קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק א'

תמונה ראשית עבור: קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק א' - תמונת קאבר

אז למה דווקא קוסטה ריקה?
חיפשנו יעד אקזוטי שמשלב טיולים, בטן גב וצפייה בבעלי חיים.
קוסטה ריקה עונה לכל הקטגוריות האלו וניתן למצוא בה נופים פראיים, שפע של טבע וחופים טרופים.
אחרי עבודת מחקר קצרה באינטרנט השתוקקתי לפטרל בג'ונגלים בחיפוש אחר בעלי חיים או סתם להיזרק באיזה חוף עם ספר טוב ביד אחת וקוקוס ביד השניה בזמן שדביבונים וקופי קפוצ'ון רובצים סביבי.

לאחר ששמענו מספר המלצות החלטנו להזמין כרטיסים לסוף אפריל שזה נופל ממש על קו התפר בין העונה היבשה לעונה הירוקה (הגשומה).

לא חם מידי, לא מפוצץ תיירים והטבע בשיאו.

הרגע הגדול שלנו הגיע, מצאנו את עצמנו בטיסה של Iberia עם קונקשן במדריד.
ירדנו מהמטוס בערב לנוח במלון Ibis שנמצא בקרבת שדה התעופה במדריד ומציע הסעות הלוך וחזור לשדה בחינם.
הטיסה ממדריד (11 שעות) הרגישה כמו נצח, תחושת הזמן הלכה לאיבוד עד שהרגשנו שנולדנו בטיסה ושאנו לא זוכרים את המציאות שלנו מלפני.

26.4.2017 – נחיתה בסן חוזה
ערפל כבד וגשם מטפטף קיבלו את פנינו בצד השני של העולם.
קיבלנו את המזוודות, קנינו Sim Card וצעדנו לעבר הדלפק של חברת Dollar שממנה השכרנו מראש רכב סוזוקי גרנד וויטארה לשבועיים הקרובים.

משם יצאה הסעה אל המשרדים שלהם בסן חוזה.
אחרי התלבטויות רבות החלטנו לבחור בביטוח המקיף ביותר לרכב (אין לדעת איזה מכשולים וסכנות יערבו לנו בדרך) שמענו לפני הטיסה שבקוסטה ריקה מומלץ ללכת על בטוח בקטע הזה.
העמסנו את המזוודות בבגאז' ויצאנו לדרך.

החשכה ירדה והערב הרגיש יותר כמו לפנות בוקר.
מתרחקים מהעיר, נוסעים בשממה לקולות הצרצרים בערפל מוחלט ומבול סוער מכה בכבישים הכי מפותלים שניתן לדמיין כאשר שדה הראייה שלנו מוגבל לחצי מטר והמהירות המירבית של הרכב היא 20 קמ"ש.
החוויה המפחידה ביותר שחוויתי בחיי.
נסיעה של 50 דקות הפכה לשעה וחצי בסיוט שלא נגמר.
לנסוע בקוסטה ריקה בחשכה מתפרש כרעיון גרוע ביותר ואני ממליץ להימנע מכך בעיקר בגשם או בערפל, מה גם שיש המון תעלות בשולי הדרך ומאוד קל להידרדר אליהן.
עצרנו בדרך במכולת כדי להצטייד באמפדנס במילוי אפרסק או משהו דומה, היינו מורעבים.

הגענו למקום הלינה הראשון שלנו Tiquicia Lodge שסגרנו מראש ותפסנו את המסעדה שלהם בדיוק מספר דקות לפני שהמטבח נסגר.
הזמנו טורטיה עם עוף, ציפס וקלח תירס, היה בסדר גמור.
בסך הכל היה מלצר וטבח שהחזיקו את המקום.
מייד לאחר שסגרנו את החשבון הגיע זמן המקלחות ואולי לא...כי מים חמים לא היו.

27.4.2017 – היום הראשון לטיול יוצא לדרך
לא ישנו כל כך טוב, התעוררנו בשעה 5 לפנות בוקר למקהלת הציפורים ולא הצלחנו להרדם שוב, התרגשנו.
הזזתי את הוילונות וגיליתי שלמרות הכל הגענו למקום שאני מרייר עליו בכל החודשים האחרונים.
הנוף סינוור לי את החיים, סימפוניית הציפורים מתנגנת לה ברקע ואפילו כל כמה רגעים יונקי הדבש ביקרו אותנו מעבר לחלון.
קמנו בהתלהבות יתר והתחלנו לפזר תמונות בוואצאפ.

c26a9c4dcb42ea6fdf111d79b2192d2e.JPG?l=6

54e67bfab0f775b85a02f09cf33f5348.JPG?l=6

יצאנו לנסות לצלם כמה ציפורים והתקדמנו לעבר ארוחת הבוקר שהייתה כלולה במחיר המלון.
קיבלנו ביצים מקושקשות, צנימים בחמאה, אבטיח, בננות(עפים על זה שם) אננסים במיוחד בשביל רעות (היא עפה על זה) ושוקו חם שיצא מגדר הרגיל.
35a818304e7ae420a2d348742c9d5f5f.jpg?l=6
היעד הראשון שלנו בטיול היה אמור להיות הר הגעש Poas הפעיל והקרוב לסאן חוזה עיר הבירה.
לרוע מזלנו כשבוע לפני אירעה התפרצות באזור והפארק נסגר לכן נאלצנו לדלג על ההר ולהמשיך לגני לה פאז.
La Paz Waterfall Gardens - גנים יפייפים הכוללים בתוכם מסלול בין שרשרת מפלים ופארק צפייה בבעלי חיים.
הכניסה לפארק כרוכה בתשלום כמו רוב הפארקים בקוסטה ריקה.
התחלנו לרדת במסלול המדרגות כשברקע נוף הררי ומדהים של יער גשם.

