טיול במחוז אפירוס בצפון-מערב יוון: לא דומה לשום דבר שהכרתם

כתבתנו יצאה למסע לגילוי אחד המחוזות הנסתרים של יוון השכנה ומצאה שיוון זה ממש לא רק בטן-גב. את כל מה שחיכה לה שם: נהרות שוצפים, טבע ירוק עוצר נשימה, חיי לילה תוססים, כפרים עתיקים ואנשים מקסימים - תמצאו במחוז אפירוס בצפון-מערב יוון ההררית. קבלו את ההמלצות שלה
לירון בונאנו שטרן - מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: טיול במחוז אפירוס בצפון-מערב יוון: לא דומה לשום דבר שהכרתם
© לירון בונאנו שטרן

ברוכים הבאים לאפירוס

המטוס עושה את דרכו לכיוון מסלול הנחיתה, ומסביב רק עננים לבנים ואפורים, סוף יוני אבל מזג האוויר קריר עם ניחוח קל של גשם ונדמה שהעננים לא יסתיימו לעולם. לפתע מתוך הענן הלבן יוצאת צלע הר גבוה ואנחנו נוחתים ביואנינה (Ioannina), בירת מחוז אפירוס (Epirus) בצפון-מערב יוון. אני מיד מבינה שאני יכולה להשליך את כל מה שחשבתי בעבר על יוון, כי כאן מדובר במשהו אחר לגמרי.

אזור צפון יוון נחשב מזה זמן רב ליעד ל"מביני עניין" בקרב מטיילים מנוסים, שמחפשים את הדבר הבא. לא מעט מתארים אותה כ"שוויץ של הים התיכון", אבל אין צורך בהשוואות מסוג זה, כי ליוון יש את האיכויות הייחודיות לה: נופים בתוליים ומסחררים, טבע חסר מעצורים וצוקים שצריך לצבוט את עצמך להאמין שהם קיימים. ואיפה כל הטוב הזה מסתתר? במחוז אפירוס, אחד המחוזות הפחות ידועים במדינה המגוונת, אבל בהחלט אחד ששווה להכיר.

כשהמטוס מנמיך טוס מעל מסלול הנחיתה היחיד ביואנינה, העיר התשיעית בגודלה ביוון, אני מבחינה בנוף בלתי שגרתי לעיר מודרנית, אין בניינים רבי קומות, אין צפיפות, אלא במקום זאת עיר אירופאית נמוכת קומה וסימפטית, במרכזה אגם גדול ובמרכזו, אי קטן וירוק. תזכרו את האי הזה, אנחנו עוד נשוט אליו מאוחר יותר.

העיר על האגם. צילום: לירון בונאנו שטרן

יואנינה: מה סוד הקסם של העיר על האגם?

היא עיר די גדולה יואנינה (שהמקומיים פה מכנים אותה בפשטות "יאנינה"), ובשטחה מתגוררים כ-150,000 אנשים, אבל אין עומס בכבישים או פקקים, צפירות או זיהום אוויר. הכל בעיר מתנהל על מי מנוחות, מתוך השלמה עם מצבה הכלכלי הלא פשוט של יוון, שניכר גם במחוז זה, אבל עדיין לא פגע בשמחת החיים של תושבי המקום. 25,000 הסטודנטים שלומדים כאן באוניברסיטה המקומית, שומרים על העיר בהילוך גבוה בכל מה שקשור לבתי קפה מלאים ותוססים, ברים קטנים וסימפטיים ואפילו מועדוני לילה, שפעילים בעיקר בסופי השבוע.

במרכז העיר ניצבת חומה עתיקה, שריד לעבר המפואר של העיר, שהוקמה במאה השישית לספירה, על ידי הביזנטים, ונדמה שההתמסחרות וחיי המערב עדיין לא פגמו ביופיה ובתמימותה. העיר עצמה ידידותית מאוד ובטוחה, ניתן לגלות אותה בקלות ברגל, ברכיבה על אופניים או בעזרת אוטובוסים שחוצים אותה ומחברים בין האוניברסיטה לבין מרכז העיר. כיכר גדולה נפרשת בפנינו ובה ממוקמים כל בנייני הממשל והמחוז, ולצד האגם הענק והמרשים, שנקרא בפשטות "Lake Ioannina", ניצבים עשרות בתי קפה ומסעדות.

