ים המלח - אפיפניה - קאסר אל יהוד-דיר חג'לה - מנזר סנט ג'ורג'

תמונה ראשית עבור: ים המלח - אפיפניה - קאסר אל יהוד-דיר חג'לה - מנזר סנט ג'ורג'   - תמונת קאבר
קאסר אל יהוד- רחל לבון

לפני למעלה משנה קראתי בלוג מאד מעניין של ענת סקילי על טקס האפיפניה שמומלץ לקראו כאן. ושקעתי בחלום בשנה הבאה… הטקס הזה נקרא גם חג ההתגלות והוא מהקדושים ביותר הקיימים בנצרות. למעשה הוא השני בחשיבותו אחרי חג המולד. התמונות שענת פירסמה עם כל התיאור של התרחשות הטקס שלמעשה כל עדה מקיימת בסגנון שלה, שבו את ליבי וגירו את סקרנותי.

מקור השם אפיפניה הוא מיוונית – קויינה שמשמעותה התגלות. מי שכינה את עצמו אפיפנס – התגלות האלהים היה אנטיוכוס הרביעי הידוע מסיפורי חנוכה. זהו יום טבילתו של ישוע לימים ישו בידי יוחנן המטביל ולמעשה הפכו למנהיג רוחני, להבדיל מבית לחם שם נולד ישו המנהיג הגשמי בעת היוולדו ביקרו שלושה חכמים בבית לחם והכירו בהתגלותו של המשיח. ע”פ המתואר בברית החדשה “ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר ויעל מן המים והנה השמים נפתחו לו וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו: והנה קול מן השמיים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו”.

הנצרות המזרחית מדגישה את אקט הטבילה כאקט מטהר ולכן גם לובשים לבן שהוא אות לטוהר ולזכות ומפריחים יונים צחורות.

להלן סרטון כדי שתקבלו רושם על הטקסים במקום בחסות היוטיוב.

השנה בתחילת ינואר קיבלתי מישראכרט הודעה על דיל במלון דיויד ריזורט ים המלח (לשעבר הייאט בעברו הרחוק) בים המלח של אירוח עם ארוחת בוקר וארוחה נוספת לאמצע השבוע בעלות של 550 ₪ ללילה. מייד בדקתי אם זכרוני אינו מטעה אותי לגבי מועד חג ההתגלות והזמנתי ל-2 לילות לינה ביודעי שמלון דיויד הוא הצפוני בין המלונות באיזור ים המלח. החג נחוג בארץ ב-18.1 ע”י הנוצרים האורתודוכסים שאליהם משתייכים הכנסייה היוונית והרוסית (הזרם המזרחי). הללו מנהלים את החגים ע”פ לוח השנה היוליאני. ואילו הקתולים בשאר העולם חוגגים את חג ההתגלות ע”פ הלוח הגריגוריאני וחג ההתגלות נחוג ב-6.1.

שמחתי מאד שהשנה סוף כל סוף אצפה בטקס. תכננתי לצאת מהבית בשעה 8.00 בבוקר כדי להגיע עד 9.30 למקום רק לא לקחתי בחשבון שרפי אינו עומד בזמנים אף פעם והצלחתי לצאת לדרך רק בשעה 8.45, פקקים איומים התחילו משער הגיא והתקדמנו עקב בצד אגודל עד פאתי ירושלים. בפועל הגענו לכניסה לכביש הגישה רק בשעה 11.15. בצומת של הכביש המוביל לקאסר אל יהוד ניצבת ניידת משטרה. שוטר ושוטרת עומדים שם וחוסמים את הדרך לכיוון היעד. הסיבה – אין יותר מקומות חנייה. לא האמנתי למשמע אוזני. עשיתי את כל המאמצים כדי להגיע וכמוני עוד רבים וטובים ומדינת ישראל לא דואגת שיוכשרו מספיק מקומות חנייה לקיום הטקס לטובת קהל המאמינים והסקרנים?

