יום שוק באשחבד

בכל יום ראשון נערך ה- Tolkuchka Bazar מחוץ לעיר אשחבד. בשוק ניתן למצוא פירות וירקות, תבלינים, מאפי בצק ממולאים בבשר, כלי בית, כלי נגינה, כובעים מצמר כבשים, תכשיטים, עבודות יד רקומות ועוד. בקיצור באזאר מאוד ססגוני, גדול ומלא חיים.
rrr85
|
תמונה ראשית עבור: יום שוק באשחבד

באזאר אשחבד

התעוררתי מוקדם מהרגיל, בבוקר יום ראשון כי בכל יום ראשון נערך ה- Tolkuchka Bazar . הבאזאר מתקיים מחוץ לעיר אשחבד Ashgabad, תחת כיפת השמיים, כ- 15 דקות נסיעה בלבד באוטובוס. המתנתי לו דקות ספורות בלבד. זהו אוטובוס ישן, קטן ומקומות הישיבה בו ספורים וצפופים. עלות הנסיעה היא 1500 manut. ניתן גם להגיע במונית שעולה שני דולר אך מכיוון שרציתי לחוות את התרבות ולהתחכך עם תושבי המקום בחרתי באפשרות הראשונה. לא חשתי פחד או אי נוחות בנסיעה באוטובוס, רק החום הכבד העיק.
לפי כמות האוטובוסים והמכוניות המגיעים למקום נידמה כי כל תושבי האזור מגיעים לבאזאר.

בפתח הבאזאר נשים תורכמניות מציגות את מרכולתם פירות וירקות: עגבניות, מלפפונים, שזיפים, אפרסקים, בצל, אבטיחים, מילונים, תבלינים שונים, ביתני גזוז, פנטה, קוקה קולה סודה, מאפה בצק ממולאים בבשר המטוגנים במקום, לחם שטוח ועגול, ילדים נושאים קופסאות קרטון מסתובבים בין האנשים ומוכרים גלידה בגביע, גברים מוכרים כלי בית, נורות, סכינים, וינטלטור, כלי נגינה, כובעים העשויים מצמר כבשים, ארנבים ושועלים תכשיטים מסורתיים, עבודות יד רקומות: בד, תיקים, כיסויים לכריות, מפות, בדים צבעוניים, מטפחות צבעוניות, שמלות ועוד. בקיצור באזאר מאוד ססגוני, גדול ומלא חיים. כל מה שחפצה נפשך תוכל למצוא כאן בבאזאר אפילו תרנגול וכבשה. אך גולת הכותרת הם השטיחים הגדולים העשויים עבודת יד, רובם בצבעים אדום. מעולם לא התרשמתי כל כך משטיחים.

רבים מהסוחרים ניגשו אלי עם מחשב קטן בידם, הקלידו מחיר וניסו למכור לי כמעט כל דבר. סמוך לשעה 13:00 רוב הסוחרים קיפלו את מרכולתם ואני פסעתי אל עבר האוטובוס בחזרה לעיר. אשחבד היא עיר נקייה. העישון ברחוב אסור וכן השלכת פסולת. הבתים בנויים בנייה סובייטית המזכירים שכונת רכבות.  כמעט בכל בית יש צלחת לווין, הקולטת את הטלויזיה הרוסית. הנסיעה באוטובוס בתוך העיר זולה אך תמיד צפוף והתשלום נעשה כאשר אתה יורד מהאוטובוס. כל מכונית משמשת גם כמונית. רק סמן בידך למכונית. אך אל תצפו למכוניות חדשות רוב המכוניות ישנות, מכונית לאדה סובייטית אבל תיקח אותך לכל מקום שתחפוץ. את Ilya פגשתי באמריקן סנטר (American Center), כאן ניתן מידע לגבי לימודים בארצות הברית (אוניברסיטאות, בחינת כניסה) וכן תמצאו מחשבים עם גישה לאינטרנט. Iilya
 
בחור בשנות ה- 20 לחייו ממושקף שחולם על עתיד טוב יותר באמריקה . "שלחתי היום הרבה אי-מיילים לאוניברסיטאות שונות, אני גם צריך מילגה", אמר. האנגלית שבפיו לא היתה מהמשובחות אך בהחלט היתה מובנת וכך מצאתי את עצמי בחברת Ilya ברחובות העיר, נוסעים באוטובוס לבקר במוזיאון הלאומי. "זה לזכר מלחמת העולם השניה" הוא הצביע על עבר אנדרטה וזה לזכר רעידת האדמה שפקדה את העיר".  בסמוך ניצב מגדל Arch of Neutrality בגובה 75 מטרים שהעלייה אליו היא באמצעות מעלית שקופה המשמשת לתצפית מלמעלה כמו ממבט עינה של ציפור על העיר. למגדל שלוש רגליים ובראשו פסל בצבע זהב. עלינו ביחד במעלית למעלה ובתצפית הוא הסביר: את רואה זה ארמון הנשיא, לידו נמצא היכל הצדק". אח"כ הלכנו לראות את ארמון הנשיא, אבל חייל שראה אותנו סימן לנו לעזוב את המקום. ארמון הנשיא מרשים ביופיו בהתחשב בעובדה שאלו הם משרדיו. הבניין בצבע לבן עם מראות וצבעי זהב, ומזרקה מרשימה ביופיה.

