מאלי, מע' אפריקה – טיול עצמאי 23 יום* Mali,Africa

תמונה ראשית עבור: מאלי, מע' אפריקה – טיול עצמאי 23 יום*  Mali,Africa - תמונת קאבר
ריקוד מסיכות של בני שבט הדוגון,מאלי,מע' אפריקה. Photo: Amikam Shuv-Ami

טיול במאלי הוא חוויה לחיים. זהו טיול מהמרתקים, המעניינים והחווייתיים ביותר שעשיתי.

בטיול זה נחשפים לאפריקה האוטנטית. שבטים מעניינים, כפרים, שווקים, אמונות, מסורות, מוסיקה ,נופים ומה לא.

בטיול השתתפו אשתי ואנוכי. הוא תואם עם סוכנות במאלי, שסיפקה לנו שרותי קרקע- לינות, רכב 4X4,נהג, מדריך צמוד לאורך כל הטיול ,ויזה. פרטים נוספים על כך, בסוף כתבה זו.

ראו גם הערה עדכנית בסיום מאמר זה המתייחסת לביטחון האישי למטיילים,בו חלה התדרדרות,נכון לשנת 2019.

משיאי הטיול שלנו במאלי, היו:

השוק השבועי, בעיירה דג'נה Djenné . שוק ססגוני גדול, המתקיים מדי יום ב', בכיכר הנשלטת ע"י מסגד ענק הבנוי מבוץ. לשוק מגיעות קבוצות אתניות שונות במלבושים מסורתיים צבעוניים, לסחור בירקות ופירות, דגים מיובשים, בקר, אורז, תבלינים ועוד ועוד. הייתי בשווקים רבים בעולם ובעיני זה עולה על כולם. ההתרחשות במקום אדירה והעין לא מספיקה להכיל את שהיא רואה. השוק כולל דוכנים, חלקם מקורה ביריעות ,וגם שטחי מסחר פתוחים בכיכר, בהם המוכרים פורסים מרכולתם על הקרקע. והמראה בלתי נשכח. ביקור חובה לכל חובב צילום ,חובב תרבויות ושווקים. מיקרוקוסמוס של חברה, תרבות ואורח חיים. ניתן לצפות בשוק מלמעלה, מהמסגד, או מבתים סמוכים ,אולם הדרך הטובה ביותר היא להתמזג עם המקומיים וללכת ביניהם. לספוג מראות וריחות. חוויה חד פעמית. דג'נה זה לא רק השוק והמסגד. זה גם רחובות וסמטאות צרים ומעניינים, אדריכלות של בניה בבוץ, ביקור בכפר סנוסה הסמוך Senossaבו נשות שבט הפולאני Fulani עם תכשיטי עגילים ענקיים ונזם באפן. יש להקצות לביקור במקום יום שלם כולל לינה .

ארץ שבט הדוגון Dogon.אזור מדברי צחיח ובו כפרים רבים של בני שבט הדוגון ,המשמרים את מסורתם. שבט הדוגון מונה ארבע מאות עד שמונה מאות אלף נפש והם מרוכזים באזור הקרוב לעיירה בנדיאגרה.. בני הדוגון התיישבו לאורך צוק בנדיאגרה, ששימש להם מגן מפני אויב. צוק בנדיאגרה Falaise de Bandiagara הוא צוק באורך של כ-150 ק"מ בדרומה של מאלי, העשוי אבן חול. הוא מגיע לגובה של 500 מטר מעל למישור שדרומית מזרחית לו. כיום מאוכלס האזור בבני הדוגון. ובעבר היו כאן בני הטלם , Tellem People ששרידים להתיישבות בני הטלם ניתן לראות בעת ביקור בחלק מכפר הדוגון.

כפרי הדוגון בנויים מבקתות בעיצוב מיוחד וציורי. הם בנויים מחימר, מקורים בעצים וצמחיה יבשה דחוסה ולהם פתחים המכוסים בדלתות וחלונות עץ, בעיצובים שונים. הכפרים ממוקמים בד"כ על צלע ההר והמסתובב בשביליהם, יחווה את חיי הכפר.

בכל כפר יש מבנה מיוחד, הקרוי טוגו-נה Togu-na, הממוקם במקום הגבוה בכפר, המשמש מקום מפגש ודיון לגברי וזקני הכפר. זהו מעין מתנ"ס לזקנים ומבוגרים. זהו מבנה פתוח, בגובה של 1.7 עד 2 מ', מקורה בגג מעצים וענפים יבשים דחוסים, ללא קירות. מעין סוכה מקורה, הנשענת על מספר עמודי אבנים ובהם פסלים בדמויות שונות.

מבנה נוסף המצוי בכפר דוגון אופייני הוא ה ג'ינה Ginna. זהו "בית המשפחה הגדול" , מקום התכנסות דתית באמונה האנימיסטית. בכפרים רבים מבנה זה נמצא ליד המסגד . כך יש מבנה לכל אמונה , בכל כפר דוגון. בחלק מהכפרים ראינו מסגד, בית ספר ועוד. היינו עדים לחתונה, לריקוד מסיכות ועוד ועוד.

אזור מדהים במלוא מובן המילה.

שליווה אותנו לכל אורך הטיול, היה מבני שבט הדוגון , מתגורר באזור וכמובן דובר שפתם (חשוב מאוד) ומכיר היטב את התרבות והמקום. לאזור זה הקדשנו כשבוע ימים . במהלך הביקור באזור נכחנו בפסטיבל בנדיאגרה FESTIVAL CULTUREL ET ARTISTIQUE de BANDIAGARA. הפסטיבל נמשך כיומיים (מספיק להקצות לו יום אחד) ובו מציגים בני הדוגון את תרבותם במחול, כולל ריקודי מסיכות, נגינה ,לבוש ועוד. הפסטיבל התקיים בסוף חודש דצמ'/ראשית ינואר במועדים המשתנים משנה לשנה. אנו נכחנו בפסטיבל שהתקיים בשנתו השלישית. נכחו בו כ 50 תיירים ויש לבדוק האם הוא עדיין מתקיים. יש קושי בהשגת מידע עליו. סביר שסוכנות התיירות במאלי,תוכל להשיג מידע. http://mcbmali.org/spip.php?article58&lang=fr

מזבחות פעילים להעלאת קורבנות. דתם של בני הדוגון במקור היא אנימיסטית, אולם במאה השנים האחרונות, האיסלאם חדר גם לדוגון ואמונתם מושפעת משניהם. המסתובב בכפרי הדוגון (ואולי, גם בכפרים של שבטים אחרים), לא יתקשה להבחין במזבחות פעילים, הנמצאים בתוך הכפרים או מחוצה להם, בטבע. מזבח אופייני, הוא בד"כ אבן סלע גדולה, שאומצה כמזבח. עליה מקריבים בעלי חיים, או צומח, ומזים עליהם חלב, או נוזלים אחרים. בעבר היו מקריבים כאן קורבנות אדם לאלים ולרוחות. בהוראת חוק נוהג זה פסק במאלי ובמע' אפריקה. עם זאת, המדריך שלנו, בן הדוגון, מתעקש לומר, כי עדיין יש מקומות במאלי בהם מקריבים קורבנות אדם. אין לנו סיבה להאמין לו. מזבחות פעילים ראינו, שאריות של קורבנות ,שתוארו לעיל ראינו, סלעים עם סימני קורבן וכתמים של נוזלים ראינו, אבל לא מעבר לזה.