שנה שעברה הגיעו לטקס מעל 25,000 צליינים וסתם סקרנים כמוני ואני מאמינה שמספר דומה הגיע גם השנה. הכיצד כביש צר שבקושי מספיק למכונית אחת לעבור הוא כביש הגישה ואיך לא דאגו להרחיב את מקום החנייה או להחנות במקום מרוחק ולהעמיד אוטובוסים שיסיעו עד לשם? ממש לא ברור לי. אמנם כשפתחו את האתר לפני כמה שנים השקיעו בפיתוחו כ-10 מליון ₪ לסלול את הכביש, לפנות את המוקשים שפוזרו בגלל היות המקום ארץ המרדפים, בנו את המבנה המשמש לישיבה, מקלחות ושירותים אבל כאמור כביש הגישה צר מאד ומגרש החנייה קטן מאד.

מהי האפיפניה? (מתוך אתר רשות הטבע והגנים)

אחת לשנה ב-18 בינואר, נוהרים אלפי צליינים אורתודוכסים אל אתר הטבילה בתהלוכה מרשימה וססגונית של תרבויות תלבושות ושפות למקום וביום בו התגלה ישוע כנביא, מרגע הטבילה שלו בירדן .

בבוקר החג יורדים אל הירדן הנזירים האתיופים לבושים במדים המסורתיים ואחריהם אלפי צליינים, תוך שירה וריקודים לקול הלמות התופים. מיד אחריהם שיירה ובראשה הפטריאכך היווני אורתודוכסי מלווה בנזיריו, והמון רב המלווה אותם בתופים חלילים ושירה . לאחר סיומהּ של הצעדה וטקס דתי בהנהגתו של הפטריאך, ממשיכה פמלייתו ישירות אל מימי הירדן , מחזיקים ענפי דקל .

לקול פעמוני הכנסיות מצידו הירדני של הנהר. משחרר הפטריארך שלוש יונים צחורות המסמלות את היונה שהופיעה לאחר הטבלת ישו במקום והקהל עונה בשירה בכמה קולות ושפות (יוונית, רוסית, אמהרית ואפילו רומנית).
חוויה ייחודית המשלבת טקס עתיק יומין ומקהלה הבלתי נגמרת של אלפי צליינים השרים ומתרגשים על רקע תפאורת נהר הירדן. במקום שבו חצו בני ישראל בדרכם לארץ המובטחת. וכאן לפי המסורת נפרד הנביא אליהו מתלמידו אלישע ועלה ברכב אש השמימה .

בצר לי עשינו אחורה פנה ונסענו למנזר דיר חג'לה הסמוך

דיר חג'לה הוא שמו של מנזר גרסימוס הסמוך ליריחו, ממוקדי העלייה לרגל של הצליינים. אף שאינו נמצא על גדת הירדן, הפך האתר למרכז שהמבקרים פוקדים אותו בדרכם צפונה לאתרים הקדושים שבחופי הכינרת. המסורת הנוצרית זיהתה את המקום כאתר שבו חנתה משפחתו של ישו כאשר ברחו מהמלך הורדוס, בטרם חצתה את הירדן, בדרכה למצרים. המנזר עצמו נוסד במאה החמישית על ידי הנזיר גרסימוס, יליד ליקְיה שבאסיה הקטנה. גרסימוס הגיע לערבות יריחו וייסד לאוּרה, שמרכזה היה סמוך למנזר של היום ונזיריה התבודדו בכוכים בערוצים שמסביב. במנזר מופיעים תיאורים אמנותיים רבים של אריות, על שום האריה שהיה לידידו הטוב של הנזיר גרסימוס ומשמש סימן ההיכר שלו בתיאורים.

באחד הימים, כך מסופר, פגש גרסימוס אריה פצוע שקוץ ארוך ננעץ בכף רגלו. גרסימוס לא נבהל מהחיה האימתנית אלא נחלץ לסייע לה. הוא שלף את הקוץ ומאז היה האריה למלווהו הנאמן. האריה שבא מגאון הירדן זכה לשם “ירדן”,

והמסורת מספרת כי כאשר הלך גרסימוס לעולמו, התאבל האריה על קברו ומיאן לעוזבו, עד שנפח גם הוא את נשמתו מרוב צער.(מתוך אתר פארקים הכותבת נירית שלו כליפא. למאמר המרתק כדאי לקרוא כאן.)