de619341cc692891a45de9bb0431f689.JPG?l=6
בתחנה הראשונה במסלול היה מתחם עם המון זנים של ציפורים.
בכניסה צפינו במספר לא קטן של יונקי דבש עד הרגע שרעות קלטה שיש מתחם סגור של טוקנים.
היו שם 3 טוקנים כשכל אחד מהם היה יפה יותר מהשני.
המדריך שהיה איתם נתן לנו להאכיל ולהצטלם איתם.
אחד מהם כנראה הרגיש מאוד בנוח לנתר לי על הראש.

חמודים אמיתיים, ממש קיוויתי שייצא לי להיפגש איתם שוב בהמשך ובWild מה שנקרא.

60668b869944c66bf4219fb6a0f821e8.JPG?l=6
הבחור נתן לנו הסבר קצר ואמר לנו שלא מזמן הביאו לפארק גם עצלנים ושהם גם נמצאים פה במתחם.
העצלנים היו עצלנים מתמיד במצב שינה ולא היה ניתן לראות דבר מלבד 2 כדורי פרווה.
עוד במתחם: ארות, אמזונס, לורי וברווזים שפיטרלו באיזור.

d64a83ccf4d23b2bd82a338de040660f.JPG?l=6

0965e748614bc03ded99a4554c2124af.JPG?l=6

בצמוד למתחם הציפורים הייתה חממה גדולה של פרפרי ענק.

המון פרפרים עפים ומקיפים אותנו מכל עבר, ממש חגיגה.
העברנו שם את הזמן עד שרעות הצליחה במשימה שלה – לשכנע פרפר לנוח על האצבע שלה.

97275dfa4c5c15fb1075193fa61c58c1.JPG?l=6
היה גם מתחם של זוחלים, צפרדעים, חרקים עצומים וחתולי בר (כן, גם יגוארים היו שם).

4393429964e896ac23243ecf5d4eba65.JPG?l=6
בנוסף היו גם 2 כלובים של קופים ובניהם קופי הקפוצ'ון הלבן המאוד אופייניים לקוסטה ריקה, מת עליהם.

35494a7d920ca0f9dc63f32021a89989.JPG?l=6
לאחר מכן צעדנו לעבר המפלים היפייפים למרגלות היער, מסלול של כחצי שעה.

fe73e9b15f4120187e9e711dec78c84f.JPG?l=6

dd8010524584119d0eccc082d4f3d0f6.JPG?l=6
בסוף המסלול הגענו לחנות מזכרות ומשם אספה אותנו הסעה בחזרה לנקודת ההתחלה.
מכאן אנחנו ממשיכים לכיוון עיירה בשם La Fortuna – עיירה הסמוכה להר הגעש ארנל וכוללת מסביבה שלל אטרקציות.
עצרנו בסניף של Soda - מסעדות פועלים זולות המפוזרות ברחבי קוסטה ריקה והזמנו 2 מנות של Casado – אחת ממנות הבית של קוסטה ריקה.

המנה משתנה ומכילה לרוב תבשיל שעועית, אורז, פיקו דה גאיו (סלט קטן) ובשר לבחירה.
היה טעים מאוד אך לא משביע לגמרי.

eecbaf6f5a120622cd0f2b58e2da915f.JPG?l=6

ככל שהתרחקנו מהאיזור של יערות הגשם הכבישים נעשו פחות פתלתלים.
אחרי נסיעה של כשעה ורבע עצרנו בעקבות המלצות בבית קפה בשם CENTRO TURÍSTICO LAS IGUANAS שם היו אמורות להמתין לנו מספר איגואנות בחצר (לפי ההמלצות) כנראה שדברים השתנו מאז אבל לפחות נהננו מאיגואנה אחת ששרצה מחוץ לבית הקפה.

cde81e4e3d3fa3693152014160117b24.JPG?l=6

בהמשך הנסיעה הבחנו בArenal הר הגעש המפורסם ביותר בקוסטה ריקה ממש מולנו מסתתר מאחורי קיר ערפל.

