למי קראת רוסי? 9 דברים ש(כנראה) לא ידעתם על קייב

קייב, בירת אוקראינה, כוללת עשרות קתדרלות, שדרות קניות שוות, מסעדות איכותיות, חיי לילה תוססים (לפחות בסופי השבוע) ואפילו שני אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. אמנם העיר אינה נחשבת ליעד תיירותי מבוקש (עדיין) על ידי התייר הישראלי, אבל זה רק בגלל שאנחנו לא מכירים אותה מספיק. אז הנה 9 דברים שלא ידעתם על קייב
אביטל ישראל - מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: למי קראת רוסי? 9 דברים ש(כנראה) לא ידעתם על קייב
© אביטל ישראל

מכירים את זה שיש לכם חברים שאתם קוראים להם "רוסים" והם מתעצבנים עליכם כי הם בכלל מאוקראינה? אז מסתבר, שלמרות שבארץ אנחנו קוראים לכולם רוסים ולא משנה מאיפה הם באמת, אוקראינה היא מדינה שלמה בפני עצמה, עם מסורות, היסטוריה ופולקלור אחר. ולמרות מה שנשמע לנו, יש להם אפילו שפה אחרת לגמרי. שרוסים (מרוסיה!) בכלל לא מבינים!

למדינה הזו, שהיא אחרת לגמרי מרוסיה, יש עיר בירה – קייב – שנמצאת בצפון-מרכזה, על נהר הניפרו (Dnieper), ובהיותה העיר הגדולה באוקראינה, יש שלל אנקדוטות עליה, שנחמד לדעת לפני שמגיעים לביקור בה:

9: קייב היתה הבירה של איחוד שבטים ויקינגים וסלאביים

בימי הביניים, התפרשה על פני אוקראינה, רוסיה ובלרוס פדרייצת קיאבן רוס (Kievan Rus), שהורכבה כל ידי שבטים סלאבים, פינים וסקנדינביים (ויקינגים!). מיקומה המעולה של קייב על הנהר, הפך אותה לחשובה מסחרית ואסטרטגית, ולכן הוכתרה לעיר הבירה של האיחוד.

אם תרצו ללמוד יותר על החיים בתקופה, תוכלו לבקר ב-Kievan Rus Park, שנמצא במרחק של כ-45 דקות נסיעה מהעיר. בפארק, שהוא סוג של שחזור של קייב העתיקה, תמצאו מבנים מעץ, שנבנו בשיטה המסורתית – ללא מסמרים (הקורות "מתאימות" אחת לשניה כמו לגו), כמו גם תערוכות ופעילויות שונות ברוח התקופה. להשלמת החוויה – יש גם שחקנים בלבוש אותנטי, ובמהלך הקיץ תוכלו ליהנות משוק עבודות יד ובאירועים מיוחדים יש גם פעילויות בלילה.

מדי יום מתקיימים במקום מופעים, הכוללים מיצגי סוסים, פעלולי אש והפעלות המוניות באווירת ימי הביניים, שמיועדות בעיקר לילדים. בכלל, נראה שהפארק הוא גן עדן לילדים, שכן יש בו שפע אטרקציות מעניינות, ובתוספת תשלום יוכלו גם לרכוב על סוסים, להשתתף בסדנאות בובות, הטבעת מטבעות ועוד. כדאי לבדוק מראש אילו סדנאות מתקיימות באנגלית, כי המופעים מתקיימים באוקראינית בלבד (הסיפורים פחות חשובים, לכן ההנאה מהמופעים לא נפגמת).

