מידע כללי על פלורידה

המכורים לסדרה ``סיינפלד`` וודאי שומעים את השם ``פלורידה וישר מגיבים בתנועת יד מבטלת, כאומרים `עזוב אותך! פלורידה?? ההורים של ג`רי עברו לשם. זו מדינת הישישים שנוסעים בה לאט ומשתזפים שם בשמש. סמוך עלי ועל ג`רי, אין לך מה לחפש שם...``. לאמיתו של דבר, המציאות שונה לגמרי - תדמית ``כבדה`` זו של פלורידה, מסתירה מאחוריה מדינה מרתקת, המפורסמת בזכות רצועות חופים נרחבות ויפיפיות, תרבויות לטיניות (שהקובנית היא העיקרית ביניהן), מסיבות הוללות עד עלות השחר, וכמובן, בל נשכח, פארקי שעשועים ענקיים לכל המשפחה.
צוות למטייל ברשת
|
מפה
תמונה ראשית עבור: מידע כללי על פלורידה
Thinkstock Imagebank ©

רקע

מדינת פלורידה מתפרשת על פני חצי אי בדרום-מזרח רוצים להסתובב באחת הערים התוססות של ארה"ב. חופיה המערביים נושקים למפרץ מקסיקו, וחופיה המזרחיים - לאוקיינוס האטלנטי. מצפון גובלת פלורידה במדינות ג`ורג`יה ואלבמה. בסמוך לחופים הדרומיים, נמצאת קובה אך ניתוק היחסים בין המדינות אינו מאפשר פתיחת נתיבי תעבורה. לעומת זאת מרצועת החופים הדרומיים ניתן לצאת לשיט (קרוז) של מספר ימים לאיי הבהאמה.

פלורידה מגוונת מאוד באטרקציות שהיא מציעה למבקרים בה, ומטיילים בכל הגילאים ומתחומי עניין שונים יוכלו ליהנות בה ולחזור הביתה עם טעם של עוד. לא לשווא היא מכונה "ארץ השמש": מרבית התיירים מגיעים אליה להתחמם תחת קרני השמש המאפיינים אותה כל כך. בחלקים מסויימים במדינה הטמפרטורה הממוצעת לאורך כל ימות השנה עומדת על 26 מעלות צלזיוס, בחורף ובקיץ. לעומת זאת, חורפים קרים ייתכנו ברצועה הצפונית של המדינה, ועל כן עדיף לטייל שם בחודשי הקיץ. המיקום הגיאוגרפי מכתיב גם את התנאים האקלימיים. חודשי הקיץ החמים ביותר הם גם הגשומים ביותר, וכמויות הגשם רבות. בנוסף פלורידה מועדת לסופות טרופיות והוריקנים בחודשי הקיץ והסתיו, כך שבבואכם לתכנן את הטיול זכרו זאת.

באזור מיאמי ודרום פלורידה, החודשים האידיאליים לטיול (אך ההומים תיירים) הם דצמבר עד מרץ, אז מזג האוויר חם ויבש יחסית. יוני עד אוקטובר הם החודשים החמים והגשומים ביותר. אזור מרכז פלורידה, ובו אורלנדו, בירת פארקי השעשועים, מאופיין בחודשי קיץ חמים ולחים מאוד, אך עובדה זו אינה מרתיעה את התיירים, והם נוהרים אליה בהמוניהם דווקא בתקופה זו. בגלל פופולריות האזור בקרב המטיילים, ובעיקר בקרב המשפחות, המצב אינו שונה בהרבה גם בחופשות ובחגים האמריקאים והעולמיים כאחד (פסח ופסחא, לדוגמה) שחלים בשאר חודשי השנה, כך שקשה למצוא מנוס אמיתי מעמידה בתורים בפארקים.

