מדגסקר-שבועיים וחצי באי הלמורים, הלטאות והבאובבים

תמונה ראשית עבור: מדגסקר-שבועיים וחצי באי הלמורים, הלטאות והבאובבים - תמונת קאבר
למור זנב הטבעות-ירון טמיר 2017

מבוא

כללי

פרטים נוספים

תכנון והתארגנות לטיול

יום 1 יום 2 יום 3 יום 4 יום 5 יום 6 יום 7 יום 8 יום 9

יום 10 יום 11 יום 12 יום 13 יום 14 יום 15 יום 16 יום 17 יום 18

מעבר ושהות באדיס אבבה

מבוא: מדגסקר הוא אי ייחודי וקסום מבחינת בע"ח שניתן לפגוש במקום. הטיול במדגסקר מתרכז בהם ובכמה נופים יחודיים לאי. האנשים והתרבות אינם מהווים מרכיב מרכזי בטיול למעט למי שמטייל לראשונה באפריקה /במדינות עולם שלישי.

b3bbbcc32461ae01526c8b5c0a3a7753.JPG?l=8

לקריאה נוספת: סיפור דרך, למורים, טיול מדגסקר-אי הלמורים, טיול במדגסקר

על מדגסקר: גיאוגרפיה והיסטוריה: ויקיפדיה

כללי: הטיול למדגסקר אינו מתאים לכל מטייל. מדובר בטיול יקר יחסית גם אם מתארגנים עצמאית עם מדריך מקומי. הטיול דורש נסיעות ארוכות מאוד ברכב (ג'יפ) של 5, 6 וגם 10 שעות ברציפות כמעט ללא עצירות ולעיתים בדרכי עפר קשות לנסיעה. היינו כבר בכמה ממדינות העולם השלישי, אבל התחושה היא שזה המקום החלש ביותר למרות שרוב האנשים ובמיוחד הילדים נראים שמחים ומאושרים ולא רעבים.

בכל המדינה (כולל בעיר הבירה) אין תשתיות ביוב. במרכזי הערים יש שטחים חקלאיים של אורז ותירס (גם תופעה ייחודית למקום). אין תעשיה למעט מספר מפעלי בירה ומוצרי חלב. כל הרחובות הראשיים בערים, בעיירות ובכפרים הם שוק פתוח אחד גדול.

4359df583360ee130e253ec9a9f58905.JPG?l=6

טיסות: מחירי הטיסה יקרים אל מדגסקר ובתוכה. עלות כרטיס טיסה פנימית לכיוון אחד היא כ- 220 אירו. הטיסה לרוב אינה ישירה וכוללת עצירת ביניים אחת או שתיים בדרך. (המטוס מבצע טיסה מעגלית דרך מספר תחנות). הזהירו אותנו משינויי טיסה, אבל אנחנו לא חווינו זאת והכל היה כמתוכנן.

אוכל: בכל המקומות שאכלנו (מסעדות ומלונות) האוכל היה טוב ואפילו בהגשה נאה ומעוצבת. התפריט בצרפתית אך ברוב המקומות ניתן לקבל תמצית גם באנגלית וברובם יש חיבור ל-WI-FI.

המטבח המלגשי מתבסס על אורז (VARY), המוכן בשיטות בישול שונות והוא מוגש עם תוספות שונות: זבו-בקר מקומי (ZEBU), חזיר, עוף, דגים, תפו"א, פירות ים. ניתן למצוא ירקות (עגבניות, מלפפונים, בטטות ותפו"א, בצל ופירות בהתאם לעונה ( פפאיה, מנגו, בננה)

רוֹ (ro) תבשיל אורז, עשבי תיבול וקסבה (סוג של צמח אפריקאי).

רביטוטו (ravitoto) חזיר וקסבה מבושלים ביחד.

ראמאזאבה (ramazava), תבשיל ירקות, בקר וחזיר.

ec557de30387c9662f4568b5d13a1a85.jpg?l=6

תשר/טיפ: ניתן/נהוג לתת עד 5% לכל שירות: מסעדה, נהג, מדריך וכד'.

מלונות: שהינו במלונות ברמה בינונית-טובה והתמורה היתה טובה למדי למעט מקומות נידחים בהם היתה בעיה בזרם המים.

כניסה לפארקים ולשמורות: התשלום לכניסות לכל הפארקים והשמורות כלול בחבילה. התשלום למדריכים המקומיים נעשה על ידינו במקום (המארגן שלח לנו רשימת עלויות מראש שהסתכמה ב-268 אירו לזוג). כל המדריכים המקומיים שליוו אותנו היו מצוינים ודוברי אנגלית ברורה.

תשלום למדריכים (אריארי):

מזרח: סיור לילה – 40,000, פארק לאומי Mantadia- 70,000, פארק Vakona-15,000, פארק לאומי Andasibe-60,000, פארק הלטאות Peryeras-20,000.

מערב-צינגי: יער יבש Kirindy-90,000, Tsingy-(יומיים) 270,000.

דרום לאורך 7NR: פארק Ranomafana-(טיול יום) 105,000, סיור לילה – 40,000,

פארק Anja-48,000, פארק לאומי Isalo-120,000, יער הבאובאב-60,000

כבישים ודרכים: מדובר במדינה עם מערכת כבישים מצומצמת ובאיכות נמוכה ביותר. הכבישים בין הישובים הגדולים (כבישים לאומיים – NR) עליהן רוב התנועה הם כבישים צרים ומשובשים עם מהמורות רבות ובחלקן העומס רב כולל משאיות כבדות ואין סוף טרנזיטים שהם כלי הרכב הציבוריים במדינה (לעיתים, במפגש שני רכבים יש לרדת לשוליים). מהירות הנסיעה הממוצעת ברוב הדרכים היא כ- 30 קמ"ש. ישנם קטעים יותר סבירים שמאפשרים נסיעה קצת יותר מהירה. לחלק מהמקומות הנידחים יותר יש לנסוע בדרכי עפר שבחלקן משובשות מאוד. משך זמן הנסיעה בין אתר לאתר לוקח בין 4 ל-9 שעות.

הג'יפים שנסענו בהם – כולם ללא מזגנים. לא ברור אם קיימת אפשרות להזמין ג'יפים ממוזגים בתשלום נוסף.

4ba2375870b4853f6fddd2771efb0a40.JPG?l=6

ליווי והדרכה: הטיול כלל מדריך צמוד ונהג עם ג'יפ לאורך כל המסלול בתוספת מדריכים מקומיים בכל אתר. לא ברורה ההתעקשות של החברות המקומיות על הסידור הזה, אבל ניתן היה להסתפק ברוב הזמן בנהג שיהיה גם המדריך (באם הוא דובר אנגלית כמובן).

שפות : מלגשית, צרפתית (מעטים דוברים אנגלית)
מזג אויר: טיילנו בסוף ספטמבר עד אמצע אוקטובר. למעט יומיים של גשם באיזור יער הגשם (לא דרש ביטול מסלול ההליכה) מזג האויר היה נאה. במרכז האי הגבוה הטמפ' נוחות. במערב ובדרום חם ולעיתים אפילו חם מאוד ויבש (35 מעלות וגם יותר).

מטבע: Ariary . החלפנובהתחלה אצל המארגן ובהמשך עוד קצת באחד מבתי המלון. השער שקיבלנו (10/2017) נא בין 3,500 ל- 3,560 אריארי ל-1 אירו (ומדובר בחבילות גדולות של שטרות 10,000 אריארי).

cb37df014255c5c5436f62ea88a50646.jpg?l=6

עלויות:

טיסה פנימית לכיוון אחד - 200-225 אירו.

בננה – 100-200 אריארי

ארוחת צהריים מלאה – בין 20,000 ל- 30,000 אריארי.

בקבוק מים מינראליים 1.5 ליטר – בין 1,800 במרכז ל- 3,000 אירארי (במקומות נידחים)

תקשורת - סים-500 אירארי, חבילת אינטרנט 500M ל-30 יום - 15,000 אריארי, חבילת טלפון ל-30 יום - 10,000 אריארי.

מסאג' (בבתי מלון) - 27,000 אריארי לחצי שעה עד 40,000 אריארי ל-45 דקות.

מזכרות: אין הרבה מה לקנות. מדובר בעיקר במוצרי עץ ואבנים טובות ותבלינים (מקלות קינמון וואניל) . ביציאה מטאנה לכיוון שדה התעופה מרוכזים מאות דוכנים בהם ניתן להשלים קניית מזכרות. המחיר ההתחלתי שנדרש גבוה לעיתים פי ארבע מהמחיר הריאלי שניתן להגיע אליו.