  • שעות פתיחה: 9:00-19:00 (מאוחר יותר באירועים ובפסטיבלים)
  • דמי כניסה: 150 למבוגר, 50 לילד UAH (גריבנה)
  • הגעה: יש הסעות מתחנת הרכבת התחתית Vydubychi בקייב, במחיר 30 UAH

8: במרכז העיר תמצאו כנסיות ושופינג או: אתר אונסק"ו #1

קייב משופעת בעשרות כנסיות, שפזורות ברחבי העיר. כמובן שלא תרצו לבקר בכולן (אפילו אם אתם נוצרים אדוקים או חובבי ארכיטקטורה מושבעים), אז הנה שתי כנסיות ומנזר אחד שאסור לכם לפספס:

קתדרלת סנט סופיה (Sofia Kyivska), שהיא שריד ארכיטקטוני של פדרציית Kievan Rus, היא הכנסייה המפורסמת ביותר בעיר. המבנה הלבן עם כיפותיו הירוקות ומגדל הפעמון התכול שבכניסה, הוכתרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בהמשך הרחוב, אחרי שתחצו את הכיכר, תגיעו לקומפלקס המבנים המרכיבים את מנזר סנט מייקל הגדול (Mykhaylivs'kyi zolotoverkhyi monastyr). שווה להיכנס לגני המנזר ולהסתכל סביב, ואם תרצו, תוכלו לעלות למגדל הפעמון ולהשקיף על העיר מלמעלה תמורת 14 UAH. אם תמשיכו מעט אחרי הכיכר שמאלה, תוכלו לראות את כנסיית סנט אנדרו (Andriyvs'ka tserkva) בראש גרם המדרגות. כרגע היא בשיפוצים, אז ייתכן שלא תוכלו להיכנס, אבל שווה לעלות ולו רק כדי לראות את נופי העיר שיתפרשו למרגלותיכם.

עד כאן מכסת הכנסיות. לא רחוק מהאזור הזה, תמצאו את מרכז העיר ואת הרחוב הראשי בו – קרשצ'אטיק (Khreshchatyk) הארוך, שבסופי השבוע סגור לתנועה והופך למדרחוב עמוס באנשים ולעתים גם במופעי רחוב. כל מה שתחפשו – תמצאו כאן: מסעדות, מקומות בילוי, קניות, כיכרות בעלות חשיבות פוליטית, תחנות רכבת תחתית – זהו המקום שבו הכל קורה, ולכאן כדאי להגיע כדי לחוות עד הסוף את העיר. עוד דברים שכדאי לדעת על העיר ומרכזה: רוב האתרים המוזכרים פה: הכנסיות, הקניות, האצטדיון, הפארק – כולם נמצאים במרחק הליכה סביר אחד מהשני. אגב, אם תהיתם איפה חונים – בערך בכל מקום: מותר (או לפחות, לא-אסור) לחנות על המדרכות בקייב.

7: צריך סבלנות וזמן כשאוכלים במסעדות

ארוחה במסעדה בקייב היא בילוי שדורש זמן. כמו במדינות מזרח-אירופאיות רבות, יציאה למסעדה היא אירוע שעשוי להתפרש על פני שעות. והקייבאנים אוהבים את זה. יש זמן, יש חברה, יש אלכוהול – למה למהר? לכן, אם אתם אוכלים במסעדות – בעיקר ביקרות שבהן – פנו לעצמכם מספיק זמן והצטיידו בסבלנות. המלצרים יגישו ויפנו בזמנם הפנוי, ולעתים חלק מהסועדים כבר יתחילו את המנה הבאה בעוד השאר יושבים מול הצלחות של המנה הראשונה. אין בזה להגיד דבר על איכות המסעדה, המחירים או האוכל, רק חשוב לתכנן נכון את הזמן, בעיקר אם אתם אוכלים בחבורה גדולה יחסית.

אז מה אוכלים בעצם? רוב המנות שנתקלתי בהן בביקורי בעיר היו למעשה אוכל מזרח אירופאי טיפוסי עם השפעות רוסיות: דגים כבושים, בשר, סלט תפוחי אדמה וכמובן בורשט, הרבה בורשט. באוקראינה תוכלו למצוא גם בורשט עם טוויסט: במקום סלק, יש בו גרסה מקומית לתרד ("כמו תרד, אבל לא", לדברי המדריכה), כך שהמרק, שיוצא ירוק במקום סגול, ייחודי וטעים. המשקאות הפופולאריים בארוחות (מלבד אלכוהול) הם קומפוט – משקה אדום ומתוק מפירות יער טריים ואוזבר – משקה מפירות יבשים, בטעם של מדורה (באמת, ברגע שתטעמו, אין לי ספק שתסכימו).

