יומן מסע לקוסטה ריקה - דצמבר 2016, חלק 15

תמונה ראשית עבור: יומן מסע לקוסטה ריקה - דצמבר 2016, חלק 15 - תמונת קאבר
בדרך ל- San Gerardo de Dota

יום שישי 30/12

היום קמנו מוקדם שכן עלינו לנסוע כשעה ורבע דרומה ואין לנו מושג באם שוב ניאלץ לנסוע בדרכים משובשות.

נכנסנו לחדר האוכל, משכנו את הארוחה שהכינו עבורנו ויצאנו לדרך. למען השינוי הכבישים היו סבירים אם כי מהירות הנסיעה מוגבלת, כמו בכל המדינה.

הכביש המישורי ירד דרומה ואז פנינו שמאלה, לכיוון דרום מזרח, לעבר הכפר טינמאסטה Tinamaste. בהתאם להנחיות המפורטות שקיבלנו עם הוואוצ׳ר, ידענו שצריך למצוא את הכנסייה הלבנה ואכן מצאנו אותה בקלות ואפילו הגענו בזמן הנדרש, 08:00. הסיור שהזמנו היה סיור טרקטורונים (כאן זה נקרא ATV) עם חברת Diamante Verde Tours. משרדי החברה (למעשה בית ישן ורעוע, שנראה יותר כמו מוסך) היה במרחק של כחמישים מטר. נסענו לשם והחנינו את הרכב. שם פגשנו משפחה אחרת שהצטרפה לפעילות,

קיבלנו הסבר על אופן הנהיגה הטרקטורונים ויצאנו לדרך.

הסיור היה נהדר. נסענו כמחצית מהזמן על שבילי כורכר לא רעים ועוד כמחצית מהזמן על שבילים מסולעים ומחורצים. עצרנו לצלם מרחוק את מפל Diamante, שניתן להגיע אליו בטיפוס של כ- 2,000 מדרגות. המשכנו למפל San Luis, שם ירדנו וטיפסנו בתוך הג׳ונגל דרך ומעל לשורשי העצים, בינות לסלעים חלקלקים ומשטחי בוץ, עד לתחתית המפל. נזכרתי בחוויה שעברנו ב- Cerro Chato, רק שכאן זה היה הרבה יותר קל ובעיקר בלי הגשם. לא טיפסנו עוד למעלה כי לטעמי זה היה מסוכן.

600e77b9f5ced6e3b89c141e62e56997.jpg?l=8

dc518970b762c3c58e306f1411b7df4f.JPG?l=8

9b160611c8f7724d713536102c243a2f.JPG?l=8

7f854cb01c4075c981f97349658a0cee.JPG?l=8

מכאן המשכנו לכפר San Luis, שם עצרנו בחנות המכולת של הכפר, חדר של 10 מ״ר לכל היותר. קיבלנו לטעום ליקר תירס שמכין בעל המקום (חזק וטעים), אני שתיתי קפה שהוא מגדל במטע שלו וקניתי שקית לקחת הביתה.

בדרך ראינו מספר פרפרי מורפו כחולים נהדרים וגם מספר ציפורים יפות, אולי טרוגון. מכאן התחלנו את הדרך בחזרה. אחרי כשעה עצרנו לארוחת צהריים ומשם המשכנו עוד כחצי שעה עד למשרדי החברה. בסה״כ משך הטיול היה כ- 5 שעות, מתוכן משהו כמו 3.5 שעות רכיבה. הנופים בדרך היו מרהיבים והחוויה היתה מצויינת. לסיכום - מומלץ בהחלט.

מכאן התחלנו בנהיגה של כשעה וחצי לעבר שמורת הציפורים סאן חררדו דה דוטה San Gerardo de Dota. לשם שינוי מרבית הכביש היה מצויין, עם סימון של השוליים. הכביש עלה ועלה על ההר, עד שעברנו את גובה 3,400 מטרים... בחלק מהזמן נהגנו בתוך הענן. הנופים לסביבה היו מרהיבים, עם שכבות הענן מתחתינו. הרגשתי כמו במטוס.

