לאוס - סיפור דרך, אם ובת ⁦👩‍👧⁩

תמונה ראשית עבור: לאוס - סיפור דרך, אם ובת ⁦👩‍👧⁩ - תמונת קאבר
שקיעה קסומה במונגנוי, צפון לאוס

לאוס - סיפור דרך, אם ובת ⁦👩‍👧⁩
המסע המשותף שלי עם בתי נמשך שבועיים בצפון לאוס ונכתב על גדת המקונג בלואנג פראבנג. הצטרפתי לילדתי כדי לחוות איתה "נתח" מהטיול שאחרי צבא. שמנו דגש על פעילויות "ביחד" כמו גם על זמן לשוחח ולהיתרגע, ב-chill, כמו שלמדתי פה.
🙏רוב תודות לכל המשתפים בקבוצת לאוס בפייסבוק ובוואטסאפ. קופ-צ'אי לאי-לאי 😄נעזרנו רבות בטיפים ובהמלצות בעת תכנון המסלול וכמובן בבחירת הפעילויות והמסעדות. באשר ללינה, באתי לפנק ולכן בחרנו, ככל הנמצא, בבתי מלון קטנים וחביבים 😀.
צפון לאוס, מהות הקסם:
1. יפה ונעימה לטיול.
2. האנשים שקטים ושלווים.
3. אוכל טרי ונהדר.
4. שקיעות מרהיבות ומגוון אטרקציות.
לאוס, אתגרים:
1. רוב המקומיים אינם דוברי אנגלית.
2. נסיעה בינעירוניות מוגדרת כ"קשוחה" - נהיגה מהירה על כבישים משובשים / שייט בסירות רעועות.
3. גם אם מבטיחים לך מיניוואן ממוזג, יש מצב למצוא עצמך באוטובוס מקומי לא ממוזג, מלא עד אפס מקום. קרה לנו פעמיים. המלצה: קחו את זה בקלות ותעדיפו נסיעות בוקר עם כרית צוואר, כך שאם ייצא שאין מזגן, תיהנו מחסדי קרירות הבוקר.

⁦1️⃣⁩ 15.2 יום שישי אחר הצהריים -
בשדה של בנגקוק, לקראת טיסה לויינטיאן, בירת לאוס.
🛫טיסת אל-על (במחיר תחרותי) נעמה לי בשינה אותה קינחתי בארוחת בוקר עם רפסודה בוהמית. כעת בתי ואני ממתינות לפתיחת שערי הצ'ק אין - אני ב"טרנזיט" והילדה באולם הטיסות היוצאות. יששש!!! עוד מעט ניפגשות 😍🤗 לאחר שלושה חודשים...
🍔"אמא אני רעבה". איזה כיף שחשבתי עליה ואיך לפנק בטעם של בית - כריך בלחם מאפה הבית עם ממרח קשיו זיתים, עטוף בנייר כסף. בהחלט שמר על פריכותו.
🛫"סוואדי" sabaidee כך קיבלו את פנינו הדיילות הלאיות. לבושות בחליפת שמלה כחולה, פרח 'פלומריה' לבן מציץ בשיערן. הטיסה בת השעה התאחרה קצת ורעדה קצת, העיקר הגענו לשלום.
Vientiane
בירת לאוס ויינטיאן (= עץ אלמוג), עיר שקטה ונקייה בהשוואה לערי בירה אחרות במזרח. בעיר רבתי כ-800 אלף תושבים. העיר ממוקמת על עיקול המקונג סמוך לגבול התאילנדי, בעמק רחב למרגלות ההרים הצפוניים.
🛂ויזה הנפיקו לנו בשדה תמורת 30 דולר כל אחת. המרנו דולר לקיפ - המטבע המקומי. השער בשדה - 8,566 קיפ לדולר. כלומר, קיבלנו הר של שטרות.
🚖לקחנו מונית מהשדה. הנהג שאל מאיפה אנחנו ומה גודל האוכלוסיה... ואז, לאות הזדהות כנראה אמר (בתרגום חופשי גם בין השורות) "לאוס רק 7 מיליון איש... מסביב חובקות, חונקות אותנו הענקיות: סין, מינאמר, וייטנאם, תאילנד וקמבודיה". נדמה לי שאמירה זו משקפת את מהות הכל פה - הצניעות והשקט ואולי גם סוג של כניעות אך קטונתי מלקבוע. המונית למלון עלתה 60,000 קיפ (מוגזם? הנהג מהשדה לבוש בחליפה, כבר 22:30...אז בטח לא מתמקחים. בהמשך הסתבר שהעלויות דומות בתוך העיר). הנהג היה מנומס, עזר עם הכבודה ובדלפק הקבלה במלון קיבל אותנו בחור נחמד. המלון שבחרנו, 3 כוכבים - Lao Orchid , ממש נחמד. נקי ומצוייד.
⁦2️⃣⁩16.2 בוקר טוב Vientiane
🍳אחלה ארוחת בוקר שכללה בין השאר פירות 🍉, ירקות ואומלט עם עגבניות🍅. מנת חלקנו ברוב הבקרים. היום יועד לגישור על ייעפת באם יש.
🚘נסענו ל-Buddha Park הלוך וחזור עם נהג שהמתין לנו כשעה. הפארק נמצא על נהר המקונג Deua, Thanon Tha, סמוך לגבול עם תאילנד. הנסיעה לשם ארכה פחות משעה. בפארק פסלים של בודהה בתנוחות שונות וגם של אלים הינדיים שחברו יחדיו מאז 1958, בזכות הנזיר המייסד Luang Pu Bunleua Sulilat, שלמד בודהיזם והינדוהיזם. מקום מקסים. הפארק נבנה מסתבר בין השאר כדי לקרב צעירים פוחזים לדת. הנזיר סולילט גורש מלאוס לתאילנד ובנה ממול לפארק הבודהה הלאוסי פארק בודהה תאילנדי. אחד המרשימים בין הפסלים הגדולים הוא אינדרה, מלך אלי ההינדו הרוכב על פיל בעל 3 ראשים. הטיול כלל תיקון פנצ'ר בדרך, באמצע היום החם לוהט, מבלי שנצטרך לצאת מהרכב😉. "הנהג טיפל יפה במשבר" ציינה בתי, כאשר הורידו את הרכב ואותנו מהג'ק.

