מאתיופיה לדרום אפריקה: מידע שימושי מהמסע שלי, מאי-ספטמבר 2015

תמונה ראשית עבור: מאתיופיה לדרום אפריקה: מידע שימושי מהמסע שלי, מאי-ספטמבר 2015 - תמונת קאבר
ספארי באפניים, Hell's Gate NP, קניה

כמו כולם גם אני לפני הטיסה התוודעתי לחוסר המידע הזמין על אפריקה, בכל הנוגע לטיול תרמילאים. אין ספק שחלק מהחוויה הוא לגלות דברים לבד כשמגיעים, אבל כדאי לצאת מהארץ עם מושג כללי על הדברים החשובים. הנה סיכום של פרטים שכדאי לדעת בעיניי, מהמסע שלי באפריקה.

לאפריקה הגעתי במאי 2015. נחתתי באתיופיה וזה היה המסלול שלי:

אתיופיה – קניה – אוגנדה – רואנדה – טנזניה + זנזיבר – מלאווי – זמביה – בוצואנה – נמיביה – דרא”פ.

בסך הכל עשיתי את המסלול ב-4 וחצי חודשים. חשוב לי לציין כבר עכשיו כמה הסתייגויות:

  1. הפרטים שאני כותב כאן הם על המקומות שהייתי בהם. מובן שיש הרבה מקומות שלא ביקרתי, מכל מני סיבות, ואין צורך להסיק שדבר שאינו רשום אינו מומלץ.
  1. בעניין המחירים – יש משמעות גדולה לאופן בו מטיילים. אם “מתכלבים” – התקציב יורד באופן משמעותי. חשוב לדעת שבאפריקה המחיה עצמה היא זולה, ומה שגוזל את מירב התקציב הוא האטרקציות המאוד יקרות באופן כללי: טרקים, ספארי, שיט, אקסטרים – כל אלו עולים הרבה ביחס לכל מדינה בעולם.
  1. הדברים נכתבו בהתאם לזמן ולעונה שטיילתי בהם. יש הבדל במחירים וגם בזמינות של חלק מהאטרקציות בהתאם לעונה התיירותית (למשל, עונות בהן לא ניתן לעשות רפטינג בגלל גובה המים), בדקו האם אתם מתכוונים לטייל באותם חודשים לפני שאתם מסתמכים על הכתוב כאן.

האופן בו אפרט הוא כזה – עבור כל מדינה אכתוב את המסלול שהייתי בו, תיאור כללי, מחירים והמלצות ספציפיות וכן סיכום של ההוצאות הכספיות. בסוף אכתוב דברים כלליים: טיסות, חיסונים, ציוד וכו'.

נתחיל.

אתיופיה

המסלול: אדיס אבבה – בהר דאר – גונדר – טרק סימיאן – אקסום – הכנסיות החצובות של טיגרי – מקלה – טיול דנקיל – אדיס אבבה. המסלול נקרא “המסלול הצפוני” או “המסלול ההיסטורי”, ולקח שלושה שבועות.

באדיס אין הרבה מה לחפש. העיר סואנת ולא נעימה במיוחד, העברנו בה יומיים התאקלמות והתחפפנו הלאה.

בהר דאר, לעומת אדיס, היא מקסימה. עיר ססגונית על שפת אגם טאנה. בילינו בה שני לילות, כשהאטרקציות המרכזיות הן שיט באגם הכולל חמישה מנזרים אתיופיים באיים (עולה הרבה כסף להכנס, מומלץ להכנס רק לגדול והמרשים ביותר – שאלו את המדריך את שמו). בעונה הנכונה טיול אל מפלי הנילוס הכחול הסמוכים לעיר מאוד מומלץ – מקום יפהפה וטיול קצר ונחמד. כדאי לעשות את השיט והמפלים באותו יום.

גונדר היא כבר יותר אתיופיה כמו שמדמיינים אותה. עיר סבוכה ודי סואנת, אבל הרבה יותר נעימה, יפה ומעניינת מאדיס, ולשם שינוי במקום המכוניות יש בעיקר חמורים וטוק-טוקים. בגונדר מצאנו מדריכים ושותפים לטרק בסימיאן, ניתן לעשות זאת גם מהעיירה דברק אבל העדפנו לסגור מראש. בחור מאוד מומלץ הוא גטאצ'ו (גטצ') שמצאנו דרך המתנדבים הישראלים בגונדר (פרויקט “תן”). את הפרטים ניתן למצוא בטיפ נפרד שרשמתי באתר על הסימיאן. שלושה ימים (ושלושה לילות) עלו לנו 180 דולר במזומן, המחיר הנמוך ביותר שהוצע לנו וקיבלנו תמורה נהדרת. בסימיאן ניתן לטייל בין יום אחד ל-16 (!!!) אבל בשלושה ימים הרגשנו שהיה בדיוק המינון הנכון. טרק יפהפה, לא קל אבל מומלץ לבעלי כושר מינימלי.

אקסום היא עיר חמודה ונעימה, עם אתרים היסטוריים מעניינים שכדאי לבקר בהם (ואחלה מקומות לבירה בערב). מגיעים אליה דרך שירה (shire), עיר שהיא לא יותר מיעד ביניים סתמי של האוטובוס.

מאקסום התכוונו להמשיך ישירות למקלה, ובמקרה הציעו לנו (אנחנו = חבורה של מטיילים ממדינות שונות שהתחברה לה עוד מהסימיאן) דיל מאוד משתלם של טיול בן יומיים למקלה דרך הכנסיות החצובות של מחוז טיגרי. חלק מהכנסיות דורשות טיפוס מאוד מאתגר (ומפחיד), והן תופעה מיוחדת משל עצמה ששווה את הביקור בהחלט. לא ניתן להגיע לבד ללא מדריך, ועשו טובה – תגיעו עם הרבה מאוד סבלנות למקומיים שיפגשו אתכם בעודכם מהלכים בשממה אל הסלעים החצובים..