הגענו למלון Casa Luna Hotel & Spa שסגרנו בבוקר של אותו היום וקיבלו את פנינו במשקה הבית שלהם - תות בננה עם אננס לקישוט.
יופי של מלון, יש מסעדה, בריכה, 4 ג'קוזים מבודדים מוקפים חי וצומח.
בלי לחשוב יותר מידי קפצנו להשתחשך במיי הג'קוזי הלוהטים, שפע של צומח וחי מסביבנו, מה רע לנו בחיים?
הגשם התחיל לטפטף ושידרג מעט את החוויה עד שהתחילו הרעמים שצעקו לנו לצאת מהמים.
הסתתרנו מתחת לשככה בחוסר אונים ולפתע קלטנו צפרדע מקפצת בין רגלינו.
חיכינו שהמבול יירגע מה שלא באמת קרה ונאלצנו לכסות את עצמנו במגבות הרחצה ולהרביץ ספרינט לחדר.
הגיע הערב ויחד איתו מקהלת הקרפדות הנשמעת בכל מתחם המלון.
את ארוחת הערב סעדנו במסעדת המלון, השירות היה מעולה אבל המנות היו קטנות והמחירים יחסית יקרים.

28.4.2017 – לה פורטונה והסביבה.

הציפורים העירו אותנו ליום חדש.
הצצתי מהמרפסת על הר הגעש ארנל שהראות עליו הייתה מעט יותר טובה מאתמול.

4e2169b57d628164010dc1292c1d1b18.JPG?l=6
השעה 6 בבוקר ונותרה לנו שעה שלמה להעביר עד שתוגש ארוחת הבוקר של המלון.

בזמן הזה החלטנו לשוטט במסלול ההליכה הקצר שהמלון מציע שכלל נהר קטן, בריכת נופרים, ועוד כמה צמחים מוזרים, סך הכל נחמד ביותר.

6b9190f8c07ce81e6705b8bdf3561bb4.jpg?l=6
ארוחת הבוקר הקונטיננטלית מוגשת והמגוון היה גדול אך לי אישית האננסים הטריים עשו את הארוחה.
המלון היה ממש סבבה ולא היה חסר שום דבר מלבד האינטרנט.
ה-wifi בחדר לא באמת עבד והיינו צריכים להגיע לאיזור הקבלה כשהיינו צריכים גישה לאינטרנט.

קפצנו לקבלה כדי לסגור מקום לינה לערב ולהתייעץ על אטרקציות עם הבחור הנחמד מאתמול שהגיש לנו את המשקאות.

שאלנו אותו אם ניתן לראות טוקנים באיזור, הוא הצביע לנו על העצים הסמוכים ואמר שמדי בוקר הם עומדים שם.
לאחר רחצה קלה בבריכה התקדמנו לעבר היעד הבא שלנו מפל לה פורטונה.
מפל הנופל מגובה רב למרגלות הג'ונגל וכולל ירידה של 500 מדרגות (אחר כך גם עולים אותן).

קנינו כרטיסים והתקדמנו על גשר צר עד לנקודת תצפית שנתנה לנו הצצה קטנה על המפל נשפך אל תוך הג'ונגל.

ea237c472605de7b1e077fb258e950e8.JPG?l=6

52908d9889b86be1ef94a4792868ddb2.JPG?l=6

בירידה למטה מידי פעם נתקלנו בשלטים שמציגים בעלי חיים שניתן לראות בפארק.
אנחנו ראינו רק חגב מוזר ולטאה קטנה למרות שממש קיוויתי לראות איזה קוף או 2 ואם עצלן אז בכלל חגיגה.
הגענו למפל היפייפה, טבלנו קצת במימיו הכסופים והקפואים ולאחר מכן עשינו פיקניק אמפנדס קטן בבריכות השכשוך הסמוכות.

9ecff43c7d0d919de893383e00609cf1.JPG?l=6

abc774c9bdc69713ce33aca042cdda61.JPG?l=6

בדרך חזרה למעלה ליוו אותנו שלטים המפוזרים במעלי המדרגות באדיבותו של גורו עצלן כשבכל שלט משפט חוכמה אחר לחיים.

תודה לך גורו לא היינו מסתדרים בלעדייך.
בסמוך ליציאה מהפארק נמצאת תחנת מידע ויציאה לטיפוס על הר הגעש הצמוד לארנל Cerro Chato - בין הטראקים המפורסמים והמאתגרים בקוסטה ריקה הכולל טיפוס על ההר ושכשוך באגם ששוכן בלוע הגעשי.
את המסלול הזה תכננו לעשות ביום למחרת אז קפצנו לנקודת מידע כדי לשמוע קצת על הטרק.
בפנים חיכה לנו בחור מאוד סימפטי העונה לשם כריסטיאן שבדיוק עבד על קנבס בצבעי שמן.

הוא צייר ארה עם הר הגעש ארנל ברקע.
כריסטיאן נתן לנו את כל המידע הנדרש הודות הטרק ל-Cerro Chato והמליץ לנו גם על סיור לילה שהוא מוציא.
כשסיפרנו לו שאנחנו לנים היום במלון Arenal Lodge הוא ממש שיבח את המקום בשקט שלו ובטבע השופע מסביבו.
יצאנו לכיוון המלון ועצרנו בדרך לקנות קוקוס

ועוד כמה חטיפים בשביל הטיול מחר.
הגענו לשער המלון ומשם עד לקבלה חיכתה לנו נסיעה תלולה במעלה הר שערכה כ20 דקות, עכשיו התחלנו להבין על מה כריסטיאן דיבר.
עצרנו בנקודת תצפית על ארנל וציפור מיוחדת (Long-tailed tyrant) כיבדה אותנו בנוכחותה.