פלורידה נכנסה לתודעתם ועולמם של האירופאים כאשר חוקרי ארצות ספרדיים הגיעו לחופיה בתחילת המאה ה-16, וגילו כי המדינה אינה שממה, אלא מאוכלסת מזה שנים רבות. כיום ידוע כי אדמות פלורידה שימשו כבתיהם של שבטים קדומים במשך אלפי שנים ויותר, לפני שגילו אותה הספרדים. אותם שבטים פיתחו תרבויות שונות, בנו מבנים והקימו אזורי קבורה. צאצאיהם של אותם שבטים קדומים הם שבטי האינדיאנים Seminole ו-Miccosukee אשר חיים עד היום באזורי הביצות של פלורידה, ה- Everglades. ניסיונות מצד צרפת לכבוש שטחים באזור גרמו לספרדים להדק את חזקתם על האזור והם הקימו את סנט אוגוסטין St. Augustine, ההתיישבות הקבועה הראשונה של האירופאים בארה"ב. במהלך שלוש מאות השנים לאחר מכן, עברה פלורידה משליטה ספרדית, לשליטה של צרפת ובריטניה לסירוגין. סוגיית הבעלות על השטח הגיעה לסיומה (אמנם זמנית) ב-1783, בעקבות ההסכמים שנחתמו לאחר המהפכה הצרפתית, אז עברה השליטה באופן רשמי לבעלות ספרד.

ב-1814, אנדרו ג`קסון, גנרל בצבא האמריקאי, פתח במסע עקוב מדם במהלכו טבח באינדיאנים רבים. במקביל החלה ספרד לאבד את אחיזתה בקרקע, וב-1819 ויתרה על השטח ומסרה אותו לידי האמריקאים. ג`קסון נבחר כמושל האזור, ומאוחר יותר אף נבחר כנשיא ארה"ב. במהלך כהונתו המשיך בפעולותיו נגד אוכלוסיית האינדיאנים במדינה. לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, בשנות ה-60 של המאה ה-19, החלה פלורידה לייצא פירות הדר, בעיקר תפוזים (וזו הסיבה שלוחיות הרכבים של תושבי פלורידה מעוטרות בציורי תפוזים כתומים ומפתים). תעשיית ייצוא התפוזים שגשגה ותרמה רבות לצמיחה הכלכלית של המדינה. בסוף המאה ה-19 הגיע לפלורידה, אשר פרחה אך עדיין היתה שוממה למדי, המליונר הנרי פלאגלר, שעשה את מרבית כספו מעסקי נפט. הוא ראה במדינה פוטנציאל להון ובניה, והחל לעסוק בהקמת מסילות רכבת, בניית ערים, בהשקעות ופיתוח. פלאגלר, אכן לא טעה בבחירת יעדו, ובחלוף זמן קצר הפך את פלורידה למדינה מפותחת ומודרנית. מסילות הרכבת אשר נבנו בין הערים השונות לנמלים תרמו לדרכי המסחר, ונכסי הנדל"ן במדינה החלו למשוך אליהם מתיישבים רבים. במקביל החלה להתפשט גם תופעת ההברחות הבלתי חוקיות דרך הנמלים והגבולות הימיים, אשר כללה משקאות חריפים, ניקוטין, והימורים בלתי חוקיים.

בשנת 1926 הכתה את פלורידה בחוזקה סופת הוריקן אשר הביאה למותם של מאות אנשים, וגרמה לקריסה כוללת של הכלכלה במדינה. המשבר הכלכלי הגדול שהחל שלוש שנים לאחר מכן פגע באזרחים גם הוא באופן חסר תקדים ובתי עסק ובתים רבים נהרסו. תפנית במצב התחוללה דווקא מלחמת העולם השניה שהביאה לפריחה כלכלית במדינה לאור פתיחת מפעלים ביטחוניים, ומספר התושבים הלך וגדל. לקראת סוף שנות החמישים הגיעו לחופי פלורידה מהגרים קובנים רבים אשר התנגדו למשטר במדינתם. הם יצרו לעצמם קהילה גדולה עם חיי תרבות מפותחים. הקהילה הקובנית השפיעה (ועודה משפיעה) רבות על חיי החברה, האמנות, הספרות, המוזיקה, הארכיטקטורה, והגסטרונומיה, ומבקרים רבים נהנים "לטעום" קצת מקובה בבואם לביקור במדינה.