Timbuktu והדרך אליה.טימבוקטו היאעיירה שכוחת אל, בפאתי מדבר, בצפונה של מאלי. בעבר עיר זו הייתה מרכז רוחני, תרבותי ולימודי של דת האסלאם. היא פרחה ושגשגה בעבר, תודות להיותה בנתיב סחר של מלח, זהב, שנהב ועבדים . במאה ה15 השתלטו עליה בני שבט הטוארג, שהשפעתם ונוכחותם בעיר קיימת עד היום. בביקור בעיר נחשפים לכל אלה, לעברה ולאדריכלות הבנייה בבוץ. ניתן להגיע אל טימבוקטו בדרך היבשה וגם דרך נהר הניג'ר. אנו בחרנו להגיע אליה בדרך הנהר, מהעיר מופטי Mopti. זו הפלגה חווייתית, הנמשכת 3 ימים !!, במהלכם עצרנו וביקרנו בכל יום בשני כפרים בדרך ,לקראת חשיכה, עגנו בגדת הנהר, ללינת לילה על דיונה באוהל (כל מקום עצירה הוא טוב). השייט הוא בסירת מנוע מקורה, קטנה ונוחה , בה היינו ארבעה בלבד- אשתי ואני, המדריך הקבוע ששימש לנו גם כטבח וסקיפר שהפעיל וניווט הסירה. הנהג שלנו המתין לנו עם הרכב בטימבוקטו. במהלך השייט חווים את החיים על הנהר ובשוליו.

הביקור בטימבוקטו, כל גם ביקור של יומיים בפסטיבל מוסיקה בינ"ל ,המתקיים מדי סוף שנה במדבר סהרה, TIMBUKTU / ESSAKANE - FESTIVAL IN THE DESERT, כשעתיים נסיעה מטימבוקטו. על גבעות דיונה חוליות וביניהן, מוקם מעין כפר אוהלים, המשרת את הבאים, והדיונות הן מקום מושב לצופים במופעי מוסיקה האופיינית למערב אפריקה ובכלל. עוד חוויה ,שתיזכר לטובה, לשנים. הפסטיבל נמשך כשלושה/ארבעה ימים (יומיים ברוטו הספיקו לנו).

העיר מופטי Mopti. זו עיר נמל ,על נהר באני Bani ,המתאחד בסמוך עם הנהר ניג'ר Niger הגדול, המהווה עורק חיים למאלי. עיר מעניינת, עם שוק מעניין ומראות מעניינים ומרהיבים רחוב לצידי הנהר. משמשת מרכז עירוני לאזורים כפריים רבים .

מגע עם האוכלוסיה המקומית. אין ספק שזהו משיאי הטיול. הן אינטראקציה עם אנשים מקבוצות אתניות ושבטים שונים והן עם בני כפרים, במקום מושבם. לא אשכח את תחינותיהם בעיניים ובמלל לקבל עזרה רפואית. איננו רופאים, אף שאנו הורים לשני רופאים וחתן. המקומיים רואים בתייר המגיע למקום שכוח אל ,כאל מישהו שיכול להושיע, לעזור. ומבקשים מזור. לא אשכח אמא המחזיקה בתינוקה ועורו סדוק ויבש ומבקשת עזרה לו. נתנו לה קרם לגוף. האם עזר ? הזיק? או ילד שפנה אלינו, וביקש כסף כדי ללמוד להיות רופא. שאלנו אותו מה הוא מעדיף לעשות בכסף, לקנות כדורגל או ללמוד ? הוא העדיף את הרגע ולא את החלום. או את אנשי הכפר עם בעיות עיניים שביקשו עזרה. מה יכולנו לתת-טיפות עיניים ומי יודע אם עזר. אולי לא הזיק. לא נשכח את המו"מ העדין , שניהלה ירדנה ושצלח, עם אדם זקן בן הדוגון, ב"מתנ"ס" הכפר, בדבר רכישת מסיכת עץ קטנה של הדוגון , שהייתה בידו והיום שוכנת בביתנו. וגם את הנערה הצעירה במופטי, היושבת על כסא במדרכת רחוב, צוחקת עם חברתה ומביטה בעוברים ושבים, בפתח בית המספרה, של ארוסה. תמונת חברתה הצוחקת בפה מלא, מעטרת היום, את אחד מקירות ביתנו.

בשלב תכנון הטיול, שאפתי להכיל בתוכו נוכחות בשני הפסטיבלים שצוינו לעיל (פסטיבל בנדיאגרה ופסטיבל המוסיקה של טימבוקטו) . זו גם הסיבה מדוע נבחרו תאריכי הטיול כפי שנבחרו.

מאלי היא מדינה מוסלמית (90% מהתושבים מוסלמים), במערב אפריקה, בה כ 17 מיליון תושבים, הגובלת בשבע ארצות ואין לה גישה לים. נהר הניז'ר חוצה אותה מצפון לדרום. היא מהמדינות המפגרות בעולם. מאלי הייתה מושבה בשליטה צרפתית ויש לה עבר היסטורי עשיר, שלא נדון בו כאן. ההשפעה הצרפתית ניכרת. במאלי שבטים שונים וקבוצות אתניות שונות, הדוברים שפות שונות. השפה הצרפתית היא הרשמית והמאחדת .

מבחינת המטייל הישראלי, טיול במאלי הוא מורכב. זאת, הן משום שמדינה זו היא מוסלמית, ללא יחסים עם ישראל והן משום הקושי להוציא ויזה לביקור בה. על הדרך בה אנו נכנסנו למדינה זו, אספר במקום אחר. מאלי המרתקת והמגוונת, איננה יעד לתיירות מישראל. למרות זאת, לחובבי תרבויות וצילום כדאי לעשות המאמץ ולבקר כאן, תוך הבנה שיש לנקוט בצעדי זהירות לשמירת הביטחון האישי ונכונות לכך.

מספר התיירים המבקרים במאלי הוא נמוך יחסית . ב 2011 ביקרו בה 200 אלף תיירים ומאז מספרם ירד. תשתיות התיירות במאלי אינן מפותחות ועם זאת, אין בעיה לתייר מערבי להסתייע בסוכנויות תיירות מקומיות, ללון במלונות סבירים (לא מפוארים) ולסעוד במסעדות סבירות. התיירות שמגיעה לכאן, עיקרה ממע' אירופה והיא יותר של מחפשי ריגושים, אתגרים וחוויות פחות שגרתיות.

למרות השחיתות והפיגור בתשתיות ובאיכות חיים, הממשלה במאלי השקיעה תקציבים רבים, בסיוע מדינות זרות במספר תשתיות עיקריות. בסלילת כביש אספלט לאורך המדינה (צפון-דרום) וכן כביש רוחב באזור מסוים (מהירות הנסיעה הממוצעת בכבישים אלה היא כ 65 קמ"ש- הכבישים הם דו סיטריים צרים יחסית). רישות המדינה בתקשורת סלולר. הקמת בארות מים רבים, גם באזורים נידחים. למרות כל אלה, עדיין זו מדינה מהנחשלות בעולם.

הטיול עליו מדובר במאמר זה, התקיים מסוף דצמבר 2008 ועד אמצע ינואר 2009. זו הייתה תקופת מבצע צה"ל "עופרת יצוקה" בעזה. השתדלנו להצניע את היותנו ישראלים ,בעת ביקור במדינה מוסלמית בעת ההיא.

יש לדעת כי בשנים האחרונות, היו מספר מעשי טרור באזורים שונים מאלי ואף הייתה מלחמה באזור טימבוקטו , בצפון המדינה. ארה"ב הוציאה אזהרת מסע למדינה זו. מומלץ לבדוק ולחקור את הביטחון למבקר הזר ,טרם ביקור בה.