1b5e4b44512ca51e367737fb84577f9f.jpg?l=6
🍱 עם הגיענו למלון, אמרה הילדה "בא לי סושי", ואני באתי להגשים חלומות...
יצאנו לאכול צהריים במסעדת אוסקה, בעלת תפריט יפני כמובן.
🚌 הזמנו מהסוכנות של חנה (היחידים ברחוב של אוסקה שהיו דוברי אנגלית ואף עשו רושם אמין), נסיעה באוטובוס ל-Vang Vieng ב-50,000 קיפ כל אחת. שילמנו מראש, הבטיחו לנו שיאספו אותנו, אינשאללה, בתשע בבוקר מחר.
☕אחר הצהריים, כשעייפות התפרצה לה, ידעתי שקפה טוב יכול לעזור. בחרנו ב-Joma, אחלה קפה וגם מאפה (תות עץ). בהמשך הסתבר שזו רשת "ארומה" המקומית. טרי ושירותי. בעוד אנו מתענגות על הקפה, התחיל לרדת גשם ☔, תפס אותנו מופתעות ושמחות. כשיצאנו שוב לרחובות הם היו מלאים בדוכנים ובמקומיים, היתה שם ממש חגיגה של "על האש", עופות מסתובבים צלויים ושיפודי בשר. הסתלקנו מהר כי לא רק שהיה גשום היה גם חם... ארץ טרופית...לא?
⁦3️⃣⁩ יום ראשון 17.2 - בדרך צפונה
🚌 השעה 10:00 אנחנו בדרך ל- Vang Vieng עם Soutchai travel. אספו אותנו מהמלון ב-9:10, כמעט כמו המתוכנן. רכב פתוח עם גג, דומה לכזה שמשמש בגולף (מזל כי ירד עדיין גשם ☔). הסיעו אותנו לחניון בו המתינו שני אוטובוסים גדולים וממוזגים. 4 שעות נסיעה צפונה, כ-160 ק"מ מויאנטיין.
🗻 הגענו ב-14:00, ילדתי כמעט כרעה מנטל המוצ'ילה כשחיפשנו את מלוננו. אך לא התרגשתי...התיק הזה איתה כבר 3 חודשים. לשמחתנו ראינו במפה שלצד הדואר כי המלון די קרוב, מלון Eden, בניהולו של בחור פיני סימפטי. העיירה הזו הומה תיירים והצעות לאטרקציות ומלאה במסעדות, בתי קפה, סוכנויות להשכרת טום קאר, אופניים וכיוצ'... מה שהכי מוצלח - העיירה מוקפת בטבע יפהפה, ממוקמת בין שרשרת הרים, למרגלות מצוקי קרסט מרהיבים, לצד נהר ה-Song. הסתובבנו, אכלנו, התבוננו. מחר נתחיל ממש לממש את הטבע הסובב, בתקווה שמזג האוויר יהיה איתנו, ללא גשם.

325f23f4c4ba697f2235a88573a41c1c.jpg?l=6
⁦4️⃣⁩🌸 18.2 יום שני - ואנג ויאנג
יצאנו ללגונות הכחולות שמספרן 5 ו-3. שכרנו טוק-טוק פרטי לכמה שעות ב-300,000 קיפ. הדרך היטלטלה לה בין כפרים והתארכה בשל תאונה שפגעה בגשר על הסונג (היה זה מסלול "קשוח" - אבק דרכים ומעמורות). לצד הדרך היו הרבה התרחשויות - פרות שלוות רעו 🐮, עגליהן ינקו בנחת. זאת ועוד, הן היו היחידות שגרמו לנהג לצפצף. על הגדרות, בין הבתים 🏡הצבועים בגוון ססגוני או אפור מלט, הונחה כביסה לייבוש. במרפסות שבחזית הבתים, נשים וטפן עסקו במלאכות שונות, ברירת ירקות או אורז, במרפסת אחת אישה עמלה על נול אריגה, 🤱 בבית אחר נשים מבשלות, אחדות מהן עם מנשא מאולתר ובו תינוק צמוד לחזה, אחרות התנועעו עם ילד קט על הגב. גברים עמלו בחצרות. אחרים חלפו על אופנוע. ילדות בקוקיות ואופניים 🚴 ורודים נופפו לשלום. שתי ילדות 👧לשו בצק בקערה גדולה. הנהג שלנו היה חייכן וחביב אך לא דיבר אנגלית.

f482e2d2509ac9e27620458477287cda.jpg?l=6

לגונה 5 התגלתה כבריכה טבעית לגמרי פרטית, אם כי לא כחולה. ירדנו אל המים וילדתי הפליגה לה על אבוב. לגונה 3 לעומתה היתה הומה ורעשנית הרבה יותר ובנויה אבן. קבוצת קוריאנים, יפנים ואחרים קפצו כטרזן למים הקרים. חזרנו מיטלטלות, נושמות אבק דרכים שהשאירו רכבי באגי ומשאיות.
🍲ביקשנו מהנהג שיוריד אותנו ב"מקום של ויקטור", זה שחובב ישראלים ומכין שניצל כמו בבית. היה סבבה. חזרנו למלון, ממרפסתו היה נפלא להשקיף אל השקיעה😎 בין ההרים.

