לאוס - כפרים קטנים ויופי בראשיתי

לאוס נראית לעיתים כאילו מעולם לא ביקרו בה תיירים. יש בה נוף בראשיתי ויופי, שרק במקומות רחוקים ניתן למצוא. בטיול בחלקה הדרומי של המדינה המיוחדת הזו, תוכלו למצוא את כל זה, לצד תרבות יוצאת דופן.
גילי חסקין
|
תמונה ראשית עבור: לאוס - כפרים קטנים ויופי בראשיתי

מסלול הטיול בלאוס: ימים 6-13

יום מס' 6: לואנג פרבנג (Luang Prabang) - בבוקר: ארמון המלך העתיק (Royal Palace. נקרא גם: National Museum). המוזיאון סגור ביום שלישי. משם, רבים נוסעים לפארק הפילים, בזבוז זמן נוראי. את הטיול מארגנת חברת Tiger Tail. אחריו, שייט למפלים המופלאים של Tad Sea. חשוב להביא בגד ים. המקום נהדר. שורה ארוכה של אשדות, המשקיעים כמות אדירה של טרוורטין (נטף נחלים) ומפעילים מתקני שאיבה קטנים בכוח המים. המקום נפלא לרחצה. אפשר לאכול במסעדה במקום ארוחת צהרים ומי שמתעקש, לצאת גם לטיול על גבי פילים. המקום מהמם בחודשים ספטמבר – נובמבר, מאכזב בינואר ואילך. ניתן לצאת משם לטיולים רגליים בסביבה. רצוי מאד, בלוויית מדריך מקומי. משם, חזרה העירה. שקיעה נהדרת על המקונג ב-Wat Phabat Tai.

יום מס' 7: בבוקר - שוק המזון. נחמד, לא היסטרי. הנסיעה למפלי Kuanxii אורכת כשעה ועוברת בנוף הררי יפה. להביא בגד ים. בשעות הבוקר המפל מואר ונראה ככסוף. שביל יפה מוביל למפל, דרך הדובים והטיגריס. בדרך ברכות שחיה טבעיות. בעונה היבשה אפשר להקיף את המפל בגרם מדרגות. המפל יפה יותר בבוקר. הנסיעה לשם אורכת שעתיים, כולל עצירה בכפר המונג ובכפר של לאו לום. הסיור במפלים, כולל זמן לקניות, אורך שעתיים. הנסיעה חזרה – אורכת שעה. חזרה לעיר. ביקור במקדש Wat Wi Soun, שלידו פגודה בצורת אבטיח. המקדש החשוב ביותר הוא Wat Xieng Thong, שהיה אלמנט המפתח בהחלטת אונסק"ו להפוך את לואנג פרבנג לאתר מורשת עולמית. יש האומרים כי העיקר בלואנג פרבאנג אינם המקדשים, אלא דווקא הסימטאות, שם נדמה כי מחוגי הזמן עצרו מלכת. מעט שוטטות בסמטאות וארוחת צהריים. טיפוס בגרם מדרגות לסטופה Pu Si. המראה מלמעלה מרהיב. אם נתקלים בפעילות דתית, על אחת כמה וכמה. כדאי לרדת מהצד שני. חציית המקונג למקדש Chom Phet, ממנו נשקפת תצפית על לואנג פרבנג ומשם לרדת לכפר Xueng Man. כפר זה מטופח להפליא ושמור על ידי אונסק"ו. אחת החוויות המעניינות, בהן נתקלתי, היא אשה הרכובה על קטנוע ומשמשת כבנק נייד. את סכומי ההלוואות והחסכונות היא רושמת על גבי מחברת דהוייה בעיפרון שחוק, אך נראה שסומכים עליה. חציית הנהר בשעת ערב, כשכדור השמש האדום נושק למים, היא חוויה מרטיטה ממש.

