סובב אנאפורנה - מטרקים בנפאל (חלק א')

תמונה ראשית עבור: סובב אנאפורנה - מטרקים בנפאל (חלק א') - תמונת קאבר

אוקטובר 2016

לנפאל החלטנו לטוס דווקא במקרה. חיפשנו יעדים שאוקטובר הוא עונה טובה לטוס אליהם ובחיפושים הגעתי לנפאל. היה ברור שמדובר בטיול של טרקים ארוכים וההחלטה הייתה רק אילו טרקים ניתן להכניס לזמן שיכולנו להקציב (קצת פחות מחודש). שלושת האופציות שהיו על הפרק:

מתכננים את הטיול

שלושת הטרקים מפורטים בצורה מדהימה באתר “עפתי” והשתמשנו באתר כדי לתכנן את הטיול וכדי להתכונן כיאות. אז אוותר על חזרה של כל המידע שמופיע שם ורק אמליץ בחום לקרוא את הפוסטים לפני הטיול עצמו. שימו לב, הטרק של האגמים הקפואים נפגע מרעידת האדמה הגדולה ב2015 ולכן הגסט האוסים שם “שבורים יותר” ועדיין מתקנים את עצמם. כמו כן – פעם היה מומלץ להתחיל את השמורה צפונה יותר ולחבר לטרק הלאנגטאנג, אבל חלקים גדולים מהשמורה בצפון נהרסו ולכן כדאי להתייעץ עם הסוכנויות בקטמנדו לפני (הם מאוד תקשורתיים ומעודכנים – הפוסט מ”עפתי” נכתב ב2013 ולכן פחות מעודכן).

התוכנית הטנטטיבית איתה יצאנו מהארץ היא לעשות את האנפורנה (תכננו 10-12 יום שם), לקבל החלטה האם מסיימים את הטרק דרך הפון היל (3 ימים נוספים) או טרקים אחרים באזור. מנוחה קצרה, יתכן רפטינג באזור פוקרה ואת האגמים הקפואים. היינו פתוחים לגמישות בקבלת החלטות. על האוורסט בייס קמפ ויתרנו כי לוגיסטית קשה יותר להגיע אליו (צריך טיסה לשדה התעופה המפחיד בעולם או טרק כפרים שלוקח אותך לתחילת הטרק). החלטנו שאנחנו מעדיפים גיוון על טרק אחד ארוך וגם האנאפורנה הסתמנה כמגוונת יותר לאורך המסלול.

הכנות בארץ

  1. ביטוח טיולים כולל חילוץ והצלה. לשמחתנו לא השתמשנו בזה, אבל מסתמן שישראלים מאוד אוהבים את הטרמפ במסוק מהאנאפורנה לתחתית במקום לרדת למטה ברגל.
  2. סל תרופות חביב שכלל ערכת עזרה ראשונה, לייקופלסט (למניעת יבלות), כדורי כלור (מיותר, הרבה יותר זול לקנות בנפאל), כדורי גובה (חשוב מאוד אם אתם לא חושקים בטיסת מסוק מהאנפורנה למטה. לא הוכח שזה חובה לכולם ומאידך ממזער את הסיכון לחלות במחלת גובה), קל בטן ואלתוש.
  3. ציוד חורף טוב – מעיל גשם, פליז, כובע (לשמש ולשלג), חם צוואר, ביגוד תרמי, גרביים טובות, שכבות נוספות וכל ציוד אחר שיחמם אותכם שם למעלה.
  4. נעלי הליכה טובות ונוחות (עדיף אפילו לתרגל לפני בארץ) ונעליים להחלפה או סנדלים לערב. כמובן כפכפים למקלחת.
  5. לא הבאנו שק שינה, אבל הבאנו פנימית דקה. בשני הטרקים סיפקו שמיכות עבות וחמות ומיטות כל לילה כך שויתרנו על סחיבת שק שינה. היתרון של פנימית זה בעיקר הגיינה – השמיכות והמיטות קצת מעופשות בחלק מהמקומות ונחמד שיש שכבת מגן שקל לכבס.
  6. שכרנו מכשיר לוויני של מגנוס שמספק אות לוויני של המיקום שלנו גם כשאין קליטת סלולר, מאפשר לשלוח הודעות סמס הביתה כשאין קליטת סלולר וכן אות מצוקה ואות “הכל בסדר” להורים לחוצים. השירות גם מאפשר חמ”ל איתור וחילוץ במקרה חירום והמחיר הגיוני. אני לא יכולה להמליץ על השירות בלב שלם. כשהכל בסדר, שליחת האות והסמסים הביתה עבדו והרגשנו בטוחים. לא נקלענו למצב שיש צורך חילוץ לשמחתנו. מאידך נתקלנו בסיטואציה מאוד מסוכנת וכשיצרנו קשר עם החמ”ל לסיוע לא הצלחנו לקבל עזרה או מענה הולם ונאלצנו להסתדר בכוחות עצמנו ובעזרת כוח עליון כלשהו. משחזרתי לארץ ודיברתי עם המרכז שירות הם התנצלו מאוד אבל לא הציעו פיצוי מיוחד ובעיקר הרגשנו שברגע האמת לא היה שם תמיכה אמיתית.
  7. תרמיל יום נוח ותרמיל גדול לפורטר (עדיף עם מערכת גב). הפורטרים יכולים לסחוב עד 15~ קילו בערך אז תארזו בקמצנות.
  8. פנס, מטען ספייר לטלפון (למרות שהיה חשמל כמעט כל יום), קלפים, מצלמה טובה.
  9. כמה תמונות פספורט – לכל מסלול צריך להוציא מספר אישורים ממשלתיים בנפאל ויש צורך בתמונות.