מסלול הטיול

יום 1,יום ו', 26 דצמ'- הגעה למאלי. טיסה בשעה 0020 מנתב"ג לבמאקו Bamako,בירת מאלי, דרך אדיס אבבה, עם אתיופן איירליינס. זמן טיסה מאדיס לבמאקו הוא 5.5 שעות-טיסה ישירה. הגעה לבמאקו ב 1335. כאן חיכתה לנו ביאטריס (אזרחית צרפתיה לבנה, המתגוררת במאלי,כמו צרפתים לבנים אחרים שפגשנו במהלך הטיול שותפה בבעלות על סוכנות הנסיעות שלנו) והסדירה במקום את כניסתנו למאלי ואת ויזת הכניסה. פרטים בסוף הכתבה. בשדה התעופה חיכו המדריך ,הנהג והרכב ומיד יצאנו לדרך. היעד הראשון שלנו הוא סגו Segou (אל במאקו נשוב בסוף הטיול),מרחק נסיעה של 235 ק"מ. לינה וא.בוקר ב L'Aubrege. מקום הלינה הוא נחמד, בבעלות צרפתים ואכלנו בו גם ארוחת ערב איטלקית.

2,יום שבת, 27 דצמ'- נסיעה סגו-מופטי- בנדיאגרה והשתתפות באירוע אחה"צ של פסטיבל בנדיאגרה. יציאה מוקדם בבוקר ונסיעה למופטי Mopti (420 ק"מ, 7-6 שעות נסיעה על כביש אספלט). מופטי היא עיר מאוד מעניינת ובה כ 115 אלף תושבים, על גדת נהר באני Bani River, המתאחד עם נהר הניג'ר ,לא הרחק משם. זו העיר הגדולה ,הקרובה לאזור שבט הדוגון. עצירה במופטי להתארגנות, החלפת כסף והתרעננות.

משם ממשיכים ליעדנו הראשון בארץ הדוגון, העיירה הקטנה בנדיאגרה (מרחק 70 ק"מ ממופטי). הגענו לבנדיאגרה בשעה 1500 ,או מעט לפני כן ויצאנו מייד לחזות במופע אחה"צ של פסטיבל שבט הדוגון ,פסטיבל בנדיאגרה (יש גם מופע בוקר) CULTUREL ET ARTISTIQUE de BANDIAGARA,המציג את תרבות ומסורת בני הדוגון בריקודי מסיכות, ריקודים מסורתיים אחרים, הצגת פעילות ציידים, תלבושות ועוד. האירוע מתקיים במתחם פתוח, תחת כיפת השמיים, בתוך העיירה. הכניסה בתשלום. ועם זאת, עשרות ילדים מקומיים מצליחים להיכנס למתחם ועומדים בשוליו וצופים במחזה. המראה יפה והילדים חיים את המתרחש והמוצג. במקום נוכחים כ 50 תיירים ואנו ביניהם, ישובים על ספסלים וצופים. מהפסטיבל למענם. זהו פסטיבל מקומי והנוכחות המעטה של התיירים הפיעה אותנו. כנראה לא רבים מתעניינים בשבט הדוגון, אף שהוא מהמרתקים באפריקה. בפסטיבל המוסיקה בטימבוקטו נכחו כאלפיים איש וכאן מעטים. הביקור בפסטיבל זה כדאי וראוי לעשות מאמץ לראותו. למבקשים לבקר במאלי ולהשתתף בו מומלץ לבדוק אם הוא עדיין פעיל ולאסוף פרטים עליו . כאמור, זו לא משימה קלה.

המדריך שלנו, שמו טימוקו ובקיצור צ'מו, הוא בן שבט הדוגון, המתגורר בעיירה זו בנדיאגרה. לאחר סיום מופע הפסטיבל, הוא הזמין אותנו לביתו, הציג את משפחתו ולאחר מכן מכן, עשה לנו סיור רגלי מודרך בעיירה. לינה- מלון / בית הארחה La Falaise, Bandiagara.

יום 3,יום א, 28 דצמ'- ביקור בכפר Niongono village ונוכחות במופע אחה"צ של פסטיבל בנדיאגרה. בבוקר יצאנו ברכב לבקר בכפר דוגון סמוך לבנדיאגרה, הקרוי Niongono village. ביקרנו את ראש הכפר בביתו ולאחר שיחה עימו (בעזרת המדריך המתורגמן) קיבלנו את ברכתו לבקר בכפרו. יצאנו לבקר רגלית במקום. עברנו באזורים השונים הכפר והתרשמנו מהחיים כאן. בין היתר, ראינו ילדים משחקים ברוגטקה. בעודנו מתהלכים בשבילי הכפר, עצרה אותנו אישה מבוגרת וביקשה עזרה לעיניה החולות. צ'מו המדריך הסביר לנו מה היא רוצה. היא הניחה שיש בדינו תרופות וכי אנו יכולים לעזור לה. ירדנה הסבירה שאיננו רופאים ,אבל לא יכלה לעמוד בפני תחינות האישה. ירדנה הוציאה טיפות עיניים שהיו איתנו וזלפה לעיני האישה המקומית. תוך דקה הגיע גבר מבוגר וביקש עזרה דומה. קיבל טיפול דומה. וכי מה יכולנו לעשות. האנשים באזורים נידחים אלה חיים ומתים ללא רפואה מודרנית. מפגשים אלה סחטו אותנו רגשית. מדוע השלטון המרכזי לא דואג לצרכי בריאות מינימליים של אוכלוסייה נזקקת זו?

חזרנו לבנדיאגרה וצפינו במופע נוסף של פסטיבל בנדיאגרה. לינה- מלון / בית הארחה La Falaise, Bandiagara.

יום 4,יום ב, 29 דצמ'- דג'נה Djenné . יום שוק שבועי, בשוק מהמעניינים והססגוניים באפריקה. יצאנו מוקדם בבוקר (בסביבות 0600) ונסענו מבנדיאגרה אל דג'נה Djenné ( 180 ק"מ, כמעט 3 שעות נסיעה). היום יום שני, יום שוק שבועי במקום זה. השוק מתקיים בכיכר העיירה, ברחבה שלפני המסגד הגדול והמפורסם של Djenné ,העשוי מבוץ. אל השוק מגיעים מאות מוכרים ויותר קונים ,המשתייכים לשבטים וקבוצות אתניות שונות, המתגוררות לאורך נהר הניג'ר וגם ברדיוס של עשרות ק"מ מהמקום. תחילה יצאנו לסיור במסגד הגדול, אשר נבנה לראשונה כאן בשנת 1280,אולם נהרס ברבות השנים . המבנה הנוכחי הוקם ב 1907. צורתו והאדריכלות שלו מעניינים ונחשבים לאחד מהאתרים החשובים באפריקה כולה ולאחד מסמליה. המוקם הוכרז כאתר מורשת עולמי מטעם יונסק"ו. מאחר והוא עשוי מבוץ יש בו עבודות אחזקה רבות, בעיקר לאחר תקופת הגשמים. השקפנו על השוק ממרפסת המסגד והתרשמנו ממראה העיירה כולה. הלכנו רגלית בסימטאות העיירה, ראינו את בתי החימר ואת החיים במקום. אח"כ, נסענו לבקר בכפר סמוך, של שבט הפולאני Fulani הקרוי Senossa. שם ראינו נשים העונדות עגילי ענק לאוזניהן ונזם באפן.