כינוי לאדם הלבן - ואזה

תכנון והתארגנות לטיול:

לאחר שהחלטנו שאנחנו מתעניינים במדגסקר, החל החיפוש אחרי חברה מקומית מתאימה ואמינה. חיפשנו פרסומים של חברות מקומיות ונעזרנו כרגיל בעצות מהאתרים: למטייל ומסע אחר וגם מ-TRIPADVISOR. בחרנו 4 חברות והתחלנו לבקש הצעות מחיר ופירוט תוכנית. המענה הראשוני של כולם היה כמעט מיידי. ההתכתבות אח"כ היתה איטית יותר (מתברר שכולם בתקופה הזו עסוקים מאוד כולל ליווי מטיילים). בחרנו בהצעה שנראתה הטובה ביותר (חברת MADAGASCAR TOUR GUIDE בבעלות של אנדרה) וכללה תשובות אמינות ביותר: כולל תוכנית ריאלית, מחירים סבירים, בתי מלון טובים. מרגע ההחלטה ההתכתבות הפכה לאיטית באופן מדאיג כולל התנצלויות של המארגן על כך שהוא בשיא העונה ומלווה מטיילים במקומות שלא זמינים תמיד לאינטרנט.

לאחר שקיבלנו את כל המידע הנדרש הבנו שיש צורך בפנסי ראש, נעלי הליכה גבוהות ונמוכות, חליפות גשם מלאות (קלות) וגם בגדי ים וניתן להוסיף גם מקלות הליכה.

לאחר התיאום העקרוני עם המארגן במדגסקר כולל התאריכים, הזמנו את כרטיסי הטיסה. האפשרויות הסבירות היו: דרך פריז (יקר מאוד), איסטנבול, יוהנסבורג ואתיופיה. בחרנו בטיסה דרך אתיופיה שנראתה לנו הכי נוחה וגם הכי זולה.

עלות החבילה כללה: לינה בבתי מלון טובים כולל ארוחת בוקר, מדריך צמוד לכל הטיול, נהג צמוד לכל הטיול, ג'יפ צמוד לכל הטיול כולל עלויות הדלק והמיסים (למעט רכב רגיל ביום האחרון בטאנה), מעברים במעבורת, שייט בקאנו, כניסות לפארקים ולשמורות הטבע, הזמנת טיסות פנימיות. לא נכללו בתשלום ארוחת צהריים וערב, תשלום למדריכים מקומיים ושתיה כולל מים.

f5c97c8174f94e9e330e1f85e1c18f53.jpg?l=6

יצאנו עם חברת אתיופיאן איר בטיסות מת"א לאדיס אבבה (אתיופיה) בשעה 01:00 – משך הטיסה 4 וחצי שעות. טיסת ההמשך לאחר כשעתים וחצי המתנה מאדיס אבבה ל-טאנה התמשכה 4 וחצי שעות מ- 8:50 עד 13:20.

הטיול:

1יום ג' 26-9

לפני הנחיתה בטאנה (אנטאנאנאריבו) קיבלנו במטוס טפסים למילוי פרטים לצורך קבלת ויזת כניסה כולל הצהרת בריאות. רצוי למלא את הטופס כבר במטוס ולחסוך זמן בשדה התעופה. הטמפ' בשדה התעופה היתה 24 מעלות ומעונן חלקית.

בשדה התעופה, כמו ברוב העולם השלישי, הולכים ברגל לאולם הכניסה. יש לעבור 3 תחנות: דלפק בדיקת מילוי הטפסים, דלפק תשלום וקבלת ויזת כניסה (25 אירו ל-30 יום) ודלפק ביקורת דרכונים (סה"כ לוקח בין 10 ל-15 דקות ותוך כדי ההמתנה הגיעו המזוודות).

מיד ביציאה מהטרמינל חיכה לנו המדריך (ייאב) עם שלט של השם שלנו. בחניה המתין לנו גם הרכב (ג'יפ מסוג הונדה) עם הנהג. לאחר כמה דקות הגיע גם בעל החברה אנדרה (אנדג'י). קיבלנו העתק של התוכנית המלאה וחתמנו יחד על אישור התוכנית ועלויות המדריכים המקומיים. שילמנו לו את יתרת התשלום שנשארה (באירו) והמרנו אצלו 700 אירו למטבע המקומי אריארי (לפי שער של 3,500 לאירו אחד) - לא היה ברור מה בדיוק השער הנכון אבל קיבלנו את ההצעה שלו. בתמורה קיבלנו 2 מיליון ארבע מאות וחמישים אלף אריארי בשטרות של 10,000 (אלו חבילות לא קטנות-מעל 200 שטרות).

מייד לאחר מכן יצאנו לדרך עם הנהג והמדריך. עקב השעה המאוחרת, משך הטיסות ומשך הנסיעה המתוכננת כעת, היה ברור שלא נערוך את הסיור הלילי המתוכנן באותו יום אלא רק למחרת. הנסיעה עד ליעד שלנו ANDASIBE נמשכת לפי דברי המדריך בין 3 ל-4 שעות (בפועל זה לקח 5 שעות ל-כ-150 ק"מ). בתחילת הדרך עצרנו בחנות לרכישת סים. במקום התקינו את הסים והתאימו את הגדרות הטלפון. רכשנו גם בתחנת דלק סמוכה בקבוקי מים.

משדה התעופה עד היציאה מטאנה והתחברות לכביש NR2 לוקח יותר משעה בפקקים אינסופיים בתוך העיר. הכביש הראשי NR2 מחבר את טאנה לעיר הנמל הגדולה (טומאסינה) במזרח האי ממנה מגיעות כל הסחורות למרכז במשאיות והדרך מהווה עורק תחבורה ראשי בעלת חשיבות כלכלית רבה. הדרך עמוסה לעייפה במשאיות, טרנזיטים-מוניות ובג'יפים. מדובר בדרך מתפתלת בין ההרים עם אינספור מהמורות עמוקות בכביש בין משאיות שלחלקן אין תאורה מלאה ומעבר ברחובות הראשיים של עיירות וכפרים בין הולכי רגל לצד הכביש, רוכבי אופניים ללא תאורה ואופנועים וכל זאת ללא תאורת רחוב. חלק מהדרך נסענו כבר לאחר רדת החשיכה ומדובר במשימה מפחידה למדי. נראה שלממשלה המקומית אין יותר מידי עניין לתקן את הכבישים ומשאיות הפוכות ותקועות לאורך הדרך הוא כנראה מחזה נפוץ בדרך הזו (ראינו אחת הפוכה, וכמה תקועות וחוסמות חלק מהדרך). מהירות הנסיעה ברוב הדרך סביב 40 קמ"ש ופחות.

עם ההגעה ל-ANDASIBE אחרי 5 שעות, נסענו ישר למסעדה קרובה למלון לארוחת ערב, שנמצאת על הכביש המוביל לפארק הלאומי MANTADIA (מסעדת (VANE RESTO.

האוכל הנפוץ בארוחה העיקרית הוא: בשר בקר מקומי (זבו- ZEBU) / בשר חזיר / עוף / פסטה עם פירות ים. לכל מנה ניתן לבחור תוספת אורז, ירקות, תפו"א ועוד סוגים נוספים. בסיום הארוחה נסענו למלון Feon'ny Ala שנמצא 5 דקות נסיעה מהמסעדה ובו נשהה 2 לילות. רמת המלון טובה יחסית ומדובר יותר ב-לודג' עם מספר מבנים ובריכה קטנה. מייד עם הגעת הרכב למלון הופיעו מספר נערים לסחיבת המזוודות. התמקמנו בחדר ומיד לאחר מקלחת קצרה נפלנו למיטה "מחוסלים" מעייפות.

2. יום ד' 27-9

קבענו עם המדריך ארוחת בוקר בשעה 06:30 ויציאה מהמלון בשעה 07:00. ארוחת הבוקר כוללת תה/קפה, פרוסות לחם+עוגה+פנקייק וחתיכות גבינה. קיבלנו צלחת עם בננה ופרוסת אננס טריים וביצה עשויה בהתאם לבקשה (בשאר המקומות התפריט היה לרוב צנוע ומצומצם יותר).

מיד עם סיום הארוחה חברנו למדריך ולנהג ברכב ויצאנו לכיוון הפארק הלאומי MANTADIA, מרחק כ-20 ק"מ מהמלון ונסיעה של כ-1.5 שעות בדרך שמתחילה סלולה, אח"כ משתנה לדרך עפר כבושה היטב ולבסוף בדרך עפר משובשת למדי ביער. בדרך אספנו גם את המדריך המקומי (מדובר במדריך רשמי של הפארק) שליווה אותנו בשלושת הסיורים באותו יום (התשלום נעשה ישירות אליו – סה"כ 170 אלף אריארי).