בתחילת שנות ה-70 הפכה פלורידה ל"ממלכת פארקי השעשועים", ונשארה כך עד עצם היום הזה. הכל החל כאשר המאייר וולט דיסני, שקנה אדמות נרחבות באזור העיר אורלנדו, פתח את פארק השעשועים הקסום "דיסני וורלד". בעקבותיו נפתחו במהלך השנים פארקים נוספים רבים וגדולים במיוחד. מאז פתיחת הפארק הראשון, תפס העכבר המפורסם ביותר בעולם, מיקי מאוס, את מקומו של התפוז כסמלה המסחרי של פלורידה, והוא אחראי כיום לחלק נכבד ביותר מהכנסותיה התיירותיות. ייחודה המורפולגי של פלורידה נמצא בעיקרו בחלקה הדרום-מרכזי של המדינה, הלא הוא אזור הביצות. המקום ידוע כאחד מריכוזי הביצות המפורסמים ביותר בעולם, ונמצאים בו בעלי חיים וצמחייה מיוחדים שהסתגלו לתנאי החיים בקרבת הביצה. הפארק הלאומי אברגליידס Everglades National Park נמצא בלב חבל הביצות, והוא מושך אליו מדי שנה תיירים רבים המעוניינים לחזות ולטייל באזור, ואולי אף לזכות להכיר (אך לא הכרה אישית מדי...) תנין אחד או שניים, אותם ניתן לראות כאן משתזפים בשמש, מחכים לארוחתם הבאה...

כ-2,900 קילומטרים של חופים מקיפים את פלורידה משלושה צדדים, יותר מבכל מדינה אחרת בארה"ב היבשתית (לא כולל הוואי ואלסקה). על מנת להבטיח ניווט ימי מוצלח ולמנוע תאונות, הוקמו במהלך השנים מספר גדול של מגדלורים לאורך החופים, וביניהם כמה מהמגדלורים העתיקים הגבוהים ביותר בארה"ב. כיום נותרו עומדים על תילם 30 מגדלורים, ורובם שומרו ושופצו למען הדורות הבאים. יש משהו מיוחד וקסום במגדלורים. הם מושכים אליהם מבקרים רבים. בחלקם של המגדלורים שהשתמרו בפלורידה ניתן לעלות בגרם המדרגות התלול ולראות נופים מדהימים של הים הפתוח. חלקם האחר נמצא בקרבת פארקים שונים והמבקרים הרבים יכולים להנות ולבחון אותם מקרוב. פלורידה נחלקת למספר אזורים, כאשר העיקריים שבהם הם: מיאמי והדרום, מרכז המדינה, החוף המערבי, החוף המזרחי ורצועת ה-Panhandle, "ידית המחבת" - הרצועה הצפונית שמחברת את חצי האי פלורידה ליבשת עצמה.

לתחילת הכתבה

מיאמי והדרום

מיאמי Miami היא מרכז האמנות והתרבות במדינה, ומושכת אליה חלק נכבד ביותר מהמספר העצום של התיירים אשר פוקדים את פלורידה מדי שנה. ניתן למצוא בה אוכלוסיה גדולה של מהגרים ממדינות אמריקה הלטינית אשר חיים בעיקר באזור הוואנה הקטנה Little Havana, חופים מרהיבים (בהם מיאמי ביץ` Miami Beach המפורסם), רובעים מיוחדים (ובהם קורל גייבלס Coral Gables וקוקונט גרוב Cocoanut Grove) ארכיטקטורת ארט-דקו מעניינת, מוזיאונים, והעיקר - הרבה מאוד שמש וים. בנוסף מומלץ לא להחמיץ ביקור באי קי ביסקיין Key Biscayne אשר מושך אליו תיירים רבים שבאים לחזות (בקנאה רבה, נציין) באי המטופח שמאכלס בגאווה כמה מעשירי המדינה. יחד עם כל יתרונותיה של מיאמי, היא ידועה לשמצה בזכות המספר הגניבות הגדול שמתבצעות בה, ולשכת התיירות בעיר ממליצה למבקרים לנעול את דלתות מכוניותיהם גם בעת נסיעה, ולא לעצור לזרים (קובץ הנחיות בנושא ניתן למצוא בלשכת התיירות עצמה).

סמוך לקי ביסקיין, נמצא הפארק הלאומי ביסקיין Biscayne National Park, מקום קסום לחובבי צלילה. מי טורקיז צלולים וזכים מפארים 95% משטחי הפארק הזה: זהו הפארק הימי הגדול ביותר מבין כלל הפארקים הלאומיים בארה"ב. לאורך חופיו צומח יער עצי המנגרובים הגדול ביותר בארה"ב, ובקרקעית הים נמצאת תחילתה של שונית האלמוגים השלישית באורכה בעולם. יותר מ 200 מיני דגים חיים באזור השונית ואינספור יצורים ימיים אחרים עשו בה את ביתם. השילוב של שפע היצורים החיים, הצמחייה והמים הצלולים והתכולים הופכים את הפארק לגן עדן לצוללים ולשוחים עם שנורקל, כאחד.