מספר מסעדות מומלצות:

Apelsin Magic Café – בר-מסעדה גדול מאוד עם נרגילות, הופעות חיות ברקע ואוכל טעים וזול. כתובת: Velyka Vasylkivska St, 19.

Kanapa – המסעדה מציעה מאכלים מסורתיים עם טוויסט מודרני. אמנם לא נרשמה התלהבות מהאוכל, אבל שווה להגיע למבנה העץ העתיק ולו רק בשביל האווירה והנוף. כתובת: Andriivs'kyi Descent 19

Lubimiy Dyadya – במסעדה עטורת הפרסים היפה הזו, תוכלו למצוא אוכל מהבית – פיתות, חומוס, שיפודים וסלטים, והכל בנגיעה מקומית. הדבר לא מפתיע, שכן השף התגורר בישראל שנים. כתובת: Pankovskaya St. 20

6: קייב היא עיר הבירה הירוקה ביותר באירופה

לפחות זה מה שאומרים המקומיים. לא יודעת אם מישהו בדק את זה מספרית או אחוזית או איך שלא בודקים משהו כזה, אבל תוכלו לראות בעיר פארקים רבים. אמנם הירוק לא מאוד ירוק, אלא קצת דהוי (כמו אצלנו), אבל יש שבילי הליכה, ספסלים ולעתים גם אווירה כללית נעימה.

הפארק האהוב ביותר על תיירים ומקומיים כאחד הוא Mariinskyi Park, שנמצא מעל הגדה המערבית של הנהר ומשקיף עליו. בסופי שבוע הגן עמוס במשפחות, חבורות וזוגות שמשוטטים בשביליו או יושבים על הדשא, בעודם שותים קפה חם או קר, שקנו באחד מהוואנים שמסביב.

תוכלו להמשיך בטיילת וליהנות מהנוף היפהפה של הנהר ושל צידה השני של העיר, לחלוף על פני אצטדיון הבית של דינמו קייב ולחצות גשר עץ עמוס מנעולים (כמיטב המסורת באירופה), שנראה רעוע מדי בשביל גובהו וכמות האנשים שעוברים עליו, אבל מחזיק יפה. בהמשך, אפשר לרדת לכיוון תיאטרון הבובות, המוקף בפסלים מדמויות של סיפורי עם רוסים (כיף למי שמכיר!) ומשם ישירות לכיכר אירופה ולמרכז העיר.

5: האצטדיון הגדול הוא לא מגרש הבית של הקבוצה המקומית

אז נכון, יש בה פארקים, אבל מה יותר ירוק ממגרש כדורגל? ובקייב יש שניים. כל חובב כדורגל מתחיל מכיר את קבוצת דינמו קייב המקומית, אך האצטדיון המרשים יותר הוא דווקא לא מגרש הבית שלה, אלא האצטדיון האולימפי (Olimpiyskiy Stadiun). אולימפיסקי, שנמצא ממש במרכז העיר, הוא אחד האצטדיונים הגדולים במזרח אירופה ומוכר בעיקר בזכות זה שאירח משחקים (ביניהם משחק הגמר) בגביע היורו 2012. תוכלו לסייר באצטדיון החדיש והמרשים אם תרצו, לבקר בתאי ההלבשה ולצאת אל המגרש (אבל לא לעלות על הדשא). בימינו, אולימפיסקי משמש כמגרש הבית של שחטאר דונייצק הרחוקה (למרות שיש במתחם חנות אוהדים של דינמו), ואם יזדמן לכם לצפות בו במשחק – כדאי לזכור שני דברים: 1) קר מאוד (מאוד!) בערבים בקייב ו-2) האוהדים ביציעים עלולים להדליק זיקוקים. המון זיקוקים. אז שימו לב לזה.

