יין ירוק, כפרי דייגים וחופי ים נסתרים - הקסם הדרומי של פורטוגל

באיזה עוד מקום תוכלו לשתות יין ירוק, להרגיש שחזרתם בזמן הישר לעיירה ברזילאית, לטעום לוקוס הכי טרי שאפשר, להתפעם מצוקים גדולים שמזדקרים מתוך הים ולהרגיש את הפשטות שבאוויר? כתבתנו יצאה לביקור ב-Club Med Da Balaia, שבדרום פורטוגל וגילתה מקום חדש וקסום - דרום אמריקה של אירופה.

יעל כפיר - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: יין ירוק, כפרי דייגים וחופי ים נסתרים - הקסם הדרומי של פורטוגל - תמונת קאבר

לפני שהגעתי לדרום פורטוגל לא ידעתי עליה הרבה. כלומר, מלבד העובדה שדוברים שם פורטוגזית ושליסבון היא עיר מעניינת, פורטוגל לא היתה בראש רשימת היעדים שאני חולמת לנסוע אליהם והנה, לקראת הפעלת הטיסות הישירות לאזור, יצאתי במסגרת טיול של Club Med לחופשה במועדון המקומי Da Balaia. אם חשבתם כמוני, שמדובר בחופשת קלאבים אופיינית, עם התנפלות המונית בחדר האוכל, "אגדו" צעקני בבריכה והרבה כאב ראש בכללי - טעיתם. רק אחרי שהכרתי מעט את האזור ואת המועדון עצמו (שהמילה "קלאב" לא עושה עמו חסד, כי הוא הרבה מעבר לכך), הבנתי שיהיה לי קשה להיפרד.

מהאוקיינוס האטלנטי לאגן הים התיכון

חבל אלגרבה (Algarve) הוא, למעשה, קו החוף הדרומי ביותר במדינה עם מזג אוויר נעים וחם לאורך כל השנה, שכולל בשטחו רצועות חוף אינסופיות, לגונות וחופים קטנים, שלעתים מסתתרים בין צוקים ורכסים עצומים וכשתחשפו אליהם, תרגישו את עצמתו של הטבע מכה בכם. זה יכאב קצת בעיניים מרוב יופי, אבל גם ידבק בכם מין חיוך מטופש. אלגרבה בורך בשפע של ים וגם ברכס הרים ירוק, שמאפשר טיולים וטרקים מגוונים בטבע. פורטוגל אמנם שוכנת לחופיו של האוקיינוס האטלנטי, אך נכללת בין ארצות אגן הים התיכון מבחינה אקלימית ותרבותית, כך שתוכלו להרגיש כאן ממש בבית, בייחוד בשילוב החום האנושי והכנסת האורחים המקומית.

בין הים הכחול לבין שמורות טבע, ניתן למצוא כאן כפרי דייגים ועיירות נעימות עם בתים צבעוניים, שממש מתחשק להציץ לתוכם או לגור בהם לאיזה חודש. הכל מתנהל כאן באיטיות אופיינית והרוגע פשוט משתלט ומזכיר כמה שאנחנו זקוקים לו. בתים לבנים עם מסגרות צבועות בצבעים חזקים ודלתות מקושטות יקבלו את פניכם, כשעל גגות כל הבתים בסביבה, בולטות ארובות מיוחדות ומעוטרות, שנראות כמו צריחים או מינרטים של מסגד ונותרו כסימן ההיכר של האזור מתקופת שליטת המוסלמים. גם עיטורי הקרמיקה הייחודיים, המקשטים את קירות הבתים בשלל דוגמאות, הופכים את המראה שלהם למשהו באמת מיוחד ואת שני הדברים האלה, תוכלו לרכוש כאן כדגמים מוקטנים.

אל תפסחו על רכישה משלל עבודות היד הייחודיות, שמאפיינות את האזור, ביניהן כלי חרס, קרמיקה וסלים קלועים. מה שהרשים אותי במיוחד הוא תעשיית השעם ושלל המוצרים העשויים ממנו: תיקים מעוצבים, ארנקים, גלויות ועוד. אני עדיין מחכה להזדמנות לחנוך את הפלייסמטים משעם החדשים שרכשתי...


