למה לא צריך לפחד מטיול עצמאי בסין

יש מעט מאד מטיילים מערביים בסין (או שהם נבלעים בים המטיילים הסיניים) ועוד פחות מזה מטיילים ישראלים. זו טעות ראשונה כי סין היא ארץ מדהימה, שההווה שלה מרתק לא פחות מהעבר העשיר והנופים המדהימים, ואין שני לחוויה המשולבת שהיא מציעה למטייל.

גם מעט המטיילים שראינו היו כולם, או לפחות כמעט כולם, מלווים במדריכים מקומיים לכל פינה. יש מי שאוהב את הרעיון של מדריך צמוד שלוקח אותו כמו תינוק ממקום למקום, אבל מי שלא אוהב את התחושה הזאת או שסתם רוצה לחסוך אחוז ניכר מהעלות, יגלה שסין העכשווית נעימה מאד וקלה יחסית גם למטייל העצמאי. מי שאף פעם לא טייל לבד – שלא יתחיל בסין. אבל מטיילים מנוסים שיודעים להסתדר ימצאו שאמנם צריך לעשות קצת עבודת הכנה אבל חוץ מזה סין פתוחה בפניהם.

אנחנו סיימנו שלושה שבועות של טיול נפלא בסין. הפעם היחידה שבה השתמשנו במדריכים היתה בטיבט – לא בגלל שרצינו אלא בגלל שזו דרישה של הממשלה, כזו שייקרה את המקטע הזה דרמטית יחסית ליתר הטיול בסין. טיבט מאד מעניינת אבל בסין יש כל כך הרבה מה לראות עד שאינני בטוח שחייבים להוסיף את טיבט לרשימה.

הבעיה המרכזית היא לכאורה מחסום השפה אלא שבגדול הוא כבר נפתר טכנולוגית. לכן המפתח בסין הוא לחפש תמיד את הצעירים. הסיכוי שסיני בן 60 יוכל לעזור לכם הוא קלוש, אבל אם תפנו לסינים צעירים תגלו שראשית, חלק לא מבוטל מהם, בעיקר בערים הגדולות, כבר מדבר אנגלית לא רעה בכלל, ושנית, שגם מי שלא מדבר אנגלית מיומן בהפעלת אפליקציות שמתרגמות את דבריו לאנגלית ואת דבריכם לסינית. המתוחכמות שבהן מתרגמות דיבור, האחרות מסתפקות בתרגום טקסטים. חשוב שגם לכם תהיה גישה תמידית לגוגל טרנסלייט (להוריד בארץ את גרסת האוף ליין הסינית), ואתם מסודרים.

עוד מפתח חשוב הוא הרכבות התחתיות שפועלות במרבית הערים הסיניות. כולן כוללות כיתוב מלא באנגלית של שם הקו ושם התחנות, והמכשירים לקניית כרטיסים כוללים כולם הוראות באנגלית שהופכות את הרכישה לקלה במיוחד. תכנת התרגום (או כרטיס ביקור של המלון...) הכרחית כדי להבהיר לנהג המונית לאן ברצונך להגיע. המוניות מאד זולות בסין כל עוד הנהג מוכן להפעיל מונה ובעיקר כל עוד מוניות מוכנות לעצור לך ברחוב. בגלל האפליקציות להזמנת מוניות ששולטות בשוק (ואינן פתוחות לזרים), נהיה קשה יותר ויותר להזמין מונית בערים הגדולות. לכן, כל עוד ניתן להגיע ברכבת תחתית זו תמיד הדרך המומלצת להתנייע בתוך הערים.

ההתניידות ברגל הופכת לפשוטה במיוחד באמצעות האפליקציות של google maps, ו – maps.me. חשוב להוריד גרסאות אוף ליין של האיזורים בהם תהיו לפני הנסיעה. אחר כך זה הופך להיות ממש פשוט לנווט.

מעיר לעיר יש לטוס או לסוע ברכבות המהירות. הטיסה תמיד תהיה יותר קצרה, ולא בהכרח יותר יקרה. החסרון הגדול של טיסות הן שיש הרבה עיכובים ואיחורים בטיסות הפנים בסין. הסטטיסטיקה שלנו היתה לא רעה – מתוך 8 טיסות פנים רק אחת איחרה ביותר מכמה דקות. לצערנו זו היתה טיסה גורלית שגרמה לשניים מאיתנו להחמיץ את טיסת ההמשך לתל אביב… אבל כל עוד לא בונים על טיסות המשך, זה פתרון מאד נח.