הגעה לנפאל

נחתנו בקטמנדו מאוחר בלילה אחרי עיכוב של הטיסה מהארץ ועיכוב נוסף של הקונקשן בבנגקוק ישר לגסט האוס שהזמנו עוד בישראל. הופתענו לרעה שעל אף הדירוג הגבוה בבוקינג החדרים היו מוזנחים ומלוכלכים (ומעופשים!) והמקלחת זרפה עלינו מים קרים. בבוקר למחרת נפגשנו עם שותפנו השלישי לטיול שנחת יום אחכ (בעיכוב גם הוא..) ויצאנו ליום סידורים עמוס בטמאל (שכונת המטיילים של קטמנדו).

  1. רכשנו סים מקומי של חברת Ncell. כל סוכנות אומרת שיש קליטה של חברה אחרת באנפורנה. המומלץ זה פשוט לקנות סים גם של Ncell וגם של Namaste. בטרק עצמו ברוב הערבים לא תמצאו וייפיי נורמלי ודווקא הקליטת סלולר מחזיקה עד הימים האחרונים של הטיול.
  2. סקרנו את הסוכנויות בעיר – סוויסה האדום, סוויסה הצהוב וFly East. מסתמן שהן כולן מציעות את אותם השירותים, אותם עצות ואנשים ממליצים על כולם. החלטנו על סוויסה הצהוב שהיה הכי נחמד באותו רגע ודיברנו על אופציות למסלול בנפאל. הוא תיאר בפרטים את האנאפורנה, המסלול המומלץ, מקומות הלינה, עלויות, טיולי צד ועזר מאוד. קבענו עם הסוכנות שנצא ביום המחרת בהסעה פרטית לתחילת המסלול עם הפורטרים ישירות מהסוכנות. בנוסף סגרנו 2 פורטרים לשלושתנו. לא התעקשנו לפגוש אותם שהסתבר קצת כטעות – קיבלנו זוג תיכוניסטים שמחים שלא עשו את המסלול מעולם. מצד אחד, הם נהנו מאוד, היו עם הרבה מוטיבציה ואנגלית סבירה פלוס. מצד שני – לא היה להם שום טיפים טובים, הם לא ידעו את הדרך יותר טוב מאיתנו או לנווט והיינו צריכים לדאוג להם שלא יקפאו למוות או יחלו במחלת גובה. בסוף הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר והיתה אווירה שמחה ואף המשכנו עם אחד מהם לטרק הבא, אבל בדיעבד אולי עדיף לפגוש את הפורטרים מראש ולהימנע מבלאגנים פוטנציאלים. בנוסף, על אף ההתראה הקצרה הסוכנות ארגנה לנו את כל האישורים שצריך בשביל המסלול.
  3. החלפנו כסף (700$~ לבן אדם אם זכור לי נכון) דרך הסוכנות. הם מציעים מחירים הרבה יותר טובים מהחלפנים ברחוב, מומלץ. (יש בסוכנות או בחנויות טיולים/ספרים באזור)
  4. קנינו מפה טובה של האזור
  5. קנינו מלא נשנושים של אגוזים, בוטנים, שוקולדים (ובמבות שהבאנו מהארץ)
  6. מצאנו גסט האוס נורמלי לאותו לילה (red planet) ואכלנו