584cfb018fa71f60ed9373f681431e8d.jpg?l=6

🥙בערב יצאנו לאכול משהו קל - פלאפל אצל 'מאמה סבבה'. אכן היה סבבה.

⁦5️⃣⁩🌞19.2 יום ג', ואנג ויאנג
חמש וחצי בבוקר, ירח מלא זרח עדיין בשמי ואנג ויאנג. 💨🎈התחלנו בתעופה, 50 דקות על כדור פורח, מרחפים מעל העיירה בשעת הזריחה. חוויה נהדרת. כשהאש להבה עלינו מעלה בתוך סל גדול. דאינו באוויר, ממתינים לזריחה.

d633eea3026f28716c617da0047e577d.jpg?l=6

כשהשמש ⛅הציצה באדום בין פסגות ההרים, נשארנו עוד קצת נפעמים. אט, אט הכדור איבד גובה עד שנגענו ממש לקרקע, שם משכו כמה גברים חסונים בחבל. אופס... הסל נגע לא נגע, שוב התרוממנו ורק בניסיון הבא הוא נתפס. טיפסנו את דרכנו החוצה מהסל כאשר מקבץ חדש של אנשים מילא את מקומנו.

b774a91b6d682b159f2b366457978cb8.jpg?l=6
🍳חזרנו בזמן לארוחת הבוקר ולאחריה התארגנו ליציאה לטרק קצר לנקודת התצפית על ואנג ויאנג.
🚶כדי לעשות זאת חצינו את גשר העץ התלוי (שתוקן מאז אתמול), 4,000 קיפ לאדם. צעדנו על אספלט, כ-2.5 ק"מ מהגשר. מדובר בנתיב ראשי בתוך כפר. לאחריו הגענו לתחילת העלייה לנק' התצפית שם יש בוטקה לתשלום, 10 אלפים לאחת. בבוטקה ישבו שתי נשים על טפן, ממש המתינו לנו 😆 תוך אידוי אורז דביק. אחריהן סככת חניה וביקורת כרטיסים. מכאן מתחיל הטיפוס המעט תלול אך אורכו בסה"כ -1 ק"מ. הדרך מוצלת, פה ושם התגלתה לטאה גדולה מפוספסת משתזפת על בולדר. הגענו לנק' התצפית הראשונה, אמנם רק 400 מ' הפרידו בינה לבין השנייה בחרנו לוותר.. כי הכי חשוב לנו ליהנות מרגעים שלווים, מזוקקים ביחד בצ'יל... היה תענוג שם בבקתת העץ הפתוחה והיה אפילו "גזלן" עם שתייה קרה. חלצנו נעליים, השתרענו על המחצלת ונהנינו מהנוף.

32131027f2ffa9b6bd924e45c4056623.jpg?l=6

🌞😎 בצהריים ירדנו אל הכפר, השמש קפחה על ראשינו, היה חם מאוד והיינו רעבות. או אז אין כמו להתכנס למסעדה ידידותית לצמחוניים בה התענגתי על פיצה 🍕 עם סלט ירקות ישראלי 🥗 מתובל כהלכה (מותג אמיתי במסעדות המקומיות) וילדתי הזמינה המבורגר צמחוני.
🏊 אחר הצהריים, הלכנו לטבילה קצרה בבריכה ותצפתנו על הכדורים הפורחים בשמי ואן-ויאנג.
🏧 הערב חידשנו את מלאי המזומנים לקראת נסיעתנו צפונה מחר. אפרופו, המליצו לנו על ה- ATM האדום, שגובה פחות עמלה (20 אלף קיפ).
🍜 אכלנו מצוין במסעדת Green. בתי לקחה מקרוני עם גבינה ואני פאד תאי מעולה ולשתייה Somersby - הסיידר הצונן והנהדר. המסעדה נמצאת מעל גשר הבמבוק ובסמוך למקום של ויקטור. המלצה חמה!
6️⃣⁩20.2 יום רביעי - נסיעה צפונה 180 ק"מ ל-Luang Prabang, בירת הצפון והיעד הבא שלנו. מדובר, בעיר השנייה בגודלה בלאוס המהווה גם מרכז דתי ותרבותי ויעד תיירותי מרכזי.
🚌 נסיעה מואנג ויאנג ללואנג פרבאנג בוואן ממוזג. 14 איש כולל הנהג. שתי תחנות. אחת ביולוגית השנייה לצילום. תחילה ראינו איכרים בשדות העטופים ברכסי הרים אחר כך העפלנו בכביש המתפתל על ההר המיוער בנוף יפהפה. "מהיר וקופצני" כך אפשר לתאר את החלק השלישי במסלול הנסיעה. טוב שהיינו חגורות. הגענו ללואנג פראבנג ב-14:00. קצת התבאסנו מהנהג המקומי שביקש 30,000 קיפ...וכנראה לא הבנו שזה לכל אחת. הוא כמעט בכה כששקלנו לשלם רק 30 כפי שהבנו שנסגר, נו באמת...קטן עלינו. המלון הנבחר Parasol היה קצת יקר אך "נאים היו החדרים בעינינו". צהריים אכלנו אצל Joy's, מסעדה ביתית מומלצת.

638c4d9e51dbeaa536ab064234846b2a.jpg?l=6
🔄לואנג פרבאנג שוכנת בין נהר המקונג לבין נהר הקאן וממוקמת על חצי האי הנוצר ביניהם. מסעדת Joy's סמוכה לנהר המקונג בעוד השדרה המרכזית, בה כבר החלו ההכנות לשוק הלילה, שוכנת בין שני הנהרות. פנו היו מועדות למסעדת במבו tree שמשקיפה על אחד מפיתולי נהר הקאן, שם נרשמנו לסדנת בישול לאי. אין כמו להכיר את האופי העם לאי אלא דרך המזון. חזרנו לשדרת השוק, שם לגמנו אחלה שייקים מפירות. תוך כדי בתי סגרה לנו למחר סיור מפלים עם כמה חבר'ה ישראלים (אחלה קבוצת וואטסאפ למטיילי לאוס).
7️⃣ יום חמישי 21.2 לואנג פראבנג
🍳לאחר ארוחת בוקר במלון,
🚶יצאנו רגלית לבית חב"ד. בתשע נפגשנו עם קבוצת תרמילאים ישראלים לנסיעה משותפת למפלים הגדולים kuang si.