מקלה היא העיר השניה בגודלה באתיופיה ובאופן מפתיע היא נחמדה מאוד, עם שוק מעניין וגדול ומספיק מקומות נחמדים לישון ולאכול. הטיול אל שקע דנקיל הוא סוג של טרק, אלא שרובו בג'יפים וממש לא מדובר בהליכה קשה מדי. החברה שמוציאה את הטיולים היא ETT והמחיר הנקוב הוא 600 דולר לאדם. אלא שבאפריקה להיות ישראלי זה יתרון, ועם כמה שזה לא הוגן – ישראלים מקבלים הנחה עצומה ל400 דולר, אפילו שלט בעברית בתוך המשרדים מספר על כך. אם אתם מטיילים עם תיירים זרים שהתחברתם אליהם – תתעקשו שיקבלו גם את המחיר הזה (לנו זה עבד). בדנקיל בגלל החום הכבד מטיילים בשעות הבוקר המוקדם ואחה”צ. את הטיפוס להר הגעש הפעיל Irte Ale (חוויה עוצרת נשימה) עושים בלילה – הליכה של כשלוש שעות לכל כיוון, כשבאמצע ישנים בפסגה. מדהים.

כשחזרנו לאדיס אבבה לקראת הטיסה אל היעד הבא – עצרנו בבית חב”ד שאירחו אותנו בחום. מומלץ במיוחד אם נופלים על חגים יהודיים או שבת.

בסך הכל טיילתי באתיופיה שלושה שבועות, והוצאתי כ-4,500 ש”ח (מתוכם כ-650 דולר אטרקציות).

היעד הבא המתוכנן היה אוגנדה, אלא שהתכניות השתנו: הזמנו טיסה לקניה בגלל מחירים (במטרה לקחת אוטובוס המשך לאוגנדה) וכשהגענו התאהבנו והחלטנו לעשות את הדרך לאוגנדה יבשתית. על ענייני טיסות אפרט בסוף.

קניה

המסלול: ניירובי – אגם נאיבשה – קיסומו

לניירובי מוניטין רע בדרך כלל, אבל דווקא בעיניי העיר היא נהדרת. בגדול, זו אחלה אתנחתא מודרנית אחרי אתיופיה הקשה, בשביל להתרענן, לאכול בבית קפה טוב, לצאת לבלות קצת ולאגור כוחות להמשך. פירוט על העיר ועל הגישה הנכונה אליה בעיניי כתוב בטיפ נפרד שפרסמתי באתר על ניירובי. למגיעים לעיר כדאי מאוד לבקר בבית המחסה לפילים ובבית הגידול לג'ירפות שנמצאים בסמוך.

אגם נאיבשה הוא אגם גדול ויפה, עם הרבה מקומות טובים לעצור בהם לכמה לילות. הקמפסייטים מפוזרים לאורך חלקו הדרומי של האגם, לא רחוק מהאטרקציה המרכזית: שמורת Hell's Gate. בשמורה ניתן לעשות ספארי עצמאי באופניים (ששוכרים בכל מקום, אפילו בקמפסייט), חווית חובה לכל מי שבאיזור. המפגש עם החיות קרוב ומרגש (אין טורפים) והשמורה יפהפיה. כדאי גם סתם לטייל באופניים או ברגל באיזור האגם, בין הכפרים.

משם המשכנו לקיסומו – העיר השלישית בגודלה בקניה (מה שממש לא מורגש בשלווה המפתיעה של העיר), הנמצאת לחופי אגם ויקטוריה הענק. אין הרבה מה לעשות בעיר, וניצלנו את הקרבה ליער קקמגה (kakamega) שהוא שריד ליער עד עצום שהשתרע עד לקונגו, וניתן לטייל בו ולהרגיש את הקסם של ג'ונגל אמיתי (אבל חובה לקחת מדריך, אחרת בוודאות הולכים לאיבוד).

משם המשכנו באוטובוס לאוגנדה, דרך עיירת הגבול בוסיה. בסך הכל העברתי בקניה עשרה ימים, בהם הוצאתי כ-2,300 ש”ח.

אוגנדה:

המסלול: ג'ינג'ה – מפלי סיפי – קמפלה – אגם בוניוני

את הדרך במדינה היפהפיה הזו התחלתי בג'ינג'ה שעל הנילוס, אליה קל להגיע מקניה. רפטינג הוא האטרקציה המרכזית ובהחלט החוויה מדהימה ומומלצת ביותר. 8 רפידים ברמות גבוהות (3-5), מאורגן היטב והצוותים מנוסים ותותחים. המחיר הוא 125 דולר ליום שלם, כולל ארוחה מפנקת בסוף. כדאי מאוד לישון אחר כך בקמפים שנמצאים על גדות הנילוס בכפר bujigali.

משם המשכנו למפלי סיפי שנמצאים צפונית לג'ינג'ה, לא רחוק מהר אלגון. המקום יפה בצורה שקשה לתאר, טבעי וירוק יותר משניתן להעלות על הדעת. טיול של יום בין המפלים עם בחור מקומי זה כל מה שצריך. ההגעה לא פשוטה אבל לגמרי שווה את המאמץ.

מסיפי נסענו דרומה לקמפלה דרך Mbale. קמפלה היא עיר גדולה מאוד, אבל בהחלט שווה עצירה ויש מה לראות בה. אנטבה הסמוכה היא עיר הרבה יותר קטנה ושקטה עם אווירה של חופשה, על אגם ויקטוריה (עם חופים יפים), ויש בה גם עדיין את הטרמינל בו הוחזקו החטופים מ”מבצע יונתן”… (גם על זה כתבתי טיפ נפרד).

התחנה האחרונה שלי באוגנדה הביאה אותי דרומה (על החלק המערבי ויתרתי משיקולים שונים) אל אחד המקומות היפים ביותר שראיתי בחיי – אגם בוניוני. אין מצב שאתם באוגנדה ולא מגיעים לשם. ניתן לשוט בין האיים, וטיול מומלץ וקצר אל תצפית מרהיבה כתובה, איך לא, בטיפ נפרד שפרסמתי באתר.