מנזר דיר חג'לה שוכן בחורשה ירוקה ומטופחת, ובה פינות אירוח מוצלות, כשני קילומטר וחצי מצומת בית הערבה. הוא בנוי לגובה שתי קומות סביב חצר קְטוּרה (לא מקורה), המרוצפת לוחות אבן ובמרכזה בור מים. בקומה הראשונה שוכנים המטבח וחדר האוכל של המנזר, וכן קפלת תפילה קטנה ודוכני מזכרות, בהם ניתן גם לרכוש תשמישי קדושה ותכריכים לקבורה. הכנסייה הגדולה וחדרי מגוריהם של הנזירים שוכנים בקומה השנייה. צמוד למנזר ישנה אכסניה, המשמשת צליינים יוונים המבקרים במקום. (מתוך ויקיפדיה). המבנה הקיים היום הינו מבנה צלבני ולא המבנה הביזנטי שנבנה במקור אך חרב באחת מרעידות האדמה שפקדו את איזור ים המלח.

כשאנו הגענו למקום בדיוק הגיעה קבוצה של 50 צליינים מרומניה מהעיר טימישוארה אותה ביקרנו במהלך הטיול השני שלנו לרומניה. הם מילאו את כל הרחבה הקטנה של חצר וכך אפילו לא הבחנתי בבאר שבמרכזה. עלינו גם לקומה השנייה והתפעלנו מהנברשת היפה היורדת מהתקרה.

הרבה ציורי קיר ואיקונות מעטרים את הכנסיה ביניהם מוטיבים מהתנ”ך הקשורים למדבר יהודה וים המלח כגון כיבוש יריחו, לוט ומשפחתו, עליית אליהו הנביא השמימה ,קין והבל ועוד. והצליינים הרבים מרומניה נישקו בכל מקום ועשו את תנועת הצלב. בחצר ראינו נזירים ונזירות שקיבלו מזון דחק.

עוד ראינו משפחה ערבית נוצרית שילדיה הקטנים כבר מחנכים לדת הנוצרית והבנות עוטות גלימה.

הרצפה בכנסיה עטורה בפסיפסים רבים ולא נפקד בהם דמות האריה.

בתום הביקור בדיר חג'לה שאגב השם למרות הצליל הערבי הוא כנראה הישוב מתקופת המקרא בית חגלה. עיר מקראית זו היתה שייכת לנחלת שבט בנימין המוזכרת בספר יהושע פרק ט”ו וגם

במפת מידבא מהתקופה הביזנטית. נסענו שוב לכיוון הכניסה לכביש המוביל לקאסר אל יהוד אך עדיין הצומת היתה חסומה לנסיעה.

לפיכך המשכנו לכיוון המלון לקבל את החדר עם המרפסת. קיבלנו חדר שצופה הן לים המלח, הן לבריכת המלון והן להרים. הנוף נפלא ורק רעש בלתי פוסק של משאיות ודחפורים העיב על שהותנו.

פיתוח שטח חוץ מואץ באיזור ים המלח. הגבהת כביש ים המלח בחלקו, הוספת אדמה למניעת שטפונות מים המלח, טיפול בניקוז נחל בוקק, שיפוץ מלון לוט ועוד. כל זאת נכון לסוף-01.2015 ללינה ביום חול.

ליום השני תיכננתי את מערות קומראן אולם ההרצאות הרבות שהיו במלון בנושא תזונה לפי סוג הדם, כאבי גב וצוואר וטיפול עצמי בהם ועוד סיכלו את תוכניותינו והותירו אותם לפעם אחרת. בחרתי במערות קומראן כי כאן היה מרכז לימודים ומגורים של האיסיים- בני האור, שהיו חברי כת מגילות ים המלח. כת זו פעלה במדבר יהודה וים המלח מסוף התקופה החשמונאית ועד המרד הגדול ברומאים. כאן ישבו יהודים אפילו לפני בואם של האיסיים לאיזור. האיסיים חיו חיי שיתוף וסיגוף ושמרו על מנהגי טהרה במקוואות מים ויש כאן הקבלה להטהרות של הנוצרים בירדן.