29c2e4ef139c2016db4ed821c4d36a94.JPG?l=6

הסיור בשמורה ארך שעתיים ורבע. מדובר ביער גשם סבוך המשופע בלמורים מ-4 סוגים (הצלחנו לפגוש בכולם): שחור /לבן, אדום, זהב, אינדרי (הלמור הגדול במדגסקר), קצת ציפורים, קיני טרמיטים ומספר לטאות. מזג האויר היה נעים למדי (24 מעלות) ולחות סבירה של 57%. בסיום הסיור נסענו חזרה לארוחת צהריים במסעדה מהערב הקודם (פסטה עם פירות-ים וגבינה צהובה). לאחר הארוחה המשכנו לביקור בשמורת ANALAMAZAOTRA כדי לפגוש בעוד 2 סוגי למור (חום ובמבוק) ושוב בלמור השחור לבן. מיד בהתחלה פגשנו במשפחה גדולה של למור חום שקיפצה מעץ לעץ ללא מנוחה דבר שהקשה על הצילומים. לאחר מכן ראינו למור במבוק רץ על ענף במבוק מעל הכביש. בהמשך צעדנו ביער בתקוה למצוא את למור האינדרי, היער היה שקט וכנראה שכולם יצאו למנוחת צהריים. בדרך פגשנו לטאה יפה אבל המדריך התקשה למצוא את הלמור. הוא השמיע קולות של הלמור בעצמו ובאמצעות הקלטה מהטלפון שלו ולאחר יותר מחצי שעה של שיטוט הצליחנו למצוא קבוצה של שלושה פרטים שכנראה סיימה את מנוחת הצהריים ואכלה להנאתה מפירות העצים שמעלינו. לאחר לא מעט צילומים והקלטת קולות הצווחה של הלמור צעדנו חזרה לרכב לאורך נחל רחב ידיים.

759a6c3adeee82217308055a721a534c.JPG?l=6

חזרנו למלון למנוחה קצרה של שעתיים והספקנו גם לשחות ולהתרענן בבריכה של המקום. בשעה 18:00 יצאנו עם הרכב לסיור לילה לאורך הכביש שמוביל לשמורה כדי לצפות בלטאות, צפרדעים קטנטנות, עכבישים ומקלונים שונים וכן בלמור העכבר שהוא הקטן בין הלמורים ושוקל כ-400 גרם וגודלו כ-20 ס"מ. האיתור שלהם נעשה באמצעות פנסים (הצטיידנו מראש בפנסי ראש והמדריך עם פנס יד חזק) והחזר האור מעיני החיות. ללא המיומנות של המדריך המקומי לא היינו רואים דבר. בזכות הניסיון שלו פגשנו כבר בהתחלה בלמור עכבר והצלחנו להתקרב עד מרחק 1 מטר ממנו כולל צילום מצוין. פגשנו לטאות קטנות וגדולות שבלילה הן רדומות ולא זזות ובצפרדעים קטנטנות (גודל של 3 ס"מ) וכן בעכבישים ומקלונים לבנים וירוקים, מעופפים וזוחלים. כולם קפואים במקומם ומאפשרים צילום נוח מקרוב. סיור מעניין ומרתק שבסיומו חזרנו למלון לארוחת ערב.

9881b5949c7a526362df60b878099b6f.jpg?l=6

3. יום ה' 28-10

ארוחת בוקר ב-07:00. קיבלנו לפי בקשה תוספת של צלחת עגבניות. יצאנו בשעה 07:40 לשמורת VAKONA – 25 דקות נסיעה מהמלון. ישנם שני איים שהמעבר ביניהם הוא בקאנו. האי השני סגור היום לביקורים. "שטים בקאנו" 5 מטרים כדי לעבור לאי. המדריך המקומי מסביר לנו שהלמורים מפחדים מהמים ולכן הם נשארים על האי. באי אנחנו פוגשים מקרוב את הלמור השחור/לבן, הלמור החום ובסוף פגשנו גם את למור הבמבוק הקטן. אחד מהפקחים על האי השני קרא ללמורים שיבואו וכך פגשנו גם את למור הזהב ולמור הבמבוק. על האיים הלמורים רגילים לבני אדם שלא כמו אתמול ביער הטבעי שם הם לא מתקרבים לבני אדם. הם ניגשו אלינו לקבל בננה, טיפסו עלינו והיו חברותיים ועדינים מאוד. חוויה מיוחדת אבל זה לא כמו בטבע של היער ובוודאי שלא טוב ללמור עצמו. הסיור נמשך שעה ובסיום משלמים למדריך המקומי את המחיר הרשמי בתוספת טיפ.

20425fa1594719a93017e64cac344e17.JPG?l=6

המשכנו בנסיעה של כשעתיים בדרך חזרה לטאנה לפארק הזוחלים (PREYERAS PARK). מדובר בכמה ביתנים מרושתים המלאים בצמחיה ובהם לטאות מדהימות וצבעוניות, נחשים, פרפרים, מרבי רגליים, צפרדעים, עטלפים, קרוקודיל – עולם מדהים וצבעוני המכיל סוגים רבים מכל רחבי מדגסקר. ניתן לגעת ולשים אותם עלינו. הסיור אורך כשעה ומשם (11:30) ממשיכים בדרך הארוכה על הכביש המשובש בחזרה לטאנה.

94e0107a0488942248e54926a8d5dc19.jpg?l=6

1bdba2460e6052fd06ff0e9ce7337c1c.JPG?l=6

בצהריים הכביש פחות עמוס משלשום בערב אך עדיין הוא סואן. ביום, הנסיעה נעימה יותר והנופים בדרך יפים (למרות זאת נתקענו לפקק קטן עקב התהפכות משאית מעל גשר לנחל. הכביש עובר ברובו לאורך נהר בו יש מפלים וניתן לעצור לצפות בנוף היפה. לאחר כשעתיים מגיעים לטאנה ואז נכנסים לפקק מטורף עד למרכז העיר במרחק של קילומטר שלוקח כשעה לעבור אותו. תוך העמידה בפקק, רוכלים מכל הסוגים עוברים ליד הרכב ומציעים את מרכולתם מכל הסוגים. מגיעים למלון לאחר שלא אכלנו מהבוקר ונפרדים מהנהג מכיוון שמחר אנחנו טסים למערב האי (ומשאירים לו טיפ). לאחר סיור קצרצר בסביבה הקרובה נכנסים לרחבת הבריכה של המלון לארוחה קלה.

4. יום ו' 29-9

היום טסים למורונדבה (MORONDAVA) בטיסה הכוללת עצירת ביניים בטוליאר (המטוס מבצע מסלול מעגלי עם תחנות ביניים כמו מונית אווירית). הטיסה יוצאת ב-11:20, שעה וחצי עד טוליאר, הפסקה של 35 דקות והמשך טיסה של 45 דקות עד מורונדבה. בערב ממתינים שאנדרה (המארגן) יתקשר ויאשר את מועד הטיסה. הוא לא מתקשר וגם לא עונה לטלפון. אנחנו מחליטים שנתייחס לזה כאילו התוכנית ממשיכה כרגיל. בבוקר אנחנו רואים הודעתSMS מאנדרה בה הוא מאשר את מועד הטיסה. ב- 08:00 בדיוק מגיע נהג מהחברה (יודע רק מלגשית וצרפתית) שמנסה להזדהות ולוקח כמה דקות להבין שהוא בא לאסוף אותנו. נוסעים לשדה התעופה דרך כל הפקקים האפשריים בעיר והנסיעה נמשכת יותר משעה וחצי. אנדרה ממתין (הוא גם מסביר שהמדריך הצמוד ייאב טס כבר בבוקר בטיסה אחרת שעוברת בתחנה נוספת בקצה הדרומי של האי ואנחנו פוגשים אותו בעלייה לטיסת ההמשך בטוליאר) ומלווה אותנו עד העליה למטוס. המזוודה הקטנה שאנחנו רוצים להעלות למטוס שוקלת קרוב ל-10 קילו ומאשרים לנו לקחת אותה. אבל ביציאה יש בדיקה נוספת ומתברר שמותר להעלות רק משקל של 5 קילו. אנחנו מתעקשים ומשכנעים שכבר אישרו לנו את המשקל הקיים. מיד עם ההגעה לשדה התעופה במורונדבה ממתין לנו ג'יפ שטח עם נהג מקומי ואנחנו יוצאים לדרך לכיוון יער קירינדי צפונית למורונדבה (יערות יבשים) ולמקום הלינה KIRINDY LODGE. סמוך לשדה התעופה עוצרים בחנות מקומית ומכינים לארוחת הצהריים שני סנדוויצים מבאגטים עם גבינה משולשת וטונה מקופסה ורוכשים שוב שישיית בקבוקי מים מינראליים שכאן כבר עולים הרבה יותר מאשר בעיר הבירה. ממשיכים בנסיעה ולאחר מספר דקות בעיר פונים מערבה לדרך עפר טובה. הדרך חולפת על פני עשרות כפרים קטנים של בקתות קש ועץ ואנשים שהולכים לאורכה וכאלה שמובילים זוגות שוורים.

bfa46f343707c78e0199d6ae4e9e0df3.JPG?l=6

לאחר זמן קצר מופיעים לפנינו עצי ענק ואנחנו רואים לראשונה את עצי הבאובב. כל האיזור משובץ בעצים מיוחדים אלו ובחלק מהדרך הם נמצאים משני צידי הדרך - שדרה של עצי באובב. לקראת סוף השדרה פוגשים עץ באובב מגודר – זהו עץ קדוש למקומיים והוא העץ הגדול באיזור וגילו מוערך ב-1,000 שנים ויותר. הכניסה לרחבת העץ היא ברגליים יחפות. ליד העץ אנחנו פוגשים לראשונה במדגסקר דוכנים למכירת מזכרות (ורוכשים מזכרת של עץ באובב קטן לאחר משא ומתן בחצי מהמחיר הראשוני וגם זה מחיר מוגזם).