סה”כ העברתי באוגנדה כשבועיים, בהם הוצאתי כ-2400 ש”ח (מתוכם 125 דולר רפטינג).

רואנדה

המסלול: קיגלי – בוטרה (הויה)

כבר הייתי ממש קרוב, ובעיקר בגלל הסיפור המיוחד של הג'נוסייד ברואנדה הרגשתי צורך לבקר במדינה הקטנטנה, היפהפיה והכל כך מיוחד הזו. את השיעורים לחיים שלמדתי ברואנדה לא אפרוש כאן, ורק אציין שהיא מיוחדת במינה, שונה מכל מה שתראו באפריקה (ובעולם) ומאוד כדאי לבדוק אפשרות לקפוץ אליה לכמה ימים (היא באמת קטנטנה).

קיגלי הבירה היא עיר מודרנית ונעימה מאוד, וגם בטוחה מאוד – מה שמוביל אותי להמליץ בחום על סיבוב בבארים במרכז העיר באחד הערבים בסוף השבוע. מעבר למוזיאון הג'נוסייד (שבנוי מעולה, בהשפעת 'יד ושם') וכמה מסעדות מגניבות, אין הרבה מה לעשות בעיר כתייר.

משם המשכתי לעיר butare שגם קרויה huye, פעם זו הייתה הבירה התרבותית של רואנדה. בעיר מוזיאון לאומי נחמד מאוד ובהחלט מוצלח ביחס למוזיאונים אפריקאים, אבל הסיבה העיקרית להגעתי לעיר היא אתר ההנצחה שנחשב לחזק והמזעזע ביותר – בעיירה מורמבי הסמוכה. אל מורמבי קל להגיע באוטובוס והליכה רגלית בין כפרים ונופים משגעים (יש שלטים לאתר ההנצחה). מובן שתקראו ותלמדו על פשר המקום לפני שתגיעו, אבל רק אכין אתכם שהמקום לא לבעלי לב חלש או קיבה רגישה. המראות מזעזעים, אבל השוק בהחלט עושה עבודה רגשית חשובה.

נפרדתי מבוטרה וחזרתי לקיגלי, בדרך לאוטובוס אל היעד הבא – טנזניה. בסך הכל העברתי ברואנדה חמישה ימים (ויתרתי על אגם קיבו שבמערב – שנחשב למקום מומלץ, יפה ושקט) והוצאתי בהם 700 ש”ח.

טנזניה:

(פירוט נפרד על טנזניה וזנזיבר, מטעמי נוחות)

מסלול: הר מרו

בטנזניה לא באמת טיילתי. כן, דווקא על המגנט הגדול של התיירים בחרתי לוותר (שוב, משיקולים שונים של עלות ותועלת). אין ספק שיש למדינה המון מה להציע, אבל לצערי לפחות בינתיים אוכל לספר על המקום היחיד שטיילתי בו – הר מרו.

מרו נמצא מול הקילימנג'רו והוא “האח הקטן” שלו. אל מרו מגיעים דרך העיר ארושה, אליה הגעתי בנסיעות ארוכות של יומיים מקיגלי (דרך העיר מואנזה). יש הרבה מה לספר, אבל בגדול אלא הסיבות שעומדות לטובת מרו, למתלבטים בין מרו לקילימנג'רו:

  1. מרו זול יותר. קילי עולה כ-1000 דולר, כשאת המרו אפשר לעשות בחצי המחיר ואף פחות.
  2. מרו קצר יותר. ניתן לעשות את המסלול בשלושה ימים, אף כי 4 ימים מומלץ יותר (לברכיים).
  3. מהר מרו רואים את הקילימנג'רו! והמראה של הקילי בזריחה, מפסגת המרו.. זה מראה שלא תשכחו בחייכם.
  4. מרו פחות קר. עם כמה שיהיה לכם קר עליו, תדעו שבקילי יותר קר.
  5. יש יגידו שהמרו יותר מאתגר. טיפסתי עם בחור שעשה שבועיים קודם את הקילי, והוא אמר שהמרו טכני הרבה יותר ומאתגר מבחינת הטיפוס, לעומת הקילי שהוא המון הליכה מתונה.
  6. זה פשוט אחלה של טרק עם נוף מטורף ואחלה תנאי לינה, חבל לפספס. הטרק הטוב ביותר שהיה לי.

המרו עלה לי 520 דולר, לא כולל טיפ.

זנזיבר

המסלול: נונגווי – מטמווה – פאג'ה – סטון טאון

אוי זנזיבר. פשוט גן עדן. התכנון המקורי היה להעביר 4-5 ימים באי, אבל מהר מאוד זה הפך לשלושה שבועות (מתוכם עיכוב של שבוע בגלל מחלה). יש לא מעט מה לעשות באי, הוא גדול ומגוון ואם הזמן והתקציב מאפשר – תנו לו תשומת לב כפי שמגיע לו.

חוף נונגווי בצפון הוא החוף של המסיבות והבלאגן. פעם בחודש בחוף קנדווה הסמוך יש מסיבת פול-מון שווה. החוף עצמו לא משהו ביחס לזנזיבר, בקנדווה הרבה יותר נחמד.

החוף הבא שהגענו אליו הוא מטמווה – חוף יוקרתי הרבה יותר. לחלוטין במקרה ועם המון מזל זכינו לדיל החלומות במלון בוטיק יוקרתי, שעלה לנו 35 דולר ללילה במקום 350 לבקתת-עץ פרטית על החוף ועם בריכה משלנו. נפלאות הoff-season והמיקוח. החוף במטמווה מדהים ושקט, המקום המושלם להשתעמם בו ולקרוא ספר עם אננס ומנגו. זה גם המקום המושלם להגיע בקלות לצלילות הכי שוות בזנזיבר, ליד האי הקטנטן mnemba.

