יומן מסע לוייטנאם - דצמבר 2015, חלק 8

תמונה ראשית עבור: יומן מסע לוייטנאם - דצמבר 2015, חלק 8 - תמונת קאבר
Hoi An Japanese Covered Bridge

3/1/2016, יום ראשון

מז״א ממשיך להיות מעונן וגשם קל. הלחות עלתה באופן ניכר.

ירדנו לאכול ארוחת בוקר מעולה במלון והלכנו ברגל כרבע שעה לכיוון העיר העתיקה. באמצע הדרך, מצד שמאל, היה שוק קטן, אליו נכנסו. תמיד מעניין לראות מה המאכלים, הירקות והפירות שמוכרים במדינות זרות.

בכניסה לעיר העתיקה (שהיא אתר מורשת עולמי של UNESCO), כמו בכל מקום תיירותי אחר בוייטנאם, יש בותק׳ה למכירת כרטיסי כניסה, שמאפשרים כניסה ל- 5 אתרים לפי בחירה. כל הרוב מלא במנורות סיניות שנדלקות בחשיכה ויוצרות אפקט מרשים.

50924d5a5e6ecea3a4d94ed4656b607c.JPG?l=8

הלכנו עוד כ- 10 דקות בהתאם למפה שקיבלנו כשרכשנו את הכרטיסים ועד מהרה הגענו לגשר היפני המקורה, גשר קטן (ומקורה) מעץ, שנקרא גם גשר הפגודה, שנבנה במאה ה- 16, ושנקרא כך כי בצידו הצפוני יש פגודה בסגנון ופני, שנועדה להגן על המלחים. לאחר שנכנסים לגשר רואים (בצד המערבי) 2 פסלי כלבים, אחד מימין ואחד משמאל. בצידו השני (המזרחי) של הגשר יש 2 פסלי קופים. קיום 2 בעלי החיים האלה (המשויכים ללוח השנה הסיני) מרמז כביכול שמשך בניית הגשר ארך כשנתיים, דהיינו החלה בשנת הקוף והסתיימה בשנת הכלב). אך מכיוון שהמשמעות היא משך בנייה של שנתיים, והגשר הזה הוא בסופו של דבר קטן ופשוט, אז נראה שלא זה ההסבר... יש עוד מגוון הסברים אך אין תשובה מוחלטת.

c1ecdeb3356ffd696442c260d622ddbd.jpg?l=8

רוב הבתים בעיר העתיקה צבועים בצבע כתום משמש. גם כאן יש סבך חוטי טלפון ואחרים, שמפריע לצלם את הבתים היפים. העיר יש מספר אטרקציות, כשלדעתי היפות ביותר היו השוק המרכזי (Cho Hoi An), שפזור על שטח לא קטן, ובתי ההתכנסות הסיניים Quang Trieu, Trieu Chau Fujian (Phuc Kien) שהיה פשוט מדהים.

c12d09cb8f17a7d308fdf377ce63df2f.JPG?l=8

8327347636470588c7593884dbc268c9.jpg?l=8

ba6424ab788c22bcfe32af31cbe8d8ae.JPG?l=8

בתי ההתכנסות הסיניים שימשו את הסוחרים הסיניים למפגשים חברתיים וסיוע כלכלי לבני עמם שהגיעו לכאן מסין. בעיר יש 5 כאלה, כולם ממוקמים ברחוב Tran Phu, כשזה שנועד לתמוך באוכלוסיית מחוז פוג'יאן Fujian שבסין, ה- Phuc Kien, הוא היפה ביותר.

11affa4f6902442bb25c896523efe04f.jpg?l=8

9294b1b7c219b9e80a2ddd0e642c88e9.jpg?l=8

a376c3deb3d263fe963aa74d46298783.JPG?l=8

7dc823aaa8829e342f1c742d9f540936.JPG?l=8

729b36422779166767ef3ab013a5537a.JPG?l=8

a5c3e48ec2e4e8c8b7de1e77ae217a59.JPG?l=8

df553e1edd6adab632c6df413c169cb4.JPG?l=8

94a9170400b4fe5c568c9053abe31d05.JPG?l=8

64331eea994eaa5b9d2f60dbec045994.JPG?l=8

כל העיר הזאת חיה ותוססת וכל הזמן בתנועה. בכל פינה יש מסעדה או מכירת אוכל רחוב טעים. פשוט מקום נפלא.

a65fd75d11b471a4b0f03f384b3de6a0.JPG?l=8

1a664e58d5e56a0c424eee813de94839.JPG?l=8

לפני הכניסה לאחד האתרים הצטלמנו עם מוכרת הנושאת את מרכולתה על 2 צלחות התלויות ממוט עץ התלוי על צווארה וקנינו ממנה רמבוטאן ובננות קטנות ומתוקות. במהלך הסיור בשוק קנינו פירות וקוקוס מקולף.