חוש הטעם שלכם יהיה מאוד מרוצה משלל המאכלים ושפע המנות הטעימות, שהאזור מציע למבקרים כאן. כיוון שהדייג הוא עיקר פרנסתם של תושבי האזור, תוכלו למצוא כאן שפע של דגים טריים ושלל מאכלי ים מכל הסוגים, שבמסעדות כאן יודעים להכין בצורה מושלמת. דגי בקלה וסרדינים הם הנפוצים ביותר וכשימאס לכם מדגים (זה יכול לקרות?) תוכלו להתנחם במנת הדגל המקומית - עוף בפירי פירי (החריף המקומי), תבשילי פאייה או בשר ושעועית. פרט לכל הווריאציות האפשריות של מנות הדגים, יש כאן גבינות מקומיות מצוינות, ירקות ופירות אורגניים, עשבי תיבול, שמן זית ושלל מוצרי מזון האופייניים לאזור ולאקלים הים תיכוני והכי מפתיע: יש כאן יין ירוק! זהו יין מוגז עם טעם עדין וצבעו אינו ירוק כפי שמתבקש משמו, אך הכינוי המרענן שלו נגזר מסוג הענבים וממועד הפקתו ותוכלו למצוא אותו בתפריט, לצד היינות המוכרים (פתאום לבן ואדום נראה משעמם לעומת הירוק הזה).

שלוש פעמים זה לא מספיק

בטיסה לעיירה פארו, שבה נמצא שדה התעופה האזורי, שוחחתי עם זוג תיירים גרמנים, שסיפרו שזו תהיה הפעם הרביעית שלהם בדרום פורטוגל. זה נשמע לי המון, אבל כנראה שמקומות טובים לא מחליפים... נסיעה של כחצי שעה הביאה אותנו לClub Med Da Balaia, שיושב על צוק מעל הים ומשתרע על פני שטח עצום. תוכלו למצוא את הפינה שלכם בין כיסאות הנוח, שמפוזרים על משטחים ירוקים ובצד הבריכה, לבין מדשאות אינסופיות של מגרשי גולף ומגרשי טניס או שתרדו לחוף הפרטי והשקט, הכמעט ריק מאדם, שזכיתי לראות בו שקיעות מרהיבות במיוחד. אחרי שגיליתי את החוף, ממש מתחת לשטח המועדון, לא רציתי לצאת מהריזורט. באתי לכאן בבוקר, סגרתי כאן את היום בערב וחלמתי את רחש הגלים בלילה.

כל השטחים הציבוריים במועדון נעימים ומטופחים, חדר האוכל מרווח, הבר וכל מקומות הישיבה נוחים ונקיים. הבריכה נעימה וסביבה תוכלו לראות הרבה משתזפים צעירים ומשפחות עם ילדים. החדרים, שבהם לא תבלו זמן רב, הם פשוטים יחסית ולא מפנקים בצורה יוצאת דופן, כי לכאן לא באים כדי לרבוץ בחדר, אלא לבלות, לאכול טוב, לטייל, שוב לאכול וליהנות מים הפעילויות הכלולות וגם מהים עצמו.

מראש ההר אל מסתורי הים

למחרת יצאנו במסגרת אטרקציות הקלאב (בתשלום) לטיול ג'יפים של כשלוש שעות לגילוי הכפרים האותנטיים והגבעות הירוקות של אלגרבה. טיפסנו ברכס ההרים Monchique, מלווים בנהג-מדריך כל יודע, שאתו נסחפנו לתוך הטבע הבתולי. נסענו בין מטעים של פירות הדר ועצי זית, חצינו נחל, שוטטנו ביער עצי שעם ושמענו על עצי השעם, שמהווים את עיקר המסחר כאן, לצד חרובים ושקדים. ביקרנו בבית כפרי שבו מייצרים שיכר מקומי מתאנים ושלל ריבות מדהימות ומוזרות, ביניהן ריבת דלעת, חרובים, תאנים (ברור שקניתי) ועצרנו בכפר אלטה (Alte), שנחשב לאחד היפים בפורטוגל. הטבע באזור מזכיר מאוד את הנופים של יוון ואפילו את ישראל עם עצי הזית. אבל השפה המתגלגלת, מיד תזכיר לכם היכן אתם באמת.

