ירח דבש 3.5 שבועות גואטמאלה ומכסיקו

ירח דבש בגואטמלה ודרום מקסיקו

טיפים כלליים לטיול:
- אנחנו טסנו עם חברת IBERIA בשיתוף עם American Airlines הידועות לשמצה בכך שהמזוודות שנוסעות דרכן לא תמיד מגיעות לייעדן. וכך היה, קיבלנו את אחת המזוודות שלנו אחרי 10 ימים בשדה התעופה בפלורס. הטיפ החשוב אם כן במידה ואתם זוג הוא לערבב בין הדברים שלכם במזוודות. זה מה שאנחנו עשינו ושמחנו על כך בדיעבד. בנוסף, אם אכן המזוודות לא הגיעו- תשמרו קבלות של דברים שאתם קונים, כרטיס עליה למטוס ואת המדבקות של התיקים ששמים על הדרכון (צריך את הדברים האלו כדי לקבל החזרים מהחברה).
- אנחנו נסענו באמצע אוקטובר ולמזלנו פספסנו הוריקן שהגיע לאזור שבוע לפנינו. אם נוסעים בעונה הזו צריך לקחת בחשבון שייתכנו ימי גשם ודרכים הרוסות שנסגרות עקב כך ולהיות גמישים עם המסלול.
- מרבית הטיולים והסיורים בגואטמאלה מתחילים לפנות בוקר. בנוסף, לרוב מחכים לאיסוף 20-30 דק' מעבר לשעה שנקבעה מראש. לפעמים זה פשוט בגלל שיש איסוף של אנשים נוספים בדרך. אל דאגה, הסוכנויות די מאורגנות ובסוף האיסוף מגיע.
- אחרי החזרה לארץ גילנו שגנבו לנו כסף מהחשבונות שלנו. השתמשנו בשני כרטיסי אשראי רק כדי למשוך כסף וכנראה העתיקו באיזו דרך את הפרטים שלנו. דרך ויזה וישראכרט חסמנו את החשבון וקיבלנו את כל הכסף חזרה, אבל זה לא היה נעים. אנחנו חושבים שזה קרה בפלאיה דל כרמן בבנק שמול מועדון הקוקו בונגו. בכל אופן כדאי לעשות רישום מדוקדק של כל משיכות הכספים בדגש על תאריכי המשיכה.
- יותר משתלם לשלם במטבע מקומי.
- המרות חשובות לפי אוקטובר נובמבר 2011: 1 שקל – 2 קצאל גואטמאלי, 1 שקל- 3 פזו מקסיקאני, 1 דולר אמריקאי – 8 קצאל גואטמאלי, 1 דולר אמריקאי – 13 פזו מקסיקאני.
- אנחנו נסענו בתקופת השפל מבחינה תיירותית, לכן המחירים היו הרבה יותר זולים מאשר בעונת השיא (העונה היבשה)
- מומלץ להזמין את הלילות הראשונים והאחרונים בטיול כבר מהארץ, את שאר הלילות הזמינו דרך האינטרנט/טלפון כמה לילות טרם הגעתכם.
- ישנם מקומות כמו במעבר גבול, או בנסיעה ארוכה משולבת של מספרי אמצעי תחבורה, בהם המקומיים מנסים להרוויח עוד קצת מטבע מקומי על חשבונכם (מבקשים עוד כסף על נסיעה למרות שכבר שילמתם עליה מראש), לא כדאי להתווכח אם מדובר בסופו של דבר בכמה שקלים, כנראה שהם צריכים את זה.
גואטמלה:
אנטיגואה
נחתנו לאחר טיסה ארוכה (28 שעות) ומשולבת (3 טיסות) בשדה התעופה של גואטמאלה סיטי.
בהמלצת חברים הזמנו שאטל דרך המלון שלקח אותנו משדה התעופה ישירות למלון באנטיגואה (כ40 ק"מ). המלון נקרא- posada dona luisa ועלה 42$ ללילה. המלון היה די בסיסי אבל במיקום מצוין- 5 דקות מהשוק ו-5 דקות מהסנטרל פארק והצוות היה ממש חביב.
אנטיגואה, עיר קולוניאליסטית, ייחודית השומרת על אופייה המיוחד במשך מאות שנים.
העיר מציעה לא מעט אטרקציות , ומביניהן בחרנו מבחר לא קטן:
טיפוס על Volcan Pacaya- דרך סוכנות Centro Amerecano. הטיפוס מעט מעייף, אבל לא רק למיטבי לכת. מפסגת ההר נשקף נוף יפהפה, אשר בהחלט שווה את המאמץ. כדאי להצטייד באוכל, מים ובגדים חמים לפסגה (אין צורך במרשמלו שמוכרים בכניסה, אין ממש לבה בפסגה). הטיפוס עדיף בשעות הבוקר בד"כ מזג- האוויר טוב יותר ועדיף לא ביום גשום כי אז יש בוץ המקשה על העלייה.
קיימת אפשרות להשכיר סוס ולרכב עליו לפסגה אבל לפי מה שהבנו ממטיילת שניסתה זאת, זה מפחיד ולא מומלץ מאחר והעלייה היא מאוד תלולה.
Caffe Tour- סיור במטעי קפה, שהוזמן גם כן דרך הסוכנות הרשומה מעלה. קיימות שתי אופציות לסיורים: הראשון, של חברה גדולה יותר (שעלה 25$) והשני זול יותר (15$) של חברה קטנה יותר. אנחנו נסענו בלי ברירה לחברה הגדולה יותר (השנייה הייתה סגורה בגלל חג) והיינו ממש מרוצים. המקום ממש יפה ונעים לבלות בו אחר- צהריים, ובנוסף הסיור באנגלית התבצע ע"י מדריך מצוין בשם קרלוס והיה שווה כל דולר.
כנסיית Iiglesia de nuestra senora de la marced- נמצאת בחלק הצפוני של העיר העתיקה. הכנסייה יפה ומרשימה.
שוק מקומי ושוק עבודות יד- המכיל דוכני רוכלים המציעים מכל הבא ליד ובין היתר עבודות יד אותנטיות צבעוניות ויפות, מומלץ למי שאוהב.
תצפית על העיר- שירות של משטרת התיירות- “Politour”- יוצא מרחוב הסמוך לשוק ב-10:00 וב-15:00. נוסעים על טנדר פתוח כחצי שעה ומגיעים לתצפית מקסימה על אנטיגואה.
מקומות שאכלנו ואהבנו:
NI-Fu Ni-Fa- מטבח ארגנטינאי הכולל: סטייקים טעימים ובר סלטים חופשי.
דוניה לואיזה- מסעדה הכוללת חצר ענקית ותצפית יפה להרי הגעש המפורסמים, ומגישה ארוחות בוקר טעימות ומשביעות.
Picadilly- מסעדת מזון מהיר איטלקי, הפיצה טובה ויש אחלה מבצעים.
בנוסף, היינו גם בבר- מסעדה שאנו לא זוכרים את שמו, אבל בכניסה רואים בר שמאחוריו מלא בקבוקי יין וכל מיני חפצים ישנים שקשורים מוצגים שם. הייתה שם אווירה נעימה ואוכל ממש טוב.
אוכל לטיולים וסתם לנשנוש ניתן למצוא בסופרים זולים המפוזרים סמוך לשוק .
מאנטיגואה נסענו בשאטל ליעד הבא-
אגם אטיטלאן
הנסיעה הקשה ארכה כ-4 שעות וכללה כבישים לא סלולים והרבה סיבובים וטלטולים לקראת ההגעה לאגם. תוואי הדרך הגרוע הוא ככל הנראה תוצאה של סופה טרופית עזה שפקדה את האזור שבוע קודם (למי שרגיש- מומלץ כדור נגד בחילות).
האגם המרהיב, מוקף בכפרים מקומיים של בני מאיה, כאשר הדרך הסטנדרטית לעבור מכפר לכפר הוא ע"י מעבורות ומוניות מים. החלטנו לשהות בכפר סן פדרו, החלטה שהתבררה כמוצלחת מאד.
השאטל הגיע עד לעיירה. לנו במלון מצוין שנקרא- Mikaso בעלות של 200-300 קצאל ללילה. המלון ממוקם על גדות האגם (אפשר גם להשכיר חדר עם נוף לאגם) וקרוב לכל המסעדות והפאבים הכייפים. למלון יש מסעדה בקומה השנייה עם נוף לאגם וג'קוזי על הגג, בקיצור- חלום.
האטרקציות שעשינו:
טיפוס על ה- Nariz del Indio (האף האינדיאני)- דרך סוכנות Big Foot. לקח אותנו חואן המקסים שנתן לנו הרבה מעבר לסיור. הסיור באנגלית כלל סיפורים מקומיים בדגש על תרבות בני המאיה. המסלול עצמו מתחיל מוקדם בבוקר בחושך ולכן מומלץ לקחת פנסים. הטיפוס מעט מעייף אבל בהחלט שווה את המאמץ- תצפית יפיפייה על האגם בזריחה.
נסיעה לשוק בצ'יצ'יקסטנאנגו- השוק הענק והמפורסם בכל גואטמאלה. מכיל עשרות ואלי מאות דוכני תכשיטים, צעיפים ובדים עבודת יד. בימים א',ה'.
נסענו דרך סוכנות Via Tour.
שייט לסנטיאגו אטיטלאן ופנחצ'ל- סנטיאגו הוא הכפר המפורסם בזכות האל "מאשימון". אנחנו שאלנו את המקומיים איפה הבית נמצא והגענו לראות את התופעה (בלי לשלם למקומיים שמציעים לקחת אותך לשם). האמת, ממש אפשר לוותר.
בעיירה מוכרים תמונות שמן הכי יפות שיש באזור, אנחנו קנינו לבית- מומלץ מאוד (כדאי למצוא תיק מתאים, אנחנו נסחבנו איתם ביד כדי שלא ייהרסו וזה לא היה הכי נוח). עדיף בימי שישי וראשון. פנחצ'ל- רחוב
Santader – הרחוב הראשי יש שוק עם אותם הדברים כמו בכל השווקים באזור. קחו בחשבון שהסירות טקסי האלו נתקעות לפעמים באמצע האגם, אל תלחצו, בסוף מסתדרים. בד"כ ליד המזחים בסן פדרו יושבת מוכרת הלחם הטעים (בננה, שוקולד, קוקוס..) או שתמצאו אותה מסתובבת בעיירה- טעים מאוד.
מקומות שאכלנו ואהבנו:
בודהה בר-בר שמנוהל ע"י אמריקאי מצחיק בשם מייק, עם הופעות כל כמה ימים. אוכל טוב, קוקטיילים מפנקים, שולחן ביליארד.
Clover- מקום שמנוהל ע"י אירים. אווירה נחמדה, בעיקר אהבנו שם את המרקים.
אינטרנט קפה שנקרא קפה איטליה או משהו דומה- מנוהל ע"י איטלקים נחמדים מאוד. יש שייקים טובים, והשימוש בטלפון לשיחות בינלאומיות זול יחסית לאינטרנט השני שהיינו בו.
סמוק שמפיי:
עברנו נסיעה ארוכה ומפרכת שיוצאת מסן פדרו לאנטיגואה (4 שעות), הפסקה לשעתיים להתארגנות ומשם 8 שעות עד כפר לנקין (שעה אחרונה בדרך עפר מייגעת) ולסיום הדובדבן שבקצפת- מלנקין לסמוק שמפיי בלב היער (שעה ברכב שטח 4*4 פתוח) למלון El Portal שזוהי חווה אקולוגית שממוקמת בתוך השמורה עצמה. דיברנו עם שתי בנות שישנו ב- El Retiro בלנקין ומאוד נהנו. בסך הכל יצאנו ב8.00 בבוקר והגענו ב23.00 . לא ידענו שבשמורה יש חשמל רק מ-6 עד 10 בערב ושאין מים חמים ולכן היינו קצת בהלם כשהגענו למקום חשוך בו ניגש אלינו אדם עם פנס וכיוון אותנו לחדרים הלא כ"כ מזמינים. כשקמנו בבוקר וראינו את הטבע היפה מסביבנו, ההרגשה הייתה אחרת. הבקתות ממוקמות מעל נהר זורם ומסביב עצים וצמחים וקולות ציפורים. יצאנו בבוקר למסלול בשמורה שנמצא 10 דק' מהבקתות. אחרי טיפוס סביר הגענו לתצפית לבריכות היפות. אחר-כך ירדנו מטה לבריכות הצלולות והיפות ורחצנו בהן. מאוחר יותר לקחו אותנו לשייט אבובים שהיה חביב, אבל לא יותר מזה. אחרי ארוחת הצהריים הלכנו למערות אליהן נכנסים עם מדריך שחובש פנס ונרות וכל אחד גם מקבל נר. במערות הולכים על סלעים עליהם זורמים מים ויש קטעים שצריך ממש לשחות. המים קרים וההליכה במערה מאתגרת. כיף למי שאוהב דברים כאלו, אנחנו נהנו מאוד, בחורה אחת שהייתה איתנו פרשה באמצע. כדאי עם סנדלי שורש טובות. בסה"כ ישנו 2 לילות בשמורה וזו הייתה חוויה מיוחדת.