5fc3b7b4da3c8b117879cc2bc1d6ecbd.JPG?l=6

ממשיכים ללודג' קירינדי ומגיעים לשם בשעה 17:00. מספר מטרים לפני הכניסה ללודג' מופיעות לפתע שתי חיות גדולות על הדרך ומייד אנחנו מזהים שזו הפוסה. מתברר שיש כמה מהן שמסתובבות באיזור הלודג' וניזונות מהמטבח המקומי. אני ועוד מספר מטיילים שבמקום שולפים מהר מצלמות ומצלמים את הפוסה מכל כיוון. היא נראית מאיימת למדי, עם ציפורניים בולטות וזנב ענק. ניסיון שלי להתקרב יתר על המידה מביא לתגובה מאיימת כלפי כולל נהמה ומייד אני רץ לאחור ושומר על מרחק. קיבלנו מפתחות לביקתה ואנחנו רואים ששתי פוסות נחות בצל מתחת למבנה. הסבירו לנו שלא צריך לחשוש כל עוד לא נתקרב אליהן.

9294fe6069aa69d2826179bf149c01af.JPG?l=6

בשעה 18:00 נפגשים עם המדריך המקומי לסיור לילה. יוצאים ברכב לנסיעה קצרה ומתחילים להסתובב ביער היבש. המדריך מצליח לזהות את כל 4 סוגי הלמור הפעילים בלילה ושנמצאים ביער (כולל עכבר ועכבר ענק). את העכבר הענק קשה לצלם כי הוא נע כל הזמן ולפי דברי המדריך היה לנו מזל כי לא תמיד מצליחים לפגוש בו. בדרך פגשנו גם לטאות וקונכיות ענק ריקות. בתקופה זו הנחשים מתחת לאדמה וגם רוב הלטאות מסתתרות.

d2b35255b85858e578bc88c0634ab854.JPG?l=6

חזרנו ללודג' ולבונגלו שלנו. במקום יש חשמל רק בין השעות 18:00 ועד 22:00 (אספקת החשמל היא באמצעות תאים פוטו וולטאים), זרם המים חלש מאוד, המיטה חורקת והבונגלו חם למדי. למזלנו אין בתקופה זו יתושים באיזור וניתן להשאיר חלונות פתוחים (אין שם רשתות). התנאים די ספרטניים, אבל מדובר רק בלילה אחד במקום המרוחק מכל ישוב ובלודג' של השמורה.

ארוחת הערב היא במסעדה שבמקום (אין משהו אחר במרחק קילומטרים רבים) והמחירים די גבוהים. מתברר שככל שמתרחקים מטאנה כך המחירים מאמירים.

אנחנו ממהרים לבונגלו כדי להתקלח ולהתארגן לבוקר לפני הפסקת אספקת החשמל. השינה היתה גרועה – כריות לא נוחות, מיטה חורקת וחום שהצטבר במשך היום.

f9b18b16e024e3ba9826465c81e7cb0e.JPG?l=6

5. יום ש' 30-9

בבוקר מתארגנים מהר וניגשים למסעדה במקום לארוחת בוקר מינימלית ופוגשים במדריך המקומי. המדריך מבקש שנצרף אלינו עוד זוג סיני נחמד שלא איתרו עבורם מדריך ויוצאים יחד לסיור בוקר ביער היבש. ליד הבאר הקרובה פוגשים מספר למורים חומים שבאים לשתות קרוב אלינו ואז נכנסים לתוך היער ומצליחים לפגוש גם מספר למורי סיפאקה (לבנים). הסיור אורך שעה וחצי, חוזרים בהליכה ללודג' ומיד יוצאים (09:30) לדרך הארוכה לכיוון הצינגי (TZINGY DE BEMARAHA NATIONAL PARK). משך הנסיעה כ-6 שעות תוך חציית שני נהרות.

d53d1ecfce8053a1037c2df782d22daa.JPG?l=6

72d929780e7483390e42b6c2b6fa8d87.JPG?l=6

הנסיעה נמשכת לאורך כל הדרך בתוך היער היבש. מידי פעם עוברים בכפר קטן עם בתי קש ובוץ ורואים מסביב שטחים גדולים שהמקומיים מבעירים כדי לאפשר לעשב חדש לצמוח בעונת הגשמים. העשב נחוץ להאכלת ה-זבו (סוג בקר מקומי).

לאחר כשעה וחצי מגיעים לנהר הראשון (Mania) ונוסעים אליו בשביל חולי (משאיות לא יכולות לעבור בשביל. את מטען המשאיות פורקים סבלים שסוחבים את המטען על הגב לעבר המעבורת שממתינה להן בנהר). למזלנו ממתינה לנו מעבורת ריקה (שתי סירות עליהן מונחים לוחות עץ) מיד כשהגענו למקום שלושה ג'יפים כולל שלנו (הנהר בתקופה זו נמוך) יורדים במדרון תלול משפת הנהר ועולים עליה. השיט במעבורת אורך כ-40 דקות במורד הנהר (מדובר במעבורת מסוג שאנחנו לא רגילים אליה והמעבר היה אטרקציה).

5df280c7d8d3cbe1ebe0d53778b419c1.JPG?l=6

מגיעים לעיירה הסמוכה לנהר (Belo sur tsrirbihini) ועוצרים לארוחת צהריים (יש במקום שתי מסעדות לתיירים). האוכל כבר יותר יקר ב-50% מאיזור טאנה. ממשיכים לנסוע לעבר הנהר השני (Manambolo) במרחק של 100 ק"מ ועוד כשלוש שעות נסיעה בשביל עפר. לאחר כשעה וחצי אנחנו מבקשים לעצור באחד מהכפרים (חייבים להגיע לפני המעבורת האחרונה על הנהר בשעה 17:00) ויורדים לסיור קצר בין הביקתות. הילדים הקטנים מלווים אותנו בקול שמחה וצהלה ומספר בנות מתבגרות מבקשות שנצלם אותן ורוצות כמובן לראות את התמונות. הן מאוד מרוצות ולא מפסיקות לצחוק. הילדים לא מבקשים דבר (לעומת מקומות אחרים בעולם השלישי שכולם מבקשים כסף).

בין הבקתות ניתן לראות נשים מנפות את החיטה/אורז וטוחנות אותו עם מוט עץ בתוך מיכל העשוי מגזע עץ חלול. במרכז הכפר ישנה ביקתה עם מטחנה שעובדת על בנזין ורוב נשות הכפר מגיעות אליה.

8fa35c9ea8956df29ded686bdc50968e.JPG?l=6

0b99aaff48a89da2ae1b71e9351fd57e.JPG?l=6

67c7333e0819cebdfe9370e3160c8d50.JPG?l=6

ממשיכים בנסיעה ולאחר כשעה נוספת מגיעים לנהר Manambolo. עכשיו אנחנו נתקלים במעבר הזוי. מעבורת נמצאת במרחק כ-20 מטר מהחוף. ממנה יורדים שני לוחות מתכת שעליהן הג'יפ צריך לעלות למעבורת לאחר שהוא נוסע במים בעומק של כחצי מטר. הג'יפ שלפנינו נוסע ועולה בקלות. אנחנו בתוך הרכב מתחילים לנסוע וצריכים לעלות לצד הג'יפ הראשון אבל לאחר כ-10 מטר הרכב שלנו נתקע בבוץ ולא מצליח לזוז (לא קדימה ולא אחורה). 10 מקומיים מנסים לדחוף ולא מצליחים. אנחנו מתבקשים יפה לרדת מהרכב למים החומים ולצעוד בעומק של כחצי מטר ולעלות רגלית למעבורת. הג'יפ הראשון יורד בחזרה למים ונוסע ליבשה. מחברים את הרכבים בכבל והוא מצליח לגרור את הרכב שלנו החוצה. כעת שני הרכבים עולים למעבורת (לאחר שהמקומיים מסמנים במוטות עץ את האיזור הבלתי עביר). חוויה מלחיצה קצת בהתחלה אבל בהחלט חוויה שמתאימה להתנהלות המקומית ולרמת התעבורה על הנהר. השייט אורך כ-10 דקות ואנחנו יורדים בקרבת העיירה Bekopaka. המלון שלנו ( אורכיד) נמצא 10 דקות מהנהר ואנחנו מגיעים למקום בסביבות השעה 17:00.

ea07987e926c84a4ac554f34cfbdabea.jpg?l=6

מקבלים חדר נחמד. מזג האויר חם ולאחר נסיעה די מתישה יוצאים מייד להצטנן בבריכת השחייה של המלון. במקום יש WI-FI ליד המסעדה והבריכה (לא בחדרים).

החדרים חמים מאוד-אין מזגנים ויש מאוורר קטן מעל המיטה שעושה עבודה טובה למדי ולפחות מפחית את השפעת הלחות ומאפשר להירדם עוד לפני שהטמפרטורה בחדר יורדת קצת.

6. יום א' 1-10

הטמפרטורות במקום גבוהות למדי: 34-35 מעלות בסביבות השעה 13:00 והלחות מעל 80%.