משם המשכנו (אני והשותפים הבלגים שהתחברתי איתם בהר מרו) לחוף השני בכמות התיירים הצעירים בזנזיבר – חוף פאג'ה (PAJE), שמלא בתיירים אבל עדיין לא מרגיש עמוס, יש בו אחלה קייט-סרפינג ובעיקר יש בו רצועת חוף גדולה ויפהפיה. מפאג'ה קל להגיע לשמורת ג'וזאני (אפשר באופניים) ולחופים סמוכים קטנים ואינטימיים יותר.

התחנה האחרונה בזנזיבר עבורי הייתה סטון טאון, העיר של זניזבר. מקום מגניב ושונה מאוד, נחמד מאוד להעביר בה שני לילות, אבל אין מה לעשות בה יותר כי היא קטנטנה. שלל מקומות לינה והמון מסעדות טובות, רחוב מלא במזכרות יפות ומגניבות ואווירה של מיקס בין טנזניה, הודו וטורקיה.

בסך הכל העברתי בזנזיבר שלושה שבועות, בהם הוצאתי כ-3,600 ש”ח (כן, יקר, אבל זה המקום לא להתקמצן ולהינות כמה שאפשר).

זמביה:

המסלול: לוסקה – זמבזי תחתון – דרום לואנגווה – (מלאווי, פירוט בהמשך) – מפלי ויקטוריה

חבר הגיע בהפתעה ספונטנית, וכדי לפגוש אותו תפסתי טיסה לזמביה. לוסקה עיר מודרנית ונעימה מאוד, משעממת אבל מקום מעולה לנוח בו, להצטייד במה שצריך בקניונים המפוארים, ואפילו להכנס לראות סרט בקולנוע. מקום יפה מאוד ולא תיירותי במיוחד הוא monkey pools שמעטים מכירים.

משם עשינו טיול בנהר הזמבזי התחתון. לרוב מדובר באטרקציה יקרה מאוד, אבל הצלחנו לארגן קבוצה והסעה מלוסקה, וכל הסיפור (שלוש שעות נסיעה לכל כיוון + שיט בנהר) לקח יום אחד, ארוך ונהדר. הנהר מדהים ומיוחד ושופע בחיות. אין הרבה תיירים, והקרבה לטבע מרגשת. יצא בסוף אפילו זול ביחס לחווית ספארי.

כשחזרנו ללוסקה נסענו אל מה שנחשב לטופ שבספארי האפריקאי – שמורת דרום לואנגווה south luangwa. אין מילים – עוצר נשימה, מומלץ, חובה.

משם המשכנו לגיחה במלאווי (תכף אספר), וכשחזרנו ללוסקה נסענו לליווינגסטון – אל מפלי ויקטוריה. ליווינגסטון חמודה מאוד, נוחה לתיירים ויש בה שפע מקומות לינה ומסעדות טובות. המפלים עצמם יפים מאוד, ויש שפע לא נתפס של אטרקציות – באנג'י, אומגה, רפטינג, שיט, ספארי, טיסות, מה רק לא.. הדבר השווה ביותר בעיניי הוא הרפטינג בזמבזי, בין זמביה לזימבבואה – רפטינג אתגרי במיוחד של 25 רפידים קשים, נופים מהממים וחוויה של יום ארוך ומייגע, מהנה ובלתי נשכח. עולה 175 דולר כולל sunset cruise – חוויה כיפית בטירוף בפני עצמה (שיט רגוע בשקיעה, חיות מסביב, ארוחה נפלאה).

בסך הכל הייתי בזמביה כשבועיים, ובהם הוצאתי כמעט 3,800 ש”ח (מתוכם כ-500 דולר אטרקציות)

מלאווי –

המסלול: לילונגווי – זומבה – קייפ מקליר

אז היה לנו שבוע, ולא הייתה לנו תכנית. והיינו ממש קרובים לגבול עם מלאווי, אז רוח הספונטניות נכנסה בנו. גיחה למלאווי – GO.

לילונגווי היא עיר די מגעילה. כמה שפחות, נקודה.

זומבה שבדרום היא עיר די חמודה, ונמצאת למרגלות רמת זומבה Zomba Plateau, מקום יפהפה ושונה לחלוטין מאפריקה שדמיינתם (תותים ועצי אורן בערפל הם רק חלק מהעניין..). טיול של יום בין נקודות מעניינות, מפלי מים קטנים ותצפיות מרהיבות במיוחד היה שווה את ההגעה.

מזומבה שכרנו ג'יפ ליומיים כדי להספיק להגיע לאגם מלאווי הנודע. בחרנו בקייפ מקליר – בחירה שהתגלתה כמצוינת. מקום נהדר לתיירים, חופים ונופים מהממים, ואם יש רכב במקרה אז גם נחמד להסתובב באיזור, שממות שכיף לגלות לבד. באשר לצלילות ולבילהרציה לא ארחיב כרגע, כדאי שתקראו ותעשו את השיקולים שלכם לבד. אני לא צללתי, חברים שהיו איתי צללו ונדבקו.

חזרנו ללילונגווי, לקחנו אוטובוס ללוסקה ואחרי שבוע נוסף בזמביה המשכנו אל היעד הבא.

בסך הכל הייתי במלאווי שבוע, בו הוצאתי 1300 ש”ח (הרבה מאוד ביחס למלאווי, בגלל השכרת הרכב).

בוצואנה

המסלול: קאסנה (שמורת צ'ובה) – מאון (אוקוונגו דלתא)

כשאתם מדמיינים את בוצואנה דמיינו כבישים ארוכים וחיות שמסתובבות חופשיות בכל מקום – פילים, זברות וגם נמרים. אפריקה כמו שהיא.