565aa5d14cb357ced52f626b477ed338.jpg?l=6

נהג הטוקטוק החליף צמיג מראש, כך הנחנו שהנסיעה תהיה רציפה 🤔. בדרך הוא עצר כמה פעמים לסידורים/שילוח אין לדעת. באחת התחנות אישתו רצה אליו עם סלסלת קש מכוסה - ארוחת הצהריים שלו. עוד אישה רצה אליו עם שקית מזון אותה הוא מסר אחר כבוד לגבר אחר העובד בדרך והכל בחיוכים ונועם. המפלים נמצאים דרומית לעיר, סה"כ כשעה בטוק-טוק, 40,000 קיפ כל אחת. המפלים מאוד יפים למרות שמתויירים, המים טורקיזיים מרהיבים. טיפסנו על השביל שבין העצים עד לבריכה קטנה ים נדנדה ונקודת תצפית. המים היו ממש קרים. כמה שלו היה שם בין העצים, לקול נפילת המים לבריכות 💦.
🍛צהריים סעדנו במסעדה הודית מקומית - Nisah. ילדתי אכלה 'מלאי כופתה' עם אורז ואני 'פלאק פניר' טבעוני עם טופו ותרד. המלצר כבר ידע מניסיון עם ישראלים, שרובנו לא אוהבים חריףףף 😉, אפילו לא קצת חריף. חזרנו למלון לפוש מעט ואחר כך שוב לעיר לסניף של קפה Joma.
🌳מרכזה של לואנג פראבנג שופע ניחוח פריחת אזדרכת. עצים גבוהים נישאים מעל שוק הלילה וריח הילדות שלי בנהריה מילא כל הזמן את נחיריי כי בחצר של בית הוריי עמד פעם עץ אזדרכת, מה אהבתי את ניחוחה העדין של הפריחה. השוק כאן עמוס בדוכנים, שביניהם מסתובבים תיירים. השקט מופתי, איש לא רודף או מתחנן שייקנו ממנו. אימהות לאיות מאכילות תינוקות 🤱וילדים. 🧘מוכרת אחת בתנוחת לוטוס, אחרת עם הטלפון 📱 מחוברת, עוקבת אחר איזו סדרה (אולי זו הקוריאנית שצולמה בוואנג ויאן ומביאה לשם המון טיילים מדר' קוריאה). אווירה נעימה. ישבנו במסעדה על הרחוב. בתי הזמינה פיצה ואני מרק ירקות - היה טעים מאוד. בדרך חזרה למלון, 1.7 ק"מ של צעידה נינוחה. יפה היא העיר. נזירים מסתובבים בגלימתם הכתומה - צעירים, מגולחי ראש, מהווים את אחד מסמליה של העיר - הנזירים מככבים על מנורות נייר ושלל מזכרות. המלון הקטן שלנו בתוך שכונה, בתים חד קומתיים, המשפחות יושבות מחוץ לבית, סועדות או סתם מעבירות ערב משפחתי עליז.
c0b9d946cfe38de8e7eb06c5adaa5cd2.jpg?l=6
⁦8️⃣⁩ יום שישי 22.2 ⁦👩‍🍳⁩ לואנג פראבנג יצאנו מהמלון רכובות על אופניים 🚴 לסדנת בישול לאי. היינו 8 משתתפים, הסדנה נמשכה 5 שעות ועלתה 250 אלף קיפ לאדם. תחילה בחרנו תפריט בן 6 מנות, אח"כ יצאנו לשוק עם אחותה של השפ לקנות מצרכים מתאימים או יותר נכון השלמות כולל הסברים.

0284f96fedb1a310e2809f9e5bc6c3d8.jpg?l=6

⁦לינדה, השפ והבעלים של מסעדת
Bamboo Tree 🌴
קיבלה אותנו כשחזרנו מהשוק בעיניים בורקות ומיד איתגרה אותנו עם קישוט העגבניה - מלפפון .

7278347b2ea5ca6b109fb6a7d2c0b08e.jpg?l=6 ⁦חתכנו, בחשנו, הקפצנו ולבסוף התענגנו על מעשה ידינו. כמה עקרונות למטבח הלאי:
🍚לצד כל ארוחה בלאוס מוגש Khao Niaw, הידוע יותר כ-Sticky Rice, אורז דביק. מדובר בגרגרי אורז הדבוקים זה לזה כגוש אחד. מבשלים אותו באידוי בתוך סלסלת קש גדולה ומגישים אותו בסלסלה אישית קטנה. אופן האכילה - לוקחים ממנו חתיכה, מגלגלים לכדור קטן, טובלים עם היד במנה שהכנו...זה ממש טעים כך.
🥬מגוון של ירקות ועלים טריים משולב תמיד בבישול. בין העלים Kaffir ליים, Lemongrass - אבי המטבח הלאי; קני שורש ממשפחת הזנגבילאים- Galangal גָלַנְגַל, הדומה בצורתו לג'ינג'ר אך טעמו שונה; וכמובן גם ג'ינג'ר; שום; בצלצלי שלוט (אולי כמורשת צרפתית); בצל לבן; פלפלי צ'ילי אדומים לוהטים;
🥤לצד המזון הוגשו מים כחולים בזכות פרח אפונת הפרפר - butterfly pea flower הצובע את המים בכחול. הוגש גם משקה צבוע בירוק עם עלה שאת שמו אינני זוכרת.