האנאפורנה

החלטנו לנסות לעשות את האנאפורנה ב14 יום. נדלג על היומיים הראשונים של הכפרים ובמקום נסע בג'יפ ונתחיל מהכפר Syange. נוסיף עוד 2-3 יומיים של טיול צד באגם טיליצ'ו וכן נעשה יום מנוחה במנאנג של הסתגלות לגובה. את הטיול נסיים בג'ומסום לאחר הפאס ומשם נסע לפוקרה. את ההליכות אנחנו עושים בקצב איטי מאוד, הרבה עצירות לנשימה, לצילום ולהנות מהנוף וכן עצירה מכובדת של חצי שעה או שעה לארוחת צהריים בכפרים בדרך לפי הרעב. יש לציין שאוקטובר זה ממש שיא עונה אז בקבוצה גדולה ועם פורטרים לעיתים נאלצנו לחפש גסט האוס לא מעט זמן בגלל תפוסה מלאה.

יום 1

זמן נסיעה: 11.5 שעות

מוצא: קטמנדו

יעד: Syange

גובה סוף יום: 1,211 מטר

יצאנו מקטמנדו בואן שסיפקה הסוכנות, מלווים בפורטרים ובישראלים נוספים. נסענו במשך 8 שעות לעיירה Besisahar (כן, זה עיירה בבסיס ההר וזה השם האמיתי שלה) ממנה ניתן להתחיל את הטיול ברגל. שם בודקים את האישורי מסלול שלנו לראשונה וכן תופסים ג'יפים הלאה. אנחנו החלטנו להמשיך בג'יפ עד העיירה Syange כך שבילינו 3-4 שעות נוספות קופצניות במיוחד וכך דילגנו על יומיים מהמסלול. זה טריק שהסוכנויות ממליצות עליו לכל הישראלים ולכן הגענו בשעת לילה לגסט האוס מלא בישראלים שהגיעו ומחכים לאוכל. הגסט האוס יחסית יקר ולא כל כך מומלץ – אבל בגלל שהגענו בחושך מוחלט והיה טפטוף קל לא הלכנו לחקור ולגלות שבמרחק כמה מאות מטרים יש מספר גסט האוסים נוספים בהמשך הכביש. אכלנו תפוח בדבש והרמנו לחיים לכבוד ראש השנה והתכוננו למחרת לתחילת הטרק. כבר מהערב הראשון קיבלנו את “הדיל הישראלי” שאומר שלא משלמים על החדר אלא על ארוחת ערב ובוקר בגסט האוס בלבד ומכאן שמתחייבים לאכול את הארוחות שם. מומלץ להזמין את הארוחת ערב ברגע ההגעה וכן את ארוחת הבוקר כיוון שלוקח הרבה זמן להכין והם אוהבים לתכנן מראש.

יום 2

זמן הליכה: 7 שעות

מוצא: Syange

יעד: Tal

גובה סוף יום: 1,700 מטר

הלכנו בנחת מ09:00~ בבוקר בערך בדרך ג'ונגלית ויפה ובדרך עוברים הרבה מפלים. הכפר Tal חביב ומזמין, הוייפיי עובד, הגסט האוסים צבעוניים נקיים ומזמינים ובפאתי הכפר יש מפל יפה שמשקיף עלינו. מרוצים, סיימנו את היום ראשון בגסט האוס peaceland והתיישבנו לשחק קלפים עם קבוצה של 4 ישראלים שעתידים להתלוות אלינו עד סוף המסלול. כך שהפכנו לקבוצה של 7 ישראלים ו5 פורטרים (הידועים בכינויים הפאשינסטות – בגלל הג'ינסים והג'ל בשיער).

