות כאן. אבל גם ידעתם מראש שאתם צריכים להשאיר יום אחד לטיול מחוץ לעיר, שהרי – ליטא היא ארץ עם מעל 40% יערות, ועם כל כך הרבה טבע, זה יהיה ממש פשע לא לחקור אותו קצת. אז מה דעתכם לצאת לטיול יום שגם יכניס אתכם לנהר, גם יעמיד אתכם מול טירה עתיקה ומהממת, גם יאכיל אתכם היטב וגם ייקח אתכם לשמיים? הנה, ידענו שנתפוס את תשומת הלב שלכם.

הכירו את טרקאי (Trakai), עיר קטנה וציורית שממוקמת כ 30 ק"מ מווילנה. במרחק כארבעים דקות נסיעה תגלו את הרחובות השקטים של העיר, ואת האטרקציה המרכזית שלה, הטירה העצומה והמרשימה. מומלץ בחום לעשות סיור רגלי סביב חופי האגם שבמרכזו הטירה, לטייל בנינוחות על הטיילת (שבקיץ ובסתיו מלאה במבקרים מכל העולם, אבל ממש לא מרגישה עמוסה), ומי שמחפש גם קצת יהדות, יש לא מעט לגלות אודות הקהילה הקראית שמתגוררת באזור.

אבל לפני שניכנס לכל הפרטים, בואו נדבר על העיר עצמה. לפני מאות שנים, טרקאי הייתה בירת ליטא, והטירה שבמרכזה נבנתה אי שם במאה ה-13 ע"י המלך האגדי של ליטא, גדימיניאס (שעל שמו נקראים לא מעט אתרי חובה בווילנה).

הטירה נבנתה במקור מעץ, ואחרי כמאתיים שנה של מלחמות וכל מיני אירועים שאנחנו בדרך כלל רואים ב"משחקי הכס", הטירה נבנתה מחדש באבן. לפני תקופת השלטון הסובייטי בליטא הוקדשו המון מאמצי שימור לטירה, וכיום ניתן לראות בבירור את מאמצי השימור מכל התקופות, מה שהופך את הביקור למרתק עוד יותר.

אגם מדהים, טירה משגעת © איתן גפני

הטירה ממוקמת במרכזו של אגם גלבה (Galve) היפהפה, הקופא כולו בתקופת החורף – ואז ניתן להגיע לטירה בהליכה על פני הקרח ואפילו בהחלקה על הקרח או על מזחלה. סביב הטירה יש בעיירה בתי מלון וצימרים ומגוון חנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה.

טרקאי אמנם שוכנת על גדות אגם גלבה, אבל מקיפים את העיר כמה עשרות אגמים קטנים יותר, כשהעיר עצמה גובלת למעשה בחמישה אגמים שונים - ועוד לפני שבכלל נכנסים לטירה עצמה, העיירה נותנת את אותותיה והשקט הנפשי מחלחל פנימה במהירות; הרחובות שקטים, האווירה רגועה, ואין בניינים – רק אתם והפסטורליות.

האגם שלא מפסיק לתת

לא ייקח לכם יותר משעה ללכת על גדות הנהר, עם עצירות מתבקשות בדשא או בספסלים; בקיץ ובסתיו תוכלו לראות גולשי סאפ ורוח מתאמנים במי הנהר, עשרות סירות פדלים ומנוע בשיט, ואפילו כמה ספינות תיירים גדולות שחוצות את הנהר. המסעדות על הטיילת מלאות כמעט תמיד, ואם לא מצאתם מקום או שסתם בא לכם קפה על הדשא, הבריסטות הניידות על מכוניות המיני ישדרגו לכם את היום.

אחרי שהכנתם את עצמכם, הגיע הזמן לבדוק את האטרקציה המרכזית של טרקאי: כדי להגיע לטירה אפשר פשוט לחצות את הגשר המרכזי שמוביל אליה או לשוט אליה בסירה (גם סירת פדלים שתוכלו לשכור בכמה אירו בודדים תביא אתכם לשם).

ברגע שתיכנסו לטירה תרגישו כיצד נזרקתם כמה מאות שנים אל העבר, עם שחזור מדויק ואותנטי של אורך החיים בימי הביניים, והרגשה של הליכה בשבילי ההיסטוריה. "איך עוד לא צילמו כאן סדרה של HBO?" תשאלו את עצמכם, ובצדק, בזמן שתצעדו סביב הטירה ותעבירו יד על הקירות ספוגי ההיסטוריה.