d3ee5baebfb98ac77a8d3cab448ee143.JPG?l=6

036d0d73982b1243dfd327b673bce2ff.jpg?l=6

בזמן שרעות עשתה צ'אק אין אני אירגנתי את הדברים ברכב וצפיתי בכמה מעובדי הגינון של המלון מנהלים מלחמת חול.
מסתבר שבמלון היו הרבה חדרים פנויים והחליטו לשדרג אותנו לחדר שווה עם מרפסת המשקיפה על הטבע ועל הר הגעש ארנל בכבודו ובעצמו.

b060834c4294272e03b9f85a3baf20ef.jpg?l=6

5d853639868be15b6887b8fab2f67419.jpg?l=6
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת המלון שגם משקיפה על ארנל, מנות קטנות ולא משביעות.
בערב ניצלנו את הג'קוזי המשקיף על מרחבי הטבע וזכינו לחזות במופע מרהיב של גחליליות או יותר נכון של Headlight Beetle.
כשחזרנו לחדר רחשים של צפרדעים וקרפדות הידהדו מבחוץ אבל היה משהו שנשמע מאוד קרוב.

יצאתי למרפסת עם פנס ומצאתי צפרדע אדומת עיניים שעמדה על אחד הענפים הצמודים למרפסת.

מה שכן דפקנו לה בוק מהסרטים.

45392c695a100fcf39423d4561a4e4df.JPG?l=6
בלילה פלשו לחדר לא מעט חרקים, בעיקר חיפושיות ענקיות שזימזמו בכנפיהן בצילילים חסרי פרופורציה, היה קצת קשה להירדם.

29.4.2017 – סיור בארנל לודג' וחזרה ללה פורטונה

מבול חזק פתח את הבוקר, בתוך תוכי ידעתי כבר שסביר להניח שהטיול ל-Cerro Chato לא התקיים.

לאחר ארוחת הבוקר שאלנו לגבי הטרק בדלפק הקבלה של המלון ואמרו לנו שביום כזה לא נוכל לטפס על ההר.

ביררנו על עוד אטרקציות חלופיות דרך סוכנת אטרקציות שישבה בלובי אבל לא היה משהו שהדליק אותנו מספיק.
ברגע שהגשם נרגע החלטנו לשוטט באחד ממסלולי המלון שהוביל יער גשם.
בתחילת המסלול היה שדה גידול של אננס ועוד מייצג של כל מיני סוגי פירות וצמחים.
לא ראינו בעלי חיים נוספים מלבד מספר ציפורים אבל ששמענו במהלך המסלול משהו נוחר מבעד לשיחים.
המסלול ערך כשעה עם קצת גשם בהתחלה (לא משהו שמעילי גשם לא יכלו להתמודד איתו).

מה שבאמת היה שווה זה שאת כל המסלול עשינו לבד ולא נתקלנו בעוד מטיילים בדרך.

40106bf1826bfc2eb2ab65ed5c81c6d7.JPG?l=6

0bd13450db6962303a93aed9d8ba6119.JPG?l=6
לאחר שהות קצרה במלון יצאנו בחזרה לכיוון לה פורטונה.
עצרנו בסניף של סודה לארוחת צהריים של פהיטס, ודג באבוקדו.

1d1a03e13a63abb9bcfbbedeaf129fa9.jpg?l=6

עשינו קניות בסופר מרקט והגענו למלון Arenal Country Inn.

העדפנו להשאר באיזור למקרה שאולי Cerro Chato יהפוך לרלוונטי מחר.

בחצר המלון נתקלנו בלטאה משונה שנקראת בסיליסק ומכונה גם לטאת ישו בגלל שהיא מסוגלת לרוץ מרחק קצר על פני המים בעזרת רגליה האחוריות.

c780c6704afce1a4e173293dee018fe5.jpg?l=6
אחרי שבילינו זמן מה בבריכה וקרענו את שולחן הפוסבול ה-TripAdvisor לחש לי שיש מסעדה איטלקית ממש טובה העונה לשם Café Mediterraneo במרחק הליכה קצרה מהמלון.
המנות שהזמנו היו ממש טעימות, השירות למרות זאת היה איטי וגם המאווררים במסעדה לא באמת ציננו את הטמפרטורות.

30.4.2017 – הפארק הלאומי טנוריו

ארוחת הבוקר הקונטיננטלית המתינה לנו בחוץ ומיד אחריה התחלנו בתהליך יציאה מהמלון.
בקבלה נאמר לנו ש-Cerro Chato סגור היום.
לקחנו החלטה לוותר על הטרק ושהגיע הזמן להתקדם במסע בעודנו מכוונים את הWaze לפארק הלאומי Tenorio Volcano.
גולת הכותרת של פארק העננים הטרופי הזה היא Rio celeste - נהר טורקיז המכיל חומרים שנפלטו מהר הגעש כגון גופרית וסידן.
לאחר נסיעה של שעה מלה פורטונה עלינו על דרך עפר למשך כ-20 דקות עד שהגענו לחניון מסודר בתשלום.