206ec09b275f63aab7a9bc366c1c1817.jpg?l=6

יום 3

זמן הליכה: 7.5 שעות

מוצא: Tal

יעד: Danque

גובה סוף יום: 2,200 מטר

יום עם הרבה גשרים לחצות שסיימנו בגסט האוס Snow Land. הלחות די רצינית והכביסה שניסינו לעשות עוד לא ממש התייבשה.

4f0d69d273919df08b90883d5d318152.jpg?l=6

יום 4

זמן הליכה: 7.5 שעות

מוצא: Danque

יעד: Chamen

גובה סוף יום: 2,700 מטר

הלחות מתחילה להתפוגג והיום הזה מזמן עלייה קשה.גם כאן ישנו בגסט האוס שנקרא peaceland. פה התחלנו לקחת כדורי גובה, 48 שעות לפני שעוברים את הגובה 3,500 מ'.

cff66dad9daedd3ecc1f399a58cc362b.jpg?l=6

יום 5

זמן הליכה: 7 שעות

מוצא: Chamen

יעד: Upper Pisang

גובה סוף יום: 3,310 מטר

את היום הזה בילינו עם גשם קל והנופים מתחילים להשתנות מהג'ונגלים ומפלים ליערות ומצוקים חשופים. את היום הזה ניתן לסיים בUpper Pisang כדי להמשיך מסלול מעט קשה יותר ביום המחרת לManang אך מתגמל בצורה מדהימה, או לינה בכפר למטה יותר- Lower Pisang שם יש הרבה יותר אופציות לגסט האוסים ולרוב ממשיכים במסלול סולידי יותר הנגמר באותה נקודה. הגענו בשעה מאוחרת יחסית והיה לנו קשה למצוא גסט האוס לקבוצה גדולה. לבסוף מצאנו בחור נפאלי רוטן שאירח אותנו בHouse of Yak and Yeti יחד עם מעט חולדות ועטלפים (:/). עם התפזרות הגשם והעננים ראינו לראשונה את רכס האנאפורנה המושלג.

23ec9dd1d2e3f4e8e161c1f7504b719f.jpg?l=6

יום 6

זמן הליכה: 8-9 שעות

מוצא: Upper Pisang

יעד: Manang

גובה סוף יום: 3,540 מטר (במהלך היום מעפילים ל3,730 מטר)

המזג אוויר בחר יום מושלם להיות בהיר ורכס האנאפורנה ליווה אותנו לאורך כל היום במלוא הדרו. הגענו בשעה מאוחרת יחסית כבר בשקיעה והתפוסה בManang הייתה מאוד מלאה, מכל הגסט האוסים בעיר נותר רק אחד עם מקום לכמות האנשים והוא סיפק לנו hot bucket (מקלחת דלי חם מרעננת) לכולם.

e1357d7682bdfe59394fa7a4552405fc.jpg?l=6

יום 7

זמן הליכה: 4~ שעות

מוצא: Manang

יעד: Manang

גובה סוף יום: 3,540 מטר (במהלך היום מעפילים ל3,700~ מטר)

היום הזה הוקדש למנוחה בManang והסתגלות בגובה. העיר מציעה בית קולנוע, מסעדות, קצת חנויות ומרכז מטיילים שמציע הרצאות על מחלות גובה. בגלל שיש לנו נסיון קודם עם גבהים והתמודדות עם המחלה ויתרנו על ההרצאה והחלטנו לצאת לטיול יום קצר. האופציות המוכרות הם אגם גאנגפורנה והאגם הקפוא. האגם הקפוא הוא טיול יום די רציני שיכול לקחת יום שלם, עם עליה לגובה והומלץ על מדריך שמכיר את הדרך. אנחנו החלטנו ללכת לאגם גאנגפורנה ולהקל על עצמנו. האגם נמצא ממש מחוץ לעיר ומספק תצפיות יפיפיות על העמקים מסביב. אחרי עליה קצרה לאגם אפשר להמשיך בעליה לתצפית גבוהה יותר על הקרחון. התצפית מדהימה ומומלצת וללא ספק עוזרת להסתגל לגובה (או לפחות לתחושה הנהדרת הזאת שלנשום זה פריבלגיה). בנוסף ניצלנו את הזמן לשאול במרכז המטיילים על מזג האוויר הצפוי באגם טיליצ'ו שמומלץ ללכת אליו רק במזג אוויר טוב. ראשית כי הדרך קצת מסוכנת וכוללת מפולות סלעים במזג אוויר גשום ושנית כי לא ניתן לראות את האגם במזג אוויר גשום. מזג האוויר המשיך להאיר לנו פנים וקיבלנו אור ירוק לצאת לטיול.