אל קאסנה kasane החביבה הגענו בשביל ספארי בשמורת צ'ובה, הידועה באכלסיית הפילים העצומה שבה, אבל יש לה הרבה מה להציע גם מעבר לזה. אם אתם מגיעים בעונת השיא – כדאי מאוד להזמין כמה ימים מראש מקום לינה, כי יהיה קשה מאוד למצוא. המחירים יקרים באופן כללי אבל הספארי עצמו דווקא יחסית זול – 30 דולר ברכב ספארי 3 וחצי שעות.

בקאסנה שכרנו רכב להמשך הטיול עד לקייפטאון – רכב החלומות בעיניי, עליו אספר בהמשך.

עם הרכב נסענו אל העיר מאון, שנמצאת בגבול הדרומי של ה'אוקוונגו דלתא', איזור ביצתי עצום, טבעי ויפהפה שנוצר כתוצאה משפך נהר הקוונגו אל חולות המדבר. בדלתא רוב האטרקציות ואפשרויות הלינה יקרות להחריד, זה איזור שנחשב לאקסקלוסיבי ביותר והחלק הכי אטרקטיבי הוא בלב הדלתא, ואילו מגיעים לרוב בטיסות פרטיות. למי שמטייל בתקציב של תרמילאי, כדאי בכל זאת להגיע ולטעום מהדלתא במאון, בה אפשר בקלות למצוא פעילויות בתקציבים סבירים. הרבה קמפסייטים ומלונות פזורים לאורך גדות הדלתא במאון, והפעילות הנפוצה ביותר היא שיט בסירות המקומיות הקרויות 'מוקורו'. בטיול כזה שטים עם סירת מנוע כחצי שעה עד לנקודת הכניסה לשמורת הדלתא, שם פוגשים בכפריים המקומיים המשיטים את הסירות הקטנטנות כשהם עומדים בהן (בסירה עד שני אנשים). השקט, השלווה והיופי של הדלתא הפוריה והמיוחדת לחלוטין שווים את הביקור.

משם המשכנו צפונה אל עבר הגבול הנמיבי, אל התחנה הבאה.

בבוצואנה בילינו בסך הכל חמישה ימים, ואת ההוצאה הכוללת קשה לי לחשב (כי טיילתי עם אבא שלי בשלב הזה), אבל חשוב לומר שהמחיה בבוצואנה מעט יותר יקרה לתרמילאים, אבל לא באופן קיצוני. לבוצואנה יש מוניטין של מדינה נורא יקרה בקרב מטיילים, ואפילו שהיא באמת “יעד הזהב” לתיירים עשירים במיוחד – יש מה לעשות בה גם כתרמילאי ובהחלט כדאי לקפוץ לביקור. האנשים נחמדים, הבירה מעולה והעובדה שחיות מסתובבות בכל מקום היא ייחודית כאן.

נמיביה

המסלול: רונדו – אטושה – סוואקופמונד – ווינדהוק – ססריאם – לודריץ – פיש ריבר קניון – אורנג' ריבר

אחח.. נמיביה. גן העדן לאוהבי המרחבים הפתוחים. שעות על גבי שעות של נהיגה, ברובן לא תפגשו נפש חיה מלבדכם, וטבע בתולי שמקיף אתכם וממלא בהמון שלווה. בנמיביה צריך להתנייד עם רכב, שכן התחבורה הציבורית לא תוביל אתכם למקומות המעניינים, ואפילו שפגשנו אנשים שטיילו עם רכב פרטי רגיל, אין ספק שמאוד מומלץ רכב 4X4 חזק, מרווח ונוח.

רונדו – אחרי מעבר גבול מהיר ונוח בצורה מפתיעה, הגענו דרך חלקה המערבי של רצועת קפריבי אל העיר רונדו, שם עצרנו ללילה. העיר נחמדה בסך הכל אבל היא מלאה באזרחי אנגולה השכנה, מה שהופך אותה לסוג של “עיר פליטים” והפרברים בהחלט לא נראים כמו מקום שטוב להסתובב בו בחושך. רונדו היא תחנה טובה לעצירת ביניים, יש בה מקומות טובים ללינה, מרכזי קניות וכל מה שצריך בשביל להתארגן להמשך המסע.

אטושה – לא סתם אטושה קיבלה מוניטין של חווית ספארי יחודית. אמנם הנוף צחיח מאוד ומונוטוני (שכן מדובר בימת מלח יבשה ברוב ימות השנה), אבל החלק הבאמת מהנה הוא הנהיגה העצמית. באטושה אפשר (ומומלץ) לנהוג בעצמכם ולחפש את החיות. קל למצוא הרבה מאוד פילים, ג'ירפות, זברות, יענים, חזירי בר, צבועים, ציפורים מעניינות, אנטילופות על סוגיהן השונים, ולברי מזל וסבלנות יש גם סיכוי לא רע למצוא אריות ונמרים, ואף את הקרנפים הכל כך נדירים שאטושה מתגאה בהם (אנחנו לא מצאנו אותם, אבל נהננו מאוד בכל זאת). הכניסה לשמורה לא יקרה בכלל (8 דולר אם אני לא טועה).

מאטושה עשינו נסיעה ארוכה אל סוואקופמונד – המקום ההזוי ביותר עלי אדמות בעיניי. אחרי חודשים של טיול באפריקה ללא יותר מדי ציוויליזציה, פתאום באמצע המדבר הנמיבי, על שפת האוקיינוס האטלנטי – הגענו לגרמניה. כן כן, לגרמניה. אפילו תושביה הגרמניים של 'סוואקופ' אומרים שהיא יותר גרמנית מגרמניה עצמה. המקום יפה מאוד, מיוחד מאוד, עם הרבה דברים מעניינים לעשות – החל מפלנטריום ומוזיאונים, דרך מסעדות טובות, וכלה בפעילויות אקסטרים כמו גלישת-חול (סנדבורד) וצניחה חופשית. אני עשיתי את הגלישה והצניחה, ויכול לומר שאלו שני דברים ששווים כל שניה ושקל. סוואקופ היא מקום נהדר לריגושים. לפני שעוזבים את סוואקופ כדאי מאוד לקפוץ לביקור בוואלביס ביי (walvis bay) הסמוכה, שבה ניתן לראות מחזה יפה מאוד של המוני פלמינגו ורודים.