יש לציין שחל איסור להכניס אוכל לפארק (יש בידוק בכניסה לפארק) לכן כדאי להוציא את כל מוצרי המזון מהתיק לפני שאתם עוזבים את הרכב.
הפארק היה עמוס במטיילים (יום ראשון, כולם בחופש) וקצת התאכזבתי לגלות שמדובר באחד האתרים המתויירים ביותר בקוסטה ריקה.
קנינו כרטיסים והתחלנו לצעוד במסלול.

ממש קיוויתי שייצא לנו לראות קצת בעלי חיים למרות עומס המטיילים, והפעם עם עדיפות לטפיר שכיכב על שילוט הפארק ונחשב לאחד מבעלי החיים הכי נדירים לצפייה בקוסטה ריקה.
אחרי לא הרבה זמן קלטנו זוג נעצר ומביט לכיוון השיחים לזמן מה.
התקרבנו לכיוונם וזיהינו חוטמן קטן שבא לרחרח באיזור.

b140b24cffc63c6ae0b43513956db71b.JPG?l=6
התחנה הראשונה במסלול הייתה מפל Rio Celeste הפראי והמרהיב ביופיו.
המפל נמצא בלוע של הר הגעש לכן צריך לרדת כ-100 מדרגות ולאחר מכן לחזור (כל מדרגה זו מדרגה).

1417554f93dc042221e2ab9508bef40e.JPG?l=6
בהמשך הדרך ראינו מישהי שאחזה בנחש קטנטן ושאלה אותנו אם אנחנו רוצים להחזיק בו, וויתרנו על התענוג.
התחנה הבאה הייתה מפגש היובלים המפורסם של Rio Celeste העונה לשם Los Tenideros.

מדובר בתופעת טבע ייחודית של מיי הגופרית המתנגשים במיי הגשם מבלי להתערבב ביניהם ויוצרת מראה מאוד מיוחד.

58abf8c82370bd96cba934736c736eaa.JPG?l=6

ae2ec47869035365f7720d79c3c8c5f1.JPG?l=6

בהמשך המסלול ראינו מעיינות מבעבעים בניחוח גופרית, וחצינו גשר מעל הנהר.

מבחינתנו לאחר שעתיים וחצי של הליכה בחום עם לחות מטורפת הפארק מיצא את עצמו והחלטנו לפרסס כי המסלול אינו מעגלי.
עצרנו בדרך לארוחת צהריים בעוד סניף של Soda והתחלנו לזוז לכיוון מקום הלינה שסגרנו להלילה Lucky Bug Bed And Breakfast.
נסענו כ40 דקות בדרך עפר ונתקלנו בדרך בנופים מהממים של גבהות ירוקות, אפילו זכינו לראות ציפור מאוד מרשימה בשם White throated magpie jay.
בדלפק הקבלה המתין לנו בעל הנכס בחור אמריקאי בשם רוב.
הוא לקח אותנו אל החדר שלנו, שוחח איתנו על הקוסטה ריקה ונתן לנו מספר טיפים והמלצות.
שינינו קצת את התוכניות שלנו בעקבות השיחה איתו.
ברגע שהוא יצא מהחדר הלכתי לכיוון המרפסת והבחנתי בשטח העצום שיש לו.

מלבד זה שהוא גר שם ויש לו כמה יחידות של חדרים יש לו גם אגם לא קטן בשטח ושלא נדבר על הצמחייה העשירה, והצפרות באיזור.

97f93a73dfe638ad9788b7c73dce7141.JPG?l=6

bb762aced0c7e444bf7c0fc4b388062d.JPG?l=6
הכל היה מושלם בLucky Bug מלבד דלת המערבונים המפרידה בין חדר השינה לשירותים שזה קצת פחות מגניב.
בגדול התכנון היה למחרת לנסוע לפארק הלאומי Rincón de la Vieja אבל הפארק מסתבר סגור בימי שני ולא היינו להוטים עליו כל כך, אז החלטנו להדרים לאיזור Monteverde במקום.

1.5.2017 – קנופי במונטה ורדה

ארוחת הבוקר נערכה במרפסת המשקיפה על האגם,ספוט אדיר לארוחת בוקר, גם יונקי הדבש ועוד מספר זנים של ציפורים היו שם.

dd9070bb0c6108a8bb3fd696c12e4637.JPG?l=6
התחנה הבאה שלנו היא מונטה ורדה – שמורת טבע המכוסה ביער עננים ונחשבת לאיזור רבוי אטרקציות.
לאחר נסיעה לא קלה בכבישי עפר נכנסנו למונטה ורדה ועצרנו בכניסה לפארק Adventura.

רצינו לברר מספר דברים על אטרקציית הקנופי / זיפ ליין - מסלול של אומגות מעל לצמרות העצים.
אחרי שהצקנו קצת לגברת בקבלה נאמר לנו שממש עכשיו יוצאת נגלה, מה לא נצטרף?
רתמו אותנו ברצועות, הסבירו לנו קצת על הנהלים והופ הכניסו אותנו למסלול עם כל שאר החבר'ה.
הנסיעות הראשונות היו קלילות יחסית, קצרות ועדיין מתחת לגובה העצים.
בהמשך הדרך פגשנו עוד כמה חבר'ה שמתפעלים את המתקן והם הפגינו ביצועים יוצאים מן הכלל בשפה העברית - סבבה, תרנגולת והמוטו המעולל יאללה למות!.