2042b260a29a49ff86e63f903c6db5e8.jpg?l=6

יום 8

זמן הליכה: 8-9 שעות

מוצא: Manang

יעד: Tilicho base Camp

גובה סוף יום: 4,165 מטר

יצאנו לדרך מדהימה לעבר הבסיס של טיליצ'ו. שילמנו תוספת סיכון לפורטרים (שהסוכנות הכינה אותנו מראש לגביה) ווידאנו מזג אוויר יום לפני. יצאנו מוקדם כדי לתפוס מקום בגסט האוסים בסוף כ יש שם רק 3. בצהריים עצרנו בSeeree Kharka, הכפר היחידי בדרך ושריינו לנו לינה ללילה של יום אח”כ. המשכנו בדרך ואכן המסלול לא מומלץ לאנשים עם פחד גבהים. הצוקים תלולים מאוד וחלקים מהמסלול בעלי סיכון למפולות סלעים. בכל זאת, הדרך פשוט עוצרת נשימה. הגענו לקראת ערב לבייס קאמפ וגילינו שהיום היה ערפל באגם ולכן אנשים רבים החליטו להישאר לילה נוסף ולכן התפוסה מלאה. ארגנו לנו באחד הגסט האוסים מזרונים ושמיכות וישנו בחדר האוכל של הגסט האוס ביחד עם כל הפורטרים. היה נחמד מהחום של התנור (שלא קיים בחדרים, רק בחדר האוכל) עד שגילינו שהחוויה מספקת גם עכברים. שרדנו את הלילה בכל זאת.

a8c98e8bcab6e716cebb8fee96c88238.jpg?l=6

יום 9

זמן הליכה: 8.5 שעות (~5.5 שעות לטיליצו' וחזרה ו3 שעות לסריקרקה)

מוצא: Tilicho base Camp

יעד: Shree Kharka

גובה סוף יום: 4,076 מטר (במהלך היום מגיעים ל5,100 מטר)

לאחר לילה רדוף עכברים השקמנו ברבע ל5 כדי להתחיל את הטיפוס לאגם טיליצו' (גובה 5100 מ') כיוון שבגלל הגובה מומלץ להגיע לפני 9 בבוקר כי הרוחות עזות. כבר אחרי עשרים דקות הרגשתי שתוקפות אותי סחרחורות והבנתי שהגוף אומר שהגובה לא טוב לו. בצער רב החלטתי שאת היום הזה אני אעביר במנוחה והסתגלות. שאר הקבוצה המשיכה את הטיפוס וחוותה את היום היפה ביותר בטרק. המזג אוויר היה מהמם (במיוחד אחרי הערפל של אתמול). הטיפוס הוא 3 שעות מאומצות בעליה תלולה ואת הציוד השארנו בגסט האוס למטה. באזור 12:00 הקבוצה חזרה לגסט האוס, נשנשנו צהריים ואחרי התאוששות שלהם וסיום הספר שלי יצאנו ל3 שעות נוספות ללינה בסריקרקה.


983ba338933b5f319c3a11b9269ed32a.jpg?l=6

7dc20ea7d5d85dfdd15b667ad3ef3968.jpg?l=6

יום 10

זמן הליכה: 5 שעות

מוצא: Shree Kharka

יעד: Ledar

גובה סוף יום: 4,200 מטר

יום רגוע ויפה, התקדמנו עד לדר כדי שיום המחרת יהיה קצר במיוחד ונינוח יותר לפני העליה לפאס. היום מלא ביקים שרועים באזור.

9e3fbfea34655655e9093442cc83bbdc.jpg?l=6

23b05e07b9472d57b69a04c34666c7de.jpg?l=6

יום 11

זמן הליכה: 3 שעות

מוצא: Ledar

יעד: Thorong Phedi

גובה סוף יום: 4,450 מטר

התעוררנו בשעה לא מוקדמת והגענו למחנה הנמוך מבין שתי המחנות לפני הפאס. הוא היה גדול יותר ומזמין ובגלל שמועות על לילות לא נעימים בהיי קמפ, החלטנו להישאר כאן ולשחק קלפים ולנוח לפני יום המחרת.