באחת הפינות קנינו מעין פאי עגול העשוי שעועית והמבודד על האש (אותה מדורה קטנה שמתפעלים כמעט כל מוכרי המזון ברחוב), אך היה לו טעם כשל דלעת - טעים מאוד. בפינה אחרת קנינו קלח תירס חם, שגם הוא נקלה על האש - גם טעים מאוד.

בנוסף יש כמובן את כל רחובות החייטים, בהם ניתן להזמין בגדים מחויטים וגם תיקים לפי הזמנה אישית. בכלל, כל האזור של העיר העתיקה הפך למידרחוב שמלא בחנויות.

במשך כל היום השמיעו מוזיקה נעימה במערכת רמקולים שהותקנה בכל רחבי העיר - בחלקה מוזיקת מעליות- ריצ׳ארד קליידרמן, למי שזוכר, לחנים מסרטים מוכרים - וגם דברים קצת יותר רציניים, כגון צ׳ארדש הונגרי סוער, הנוקטורנה בסי מינור של שופן (״הפסנתרן״) ועוד. אני מודה שהופתעתי.

צהריים אכלנו בבותק׳ה של באגטים, או כפי שזה נקרא כאן - Bahn Mi. יש כאלה בכל מקום. אנו הלכנו למקום שהומלץ בכתבה שמצאתי, והוא Bahn Mi Phuong. היה מצויין. יש מגוון סוגי מילוי לבאגטים. מדובר בחנות קטנה באמצע רחוב סואן. כמות התיירים והמקומיים שמגיעים לשם כדי לאכול - מרשימה.

a3c09a63ed3c0c3e3f7786e66ed57026.jpg?l=8

המשכנו להסתובב בעיר, היה תענוג. לקראת רדת החשיכה הלכנו למוכרת באן מי אחרת, בשם Madam Khanh, the Bahn Mi Queen. מדובר בבותק׳ה רחוב שמוצבת לפני החנות, שם יושבת לה גברת זקנה ומכינה את הבאגים הטעימים. לדעתי המקום הקודם היה טעים יותר.

e1ab1cd3b6df015b2b5c6fd5b6e8f004.jpg?l=8

חזרנו לעיר העתיקה. רצינו להירשם לקורס בישול למחר. תחילה הלכנו לשתות קפה בבית הקפה The Green Mango, וביררנו שם לגבי האופציות. משם המשכנו למסעדת Morning Glory המומלצת, כדי להזמין מקום למחר בערב וגם כדי לברר בנושא קורסי הבישול שם. במסעדה זו עובדים עם Madam Vy וקורסי הבישול שלה מפורסמים. אבל לצערנו לוחות הזמנים לא הסתדרו עם הפעילויות האחרות המתוכננות לנו למחר, כך שחזרנו לבית The Green Mango ונרשמו שם. בכלל, קורסי הבישול בהוי אן הם אטרקציה ידועה ויש מגוון חלופות, חלקן סטטיות (לומדים במסעדה) וחלקן כוללות סיורים רכובים על אופניים בשווקים ובכפרי הירקות סביב הוי אן, כדי להצטייד במוצרים טריים. ואז חוזרים לעיר ועוברים את החלק המעשי.

משם המשכנו לטייל ועברנו מעל לגשר המוביל לאי An Hoi. תוך-כדי המעבר על הגשר ראינו כיצד מורידים רשת דיג ענקית למים (אחת מ- 2 פעילות שיש בקטע הזה של הנהר). המשכנו ללכת מערבה לאורך גדת הנהר Thu Bon עד שפגשנו את הגשר שחוזר צפונה, בחזרה לכיוון העיר העתיקה.

a3ae154721070c11083b9c92eb748c91.jpg?l=8

עכשיו כבר התחילה לרדת החשיכה ולכן הדליקו את פנסי הרחוב והפנסים בסגנון הסיני שעל הבניינים. ליד הגשר Cau An Hoi החלו להדליק נרות בתוך תיבות נייר מעוצבות, אותן מניחים על מי הנהר והן נסחפות לאורכו. מחזה יפה מאוד - השתקפויות נהדרות על המים. אבל אני לא בטוח מה זה עושה לאיכות הסביבה - לא כל החומר הזה מתכלה...

4a3895f5e7f425ebb00d749efe993144.jpg?l=8

672e4c6e8fd9c1a0a727ffd44851fc2a.JPG?l=8

75b09537c5345aae249bbe704ac4e71d.jpg?l=8

c617b260b1e8e3e48394433e08a4dd56.JPG?l=8

הסתובבנו עוד כשעה, קנינו עוד אחד מהפאי העגולים בטעם דלעת. לאור היום הארוך - החלטנו שמספיק ונחזור למלון. חזרנו שוב בהליכה, שהרי צריך להוריד קצת קלוריות...