2f193b9384ed1113c86ef43e120dd8e2.PNG?l=6
אחרי מספר נסיעות עלינו לג'יפ שלקח אותנו למסלולים הארוכים יותר בצמרת יער הענן, יאללה למות! אחד הסחבקים חוזר ואומר.
הגענו לפסגה המשקיפה על כל היער משהו כמו 80 מטר מעל לצמרות העצים ושם נאמר לנו שהנסיעה הבאה על האומגה עורכת כ2 קילומטר.
פה הייתה אופציה לבחור בין אומגה רגילה לבין סופרמן כלומר אומגה בשכיבה – אנחנו השתפנו ועשינו את האופציה הרגילה.
ברגע שטסתי באוויר כשכל יער הענן היה פתוח לרווחה לא האמנתי למראה עיניי ואף חלפה בראשי לרגע המחשבה של מה יקרה לי אם אני אפול למטה.
בקצה השני התכוננו לנסיעה האחרונה שלנו קצת פחות מ2 קילומטר, חזרתי בי והחלטתי בכל זאת לעוף על הסופרמן כאילו אין מחר.
אני גיבור על!!! מתבונן למטה ורואה צל קטן של ציפור ואני מבין מהר מאוד שזו הצללית שלי.
לפני סוף המסלול שאלו אותנו אם אנחנו רוצים לעשות טרזן בין העצים אבל הספיק לנו גיבור על אחד ליום אחד (האמת היא שפחדנו).
אני מסכם את הקנופי ביער הענן כאטרקצייה חובה לכל מי שמגיע לקוסטה ריקה, חוויה מהנה, מסעירה ויוצאת דופן.

כשחזרנו לכניסה לפארק מצאתי כובע נחמד בין כל המזכרות והרגשתי את הארנק מדגדג לי בכיס.

הייתה שם מוכרת חמודה שלא כל כך ידעה אנגלית אבל הבנו אחד את השני והתחדשתי לי בכובע שילווה אותי בהמשך המסע.
הגענו לעיירה במונטה ורדה שנקראת סנטה אלנה וישבנו לצהריים במסעדת פועלים.
כל אחד הזמין את ה-Casado שלו ובמקביל לארוחה צפינו בתנועת העננים החולפים על היער ומתפזרים במגרש הכדורגל הסמוך.

cc237c7e82e76735c58db8c88eb454e6.jpg?l=6
משם נסענו למקום הלינה הבא שלנו Casa Campo Verde.
נכנסנו לבית ששם קיבלה את פנינו משפחה מאוד נחמדה.
הילד הצעיר בבית שכנראה מחזיק את העסק על גבו דאג לעינייני הקבלה, ההורים דיברו רק בספרדית.
קיבלנו מפתחות לבקתת עץ נחמדה ומחוץ לה היו 2 נדנדות ששרפנו עליהן בכייף את הזמן עד השקיעה.

33329aa7de9bd805742f831543b97d76.JPG?l=6
לקראת הערב קפצנו לבייתם כדי לקבל קצת מידע על סיור הגשרים התלויים והרגשנו קצת לא נעים כי תפסנו את הילדים בדיוק באמצע ארוחת הערב.
תהינו איפה עדיף לעשות את הטיול כשהאופציות הם פארק Selvatura ופארק Sky.
אחת הבנות אמרה לנו שהיא עבדה בSky עד לא מזמן ושלדעתה הוא שווה יותר מ-Selvatura מה ששכנע אותנו דיי מהר, טלפון קטן וסגרו לנו את הפינה.
כולם ממש שמחו לעזור, הייתה אוירה טובה ומה גם שנראה שהאבא עף עליי אחרי שהפגנתי מעט ביצועים בספרדית (קצת Duolingo לפני הטיול).
משם הדרך למיטה הייתה קצרה ביותר.
הסתבכנו עם הנעילה של הדלת בבקתה ולא היה במי להעזר, כולם כבר ישנו בבית.
באמצע הלילה התעוררתי, הרוח עשתה הרבה רעש ואני חושב שהייתה לנו מפלצת שלא הפסיקה לזוז על גג הבקתה, היה קשה להרדם בחזרה.

2.5.2017 – מונטה ורדה וסנטה אלנה, סיורים ונהנים

קבענו עם בעלי הבית את ארוחת הבוקר לשעה 7 כדי שנספיק להגיע לסיור הגשרים בSky.
קיווינו שהארוחה תהיה מוגשת בזמן אך כשהגענו לבייתם הבנו שזה לא המצב.
האבא ואחד מבניו נכחו במטבח והכינו לנו פנקייקים בעודנו ממתינים בשולחן האוכל הביתי שלהם, חווית אירוח קוסטה ריקנית במיטבה.

היה בזה משהו נחמד אבל היינו ממש לחוצים בזמן.
הגישו לנו את הפנקייק הטעים ביותר שאכלנו בקוסטה ריקה עד כה עם קפה ופירות בצד.
נסיעה של כרבע שעה בכבישי עפר הובילה אותנו אל פארק Sky, המדריך הגיע וריכז אותנו לקבוצה קטנה.
שמו הוא אנדרס, הגבר שבגברים, אשף החיות ואחד האנשים המוכשרים שיצא לי לפגוש.
אחרי תדריך קצר על יער הענן וסבב היכרות בין חברי הקבוצה יצאנו אל הטבע.
לפני שהגענו לגשר הראשון אנדרס ביקש שכל אחד מאיתנו יציין מה הוא בעל החיים שהוא הכי רוצה לראות בסיור.