מי שיעמיק אל תוך הרחובות הקטנים היוצאים ממדרחוב הקניות המרכזי Michail Aggelou יגלה עולם של סמטאות קטנות, ופסאג'ים קסומים, עם עשרות חנויות מעוצבות. חובבי השופינג ישמחו לגלות כאן את נציגי הרשתות הבינלאומיות כמו H&M וזארה, אבל ההמלצה שלי היא דווקא להיכנס לבוטיקים הקטנים ולחנויות המקומיות שמתהדרות בעיצובים מקוריים של בגדים, כלי בית, תכשיטים וכמובן גולת הכותרת היוונית – סנדלים.

בחנות הקטנה Bozikis Shoes, בה כל זוג סנדלים ממוצע באיכות טובה עולה עד 19 אירו, אני מצטיידת בזוג סנדלים יוונים נוחים במיוחד, ומיד מרגישה מקומית מספיק לשבת לקפה קר באחר מבתי הקפה הלוהטים של העיר – The Butler. אחרי שתצאו מההלם שכוס קפה תעלה לכם כאן רק אירו וחצי, תזמינו לכם קפה פרדו, תגידו לברמן החביב (שהוא גם הבעלים) כמה סוכר אתם רוצים ותקבלו קפה קר חזק במיוחד, אותו תוכלו ללגום בפינה הכי סואנת ושמחה ברחובות. כתובת: Sakka 11.

אל תוותרו על סיור בחנויות הכי צבעוניות ומקוריות ביואנינה. צילום: לירון בונאנו שטרן

הסמטאות הקטנות של מרכז העיר עמוסות גם בשעות הלילה, עם מגוון כייפי במיוחד של ברי קוקטיילים ומועדוני מוזיקה. כאן לא תמצאו כמעט טברנות לתיירים, אבל כן תמצאו את החיים האמיתיים. עם קוקטיילים שמחירם רק 5 אירו ושירות מקסים ומחויך. כדאי מאוד לעשות סיבוב ברים ולהתחיל ב-Montage, בר קוקטיילים בעיצוב קולנוע, עם מוזיקת גרוב מדליקה ובסופי שבוע לקפוץ למועדון המקומי – ‪Taiga Disco Club‬.

מספיקה הצצה מהירה בתפריט של המסעדות או הברים, ללמד אותנו שהמחירים זולים להפליא מהנהוג באירופה או במחוזותינו ולהבין שאתם בהחלט יכולים להתפנק. אנשי העיר, מספר לי אחד המלווים המקומיים שלנו, נוהגים לצאת בשעה מאוחרת למדי, ורוב הברים ובתי הקפה יתמלאו בבליינים רק לקראת השעה 22:00.

חוץ משופינג נעים, רחובות תוססים וסימטאות שרק מחכות להתגלות, יואנינה מציעה מגוון מוזיאונים מרתקים כמו מוזיאון הארכיאולוגיה, המוזיאון האתנגורפי ומוזיאון הכסף, שהוקם במתחם המאגד את כל האומנים בעיר ומציג בסדנה פתוחה את תהליכי הייצור השונים והפיכת המתכות היקרות לתכשיטים מרהיבים.

גולת הכותרת ההיסטורית היא המצודה העתיקה של העיר Soufari Sarai ולחובבי היסטוריה וארכיאולוגיה צפויה פה חגיגה אמיתית של ממש, משום שהשנים הארוכות של שלטון ביזנטי ועותמני, הותירו בעיר שרידים מרתקים.

יושבים בבית קפה. צילום: לירון בונאנו שטרן

אי ירוק באגם

לאן שלא תלכו ברחבי יואנינה, לא תוכלו להתעלם מהאגם הענקי על רקע הרי הפינדוס המרשימים (שתמיד נדמה שהעננים עוצרים לנוח בפסגת ההר). הכי כיף לגלות אותו באמצעות שייט היוצא מלב העיר, ועולה 2 אירו בלבד. השייט ייקח אתכם סביב האגם עד לאי הירוק שבמרכזו – Ioannina Island.

אנחנו מגיעים לשם בשעת צהריים, ורוב בתי הקפה וחנויות המזכרות נטושות למדי, אבל את הקסם של האי הירוק הזה, אי אפשר להסתיר אפילו בגשם. בלב האי נטוע עץ דולב ענקי ומסביבו בתי קפה ומסעדות מקומיים, המגישות דגי סרדינים טריים וצלופחים שנמשו ממש הבוקר ממי האגם, לנועזים שבינינו.

