אספרגוס, מלפפון חמוץ ובירה - מוזיאוני אוכל בגרמניה ששווים טעימה

גרמניה מתהדרת בשלל מוזיאוני אוכל ואין זה פלא. המטבח הגרמני השתנה בהדרגה לאורך השנים וספג השפעות קולינריות מרחבי העולם. בברלין תוכלו לבקר במוזיאון הסוכר או במוזיאון הנקניקיות, בצפון גרמניה תוכלו להתרשם ממוזיאון האספרגוס האירופאי ובהמבורג תוכלו לשוטט במוזיאון התבלינים - היחיד מסוגו בעולם. הצטרפו למסע טעים במיוחד בגרמניה, המסתיים איך לא, עם קינוח מתוק.
יונית אבני
|
תמונה ראשית עבור: אספרגוס, מלפפון חמוץ ובירה - מוזיאוני אוכל בגרמניה ששווים טעימה
© איתמר ברק

מי שמבקר כיום בברלין, מתקשה להאמין כי פארק טירגארטן (Gror Tiergarten) שימש כשדה חקלאי ענק, בו גודלו ירקות לאחר מלחמת העולם השנייה. בגן החיות המקסים של העיר התיישב הצבא האדום, כדי להגן על החיות, שלא יאכלו את התוצרת החקלאית. תושבי העיר קיבלו תלושי מזון כמו בתקופת הצנע שלנו. בשנת 1948 איימו הסובייטים לסגור את העיר והאמריקאים פשוט המטירו אוכל ממסוקים ומטוסים, מה שנקרא "מבצע הצימוקים". המטבח הגרמני בתקופה של אחרי המלחמה השתנה בהדרגה, בהתאם לאזור ההשפעה, כאשר הצד המזרחי של גרמניה הושפע משמעותית מהונגריה והמטבח הסובייטי, בעוד שהצד המערבי של גרמניה ספג יותר השפעות ממהגרים איטלקים ותורכים, שהחדירו את המטבח שלהם אל המטבח המקומי. לאחר כל שנות המצוקה הכלכלית מחד, המלחמות מאידך והחשיבות שהגרמנים ייחסו לאוכל, ייתכן כי לא מפתיע כלל לראות את כמות מוזיאוני האוכל ומוצריו בגרמניה.

הבסיס של הבסיס - מוזיאוני לחם

נתחיל במוזיאון המוקדש לאוכל שתמיד צריך שיהיה בכל ארוחה - לחם. מוזיאון הלחם האירופאי (Europsches Brotmuseum e.V. Ebergzen). נמצא במסלול "דרך האגדות" בנפת סקסוניה התחתית. מדובר במעין מוזיאון פתוח - כפר שמשחזר את כל תהליך ייצור הלחם, מזה 5,500 שנה, החל משלב החיטה ועד שלב האפייה. די דידקטי, מתאים מאוד לילדים. אגב, המאפייה שנמצאת ביציאה מהמוזיאון יוצאת מהכלל.


אם אתם נמצאים במרכז העיר העתיקה אוּלם (Ulm) במדינת באדן-וירטמברג, ששווה ביקור בכל מקרה, היכנסו למוזיאון תרבות הלחם (Museum-Brotkultur), שממוקם קרוב לקתדרלה ולרובע הדייגים. המוזיאון נמצא במבנה היסטורי ששימש כמחסן ואנשי המוזיאון טוענים, שזהו מוזיאון הלחם הראשון בעולם. בתצוגה ניתן לראות את תהליך הכנת הלחם על ידי בובות שעווה וגם יצירות אמנות שנעשה בהם שימוש בלחם. המוזיאון ידידותי לילדים ואפשר לשלב כאן ביקור עם בילוי בפארק לגו-לנד בגונצבורג.