האצטדיון של דינמו קייב, Valeriy Lobanovskyi, נמצא בסמוך לפארק מארינסקי המוזכר לעיל. הוא פחות מרשים, אך אני בטוחה שאוהדי הקבוצה ישמחו לבקר בו בכל מקרה, וליהנות מהקהל המשולהב שפוקד באדיקות את המשחקים. אם תגיעו, שימו לב לכניסה המשופצת, אחרי שבשנה שעברה כל האזור נהרס כליל במאבקים קשים של אקטיביסטים פוליטיים עם שוטרים.

4: הבילוי הלילי המועדף כולל נרגילות ו/או קריוקי

אני מניחה שאף אחד לא יופתע אם אגיד שהאוקראינים שותים המון אלכוהול. המון, המון, המון אלכוהול. מכל הסוגים. בכל מסעדה או בר תמצאו מגוון סוגי וודקה (באיכויות שונות, עם אחוזי אלכוהול משתנים, תוספות כמו פירות ותבלינים... הכל). בפאב סטנדרטי בירה תעלה כ-30 UAH (כחמישה שקלים) וקוקטייל בערך כפול מזה; במקומות יקרים במיוחד המחירים עשויים להגיע למחירים של הארץ. כשקייבאנים שותים הם אומרים "בודמה" (budma) במקום לחיים, ואני לא יודעת אם זו באמת הנורמה או הצגה לתיירים, אבל בכל פעם ששתינו – ענינו "היי" (על משקל כיפאק-היי).

מה שכן מפתיע, הוא שתי צורות הבילוי השכיחות ביותר בשנים האחרונות: נרגילות וקריוקי. לעתים באותו המקום ממש. פחות או יותר בכל בר שתכנסו אליו תוכלו למצוא נרגילות. גם במקומות יוקרתיים, גם על שולחנות גבוהים, גם בעיצוב מערבי. מקומיים יושבים סביב שולחנות ומעשנים נרגילות גבוהות, שמוגשות עם פיות אישיות (לאדם, לא לשולחן) ומתוחזקות תדיר על ידי צוות המקום. בחדרים נפרדים יש חדרי קריוקי, שתמיד מלאים עד אפס מקום באנשים שמחכים לתורם לחלוק את כישרונם השיכור עם שאר הנוכחים.

אם תגיעו לעיר ביום חול, תופתעו מכך שרוב המקומות סגורים או ריקים כמעט לחלוטין, אבל בסופי השבוע העיר מתעוררת לחיים והברים ומועדוני הלילה מתמלאים מהר. יש שפע של מועדונים וברים יוקרתיים, שאליהם מגיעים עשירי העיר, תיירים ומכובדים במיטב מחלצותיהם, אך אל דאגה – יש מספיק פאבים שקטים ופשוטים, שבהם אפשר פשוט לשבת, לשתות ולדבר.

מקומות מומלצים:

Shooters – בניין עם שלוש קומות: אזור נרגילות, אזור פאב-מסעדה, מועדון ריקודים וחדר קריוקי. הנרגילות והבירה זולות יחסית, האוכל קצת פחות. הכניסה למסיבה בתשלום. כתובת: 22, Moskovskaya Str

Buddha Bar – אחד הברים היוקרתיים בעיר, שמכיל עשרות פסלי בודהה, נרגילות, מופעי דרבוקה, קוקטיילים ואוכל משובח. המקום יקר מאוד במונחים מקומיים, אך מלא באנשים. כתובת: 14 Kreschatik Street

Fazenda Bar – מקום "פאבי" פשוט ושקט, שנמצא בקומה השניה מעל המבורגריה. יש בו מעט שולחנות, חלונות גדולים הפונים לעיר ומגוון סוגי אלכוהול. כתובת: Vorovskoho 2-B

3: יש בה מומיות! או: אתר אונסק"ו #2

הבטחתי עוד אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ולאוורת קייב-פצ'רסק (Kiev Pechersk Lavra), הוא יוצא דופן ומעניין במיוחד. הוא אפילו אחד משבעת פלאי אוקראינה (כן, יש דבר כזה). השם, ובקיצור "לאוורה" מתייחס למערות המנזר העתיקות, הנמצאות במתחם גדול שבמזרח העיר (מערבית לנהר), אבל תוכלו לראות שם כל כך הרבה יותר מזה.