"אני צריך ללכת עכשיו" אמר Ilya וסידר את משקפיו. הודיתי לו על הסיור, החלפנו כתובות אי-מייל ונפרדנו כידידים. בוקר יום שני, התלבטתי לאן לנסוע ל- Chuli שבו אוכל לצאת להליכה רגלית של חמש שעות או ל- Firyusa עיר השוכנת בין ההרים. מכיוון שהיה חם בחרתי ב- Firyusa אוטובוס לעיר יוצא מנמל התעופה הישן, לא ידעתי היכן תחנת האוטובוס לנמל התעופה הישן. ניגשתי לבחורה צעירה ושאלתי "אוטובוס Firgusa" היא לא הבינה בהתחלה אך לאחר מספר דקות היא חייכה סימנה לי לבוא עימה ולקחה אותי לתחנת האוטובוס.
אוטובוסים ל- Firyusa יוצאים כל שעה והנסיעה אורכת כשעה. עלות הנסיעה 500 manat.

לתחילת הכתבה

העיר פיריוסה

בתחנה פגשתי באם ובתה ממוצא ארמני. הבת שוחחה עימי באנגלית וכך גיליתי שידידה גר בתל אביב. הנוף החולף על פניך בנסיעה הוא נוף מדברי, הרי הקופט דוג המרשימים ביופיים, הדרך לפירוזנה מרשימה, הרים גבוהים, עמק ירוק ונחל הזורם ביניהם. הבטתי בפליאה בהרים הגבוהים בצבעי החום, מתרשמת מיופי המקום. הבחורה שישבה לצידי הפנתה את תשומת ליבי "זה הכביש שרק הנשיא שלנו יכול לנסוע בו, הוא גר כאן באיזור" לאחר מספר דקות האוטובוס נעצר. "ביקורת משטרה" היא הסבירה. שוטר עלה לאוטובוס וערך ביקורת דרכונים. הוצאתי את דרכוני אך האמא של אותה בחורה הסתירה את דרכוני ואמרה משהו ברוסית לשוטר. הראתה לו שני דרכונים תורכמנים והשוטר המשיך לבדוק את נוסעי האוטובוס. "היא אמרה לו שאת אחותה אחרת הוא היה בודק אותך" התפלאתי מהעובדה שאותו שוטר האמין. אחד הנוסעים הורד מהאוטובוס "זה הדוד שלי הוא בא לבקר אך אין לי את ה- ovie", הסבירה ומבט דאגה בפניה. סמוך לכניסה לעיר ירדה הבחורה עם אימה והן נופפו לי לשלום.

העיר Firyusa שוכנת בין הרים גבוהים, הרבה עצים בה, אך העץ המרשים ביותר נמצא בתוך גן. אחד הילדים הוביל אותי אל הגן. לא ידעתי בהתחלה לאן מועדות פניו אך בכל זאת הלכתי בעקבותיו. הוא שאל לשמי ומאיפה אני והושיט לי מישמש.בתוך הגן נמצא עץ שמתוך הגזע מסתעפים עוד שבעה עצים והוא נקרא "שבעת האחים", הילד אמר שלום וחזר על עקבותיו. הסתובבתי בעיר מתרשמת מההרים הגבוהים הסובבים אותה, מציפור כחולת כנפיים, מהשקט ומהרוח הקרירה הנושבת בין העצים.
ישבתי על אבן וחשבתי, חשבתי על האנשים בארץ זו.

מעולם לא פגשתי אנשים חמים ומסבירי פנים כל כך. אנשים שתמיד יעזרו לך להגיע לכל מקום שתשאל, חשבתי על המשפחה החמה שאצלה התארחתי.הילדים שתמיד ניפנפו לי לשלום שחזרתי אל הבית. הצטערתי שאינני דוברת את השפה, אילו כן בוודאי היה הרבה יותר מעניין, אך למרות קשיי השפה יכולתי להבין את החמימות שהקרינו שהתבטאה דרך העבודה הקשה שעמלו בהכנת השטיחים ובתפירת השמלות הרקומות. אנשים פשוטים אך מיוחדים.

החלטתי להישאר עוד יום בחברתם לפני שאסע ל-Mary אחרי הכל- אין מה למהר...

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×