חזרנו לשוק ולהמולה שבו. מוכרים כאן דגים מיובשים (ריח לא משהו),ירקות פירות, בשר, קטניות, מזון יבש, בגדים ,בעלי חיים ועוד ועוד. הרבה נשים במוכרות, לבושות בגדים מסורתיים צבעוניים. מטיילים חובבי צילום, כמוני, "עובדים" כאן שעות נוספות. בהנאה ללא קץ. חובבי שווקים לא ישכחו הביקור כאן. מהיפים והחווייתיים שיצא לי להיות בהם, אם לא המרתק ביותר. המראות במקום על גבול עוצרי נשימה. אנו נשארים בשוק עד לתחילת פירוקו, בשעות אחה"צ ( 1600 לערך) . לינה Le Campement, Djenné.

יום 5,יום ג, 30 דצמ'- מופטי Mopti. עם בוקר נסיעה מדג'נה למופטי (כשעתיים) ,העיר המרתקת ובה כ 115 אלף תושבים. ביקרנו בעיר נמל מרהיבה ומעניינת זו, השוכנת על גדת נהר הבאני Bani. ביקרנו בנמל וצפינו בעניין רב במתרחש בו. משם המשכנו לבקר בעיר העתיקה, במסגד, בשכונה העתיקה Taikiri בשוק של Sougouni, טיול בסימטאות העיר ,ביקור בשוק מלאכת יד. הצטיידנו במספר פריטי מזון, שכן בימים הקרובים נהיה באזורים נדחים וכפריים, הרחק מעיר . לינה במלון Ambedjele, Mopti.

יום 6,יום ד, 31 דצמ'- ממשיכים בארץ הדוגון ,בכפרים Dourou, Nombori, Idjeli, Tireli

נסיעה ממופטי לכפר Dourou (כשעתיים). הנסיעה בין הכפרים בארץ הדוגון היא בדרכי עפר ובדרכי כורכר. ביקור בכפר הציורי Dourou , הממוקם על צלע הר. בתיו חימר וגגותיהם מכוסים עצים וענפים יבשים דחוסים. חלק מבקתות הכפר משמשות לאחסון. אנו הולכים ומטפסים בשביליו, רואים מזח פה ,מזבח שם. לפתע, בצד אחד משבילי הכפר אנו רואים קבוצה של ילדים, בגילאים 12-8 , ישובים סביב מורה, בפיסת קרקע נטושה, לומדים קוראן. פסוקי הקוראן חרוטים על לוחות עץ בגודל של 50X 15 ס"מ לערך ולהם קצה מעוגל, כאילו היו אחד משני לוחות הברית. עולים לטו-גונה Togu-na מבקרים במסגד הבוץ של הכפר וגם במבנה הג'ינה Ginna. ילדי הכפר מתקבצים סביבנו. שהרי אנחנו אטרקציה עבורם. והם עבורינו. שבילי הכפר הם סלעיים והטיפוס במעלה מחייב זהירות, שכן הוא שוכן על צלע צוק הבנדיאגרה ,שהוזכר קודם לכן. לאחר שחווינו ממש את כפר דורו Dourou, המשכנו לכפר הבא הקרוי נומברי Nombori.

הגענו אל נומברי Nombori בהליכה רגלית (5 ק"מ). הכפר ממוקם, כרגיל, על צלע ההר והתצפית ממבנה הטוגו-נה הגבוה שלו אל הכפר הנמצא מטה, יפהפה. גם זה כפר דוגון טיפוסי, כפי שתואר כבר קודם. בכניסה לכפר ,מספר עצי באובב ענקיים. בקרבת מקום יש מאגר מים רדודים, המשמש לחקלאות במקום וגם לצורכי כביסה . מעל הכפר, ממש בצלע הצוק, נמצאים שרידים של בתי טלם Tellem,המתיישבים הקדומים באזור. אתה מסתכל ושואל, איך הם הגיעו לצוק? איך חצבו את בתיהם כאן, בגומחות ההר ? גם כאן, קבוצה מילדי הכפר משתרכת אחרינו ולצידנו. בטוגו-נה אנו פוגשים מספר מזקני הכפר. הם מחייכים אלינו ואנו אליהם. אחד מהם מחזיק מסיכת עץ קטנה של הדוגון. ירדנה מבקשת לקנות אותה ממנו. מתחיל מו"מ ,בחיוך ובנועם ובשפת גוף. לאחר מו"מ קצר ולעניין ,לוחצים ידיים והמסכה בידי ירדנה והזקן כולו אושר וחיוכים, כמו גם חבריו.

משם אנו ממשיכים לכפר אידג'לי Idgeli ומסיימים את היום בביקור בכפר טירלי Tireli בו נתמקם ללינה ונבקר בו מחר בבוקר. הלינה בטירלי היא באוהל ,בקמפינג מסודר. אין חשמל במקום ולא ניתן לטעון כאן סוללות למצלמה ולטלפונים. בקמפינג היו מספר תיירים מאיטליה ומצרפת. וגם אנחנו זוג מישראל.

7,יום ה, 1 ינואר- ביקור בכפרי הדוגון Tireli,Amani,Ireli,Banani . לאחר ארוחת בוקר יצאנו לתור את טירלי Tireli . זהו כפר דוגון אופייני-בקתות ציוריות על צלע ההר (אם כי בחלק התחתון של ההר, כשצוק בנדיאגרה בגבו), נתיב הליכה סלעי בתוך הכפר, מזבחות וכו'. בטירלי הייתה לנו הפתעה. במקום ביקרה גם קבוצה קטנה של תיירים מצרפת. הקבוצה תיאמה שיוצג בפניה ריקוד מסיכות, ע"י בני הכפר. ראינו את גברי הכפר מתכוננים להופעה זו. הם לבשו מכנסיים ארוכים כהים, עליהם חצאית מחוטי פשתן בצבע אדום, החזה חשוף. במרפקים קישוט נוסף מחוטי פשתן אדומים ועל ראשם מסיכות גדולות וססגוניות, מסוגים שונים, חלקן עם קרניים בצורות שונות. המסכות קשורות סביב הראש ובחלקן האחורי רצועת בד המכסה את הראש והצוואר ונופלת על חלקו העליון של הגב. כזכור כבר ראינו מופע ותלבושות מסוג זה, בפסטיבל בנדיאגרה. ובכל זאת, המראה מרהיב.

משם המשכנו לכפר דוגון נוסף הנקרא אמני Amani (מרחק 4 ק"מ מטירלי). בכל כפר אנו נחשפים למראות וחוויות חדשים, אף שהכפרים דומים במבנה הכללי שלהם. היעד הבא לביקור היה הכפר אירלי Ireli,אולי היפה בכל כפרי הדוגון (כשעה הליכה מאמני) . בכפר זה ניתן לבקר גם בגומחות ההר, בשיא ההר, שם חצבו את בתיהם בני הטלם הקדומים Tellem people . לראות ולא להאמין, היכן וכיצד התגוררה אוכלוסיה קדומה ,בהר, תוך התמזגות בו כמגן. כדי להגיע למגורי הטלם שנשתמרו, יש לטפס בהר ולהסתייע מדי פעם בסולם. משם המשכנו לבאנני Banani, שם גם לנו בקמפינג, באוהל שסופק לנו.

יום 8,יום ו', 2 ינואר- ביקור בכפרים Yanduma,Neni,Ibi,Koudou . היום ביקרנו בארבעה כפרים (כל הדרך נסיעה בדרכי עפר). תחילה ינדומה Yanduma . כפר עם בקתות ציוריות בצלע הר, עם בתי בוץ שטוחי גג ובקתות בוץ לאיחסון, לצידם, עם גגות בצורת חרוט, הבנוי מעץ ועשבים יבשים דחוסים. מראה הכפר מרהיב. משם המשכנו לכפר נני Neni,אח"כ איבי Ibi ולבסוף הכפר היפה קונדו Koudou . ליד איבי ביקרנו בשוק מקומי קטן וססגוני, הנודד בין הכפרים, לפי ימות השבוע. היו בו בין היתר בנות שבט פולאני Fulani היפות והלבושות מלבושים ססגוניים ועדויות תכשיטים.