הכניסה לטירה אינה יקרה, כ-8 אירו למבוגר, והפעילויות בה מגוונות מעבר למוזיאון והסיורים עצמם, אפשר אפילו לעשות סדנא קצרצרה של ירי בחץ וקשת או ברובה אוויר מחוץ לטירה, ואם יתמזל מזלכם תוכלו להגיע כשמתקיימת הופעת תצוגה של כלי נשק עתיקים שהיא גם אינפורמטיבית אבל בעיקר משעשעת.

יותר טוב ממשחקי הכס © איתן גפני

עוד אטרקציה מאד מומלצת סביב אזור הטירה הוא שיט באגם, שלאו דווקא מתרכז בטירה עצמה. על גדות האגם תוכלו למצוא אינספור סירות להשכרה, בין אם לשיט עצמאי או מאורגן, כשמאורגן יעלה כ 10 אירו בממוצע ויהיה כמעט שעה. השיט הוא חוויה נעימה ורגועה, והסירה תיקח אתכם לפינות חבויות באגם, כמו גם לכמה אתרים מעניינים כמו בית קיט של אציל שהפך להיות בית ספר בתקופת השלטון הקומוניסטי וכיום הוא מוזיאון על גדות הנהר.

אם תרצו לשוט בעצמכם תוכלו כמובן, אך קחו בחשבון שהכי טוב לעשות זאת דווקא בסוף הקיץ או בסתיו, כשכמות המבקרים פוחתת כדי שהאגם יהיה לרשותכם ככל האפשר. כמובן שבקיץ הימים ארוכים יותר ואפשר להישאר באזור האגם והטירה עד שעות מאוחרות בלילה, אבל גם בימי הסתיו אפשר להעביר יום שלם ולצאת מטרקאי רק בשעות הערב, מבלי ששמתם לב כיצד הזמן עבר במהירות.

בנוסף לשיט באגם (שאפשרי לעשות גם בקייאקים), תוכלו לשכור אופניים, לצאת למסלול סביב האגם שעובר גם ביערות הפסטורליים של טרקאי והסביבה, בעיקר בפארק הלאומי של טרקאי שגודלו כ 82 ק"מ מרובע, ונחשב לאחד הפארקים הקטנים אך המקסימים בליטא. את אותם מסלולים ניתן לעשות גם ברגל, תלוי בעונה; בקיץ ובתחילת הסתיו טיולים רגליים פשוטים יהיו חוויה נהדרת, בחורף יש להצטייד היטב ולצאת לסיורים מאורגנים (אין דאגה, לא מדובר במסלולים אתגריים).

אתר כמעט נסתר ופחות פופולארי אצל המבקר הטיפוסי בטרקאי הוא הטירה בחצי האי (Trakai Island and Peninsula) שהיא מבנה קטן וצנוע ביחס לטירה הגדולה, אבל עם היסטוריה לא פחות מרתקת, ויש משהו קסום בטירה הקטנה שכדאי לבדוק. חובבי ארכיטקטורת הכנסיות ישמחו לגלות את כנסיית מריה המקודשת (ברחוב Birutės skg. 5) שאינה מרשימה במיוחד מבחוץ, אך העיצוב הפנימי שלה מהמם.

אפשר גם בשמיים

אין ספק שהטירה מהממת, ויש המון מה לעשות סביבה, אבל אם אתם ממש רוצים לחוות את טרקאי בדרך מקורית, כדאי שתחוו אותה מהאוויר. ליטא ידועה כארץ שטוחה ללא הרים, ותנאי הרוח הנוחים שלה מאפשרים את הטיסות בכדור פורח, שהיא כמעט מסורת לאומית. כמעט בכל עיר בליטא תוכלו לטוס בכדור פורח – כולל בווילנה עצמה – אבל בשום מקום זה לא יהיה כל כך פסטורלי, מרגיע ומפעים כמו בטרקאי.