959c0853115e2299df2f158e49aa4bdd.jpg?l=6
🥗הכנו מילוי ירקות וטופו לספרינג רולס טריים, סלט פפאיה ירוקה, מעדן כדורים עם טופו או עוף בתוך סלי לימון גראס אותם יצרנו בחיתוך מתאים, sweet and sour, דג בג'ינג'ר, אורז דביק ולקינוח מעדן בננה ואננס בקרם קוקוס.
היה שמח מאוד, כולם בישלו וערבבו, והיה כמובן טעיםםםם. לינדה מלמדת בישול כבר למעלה מעשור ומעידה על המטבח הלאי כעשיר ברכיבים טבעיים ולא מעובדים.
"The flavours of Laos is so complex yet so simple. What we eat tells the story of who we are culturally".

2c32adbd1fcba24254f420dc569fed76.jpg?l=6
⁦☝️⁩אחר הצהריים לקראת השקיעה, עלינו לגבעת Mount Phu Si הממוקמת במרכז העיר וממנה נשקף נוף פנורמי מדהים של העיר, נהר המקונג ונהר ה-Khan. על הגבעה ישנו מקדש בודהיסטי קטן עם פסלי בודהה זהובים. קבוצת נזירים לבושים בגלימה כתומה עסקה בבנייה. בכלל נראה שהנזירים עסוקים פה בעבודות שירות פיזיות ולא עצלים. המחיר לכניסה לתצפית: 20,000 קיפ (כן, הכל עולה בלאוס) מכרו שם מנחות תפילה פרחוניות למעוניינים וגם ציפורים קטנות בכלובים, מי שישחרר אותן יזכה, כך הובטח, במזל טוב 🐦.
🐲עלינו אל ראש הגבעה תוך טיפוס של עשרות מדרגות, עם מעקות עטורים בזנב דרקון, שתחילתן במזרח בדרך צדדית על יד נהר ה-Khan. אציין כי מרפסת התצפית ממש קטנה, היה חם והיו עשרות אנשים, בעיקר תיירים סינים, שעלו לראות את השקיעה, כך שהיה די צפוף. זכינו לראות את פס השתקפות השמש במקונג אך ויתרנו על נגיעתה במים. ירדנו מערבה, מהצד השני אל הרחוב הראשי Sisavangvong Rd, שבו שוק הלילה, ומיהרנו אל מקום שמגישים בו שייק פירות צונן.

bfc58575fe28f73b3b1df493783d3745.jpg?l=6
🌮לארוחת ערב רכשנו לנו כריכים מצויינים מדוכן בשוק האוכל. לאית חביבה הכינה לנו וארזה כל אחד כמתנה באופן אסטתי, נקי. המשכנו צועדות בנמרצות חזרה למלוננו.
⁦9️⃣⁩ יום שבת, 23.2 יום של 🤓 צ'יל
🍳התחלנו בנחת, ארוחת בוקר בתשע לצד הבריכה בה השתכשכו 4 אווזים לבנים, נשמעו מתייעצים ואז שחו הלאה.
🍵נרשמנו דרך המלון לסיור בכפר קדרים, הכולל איסוף מהמלון, שייט לכפר, הסברים וקדרות עצמית. ארוחת צוהרערב מהמטבח הלאי. היה זה לבסוף סיור פרטי עם טיאן בן ה-29 לכפר שבצד השני של המקונג. היה מעניין לשמוע ממנו את דעתו על עמו הלאי. הוא עצמו נולד בכפר קטן בצפון לאוס, 200 ק"מ מכאן. למד אנגלית רהוטה בבית ספר אמריקאי. הוא רואה בעמו עם חסר יוזמה, אנשים שמעולם לא ראו עולם, רק מעבירים מסורת מקצועית מדור לדור. בכפר שלו כסף שימש רק לתרופות, לא קנו אלא החליפו אחד עם השני מצרכי מזון. הוא התאהב בבת זוגו כשסיים תיכון אך היא לעגה לו כשהציע לה נישואין...היא כבר אז סיימה אוניברסיטה. אז הוא למד תיירות לתואר אך לא מרגיש שהתואר בעל ערך. דברנו גם על החינוך, התרבות, הדת הבודהיסטית, קשיי הפרנסה, אישתו, בתו מיה, ההשתלטות הסינית, הכביש שסוללים ליד הבית שלו, העסק שלו - קדרות תוך התנסות אישית. דיברנו על אקולוגיה - "פעם עטפו אוכל בעלי בננה. היום בניילון. המקומיים מתייחסים לעטיפה אותו דבר...זורקים. ייקח עוד דור עד שיהיה שינוי תפיסה". טעמנו בננה על הגריל, לא משהו 😋.

d2f9c4302bdd431a3fa750eb22aabe2f.jpg?l=6

ראינו חלק מתהליך ייצור של כדי חרס. בכדים הבינוניים מכינים לאו לאו, המשקה הרשמי של לאוס. זהו ויסקי המופק מאורז. הלאו לאו מיוצר בייצור עצמי על ידי תושבי המקום וניתן לקנותו בדוכנים ובחנויות. לנו הכינו ארוחה מהמטבח הלאי, מאוד טעימה שהוגשה בכלי במבוק, כמיטב המסורת.

d6bb645c96bcf13ea33fb31f257ffa78.jpg?l=6

מה קסומה היתה שעת השקיעה בשייט חזרה על המקונג. ביקשנו שיורידו אותנו במקום החיבור של שני הנהרות.