בבוקר אנחנו קמים מוקדם לארוחת בוקר בשעה 06:00 וב-06:30 יוצאים בחזרה לנהר לשייט בקאנו וסיור רגלי בצינגי הקטן. אנחנו מבקשים להחליף את הסדר (בדיעבד מתברר שעשינו נכון). קשה למדריך המקומי לבצע שינוי אבל מצליחים לשכנע אותו. לאחר התשלום יוצאים ברגל ממשרד הפארק שעל שפת הנהר לסיור של כשעתיים. ההליכה איטית מאוד ( מורה מורה – לאט לאט) בשביל שמתפתל בין הסלעים החדים בנוף המיוחד של המקום, כולל עליות וירידות במבוכים צרים ועמוקים וטיפוס וירידה בסולמות מתכת. השביל מסודר מאוד וההליכה אינה קשה במיוחד (רק הלחות גבוהה). רוב ההליכה היא בתוך יער, כך שיש צל והשעה עדיין מוקדמת ולכן לא חם מידי עדיין. בדרך אנחנו עוצרים במספר תצפיות המשקיפות על הצינגי הקטן והנוף יפה ומיוחד.

43f99135f3ccd4b44985a01a1bbd9588.JPG?l=6

e63a872e91da6c396d95557c2404945a.JPG?l=6

4fcd272905999b80fd225cdc9ef58560.JPG?l=6

באחת מעצירות המנוחה אנחנו שומעים לפתע תנועה על העץ מעלינו ולמזלנו אנחנו פוגשים על העץ שני למורי סיפאקה לבנים וחמודים. הם מאוד רגועים, מאוד שקט מסביב כי אנחנו המטיילים היחידים כרגע במקום (כל השאר התחילו בשייט) וניתן ברוגע לצלם אותם. מיד עם סיום הסיור יורדים לנהר ועולים על קאנו (שתי סירות קאנו מחוברות עם שני מוטות במקביל. שייט מקומי משיט/דוחף את הקאנו עם מוט עץ שהוא נועץ בתחתית הנהר ובאמצעותו דוחף את הקאנו. (העומק של המים כמטר). השיט מוביל אותנו לאחר כמה דקות לתוך הקניון שהנהר חצב בסלע והמקום נראה יפה. בדרך אנחנו יורדים ומבקרים בשתי מערות קצרות ולא מיוחדות. אחת עם מספר נטיפים והשניה כדי לראות את הנוף מתוך המערה לנהר. לפני שמסתובבים חזרה המדריך מראה לנו על קיר הקניון ריכוז של גולגלות ומסביר שהן שייכות לבני המקום הקדומים (שבט ווזימבה) והמקום נחשב כקדוש עבורם. השייט אורך כשעה (השעה 10:30) ובזה הסתיימה התוכנית ליום זה. אנחנו נוסעים עם הרכב לכפר הסמוך לבדוק מיקום מסעדה מקומית וחוזרים למלון לכבס ולנוח בבריכה. קבענו עם המדריך שבשעה 14:00 יגיע הרכב לקחת אותנו לכפר, שם נטייל לבד כדי לראות את חיי היום יום מקרוב ונאכל ארוחת צהריים. לאחר הצהריים הזמנו מסג' ליד בריכת המלון.

a95150b9430874c2b17a9613e34005d6.JPG?l=6

בשעה שקבענו אנחנו נוסעים לכפר הסמוך למסעדה מקומית שהומלצה ע"י המדריך שלנו. המקום פשוט, אך המנות יפות וטעימות (מנת עוף ומנת דג מקומי מהנהר ומקבלים גם צלחת סלט גדולה) ואנחנו לא מסוגלים לסיים את כל האורז שקיבלנו. לאחר הארוחה הנהג והמדריך חוזרים למלון ואנחנו יוצאים לשוטט קצת בכפר וחוזרים ברגל למלון ושוב ממהרים לבריכה המצננת.

בערב מתארגנים לטיול שלמחרת בצינגי הגדול כולל פנסים ומזמינים ארוחת פיקניק מהמסעדה לארוחת צהריים בשטח.

7. יום ב' 2-10

בלילה ירד גשם חזק למדי.

ac9539c1604f75961991bbf4ac1bb3ee.JPG?l=6

נפגשים עם המדריך שלנו בשעה 06:15, אחרי ארוחת בוקר מוקדמת וקבלת מנת פיקניק ארוזה לדרך (בדיעבד היה מיותר לסחוב אותה איתנו). יוצאים עם הג'יפ לכיוון הצינגי הגדול (אתר מורשת עולמית של אונסקו) ובדרך אוספים בכפר הקרוב את המדריך המקומי שסייר איתנו גם אתמול. הנסיעה אורכת כשעה בדרך עפר מתפתלת ומקפצת במיוחד. יש שתי אפשרויות – מסלול של 4 שעות או מסלול ארוך של 6 שעות כולל מעבר עם חבלים ובמערות. החלטנו להחליט ברגע שנגיע לנקודת הפיצול ולקחנו לכן את ארוחת הפיקניק איתנו. בתחילת המסלול אנחנו חוגרים חגורת סנפלינג עם שתי רצועות וטבעות. הדרך עוברת בהתחלה ביער ומהר מאוד נכנסים לאיזור הסלעים החדים והמיוחדים של הצינגי. המסלול קשה למדי וכולל מעבר בסדקים צרים ועמוקים, טיפוס וירידה על סלעים חדים עם ובלי כבלים. באמצע המסלול פגשנו נמיית זנב טבעות (RING TAILED MONGOOSE) חמודה שחיפשה אוכל (למרות השם העברי – זו אינה נמייה אלא חיה מתת סדרה דמויי החתול).

fd3fcec8f396a5ab40b2f9cf77a441b0.JPG?l=6

בתחילת המסלול הסלעים חלקים אחרי הגשם של הלילה. עוברים בדרך מנהרות (תוך שימוש בפנסים) שיצרו המים הזורמים בסלע. עוברים על גשר עצים מעל שבר עמוק מאוד בגובה של כמה עשרות מטרים וצופים על הנוף המיוחד במינו משתי נקודות תצפית גבוהות.

acf56c8c34019b8ac9ff667eb3da6089.JPG?l=6

מסלול מאתגר מאוד של כ-3 ק"מ שנמשך 4 שעות ושווה כל רגע. הבלייה שנוצרה במשך מיליוני השנים ע"י המים היא מיוחדת במינה ומשתנה בכל רגע. כשהגענו לנקודת הפיצול בה צריך להחליט באם לחזור או להאריך בעוד שעתיים, המדריך החליט בשבילנו שהוא לא מסתכן ולא מאפשר להמשיך במסלול הארוך שכולל מעבר וירידה במערות עם חבלים ואנחנו חוזרים דרך היער לרכב מרוצים מאוד מהחוויה של הטיול. אנחנו שוב מגיעים די מוקדם בחזרה למלון (13:00) ואוכלים את ארוחת הפיקניק שסחבנו כל הדרך ללא צורך ומיד הולכים לרחבת הבריכה להצטנן מעט מהחום (34 מעלות) ולהתחבר לעולם באמצעות ה-WI-FI.

8. יום ג' 3-10

חוזרים לכיוון מורונדבה.

07:00 יציאה ממלון אורכיד, 07:10 עליה למעבורת ומעבר של הנהר תוך 10 דקות, 07:20 המשך נסיעה בדרכי עפר משובשות לכיוון נהר Mania, 10:00 הגעה לעיירהBelo סמוך לנהר Mania. מזמינים 2 סנדוויצים במסעדה המקומית ובינתיים מטיילים בשוק המקומי הסמוך. הכל מאוד דל - באזור הירקות והבשר מעט ירקות על כל דוכן ודוכן אחד עם מעט נתחי בשר תלויים וחשופים.

10:25 ממשיכים לחציית הנהר. המדריך הקבוע שלנו מפגין אדישות כל הטיול ורק באמצע הדרך שואל אותנו מה התכנית, כאילו אנחנו בונים ומתכננים אותה. אם היינו יודעים מה מתוכנן היינו יוצאים מהמלון רק ב-10:00 ולא כל כך מוקדם.

11:40 אנחנו אחרי הירידה מהמעבורת ומתחילים בנסיעה לעבר מורונדבה. בשעה 12:40 עברנו ליד הכניסה לשמורת קירינדי. בשעה 13:30 עברנו את שדרת הבאובב אליה נחזור שוב לקראת שקיעה (היה נכון לצאת מהמלון בבוקר בשעה 10:00 ולהגיע ישירות לשדרה בשקיעה במקום לנסוע אליה שוב הלוך וחזור בערב (למרות שמספר תיירים שהגיעו מהצינגי ישירות לשדרת הבאובב סיפרו שהם נתקעו שעתיים במעבורות).