ולמנה העיקרית - מוזיאוני בשר

מוזיאון הבשר הגרמני (Deutschen Fleischermuseum) מתעד את תולדות מקצוע הקצבות, את הטכניקות השונות לחיתוך ושימור בשר, מציג שלטי גילדות קצבים מימי הביניים ועוד. המידע מוצג בצורה ידידותית למבקר ו...בגרמנית, עם הרבה גאווה מקומית על היותו המוזיאון הראשון בגרמניה לתחום זה. למען האמת, מדובר בשגעון פרטי של איש אחד - קצב, אלא מה? המוזיאון ממוקם דרומית לשטוטגרט ואפשר לשלב אותו עם ביקור בעיר, שיטוט במוזיאוני המכוניות או במסגרת נסיעה אל או מהיער השחור.


לפעמים לא ממש מתחשק לאכול ארוחה שלמה, רק לחטוף משהו על הדרך. אוהבים נקניקיות? מוזיאון הנקניקיות (Currywurst Museum) נמצא בברלין בקרבת צ'ק פוינט צ'רלי, אתר שכולם מבקרים בו בכל מקרה. מדובר במוזיאון חוויתי לחלוטין, המאפשר למבקרים בו למידה עצמאית על תולדות הנקניקייה הגרמנית המפורסמת. למען האמת, שתי נשים אוחזות בטלית, האחת, גברת לנה ברוקר מהמבורג, שהתאהבה בחייל אמריקאי בסוף מלחמת העולם השנייה והחלה להאכיל אותו ואת חבריו בצד האחורי של השוק. השנייה, אולי יותר מדויק, גברת הרטה הויאר מברלין, אשר לאחר שהאמריקאים הפסיקו להצניח מוצרי מזון (פצצות הצימוקים), בתום הפרדת העיר למזרח ומערב, התושבים במערב העיר החלו ממש לסבול מרעב והיא לקחה שאריות מפה ומשם ויצרה את הנקניקיות, עם הרבה רוטב קארי. כל ההסברים באנגלית והמיצגים חווייתיים ומתאימים מאוד גם לילדים. המוזיאון עצמו חמוד, משעשע, אקטיבי מאוד, כאשר מיכלי הקטשופ הם למעשה אוזניות והמבקרים הופכים למוכרים בדוכן נקניקיות וצ'יפס.


התוספות בצד - מוזיאוני תפו"א ואספרגוס

ליד הבשר יש תמיד פחמימות - אז מה דעתכם על תפוחי אדמה? בשולי מינכן, לגמרי מחוץ למרכז העיר, נמצא מוזיאון תפוחי האדמה (Kartoffelmuseum). במוזיאון זה ניתן לראות את כל תולדותיו של תפוח האדמה: מפרו הרחוקה, הגירתו לאירופה, הקושי להחדיר אותו כמאכל לאוכלוסייה ועוד. בנוסף, ניתן לראות ציורים הקשורים לתפוחי אדמה, יצירות פיסול בתפוחי אדמה ואפילו אילן היוחסין של תפוח אדמה בן זמננו.


מוזיאון האספרגוס האירופאי (Schrobenhausen) ממוקם בצפון גרמניה - בסקסוניה התחתית. מלבד מוזיאון, ישנו מסלול תיירותי מוכר כמו הדרך הרומנטית או דרך הזכוכית, שנקרא דרך האספרגוס (Niedershsische Spargelstrase). לא פלא שהדרך מתפתלת דווקא באזור בו מגדלים את הירק האיכותי הזה, באזור ברמן, לונברג. המסלול הוא לאורך 750 ק"מ ומחבר בין מסלולי התיירות המקובלים של Leburg Heath ,Hanover ועד Oldenburg Msterland. האזור אפשרי לחיבור עם טיול בדרך האגדות ואזור היידה. אגב, ב-20 השנים האחרונות נולדה עוד "דרך אספרגוס" באזור באדן באדן וצפונה. שימו לב, כי את מיטב טיולי האספרגוס לחובביו כדאי לעשות בעונה הנכונה - בין אפריל ליוני. אתר אינטרנט: museen-schrobenhausen.byseum.dem.