הרכבות המהירות גם הן פתרון מפתה, והן תמיד יוצאות על הדקה… למרות זאת לא תמיד ניתן להשתמש בהן ביעילות. פרוצדורת קניית הכרטיסים קצת מורכבת – הן נפתחות למכירה 30 יום לפני הנסיעה וזרים יכולים לקנות את הכרטיסים רק באמצעות סוכנים (אני ממליץ על trip.com, בין היתר כי העמלה שלהם היא הנמוכה ביותר). הסוכנים מאפשרים הזמנה מעל 30 יום מראש, אבל הם יוכלו לקנות את הכרטיס רק כשיגיע היום הזה. אם אתם מתכננים את הטיול יותר מ 30 יום מראש, ייתכן ותצטרכו לעשות שינויים אם לא תצליחו לקנות מקומות ברכבות המתאימות. חלק מהרכבות נתפסות מהר מאד. לאחר מכן יש להפוך את ההזמנות לכרטיסים בתחנת הרכבת הראשונה שבה תיתקלו (גם אם אתם לא נוסעים ממנה – זה מה שאני עשיתי כי עברתי ליד תחנת רכבת ובלי לחץ של נסיעה על הראש הוצאתי את כל הכרטיסים). בעיה נוספת של הרכבות היא שהן מגיעות הרבה פעמים לתחנות מרוחקות. בעוד רוב שדות התעופה מקושרים במטרו מהיר למרכז העיר, חלק מתחנות הרכבת דורשות נסיעה ארוכה בפקקים כד להגיע אליהן. לבסוף, אם אין רכבת ישירה בין היעדים, צריך לוודא שיש דרך לעשות טרנספר באותה תחנה (כי לכל עיר יש כמה תחנות רחוקות זו מזו) ושיש מספיק זמן לביצוע הטרנספר. בתחנות קטנות, גם הזמן הנדרש להגיע מראש וגם הזמן הדרוש לעשות טרנספר הוא לא יותר מרבע שעה. תחנות גדולות זה סיפור אחר. היה לי טרנספר של 40 דקות בתחנת גואנגז'ו דרום ועשיתי אותו חסר נשימה… מומלץ להגיע לתחנות בינוניות לפחות כ 30 דקות לפני יציאת הרכבת, ולתחנות גדולות מאד אפילו שעה מראש.

עדיין המסלולים הבאים מאד נוחים ברכבת: שנחאי-בייג'ינג, בייג'ינג-שיאן, שיאן-צ'נגדו, וכמובן כשהמרחקים קצרים יותר ולא מצדיקים טיסה (למשל שנחאי-האנז'ו או דואנגז'ו-הונג קונג).

עוד נקודה חשובה היא שבסין חובה להסתובב כל הזמן עם הדרכונים עליכם. כל פעולה כמעט דורשת דרכון – מכניסה לאתרי תיירות ועד נסיעה ברכבת. פשוט תהיו כל הזמן עם הדרכונים של כולם. שימו לב – למשל כדי לאסוף כרטיסי רכבת או לקנות כרטיסים לאתר כמו העיר האסורה, צריכים עליכם את הדרכונים של כל המטיילים.

עוד נקודה שיש להשקיע בה קצת מחשבה היא איך מתחמקים מההמונים ומהתורים. מאחר ויש מסות של תיירים סיניים בכל מקום, והם כולם מגיעים בקבוצות ענקיות – זו עבודה חשובה מאד. אנחנו הצלחנו כמעט תמיד להתחמק מההמונים ולהנות יותר מהאתרים. כמובן שיש תאריכים שבהם אסור להגיע לסין – ראש השנה הסיני, סביב ה 1 במאי ובשבוע הראשון של אוקטובר. רצוי לתכנן שבסופי שבוע לא תגיעו לאתרים סואנים במיוחד. הרבה אתרים הרבה פחות מלאים אחר הצהריים: העיר האסורה, הרי האווטר בז'אנג ג'יה ג'יה, יער האבן בקונמינג… אתרים כמו חיילי הטרקוטה יחסית ריקים יותר בשעות ארוחת הצהריים של הקבוצות. לחומה הסינית כדאי להגיע כמה שיותר מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות. ב tiger leaping gorge כל התיירים מתרכזים בנקודה אחת. אנחנו עשינו מסלול טיול יפהפה (מאתגר) של שעתיים וחצי (מ halfway guesthouse ל tina's guesthouse) שהיה ריק למדי והגענו רק אחר הצהריים לנקודת השיא שבינתיים כבר התרוקנה יחסית. עיירות כמו ליג'יאנג ריקות לגמרי בשעות הבוקר המוקדמות ומפוצצות בשעות הערב המוקדמות, וכן הלאה וכן הלאה.

עוד נקודה שדורשת תכנון היא האוכל. אבל על זה אכתוב פוסט נפרד.

בכל אופן אני ממליץ בחום להשקיע קצת זמן בתכנון הטיול מראש. אתרים כמו TravelChinaGuide ו – ChinaHighlights מכילים באופן מאד מונגש מידע רב שיעזור בתכנון הטיול בסין.