6be790981b7b25bc0a410489ce02be11.jpg?l=6
🔟 יום ראשון, 23.2
🚌 נסענו צפונה ל-Nong Khiaw, יותר מ-140 ק"מ. אספו אותנו ב-10:30, יצאנו רק ב-12:30 מהתחנה הצפונית. זו אחת הנסיעות הפחות מוצלחות שהיתה לנו עד כה - אוטובוס מיושן ללא מזגן, חלונות פתוחים. שלוש וחצי שעות (הזמנו דרך ג'ון מגסטהאוס mojo, שהבטיח לנו מיניוואן ממוזג בשעה 12. הוא קיים איסוף ונסיעה אך לא ממוזגת; אנחנו שילמנו על התענוג 60 אלף, זוג גרמני שפגשנו שילם 85 אלף...). נחזור לנסיעה עצמה - הנהג שימש גם כרטיסן וגם כנושא ומעמיס התיקים על הגג. מלאו את האוטובוס עד אפס מקום. בדרך הרים, עגלות רתומות למנוע טרקטור. לאוס אולי אינה מספיק מתקדמת טכנולוגית אך מזון יש בה בשפע, רבים בה האיכרים ובכל בית כמעט שראינו יש תרנגולות חופש וגינת ירק ובחלק גם פרות.
📱באשר לתקשורת באמצעות כרטיסי הסים המקומי ל- net נתקלנו רק בכאלו לשבוע עם כרטיס גירוד קוד...קצת מיושן אך עובד. Wifi חופשי ודי איכותי יש בכל מלון או מסעדה.
הגענו ל- Nong Khiaw קצת אחרי 16:00, לתחנה המרכזית...נהג טוק-טוק הקפיץ אותנו לכניסה לגאסט האוס שאחרי הגשר ושמו Phanoi, משם נתנו לנו טרמפ 300 מטר טיפוס במעלה ההר למלון View Point Resort החדש, בהנהלת משפחה קנדית. הנוף מלמעלה משגע. צפינו בשקיעה המדהימה 🌅.

182a78b2c2b100ce3ed27a1ad2afa925.jpg?l=6
⁦1️⃣⁩⁦1️⃣⁩ יום שני, 24.2 Nong Khiaw
🧘התעוררנו ליום חדש עם נוף משגע. היער וההר במקום משכננו היה טבול בערפילי בוקר, קרירות נעימה. מסרנו כביסה (הכרחי בימים חמים אלו) 10 אלפים קיפ לק"ג. תרנגולים 🐓 קראו בקול במורד. הערפילים נעו להם באיטיות מגלים טפח ומסתירים טפחים מהנוף עד כי נמוגו לקראת 10:00 בבוקר או אז השמש החלה משימתה המחממת. למטה בעמק התגלה נהר ה-Nam Uo וגם הבתים השוכנים על גדותיו. ארוחת הבוקר הוגשה לנו עם הנוף המרטיט לב.

79d0a6480ee52e5930a57ee3f06d5940.jpg?l=6
בצהריים ירדנו אל הכפר, בדרכנו אל בריכת שחייה. הגענו אך לצערנו היא היתה סגורה. חזרנו לאזור המרכזי. בדרך נשים סורגות (כן) בחצרן, ילדים חוזרים מבית הספר, מכוניות, אופנועים, אופניים. הכל ירוק. הרבה דוכנים או מכולות קטנות, חנויות כל בו, סוכניות נסיעות, בתי הארחה, מסעדות.
🥘 חצינו את הגשר, התיישבנו במסעדת "דליילה", המומלצת ע"י הרבה טיילים ישראליים. כאן היושבים נראו בסתלבט, לרבות בעל הבית שאיננו מקומי והסתובב עם תינוק בן 6 שבועות קשור לליבו. מסתבר שההזמנה פה היא באמצעות רישום על פשקוויל של מספר המנה. הלכנו על מיני ארוחת צהריים אותה קינחנו בפאי בננה וטופי, על בצק ביסקוויט וחמאה, הקינוח מוכר בשם banofee. הקינוחים פה והקפה הם כנראה גולת הכותרת ולכן ההמלצה.

8cdad764cb45d2ff3f42e5774e110fc0.jpg?l=6
🛵אפרופו, להיות בן עם הלאו בעל משמעות לכישורים ייחודיים. למשל: נהיגה על אופנוע עם יד אחת. השניה תמיד עסוקה: מחזיקה שקיות, אוחזת בשמשייה משובצת 🌂, מחבקת ילד או תינוק, מגינה על העיניים מאור השמש...
⁦⬆️⁩טיפסנו חזרה למלוננו, השקיעות במבט מלמעלה כאמור פשוט מדהימות. קינחנו בארוחת ערב בחצר המלון. היה זה יום בצ'יל...לילה טוב, מחר ממשיכות לכפר מונגנוי ללילה או שניים.

⁦2️⃣ 1️⃣⁩⁩⁩⁩ יום שלישי, 26.2 Muang Ngoy
לאחר שעת שייט שהרעידה פעימה כי בספק אם בטיחותית...גם אם שגורה, הגענו למונגנוי.

3887a8c241a547373d69f0db50e7458d.jpg?l=6
🚣הנסיעה במשך שעה בסירה מלאה ב-30 איש, תיקים וארגזים, שכללה תיירים ומקומיים, היתה 'קשוחה' למדי ולא הרגישה בטיחותית, כך גם העלייה והירידה במזח. אנשי הלאו לא מזיזים כלי רכב עד שאינו מלא עד אפס מקום. מה שכן מובטח בשייט הוא נוף ירוק, פסטורלי, ממש נשיונל גיאוגרפיק למצלמות הטובות. כאשר 🐃🐂 תאויים ופרות רוחצים בנהר, לרגע נראו לי... עם האוזניים המנוערות כהיפופוטמים...😃.
בכל מקרה, בהגיענו למונגנוי יצאנו להסתובב אך היה חם לוהט כך שהסתפקנו בביקור בחצר המקדש הבודהיסטי המקומי. על חבלי הכביסה היו תלויות גלימות נזירים כתומות לייבוש. אף הולך על שניים לא נגלה לנו. כלב חביב. פרות שהגיעו לרעות, תרנגולים קיפצו וניקרו באדמה.
היתה זו הסירה, שהסגירה כפר פעיל בתחרות החתירה.