פלורס:
מסמוק שמפיי לקחנו נסיעה דרך החווה ישירות לפלורס (7-8 שעות) עם החלפת אמצעי תחבורה: 2 וואנים, וסירה למעבר גדת נהר. זוהי עיירה נעימה ורגועה. ישנו במלון בשם El Mirador עם חלון שפונה לאגם (ממש לטיילת) גם החדרים עצמם היו טובים. 90 קצאל ללילה.
האטרקציה העיקרית:
טיקאל- דרך הסוכנות שממוקמות ממול המלון הזמנו את האטרקציה העיקרית שיש לאזור להציע.
היציאה היא ב-3 לפנות בוקר. המדריך שלנו היה לואיס המפורסם שממליצים עליו בכל מקום ואפשר להבין למה. לואיס מוביל את הקבוצה ומדריך באנגלית טובה תוך מתן תחושה כאילו היינו חוקרים בג'ונגל. הוא מראה לקבוצה חיות לאורך הדרך, עושה קולות מיוחדים כדי לקרוא להם ומסביר באופן מעניין וברור. האתר עצמו מיוחד מאוד ואסור לוותר עליו.
מסעדות:
Villa del sheff- מסעדה יפה וכיפית שמגישים בה דג מיוחד שגודל רק באזור – דג "בלאנקו". הדג באמת ממש טעים, אפשר לקחת מנה לשניים. גם הקוקטיילים טובים.
בנוסף ישנה עוד מסעדה שנחשבת להכי טובה בעיר היא LA LUNA, אנו לא היינו בה.
מכסיקו:
במקור, תכננו לנסוע לבליז כדי לצלול. אבל היום בו תכננו לעבור את הגבול מגואטמלה לבליז היה יום שבת והפקיד בקונסוליה בה מנפיקים את הוויזה במעבר גבול אינו עובד בימי שבת וראשון (הויזה אגב עולה כ-50$ אמריקאי). שינינו את המסלול ונסענו ישירות למכסיקו. יצאנו למסע ארוך מפלורס – בטאל – חציית נהר למכסיקו ומשם – פלנקה סה"כ כ10 שעות.
פלנקה:
העיר עצמה לא ממש מעניינת, אבל אפשר להגיע ל-Maya Ruins שזה שרידי העיר המלכותית של המאיה. יש עוד אטרקציות באזור, אבל אנחנו רצינו להגיע רק לעתיקות, אז לקחנו "קולקטיבו" מהכביש הראשי- אלו הם טנדרים שעוברים כל הזמן ורשום עליהם ruins והם זולים. גם כאן לקחנו מדריך באנגלית שחיכה ליד הכניסה והציע עצמו וכך היה לנו מדריך פרטי. גם האתר הזה מיוחד ויפה וההסברים היו מאוד מעניינים.
לנו במלון נחמד שנקרא צ'יבלבה שהיה מעט מרוחק מהכיכר המרכזית בעיר (450 פזוס ללילה), אבל החדר היה מצוין. האזור היה יפה ונעים ומול המלון היה בית קפה קטן עם קפה איכותי שהיה חסר בגואטמלה. בעיר עשינו קצת קניות, אפשר למצוא בגדים ועוד מציאות במחירים טובים.
פלאיה דל כרמן:
מתחנת ה- ADO שבפלנקה לקחנו אוטובוס לילה ברמה הכי גבוהה שהיה (650 פזוס לאדם הכוללים: שירותים ומשענת שאפשר להוריד די הרבה למטה). העיירה היא כייפית למרות שמאוד מתויירת ובעלת צביון אמריקאי. האזור המרכזי הוא ה-AVENIDA 5 (השדרה החמישית). בשדרה מרוכזות חנויות מותגים, חנויות מזכרות ומסעדות. ישנו ב-Posada Picalu שזה בעצם בית של בחור איטלקי שמנהל אותו בחור צעיר בשם עומר שגר שם עם חברה שלו. בהתחלה לא אהבנו את הרעיון. אבל כשהתרגלנו היינו ממש מרוצים. זה היה כמו לגור בבית של מישהו עם עזרה וטיפים מתי שצריך. הוא היה מכין לנו ארוחות בוקר מעולות שכלולות במחיר ושאל אותנו כל יום מה אנחנו רוצים לאכול. המקום מעט מרוחק מהשדרה ה-5.