בין איבי לקונדו, אנו רואים מעין ערוגת חול מסודרת, בשטח פתוח, באורך 5 מטרים לערך ורוחב פחות משני מטר, עליה יש סימונים. מישהו צייר בחול מלבנים מאורכים, בתוך מלבנים גדולים יותר ובכל מלבן צוירו במקל, צורות וסימנים שונים. התברר שזו דרך לגילוי עתידות. נזקק פונה למגלה העתידות, זה מכין הסימנים. בלילה בעלי חיים עוברים דרך הערוגה, ובהתאם לסימני העקבות בערוגה, מפוענח העתיד. פשוט וקל.

בקונדו יש אתר מסודר לשוק השבועי המתקיים בו, עם סככות מאולתרות מעצים ,המגודרות ומסומנות באבנים וכן בו שורות של אבנים עליהם מיניחים המוכרים את מרכולתם. בכפר זה, כמו בכפרי דוגון אחרים, חלק מהבתים הם עם גג שטוח, המשמש לאחסון ולייבוש תוצרת חקלאית, או צומח לבעירה. על קירות בתים אלה מונח סולם אופייני לדוגון. זהו עמוד עץ, שבצד אחד שלו, גולפו מדרגות משוננות, לטיפוס ובראשו צורת וי, המשפרת את יציבות הסולם ומקלה על הטיפוס. בתי הדוגון הם חד קומתיים וגובה הסולם הוא כשני מטר, פחות או יותר. הסתובבנו בשבילי הכפר וראינו ילד חוזר ממרעה עם עדר עזים, נשים סוחבות על ראשיהן מיכלי מים לביתן, גברים מכונסים בטוגו-נה. כבכל כפר אליו הגענו, ביקור בטוגו-נה הוא חובה. ראשית משום האינטראקציה עם המקומיים ושנית משום שמבנה הטוגו-נה הוא שונה ממקום למקום בקישוטים, ציורים, פסלים המעטרים אותו.

בכפר קונדו Koudou נשארנו ללון, כפי שתוכנן מראש. במקום קמפינג מסודר, עם חצר בה עצים ,שיחים ואוירה נחמדה. אנו קיבלנו מקום לינה באוהל, בקומת גג של מבנה אבן מודרני. בבוקר קפה, תה ומשהו לאכול, מהמזון המצוי ברכב שלנו. במקום היו כ 20-15 תיירים.

יום 9,יום שבת, 3 ינואר- ביקור בכפרי דוגון Sanga,Songho . בבוקר ביקרנו בכפר דוגון הקרוי סאנגה Sanga ואח"כ המשכנו לכפר סונגו Songho. המיוחד בכפר סונגו Songho הוא אתר, בו מבצעים ברית מילה בבני הדוגון. ברית המילה נעשה לילדים זכרים, בקבוצות, בהגיעם לגילאים של 13-9 לערך. הילדים נלקחים מהוריהם ומרוכזים באתר מיוחד מחוץ לכפר. בכפר סונגה יש אתר מיוחד כזה, במערה ולאורך קיר סלע, שאורכו מספר עשרות מטרים. קיר הסלע מקושט בציורים, הנעשים ע"י משפחות שבניהם נימול, או מטעמם,עם מוטיבים מחיי הדוגון. הציורים הם בצבעים חיים של אדום, שחור, כתום וכו'. לפי ההסבר שקיבלנו במקום, חיתוך העורלה נעשה ללא הרדמה, ועל הילדים להפגין בגרותם, ע"י איפוק ואפילו ביצוע ריצה של מספר עשרות מטרים, לאחר החיתוך, אל קיר הסלע הארוך המעוטר. הם נשארים במקום כשבועיים לאחר החיתוך, לצורך החלמה. כאמור, הטקס והחיתוך הם לקבוצה של ילדים-בד"כ מאחדים שלושה שנתונים לטקס אחד.

כפר הסאנגה מעניין גם משום שיש לו חלק עליון על צלע הר, וחלק תחתון במישור, שם נמצאת גם באר המים של הכפר.

מכאן עזבנו בשלב זה את ארץ הדוגון. נחזור לאזור אחר שלה, בהמשך. נסענו לעיר הגדולה מופטי Mopti. בשעות אחה"צ המאוחרות ולקראת שקיעה, טיילנו בשוק ובנמל והמראות האנושיים ,המשתלבים בתפאורת המקום, יפים. לינה במלון Ambedjele, Mopti.

יום 10,יום א, 4 ינואר- הפלגה לטימבוקטו על נהר הניג'ר. יום הפלגה ראשון, מתוך שלושה רצופים, על נהר הניג'ר Niger river ,צפונה לכיוון טימבוקטו Timbuktu . המטרה-לחוות את החיים על הנהר ובשוליו. ההפלגה היא בסירת מנוע מאורכת, מקורה בגגון להצללה. הנהר הוא עורק חיים למדינות בהן הוא עובר והוא אחד הנהרות החשובים אפריקה. בסירה אנו ארבעה- רעייתי, אנוכי, סקיפר והמדריך שלנו צ'מו, המתפקד גם כטבח. אוירה של שלווה ורוגע. סירות דייגים פה ושם, בהן דייגים פורשים או אוספים רשתם. בנהר יש תעבורה של כלי שייט נוספים, לצורך הובלת משא או נוסעים.

אנו מפליגים בשעות אור בלבד. בכל אחד מימי ההפלגה, יש שתי עצירות בדרך, בכפרים-עיירות הסמוכים לנהר . יורדים מהסירה ומסתובבים ביעד העצירה. מבקרים בשוק , מבחינים בהתרחשויות אנושיות מעניינות ואנשים מקבוצות אתניות שונות (כגון: פיול Peulhl, בוזו Bozo וטוארג Tuareg . לקראת ערב, עוצרים בגדת הנהר, ללינת לילה. העצירה היא בנקודה נוחה לעגינה, בקרבת דיונת חול, שתהווה מצע שינה נוח ,באוהל שנקים. זאת, לא לפני שנסיים ארוחת ערב על הסירה ( כל הארוחות הן בסירה). בכל שלושת ימי ההפלגה אין חשמל זמין ואין יכולת לטעון סוללות.

יום 11,יום ב, 5 ינואר- הפלגה לטימבוקטו על נהר הניג'ר. יום הפלגה שני, מתוך שלושה, על נהר הניג'ר וכן באגם דבו Debo. ביקור בכפרי בוזו Bozo ופיול Peulh. לינה באוהל על דיונה, בגדת הנהר.

יום 12,יום ג, 6 ינואר- הפלגה לטימבוקטו על נהר הניג'ר. יום הפלגה שלישי על נהר הניג'ר. הגעה לעיירה המיסטית ,בשולי מדבר הסהרה, טימבוקטו.

המילה "טימבוקטו" בשפת הסלנג שלנו, משמעה מקום נידח, שכוח אל, בקצה העולם. משום הריחוק והמסתורין שבה, היא הייתה, בעבר, יעד נכסף לנוסעים מערביים ,שביקשו לראותה. רבים מהם שניסו להגיע למקום, נהרגו ע"י שבטים עוינים שלא רצו בנוכחות זרים.