לתחילת הכתבה

מערבית לפארק ביסקיין נמצא כביש הגישה לשרשרת האיים המפורסמים, הפלורידה קיז Florida Keys, אליהם ניתן להגיע גם בשיט מן הפארק עצמו. המפורסם והמתוייר ביותר מביניהם הוא קי ווסט Key West, האי האחרון בשרשרת. הפלורידה קיז מחוברים ביניהם ואל היבשת על ידי כביש מס` 1. הכביש עצמו מתחיל ביבשה, דרומית לפלורידה סיטי, וממשיך דרך הים עד לקי ווסט. הקטע אשר מחבר את האיים ומושך אליו תיירים רבים, נקרא בשם "כביש חוצה ים" Overseas Highway והוא חוצה 22 איים, כאשר גשרי הכביש המחברים ביניהם תלויים על עמודים. לא פחות מהאיים, מושכים אליהם הגשרים עצמם לא מעט תיירים שמתפעלים מהתעוזה הארכיטקטונית שהביאה לבנייתם: הגשר הארוך ביותר בין האיים משתרך על יותר מ 11 קילומטרים, תלוי מעל פני הים (ועל כן נקרא ה-Seven Miles Bridge). בסופם של הגשרים המרשימים נמצא, כאמור, קי ווסט, והוא מושך אליו את מרבית המבקרים באזור בזכות הבנייה העתיקה, ביקור בבתי מפורסמים שגרו בו במהלך השנים וחיי לילה תוססים וצבעוניים.

מערבית למיאמי נמצא אזור הביצות הגדול, ובתוכו הפארק הלאומי אברגליידס Everglades National Park. שם אפשר ליהנות (על אחת כמה וכמה אם לא איכפת להתלכלך!) לא רק ממראה הביצות המשומרות כנכס לאומי, אלא גם מחוויה הכרוכה בכניסה לביצות עצמן, לעומק של עד גובה המותניים ולדשדש בתוכן בהדרכתו הנאמנה של אחד הריינג`רים ("שומרי היערות") של הפארק. בין לבין ניתן לחזות בתנינים המחכים לסעוד את קיבתם (ומסתכלים על המבקרים באורח חשוד למדי...), ובצמחיה המיוחדת הגדלה באזור הביצתי. בגבולו הצפוני של הפארק מתחילה השמורה הלאומית ביג סייפרס Big Cypress National Preserve. זוהי שמורה ענקית של אדמות שמשחקות תפקיד חשוב בשמירה על האיזון האקולוגי של אזור האברגליידס. בתוך השמורה עוברים כבישים אשר מתפתלים דרך נוף יפיפה. בנוסף, המבקרים בשמורה יכולים ליהנות ממסלולי הליכה, בהם כדאי להסתכל סביב ולחפש אחר תנינים, תרנגולי הודו פראיים, נחשים למיניהם וכן, גם פנתרים מזן "פנתר פלורידה" אשר נמצאים בסכנת הכחדה.

בין הפארק לשמורה, בפינה המערבית המחברת ביניהם, נמצאת העיר אברגליידס סיטי. מיקומה הופך אותה למקום טוב להתחלת וסיום טיול באזור. בנוסף מומלץ לבקר במוזיאון האברגליידס שנמצא במרכז העיר, שם ניתן לקבל מידע נרחב יותר על אזור הביצות לפני הטיול בפארק ובשמורה.
צפונית למיאמי ובמרחק של כשעת נסיעה ממנה, נמצאת העיר פורט לודרדייל Fort Lauderdale. עד לתחילת שנות התשעים נודעה פורט לודרדייל כבירת מסיבות הסטודנטים, אשר עלו אליה לרגל מדי שנה בחופשת האביב שלהם לחגיגות אינסופיות, שהתאפיינו בעיקר במשקאות חריפים, מוזיקה רועשת והרבה מאוד ביקיני. למרות שחלה ירידה מאז במסיבות הסטודנטים האביביות בעיר, עדיין ניתן להיתקל לפתע במסיבה פרועה או שתיים... מן הצד השני, פורט לודרדייל ידועה מאוד בשל בתי העשירים היפיפיים ה"מעטרים" את חופיה, ומהווים מושא לקנאתם של רבים מהמטיילים. המבקרים בעיר יכולים לבקר באחד ממספר המוזיאונים בעיר או ללמוד על עברה של העיר דרך האתרים ההיסטוריים הרבים שבה.