האטרקציות שעשינו:
צלילה ושינרקול- דרך מועדון הצלילה Scuba Playa שנמצא קרוב לשדרה ה-5 המנוהל ע"י בחור מאוד אדיב. בחרנו חבילת שנירקול לבעלי וצלילה בשבילי. אני בחרתי בצלילה ב"סנטות" שזה בעצם מעין מערות נטיפים (אפשר לצלול באוקיינוס עצמו למי שרוצה לראות דגה). למרות שהצלילה מאוד לא עמוקה, היא מומלצת לצוללים מנוסים או מי ששולט באיזון. החבילה כללה 2 צלילות בשתי מערות שנמצאות באותו אתר. בצלילות לא רואים כמעט דגה או צמחייה (ראינו צב לפני שנכנסנו) ועם זאת אלו היו מהצלילות המיוחדות שחוויתי. יש אזורים במערה עם אפקט מיוחד שגורם למים להיראות כמו שמן ויש מקומות שרואים את הצמחייה שמחוץ למערה וזה מאוד סוריאליסטי, יש מערה שכל התקרה שלה מלאה בנטיפים וזה מראה מאוד מיוחד. אל תצפו ליותר מדי מארוחת הצהריים שמקבלים- זה סנדוויץ' קטן עם חטיף מגעיל ומיץ בקרטון.
חבילת השנרקול כללה 3 אתרי שנרקול: 2 מערות נטיפים ומפגש נהר והאוקיינוס כולל דגה וצמחייה מרהיבה. היום כולל א. צהריים טובה במסעדה והסעות.
לסיכום החבילה עלתה כ180 דולר לשנינו והיה מוצלח ומהנה במיוחד.
מועדון הקוקו-בונגו- לא להחמיץ. $50 לכניסה עם שתייה חינם (לא צריך את כרטיס ה- VIP). ערב בלתי נשכח של הופעות מעולות (חקיינים של זמרים ולהקות ברמה גבוהה עם פלייבק, תלבושות ואיפור זהה שעולים לבמה בזה אחר זה עם הפסקות קטנות בין לבין לריקודים וההפתעות נוספות).
חופים- בכל קצות רחובות 2,4,6,8 יש חופים. אנחנו שילמנו על כסאות ושמשייה והעברנו את היום עם קוקטיילים ושמש בכיף.
יש גם פארקי מים שאפשר לנסוע אליהם- Ixel-ha ו-Xcaret (הפחות אותנתי) ופארק אתגרים- X-ploreאנחנו וויתרנו על אלו.
אפשר גם לקחת אוטובוס לטולום. הנסיעה לוקחת כשעה, אנחנו לא הספקנו לעשות גם את זה.
יש מועדונים לריקודים באזור רח' 12 קרוב לחוף.
אפשר גם לנסוע לצ'יצ'ן איצה- עתיקות מאיה. אנחנו העדפנו לבלות עוד יום בפלאיה.
האי קוסומל- יום אחד מחמשת הימים בפלאיה, הקדשנו לאי. הגענו במעבורת תוך 30 דק' והשכרנו רכב דרך חברת Blue ways הידועה. האמת, הרכב היה לא משהו וכל התנעה התפללנו שיעבוד. כן כדאי להשכיר כלי רכב כלשהוא כי האי גדול ולא מספיקים הכול ביום אחד (כמובן שאפשר גם לישון שם, רוב האנשים באים ליום אחד). נסענו קודם כל למפעל טקילה שנקרא AntiguaCava ונמצא בדרך לחופים שנמצאים בצד השני של האי- הצד המנוגד למזח הסירות. עלות הסיור $10 לאדם. כבר לפני שהתחיל הסיור המעניין קיבלנו 2 כוסות מרגריטה. לבסוף קיבלנו גם טעימות של הסוגים השונים של הטקילות שבמפעל. אחרי הסיור פשוט נסענו על קו החוף ועצרנו בכמה חופים, לבסוף השתקענו בחוף פלנקר בו יש גם מסעדה ואפשרות לשנרקל. יש גם אופציה לקחת קנו ל-passion island שמור להיות אי קטן ויפה שנסגר ב-16:00.
מסעדות (בפלאיה):
"10"- מסעדה ארגנטינאית מעולה על השדרה ה-5.
El- Baretto- מסעדה איטלקית מעולה. פיצות ממש גדולות ופסטה שעושים במקום. על השדרה ה-5.