מסוואקופ נסענו דרך וינדהוק, בעיקר כי היינו צריכים לאסוף מכשיר כלשהו, והאמת שמעבר לפאב מגניב (מאוד) אחד, ווינדהוק נראתה לנו סתמית לחלוטין על אף היותה מודרנית.

הדרך מווינדהוק ודרומה עוצרת נשימה. נסיעה ארוכה הביאה אותנו לבסוף אל חניון ססריאם, שנמצא ליד קניון ססריאם והדיונות המפורסמות של סוסוסבליי. עצירה בדרך במקום שנקרא סוליטייר solitaire היא חובה, במקום יש מאפיה מדהימה עם פאי תפוחים שווה במיוחד. כן, זו נמיביה הסוריאליסטית. אין ספק ש–sossusvlei הוא מקום מדהים, עוצמתי ויפהפה, ולא דומה לשום דבר אחר. המוניטין שלו לחלוטין מוצדק. גם הקניון הסמוך, קניון sesriem הוא יפה ומעניין להליכה בתוכו. בשיא העונה כדאי מאוד להזמין מראש מקום בחניונים שבתוך השמורה, אחרת ככה”נ תאלצו לישון בחוץ ואז לא תספיקו להגיעה לזריחה המפורסמת מדיונה 45 (פשוט לא יפתחו לכם את שער השמורה עד שעה מאוחרת מדי).

התחנה הבאה הייתה לודריץ, שהיא עיר שמזכירה במידת מה את סוואקופמונד אך בגרסה ישנה יותר, ומשעממת יותר. כן שווה לקפוץ לביקור בעיר ולהסתובב בה קצת, אבל אם אתם מגיעים כמונו מכיוון צפון – כשעה נסיעה לפני לודריץ יש מקום נהדר לעצור בו בשם Aus, עם חווה גדולה ויפה שאפשר לישון בה החל מבאוהלים ועד חדרים מפנקים. שימו לב בדרך ללודריץ לצדי הדרך – סוסי בר מסתובבים חופשי. החלק המעניין באמת בעיניי באיזור הוא קולמנסקופ kolemanskop – עיירת הרפאים המפורסמת שהתמלאה בחול. המחזה סוריאליסטי ומרגש, במיוחד לחובבי הצילום. אפשר פשוט לעבור בין הבתים ולפתוח דלתות, ולהדהם מפלישת הכמויות האדירות של החול אל תוך הבתים שנשתמרו היטב.

התחנה הבאה – fish river canyon, המכתש השני בגולו בעולם (אחרי הגרנד קניון). הנוף יפה, אין ספק, ונחמד מאוד להסתובב בין נקודות התצפית ולא להאמין שככה נשמע שקט מוחלט. מראש אציין שאין צורך לצפות למראות עוצרי נשימה, שכן עבור מי שמכיר את מכתש רמון – לא מדובר במכתש הרבה יותר מרשים. הייחוד הוא במרחב, בשקט ובצורה המעניינת של הקניון. ניתן גם לעשות בו טרק מאורגן של כחמישה ימים, למעוניינים יש לברר מראש ולהזמין (זה לא טרק שמתארגנים עליו במקום).

היעד האחרון שלנו בנמיביה היה על הגבול עם דרום אפריקה, באורנג' ריבר orange river הירוק והיפה. פתאום באמצע המדבר מגיעים אל נווה מדבר ארוך וצר, בתוכו משתרע נהר. הגדה הדרומית – הדרום אפריקאית, היא מצוק כתום ויפה. מהגדה הנמיבית הצפונית משתרעים גידולים חקלאיים, ביניהם הרבה כרמים המייצרים יין מקומי. הקמפסייטס במקום מספקים סירות לשיט עצמי ברצועה קטנה ונחמדה של הנהר, מאוד יפה בו והוא שוקק חיים (אין שום דבר מסוכן), אחלה תחנה לפרידה מנמיביה.

בסך הכל הייתי בנמיביה שבועיים וחצי, וגם כאן קשה להעריך את הסכום שהוצאתי. האטרקציות שעשיתי הן הגלישה והצניחה בסוואקופמונד, שעלו ביחד בין 250-300 דולר (מחיר הצניחה 210 דולר, בערך חצי מהמחיר בארץ). המחיה בנמיביה יקרה, קצת יותר מבבוצואנה ומשמעותית יותר מבשאר המדינות. את רוב הבישולים עשינו בעצמנו, והרכב היה ללא ספק חלק הארי בהוצאות.

דרום אפריקה –

המסלול: ספרינגבוק – קייפטאון – הרמנוס – גרדן רוט – פורט אליזבת' – יוהנסבורג

המדינה הכי יפה בעולם. כן, זו הקביעה שלי. לא התכוונתי בכלל לטייל בה, אבל בסופו של דבר הארכתי את הטיול כדי להקדיש לה כשבועיים וחצי, מה שהתגלה כהחלטה מאוד נכונה. ברגע שעוברים את הגבול מבינים שזו ארץ אחרת לגמרי – פוריה ושופעת.

התחלנו בספרינגבוק, שנמצאת בדרך מנמיביה לקייפטאון. אם מגיעים בעונה הנכונה (סביב ספטמבר) מתגלה לעיניכם מחזה מטמטם – מרבדי פרחים מכל עבר, בכל צבע וגודל. העיירה עצמה נחמדה אך משעממת ובעיקר רלוונטית להתארגנות, והיופי האמיתי הוא בשמורת Go-Gap הסמוכה, בה ניתן לישון ולטייל במספר מסלולים, ברגל וברכב.