להלן תמונות ממרפסת המלון וליד הבריכה

טיול הבוקר בטיילת המלונות הניב תמונות יפות בגוונים של הבוקר לשם שינוי היה קר ולבשנו סווצ'ר מפליז.

למחרת ביום השלישי יצאנו לאחר טבילה נוספת בבריכה עם המינרלים של המלון – גם אנו

עברנו הטהרות laughולאחר ארוחת בוקר דשנה נסענו לכיוון מצדה ואז הבחנו בצד ימין לפני

שמגיעים לרכבל אתר שהוכשר כדי לצפות בגבעות היפות שנוצרו במקום.ולמטה השלט המקבל את פנינו.

להלן טעימה מהנוף שקיבל את פנינו.

המשכנו לנסוע לכיוון צומת לידו ועצרנו ליד כל מפרץ חנייה לצפות על הנוף המרהיב שנשקף על ים המלח.

זוג טריסטרמיות המתין לנו על סלע באחד המפרצונים וזכה לבוק אצלי.

המשכנו לנסוע ואחרי שחלפנו על פני נחל סלוודורה לפתע הבחנו משני עברי הכביש בעדר יעלים שממש המתין לבואנו וציפה שנצלם אותו.

לאחר ששכחה התלהבותנו מהמפגש המדהים עם עדר האיילים המשכנו לקאסר אל יהוד

שמקור השם הוא מבצר היהודים. סברה אחרת “קצר אל יהוד” לשבור את היהודים לפי ספר יהושע כשעבר את הירדן “נכרתו” המים דהיינו נשברו.

קאסר אל יהוד הוא האתר השלישי בחשיבותו לעולם הנוצרי ומושך אליו מידי שנה מאז שנפתח מחדש, אלפי מאמינים נוהרים לכאן . הם מגיעים בסיוע הכנסיות ולנים בכנסיות הסמוכות לאתר. עד מלחמת

ששת הימים היה בחסות ירדן ולאחריו היה שטח צבאי סגור וממוקש. משנת 2000 עבר לידי רשות הטבע והגנים האחראית על המקום ואז גם ביקר במקום האפיפיור יוחנן פאולוס השני. ב-2009 ביקר גם האפיפיור הנוכחי בנדיקטוס ה-16. ךאחר ביקורו נפתח המקום לקהל הרחב.

ואלה המראות בצד הירדני כנסיות שונות

גם כנסייה זו ניצבת בצד הירדני

אמנם לא היינו עדים לטקס חג האפיפניה אבל בהחלט ראו ראינו קבוצה של צליינים מרוסיה שטבלה עם שמלות לבנות בירדן, כשבידיהם שמלה לבנה נוספת שגם אותה טבלו בירדן ומכאן הם ימשיכו איתה לאבן המשיחה בכנסיית הקבר בירושלים שע”פ המסורת אבן המשיחה, הנמצאת בכניסה לכנסייה, היא האבן שעליה נערכה ההכנה לקבורה של ישו לאחר מותו על הצלב. עם שמלה זו ביום שיאסף אל אבותיו האדם ייקבר עם שמלה קדושה זו. הטבילה היא מעין טקס כניסה לעולם הנצרות.

גם ביהדות הקפידו על טהרה בימי בית שני וישנן לשם כך המקוואות אבל ע”פ התיאולוגיה הנוצרית אם לא טבלת רובץ עליך החטא הקדמון. ע”י הטבילה מטהרים את האדם. טבילה במי הירדן נחשבה גם סגולה לריפוי.

זו טובלת בצד הירדני

הנוף של הירדן במקום מרהיב ופסטורלי.

זו הסככה של הצליינים בצד הירדני

5e6706b6e0758944612678b5a1528b0a.JPG?l=8

אלה הכנסיות בצד הירדני מאחורי הסככה

לפני שעזבנו את המקום ראינו את הצליינית המבוגרת בתמונה שממש דרשה תמונה

האתר פתוח כל ימות השנה מ-8.00 בבוקר ועד שעות הערב ללא דמי כניסה. במקום יש חנות מזכרות – איך לא? שירותים , מקלחות לטובלים בירדן. וספסלי ישיבה לצפות או להמתין לטובלים.