בהמשך הדרך מפורט לודרדייל לכיוון צפון נמצאת בוקה רטון Boca Raton. בוקה ידועה בעיקר במגרשי הגולף אשר מושכים אליהם שחקני גולף עשירים, אבל גם אלה שאינם נהנים ממשחקי גולף יכולים לנפוש כאן על החופים הלבנים, ולהנות מגנים ופארקים בסביבה.למטיילים המעשנים מומלץ לדעת שב- 2001 חוקק בבוקה רטון חוק עירוני אשר אוסר עישון לא רק בתוך בניינים, אלא גם בכניסות אליהם, בשירותים ציבוריים, אצטדיונים ומתקני ספורט, גני שעשועים וגנים אחרים ברחבי העיר. בכל אזור הנמצא ב"אזור ללא עישון" ניתן למצוא שלטים המעידים על כך.

לתחילת הכתבה

החוף המזרחי

העיר פאלם ביץ` Palm Beach מושכת אליה בעונת החורף עשירים ומפורסמים שבנו ווילות על חופיה על מנת להעביר חופשות חורפיות בחום ובשמש. למרות היותה מוקד משיכה לעשירי ארה"ב, היא איננה מוקד משיכה גדול לתיירים ומלבד טיול לאורך הבתים היקרים עד מאוד, אין הרבה מה לעשות בה. "אחותה הגדולה", ווסט פאלם ביץ` West Palm Beach אינה יוקרתית כמוה, ומתאימה קצת יותר לתייר המזדמן. יש בה מוזיאונים, מסעדות ואפשרויות לינה שונות. בהמשך החוף המזרחי לכיוון צפון, נמצאת אחת האטרקציות העיקריות של פלורידה - מרכז החלל ע"ש קנדי Kennedy Space Center. המרכז מכיל תצוגות שונות, סרטי IMAX, סיורים, וגם "שיגור" מבקרים לחלל עם מעבורת אפולו. אלו הן סימולציות של המראה לחלל שיגרמו לכל ילד ומבוגר כאחד לחזור במהירות אל חלום הילדות הנשכח להיות אסטרונאוט, והם לא ירצו לעזוב את מרכז החלל (לפחות לא בלי עוד שיגור אחד או שניים...). בשטחים הנרחבים שמחוץ למרכז ניתן פעמים רבות לחזות בשקיקה בשיגורים ליליים של מעבורות לעבר הלא נודע. מבקרים אשר יבדקו תאריכים מראש ואפשרויות צפייה, יוכלו אולי לחזות בשיגור אפילו מתוך מרכז קנדי עצמו. כך או כך, זוהי בהחלט חוויה שלא כדאי לפספס!!!

מוזיאון נוסף בנושא נמצא בקייפ קנוורל Cape Canaveral, משם ביצעה נאס"א את שיגוריה הראשונים לחלל. מעט דרומית לקייפ קנוורל נמצא קוקו ביץ` Cocoa Beach על חופיו היפהפיים. קוקו ביץ` מושך אליו מדי שנה המוני גולשים ותיירים נוספים הנהנים מהיצע גדול של מקומות לינה (כולל קמפינג) ומסעדות. העיר הגדולה הבאה לאורך החוף היא דייטונה ביץ` Daytona Beach אשר התפרסמה במהלך מאה השנים האחרונות כמעוזם של נהגי מירוצים, ואלה שרמת האנדרלין בדמם גבוהה במיוחד ומסרבת לרדת.... מעריצי "הארלי דיווידסון" לא יידעו את נפשם מרוב שמחה בשבוע Bike Week (בתחילת מרץ), אז משתלטים על העיר האופנוענים ה"כבדים". בתקופה זו גם קשה יותר למצוא מקומות לינה בעיר ללא הזמנה מראש, ולכן יש לשים לב לתאריכים. בהמשך הדרך צפונה נמצאת סנט אוגוסטין, העיר הראשונה בארה"ב. בגלל עברה והתואר המפורסם שהיא נושאת ("העיר הראשונה") האטרקציות העיקריות כאן הם מוזיאונים ואתרים היסטוריים (שרבים מהם קשורים בשמו של הנרי פלאגלר), ואפשר למצוא אותם בשפע. גם מלונות, אתרי קמפינג ומסעדות לא חסר בה, ולמי שנוסע לאורך החוף המזרחי כדאי לעצור בה ליום אחד. להשלמת שיעורי ההיסטוריה, אפשר לעצור בג`קסונוויל Jacksonville ואי אמיליה Amelia Island ולבקר באתריהם ההיסטוריים.