הדרך ארוכה ומייגעת והטמפרטורות גבוהות למדי. מגיעים למלון במורונדבה– מקום יפה מאוד והכי טוב שהיינו בו עד עכשיו ונראה שהוא חדש למדי והפתעה מחכה לנו – יש אפילו מזגן בחדר והכל נראה חדש ותקין. מדובר במלון על קו החוף הכולל גם בונגלוס. מיד מחליפים לבגדי ים ורצים להצטנן בים. ואז מתברר שעל החוף אין שום מתקן לנופשים (סככה או כסא) ויש שם רק כמה סירות דייגים קטנות. די חם אז נכנסים לכמה סיבובים במים וחוזרים לחדר. בשעה 16:30 קבענו עם המדריך לנסוע שוב לשדרת הבאובבים (35 דקות נסיעה) לצפיה וצילומים בשקיעה. בשעה היעודה אנחנו פוגשים בנהג וברכב החדשים שלנו שהגיעו עכשיו בנסיעה מיוחדת אלינו מטאנה והם ילוו אותנו עד סוף הטיול. כמחצית הדרך לבאובבים סלולה וכשמגיעים למקום כבר נמצאים שם כ-30 ג'יפים של תיירים. השדרה נראית יפה וילדים מקומיים מביאים אלינו לטאות גדולות כדי שנחזיק אותן, נצטלם ונשלם. אנחנו מוותרים הפעם (כבר החזקנו וצילמנו לפני שלושה ימים כשעברנו במקום). התיירים מפוזרים בכל השטח ומתמקמים לעמדות צילום מול השמש. עם תחילת השקיעה אנחנו מבינים את הסיבה – מחזה נהדר של עצי הבאובב בשקיעה שמצטלם מדהים. אני מצלם עשרות של תמונות ופשוט נהנה מכל תמונה. לאחר כחצי שעה וצילומים רבים מאוד השמש שוקעת וכולנו מתקפלים ונוסעים חזרה למלון בעיר לארוחת ערב (נכנסנו למסעדה שהמדריך המליץ עליה ואכן האוכל היה מצוין). סביב המלון שממוקם על קו החוף נמצאים מסעדות וחנויות קטנות לממכר מזכרות. המחירים לבאובב מעץ הם שליש מהמחיר שמבקשים בתור מחיר התחלה בשדרת הבאובב.

b4b8c759c608f968c19568eaab56c5e2.JPG?l=6

מתארגנים למסלול הנסיעה הארוך המתוכנן למחרת מזרחה עד ANTSIRABE– כ-550 ק"מ ב-9 שעות כולל עצירה לארוחת צהריים וללא שום יעד ביקור בדרך.

9. יום ד' 4-10

יציאה מהמלון לאחר ארוחת בוקר בשעה 07:40. נסיעה מזרחה ל ANTSIRABE. הטמפרטורה סביב 35 מעלות. רק לקראת הצהריים מתחילים לטפס להרים ואז הטמפרטורה יורדת עד שבסיום היא 16 מעלות. הנסיעה אורכת בפועל 10 וחצי שעות כולל עצירה לארוחת צהריים של כחצי שעה וכמה עצירות קצרות של כמה דקות להתפנות ולהתמתחות. לאורך כל הדרך עוברים בעשרות עיירות וכפרים אבל אין שום דבר מיוחד לראות. הנסיעה היא על כביש יחסית טוב למעט מספר קטעים בהם הכביש משובש.

10. יום ה' 5-10

יצאנו מהמלון ב- ANTSIRABE בשעה 08:30 לסיור בחנות מפעל ביתי לרקמה וליצור מוצרים מקרני זבו וגם בית מלאכה לייצור מיניאטורות של אופניים, ריקשות ומכוניות מחומרים ממוחזרים שונים ומשונים. המחירים במקום הם של תיירים ולא קשורים למחירי מדגסקר ולמשכורת שהעובדים במקום מקבלים וניתן להתמקח קצת על המחירים. אנחנו ממשיכים לאיזור מבנה תחנת הרכבת מהתקופה הצרפתית ועולים על שתי ריקשות שמובלות ע"י שני בחורים. לאחר מכן 45 דקות בריקשה ברחבי העיר ובשוק אנחנו נכנסים לביקור בחנות/מפעל ביתי לעיבוד אבנים שהמחירים שלהם גבוהים מאוד (הכל כמובן יחסית למדגסקר)= סה"כ הסיור בעיר שעתיים וחצי.

c903534a8f7046819e0a30c0939d2cde.JPG?l=6

1ec299cf02af0500ae8a00e5a9ed1d70.JPG?l=6

בשעה 11:00 מתחילים לצאת מהעיר הגדולה דרומה על כביש 7NR במזג אויר מעונן וטמפרטורה נעימה של כ-15 מעלות ומקווים שהטמפ' תישאר כך. בדרך יורד טפטוף גשם קליל.

הדרך מתפתלת בין ההרים בנוף ירוק יפה ועוברת ליד נהרות ונחלים רבים. לכל אורך הדרך עוברים ליד שדות אורז קטנים ומטופחים ונקודות ליצור לבנים אדומות שרואים כמוהן בכל רחבי מדגסקר. לאורך הכבישים מייצרים מטיט לבנים ומניחים אותן כך שנוצרים מבנים שבתוכם מניחים חומרי בעירה ויוצרים מעין תנור בו נותנים ללבנים מספר ימים להישרף עד שהן מתקשות.

e7a8c3c1b228a8ca22c0a2b48bb00040.JPG?l=6

לאחר נסיעה של שעתיים הגענו לעיר Ambositra בה מתחיל האיזור של שבט בטסילאו שמתמחה בעבודות עץ. נכנסנו למלון מסעדה שמצופים בעץ מגולף מאוד יפה ובחצר הופיעה מידי כמה דקות קבוצת מקומיים בריקוד, שירה ונגינה. יוצאים מהמסעדה ונוסעים כמה דקות לרחוב בתי המלאכה וחנויות המכירה של עבודות עץ. ניתן לראות את הפועלים האומנים ואת היצירות שלהם ובחנויות שלל עבודות עץ עדינות.

d90df0ed5567869186b245c064979498.JPG?l=6

ממשיכים דרומה (14:30) לפארק יער הגשם Ranomafana. מזג האויר נהיה גשום יותר ויותר. ברור לנו שלא ניתן לבצע את סיור הלילה המתוכנן ותוך כדי נסיעה מתאמים עם המדריך המקומי דחיה של הסיור למחר בערב.

11. יום ו' 6-10

יצאנו מהמלון בשעה 07:15 לכיוון הכניסה לפארק ראנומארפאנה. הגשם הקל מאתמול ממשיך לרדת ללא הפסקה ואנחנו מצוידים בחליפות גשם ובזוג מקלות הליכה. הפארק גבוה מהישוב והמלון בכ-500 מטר. שבילי הפארק בוציים מאוד ואנחנו שמחים שנעלנו את נעלי ההרים הגבוהות.

נפגשים עם המדריך של הפארק ancea שמבקש מאיתנו שנצרף אלינו לחלק מהסיור עוד שתי נערות יפניות. מיד בתחילת הפארק חוצים גשר מעל הנהר שעובר בפארק ובהמשכו עובר למרגלות המלון שלנו.

6a58a48e92f2dc0cf06097943f06bb4d.JPG?l=6

הסיור עורך 4.5 שעות והנערות פורשות אחרי 2.5 שעות. רוב בעלי החיים מסתתרים מהגשם, אבל המדריך (באמצעות מדריכה נוספת שמסתובבת במקום ומומחית לאיתור הלמורים) מאתרים את הלמורים ואנחנו פוגשים אותם בכארבעה אתרים. קשה לראות אותם בבירור ועוד יותר קשה לצלם (מעונן, גשם, יער סבוך). בין לבין, המדריך מאתר פרחי אורכידאה, לטאות ועכבישים ומספר ציפורים. לאחר הפרידה מהנערות אנחנו ממשיכים לבד עם המדריך בהליכה נינוחה בין הטיפות ומאתרים פרפרים, מקלונים ולטאות ולבסוף גם מספר צפרדעים.

b82b577939be6d46cd9cfd66c408492f.JPG?l=6

a9fa262db38da4f11ee09213673d422e.JPG?l=6

לאחר הסיור וארוחת צהריים בכפר הסמוך ראנומארפאנה, הסתובבנו קצת בכפר הקטן וליד בריכת השחיה שמימיה נובעים כנראה ממעיינות חמים (מחליפים את המים פעם בשבוע). האיזור הררי וירוק ומאוד יפה. לאחר מנוחת צהריים במלון ועם רדת החשיכה נסענו שוב לכניסה של הפארק לסיור לילה. כיום לא מאפשרים לסייר בלילה בפארק עצמו (כדי לא להפריע לחיות) והסיור נערך לאורך הכביש הסמוך (צריך להיזהר מאוד מהמכוניות בכביש). כמות המטיילים שכבר נמצאת במקום היא גדולה מאוד ולא נעים לסייר. המדריך מורח על אחד העצים בננה כדי שהיא תמשוך את למור העכבר הלילי. אנחנו אכן מצליחים לראות מספר למורי עכבר למספר רגעים וממתינים שהמטיילים יתקדמו ואז מצליחים למצוא כמה לטאות יפות בתוך הסבך. מכיוון שלא מצליחים ליהנות מהסיור אנחנו מקצרים וחוזרים למלון.