קייפטאון. הו קייפטאון. ההסבר הכי טוב הוא שלא רציתי לעזוב (תתכוננו, יקרה גם לכם). שילוב של תל אביב וניו יורק, מה יותר טוב? מעבר לטייבל מאונטן המפורסם, יש פשוט אינספור דברים לעשות בעיר. האוכל מעולה, הברים בשפע, הנמל יפהפה ומגניב, האנשים נחמדים, חגיגה. לא לפספס את סיורי היין! בקייפטאון החזרנו את הרכב הגדול שהיינו איתו מאז בוצואנה, ושכרנו להמשך הדרך רכב קטן, גם עליו אפרט בסוף.

הרמנוס הייתה תחנת העצירה שלנו בדרך לגרדן רוט, והאמת שהיא הרגישה לנו כבר כמו חלק ממנו. עיירה ציורית וחמודה ביותר, כרגיל בדרא”פ מסעדות מעולות, והקטע האמיתי פה הוא הלוויתנים. אם תגיעו בעונה הנכונה, תוכלו לעשות שיט אל איזור בו משוטטים הרבה לוויתנים מסוג southern right whale. מחזה מרגש לכל דעה. בסמוך לעיירה יש שמורה נפלאה לטיול, איזור של גבעות ירוקות ופורחות עם נחלים ומסלולים בשפע, גן בוטני קטן ומושקע, ונוף אל האוקינוס.

הגרדן רוט Garden Route הוא מסלול עם הרבה מקומות לעצור בו. אפשר לבלות בו שבועיים, ואפשר גם לחלוף על פניו בשלושה ימים. אנחנו הקדשנו שמונה ימים וזה הרגיש לנו בדיוק מספיק. המקום יפהפה באופן שקשה להעלות על הדעת, ומגוון מאוד גם בתוכו. המקומות שבחרנו להשאר לישון בהם הם –

  1. ווילדרנס – חופים יפים מאוד, יש באיזור מקום נהדר לרכיבה על סוסים ביערות. כדאי גם להתרחק מדי פעם מהחוף אל כיוון הגבעות הירוקות – הנופים שתפגשו שם נראים כמו דסקטופ של מייקרוסופט.
  1. פלטנברג ביי – הדבר הבאמת שווה כאן הוא טיול בRobberg Prninsula, חצי אי יפהפה והררי שאפשר לעשות בו טיול רגלי של מספר שעות. את הנופים מכאן לא תשכחו לעולם.
  2. נייצ'רס ואלי – בסמוך לציציקמה. טוב, מושלם פה. יש כאן גם את הבאנג'י הגבוה בעולם, אבל האטרקציה המגניבה ביותר בעיניי היא canyoning – שבה עושים יום של התקדמות בתוך קניון צר בנחל קפוא, כולל אומגה, סנפלינג, שחיה, קפיצה ומה רק לא. חוויה מיוחדת, אקסטרימית ומאוד מומלצת! אני חייב מילה טובה ללודג' שהיינו בו (רצינו להתפנק בסוף הטיול) שהיה המלון הטוב והיפה ביותר שידעתי בחיי, עם שירות מדהים (גם אבא שלי חושב כמוני), הוא נקרא Lily Pond וללא ספק זה המקום למי שרוצה להתפנק באמת לפני שהטיול נגמר.
  3. שני לילות אחרונים העברנו בתוך ציציקמה. מסלולי ההליכה השונים שיש בפארק פשוט מהממים, לא אכביר במילים ורק אומר שאבוי לכם אם תפספסו. קטע מה-otter trail נמצא בפארק וזה גם מסלול הטיול היפה ביותר למיטב הבנתי.

בסוף הגרדן רוט הגענו לפורט אליזבת', ממנה המראנו ליוהנסבורג.

ביוהנסבורג היו לנו שלוש שעות לטייל קצת בעיר, הסתובבנו באיזור Nelson Mandela Square ונפרדנו מאפריקה עם ארוחה אחרונה לפני הטיסה הביתה.

בסך הכל ביליתי בדרום אפריקה כשבועיים, וגם בהם קשה לי להעריך את ההוצאות. חשוב לציין שהמחיה עצמה זולה באופן מפתיע, ביחוד ביחס לתמורה שמקבלים. בתי ההארחה והמלונות מעולים, האוכל טעים להחריד, ואין מקום שמקבלים בו ערך טוב יותר לכסף שמשלמים.

מידע שימושי:

רכב

  1. הרכב ששכרנו בבוצואנה והחזרנו בדרום אפריקה היה לנד קרוזר 4X4 מאובזר. המשמעות היא שיש אוהל שנפתח על גג הרכב, אוהל גדול נוסף לפתיחה על הקרקע, וכל ציוד הבישול והמחנאות שדרוש – החלק מגז ומקלחת ניידת וכלה בכפיות וכוסות ליין. זו הוצאה לא קטנה, שנעה בין 150-200 דולר כולל ביטוחים ושאר תוספות, אבל היא מאפשרת חווית טיול שאין כמוה. אתם לא תלויים באיש, אפשר לעשות לינת שטח Bush camping באמצע שום מקום (רק תלמדו את הכללים של העניין מראש) וזה מוזיל הרבה עלויות של מסעדות ומלונות. שימו לב שאנחנו לא הזמנו מראש וכמעט שנתקענו, ברגע האחרון ובמקרה לחלוטין מצאנו רכב פנוי. כדאי להזמין מראש רכב כזה!
  1. הרכב ששכרנו בדרום אפריקה היה רנו קטנה וחמודה, שעלתה לנו מחיר מגוחך של 34 דולר ליום כולל ביטוחים וGPS. תחלקו את זה במס' נוסעים ובאמת שזה חינם. מומלץ מאוד לשכור רכב בדרא”פ, על אף שיש את ה-buzbus הידוע, הרבה יותר נח להתנייד בחפשיות מוחלטת ואין הבדל משמעותי במחיר (אם יש לכם שותף או שניים).