ALUX- מסעדה שהמליץ לנו הבחור שמנהל את הבית בו ישנו. מסעדת הגורמה ממוקמת במרכז העיירה ולא בשדרה ה-5, מגישה פירות ים אך לא רק. ייחוד נוסף למסעדה הוא המיקום שלה- בתוך מערת נטיפים. בסוף הארוחה המלצר עשה לנו סיבוב בכל המערה. ממש יפה ומיוחד.
איסלה מוחרס:
נסענו דרך התחנה של ADO לקנקון ומשם מעבורת לאי הקטנטן והמקסים. הרח' הראשי נקרא Hidalgo בו ממוקמות רבות מהמסעדות והחנויות. הזמנו מהארץ את מלון La Media Luna- מלון שממוקם על האוקיינוס (החוף שלו לא מתאים לרחצה) עם נוף יפהפה. כדאי לבקש חדר בקומה העליונה- זה הרבה יותר יפה (כ60 דולר ללילה כולל א. בוקר קונטיננטאלית)
בארבעת הימים ששהינו באיסלה סדר היום היה מורכב מהגעה לחוף Playa Norte בבוקר, התמקמות במיטות בשורה הראשונה מול הים ורביצה עד שעות הערב. אפשר גם להזמין אוכל (אנחנו שכרנו מיטות ששייכות למסעדה בה צריך להזמין במינימום מסוים ולא משלמים תשלום נוסף על המיטות כמו במסעדות אחרות).
יש אפשרות גם להשכיר Golf car ולעשות סיבוב באי, אפשר לבקר בחוות הצבים שזה נחמד.
גם מכאן אפשר לנסוע לצ'יצן איצה.
מסעדות:
MAMA ROSA- מסעדה איטלקית מצוינת. מנות גדולות.
מומלץ שלא לאכול במסעדה המקסיקנית- Briza Mexicana- הבשר היה יבש ולא טעים ואנחנו די בטוחים שלא קיבלנו את מה שנאמר לנו שנקבל. ממול המסעדה הזו יש מסעדה ארגנטינאית. לא טובה כמו זו שבפלאיה, אבל גם טובה.
בסוף רחוב הידלגו (לכיוון הכיכר המרכזית) יש בית קפה שהמומחיות שם היא של קרפים עם תוספות, ללקק את האצבעות.
בסוף רחוב הידלגו (פנייה שמאלה בכיכר המרכזית) יש סופר שמאפשר לצייד את המקרר במלון בכל טוב.
קנקון:
הטיסה שלנו הביתה הייתה מקנקון ולכן הגענו לכאן ביום האחרון של הטיול והזמנו מקום מראש במלון. ישנו ב-Gaby Suits שהיה בין המקומות היותר זולים, אבל ממש טוב- הכול נראה חדש, המקלחת עם מים חמים וזורמים היטב ויש מזגן וטלוויזיה עם כבלים.
אפשר ללכת לאזור המלונות ולהסתובב שם. אנחנו בילינו באחד הקניונים- המחירים כמעט כמו בארץ.
מסעדה:
La Parilla- מסעדה מקסיקנית לתיירים עם כל הדברים שתיירים אוהבים- צילומים עם כובעים מקסיקנים, טקילה טובה, מריאצ'י בהזמנה ששרים כל הערב וכמובן אוכל מקסיקני טעים. אנחנו לא רצינו להגיע למסעדה הזו בהתחלה, כי האמת שאוכל מקסיקני הוא לא באמת ממש טעים. אבל הגענו לשם במקרה והחלטנו להיכנס והיה לנו ערב כייפי וטעים.
טיול מוצלח לכולכם
בתקווה שתהנו לפחות כמונו
רונית וכפיר פינגרמן

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של rsoffer?

לכל הפוסטים של rsoffer »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מעבר מגואטמלה למקסיקו

השב  · 

מזג אויר


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

עלות


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

מקסיקו - קנקון

השב  · 

עלות ??

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×