לתחילת הכתבה

החוף המערבי

מקלט לבעלי חיים קורקסקרו סוומפ Corkscrew Swamp Sanctuary, שנמצאת צפונית-מערבית לביג סייפרס, הוא גן עדן לאוהבי החיות. הליכה שקטה וערנית בשביליו, יכולה לגלות עולם שלם של בעלי חיים. מומלץ להביא (או לשכור במרכז המבקרים) משקפת, ולא לשכוח גם מצלמה. בעיר פורט מאיירס For Myers, שנמצאת צפונית לקורקסקרו סוומפ, בנו את ביתם, בין השאר, גם הנרי פורד ותומאס אדיסון. תיירים יכולים לסייר בבתיהם של השניים אשר שומרו במהלך השנים, ולאחר מכן לקפוץ לחוף פורט מאיירס, להשתזף או לרכב על קורקינט לאורך הטיילת (אפשר להשכיר במקום).... נקודת עצירה טובה נוספת בדרך צפונה (או דרומה, למטיילים בחוף המערבי מצפון לדרום) היא העיר סראסוטהSarasota. יש בה שפע מסעדות, מוזיאון המוקדש כולו לאומנות הקרקס, אקווריום ימי, מקלט לשיקום ציפורים פצועות, וכמובן - רצועות נרחבות של חופים.

שתי הערים הגדולות הבאות בכיוון צפון הן סנט פיטרסבורג St. Petersburg וטמפה Tampa. סנט פיטרסבורג, הנמצאת על חצי אי, היא מרכז תרבותי ואומנותי. יש בה ריכוז גדול מאוד של מוזיאונים, בהם מוזיאון סלבאדור דאלי, המוזיאון הבינלאומי של פלורידה, מוזיאון ההיסטוריה של סנט פיטרסבורג ועוד. מבקרים באזור וודאי יתקלו באנשים רבים הצועדים, מפדלים להנאתם על אופניים או מחליקים על רולר-סקייט וקורקינטים. מרבית הסיכויים שמדובר באנשים אשר עושים חלק מהמסלול האורבני Pinellas Trail. זהו מסלול הנמשך לאורך רחובות וכבישי העיר והאזור הסמוך, והוא מושך אליו מדי יום מבקרים ומקומיים רבים כאחד. מפה מדויקת ומפורטת של המסלול אשר נמשך לאורך יותר מ 50 ק"מ ניתן לקבל בחינם במרכז המבקרים בעיר.

טמפה הסמוכה מציעה אטרקציות ואפשרויות לא מועטות לתיירים, אך כמעט ולא קיים תייר שיבקר בה ויוותר על בוש גרדנס Busch Gardens . בוש גארדנס הוא פארק שעשועים בסגנון אפריקאי, ובנוי כמעין ספארי, בו חיים אריות, זברות ושאר חיות אפריקאיות. בין בעלי החיים בספארי נמצאות רכבות הרים ושאר מתקני שעשועים מצוינים שלא נופלים ברמתם מאלה שב- אורלנדו. בנוסף קיים במקום גם פארק מים ובו מתקני מים שונים ורבים. מלבד הפארקים השונים, טמפה מתפארת גם בעברה כמרכז גדול לתעשיית סיגרים. מומלץ לבקר ברובע Ybor city (רובע היסטורי בפאתי טמפה), ללכת בין הבניינים ההיסטוריים שבו ועוד. חובבי הסיגרים יהנו בכיכר Ybor, שם יוכלו לראות כיצד מכינים את הסיגרים. ההדגמות נערכות מדי יום בשעות הצהריים המוקדמות. בנוסף, יכולים המבקרים לנהוג כילידים האמריקאים לפני מאות שנים, ולהנות משיט קאנו באזור (סירות מסוג בוצית) בדרגות קושי שונות, מקל ועד קשה.