בהליכה קצרה בין הסמטאות העתיקות, אנחנו מגיעים למוזיאון הקטן שמספר את סיפורו הרומנטי של שליט העיר במאה ה-19 - העות'מני עלי פאשה, שנחשב לשליט אהוב, בזכות חופש הדת והמסחר שהנהיג באזור. בבניין בו שוכן המוזיאון, שכן בעבר מנזר, בו הסתתר פאשה עם אהובתו היוונית המקומית, מפני מתנקשים שנשלחו אליו ולבסוף גם סיימו את חייו. עד היום תוכלו לראות במקום את החורים שנוצרו בקיר, כתוצאה מהיריות שנורו לעברו של פאשה. המוזיאון עצמו קטן אך מרתק, עם פריטים אותנטיים מהחיים המקומיים, תלבושות ססגוניות ואפילו מקטרתו העצומה של השליט שנותרה כשריד אחרון אחרי מותו.

מומלץ מאוד להגיע אל האי הקטן בשעות אחר הצהריים, לטייל בסמטאותיו העתיקות, לשבת לקפה או לנשנש דגים טריים ולחזור באחת הסירות הקטנות בחזרה ליואנינה בשעת השקיעה, מה שיבטיח לכם נוף עוצר נשימה לאורך כל הנסיעה הקצרה.

10 דקות בסירה ואתם באי הקסום שבלב האגם. צילום: לירון בונאנו שטרן

חיבוק יהודי חם

הדבר האחרון שציפיתי למצוא ביואנינה הוא חיבוק יהודי כה חם, שהחל בפגישה עם אלגרה מצא, המדריכה האנרגטית שלנו. אלגרה דוברת עברית שוטפת ומסורה יותר מכל למשימת חייה – חשיפת העיר יואנינה לתיירים וקידום הקהילה היהודית הקטנטנה אך הפועמת שלה, שקיימת בעיר מאז שנת 71 לספירה.

ממש במרכז העיר העתיקה ניצב בניין בית הכנסת הישן, שהוקם בשנת 1829 בין החומות. המבנה עצמו מרשים ביותר, בנוי בסגנון ייחודי עם קשתות וקישוטים. מעל ארון הקודש תלוי אוסף יוצא דופן של מנורות שמן מיוחדות, שיצרו אמנים מקומיים, ואני מבחינה בו בזמן שאנחנו מתכנסים לתפילת יום השישי עם הקהילה הקטנה (לא יותר מכ-40 יהודים), שנלחמת על קיומה בעיר, וחיה את עברה המפואר, בשנים בהם התגוררו בעיר מעל ל-5,000 יהודים.

על קירות בית הכנסת נותרה מזכרת מצמררת מהעבר הנורא של העיר – חיסול הקהילה היהודית על ידי הכיבוש הנאצי ב-1944. ביום בהיר אחד רוכזו 2,000 יהודי העיר והובלו אל מותם במחנות ההשמדה. על קירות בית הכנסת, נחקקו שמותיהם וגילם בזמן הגירוש, על גבי לוחות שיש, ונדמה כי המסורת היהודית בת אלפי השנים, חיה ופועמת בלבו של בית הכנסת המיוחד הזה שאסור להחמיצו. ניתן לארגן עם אלגרה סיור מודרך בעברית בבית הכנסת ובכל הנקודות היהודיות בעיר ובסביבה: allegramas@gmail.com

בית הכנסת הישן של יואנינה. צילום: לירון בונאנו שטרן

כפרי זגורי(ה)? אימפריה!

שמם של הכפרים הנסתרים מאחורי הרי הפינדוס – כפרי זגוריה (Zagorochoria) כבר נודע למרחוק, חובבי יוון וטיולים הרריים יודעים שהכפרים העתיקים האלה, שהדרך אליהם עוצרת נשימה במיוחד, הם יעד שאסור לפספס. בין הרים וצוקים נישאים וצמחיה ירוקה עשירה, ניצבים בתים קטנים עשויי אבן, שובי לב במיוחד, עם גגות צפחה אפורה, אנשים מקסימים ואוכל מצוין.

נסיעה של שעה וחצי בלבד לכיוון צפון מיואנינה תביא אתכם לאחד הגשרים העתיקים – גשר קלידוניה, שהפך לסמל האזור ומתאפיין בצורת קשת עגולה. המקומיים מספרים שאת הגשרים המפורסמים בכל המחוז בנו פועלים במשך כמה שנים, מתערובת של אבנים מקומיות ו-40,000 חלבוני ביצים שהודבקו יחדיו (מהחלמונים, כך הם מספרים, עשו אחר כך חביתות לפועלים הרעבים).