יום מס' 8: בבוקר מוקדם, לא להחמיץ. ברחוב הראשי תהלוכה של נזירים יחפנים, הפוסעים לאיטם לאורך הרחוב, שם ממתינים להם תושבים רבים, בעיקר נשים, ומגישים להם אורז. לאוס, כמו תאילנד, סרילנקה ובורמה, משתייכת לזרם התרוודה בבודהיזם, המכונה לגנאי "הינה יאנה", היינו "הרכב הקטן", התובע מחבריו חיי פרישות, ומכול אדם להיות לבודהא בעצמו. גם מי שאינו מתכוון להיות נזיר, מצווה לחיות שנתיים או שלוש של חיים וחינוך במנזר. משם, יציאה לשייט בן שעתיים על המקונג, נגד הזרם, עד למערות הבודהיסטיות המפורסמות ב-Pak Ou. ביקור במערות, שבהן ריכוז גדול של פסלי בודהא מתקופות שונות. חצייה בסירה לכפר עושי הוויסקי, שם מכינים התושבים ויסקי תוצרת בית מאורז. מה נפלא בעיני כיצד ברחבי תבל, גם באזורים מרוחקים זה מזה, הגיעו בני האדם לפתרונות זהים כמעט. רצוי לאכול צהריים במסעדה ממול. המשך נסיעה צפונה בדרך מס' 13. נסיעה עד - Muang Ngoy. כפר מטריף. לא לערבב עם מואנג נוי החדש, שנקרא גם Nong Khiaw. מואנג קואה – מקום למוצ'ילרוס. יוצאים מכאן לטרק בן יום לשבטי ה-Akha. במקום GH עלוב למראה, אך האפשרויות לטיולים רבות. כפרים יפים ניתן למצוא באזור Pak Nam Noy.

יום מס' 9: אפשר להישאר בכפר מספר ימים ולצאת לטיולים רגליים בסביבה. הכפר שוכן לגדות הנהר ומוקף בהרים גירניים, מעוגלים ומיוערים, הנראים כמו נוף בציורים סיניים עתיקים. אפשר להמשיך למואנג קואה ולהמשיך לנסוע בדרך הררית יפה, עד ל- Oudoumsai. בדרך עוצרים בכפרי לאו טונג ובכפרי המונג. מאכזבים מבחינת הלבוש. רק מעטים לבושים בבגדים מסורתיים. ובכול זאת, ניתן לחוש את האומה האופטימית הזאת, משתקמת במהירות גם מהטראומה של המלחמה וגם מהטראומה של הקומוניזם. אודומסומאי הוא מקום שאפשר לאכול ולישון, אבל אין בו שום דבר המצדיק מכתב הביתה.

יום מס' 10: המשך נסיעה ל-Luang Namtha. הנסיעה אורכת כ-3-4 שעות. בדרך כפרים ציוריים. כחצי שעה מזרחה ללואנג שוכן כפר בשם Tavan. במקום גרים בני Lantan, המכונים גם Lahu Houy, שמרבית נשותיהם לבושות בבגדים מסורתיים. הגעה לנמטה. רצוי ללון בעיר ולא מחוצה לה וליהנות מטלפונים ואינטרנט. לינה מומלצת ב-GH במקום יפהפה, שנקרא "The Landing Boat". החדרים פחות יפים...

יום מס' 11: נסיעה בת שלוש שעות ל-Muang Sing. עצירה בכפרי Lanten ואקהא. האחרונים מקושטים, או ליתר דיוק מקושטות במטבעות ובכדורי כסף, גם בזמן עבודת השדה. הנשים הן הבנק של המשפחה. צ'ק אין ב-GH. גם כאן האפשרויות רבות. לתרמילאים, ניתן להתארגן למסלולי רגל, היפים לאין ערוך מאלה שבצפון תאילנד. באחד הטיולים יצאנו מכאן לטיול מרתק על גבי אופניים. התושבים די נדהמו לראות זרים על גבי אופניים. הם למדו שזרים באו פעם עם ציטרואנים, בווייטנאם השכנה גם בג'יפים ואחר כך במכוניות לאדה רוסיות. אבל אופניים? מרבית האופניים "מצ'וקמקים". למרבה המזל הצטרף אלינו, בתשלום זעיר, נער שעבד בסוכנות האופניים, ידע להראות את הדרך והפליא בתיקון הפנצ'רים הרבים. לאלה שזמנם אינו בידם, כדאי להזדרז: ארוחת צהרים – לא יאוחר מ-12:00. סיום ב-13:00. נסיעה בת כשעה לתחילת הטרק. הליכה בת ארבע שעות בין כפרי המונג לאקהא. פני השטח אינם מגוונים,אך המראות האתניים מרתקים.