72 ק"מ צפונית לטמפה נמצא מחוז סיטרוס Citrus County. הוא נקרא כך על שום תעשיית ייצוא הסיטרוס (פירות הדר) אשר הביאה לשגשוג בפלורידה. בגלל שרוב האדמות ואזורי הנחלים במחוז שייכות למדינה, הן נשארו ברובן בתוליות ויפהפיות כפי שהיו לפני שנים רבות. המטיילים יכולים לעסוק כאן במגוון פעילויות, בהן שיט קאנו, רכיבה על סוסים, הליכה ברגל, ועריכת תצפיות נוף מרהיבות. מעבר למגוון הפעילויות, שמורה כאן פנינה אחת מיוחדת במינה: זהו המקום היחידי בפלורידה בה בני אדם יכולים לצלול ולשחות באופן חוקי עם פרות - ים (מאנטי). המאנטי, (יונק ימי שנקרא "פרת ים" מאחר והוא צמחוני וניזון מהצמחיה המימית), נמצא בסכנת הכחדה. בחודשי הסתיו והחורף (שכאמור, הם חמים ולא חורפיים) אפשר לשחות ולהנות מחברתם של המאנטי העצומים. עובדה מעניינת נוספת שמסייעת גם היא במשיכת המבקרים הרבים, היא שטמפרטורת המים בהנהרות (שהם בעצם מעיינים זכים), שומרים על טמפרטורה של 22.2 מעלות צלזיוס לאורך כל ימות השנה.

לתחילת הכתבה

מרכז המדינה

עיקר התיירות במרכז פלורידה סובבת סביב אורלנדו וכל פארקי השעשועים בסביבתה: דיסני וורלד, על כל הפארקים השונים שלו, סיוורלד, אולפני MGM, אולפני יוניברסל, ועוד. הבילוי במקומות אלה נחשב בעיני הרוב למשהו שאסור לוותר עליו, והוא גם מוקד המשיכה הגדול ביותר בפלורידה. מוקד משיכה זה, אורלנדו, גדל פי אחת כמה וכמה אם מבלים איתכם ילדים. במרחק לא גדול צפונית לעיר אורלנדו, נמצא ווינטר פארק, Winter Park. תיירים אשר נמאס להם קצת מההתרוצצויות האינסופיות, התורים ורכבות ההרים בפארקי אורלנדו, יכולים לנוח כאן בצל, ליהנות מפיקניק טוב ליד אחד מהאגמים המרהיבים, לשוט בקאנו או אפילו להירגע במשחק גולף במגרש הגולף בעיר.

כמה שעות נסיעה צפונית-מערבית מפרידים בין אורלנדו לסילבר ספרינגס Silver Springs. לא פעם הוכתרה סילבר ספרינגס כ"פארק השעשועים של הטבע": פנתרים, צבים, תנינים, ציפורים ואפילו דובים חיים כאן, בין אם ב"שמורות" (שם ניתן לצפות בהם בדומה ל"ספארי" הישראלי) או במרחבי הפארק, והמדריכים ישמחו להסביר ולספר על כל החי, הצומח והזורם פה. האזור התפרסם במאה ה 19 כאשר הציע לראשונה שיט בסירות עם תחתית שקופה, המציע נופים תת ימיים מרהיבים. המים הזורמים כאן צלולים (99.8% מהם מקורם במי מעיינות שזורמים מעלה אל מעל פני האדמה), וגם כיום זו האטרקציה העיקרית באזור. בניגוד לשנים עברו, כיום מציע הפארק גם טיולי ג`יפים וקרוניות, מפגשים עם תנינים, דובים ומיני ציפורים אקזוטיות בשמורות בהם הם חיים, שיט "הנהר האבוד" המחזיר את השטים בזמן בנופיו הקסומים, גנים בוטנים, תערוכות, אזור משחקים לילדים, וגם מפגש עם "סובק" - הקרוקודיל האמריקאי הגדול ביותר בעולם שגדל תחת השגחת בני האדם. בנוסף לפארק סילבר ספרינגס נמצא בסמוך גם פארק שעשועי מים, ולמי שמתכנן לבקר בשניהם, מומלץ לרכוש כרטיס כניסה משותף לשני הפארקים במחיר מוזל יותר. יש לשים לב כי אסור להכניס לפארק סילבר ספרינגס אוכל ושתיה מלבד בקבוקי מים. מסעדות קיימות בתוך הפארק עצמו.