עוד לפני שהוא סיים את המשפט קפצתי מאחוריו ואמרתי עצלן!

בעברית אתם אומרים Atzlan הוא משיב ואומר שבמונטה ורדה אפשר למצוא רק את העצלן בעל 2 האצבעות שישן במשך היום ופעיל רק בערב.

הוא בישר לנו שבהמשך המסלול יש כמה עצים שהם נוטים לישון עליהם ככה שהוא יעיף מבט כשנעבור שם.
מישהו אחר בקבוצה אמר שהוא היה שמח לראות את הקצאל - ציפור ירוקה עם בטן אדומה וזנב מתנופף בצורה גלית, אחת הציפורים היפות והנדירה ביותר בקוסטה ריקה.
אנדרס סיפר לנו שהקצאל נחשב כאל בונצואלה ובגואטמלה ושישנם צלמים מקצועיים שבאים במיוחד מארצות אחרות לקוסטה ריקה כדי לתפוס אותה אך רובם לא צולחים.
מסתבר שבשמורת מונטה ורדה יש סיכוי מינימלי להיתקל בציפור הנפלאה הזאת.
עלינו על הגשר הראשון בגובה צמרות העצים למרגלות יער הענן ואנדרס התחיל להפגין קצת מכישוריו.
הוא ניסה לתקשר עם הציפורים בשריקות ולאחר מכן המשיך בקולות של קופים שהוא ביצע באופן מדוייק, זה היה משעשע ביותר.

98c2b5b69876638daa6bfa4c4713bf6d.JPG?l=6
חלק מהציפורים ענו לו ורק לפי הצליל הוא ידע באיזו ציפור מדובר וכיוון את מבטנו.
אחרי שראינו מספר ציפורים הוא כיוון אותנו לעבר קופי השאגן שטיפסו לצמרת העץ.

95d7277dd301c3a96fe9115f7577ad20.jpg?l=6

לא באמת שמתי לב מה בדיוק קרה, כנראה שאנדרס שמע קול של ציפור וראה אותה עפה לכיוון העצים שלפני הגשר.
"The quatzal the quatzal" הוא לוחש בהתלהבות, תוך כדי שהוא מוביל אותנו בחזרה אל תחילת הגשר.
חלק מחברי הקבוצה שעמדו ממש מאחורי אנדרס הסתכלו מבעד לעצים והיו נלהבים ביותר מנוכחותו של הקצאל, אך מצד שני שמרו על השקט כדי שלא יברח.
לאחר מבצע איתורו של הקצאל הגיעו אפילו עוד 2 קצאלים ונעמדו על אותם העצים, אפשר להגיד שממש שיחק לנו המזל.

2950129bb95a46250ffd18eacbb57224.jpg?l=6
הצלחנו לתפוס כמה תמונות בעזרת אנדרס שביקש לעיתים תקופות את הטלפונים שלנו והצמיד אותם למשקפת שלו כדי לתפוס תמונות תקריב של בעלי החיים.
בהמשך הדרך ראינו כל מיני צמחים מוזרים, עוד מספר ציפורים וקן עם כמה גוזלים קטנים.

ba9c8bdd8315fc48876866a8a324ee0c.jpg?l=6
לקראת סוף המסלול חיכה לנו הדובדבן שבקצפת, אנדרס הוביל אותנו בטור על אחד הגשרים ולרגע עצר במקום.
"The seniorita from israel" הוא קורא לרעות מסוף הטור "Its your lucky day"
"Do you see the atzlan?" הוא מבציע לה על עץ שהיה ממש צמוד לגשר.
נשענתי קצת כלפי מטה וראיתי עצלן בעל 2 האצבעות מנמנם על אחד הענפים בגובה תחתית הגשר.
לצערינו כאשר העצלן ישן הוא נראה כמו כדור פרווה ואי אפשר באמת לראות אותו כמו שצריך.
בצד השני של הגשר עמדו 2 תיירים שטיילו לבד בפארק ואנדרס המלך ביקש מאיתנו לקרוא להם לבוא לראות את העצלן שכנראה הם פיספסו, כזה הוא אנדרס.
בתום הסיור אנדרס המליץ לי לקנות ספר בשם The Wild life of Costa Rica שהוא חלק בלתי נפרד מפק”ל הכיסים שלו ושימש אותו במשך הסיור.