05fc07e6d74b3c2b0911a48955417d51.jpg?l=6

יום 12

זמן הליכה: 7-8 שעות

מוצא: Thorong Phedi

יעד: Jomsom

גובה סוף יום: 2,720 מטר (במהלך היום מעפילים ל5,416 מטר)

השקמנו ברבע ל3 (כן!) כדי לאכול ארוחת בוקר ולצאת לעבר הפאס כדי להגיע לפני הרוחות. העלייה תלולה בחלקה הראשונה וקשה בהמשך בגלל דלילות האוויר. כאן לראשונה גילינו שאכן היו הרבה מטיילים איתנו במסלול, כי כולם יוצאים באותם שעות בשיירה ארוכה של פנסי ראש בשביל נחש והחוויה מגניבה מאוד. לאורך הדרך מפוזרים סוסים ופורטרים לעזור (בתשלום) במידת הצורך. הבוקר קפוא במיוחד, אנחנו עם כל השכבות עלינו ועדיין מסביבנו שלג ומעט רוחות והמים קופאים בשקיות. לאחר 4 שעות אנחנו מגיעים לפאס המיוחל שם יש בית תה מפוצץ עד אפס מקום. מצטלמים, שרים את שיר הפסגה שקבענו מראש, מאבדים תחושה באצבעות לחלוטין (מגלים שמינוס 10 מעלות ויש גם רוח) ומחליטים שעשר דקות בפאס מספיקות. ישר פוצחים בירידה התלולה לMuktinath ובערך 4 שעות אחר כך (כולל ארוחת צהריים בדרך) ו1600 מטר של ירידה שוברת ברכיים הגענו. משלג ויערות גשם הגענו לצד המדברי של המסלול. העיר חולית ומאובקת ואחרי חקירה קצרה נראה שמלאה בעקבות חג של המקומיים. אנחנו מחליטים להמשיך לג'ומסום, העיר הבאה ותופסים אוטובוס של שעתיים מהרגע להרגע. על אף שג'ומסום עיר גדולה מאוד וכוללת שדה תעופה והמוון גסט האוסים – גם היא מפוצצת אנשים בגלל החג. מעבר לכך בגלל רוחות רציניות לא יצאו טיסות כבר יומיים לעבר פוקרה ומטיילים תקועים שם. אחרי חיפוש של שעתיים ביום הקשה הזה מצאנו מלון מוזנח לשהות בו וקרסנו לישון, מאוכזבים מהאווירה במקום. הזמנו למחרת ג'יפ יקר שיקח אותנו לפוקרה.

1e1629242572022f666e6ff42d40fe4f.jpg?l=6

יום 13

זמן נסיעה: 14 שעות

מוצא: Jomsom

יעד: Pokhara

אנחנו מתעוררים בבוקר כדי לגלות שהג'יפ הבריז לנו. מדיבור עם מטיילים אחרים מסתמן שאין אוטובוסים, הטיסות מלאות לימים הבאים ואין ג'יפים שמוכנים לצאת בגלל החג. אנחנו מתחילים להרגיש כלואים בעיר הנוראית הזו ומסתובבים בעיר עד 9 כדי למצוא אוטובוס או ג'יפ שיסכים להסיע אותנו ולבסוף יוצאים עם אוטובוס מקומי. הנסיעה צפויה לקחת כ10 שעות ואנחנו יושבים במושב האחורי בכיסאות ללא ריפוד שחלקם אפילו לא מחוברים לאוטובוס כמו שצריך. הנסיעה מטלטלת ומתגלה כמפחידה מאוד כשהאוטובוס נוסע בכבישי בוץ, על קצות צוק ולפעמים נוטה בצורות מפחידות. בלי להתבלבל התחלנו לבקש מהנהג לעצור את האוטובוס לפני קטעים מסוכנים ולעבור אותם ברגל.