, כשמבקרים בה , ניתן להבין המשמעות שניתנה למילה זו. עיר מדברית לא גדולה, בקצה הדרומי של מדבר סהרה, באזור של ביצות וחול. בה מסגדי בוץ ובתים מחימר לצד בתי אבן. נוף מדברי חולי. בעיר מתגוררים בה כ 50 אלף תושבים. נוכחות בני שבט הטוארג מורגשת בעיר. יש להם מוניטין של אגרסיביים ושוחרי מדון. בבני הטוארג קל להבחין בגלל תווי הפנים החדים ותודות למצנפת , בצבעים שונים, העוטפת את ראשם.

טימבוקטו נוסדה במאה ה-11 והייתה נקודת מסחר חשובה על נתיב המסחר שחצה את הסהרה מצפון לדרום, ועל נתיב הסחר לאורך נהר ניז'ר ממזרח למערב. היא נודעה באוניברסיטת סנקור ובמדרסות (בתי ספר ללימוד דת האסלאם) . היא הייתה מרכז רוחני ולימודי חשוב להפצת האסלאם במערב אפריקה. בשנת 2012 השתלטו על טימבוקטו פעילים של ארגון אסלאמי קיצוני. מאלי הכריזה עליהם מלחמה ולא יכלה להם. לבסוף, ב 2013, בסיוע הצבא הצרפתי, שוחררה העיר. על רקע זה ,לבדוק היטב המצב הביטחוני באזור לפני הגעה לכאן. מכל מקום, כאמור אנו ביקרנו כאן בראשית 2009 ובעת ההיא העיר היתה שלווה ולא היה סיכון ביטחוני למבקר בה.

הגענו לעיר בשעות אחה"צ המאוחרות. הסירה שלנו עגנה במעגן, מספר קילומטרים מטימבוקטו, שם חיכה לנו הרכב שלנו, שהסיע אותנו אל העיר. כשהגענו לעיר התבשרנו שהחדר שהוזמן לנו מראש במלון La Colombe, נלקח ע"י אישיות רשמית, שהגיעה להשתתף בפסטיבל המוסיקה שנערך באזור. קיבלנו חדר במלון חלופי, באיכות נמוכה יותר. זו מדינה, בה לא מתווכחים בנסיבות כאלה. לינה במלון בסיסי בטימבוקטו.

יום 13,יום ד, 7 ינואר- טימבוקטו. סיור בעיר טימבוקטו. ביקור בשלושת המסגדים המפורסמים שבעיר ג'ינגרבר Djingareber , סנקור Sankore וסידי יאהיה Sidi Yehia . ביקרנו גם במוזיאון קטן בעיר, בשוק, וסיירנו בסמטאות צרות וציוריות והתרשמנו מבתי חימר ובוץ. עיר עניה ,אבל עם קסם מדברי ואנשי טוארג . לינה במלון בסיסי בטימבוקטו.

יום 14,יום ה, 8 ינואר- פסטיבל המוסיקה הבינ"ל של טימבוקטו . בבוקר אנו נוסעים כשעה אל אתר במדבר הסהרה (הרחק מחוץ לטימבוקטו), בו מתקיים פסטיבל מוסיקה שנתי , הקרוי "פסטיבל במדבר" Festival au Désert. לפסטיבל יש גם שם אחר – Essakane Festival in the Desert. בימים הקרובים נצפה במופעי הפסטיבל.

עם הגעתנו לשטח הפסטיבל, הרכב נשאר במרחק של כקילומטר אחד או מעט יותר, מאתר הפסטיבל ואנו הלכנו רגלית ממגרש החניה לאתר הפסטיבל, בו גם נלון. קיבלנו אוהל זוגי נפרד ללינה. בקרבתנו, אנו מבחינים בפמליה שהשתכנה באוהל גדול . מדובר במלכה/אשת ראש שבט, או משהו כזה, המוקפת בעבדים/משרתים ומשרתות והלבושה, כיאה לדמות רמת יחס. מסתבר שלא מעט נכבדים הגיעו לפסטיבל לראות ולהיראות. הפסטיבל נחשב במאלי כמנוף למשיכת תיירים.

פסטיבל המוסיקה הוא בינלאומי, מתקיים מדי שנה בחודש ינואר, במועדים משתנים והוא נמשך שלושה ימים. בפסטיבל מופיעים אמנים ולהקות ממדינות שונות ובעיקר ממערב אפריקה. הוא מושך אליו תיירים ומקומיים (בפסטיבל בו נכחנו היו כ 2000 איש),רובם תיירים.

הפסטיבל קסום. זאת, בגלל המיקום-דיונות חול. בגלל האוהלים הפרושים במרחב ומשמשים ללינת המבקרים . בגלל קבוצות נגנים החולפות מדי פעם ליד האוהל שלנו ומשמיעות ניגון. בגלל אנשי טוארג ( ולא רק טוארג), רכובים על גמלים , המשמשים תפאורה נפלאה למקום. בגלל אווירת ההפנינג.

בשטח יש גם מאהלים לאירוח, המספקים שרותי הסעדה, דוכנים לממכר מזכרות, דברי אומנות מקומית, מזון וכו' . כל המתקנים שהוקמו בדיונות לצורך הפסטיבל, מפורקים ומסולקים מהמקום, בסופו. המקום מאורגן ומסודר.

בשעות דמדומים וערב מתקיימים המופעים העיקריים של הפסטיבל. יש במה המוצבת בתחתית דיונה, בה מופיעים הזמרים והנגנים, כאשר הקהל יושב על גבי דיונה הצופה אל הבמה. מסביב, על הדיונות, פה ושם גמלים רכובים בבעליהם . מראה מרהיב ואוירה קסומה.

הלינה באוהל, שקיבלנו ממארגני הפסטיבל (הוזמן עבורנו מראש). כשקיבלנו את האוהל, לא הבחנו שהוא נצבע בצידו החיצוני במשהו כמו משחת נעליים חומה ,ע"י המארגנים, ע"מ להקנות מראה אחיד חום לאוהלים כולם. איך שנכנסנו לאוהל, הביגוד שלנו הוכתם בצבע זה. מה אפשר לעשות ? לחייך. בינתיים אנו מתבשרים שהמדריך שלנו צ'מו חולה. קודח מחום וסובל מכאבי בטן. אנו מסייעים לו בתרופות שהבאנו איתנו. הוא מושבת.

יום 15,יום ו', 9 ינואר- פסטיבל המוסיקה הבינ"ל של טימבוקטו . יום נוסף בפסטיבל המוסיקה במדבר. במהלך היום יש מספר מופעים בהם ניתן לצפות, אולם כאמור עיקר מופעי המוסיקה הם בחשיכה. לינה באוהל באתר הפסטיבל.

יום 16,יום שבת, 10 ינואר- נסיעה מטימבוקטו חזרה לארץ הדוגון,אל הומבורי. בבוקר אנו עוזבים את שטח הפסטיבל, אף שהוא מתקיים יום נוסף ונוסעים אל טימבוקטו (כשעה) וממנה דרומה. היעד הסופי שלנו היום הוא הכפר הומבורי Hombori. כאמור, אל טימבוקטו ניתן להגיע בדרך הנהר, כפי שאנו עשינו וכן בדרך היבשה. אנו חוזרים אל ארץ הדוגון, מטימבוקטו דרומה בדרך היבשה. תחילה נגיע אל העיירה דואנצה Duentza, המרוחקת כ 540 ק"מ מטימבוקטו ( 6 שעות נסיעה בכביש אספלט ). בשעות אחה"צ המוקדמות אנו מגיעים לדואנצה. אנו בארץ הדוגון. משם ,לאחר התרעננות קצרה, אנו נוסעים עוד 150 ק"מ (בכביש אספלט) ומגיעים להומבורי Hombori . דרך הנסיעה מדואנצה להומבורי יפה במיוחד. מימין ומשמאל נגלות צורות סלע והר יחודיות, המזכירות נופי מדבר ממערב ארה"ב ,כאילו נלקחו מציור דמיוני. פה ושם עצי שיטה / אקציה. נופי המדבר כאן יפים. הגענו להומבורי בשעות אחה"צ המאוחרות. התארגנו למקלחת (קרה ומאולתרת משהו) ולינה בבית הארחה מקומי. ממוקם ליד כביש הנסיעה . באזור הומבורי כ 25 כפרים קטנים, המונים יחדיו כ 23 אלף איש.