יום מס' 12: המדריכים המקומיים ממליצים לצאת לשוק ב-05:30. לטעמי קצת היסטרי. כולם יהיו שם גם כשיתחיל להאיר בשעה 06:00. השוק ססגוני להפליא. ספקטרום עשיר של צבעים. קליידוסקופ מרגש של פרצופים. שעה בשוק, חזרה לארוחת בוקר. לואנג נמטה הוא מקום טוב לצאת לסיורים רגליים או רכובים בשבטים השונים. המקומות הללו, הנשמעים כמו קללות לאוזן מערבית, הם עבורי תמצית הביקור בלאוס ואולי תמצית הביקור במה שמכונה בטעות "המזרח הרחוק". כפי שכבר נכתב, אזור סאפה צבעוני יותר, אבל השינויים שעברו עליו וזרם התיירים שהרכבת פורקת מדי יום כמעט, מקהים את עוקצו של הביקור. כאן לעומת זאת, תושבי הכפרים שאינם נרתעים מלהצטלם, המקונג על יופיו ואפילו הפגזים הפזורים בכול מקום, מעניקים אשליה של מקום מעולם אחר.

מכאן קיימות כמה אפשרויות: המשך ליונאן בסין, משם הגיעו תושבי לאוס. נסיעה של כשלוש שעות לגבול. לפני נקודת הגבול הלאוטי, כדאי לעצור ולאכול מרק משובח וזול. מעבר הגבול אורך כשעתיים. השעון בסין מאחר בשעה. מהגבול נסיעה של שמונה שעות, עד שישואנבנה. דרך יפהפיה, אבל נסיעה מטורפת. בימים אלה נסללת דרך חדשה והנסיעה תתקצר לכדי ארבע שעות. לטענת הלאוטים, בתוך שנתיים יהיו טיסות מלואנג נמטה עד לקונמינג.

יום מס' 13: אזור שישואנבנה נותן למטיילים בסין לטעום מעט מטעמה של דרום מזרח אסיה. למטיילים המגיעים מלאוס ואפילו מבורמה, זה חסר משמעות. בעבר ניתן היה לבקר במפלי גי'נחונג המרהיבים (שעה ורבע של נסיעה, במיניבוסים, בדרך משובשת), אך מאז שבנו את תחנת הכוח, המקום מאכזב מאד. הדבר היחידי שנותר לעשות שם הוא לבקר בשוק יום א', הנמצא כ-60 ק"מ מג'ינחונג, או בשוק יום ג'. השווקים הללו ידועים ביופיים. אחרת, אין סיבה להגיע לג'ינחונג!

אפשרות נוספת, מרשימה עוד יותר, היא לשוב, אולי בטיסה, ללואנג פרבנג, או בנסיעה ארוכה, ומשם לצאת בנסיעה בת יומיים כמעט עד לדיינג ביין פו שבצפון ווייטנאם, שם הפסידו הצרפתים את חצי האי הודו סין. הנסיעה מקבילה ל"שביל הו צי מין" המיתי, שהוא למעשה אלומת שבילים שהוליכה מלאוס לצפון ווייטנאם. מדיינג ביין פו, נסיעה מרתקת בת יומיים או שלושה, עד לסאפה שבצפון ווייטנאם.

לתחילת הכתבה

טיול בדרום לאוס

קיימת אופציית המשך לדרום לאוס. דרום לאוס איננו ססגוני כמו הצפון, אך יש לו יופי משלו והחוויה האתנית שונה.

הערה: אופציה זו מומלצת במיוחד בחודשים ספטמבר – אוקטובר, אז המפלים מלאי מים.

יום מס' 1: טיסה ל-Paxe שבדרום הרחוק. אפשר לטוס כל יום מוויינצ'יין, או פעמיים בשבוע מלואנג פרבנג. הנחיתה בפקסה מפחידה. מטוסים ללא מייצבי זנב. כדאי לרכוש אצל ספק מקומי סיור למקדש הקמר ואט פו. ניתן לשוט מפקסה ל-Champasak, אך אני ממליץ על נסיעה. למאורגנים, ממתין במקום רכב המסיע למקדש הקמר Wat Phou o. כל היתר יכולים לנסוע בטוקטוקים מקומיים למקדש הנמצא במרחק שמונה ק"מ משם. פירוש שמו של המקום הוא "מקדש ההר", והוא אכן ממוקם על הר מבודד בסמוך למעיין, החלק התחתון - מבוא - לא נשאר הרבה. המקדש בנוי על מדרונה של גבעה. עולים בגרם מדרגות יפה לתצפית נהדרת על המקונג. חשוב מאד להגיע אל סלע הפיל ואל סלע התנין - אלמנטים אנימיסטיים, שהיו כאן קודם לבודהיזם והתמזגו בו. החלק העליון מרהיב. מעין "אנגקור ואט לעניים". קטן, אבל פראי. השרידים שבשטח מתוארכים לממלכת הצֶ'נְלָה (Chenla) מהמאות ה-8-6 לספירה, ועד לתקופת אנקור המאוחרת, מהמאות ה-13-9. חפירות ארכיאולוגיות מתבצעות בסיוע מוזיאון Guimet בפאריס. משם, חזרה לרכב, חציית נהר במעבורת ושם ממתין רכב נוסף, שמסיע דרומה, לכיוון Saladon. חוצים שוב, בסירה, את הנהר ומגיעים לארכיפלג על המקונג. טיול לאורך המקונג, במורד הזרם. לינה ב-Khong Island. ממליץ על Villa Mauangkhong.