בצהריים כבר היינו על סירת קטמרן, לשייט שחשף את הצד הנסתר של חופי פורטוגל (בתשלום דרך הקלאב). בין צרפתים שרופים מיותר מדי שמש, בריטים חיוורים שזקוקים לשמש ופורטוגזים שחומים, ערכנו סיור בין 'אוצרות הים', ולא מדובר במה שחי מתחת למים, אלא בצוקים גדולים ואפילו בכל מיני צורות מוזרות, מעוגלות, זוויתיות, שמזדקרים מתוך הים. העיניים לא מפסיקות למצוא הפתעות ואפילו דמיינתי כמה פרצופים בוהים בי מהסלעים. כשהתבוננתי ממש טוב, הבנתי שמדובר במערות שנחצבו בסלעים באופן טבעי ובחורים נסתרים, שבהם מקננים שחפים. מדי פעם, מעל לצוקים הגדולים ניתן לראות דייג אמיץ, שמשלשל אל המים חכה ארוכה (הכי ארוכה שראיתי) או גולשי ים דבוקים לגלשן, שמחכים לגל ונותר רק להסתכל עליהם ולקנא.

באמצעות השייט, ניתן להגיע לחופי ים מבודדים, שהגישה אליהם אפשרית רק דרך הים ובלתי אפשרי לנסוע אליהם דרך היבשה, כמו גאלה (Galé) או בנגיל (Benagil), שמסתתר מתחת למערה ענקית וצריך ממש לכופף את הראש כשנכנסים אל תוך חלל הסלע בים. השייט יצא מעיר הנמל אלבופרה (Albufeira), שהבתים בה צבועים כולם בצבעי פסטל ועושים חשק לא מוסבר לגלידה.


חזרנו בדיוק לארוחת הערב, שנמשכת במועדון כמה שעות טובות, כי כדי לאכול אוכל כה איכותי וטוב צריך זמן. זה עובד בשיטת בופה, אבל בכל עמדה יש שף שמכין מנה ייחודית משלו, כמו עמדת מרק דגים, פילה טונה, שנחתך ישירות מדג טונה ענק, סלמון, פירות ים, בשרים, פסטות, תבשילים, ירקות, אננס, גבינות מקומיות ועוד שפע של חומרי גלם משובחים. השיא של היום הזה היה לחזור ולגלות את ארוחת הערב המדהימה והשפע שמוגש בה. כולם התענגו על מנות גורמה ואני התאהבתי באננס...

קצת השראה לטיולים שלך

מגדלור שצופה על סוף העולם

ביום שלמחרת, יצאנו לטיול דרך לשכת התיירות המקומית ומדריכה מקומית וחביבה ליוותה אותנו לטיול בכמה ערים מרכזיות. הראשונה - סילווש (Silves the Moorish) היא עיר חביבה ושקטה, ששימשה בעבר כבירת אלגרבה והיתה עירם המרכזית של המוּרים. הביקור כאן מתמקד במצודה הגותית והחומה שמקיפה אותה. מדובר בטיפוס די רציני למעלה וזהו האזור הכי חם בפורטוגל, אז כשאתם מגיעים, שבו לנוח בחצר המצודה באחד מבתי הקפה ואל תשכחו להשקיף על העיר מבעד לחומות.

משם המשכנו ללאגוש (Lagos) בה פעל בעבר שוק עבדים וכיום נותר ממנו רק שער נעול. ממש מול השוק לשעבר נמצאת כנסיית סן אנטוניו (Church of St Antonio), שקירותיה הלבנים בוהקים בשמש. בשולי לאגוש, בכניסה לנמל, נמצא מבצר האבן Forte Ponta da Bandeira ועליו ניצבים מגדלי שמירה. הנחמה העיקרית של היום היתה הארוחה במסעדת D. Sebastião, שמצליחה להביא לידי ביטוי מטבח מקומי טעים וטרי. קירות המסעדה מקושטים בעשרות צלחות קרמיקה צבעוניות וברקע ניתן להבחין בשני אקווריומים שמשמשים ללובסטרים. המנה הראשונה שלנו היתה גבעולי אספרגוס ברוטב הולנדז מקומי ולמנה העיקרית אכלנו פילה בקלה, שנימוח מיד עם כל ביס. את הארוחה ליוו מאזטים מקומיים, בדגש על הסרדינים בתחמיץ ומנת הפפרוני המיוחדת, שהוגשה כשעולות ממנה להבות של אש. חובבי היין מוכרחים לבקר במרתף היינות המפואר. אתר: www.restaurantedonsebastiao.com.