יום 17,יום א, 11 ינואר- הומבורי Hombori. הפתעה בארוחת הבוקר. לא יאומן. על שולחן ארוחת הבוקר יש ממרח שוקולד נוטלה !!! דבר כזה במאלי ? הפתעה נעימה, במקום נידח ,בו אינך מצפה לדבר, למעט מה שהבאת איתך ברכב.

ארוחת הבוקר בבית ההארחה, אנו עולים אל כפר, הנמצא במקום סלעי, גבוה יותר טופוגרפית ,מהעיירה הומבורי, הנמצאת לאורך כביש הנסיעה. אנו מסתובבים בסמטאות צרות התחומות בגדרות אבני סלע, וחווים את המתרחש בכפר. מבקרים במספר בתים. ילד אחד נצמד אלינו. הלך אחרינו לכל מקום. כבר למדנו מהמדריך שלנו, צ'מו, שהוא למד אנגלית ,מתוך הצמדות לתיירים מבקרים. הנחנו שזו מטרת הילד. אבל לא. הוא ידע שאם יצמד אל תיירים מבקרים ,אפשר שתצמח לו טובת הנאה. החלנו לשוחח עם הילד ,כשצ'מו מדריכנו מתרגם. בשלב מסוים, הילד סיפר שהוא לומד בבית ספר של הומבורי והוא רוצה להיות רופא. העיניים שלנו ברקו. הוא ביקש שנשלח מילון צרפתי-אנגלי ,ע"מ שיוכל ללמוד אנגלית. דבר שיסייע לו להיות רופא. הבטחנו שנעשה זאת ולקחנו את כתובתו. בשלב מסוים ראינו שהילד מהסס. הוא התחיל לספר על בית הספר ועל כך שהוא וחבריו אוהבים לשחק יחדיו כדורגל. ביקש כדורגל. אמרנו לו שהוא יכול לקבל דבר אחד-מילון צרפתי –אנגלי, או כדורגל. אתם כבר יודעים את בחירתו - כדורגל. חלום הרופא, שצמח מלמטה ויעזור יום אחד לאחיו, נגוז כלא היה.

הסיור בכפר היה מאוד מעניין. גם כאן ראינו ילדים ונערים לומדים קוראן מלוחות עץ, בשדה פתוח. ילדים שיצאו למרעה הבקר. חקלאים מעבדים את אדמתם . בשלב מסוים ירדנו רגלית מהכפר והגענו לעיירה הקטנה הומבורי. ביקרנו בבית ספר ובשוק שבעיירה וסיירנו במספר סמטאות.

לפני הצהריים עזבנו את הומבורי ונסענו מערבה אל העיירה דואנצה Duentza ,בה עברנו אתמול. בדרך לדואנצה אנו עוצרים בשני כפרים. באחד מהם אנו רואים קבוצת נשים הדשות בתבואה להפרדת הגרעינים,בכלי עבודה המזכירים עלי ומכתש גדולים.המכתש בגודל עציץ גדול והעלי הוט עץ בגובה אדם.

היום, יום ראשון מתקיים כאן השוק השבועי. מבקרים בשוק הססגוני הגדול יחסית . נשים ,בנות קבוצות אתניות שונות, עדויות תכשיטים ולבושות בלבוש מסורתי צבעוני ססגוני, נראות בכל עבר. היפות שבהן, הן בנות הפולאני Fulani. שוק יפה.

משם, עוזבים את ארץ הדוגון ונוסעים ללינה, במלון, בעיירה Sevare .

יום 18,יום ב, 12 ינואר- ביקור בעיר סאן ונסיעה לסגו. היום ובימים הקרובים, נעשה את דרכנו דרומה, לעבר עיר הבירה במאקו Bamako. היעד שלנו היום היא העיר סאן San . גם כאן ,אנו מבקרים בשוק המתקיים אחת לשבוע.

בדרכים עוצרים מדי פעם בכפרים ובשווקים של קבוצות אתניות שונות. אחד המעניינים שבהם הוא ליד הכפר/עיירה טנא Tene. במקום לא צפוי, אני מבחין בילדה מקומית, מקסימה ויפהפייה , כבת 10 לערך, ישובה על הקרקע, ליד דוכן של הוריה. אני מחייך אליה והיא אלי. אני מבחין שהילדה מאופרת משהו וצבע ליפסטיק בשפתיה. אני שולף את המצלמה ומצלם פורטרט. לרגע, היא עוצמת עיניים ומשפילה מבט. כך קיבלתי תמונה, יפה לטעמי, המוצגת באחד מקירות ביתי, בהגדלה.

ממשיכים הלאה לעיירה סגו Segou,אליה אנו מגיעים לקראת ערב. לינה בבית הארחה בסגו, בבעלות צרפתית ,בשם L'Auberge.

יום 19,יום ג, 13 ינואר- ביקור בסגו. סגו היא עיירה השוכנת על נהר הניג'ר והידועה בקדרות. משפחות רבות מייצרות כדים מסוגים שונים, לשימוש או דקורציה. ראינו אותם בפעולה, בשלבי הייצור מחימר, החימום באש והצביעה. אנו מבקרים בעיירה . לפתע אנו רואים ילדה כבגיל שלוש נושאת על גבה את אחיה בין השנה, קשור אליה בבד. בסגו אנו מבקרים גם במסגד המקומי,שגם הוא בנוי מבוץ וצבוע בצבע כתום כהה. בתי התושבים הם מחימר וחלקם צבוע באותו צבע כתום חזק. בשלב מסוים אנו עולים על סירת קאנו ושטים אל כפר דייגים סמוך. מטיילים בכפר, מתרשמים מעצי מנגו ענקיים המצויים כאן בכמות נכבדה, רואים פעילות של דייגים וכובסות בנהר.

ארוחת ערב בעיר העתיקה של סגו ,הנקראת Segoukoro או Sekoro . לינה בסגו - L'Auberge.

יום 20,יום ד, 14 ינואר- ביקור בסגו ונסיעה לבמקו. ביקור בוקר בסקורו Sekoro . במהלך הבוקר מתברר שהנהג שלנו חלה והוא זקוק לטיפול רפואי. הלכנו איתו לבית חולים מקומי לבדיקה. לאחר בדיקה הוא התאושש והמשיך להסיע אותנו לבמאקו . הנסיעה לבמאקו Bamako, נמשכה מספר שעות והגענו אליה בשעות אחה"צ המוקדמות. מיד נחשפנו לרמות גבוהות של זיהום אויר המצוי בעיר וסביבתה. התארגנו ללינה במלון/בית הארחה הקרוי La Venise Malienne , ונציה של מאלי. סוכן התתירות שלנו במאלי פגש אותנו במלון זה. הוא לקח את הדרכונים שלנו, לצורך הנפקת ויזת יציאה מהמדינה והבטיח להחזירם, אחרי יום-יומיים. החסרנו פעימה ונתנו לו הדרכונים.