לסיכום היום הזה, הוי אן עיר נפלאה. בכל הביקורות שקראתי עד כה היה כתוב שבאים ליום אחד וכמעט תמיד נשארים עוד. אין פלא! ולכן אנחנו תכננו מראש יומיים של שהות כאן, אבל צריך לפחות עוד יום אחד כדי לצאת לטיול אופניים ארוך בכפרים שבסביבה, עם/בלי קורס בישול משולב.

4/1/2016, יום שני

היום קמנו סוף סוף ליום עם שמש...

לאחר עוד ארוחת בוקר מעולה משכנו אופניים מהמאגר של המלון ויצאנו לטייל. תחילה רכבנו צפונה, במסלול מעגלי של כ- 8 ק״מ, לכפר הירקות והתבלינים Tra Que. איך אומרים - ברומא התנהג כרומאי... אז בהוי אן רכבנו כמקומיים. פשוט נוסעים וחולפים בצמתים בלי (כמעט) מבט ימינה או שמאלה, ולא משנה כמה משאיות/כלי רכב/אופנועים ואופניים מתכנסים אלינו... האמת היא שגם אחרי שנסענו די הרבה ברכב ברחבי וויטנאם וחלפנו קרוב לרוכבי אופניים ואופנועים, עדיין - לחוות את הקירבה הזאת מהצד של האופניים זה לפעמים די מפחיד.

בכל אופן נסענו לאיטנו ברחובות עד שיצאנו מקו העיר והגענו לשדות האורז. שם ראינו כיצד המקומיים מעבדים את השדות בעזרת באפלו מים, ברחבי השדות ראינו עשרות אנשים, שנכנסים פנימה לשטח בעזרת האופנועים שלהם ו- ״מזריעים״ את שדות האורז ע״י פיזור הגרגרים בתנועות ידיים רחבות. הכפר Tra Que נמצא על אי שבמפרץ ארוך. הכביש הראשי מהותי אן חוצה אותו במרכזו וממשיך עוד צפונה עד לקו החוף, שם יש הרבה כפרי נופש ובתי מלון. אנחנו הגענו כאמור רק עד לאי. ירדנו מהכביש הראשי ורכבנו בשבילים הקטנים והצפופים באי, בין שטחי הגידול של הירקות והתבלינים השונים. החלקות קטנות ומסודרות להפליא, הגידול הוא אורגאני. לאחר כשעה וחצי התחלנו בדרך חזרה. באחת הפינות מצאנו איכר שהולך עם הבאפלו מים שלו ועצרנו להצטלם. בשדות היו עשרות אנפות לבנות ואפורות. יפה.

c4447c0691081ca5b57816d7d60a1863.JPG?l=8

ace44784f1f668aa4f789a983c1636c5.JPG?l=8

58fcb3c13440065721c707808200f092.JPG?l=8

96e73136c63446c7b88489b1ae65c85a.JPG?l=8

חזרנו להוי אן קרוב לשעה 11:00 לטובת קורס הבישול במסעדת The Green Mango. אנו בחרנו קורס הכולל מס׳ מנות ויש כמה חלופות של תפריטים לבחירה. כשהגענו היו כל המוצרים והכלים מוכנים עבורנו. הקורס הזה היה סטטי, כלומר התקיים בקומה העליונה של המסעדה. הקורס נמשך כשעתיים והועבר בצורה טובה ומעניינים ע״י המדריכה. לאחר מכן ישבנו לאכול את מה שבישלנו, ואם אתם קוראים את הבלוג הזה - אזי נראה שנשארנו בחיים...

נכנסו עם האופניים לעיר העתיקה והחנינו אותם בסמוך למסעדת The Green Mango, שם נרשמנו יום לפני כן לקורס בישול מזורז.

המדריכה הצעירה שלטה היטב בחומר והפעילה אותנו במיומנות. להפתעתי הרבה, בסוף השעתיים יצאנו עם ארוחה מלאה וטעימה – אותה אלכנו בתיאבון רב.