12. יום ש' 7-10

לאחר מספר ימים שאשתי סובלת מקלקול קיבה קל גם אני הצטרפתי אליה הבוקר. אנחנו יוצאים לדרך לכיוון פארק Isalo. הטמפ' בראנומארפאנה 12 מעלות בגובה 500 מטר. בתחילת הדרך אנחנו מטפסים לגובה 1,000 מטר והטמפ' יורדת ל 10 מעלות ולפי התחזית ב-Isalo הטמפ' בצהריים היא קרוב ל-40 מעלות.

לאחר שעתיים נסיעה מגיעים לעירFiamarantsoa ופוגשים מסעדה מסודרת לשתיית אספרסו ובית מרקחת להצטיידות של כדורי אימודיום נוספים ליתר ביטחון.

e25059d2a8cad4358ba80716824c62d2.JPG?l=6

בעיירה של שבט האנטימורו אנחנו מבקרים בבתי מלאכה ליצור משי ונייר (דומה לפפירוס) ונחשפים לתהליך היצור הפשוט והבסיסי וכמובן שהכל ידני וכמעט ללא מכשירי עזר. בשעה 12:00 מגיעים לפארק Anja בבעלות וניהול תושבי המקום. אנחנו לוקחים סיור של שעה (מספיק בהחלט). מתלווים אלינו כרגיל מדריך מקומי להסברים ומדריך שמתמחה באיתור בעלי החיים. מדובר ביער קטן ובו כמות רבה של למורי זנב הטבעות וכן לטאות על העצים. פגשנו גם מספר פרטים של נחש בצבע כתום.

015a6ef09164d4e0ee06ef25ee60a885.JPG?l=6

1c843049443100ae582c340d196c439b.JPG?l=6

4be31d6dc5daa931e469facecb8e5bfc.JPG?l=6

מכאן ממשיכים לפארקIsalo מרחק של כ-230 ק"מ ו-3.5 שעות נסיעה.

תחילת הדרך מתפתלת עדיין בין ההרים בגובה כ-1,000 מטר. ככל שמתקדמים, האיזור נעשה יבש יותר ויותר. החלק האחרון של הנסיעה הוא ברמה יבשה שכולו עשבייה והמקומיים מבעירים אותו כעת לקראת העונה הגשומה כדי שיצמח עשב רענן ל-זבו. הטמפ' עדיין סבירה, 24 מעלות. הכביש ברמה איכותית יותר וישר כך שנוסעים בו במהירות של מעל 100 קמ"ש.

743e3030328ae1ac622858c68cbb6dee.JPG?l=6

בשעה 16:20 אנחנו מגיעים לאיזור המלון ומחליטים לנסוע ישר לתצפית על השקיעה במרחק 15 דקות נסיעה. ממתינים לשקיעה היפה הנראית מבעד לחלון טבעי בסלע (למרות שהמקום לא מיוחד ביותר) וחוזרים למלון.

13. יום א' 8-10

נפגשים עם המדריך המקומי בכפר הסמוך בשעה 07:15 ויוצאים לנקודת תחילת המסלול הארוך והמקיף (6 שעות) בפארק ISALO (המסלול הקצר של 4 שעות מתחיל ומסתיים באותה נקודה, מגיע לבריכות וחוזר באותה דרך). תחילת הדרך בעליה מתונה של כ-80 מטר (עד לרום של כ-850 מטר) שבסיומה מגיעים לרמה שעל הרכס.

5efb769aab375072a042e6434fd5b996.JPG?l=6

העליה כולל ההליכה על הרמה אורכת כשעתיים (הליכה פשוטה וקלה) ואנחנו נחשפים לתצפיות יפות ולמספר בע"ח – נחש, לטאה ומקלון ענק ומיוחד במינו וכן למספר ציפורים. מזג האויר חם ודומה בתקופה היבשה לתנאי מדבר. אנחנו מגיעים לתצפית על קניון ורואים שביל שיורד למטה. הקניון שאנחנו רואים למטה ירוק.

לאחר ירידה הדורשת קצת מאמץ (הרוב במדרגות טבעיות או חצובות בסלע) של כשעה מגיעים לתחתית הקניון. המקום מיוער וירוק (דומה לנווה מדבר ולאיזורי הנחלים הזורמים במדבר יהודה) וליד החניון הקטן שבמקום מסתובבים למורים מסוג זנב טבעות.

d8e48156938123dae30ffcd018e105a7.JPG?l=6

הנקבות נושאות עליהן את הצאצאים הקטנים (לשתיים יש תאומים). הלמורים לא חוששים מאיתנו אבל לא מתקרבים יותר מידי. ממשיכים במעלה הקניון בסבך עצים ושיחים ותוך חציית הנחל הזורם כשמקירות הקניון יורדים זרזיפי ופלגי מים. המקום יפה ומהווה מפלט נעים מהחום השורר ברמה ממנה הגענו. לאחר כחצי שעה מגיעים למספר בריכות מים ואנחנו מתמקמים באחרונה והגדולה שבהם שמוזנת ממפל מים יפה. הבריכה גדולה מאוד והמים קרים מאוד, צלולים ונקיים. מבלים במקום כשעה תוך מספר כניסות למים וקצת שחיה וחוזרים לכיוון היציאה מהפארק.

82bfcf7ebc834c48573c1da1b2c713e2.JPG?l=6

בדרך פוגשים: ציפורים, פרפרים, עכביש צבעוני ענק ועוד מספר בעלי חיים קטנים שלא הצלחנו להגדיר.

6d99311a877280e154cd323119f17d06.JPG?l=6

לאחר 6 שעות חזרנו לרכב שנמצא בחניון הסיום של המסלול. חזרנו למלון ונשאר לנו חצי יום של נופש במקום כולל שחיה בבריכה.

2f5f42a6d3f96595314eb0a0af28e507.jpg?l=6

14. יום ב' 9-10

יצאנו ב- 08:00 לכיוון טוליאר מרחק כ-240 ק"מ ו-4 שעות נסיעה. בדרך חוצים מספר נהרות בהם ניתן למצוא אבני חן(ספיר) ולעיתים גם קצת זהב. ניתן לראות את בני המקום מחפשים בנהר ואוספים אבנים כדי למצוא את האבנים היקרות. בהמשך עוברים ליד כפר קטן שתושביו מייצרים אלכוהול מקנה סוכר ומשקה אלכוהול עם תמרין בטכניקה מקומית.

e1c7fb2f784aa0759f921a6d9ab40eac.JPG?l=6

אנחנו עוצרים בהמשך ליד ג'יפ בצד הדרך עם בעיה טכנית וכולם (מספר ג'יפים) מסייעים בתיקון. כל הנהגים מבינים קצת במכונאות. זה מחייב, מכיוון שהמרחקים עצומים ורק בערים יש כנראה מוסכים.

עוברים את עיר החוף טוליאר בדרך לעיירה Ifaty, מרחק של 45 דקות נסיעה צפונה, שם נמצא המלון שלנו (עוצרים בעיר לארוחת צהריים קלה).

המלון נמצא על קו החוף עם בריכה יפה וגדולה שנמצאת על רקע נוף יפה של החוף (במיוחד בשקיעה). בעלת המקום היא צרפתיה נחמדה ילידת מדגסקר והתחזוקה של המקום נראית בהתאם – טובה. היא טוענת שאנחנו הישראלים הראשונים שמתארחים במקום.

לאחר סיור קצר על החוף נוסעים כ-15 דקות לפארק העצים הדוקרניים והבאובבים (Baobab Forest). כאן נמצא סוג אחר של באובב (נמוך) מאלו שפגשנו ליד מורונדובה. אנחנו חולפים על פני עצים מסוגים שונים (כולל עץ הבאלזה) ותופעות שונות של עץ הבאובב וכמובן ליד העצים הדוקרניים המיוחדים לפארק. במשך סיור של שעה, עוזר המדריך מוצא המון בעלי חיים מיוחדים: לטאות, זיקיות, עקרב, עכבישים ענקיים, קיפוד קטן ועוד, פשוט גן חיות שלם לבע"ח קטנים.

b03c0ff30acd0d41a0aa9fc3c87bba2a.JPG?l=6

ddcacbf5df353a78d86c2478010d1f5b.JPG?l=6

בדרך חזרה מהפארק אנחנו מטיילים קצת בעיירה הסמוכה בשוק המקומי על הכביש הראשי (כמו בכל הישובים כאן) ורואים נחשים לאכילה, דוכן למכירת דגים, דיונונים ועוד דוכנים מיוחדים.

bb6dee26aa8132a6b36d93e082363444.JPG?l=6

מגיעים למלון לתצפית יפה על השקיעה.

5a94435253a384f5067cfd365cfd419f.JPG?l=6

15. יום ג' 10-10

מקבלים את ההצעה של בעלת המלון ומחליטים לצאת לשייט בסירה מקומית לאיזור ריף האלמוגים הסמוך ולשחות ולצפות בדגים עם שנורקלים. בשעה 07:30 יורדים לחוף שם מחכים לנו שני נערים מקומיים עם הסירה. כרגיל, הם לא מבינים מילה באנגלית ואנחנו לא מבינים כלום מהצרפתית שלהם ורק מקווים שהכל יסתדר. בהתאם לסיכום נותנים להם 40 אלף אריארי ועולים לסירת מפרש בסגנון המקומי של הדייגים.