יום מס' 2: היום הבא יוקדש ל- Bolaven Plateau. זוהי רמה גדולה יחסית, שאדמתה פורייה ומגדלים בה מגדלים פירות, תה, הל ובעיקר קפה. הרמה משמשת בית לקבוצות מיעוטים אתנים ושבטים רבים, אם כי אינם ססגוניים כמו בצפון. משם, נסיעה למפלי Khonephapheng. מול המפלים יש מרפסת עץ, שם לאוטים צולים דגים. אפשר לרדת בגרם מדרגות אל המפלים. המפל מרהיב בעונת הגשמים או מעט אחריה. נסיעה ל-Tad Lo. בדרך כדאי לבקר בכפר של Alak וללון ב-Tad Lo Resort. אחר הצהריים שוטטות באזור. לינה: Tadlo Lodge. לפני מספר שנים היו שם תנאי לינה זוועתיים. ייתכן מאד שהשתפרו בינתיים.

יום מס' 3: בבוקר - טיול פילים. פחות ממוסחר מאשר בלואנג פרבאנג. בהמשך, טיול בכפרים Kalum ו-Nge וארוחת צהרים בטדלו. משם, נסיעה לפקסה. בהמשך, ביקור במפלי Tad Fan. שצף קצף של מפל. לפני מספר שנים יצאנו לטיול יפהפה על גבי פילים. אין מה לצפות לארגון וסדר נוסח תאילנד. הפילים כאן עצלים והאנשים עצלים עוד יותר. הכול כאן איטי, בסלואו מושן, אפילו יחסית לצפון, שגם הוא, כזכור, איננו מנהטן, אבל השלווה... אחר כך נסיעה דרך הכפר Katu ולינה ב-Paxe.

יום מס' 4: בבוקר, סיור רגלי במפלים מעל פקסה. בפקסה מומלץ ללכת למוזיאון הלאומי. אחר כך, סיור ב-Morning Market. בלאוטית: Talat Sao. אחר הצהריים הליכה ברגל לאורך המקונג. מפקסה, טיסה חזרה לוויינצ'יין, או לסיאם ריפ שבקמבודיה.

הסיור בלאוס משאיר בפה טעם מתקתק של עוד. אין בה פקקי תנועה ואין בה רוכלים טרדניים. הקטע היחידי שלא קל לעיכול הוא יחסם של האנשים הללו לבעלי החיים שברשותם, אבל קשה לבוא בטענות מסוג זה לאנשים שחוו בחייהם כל כך הרבה רוע כלפי בני אדם. אין פלא שלא נותר בלבם מקום לרחם על בעלי החיים. האגדה הלאוטית מספרת, שראשיתה של לאוס דרקון זהב, שגופו השחיר, התעוות, התפתל והרעיש את מוסדות היקום. מסיבה זו או אחרת, חושך ירד לפתע על הארץ והדרקון פער את לועו. מתוך אפילת הלוע פרץ זרם אדיר של מים, הציף את היקום ושכך. או אז נח הדרקון, גופו הזהיב, השמש עלתה על פני העולם וייבשה את המים, בגרסה מקומית של סיפור המבול. משכלו המים ושקטה הארץ, נותר רק פס מים אדיר זרם במרכז העולם, חום ומהיר, אך רוגע. מתוך הבוץ שעל גדות הנהר בצבצו ועלו בני האדם. היו שהחלו מיד לשתול אורז בתוך הבוץ והיו אחרים שנסו בבהלה מן המקום, עלו אל ההרים והיערות, נבלעו באפלולית ומשם הגיחו רק כדי להילחם עם אנשי הבוץ. אלה קראו לנהר "האם הגדולה" (בשפת לַאו טונג, הקרובה לתאית - "מה קונג"). כך בריאתה של לאוס. לא בפי כל שבטי לאוס אומנם, אך די בסיפור כדי לייצב את הקשר של בני הארץ אל המרחב הגדול והריק שבלבו "קערת האורז" של המקונג.

יוצאים לטיול תרמילאים בלאוס? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>
לאתר האינטרנט של גילי חסקין, הקליקו כאן >>

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×