חבל זגוריה מורכב מ-25 כפרים קטנטנים ועתיקים. ביניהם תמצאו את הכפרים המפורסמים יותר כמו פפינגו (Papingo) ומיקרו (Micro) פפינגו, בהם גם ניתן ללון ואת הכפר הציורי בעל השם המשעשע קיפי (Kipi).

את הטיול בכפרים הכי מומלץ לשלב עם טיול ארוך או קצר בקניון ויקוס (Vikos). יופיו של הקניון הצר והעמוק בעולם היא בלתי ניתנת לתיאור. בכל עונה, מספר לי המדריך והמלווה האנרגטי שלנו אכילס, המקום נראה אחרת, ובחודשי הסתיו הוא מוסיף, הכל נצבע בגוונים עוצרי נשימה של כתום ואדום.
מי שמוותר על טיול ארוך לאורך הקניון, יוכל להסתפק בתצפית מרהיבה ביותר בגובה 1,400 מטר, הנקראת תצפית Beloi.

אל תתפלאו רק אם ההליכה או הנסיעה שלכם תעצר מדי פעם על ידי עדר עזים או פרות חייכניות ומטופחות במיוחד. חבל אפירוס שייך בעצם להן, אנחנו רק אורחים לרגע.

הדיירים האמיתיים של חבל אפירוס. צילום: לירון בונאנו שטרן

מכאן, הגענו בנסיעה קצרה לצמד הכפרים האחים פפינגו ומיקרו פפינגו (פפינגו הקטן), שהם הידועים יותר בין כפרי זגוריה. עלייה קצרה נושאת בסופה הפתעה משמחת – מסעדה ומלון בוטיק מיוחדים במינם, שם אני פוגשת את אלזה, הבעלים, ובעלה החביב, אלוף אולימפי לשעבר בריצת 200 מטר. השניים הגשימו חלום ופתחו כאן מלון בוטיק מרהיב בשם 1700 (במחירים מאוד סבירים) ומסעדת שף מצוינת, עם מרפסת שמשקיפה לכל שרשרת ההרים המרהיבה. 1700 הוא מסוג המקומות שאתה רק רוצה להישאר בהם ליום יומיים, להתפנק, להסתכל על הנוף ולשתוק.

אנחנו נפרדים ממנה לבסוף ונוסעים עוד כקילומטר וחצי, לשתי עצירות מרהיבות במיוחד. הראשונה היא בגבי המים של רוגובו (Rogovo Pools) – אוסף של בריכות קטנטנות המוקפות באבני צפחה שאפשר פשוט לדלג בין האחת לשנייה. העצירה השניה המרהיבה מכל היא לצד גשר Voidomatis, שם הנהר מתחבר עם הטבע שסביבו בהרמוניה פסטורלית במיוחד.

הגשרים של מחוז אפירוס. צילום: לירון בונאנו שטרן

צומרקה: הירוק היום ירוק מאוד

למחרת אנחנו נוסעים לכיוון דרום, אל חבל צומרקה (Tzoumerka) ובדרך עוברים בכפר קטן עם פסלים ענקיים ויוצאי דופן בנוף הכפרי הירוק. אלגרה המדריכה המסורה שלנו מספרת שמדובר בכפר Elliniko‎, מכאן יצא פסל ידוע ומצליח בשם Theodoros Papagiannis. תאודורוס חזר לבסוף לכפר בו גדל ובנה פסלים מרשימים מחומרים שונים וממוחזרים שמצא בסביבה. בכפר תמצאו גם מוזיאון קטן ומרתק עם יצירותיו של הפסל, לטובת כל מי שרוצה לעשות עצירה אמנותית בדרך. כתובת: Theodoros Papagiannis Musem of Contemporary Art, בכפר Elliniko‎.

אבל הזמן קצר והנהר הגועש קורא לנו. צומרקה היא חבל ארץ ירוק במיוחד, בניגוד לצוקים המשוננים והדרמטיים של זגוריה, כאן מקבלות את פנינו פסגות עגלגלות וירוקות עם מרחבים בלתי נגמרים ו-50 גוונים (לפחות) של ירוק. בין רכס לעמק משתפלים מפלים גועשים ולמטה בתחתית רכס ההרים, מתפתל לו נהר האראכטוס (Arachthos) שמחכה לנו למסע ראפטינג מסעיר.