לאחר כ-45 דקות של חתירה, מתקרבים לריף שמרוחק למדי מהחוף בלב ים והם מסמנים לנו שניתן כאן לצלול – אנחנו קופצים למים ומנסים למצוא את הסיבה שירדנו למים – רואים אלמוגים אפורים ולא דג אחד לרפואה. אחרי 5 דקות אני מבין שזה לא מה שביקשנו ואנחנו חוזרים ועולים לסירה. לאחר דיון בשתי השפות כולל סימונים, מתחילים להבין שאם נרצה לראות דגים צריך לשוט צפונה יותר לאיזור השמורה וזה יעלה עוד 10 אלפים (למה לא נאמר מלכתחילה?).

1b3b5364205d2e8ac3210f57d00c163a.JPG?l=6

לאחר כ-25 דקות נוספות של שיט מגיעים למקום שיש בו עוד כמה סירות עם תיירים ואנחנו קופצים למים לאחר שרואים כבר מהסירה שיש אלמוגים חיים. הפעם אנחנו שוחים כחצי שעה מעל האלמוגים ובין הדגים הצבעוניים (לא בכמויות, אבל בהחלט נחמד). היום זה יום חופשי לנופש ולאחר שחוזרים מהשיט נכנסים לבריכה ואח"כ למנוחת צהריים.

אחה"צ אנחנו יורדים לחוף והולכים רגלית צפונה לכפר הסמוך (מרחק כשני ק"מ). בדרך פוגשים ילדים ונערים שמנסים בחיוך למכור לנו שטויות וצדפות. החוף מלא בסרטנים קטנים שרצים אצים למחילות שלהם ובקונכיות מסוגים שונים כולל גדולות מאוד. כפר הדייגים שוכן ממש על קו המים ולמרות הפשטות והדלות של בתי הקש, כולם מחייכים, מברכים לשלום ונראה שמזון בסיסי לא חסר להם.

עם החזרה למלון, אנחנו נכנסים לרחצה בבריכה ברקע השקיעה. לאחר ארוחת הערב נמסר לנו שהמארגן הודיע שהטיסה למחרת בחזרה לטאנה הוקדמה לשעות הבוקר.

16. יום ד' 11-10

ניגשים מוקדם לארוחת הבוקר וממתינים לרכב שיגיע לאסוף אותנו לשדה התעופה (המדריך הקבוע עזב אותנו לפני יומיים והבנו שהוא צריך לפגוש אותנו שוב, אבל הוא כנראה כבר חזר עצמאית לעיר הבירה וזאת ללא עדכון שלנו – "העונש" שלו היה שהפסיד את הטיפ שהתכוונו לתת לו). באיחור מסוים מגיע ג'יפ עם נהג ואנחנו נוסעים לשדה התעופה במרחק של כ- 40 דקות נסיעה והפעם צריכים להתארגן ולעלות לטיסה ללא סיוע של המדריך. התהליך קצר למדי ולא מסובך. הטיסה כרגיל אינה ישירה אלא עם נחיתת ביניים בפורט דופין שבדרום האי. בנחיתה בטאנה בשעות הצהריים ממתינה לנו מדריכה מהחברה עם רכב ונהג ואנחנו יוצאים למלון שבמרכז העיר ולאחר מנוחה קצרה נפגשים שוב ויוצאים לסיור בעיר (גבעת הארמון השרוף והמבנים שבאיזור והליכה קצרה מסביב). חוזרים למלון ועדיין מוקדם, אז יוצאים עצמאית לסיור בסביבת המלון כולל כניסה למסעדה שראינו בה לראשונה גלידה. החזרה למלון היא בטפטוף גשם שנמשך כל הלילה.

5201c6d268652150aa19127c750c7a5c.JPG?l=6

17. יום ה' 12-10

יום אחרון במדגסקר. בשעה 08:00 לאחר ארוחת הבוקר במלון אנחנו יורדים עם כל הציוד ופוגשים במדריך מהחברה עם נהג ורכב ויוצאים להמשך סיור בעיר עד לטיסה. המדריך דובר אנגלית טובה מאוד, נחמד ובעל ידע רב על המקום, אותו הוא מנדב ברצון רב. אנחנו נוסעים לגבעות הצפוניות של העיר לבירה המלכותית וארמון עץ של שושלת המלוכה ששלטה באי עד הכיבוש הצרפתי בסוף המאה ה-19. כמעט ואין תיירים במקום והנוף יפה מאוד. המבנים שנשארו, נחמדים והסיפור שמאחוריהם משלים את המידע על 300 השנים האחרונות של מדגסקר תחת ההשפעה האנגלית והשלטון הצרפתי.

לאחר סיור של כשעתיים אנחנו עוצרים בדרך לשדה התעופה באתר מסודר של דוכנים (כ- 200 דוכנים) שמיועד למכירת מזכרות לתיירים. הכסף המקומי שנשאר לנו מועט ורוב המזכרות חוזרות על עצמן כך שיוצאים רק עם בקבוקון של תמצית וניל אמיתית ושקית מקלות קינמון. מכאן הדרך לשדה התעופה קצרה.

18. יום ו' 13-10

מכיוון שטיילנו לפני שנה באתיופיה בבוקר, החלטנו להשלים סיור קצר במספר אתרים באדיס. במלון המרנו קצת דולרים למטבע המקומי, ביר. לאחר ארוחת בוקר, הזמינו לנו מהמלון מונית שתלווה אותנו עד הצהריים. נסענו לסיור בשוק מרקאטו הענק ואח"כ למוזיאון Ethnological, בדרך חזרה למלון עצרנו לשתות אספרסו בקפה MAKATO ורכשנו גם שקיות פולי קפה ערביקה.

מהמלון קיבלנו הסעה לשדה התעופה (הכלולה בשירות המלון).

מעבר ושהות באדיס אבבה:

הטיסה לאדיס אבבה-אתיופיה אורכת כ- 4 שעות ורבע ושם ממתין לנו רכב עם נהג של המלון. (את המלון הזמנו מהארץ והתברר שזו היתה טעות, מכיוון שבכל טיסה של אתיופיאן אייר בה יש הפסקה המאלצת לינה באדיס, החברה מספקת מלון והסעה אליו חינם). היתרון במלון שהזמנו הוא בקרבה שלו לשדה התעופה (7 דקות נסיעה לעומת המלון של חברת הטיסה שנמצא בקצה המרוחק של אדיס במרחק של כשעה נסיעה).

בכל מעבר באדיס, הדורש שהות של לילה במקום, חברת אתיופיאן אייר דואגת על חשבונה למלון והסעה הלוך ושוב משדה התעופה.

לפני העליה לטיסה, בשדה התעופה (במקרה שלנו בטאנה), נציגת החברה נותנת שובר (ואוצ'ר) הכולל את שם המלון המארח. אנחנו מתארגנים מראש לחפצים הנדרשים לשהיה הקצרה באדיס מכיוון שהמזוודות שהועלו לבטן המטוס נשארות בשדה התעופה.

בנחיתה באדיס יש לפנות לטרמינל 2 ולפני הירידה במדרגות לאולם משטרת הגבולות יש לפנות לדלפק של החברה מצד שמאל למדרגות ולקבל אישור לפטור מויזה (לאחר הצגת כרטיסי הטיסה והשובר שקיבלנו למלון ולוודא שכל נוסע מקבל בנפרד פתקית לפטור מהויזה).

לאחר מכן יורדים במדרגות לאולם, שם נציג משרד הבריאות מבקש לראות אישור לחיסון נגד קדחת צהובה (פנקס החיסונים). ניגשים לדלפק של משטרת הגבולות ומגישים לשוטר את הדרכונים, הכרטיסים, השובר ופתקית הפטור מויזה. לאחר בדיקה קצרה, צילום במצלמה והחתמת הדרכון ניתן לצאת משדה התעופה, שם, בחניון הרכבים ממתינים רכבי השירות לבתי המלון.

250e9971222096c70773aefe68a819ea.JPG?l=6

14b269d55756e3d309617e3e17090581.JPG?l=6

eb0526ebf656e415f74dffb92fccdf06.JPG?l=6

de74b1065f40611c71db8218eb0a311b.JPG?l=6

0c92fa6342178af7d7cf90bed6f8b3ab.JPG?l=6

a595546e75fb5662d45ea290fe8de376.JPG?l=6

e628bb6470c6ff298668ee12e99cc085.jpg?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של yarontamir?

הפוסט הבא ›
18 ימים בנמיביה ורצועת הקפריבי - מדבר, דיונות, ספארי ומפלים - 1 - מבוא והכנות
18 ימים בנמיביה ורצועת הקפריבי - מדבר, דיונות, ספארי ומפלים - 1 - מבוא והכנות
מתוך הבלוג של yarontamir
26-05-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של yarontamir »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×