על טעם ועל ריח - מוזיאוני חמוצים, תבלינים ושאר ירקות

צריך קצת לתבל את הארוחה, אולי עם מלפפונים חמוצים? מי שראה את הסרט "להתראות לנין" זכה לראות את האימא משתוקקת למלפפונים החמוצים, אותם היא מכירה מהעבר והחיפוש של הצעיר אחרי המלפפונים החמוצים, שכבר פסו מהעולם ומחנויות המכולת. בסוף הצעיר מצא מלפפונים והמשיך עבור האם את ההתרפקות על העבר. מוזיאון המלפפונים החמוצים (Bauernhaus und gurken Museum) נמצא כשעה מברלין, בלב אזור שפריי וולאד, בו אפשר לשוט בסירות באופן עצמאי או עם מדריך. בין העיירות הקטנות נמצא כפר קסום, אליו ניתן להגיע בשייט או ברגל מלובנאו. בכפר זה (שלושה וחצי בתים ותעלה) נמצא מוזיאון המתעד את תולדות תעשיית המלפפונים החמוצים. התעשייה, שהחלה במאה ה-9, עם הגעת השבטים הסורביים, אבל תפסה תאוצה על ידי מהגרים הולנדים במאה ה-17, שהיו פשוט רעבים בעונת החורף. הם שימרו את המלפפונים מהקיץ במים של התעלות, עם קצת מלח ותבלינים. כיום, 20 סוגים של מלפפונים חמוצים מיוצרים כאן. כתובת: An der Dolzke 6 03222 Lehde.

לא רק מלפפונים חמוצים מתבלים ארוחה, אלא גם תבלינים וקודם כל מלח - שנקרא בזמנו ה"זהב הלבן" וכך היה גם מחירו, ממש כמו זהב. מוזיאון המלח הגרמני (Deutsche Salzmuseum) ממוקם בעיר לינבורג (Leburg), בחבל היידה, במקום בו היה מכרה מלח מקומי, אשר נסגר בשנת 1980. המוזיאון מבוסס על תעשיית המלח שהייתה כאן - כל הצדדים התעשייתיים של יצור המלח, מידע על המלח באופן כללי, המלח במאה ה-19, המאה ה-20 וכן תעשיית המלח בימי הביניים ואף קודם לכן. בתקופת הקיץ אפשר לראות הדגמה של ייצור המלח בבקתה, בדיוק כמו שהיו מכינים בימי הביניים. יש צורך להזמין מראש את הסיור. הסיור מלווה במדריכים הלבושים ממש כמו פעם וניתן לחזות בהדגמות על סירי מלח המתבשלים על אש פתוחה. כל ההסברים הם לרוב בגרמנית, אבל המדריכים ברובם מאוד ידידותיים ועם רצון להעניק ידע בכל שפה (הרבה מאוד ידע) על תעשיית המלח בברית ערי ההנזה, המסחר, דרך המלח וכדומה.


מלח בלבד לא יספיק לתבל את האוכל, צריך עוד מספר תבלינים ואחד המוזיאונים המוקדשים לתבלינים בגרמניה נמצא בהמבורג. ניתן לשלב את הביקור במוזיאון התבלינים (Gewzmuseum) עם מוזיאון ארץ הפלאות המיניאטורית, המקסים של המבורג, במחסן של פעם ליד הנמל. לא פלא שהמבורג, בהיותה עיר סחר ימי ענק, הביאה אליה אין ספור אוניות עם מוצרים מהמזרח הרחוק. אחד המוצרים המבוקשים ביותר היו תבלינים. מוזיאון התבלינים הוא לא גדול כל כך ולא כדאי להגיע אליו במיוחד, אבל אם נמצאים בסביבה, זהו המוזיאון היחיד מסוגו בעולם.


מתחילים לתסוס - מוזיאון הבירה ואוקטוברפסט

המשקה המזוהה ביותר עם גרמניה אינו הקפה, אלא הבירה כמובן. לא מפתיע כי במינכן, מעבר לחגיגות האוקטוברפסט הרועשות ביותר בגרמניה, קיים גם מוזיאון לטובת האוקטוברפסט והוא נקרא מוזיאון הבירה ואוקטוברפסט (Bier-und-Oktoberfestmuseum), כי אלו אינם ברי הפרדה. המוזיאון סוקר את תולדות הבירה מימי המצרים הקדומים, דרך המנזרים הבווארים ועד המבשלות הכי מודרניות. חלק אחר, לא פחות מרתק של המוזיאון, מתעד את תולדות חגיגות האוקטוברפסט, מקורן והפולקלור שלהן. הביקור במוזיאון מתאים לשילוב עם ביקור במינכן, בתנאי שלא מגיעים לחגיגות עצמן. כמובן שניתן לסיים את הביקור בשתיית בירה בפאב של המוזיאון. פתוח כל יום, חוץ משני ורק מ-13:00 בצהריים - בבוקר השיכורים ישנים.