הספר מכיל את המידע המקיף ביותר על כל בעלי החיים בקוסטה ריקה ומבחינתי זו יכולה להיות מזכרת מאוד מוצלחת מהמסע.
בנוסף אנדרס המליץ לנו על סיור לילה שיוצא מאותה החברה שהוא עובד בה ואמר שיש סיכוי שהוא ידריך גם אותה הערב.
כל כך התלהבנו מהסיור שהחלטנו לזרום גם על זה בתקווה שאנדרס באמת ידריך אותנו שוב.
חזרנו לחדר שלנו ב-Casa Campo Verde וראינו את אחד מבני המשפחה המארחת.
מכייון שאנחנו מתכננים להישאר באיזור יום נוסף שאלנו אותו אם נוכל להישאר עוד לילה.
הוא אמר לנו שהוא מדבר רק בספרדית אז רעות בעלת התושיה השמיעה לו את השאלה בספרדית דרך הגוגל Translate.
הוא עשה טלפון קטן ואמר לנו שזה בסדר.
התחלנו להתארגן לכיוון ארוחת הצהריים ולפתע האבא מגיע מכיוון הבית עם הבן המתורגמן שלו על קו הטלפון.
הוא אמר שהייתה אי הבנה ושהם כבר מלאים הלילה אבל אם אנחנו רוצים יש אופציה להישאר לישון במקום לינה אצל השכנה באותו מחיר.
האבא עשה לנו טיול קטן ואראה לנו את הבקתה אצל השכנה אבל החלטנו שאולי עדיף שנתקרב למרכז של סנטה אלנה.
נפרדנו בפורה וידה מהאבא שנראה שממש שמח לארח אותנו ומשם נסענו למסעדה בשם Stella's Bakery.
שמעתי עליה לא מעט המלצות ושניתן להבחין בחצר המסעדה בהמון סוגים של ציפורים הבאות לבקר במסעדה.
ישבנו בחצר איפה שכבייכול הכל קורה, ציפורים לא היו שם.
אחרי הארוחה נסענו לבית הארחה Camino Verde Bed & Breakfast שנמצא במרכז העיירה ויצאנו להסתובב קצת.
סופרים, מסעדות, חנויות מזכרות ומרכזי מידע היו פזורים ברחובות.
עצרנו בספרייה לקנות את הספר שרציתי ועלינו לשתות שוקו וקפה כמו נסיכות במסעדה הסמוכה.
במקביל דפדפנו בספר וסימנו ב-וי את כל בעלי החיים שראינו עד כה בקוסטה ריקה.

630628776f5912db21b67ae6ddbd39ab.JPG?l=6
בערב יצאנו אל המרפסת המרכזית של בית הארחה והמתנו להסעה של סיור הלילה שסגרנו עם אנדרס.
לאחר מספר דקות הגיעה מונית מלאה באנשים אנרגתיים שרעבים לתצפת על בעלי החיים הפעילים בשעות הערב.
לחברה קוראים Kinkajou על שם אחד מבעלי החיים שניתן לראות בסיור.

כל אחד מאיתנו קיבל פנס ואחרי תדריך קצר יצאנו לדרך.
רוב הסיור סבב סביב העצלן בעל 2 האצבעות שהתעורר והיה פעיל להפליא.
היו שם עוד 3 קבוצות של מטיילים תחת אותו העץ.

33c8bb01dd0ec56249e5394dab381038.JPG?l=6
בהמשך ראינו טוקנים ועוד כמה ציפורים במצב שינה.
המדריך שלא הפסיק לשהק אמר אוקיי עכשיו נחפש כמה נחשים!
אחרי זמן מה של חיפושים ראינו קבוצה שמעירה עם פנסים על איזור איזור ספציפי ושהתקרבנו הבחנו בנחש צפע ירוק.

המדריך הסביר לנו שהקשה של נחש צעיר הרבה יותר מסוכנת משל נחש בוגר בגלל שלנחש צעיר אין עדיין שליטה במינוניי הארס והוא יפלוט יותר ארס מאשר נחש בוגר.

a684ebb0e795c9d82ba17ab9048c7141.JPG?l=6
ראינו עוד עצלן ואופוסום עכבר ולאחר מכן המדריך טען שהוא ראה קינקאיו מזנק מהעצים, גם רעות ראתה אותו.
מישהי מהקבוצה שלנו עיקבה את רעות בשיחה על צמח שהיא מצאה שם והתמזל מזלי למצוא את דרכינו חזרה לקבוצה.
בסוף הסיור נתקלנו במישהי שתפסה בידה Headlight Beetle.

67a4f45f85ddc69dafefc0ad3a63e71e.jpg?l=6
חזרנו אל העיר והתיישבנו לאכול במסעדת פועלים שם פגשנו בחור ישראלי שנראה קצת שהלך לאיבוד בתפריט.

המלצנו לו על המנות שלנו והזמנו אותו לשבת איתנו בשולחן.
הוא סיפר לנו שהוא הגיע לקוסטה ריקה מקולומביה ושיתף אותנו במספר חוויות משם.
אחרי יום גדוש בטיולים נפרדנו מידידינו וחזרנו ל -Camino Verde Bed & Breakfast, הגיע הזמן לנמנם קצת.

להמשך הבלוג לחלק ב' לחצו כאן!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Maor_Tzadoc?

הפוסט הבא ›
קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק ב
קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק ב'
מתוך הבלוג של Maor_Tzadoc
09-04-2018
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
חלום שחלמתי על איסלנד - חלק א
חלום שחלמתי על איסלנד - חלק א'
מתוך הבלוג של Maor_Tzadoc
11-03-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Maor_Tzadoc »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×