הנה כמה מקומות שלא הייתי מפספס:

שנחאי – להגיע לבונד לקראת שש בערב כשהאורות מתחילים לחגוג, לטייל בפודונג העתידנית ולהיכנס למוזיאון של העיר שנחאי שנמצא ב Oriental Pearl Tower, לבקר בשנחאי העתיקה ולהנות גם מאוכל הרחוב שם, התצוגה שבקומה האחרונה של מוזיאון האמנות החדש (שהוא עצמו מרשים מאד ארכיטקטונית), ובכלל כדאי לבדוק תערוכות מעניינות במוזיאונים שנפתחים שם כמו זבובים, וכמובן לקנות בפייק מרקט שבתחנת הרכבת התחתית Shanghai Science and Technology Museum (קו 2).

בייג'ינג – ארמון הקיץ, החומה הסינית (ההגעה לבאדאלינג מאד קלה וזולה בקו 877), העיר האסורה, מתחם האמנות 798, איזור האגמים וההוטונגים שסביבם, הרחובות Liulichang ו – DaZhalan. כל מי שמתגורר באיזור ונפוג'ינג לא יחמיץ את ריקודי הרחוב שמתרחשים בערב בכל פינה של הרחוב הזה, וכמובן הפייק מרקט הנקרא Silk Market בתחנת המטרו Yong'anli (קו 1).

שיאן – פחות התרגשנו משתי האטרקציות המרכזיות – חיילי הטרקוטה (נסיעה לא קצרה ממרכז העיר) והטיול ברגל או באופניים על חומות העיר. אבל האוכל בשיאן פשוט נפלא…

צ'נגדו – לצ'נגדו באים קודם כל בגלל הפנדות והן אכן שוות את זה. אבל מרכז העיר הקסים אותנו וצ'נגדו הפכה לאחת הערים האהובות עלינו. התחלנו ב – Huanhuaxi Park היפיפה המוקדש לשירה, המשכנו ל Culture Park שמתאפיין בבתי התה הרבים המצויים בו (ההמלצה שלי: Laozhaiyuan), ובמקדש הנהדר שנמצא בו: Qingyang Palace. משם עברנו ל Wide and Narrow Alleys השוקקים וקינחנו ב People's Park שאליו צריך להגיע אחר הצהריים כשתושבי המקום מתארגנים לשיר ולרקוד בכמה במות מאולתרות. וכמובן כבירת סצ'ואן, גם צ'נגדו מתהדרת באוכל מצויין. הטעות הגדולה שלנו היתה שלא הארכנו את הטיול בסצ'ואן. מסביב לצ'נגדו יש טבע מדהים, ולאחרונה נפתחה מחדש גם שמורת Jiuzaighou. ייתכן ושווה להקידש לסצ'ואן טיול נפרד או לפחות שבוע שלם בטיול לסין…

יונאן היא עוד אחד מהאיזורים שאסור להחמיץ. בצורה שונה זו מזו גם ליג'יאנג וגם דאלי הן עיירות מקסימות ושוקקות. אבל שתי האטרקציות המרכזיות ביונאן הן הנופים המדהימים של Tiger Leaping Gorge (נסיעה של שעתיים מליג'יאנג) ויער האבן (כשעה וחצי מקונמינג). מי שמוותר על טיבט יוכל לקבל ניחוח טיבטי באיזור שנגרי-לה.

יאנגשו היא המקום שבו פגשנו הכי הרבה מערביים ואפילו ישראלים. היא מאד הומה ועדין אסור לפספס את טיולי האופניים בין סלעי הגיר שלה. מקום פחות מתוייר (לבעלי כושר סביר ורק כשלא חם) – הוא מגדל הטלוויזיה שנמצא בראש אחד הסלעים הגבוהים ביותר באיזור וממנו נשקף נוף מהמם של כל הסביבה. הטיול בערב ב West street הוא אולי המקום המרוכז ביותר לחוות בילוי סיני מודרני בסין – שילוב בלתי אפשרי של ברים ומועדונים, אוכל רחוב מכל סוג, מסחר אל תוך הלילה וכפריים שמוכרים את תוצרתם בלב כל ההמולה האנושית הזו.

ז'אנג ג'יה ג'יה (Zhang Jia Jie) מכילה את הנוף המדהים ביותר בסין – בשמורת Wulingyuan, ובעיקר הרי אווטאר, Tianzi Mountain והטיול לאורך Golden Whip Brook. לא היינו אבל יש עוד כמה מקומות בסביבה למי שרוצה להשאר עוד כמה ימים באיזור.

הונג קונג – קצת מאכזבת אחרי הערים הסיניות. אם מגיעים אז כמובן לא להחמיץ את העליה ל – Victoria Peak, ביום או בלילה (עדיף) ולהגיע לקראת שמונה בערב לרציף של Tsim Sha Tsui לראות את הלייזרים והאורות המרצדים על קו הרקיע של העיר.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Ram3247763?

הפוסט הבא ›
איך לשרוד ואפילו להנות מאוכל בסין
איך לשרוד ואפילו להנות מאוכל בסין
מתוך הבלוג של Ram3247763
04-11-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
האם שווה לבקר בטנריף?
האם שווה לבקר בטנריף?
מתוך הבלוג של Ram3247763
26-04-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Ram3247763 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×