הטיסה תתחיל מעל הריאות הירוקות שמקיפות את עשרות האגמים שבאזור, ומהר מאד תמצאו את עצמכם במעין טראנס טבעי מהרוח הקרירה שתלטף את פניכם, ולפני שתספיקו להתעורר כבר תהיו בדיוק מעל הטירה עצמה. אם יתמזל מזלכם תוכלו לטוס עם אחד הטייסים המצחיקים ביותר שתפגשו אי פעם – כוכב טלוויזיה ליטאי שהוא גם זמר קריוקי מוכשר שמטיס כדורים פורחים בסופי השבוע, אבל באמת שעם כל טייס תעברו חוויה נהדרת שבאמת אסור לכם לפספס.

אחרי שנחתתם ולגמתם שמפניה בטקס המסורתי והמאד משעשע שהטייסים יערכו לכם, תוכלו לדלג לחלק האקזוטי עבור המבקר הישראלי – הקראים. חוויה בלתי נשכחת בשמי טרקאי © איתן גפני

סיור בעקבות הקראים

מה שבאמת מפתיע מאד בטרקאי הוא הקהילה הקראית העתיקה שמתגוררת בעיירה, שמספר חבריה אינה עולה על 200 בסך הכל. היהדות הקראית היא זרם שאינו מקבל את פרשנות חז"ל או סמכות רבנית לתנ"ך, והם למעשה מפרשים את הכתוב בתנ"ך פשוטו כמשמעו – מה שעורר על הקהילה את הזעם בקרב הרבנים המקובלים בדמי ההיסטוריה.

למרות שבימי הביניים אחוזי היהודים הקראים היה עצום (כארבעים אחוז מכלל היהודים בעולם), כיום ההערכה היא שמדובר בפחות מחצי אחוז בלבד, ודווקא בטרקאי נוכל למצוא קהילה קטנה ומסוגרת שלהם. למעשה, הקראים בטרקאי לא רואים את עצמם כשייכים בכלל ליהדות, אלא כצאצאים של לאום נפרד עם שורשים טורקיים (תודות לרגשות לאומיים מחד וניסיונות להציל את בני העדה מפני הנאצים).

בכל מקרה, אל תצפו לסיורים מודרכים או קבלת פנים לבבית שכן מדובר בקהילה אינטימית שחרדה לפרטיותה, קצת כמו בני האמיש בארה"ב, אבל מצד שני הם לא מסתירים את זהותם ודתם בשום צורה – ולכן תוכלו לחלוף (ואולי גם להיכנס, תלוי היום) על פני בית הכנסת הקראי, שנקרא "כנסה" ולסעוד באחת משתי המסעדות של בני העדה. מומלץ לבדוק את המנה המסורתית של הקראים, ה"קיבינאי" (Kibinai) שהיא גרסה משלהם לאמפנדה הדרום אמריקאית.

בניגוד לבני העדה בישראל שנטמעו בצורה מסוימת בתוך שאר הזרמים ביהדות ונדמה לעיניים חילוניות כי הם אינם מעוררי מחלוקת בקרב הקהילה הדתית, בטרקאי ניתן להבחין בבירור כי אין מדובר בקהילה דתית יהודית כפי שאנחנו מכירים – יש משהו יותר מסתורי ואקזוטי באורך חייהם והפרשנות שלהם לצורת החיים הדתית שלהם מצד אחד, ומרענן מאד מצד שני (לדוגמה, היחס של בני הקהילה לנשים, שהן שוות בדיוק כמו גברים).

את הסיור בשכונת הקהילה רצוי לעשות ברגל, מדובר בכ-30 בתים בלבד עם שלושה חלונות הפונים לרחוב ודלת כניסה בצד הבית, כשהבתים עצמם צבעוניים ומאד בולטים לעין.

טרקאי מהאוויר. צילום: לשכת התיירות של וילנה

תוכלו להגיע לטרקאי ברכב, רכבת או אוטובוס, די בקלות. תחנות הרכבת והאוטובוס נמצאות ממש בכניסה לעיירה שאינה גדולה בכלל, מדובר על הליכה של כ 2.5 קילומטרים מהתחנות עד שמגיעים לאזור הטירה, ובימים נעימים זוהי הליכה רגועה ונעימה, כשהסבירות להתבלבל או ללכת לאיבוד נמוכה מאד מצד אחד – והסבירות להרוויח טיול יום ירוק ומושלם היא גבוהה מאד.

הכותב היה אורח של Go Vilnius, לשכת התיירות של וילנה.

מתכננים טיול בוילנה? הקישורים הבאים עשויים לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
×