קצר, ארוך, הפוך - מוזיאון ובית קפה ותיק

בית הקפה הערבי של מר באום (Zum Arabishchen Coffer Baum) הוא, ככל הנראה, בית הקפה העתיק ביותר בגרמניה (מהמאה ה-16), אם כי יש מריבות עם בית קפה נוסף ברגנסבורג, בשאלת מי ותיק יותר. בקומה הראשונה קיימת מסעדה, בקומה השנייה בית קפה ובשלישית מוזיאון הקפה. כאן תוכלו לראות את כל מה שרציתם לדעת על קפה, להציץ על ספלי קפה מאחורי ארונות זכוכית ולחזות בטקסי שתיית קפה עם בובות שעווה (כ-500 מוצגים). ביקור במוזיאון מתאים לסיור בעיר לייפציג והמוזיאון ממוקם קרוב לכיכר מרקט המרכזית. כתובת: Kleine Fleischergasse 4, 04109 Leipzig, Germany.

מוזיאון הכנת קפה והטכניקה של הכנת הקפה (Museum f Kaffeetechnik) נמצא באזור הריין, קרוב לגבול הולנד (נמייכן) ואפשרי לשלוב עם מסלול באזור העיר קלן שבגרמניה.


מקנחים עם מתוק - מוזיאון הסוכר והשוקולד

בברלין ישנו מוזיאון סוכר (Zucker-Museum), אשר נסגר בימים אלו ובסוף שנת 2014 יפתח כחלק מהמוזיאון הטכנולוגי של ברלין. לא פלא שהמוזיאון לתולדות הסוכר נפתח בעיר ברלין - היא הייתה אחת היצרניות המשמעותיות של סוכר, החל ממחצית המאה ה-18. כבר בשנת 1904 נפתח מוזיאון הסוכר בקומה העליונה של מפעל הסוכר, עבר את התלאות הפוליטיות של המלחמה-הגוש המזרחי והחל משנת 1995 נמצא בחסות המוזיאון הגרמני הטכנולוגי. אתר אינטרנט: www.sdtb.de/Zucker-Museum.

קיימים אין ספור מוזיאוני שוקולד וממתקים בגרמניה. אחד ממוזיאוני השוקולד הגדולים והמרשימים ביותר הוא מוזיאון השוקולד (Schokoladenmuseum) בקלן. המוזיאון, שנמצא על גדות הנהר, לא ממוקם במרכז קלן, אבל ניתן להגיע אליו ברגל ממרכזה. המוזיאון מציג את כל מה שרציתם לדעת על השוקולד לדורותיו. תוכלו לחוות את ההיסטוריה הענפה של השוקולד, להתרשם מכלי חרסינה למשקאות שוקולד ובעיקר ממזרקת השוקולד המרשימה בגובה שלושה מטרים וכמובן, ליהנות מטעימת שוקולד. אתר אינטרנט: www.schokoladenmuseum.de.

אכלנו לחם ובשר, תפוחי אדמה ואספרגוס, הוספנו מלפפונים חמוצים, מלח ותבלינים, שתינו בירה בארוחה וקפה אחריה ואפילו טעמנו שוקולד - ארוחה שלמה וכולה במוזיאוני אוכל גרמנים. בתיאבון וטיול ט(נ)עים!

הכותבת יונית אבני היא יועצת טיולים ומנהלת פורומי אירופה וטיולי משפחות באתר למטייל. לאתר הבית שלה: www.yonitour.co.il

לתחילת הכתבה

רוצים לקרוא עוד על גרמניה? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
0
×