b3d2cc33d4b91c80f0bd81140297e8bd.jpg?l=6

🚤פעם בשנה נערכת תחרות חתירת סירה בין כפרים. כל כפר שמשתתף מחזיק סירה גדולה ובה מקום ליותר מ-40 חותרים מבני הכפר. הסירה שמורה על החוף, בחצר המקדש במשך השנה. "הרבה כסף עושים פה המהמרים על הכפר המנצח", כך סיפרו לנו.
🥧יצאנו שוב מהגאסטהאוס רק אחר הצהריים והתיישבנו ב"Gecko" המומלצת, ידידותית לטבעונים. מקום נדיר בייחודיות שלו בכפר שכזה. ריח הלחמניות הטריות עלה באפינו, בחרנו שייקים ועוגת היום.

cfcee5c0212c02a452f1b180605922e8.jpg?l=6
🏊 את הערב התחלנו במרפסת המסעדה של הגאסטהאוס נינגנינג בו לנו בבונגאלוס (מומלץ אם כבר יישנים שם, לבחור חדרים מעל הנהר. למטה בנהר ה- Uo nam, ילדים רחצו והשתובבו, משפחות🦆ברווזים ואווזים שייטו, סירות קטנות יצאו ובאו, התרנגולים 🐓 ארוכי רגליים קראו בקולי קולות, ניתרו גבוה ככל שיכולו, נופפו בכנפיהם הצבעוניות. מן הסתם שמחים הם לטייל חופשי כל עוד לא הוכנסו לכלוב במבוק עגול באמצע החצר. 4 ישראלים חתרו בשקיעה על קייק ונלכדו בעדשת מצלמתי. השמש שקעה לאיטה.

ce84643ff66fd6d20ba4a5b0be8c85b8.jpg?l=6

מונגנוי מורכבת מרחוב אחד בערך, מעל הנהר בין ההרים. גם תושביה שייכים ללאו-לום, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, כ- 50% מכלל האוכלוסייה, אשר כראוי לשמם, הם בני לאוס תושבי השפלה. מאמינים שחלקם הגדול הם צאצאי גל הגירה מאזור סין שהתרחש באלף הראשונה לספירה. מבחינה אתנית הם קרובים מאוד לבני תאילנד.
⁦🕸️⁩לא יודעת אם כבר ציינתי, כאשר איש לאו תופס חרק הוא פשוט אוכל אותו "we lao eat everything" אמר לנו טיאן השבוע. אכן, מחסור במזון אין פה.
🍕את הערב חגגנו ב- happy hour עם מוחיטו עתיר רום, פיצה ולחם אפוי עם ירקות. במסעדת ה- Gecko יש בצק מעולה לפיצות וללחמניות באגט. שני כלבים התיישבו לצידנו והתחננו לאיזה ביס עד שבעלי הבית גרשו אותם. בעלת המקום יפהפייה, קטנת קומה, מנומשת. אי אפשר לסרב לה לאוכל טרי.
💤אנחנו ישנות בבונגאלו במבוק, שמענו פה כל מילה של השכנים הצרפתים וכמובן כל שיעול של הקוריאנים בצד השני.
3️⃣⁩1️⃣ יום רביעי 27.2
🔔 איש לא הכינונו להשכמה בשעה 4 לפנות בוקר לקול פעמון וצלילי 'דונג' ותופים מהמקדש, שנמשך במשך דקות שנראו כנצח. העיקר, בעל הבית של הגסטהאוס אמר לנו "no rush" כאשר התעניינו בשעת רכישת הכרטיסים חזרה. אפרופו, התרנגולים 🐓 פה משוגעים, לא הפסיקו בקריאותיהם גם כשעדיין היה לילה, "קולות הקוקו"...
🍳בארוחת הבוקר שוחחתי עם בעל הבית. מסתבר שלא סתם הושכמנו, זהו 'יום הבודהה" המתקיים אחת לחודש. הנזירים במקדש התעוררו לקולות הנגינה כדי להתפלל לבודהה. אמן!

13886c2b58286f25324ebf1a764615fb.jpg?l=6
⛵ השייט חזרה לנונגקיו היה הרבה יותר ידידותי אולי מכיוון שידענו מה מצפה. הנהר אמנם גבוה ואנחנו ישבנו נמוך אך המים מבריקים וזכים בשמש. המנוע הרעיש אך לא החריש אוזניים, צינורות הוציאו מים באופן קבוע. ישבנו ליד שתי ישראליות חמודות, "וואו, אתן אימא ובת - איזה כיף!". הגענו

1a5008df63aea32bf26e04edf3772412.jpg?l=6

סביב עשר ורבע חזרה למזח של נונגקיו. הטמפ' רק התחילו לעלות. בררנו לגבי פארק אומגות לחצי יום מחר ואכן הלכנו על זה תוך גיבוש קבוצה קטנה בזכות קבוצת הווטאסאפ של לאוס. צהריים אכלנו במסעדה ההודית עם השילוט בעברית. סבבה לגמרי.

⁦4️⃣⁩⁦⁩⁦1️⃣⁩יום חמישי, 28.2
"Hello to the queen"
מלכות פארק האומגה ומורד העץ הסתערו על קינוח "מזין" במסעדת Joy's על הנהר. היה זה בסיומו של מסע קטן בן חצי יום בג'ונגל המקומי. מסלולי אומגה, חבלים וגשר בין העצים הגבוהים. היה פשוט נהדר, עמוס אדרנלין ומשמח לב.