ויזות

  1. למחזיקי דרכון ישראלי אין צורך בויזה מראש לאף מדינה שציינתי מלבד שתיים – נמיביה ורואנדה. לנמיביה יש להוציא מראש מהארץ, או משגרירות נמיבית באפריקה (אנחנו עשינו בזמביה). לרואנדה ניתן לעשות באינטרנט ממש כמה ימים מראש ומקבלים תשובה במייל עם אסמכתא.
  2. לכל המדינות מלבד דרא”פ ובוצואנה יש צורך בויזה בעת מעבר הגבול. כלומר – משלמים בדולרים. הסכום נע בדר”כ בין 30-70 דולר, משתנה ממדינה למדינה.
  3. שימו לב, יש ויזה חדשה בשם KAZA VISA התקפה לזמביה וזימבבואה במחיר של מדינה אחת. ניתן להוציא למיטב ידיעתי רק בנמלי התעופה, אך שווה לברר בכל מקרה. כך תוכלו גם לעבור בחופשיות את הגבול בין המדינות במפלי ויקטוריה ולהינות משני הצצדים.

טיסות פנים –

לקחתי כמה טיסות פנים באפריקה, חלקן תכננתי מראש וחלקן אילוץ של הרגע האחרון.

  1. אדיס אבבה – ניירובי, kenya airways, חברה טובה, טיסה במחיר סביר אם מזמינים טיפה מראש (שבוע), סביב 150$ (אנחנו שילמנו 190 בגלל הרגע האחרון).
  2. ארושה – זנזיבר, Persicion Air. טיסה יקרה ביחס לאורך, 172$ (טסתי בגלל פציעה שהחמירה בהר מרו).
  3. דאר אלסלאם – לוסקה, Fastjet, חברת LowCost אפריקאית בבעלות בריטית, אחלה טיסה ומחירים מאוד זולים – אני טסתי ב99$ וניתן להזמין מראש במחיר נמוך יותר. טסתי בגלל שחבר הצטרף לטיול בספונטיות.
  4. פורט אליזבת' – יוהנסבורג, South African Airlines, חברה מעולה ומחירים מאוד זולים – הזמנו עשרה ימים מראש ב49$.

כסף

החישוב הכולל של הטיול שלי עומד באזור ה-40,000 ש”ח לארבעה וחצי חודשים. זה כולל את הטיסות מישראל וחזרה (כאלף דולר+מאתיים עבור שינוי תאריך), טיסות פנים, אטרקציות, השכרת רכב, תחבורה ומחיה. עד ההגעה לבוצואנה והשכרת הרכב הגדול הוצאתי 22.5 אלף (לא כולל טיסות), כך שאתם יכולים להבין ששלושת המדינות האחרונות הן יקרות יותר באופן משמעותי (בהן הייתי יחד חמישה שבועות).

כדאי להביא מהארץ הרבה דולרים מזומנים, וכמובן להפריד אותם היטב בין התיקים. כ-1000 דולר במזומן זה סכום טוב בעיניי. אני לקחתי באזור ה-500, ולא היה לי מספיק (הביאו לי מהארץ, קשה להשיג שם דולרים).

כרטיס אשראי חייב להיות VISA, אותה מקבלים בכל מקום. אם אתם מטיילים רק במדינות הדרומיות אפשר גם master card, במזרח הוא קצת יותר נדיר.

מה מזמינים מראש?

כלום. אלא אם בא לכם לשלם מחירים מופקעים. פשוט מגיעים, מכירים את האנשים, מדברים ומתמקחים, ואז עוד מתמקחים (תרגישו בנוח, הם מצפים לכך וזה לא יהרוס את היחסים הטובים!) ובסוף מוציאים מחיר רחוק מאוד מהמחיר ההתחלתי.

ציוד

מילה קטנה על שאלה ששאלו אותי הרבה – האם צריך בגדים חמים? אז כן! אפריקה היא לא הסטיגמה המדברית שיש לרבים בראש. במיוחד אם אתם הולכים לעשות טרק בגובה רב (סימיאן, מרו, קילי, מולנג'י, רוונזורי וכל השאר) – בוודאי שחובה להצטייד בביגוד מתאים להליכה בכפור (ואולי אף בשלג). גם הלילות יכולים להיות מאוד קרים.

שאלה נפוצה נוספת היא בעניין שק”ש ואוהל. אז אם אתם מתכוונים לטייל כתרמילאים ולחסוך כסף, וודאי שצריך שק שינה ואוהל. ברוב המדינות יש הרבה גסט האוסים בהם ניתן להציב אוהל בחצר יעודית ולהשתמש במתקנים שלהם, מה שמוזיל את המחיה מאוד. וחוץ מזה, זה גם כיף! בכל מקרה, שק שינה הוא בעיניי חובה, ואוהל הוא בגדר המלצה חמה.

מקווה שהסיכום כאן יהיה לכם לעזר.

אפריקה, אפריקה… כמה שאתם הולכים להנות.

מוזמנים לפנות אליי לשאלות נוספות דרך הפייסבוק – Aviel Astanovsky.

אביאל.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של aviel_ast?

לכל הפוסטים של aviel_ast »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

ממש מרתק

השב  · 

פירוט מעולה ועושה חשק! תודה

אין ארצות זרות. רק התייר הוא זר. -רוברט לואיס סטיבנסון
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

אחלה פוסט!

השב  · 

יופי של בלוג!

ענבר.
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על זנזיבר

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי זנזיבר? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

הי בבקשה שאלה לגבי חטיפים ואוכל באריזות סגורות מהארץ ,אפשר להכניס ? תודה לעונים

Eyal_3652726
1
תמונת המשתמש

מתארחים בחוף הצפוני

רויטל_3462413
1
תמונת המשתמש

זנזיבר למשפחות

nuser
4
תמונת המשתמש

מסעדה כשרה במלון קורפו

avibar
2
תמונת המשתמש

מחפש המלצה למדריך בזנזיבר

guyin21
1
סגור
×