פארק המדינה איצ`טאקני ספרינגס Ichetucknee Springs State Park נמצא צפונית מערבית לסילבר ספרינגס. פארק זה מושך אליו המוני אנשים שבאים להתענג בחיק הטבע המרהיב הזה: נחל האיצ`טקני שמימיו הצלולים נובעים מסדרה של מעיינות טבעיים והם בצבע תכלת מרהיב, איילים, אנפות, בונים וכן - אפילו תנינים, כולם רק חלק קטן מפנינת הנוף הזו. המבקרים בפארק יכולים לשכור קאנו, קייאק, אבובים או סירות גומי ולשוט להנאתם במורדות הנהר.

לתחילת הכתבה

רצועת ה -Panhandle, ידית המחבת

רצועת ה- Panhandle היא מעין רצועת אדמה המחברת את חצי האי פלורידה אל היבשת עצמה. בחלקה המזרחי של הרצועה נמצאת עיר הבירה של פלורידה, טלהאסי Tallahassee. בעיר נמצאים כל בנייני הממשל של המדינה, ביניהם גם "גבעת הקפיטול" המקומית, ה- New Capitol, מקום מושבם של מחוקקי פלורידה. מי שרוצה ללמוד קצת יותר על ההיסטוריה של פלורידה כמדינה, "מוזיאון ההיסטוריה של פלורידה" זה המקום עבורו. בנוסף קיימים בעיר עוד מספר לא קטן של מוזיאונים, מוטלים, פארק RV (קראוונים), מסעדות ועוד. חובבי הים והחופים יתענגו בפנמה סיטי ביץ` Panama City Beach. העיר מתגאה ברצועת חופים יפה, מסעדות, מועדוני לילה, מוטלים ושאר מאפיינים של עיירות חוף. תיירים יכולים לצפות בחיים התת-מימיים דרך סירות עם קרקעית מזכוכית, לשחות ולהשתזף. בתקופת חופשת האביב של הסטודנטים הופכת העיר למחוז מסיבות, ביקיני ומוזיקה. העיר פנסקולה Pensacola, שנמצאת בחלקה המערבי של ה- Panhandle, מציעה, כמו ערים רבות אחרות בפלורידה, הזדמנות להציץ לארכיטקטורה של המאות הקודמות אשר השתמרה בחלקה עד היום. לחובבי הצבא וחילות הים והאוויר בעיקר, מומלץ לקפוץ לביקור בבסיס ה Naval Air, בו נמצא המוזיאון המצוין National Museum of Naval Aviation. בנוסף נמצאים באזור שרשרת איים יפה, מסלולי הליכה שונים ועוד.

חלק גדול מהמטיילים בפלורידה בוחרים "לקנח" את טיולם בשיט רגוע ויפיפה לאיים הקאריביים. רבים אחרים בוחרים להמשיך את הטיול דווקא בניו-יורק, אליה ניתן להגיע באחת מהטיסות הפנימיות הרבות. מטיילים הנעים ברכב יכולים לגמוע את המרחק בין פלורידה לניו-יורק בנסיעה של מספר ימים דרך הנופים והערים אשר משתרכים בשלווה ביניהן...

אמצעי התחבורה בפלורידה: אמצעי התחבורה במדינה מגוונים, וכוללים מספר לא קטן של שדות תעופה בינלאומיים ומקומיים (החשובים שבהם נמצאים באורלנדו, מיאמי ופורט לודרדייל). בנוסף קיימים שירותי אוטובוסים בין-עירוניים של החברות הגדולות, והם פועלים בקווים רבים אשר מגיעים עד לניו יורק (כיום וחצי נסיעה באוטובוס) ואפילו עד ללוס אנג`לס (נסיעה של כיומיים וחצי-שלושה). רכבות של החברה הלאומית Amtrak מקשרות גם הן את הערים הקטנות והגדולות כאחד ברחבי ארצות הברית עם פלורידה, וחברת Tri Rail מפעילה קווים בחלקה הדרומי של פלורידה. תחבורה ציבורית קיימת בערים הגדולות, אך למטיילים מומלץ לשכור רכב למשך שהותם, בעיקר למי שמתכנן לבקר בערים ובפארקי הטבע שמחוץ למרכז הערים. מעבר לזה, רצוי לדעת שמחירי השכרת רכב בפלורידה נוטים להיות זולים יותר בהשוואה למדינות אחרות בארה"ב.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×