7d89d1c35a16ff34f0304c79781614d1.jpg?l=6

להלן המסלול:
🚜 עלינו⁦⁩ על רכב פתוח, שהוא בעצם רכב שטח שמורכב ממנוע של טרקטור עם שני לוחות עץ ועמוד שמחובר למנוע וממנו יצא עשן...כמו מארובה. נסענו כמעט שעה אל תוך ההרים. בדרך עברנו בתוך פלגי מים, בין עצים ושדות. משפחה אחת מורחבת מאוד התגלתה אוכלת ארוחת בוקר, כולם בתנוחת כריעה או ישיבה. גמל שלמה ירוק זינק על קסדתי הורודה.⁦ זו העונה בה האיכרים שורפים את הצמחייה היבשה לצורך התחדשות.
🏃צעדנו עם הריתמות אולי רבע שעה עד לזיפליין הראשון שהיה קצרצר לתרגול והשני באורך 300 מ'. אגב, מרגע שקופצים בפעם הראשונה, קל לקפץ בפעם הבאה ובכלל. סה"כ ארבעה מסלולי ⁦זיפליין במקצה הזה. לאחר הפסקה קצרה המשכנו במסלול הליכה על חבל ואחר כך על גשר חבלים. קטע הליכה וע.. ⁦וד 5 זיפליינס ואז זינוק קשור מעץ ⁦ גבוה מאוד. חוויה. המשכנו ב-
🚶הליכה של כשעה בשטח בין שדות. איכרים נצפו פה ושם בשדות. צריף אחד עמד נטוע על תרמילי פגזים גדולים כעמודים. זכר להפגזות האמריקאיות ההרסניות והקטלניות בתקופת מלחמת וייטנאם.

c8753ae33fd7467d72ab106d3136ed86.jpg?l=6

בתוך על הזיכרון הזה 🐃 באפלו השתכשכו להם בהנאה בבריכת בוץ. בתום ההליכה הקפיצו אותנו חזרה לגשר בנונגקיו. 33 דולר לאדם חצי יום שכזה עם Jungle Fly, סוכנות הסמוכה לגשר. היינו 6, עם 4 מדריכים (2 מהם מתלמדים) גודל אידאלי לקבוצה.

c6345e2d37b495db21a1d0990f290374.jpg?l=6
🍨התיישבנו לצהריים במסעדת Joy's מעל הנהר. קינחנו עם Hello to the queen, חגיגת מלכות היום 😍.
💨☔הערב פתאום סערה רגשה על נונגקיו. גשם, ברקים ורעמים, רצף הפסקות חשמל. אנחנו ארזנו, סידרנו תיקים לקראת מסענו חזרה.
⁦⁦5️⃣⁩⁩⁦1️⃣⁩ יום שישי 1.3, מנונגקיו ללואנג פראבנג
🚌 שוב הבטיחו מיניוואן ממוזג וקבלנו
אוטובוס מאסף מקומי. למזלנו היה זה בוקר וקריר, נפלא עם חלון פתוח. 40 דק' מאז שיצאנו ועדיין עצרנו ואספנו עוד נוסע/ת או ארגזים, המושבים המתקפלים באוטובוס התמלאו עד אפס מקום. בדרך התרחשויות - גברת אוכלת אורז דביק לארוחת בוקר, תלמידות בתלבושת אחידה מנהלות שיחה עם הנהג באחת התחנות, אף אחת לא עולה. המקומיים ממלאים את השדרה המרכזית של האוטובוס, לידינו התמקמו אם ובנה במושב המתקפל. עצרנו פעם אחת לשירותים. בדרך ראינו את עבודות בניית הסכר על המקונג, בניהול חברה סינית. טוב או רע למקומיים? אינני יודעת. הם ניזונים מהנהר - דייגים בסירות קטנות הטילו רשתות, נשים עם דליים הביאו מים...
🏊הגענו ללואנג פראבאנג בשעת צהריים ותפסנו טוק-טוק למלון השוכן בדרום העיר. נהנינו מארוחת צהריים ומטבילה בבריכה נהדרת.

2a203c30be87b900b006fca7c3c6597a.jpg?l=6

מלון פינוק אך מעבר לגדר איכר חבוש כובע לאי, האכיל את שווריו, אח"כ ראינו אותו גורר שור אחד בחבל. בערב, יושבות במרפסת חדר המלון הנאה, משקיפות אל המקונג ואל המנורות במדשאות, הן מונחות בתוך אהילים מחרס, אנחנו כזכור ראינו היכן מייצרים אותן.... בכפר קדרים.
⁦⁩⁦⁦1️⃣⁩⁩ ⁦⁦6️⃣⁩ יום שבת, 2.3 שבת של שלום בלואנג פראבנג על גדת המקונג - מלון Grand Prabang. עם שחר חבצלות המים הורודות והלבנות פרשו עלי כותרת והמתינו לזריחה. הדשא היה לח מטל הלילה. עובדות המלון במדים צהובים היו עסוקות בלטאטא את חצרות המלון והגננים בטיפוח המדשאות והצמחייה. יום אחרון לשבועיים מרתקים בלאוס, ואני עסוקה בעריכת הכתוב, למען יסייע אולי לאחרים הרוצים לבקר בלאוס הנפלאה.

42be0cc7287d4a9c10cac79f5b8dd2f1.jpg?l=6

ובנימה מאוד אישית, ממליצה לכל הורה לשקול לבקר את ילדו הטייל, לארוז בגדים אחדים בצ'ימידן ולהצטרף לילד/ה גם אם לטעימה קטנה מהטיול הגדול, זו חוויה שאין שנייה לה 🤗.


צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לאה גלמן?

‹ הפוסט הקודם
טעימה ירדנית
טעימה ירדנית
מתוך הבלוג של לאה גלמן
17-11-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לאה גלמן »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

עושה חשק לטוס!

השב  · 
הלב מנחה, הראש מוציא לפועל
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה ללאוס

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0
×