תוואי השטח ומבנה הנהר, הופכים אותו למסלול אידיאלי לראפטינג ברמות שונות, מילדים בני שנתיים ועד לראפטינג אתגרי ורטוב במיוחד, בדרגות 4 ו-5. החברות השונות המספקות את שירותי הראפטינג, וביניהן החברה הוותיקה באזור Alpine zone יובילו אתכם ביד בוטחת, יספקו כמובן את כל הציוד הנדרש כמו קסדות, ביגוד ונעליים מיוחדות וידריכו אתכם במסע המרהיב בנהר המתפתל, שמתחיל בגשר האבן המרשים פוליצה (Politsa) ונמשך לאורך 10 קילומטרים. ישנן עוד כמה הפתעות בדרך במהלך המסלול, אבל לא נגלה לכם הכל עכשיו, תצטרכו לחתור לשם בעצמכם.

מסלול הראפטינג פתוח כמעט כל השנה, והמומחים המקומיים דואגים לבדוק מדי יום את המסלולים השונים. אגב, מי שלא שבע יכול לצאת גם למסע סנפלינג עם המדריכים החביבים, בין הקניונים והסלעים של צומרקה.

יוצאים לראפטינג המסעיר. צילום: לירון בונאנו שטרן

אחרי המסע הסוער והרטוב, כשכבר פיתחנו רעב בינוני עד כבד, אנחנו נוסעים לפראמנטה (Pramanta) הכפר הגדול של חבל צומרקה ומגיעים היישר לחדר האוכל של דינה המקסימה. כאן, במלון הקטן שלה Anavasy, היא מבשלת לנו אוכל של אמא, עם מנות ביתיות של שעועית ירוקה ברוטב עגבניות וקציצות זוקיני, ומספרת לנו בחיוך רחב כמה היא אוהבת את האזור ואת חלקת גן העדן הקטנה שלה. ובאמת מה יש לא לאהוב כאן? נוף ירוק שנמשך עד אין סוף, אוויר צח ושקט אינסופי. פראמנטה נחשבת לכפר הגדול של האזור ותמצאו כאן מגוון מסעדות ואפילו חנויות קטנטנות של אומנים מקומיים.

מכאן בנסיעה של כשעה וחצי ואתם כבר בחזרה ביואנינה, עם עצירה קטנה בדרך לאחת האטרקציות הנדירות באזור – מערת פראמה (Perama). מערת הנטיפים הייחודית הזו שוכנת כארבעה קילומטרים ממרכז העיר יואנינה, והיא תחנה מצוינת לעצירה בתחילת או בסוף המסלול לצומרקה או זגוריה. המערה, השנייה בגודלה ביוון, שימשה גם כמקום מסתור ומקלט לתושבי האזור מפני הפצצות הנאצים, במהלך מלחמת העולם השנייה. פראמה היא מערת נטיפים מרהיבה ביופיה ובגודלה, שהסיור המודרך בה אורך כ-45 דקות (באנגלית) ובמהלכו תזכו לראות נטיפים וזקיפים נדירים בצורתם (וגם לשמוע עטלפים קטנים פה ושם). בשל האקוסטיקה המשובחת של המערה וחדריה השונים, נערכים כאן מדי פעם אפילו קונצרטים והופעות מוזיקליות מיוחדות. לפרטים נוספים: www.spilaio-perama.gr/en הירוק של צומרקה ירוק מאוד. צילום: לירון בונאנו שטרן

סלט יווני כבר אכלתם?

האוכל היווני ידוע כמטבח פשוט, אבל טעים במיוחד. כאן בצפון ההררי של יוון, הכל מקבל טעם וניחוח מיוחד במינו. חומרי הגלם טריים וזה למעשה הסוד המקומי או הסיבה למה הכל יהיה לכם כל כך טעים, כי שום דבר לא מעובד. בין אם מדובר במסעדה מקומית קטנה עם זקני הכפר או מסעדת שף במלון מהודר על צלע הר, לכל המנות יהיה מכנה משותף – הגבינות. את הפטה מכינים כאן כמובן מעשה יד, ומגבנים אותה לסוג של צזיקי מעודן או לבנה איכותית במיוחד. את עלי התרד או המנגולד קוטפים בגינה, לצד כמה עשבי תיבול, ומרדדים אותם יחדיו עם בצק פילו דקיק ומתפצח, לפשטידות טעימות במיוחד.