משם המשכנו לסגרש (Sagres) ולקאבו דה סאו ויסנט (Cabo de São Vicente), הנקודה הדרום-מערבית ביותר באירופה, ממנה נעשית הגישה למיצרי גיברלטר ולים התיכון מכיוון צפון אירופה. האתר מדהים ביופיו ובנוי על צוק סלע ענק וזוויתי, המשקיף לים ללא גדר, אז לא כדאי לעשות צעדים מיותרים... הרוח נושבת כאן ללא הפרעה ובמבט קדימה ניתן להרגיש ממש את קטנותו של האדם מול איתני הטבע. מתחת לאתר מתנפצים גלי האוקיינוס ותוכלו לטפס אל המגדלור, הממוקם במצודה ישנה, כדי לצפות בנוף פנורמי מדהים. בנוסף, פזורים כאן כמה מבנים ובהם מוזיאון וקפיטריה. אתר: www.algarve-portal.com.

מונית סירה לאי עם מגדלור בודד

ביום הרביעי שלי באזור, בשעת בוקר מאוחרת יצאנו ל-Olhão, המשמשת כנמל הדייג העיקרי והגדול באלגרבה ולא החמצנו ביקור בשוק הדגים ב-Mercado em Olhão. כאן נתקלתי, לצד הדגים השונים, בפעם הראשונה (ובגלל המראות הקשים כנראה האחרונה) במגוון יצורים ימיים מוזרים, נחשים, דיונונים ואפילו חצי ראש של דג מלא שיניים, שמגיעים הישר מהנמל. העיר הצבעונית מושפעת מהסגנון המורי, עם מבנים מרשימים וטיילת ארוכה לאורך המרינה, כשמול הים בולטים בצבעם האדום מבני השוק המקורה. לצד השוק יש בתי קפה נעימים, בהם ניתן לשבת ולצפות בים, לבהות בשמיים ובשחפים שקוראים בקול ולחלום בהקיץ מול הסירות הקטנות. אה ואולי גם לאכול משהו.

העיר משמשת כשער אל שמורת הטבע Natural Park of Ria Formosa, שמורכבת משרשרת איים, שיוצרים סביבה ימית נפרדת בין החוף לבין האוקיינוס האטלנטי. האיים והאגמים שנוצרו ביניהם משמשים כבית גידול לסוגים שונים של בעלי חיים (דגים, צדפות, סרטנים, יונקים ובעיקר בעלי כנף). תוכלו לצאת מכאן לשייט ולהבחין בדייגים זורקים חכות ארוכות אל המים או בסירות דייג קטנות ורעועות, שאליהן אוספים את שפע המזון מהים. ברוכים הבאים לעולם ללא פוזה! גם אחרי שראו מאות תיירים מאותגרי עדשה, כולם ינופפו לכם לשלום, ישמחו לפתוח בשיחה ופשוט יקבלו את פניכם בחיוך. האפשרויות לספורט ימי כאן הן בלתי מוגבלות ואם מאסתם בים, אפשר לצאת לסיור רכיבה על אופניים בעיר.


כדי לסיים את הטיול בנקודה מדהימה, קחו סירה לפארול (Farol) - שם שמשמעותו מגדלור וזאת לציון המגדלור הענק שנמצא בו. זהו כפר דייגים עם בתים יפהפיים, שמשמש כפר נופש מבודד לחלוטין. המקום הזה הזכיר לי כפרים נשכחים משהותי בדרום ברזיל. אם הרעב מגיע, מומלץ לאכול במסעדת A do João המדהימה. ישבנו בשולחן מכוסה בכל טוב ובזו אחר זו נחתו על שולחננו מנות פשוטות וטעימות. מעבר למאכלי הדגים, אני מוכרחה לציין את הקינוח האלוהי שלהם, הוא נקרא Creme Queimado והוא מזכיר בטעמו קרם ברולה, אבל משהו בו יותר יציב ואוורירי. לצד המגדלור המרשים תגלו חוף ים עם חול רך ומים שקופים.

איך נוסעים לשם כמה שיותר מהר:

בררו על טיסות ישירות שמפעילה Club Med לשדה התעופה פארו, אלגרבה, המרוחק כ-30 דקות נסיעה ממועדון Da Balaia בדירוג 4 קלשונים או שתגיעו דרך ליסבון.

צפו בווידאו קצר ומעורר השראה:

הכתבת היתה אורחת של חברת Club Med ולשכת התיירות של פורטוגל

לתחילת הכתבה

לפניך מספר כתבות נוספות על פורטוגל

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים באלבופרה

בשיתוף בוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

בכמה ימים מומלץ לעשות את דרום פורטוגל?

השב  · 
השב · 

כתבה מגמתית ביותר יש מאות מקומות באירופה שהייתי מגיע אליהם לפני

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאלבופרה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×