3c41ec5383822fee41ac201216687f5a.jpg?l=8

896de25fe98287553b996a99e687fe4e.jpg?l=8

עלינו שוב לאופניים והפעם נסענו מזרחה, לסיבוב של כ- 12 ק״מ נוספים, לאורך הגדה הצפונית של נהר Cua Dai, לכיוון הכפר Cam Thanh, שידוע בתעשיית סלי הבמבוק עליהם שטים על הנהר. כל האזור מלא בעצי קוקוס והדקלים מיוחדים שענפיהם משמשים לייצור מגוון דברים. לאחר שהגענו לאזור, כמעט בכל פינה אפשר היה לראות אזורים שלמים בהם מייבשים את ענפי הדקלים, שלאחר שיחוברו באמצעות פסים של גזע הבמבוק ו- ״תפירה״ מיוחדת, ישמשו לכיסוי רעפי החושות של המקומיים. כשהגענו לכפר Cam Thanh עצמו, ראינו כיצד מייצרים את הסלים, שנקראים Water Coconut - באותה השיטה. מעניין. עצרנו לקפה ומיץ פירות ליד אחד המקומות בהם מייצרים את הסלים והבטנו בעניין על התהליך. במקביל צפינו בגברת אחת שהשיטה את אחד הסלים האלה. לא נראה פשוט בכלל, ובמיוחד כשיש רק נוסע אחד בסל - אין שיווי משקל לכן קשה להשיטו. למרות זאת הגברת עשתה זאת במיומנות רבה.

70acf409995d06064eab0549c795c702.JPG?l=8

2ee59038390c83a68a9565c2a575db6b.JPG?l=8

010cb520e8d7655a0b31a0bb4d29c989.JPG?l=8

החלטנו לחזור בדרך שונה ולכן עלינו צפונה. נכנסנו לשבילים רבים, כדי לעבור בין הבתים ולהתרשם מקרוב מאורח חיי התושבים. ראינו את האיכרים המעבדים את שדות האורז. באחד הכפרים היה גישרון קש בתוך אחד השדות ועליו 2 דחלילים מקש החובשים את הכובעים החרוטיים. חזרנו לאיטנו לכיוון הוי אן והגענו לחנויות בהן רכשנו אתמול ביגוד ותיקים כדי לסיים את המדידות.

לאחר מכן חזרנו למסעדת The Green Mango כדי לאכול את הקינוח שהכנו בצהריים. הסתובבנו בעיר היפה הזאת עוד כשעה וחצי ואז הלכנו למסעדת Morning Glory לארוחת ערב. המקום היה מלא באנשים שהמתינו בתור ועוד עשרות רבות בתוך המבנה, שכבר ישבו לאכול ארוחת ערב. לצערי הקיבולת שלי לא עמדה בעומס ולכן הזמנו רק מנות עיקריות, שהיו פשוט מעולות. חזרנו באופניים למלון, לאורך הכביש האפלולי וסביבנו עוד עשרות אופניים, כשכולם נוסעים ללא אורות ניווט או אמצעי אחר שיאפשר למכוניות לראותם על הכביש. הזוי. הגענו למלון קרוב לשעה 20:00, החזרנו את האופניים ועלינו להתארגן להשקיה מוקדמת מחר.

209935ae18281e995fb77d0c35c76d38.jpg?l=8

ac349c93fbef096373ab4ffb30e453b3.jpg?l=8

כאמור כל אזור העיר העתיקה משמש בעיקר להולכי רגל, רוכבי אופניים או cyclos, שדומים לריקשה. את האופניים אפשר לשים בכל פינה. אנחנו קיבלנו מהמלון מנעול והקפדנו לנעול אותן בכל מקום בו עצרנו.

לסיכום הוי אן - מקום נפלא שכיף להסתובב בה ולטייל עצמאית בסביבתה. אם יש מפה טובה(או מפות לא מקוונות, כגון Pocket Earth, אפשר לרכוב על האופניים עצמאית, ללא מדריך וקבוצה, ולהיות עצמאיים בשטח. אנחנו היינו יומיים. אם רוצים להגיע לחופים, לקחת קורס בישול של יום שלם המשלב סיור אופניים בכפרים ובשווקים, לשוט לאיים הסמוכים או לנסוע להרי השיש - כדאי לשהות בה יום נוסף.

קישור לפוןסט הקודם

קישור לפוסט הבא

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של wisniak?

הפוסט הבא ›
יומן מסע לוייטנאם - דצמבר 2015, חלק 9
יומן מסע לוייטנאם - דצמבר 2015, חלק 9
מתוך הבלוג של wisniak
05-03-2016
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
יומן מסע לוייטנאם - דצמבר 2015, חלק 7
יומן מסע לוייטנאם - דצמבר 2015, חלק 7
מתוך הבלוג של wisniak
04-03-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של wisniak »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על הויאן

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי הויאן? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

טיפים להתנהלות בהויאן

dina49
1
תמונת המשתמש

שירותי כביסה או מכבסה?

אסנת2
1
תמונת המשתמש

הויאן- מלון במרכז העיר או על חוף הים

TDRO
3
תמונת המשתמש

הוי אן - ויטנאם

israelro
2
תמונת המשתמש

הויאן- מלון במרכז העיר או על חוף הים

TDRO
3
סגור
×