יום 21,יום ה, 15 ינואר- במאקו Bamako. ביקור בעיר הבירה במאקו- סיור אוריינטציה, ביקור במוזיאון, בשוק, בנקודות תצפית ועוד. במהלך הסיור בעיר אנו נקלעים למקום בו היתה חתונה והתקהלות של מוזמנים בבגדי חג. הוזמנו להצטרף . צפינו ויצרנו קשר עם משפחה לה ילדה קטנה וחייכנית. לינה במלון/בית הארחה הקרוי La Venise Malienne.

יום 22,יום ו, 16 ינואר- כפרים מחוץ לבמאקו. היום יצאנו לבקר בכפרים מרחק שעתיים נסיעה מבמאקו, לרבות בכפר בנקומאנה Bankumana . מקומות שאינם על מפת התיירות הדלילה ,שמגיעה למאלי. בבנקומאנה ארח אותנו נכבד מקומי, שהראה לנו את ביתו, משפחתו והכיר לנו את הכפר, לרבות בית הספר. במקום מרוחק זה, ראינו את אהבת הכדורגל של הילדים. גיבורי הילדות שלהם, הם שחקני כדורגל מאפריקה ואירופה. בשעות אחה"צ חזרנו לבמאקו. סוכן הנסיעות שלנו חיכה לנו במלון ונתן לנו הרכונים חזרה,עם הניירות המתאימים ליציאה ממאלי. לינה במלון/בית הארחה הקרוי La Venise Malienne.

23,יום שבת, 17 ינואר- טיסת בוקר מבמאקו לת"א דרך אדיס אבבה. בשדה התעופה של במאקו, אנו פוגשים אבי הילדה שפגשנו לפני יומיים בחתונה. התברר שהוא עובד בשדה התעופה כפקיד באחת מחברות התעופה. נפרדנו ממנו וממאלי לשלום ,במטוס אתיופן איירליינס. חזרה הביתה. איזה טיול !!!!!!!!!!!!!

*הערה ואזהרה : טיול זה בוצע בדצמבר 2008 וינואר 2009. תכניו רלבנטיים גם היום. יחד עם זאת, יצוין כי חלה החמרה במצב הביטחוני במאלי.

בתקופה שאנו היינו במאלי (2010), היו דיווחים אחת למספר חודשים על תקרית טרור פה ותקרית שם. אולם תדירות אירועי הטרור ,עוצמתם והפיזור הגאוגרפי שלהם גברו מאז. בשנת 2012 ארעה התפרצות חמורה של מעשי טרור בעידוד גורמים אסילמיים בצפון המדינה,עד כדי מרד ואובדן השליטה של השלטון המרכזי בצפון. ממשלת צרפת שלחה כוחות צבא שדיכאו פעילות זו , אולם השקט והביטחון עדיין לא שבו. יתר על כן, בשנת 2019 התדרדרות הבטחונית נדדה לאזור המרכז. האזור של שבטי הדוגון והפולאני ואזור העיר מופטי Mopti. גורמים בקרב שני שבטים אלה החלו בסדרה של מעשי טבח האחד בכפרים של השני. נכון ל נוב' 2019 קרוב ל 900 איש נטבחו בשנה זו.

מציאות זו מחייבת בחינה והיוועצות עם גורמי תיירות במאלי ומערב אפריקה. למי שיחליט לבקר במאלי, חשוב לנקוט באמצעי זהירות ובטחון (למשל-לא להזדהות כישראליים, לשמור על פרופיל נמוך ותמיד ללכת עם מלווה מקומי).

תנועת התיירות למאלי פחתה בשנים האחרונות. מי ששוקל לבקר במאלי , כמו גם במדינה השכנה, בורקינה פאסו, מומלץ מאוד שיתעדכן בכל הקשור לביטחון האישי למטייל.

היבטים ארגוניים והכנות לטיול במאלי

ויזה למאלי (מידע עדכני ל 2008)

שלטונות מאלי מעניקים ויזת תייר ל 30 יום בלבד. אין בישראל גורם המטפל בהוצאת ויזה למאלי. קיימות מספר אפשרויות להסדרת נושא זה :

האחת - לפנות לקונסוליה של מאלי בחו"ל ולהמתין מספר ימים לקבלת הויזה.

השנייה - להגיע אל שדה התעופה ושם ניתן לקבל, לפי הידוע לי ,ויזה לחמישה ימים . בתוך תקופה זו עליך לפנות למשרד ההגירה בבמקו BAMAKO ולקבל ויזה לחודש ימים (את הויזה ניתן לקבל בתוך כ 48 שעות מהגשת הבקשה במשרד ההגירה.

במידה וסידורי הקרקע לטיול נעשים ע"י סוכנות תיירות במאלי, סוכנות זו יכולה להסדיר הויזה עבורך. היא תשלח אליך טפסים למילוי, לאחר שתחזיר אותם (בפקס, במייל) היא תסדיר ויזת כניסה למשך כל תקופת הטיול. עם זאת ,בשלב מסוים ,היא תצטרך לקחת ממך הדרכון למשך עד 48 שעות ,ע"מ להגיש במשרד ההגירה המקומי, בקשת ויזה מלאה שתאפשר יציאה מהמדינה. ע"מ לקבל את הויזה בבמקו ,יש צורך בשתי תמונות פספורט ותשלום של 15000CFA ( כ 23 יורו),לאדם (נכון ל 2008). כמו כן, צריך שיהיה לפחות עמוד אחד שלם בדרכון הנקי מחותמות, שכן הויזה מודבקת במדבקה על דף שלם ובה מוטבעת תמונת בעל הדרכון (בדומה לויזה של ארה"ב). בטיול שביצענו, יושמה החלופה השלישית (בתוך כ 36 שעות מרגע שמסרנו הדרכונים ,קיבלנו את הויזה והדרכונים חזרה).

כשנחתנו בבמאקו, חיכתה לנו אישה צרפתיה הגרה בבמאקו (שותפה בבעלות על סוכנות התיירות שטיפלה בנו) והיא הסדירה את כניסתנו למדינה וציידה אותנו בניירות שהחתימה אצל פקידי הגירה במקום, לאחר הגעתנו. הליך זה נמשך 15-10 דקות ואנו מחוץ לטרמינל.

כאמור המידע הנ"ל נכון לסוף 2008 ויש לוודא עדכניותו.

סוכנות הנסיעות שלנו במאלי – Teriya Voyage

Tel / fax (00223) 21 420 768 - Mobile (00223) 66 71 47 90
e-mail : teriyavoyage@yahoo.fr
www.teriya-voyage.com

זו סוכנות נסיעות קטנה יחסית, אולם סיפקה את צורכינו. ברגע שרצינו לבצע שינוי בתכנית המקורית, תוך כדי ביצוע הטיול, החל מיקוח איתם על עלויות השינוי. בסה"כ היו אמינים וסיפקו שרות סביר .מבחינת מחיר ותנאי תשלום הם היו מאוד נוחים.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Amikam Shuv-Ami?

הפוסט הבא ›
וונציה Venezia, איטליה - טיול 4 ימים נטו*
וונציה Venezia, איטליה - טיול 4 ימים נטו*
מתוך הבלוג של Amikam Shuv-Ami
24-01-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
קוסטיירה סיליינטאנה Costiera Cilientana (דרום איטליה) ורומא - 7 ימים*
קוסטיירה סיליינטאנה Costiera Cilientana (דרום איטליה) ורומא - 7 ימים*
מתוך הבלוג של Amikam Shuv-Ami
17-01-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Amikam Shuv-Ami »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×