61f76d51c740dcf77fe970ced79dbb9a.jpg?l=8

בסופו של דבר הגענו לשביל שיורד 9 ק״מ למלון שלנו ל- 2 הלילות הבאים, מלון טרוגון Trogon Lodge, שנמצא בגובה של 2,200 מטרים מעל לפני הים. הכביש הזה מחבר בין הכביש הראשי, שנקרא ה- Panamericana Highway לבין הכפר San Gerardo de Dota. השביל הזה שמוביל למלון אמנם במצב טוב יחסית, לא כמו השבילים הזוועתיים שהיו לנו למונטה ורדה, למשל, אבל היה צר ומפותל מאוד, בירידה חדה מאוד. המלון עצמו נמצא במורד עמק יפה ביותר דרכו זורם נהר הסבגרה Savegre והוא מעוצב ממש יפה. החדרים הם בקתות עץ שהן יש חימום בגאז. בעונה זו הטמפ׳ יורדות בלילה לפחות מ- 10 מעלות... הכביש ממשיך עוד מס׳ ק״מ במורד ההר, עד לכפר סן חחרדו שעל-שמו נקרא העמק.

f910aaa523d649d79d0ce27026c37bc2.jpg?l=8

561b463ea29033a2bb0743dd38fac0f0.jpg?l=8

הפעילויות המתוכננות לנו ליומיים הקרובים הם סיורי צפרות ונופים, עם חברת דנטיקה (במילרע) Dantica.

התארגנו בחדר לקראת סיור הלילה שתוכנן לנו להיום. לאור העייפות המצטברת מהנהיגה, העדפתי שיבואו לאסוף אותנו בתשלום נוסף ובשעה 17:45 נפגשנו בצומת הכניסה למלון.

מכן נסענו במעלה הכביש ליד הכניסה למלון Dantica, שם נוהגת להסתובב ציפור האוכלת חרקים שכן החרקים נמשכים לאור בלילה, והציפור אורבת שם על עמוד החשמל. המדריך הוציא את הטלפון שלו, חיפש את שמה של הציפור (nightjar) ובצמוד לזה היתה לו הקלטה של קולה. הטלפון היה מחובר ב- Bluetooth לרמקול קטן ועוצמתי וכך עמדנו שם כמה דקות ארוכות עד שהגברת טרחה להתייצב. הצלחנו לצפות בה בטלסקופ, אך ברגע שניסינו לצלמה - ברחה לה לתוך הלילה. המשכנו במעלה הכביש וחיפשנו ינשוף שמסתובב שם באזור. המדריך השתמש באותה הטכניקה וכך הצליח למצוא אותו, וגם צילמנו תמונה יפה. לפתע התרומם הינשוף ועף לנקודה אחרת, גם שם מצאנו אותו. המדריך ניסה לאתר עוד ציפורים באותה הטכניקה, ללא הצלחה. חזרנו לבסוף למלון כעבור שעה וחצי ללא שראינו ציפורי לילה נוספות. הטבע לא תמיד משתף פעולה. אבל רעיון לאפליקציה לצפרים בוודאי שיש.

dace6a5ff711b72bcce0137b648c18a5.jpg?l=8

מכאן הלכנו לחדר האוכל של המלון לארוחת בופה סבירה.

חזרנו לחדר לשינה, שכן מחר שוב יש השכמה מוקדמת לסיור צפרות בשמורה.

מכיוון שקר כאן, הדליקו לנו תנור חימום על גאז בחדר, שעשה עבודה לא רעה.

בקבלה במלון סיפרו לנו שבחודש דצמבר יש פה לרוב רוחות חזקות מאוד ופעמים רבות הטמפרטורות יורדות אל מתחת לאפס.

קישור לפוסט הקודם

קישור לפוסט הבא

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של wisniak?

הפוסט הבא ›
יומן מסע לקוסטה ריקה - דצמבר 2016, חלק 16 (מעודכן)
יומן מסע לקוסטה ריקה - דצמבר 2016, חלק 16 (מעודכן)
מתוך הבלוג של wisniak
19-01-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
יומן מסע לקוסטה ריקה - דצמבר 2016, חלק 14
יומן מסע לקוסטה ריקה - דצמבר 2016, חלק 14
מתוך הבלוג של wisniak
14-01-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של wisniak »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×