מעט לפני שמגיעים למקום הטבילה נמצא המנזר היווני שהיה סגור ביום שהגענו ולידו בית קברות.

פנינו היו מועדות למנזר סנט ג'ורג' היווני אורתודוקסי, נקרא על שמו של הקדוש גיאורגיוס , שתמונה שלו ראיתי אצל שכנתי ולמרות שאמרה כי המקום לא הכי בטוח כדי להגיע בגפי, החלטתי להגיע. יש לנסוע לפי השילוט למצפה יריחו וכשמגיעים פונים שמאלה. בהצטלבות הראשונה פונים ימינה ונוסעים כ-4.5 ק”מ עד שרואים צלב גדול על גבעה. מחנים את הרכב ועולים לגבעה לצפות במנזר . גם הדרך אל המקום מרהיבה ביופייה. ילד בדוואי בן 10 מזהה פוטנציאל לעסקים ומתקרב אלינו כדי שאקנה צעיפים ממנו. אני מדברת איתו אנגלית והוא מסביר לי שעוד ק”מ נסיעה יש תצפית נוספת. האמת שלא הרגיש לי בנוח להיות שם לבד אך אז הגיע ג'יפ עם מדריך ישראלי ותיירים והצבע חזר אל פניי. קניתי מהילד צעיף שיהיה מבסוט, והמשכתי לתצפית השניה. שם כבר היו הרבה בדואים אחד נצמד אלינו שאולי בחזור אעלה על חמור.

אני פחדתי שהחמור יקרוס מכובד משקלי לכן ויתרתי.

הירידה מאד תלולה לכיוון התצפית ומאחר שלא היו תיירים נוספים מלבדנו באותו הרגע , ירדתי חלק מהירידה בלבד.שמחתי לעזוב את המקום לא לפני שקניתי שתי שרשאות עבודת יד מעצם של גמל.

המנזר ידוע בשם סנט ג'ורג' אולם יש לו שמות נוספים: מאר ג'ריס ע”י הערבים. דיר (מנזר) ואדי קלט בפי הנוצרים. הפרסים הרסו אותו בשנת 416 והוא שוקם בעת מסעי הצלב אבל לאחר מכן שוב נחרב ובתחילת המאה ה-20 בנו אותו מחדש ומאכלסים אותו נזירים מהכנסייה היוונית אורתודוכסית. בפנים ישנם ציורי קיר מהמאה ה-5 וה-6 אותם לא ראינו. המנזר צמוד לדופן הקניון של נחל פרת.

תחילתו של המנזר במאה ה-5 כאשר נזיר בשם יוחנן מהעיר תבי שבמצרים הקימו. במאה ה-6 הורחב ע”י הנזיר גיאורגיוס הוא ג'ורג' מכוזיבא, שעל שמו נקרא המנזר כיום.

במפלס העליון נמצאת מערה עתיקה שעליה הוקמה הכנסייה. לפי המסורת הנוצרית כאן התחבא אליהו הנביא עת ברח מאיזבל וניזון מלחם ומים שהביאו לו העורבים.

במפלס האמצעי נמצאות 3 כנסיות ומגדל פעמונים. ובמפלס התחתון הבנוי מקשתות נמצאים מחסני המנזר, קברי נזירים. סביב למנזר נמצאים כוכים רבים להתבודדות.

בזאת תם טיולנו להפעם. תם ולא נשלם ואנו עוד נשוב כדי לבקר באתר השומרוני הטוב , מערות קומראן ועוד מנזרים.

אם אהבתם את הכתבה לייק יתקבל בברכה.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
איסלנד- היא המדינה שביקרתי בה והייתי חוזרת אליה היום!!!
איסלנד- היא המדינה שביקרתי בה והייתי חוזרת אליה היום!!!
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
01-04-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
סיור פריחות בנגב בין אדום אדום לצהוב ולבן
סיור פריחות בנגב בין אדום אדום לצהוב ולבן
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
22-01-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

לצביה היקרה!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

רחל, אין עליך - את אלופת הטיולים ותאוריהם המועילים. תודה רבה

צביה מטיילת
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×