הביקור במקום ייחודי כבר מההתחלה, שכן הכניסה היא דרך כנסיית השער של השילוש הקדוש, שזה בדיוק איך שזה נשמע: השער עצמו הוא כנסיה. חלקו הפנימי של המבנה הבארוקי הקטן, שנבנה במאה ה-12, מכוסה בציורי קיר ובעיטורים מוזהבים. אם תגיעו, כמונו, ביום ראשון, תוכלו לראות שכל מי שבא בשער מצטלב בדרכו פנימה או החוצה מהמתחם (כי הכנסייה והמנזר עוד פעילים).

במגדל הפעמונים הסמוך, תוכלו להגשים את חלומכם לראות את קייב מלמעלה. זהו מבנה מהמאה ה-16, שמתנשא לגובה של כמעט 100 מטר (המדריכה אמרה כ-400 מדרגות ותכננתי לספור, אבל לא יצא) ובראשו פעמונים עצומים. מלמעלה תזכו ליהנות מ-360 מעלות של נוף מרהיב של העיר, הנהר והכנסיות ותשמחו על הטיפוס המתיש. אגב, למרות שהמגדל פעיל מאוד, ובימי ראשון הפעמונים מצלצלים המון, אל תחששו לאוזניים שלכם – לא יתנו לכם לעלות אם צפוי צלצול.

כאמור, האטרקציה העיקרית היא המערות. במאה ה-11 נחפרה על ידי נזירים (ביד!) מערכת של מנהרות בגובה 2 מטרים וברוחב מטר, ששימשו למטרות התבודדות, ובהמשך גם לקבורה. כיום, תוכלו לבקר בחלק מהחדרים התת-קרקעיים, שחלקם כנסיות, אחרים תאי קבורה (שיש בהם מומיות!) או תאי התבודדות – בכולם תמצאו מתפללים. נשים צריכות ללבוש חצאיות (אפשר לשאול בכניסה) וכיסוי ראש. קחו בחשבון שמאוד, מאוד חם שם. הכניסה חינם, אבל אסור לצלם.

  • כתובת: Lavrska street, 9
  • שעות פתיחה: קיץ: 8:00-19:00, חורף: 9:00-18:00
  • דמי כניסה: למתחם ולמערות: 15 UAH; לכל התערוכות והבניינים: 50/25 UAH לסטודנט וילד/מבוגר; לכל תערוכה בנפרד: כ-20/10 UAH לילד/מבוגר.

במתחם תוכלו לראות עוד כנסיות מתקופות שונות וגם לבקר במוזיאונים בנושאים שונים, בהם פולקלור, דפוס, תיאטרון ועוד. אנחנו ביקרנו רק במוזיאון המיניאטורות, שבו תוכלו לראות מיצגים פיציים – באמת פיציים, עד כדי כך שצריך מיקרוסקופ בשביל לראות אותם – כמו לוח שח שנבנה על ראש סיכה, או פרח שהושחל בתוך שערה (אמרתי כבר פיציים?). מדובר בסך הכל בחדר אחד, אבל מגניב לראות את היצירות הקטנטנות ואפשר להעביר פה חצי שעה בכיף. חוץ מזה, זה המוזיאון האהוב על ראש העיר, אז בכלל כדאי לבקר שם. מי זה ראש העיר? טוב ששאלתם!

2: ראש עיר המכהן היה אלוף עולם באגרוף

ויטלי קליצ'קו (Vitali Klitschko) הוא גבר משכמו ומעלה. ליטרלי. הוא מתנשא לגובה שני מטרים ומסתכל על כולם מלמעלה. למרבה המזל (שלו), זה אומר שגם מוטת הידיים שלו היא שני מטרים, עובדה שעזרה מאוד בקריירה המקורית שלו. שכן, למרות שראש עיריית קייב אינו שם חדש בפוליטיקה האוקראינית והוא מככב בה בעשור האחרון, ברחבי העולם הוא ידוע יותר כמתאגרף מצטיין ומוכשר במיוחד.