השעות עוברות ונראה שאין סיכוי שמגיעים לפוקרה ב10 שעות. אנחנו עוצרים לעת ערב בעיר קרובה לפוקרה ומגלים שהנהג צריך לעצור לתיקון הפנסים ומתעכבים בשעה נוספת. הגשם יורד וכשהוא מתחזק הנהג שולח את הפורטרים שלנו לכסות את התיקים שעל הגג (שנרטבו כהוגן. החלטה נכונה לפני הנסיעה – ארזנו את תוכן התיקים בשקיות בנוסף לכיסוי גשם וכך התיקים נרטבו אבל הבגדים לא). באיזשהו שלב יורד ערפל ואנחנו רואים שלנהג אין אורות ערפל רק רגילים ושהוא לא מצליח לראות את הדרך ומציץ מהחלון. הכרחנו את הנהג לעצור למורת רוחם של כל הנוסעים, כדי לתת לערפל צ'אנס להתפזר ולא לסוע בעיוורון מוחלט. לנהג גם לא היו אורות אחוריים ולכן השתמשנו בפנסי ראש שלנו כאורות מצוקה להימנע מתאונה עם אוטובוסים אחרים. בשלב זה יצרנו קשר עם מגנוס חילוץ כדי להזמין ליווי משטרתי או אוטובוס חלופי (מרחק שעה וחצי מפוקרה בלבד). היה שישי בערב והמוקדנית רק ידעה “להפעיל ביטוח” ולא היה שום חמ”ל או איש קשר לדבר איתו במקרה הזה והבנו שאנחנו לבד. הנהג נהיה קצר רוח והבנו שאנחנו מסתבכים. לבסוף החלטנו שהדבר החכם לעשות הוא לחכות לאוטובוס אחר (שכן היה לו אורות ערפל) ופשוט לסוע צמוד אליו, כך נדע שאנחנו על הכביש עד שנצא מהערפל. השיטה עבדה והגענו סחוטים לפוקרה ב12 וחצי בלילה ונישקנו את האדמה.

לסיכום – הדרך הזאת מסוכנת בצורה יוצאת דופן – הכלי רכב לא מתוחזקים לסוע בה, יש מפולות, חסימות בוץ רבות שעיכבו אותנו 3 שעות לא מתוכננות, מפלים שנופלים לכביש וצוקים. ממליצה בכל הלב להימנע מהנסיעה. אופציות נעימות יותר היתה טיסה (לא יקר ולוקח 45 דקות) או לסוע רק עד אמצע הדרך (Tatopani), לעצור במעיינות החמים לילה ולהמשיך יום למחרת בנסיעה קצרה יותר במהלך היום או בהליכה רגלית של יומיים שלושה לפוקרה. האזור אגב כבר לא מדברי אחרי ג'ומסום אלא מיוער ומשופע פסגות מושלגות ומפלים ונראה שנהדר ללכת בו. לנו נשאר טעם חמוץ של החוויה הזאת ויש וכדאי להימנע ממנה.

4d1a102bd8dab5ff284775edef6cc568.jpg?l=6

ימים 14-15

אחרי 13 יום מתישים וארוכים, נחנו בפוקרה המתוקה. נהננו מגסט האוסים זולים, נקיים ומטופחים (במחירים שפויים ביחס לקטמנדו). אכלנו במסעדות (למרות שעדיין עדיף לוותר על הבשר) ובעיקר מלא פיצות. עשינו קצת שופינג ברחוב הראשי וטיילנו מסביב לאגם בעיר. אחרי מילוי מצברים החלטנו להמשיך לטרק הבא ולשם כך, עלינו לחזור לקטמנדו. למקרה שתהיתם – יומיים למילוי מצברים זה לא מספיק לחלוטין :), במיוחד אם צפוי נסיעות אוטובוס נוספות בנפאל.

המשך בפוסט הזה.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של שירן ח.?

הפוסט הבא ›
האגמים הקפואים (טרק גוסאיקונדה) - מטרקים בנפאל (חלק ב)
האגמים הקפואים (טרק גוסאיקונדה) - מטרקים בנפאל (חלק ב')
מתוך הבלוג של שירן ח.
09-09-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
איסלנד למיטיבי לכת - חלק ג (הפיורדים והמערב)
איסלנד למיטיבי לכת - חלק ג' (הפיורדים והמערב)
מתוך הבלוג של שירן ח.
25-08-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של שירן ח. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

אחלה סיפור!

גם מסע של 1000 מילין מתחיל בפוסט קטן...
השב  · 

סובב אנאפורנה

השב  · 
השב · 

אנאפורנה

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×