לצד הסלט היווני המתבקש, שכאן הוא כמובן טרי ועשיר טעמים במיוחד, יוגשו כמנות ראשונות לרוב גבינה מותכת בדבש ושומשום או קלויה על הגריל, פטריות יער טריות צלויות בשמן זית ועשבי תיבול. לאחר מכן מוסקה מעודנת בטעמיה עם רוטב עגבניות ביתי, פסטה עם נתחי דגים טריים (המקומיים מאוד אוהבים פסטה וריזוטו ומפליאים להכינם), צלעות כבש, תבשיל שעועית ירוקה או לבנה נימוחים במיוחד. כל זה, לצד לחם מקומי שמכינים באותו יום וכמובן יוגורט. לקינוח יגישו לכם מפירות העונה ועוגות מקומיות כמו עוגת תפוזים או עוגת חלב, לצד קפה יווני (אל תעזו לבקש טורקי). בסוף הארוחה או בתחילתה, סביר להניח שיחלקו איתכם כוסית קטנה של ציפורו, ליקר חריף במיוחד, המופק מענבים ויאחלו לכולם בקול רם: “יאמאס”.

סלט מקומי עם גבינה קלויה, דבש ושומשום. צילום: לירון בונאנו שטרן

איך ומתי כדאי להגיע?

מחוז אפירוס הוא יעד מסעיר ומרתק לכל עונה בשנה, באביב, עם הפשרת השלגים כשהנחלים שוצפים והפריחה מרהיבה בכל פינה, בקיץ, כמפלט מהחום הישראלי לחופשה קרירה ונעימה. בחודשי הסתיו יחכה לכם כאן נוף שלכת מרהיב בגוונים עזים. השלכת בצומרקה ובזגוריה נחשבת לאחת היפות בעולם וזאת עונה מומלצת במיוחד לביקור באזור. בחודשי החורף תוכלו לגלוש בסקי במורדות הגבוהים או להתכרבל מול האח באחד המלונות הקטנים והמשפחתיים שברחבי המחוז ופשוט להרגע.

על מנת להגיע לאזור בעבר, הייתם צריכים לנסוע כארבע שעות ברכב מאתונה או סלוניקי ולשלם עשרות אירו לנקודות הביקורת בכבישי האגרה. אבל היום אפשר להגיע לאפירוס בטיסה (כמעט) ישירה של חברת התעופה Tus Airways הקפריסאית, עם עצירה לשעה קלה בלרנקה. בקרוב, כך מבטיחים לנו בחברה, תיפתח גם טיסה ישירה, שתיקח אתכם הכי רחוק מחיי היומיום שלכם, בתוך שעתיים וחצי בלבד.

יואנינה היא בסיס מצוין לצאת ממנו לטיול כוכב בכל רחבי אפירוס, לכפרים הקסומים של זגוריה, לקניון העמוק בעולם – עמק הויקוס, למפלים הסוחפים ולפסגות הירוקות של צומרקה. יש בה גם מגוון של מלונות שונים. ממלונות 5 כוכבים על שפת האגם, כמו Hotel du lac ועד למלונות קטנטנים הממוקמים בלב העיר העתיקה של יואנינה, ממש במרכז העניינים.

בנסיעה של כשעה וחצי תוכלו להגיע גם למנזרי מטאורה המרהיבים ולקברו של אלכסנדר מוקדון. בשנים האחרונות נפתחה אוטוסטרדה חדשה המחברת בין כל אזורי הטבע הירוקים והעיר, מה שהופך את הנסיעה לפשוטה ונוחה הרבה יותר, ולמרהיבה במיוחד. חשוב לדעת כי קשה להתנייד ממקום למקום רק בתחבורה ציבורית, ולכן מומלץ לשכור רכב או לצאת לטיול יום מאורגן באמצעות נהג ומדריך מקומי.

הכתבת הייתה אורחת חברת התעופה TUS Airways, העיר יואנינה ו-Alpine Zone.

רוצים לקרוא חוויות מטיול אקסטרימי ומסעיר באפירוס? היכנסו לבלוג »

עשינו לכם חשק לטיול ביוון ההררית? הנה עוד כמה כתבות במיוחד בשבילכם:

יעדי הכתבה

כתבות נוספות עבורך

תגובות על הכתבה

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מקסים. ממש עשיתם לי חשק להגיע לשם!!!

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה ליוון

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×