קליצ'קו, שמתחרה כבר 30 שנים בענף, קטף כל פרס בינלאומי שקיים באגרוף במשקל כבד, ואפילו היה אלוף העולם במשך חמש שנים. חלק מהזמן "נאלץ" לחלוק את התואר עם אחיו הצעיר, ויטלי, אלוף העולם עד היום.

אם אתם סופר מתעניינים באגרוף ומתים לדעת עוד על האחים קליצ'קו, תוכלו לבקר במוזיאון הקטן, שבאצטדיון האולימפי. החדר, שכולו מוקדש לפולחן אישיות לאחים, מכיל מגוון פריטים מחייהם המקצועיים וסרט עם רגעי השיא בקריירות שלהם. קחו בחשבון שאין שם שום דבר באנגלית או ברוסית, אז זה רק אם אתם ממש בקטע ו/או יודעים אוקראינית. אתר: klitschkoexpo.com

1: ההיסטוריה עדיין קצת חיה בה

לאוקראינה, כמו מדינות אחרות שהיו תחת השלטון הסובייטי, יש היסטוריה קשה ומדכאת, ובשנים האחרונות היא מנסה ככל יכולתה להשתקם. הדבר שהכי בלט (לי, לפחות) מביקורי בקייב הוא ההבדל התהומי בין הדור המבוגר לדור הצעיר. נדמה שזקני העיר עוד חיים בצניעות ובסגפנות הסובייטית, שאפיינה את המדינה זמן רב כל כך, או כפי שניסח את זה אחד מחברי הקבוצה: הכיבוש פה ארך עשרות שנים, ואין כמעט מישהו חי שזוכר איך זה לנשום אוויר חופשי. לכן יש תחושה שהמבוגרים אפרוריים, מחייכים פחות וקצת כבויים, לפחות כלפי חוץ.

לעומתם, הצעירים בקייב תוססים ו"צבעוניים" יותר. בסופי השבוע תוכלו לראות קייבאנים צעירים בשלל מקומות בילוי – רוקדים, שותים וצוחקים, ורוב נותני השירות שתתקלו בהם במהלך שהותכם בעיר יהיו נחמדים ואדיבים. עם זאת, בגלל שנים של דיכוי, היה עליהם להשלים עשרות שנים בזמן קצר ולמרות רצונם וכוונותיהם, התחושה בעיר עדיין קצת מיושנת. יש בזה קסם, לטייל ברחובות שיש בהם אווירת ניינטיז, ולמרות שמיטב הרשתות הבינלאומיות גודשות את הרחובות, תמצאו שלל חנויות ומסעדות במחירי ניינטיז.

נתקלנו בדוגמה מצויינת להבדל הזה כשצעדנו בקרשצ'אטיק הסגור לתנועה (כמדי סוף שבוע): קבוצה נערים גדולה, התגודדה סביב במה, שהוצבה מול בניין העירייה. על הבמה, שסביבה הוצבו רמקולים ענקיים ומהם בקעה מוזיקה אלקטרונית קצבית, הופיעה להקת רקדנים. לפני שנים לא רבות כל כך ריקודים כאלה – בפומבי! מול העירייה! – היו דבר שאי היה אפשר לדמיין אפילו, והבילויים, בדרך כלל,היו בהסתר. ואכן, לא רחוק משם חצינו את הכביש במעבר תת קרקעי, ושם בחלל הסגור והמוצנע, פגשנו בקבוצת זקנים מאושרים, שרקדו זוגות-זוגות, בכניסה לרכבת התחתית, לצלילי שלישיית נגנים שישבו בפינה. היש אילוסטרציה טובה מזו להלך הרוח בעיר?

וככה זה נראה ב-99 שניות:

לתחילת הכתבה

הכתבת היתה אורחת של לשכת התיירות של קייב.

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לקייב

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0
×