מסלול טיול בוונציה: שלושה ימים בעיר על המים

ונציה היא לא רק עיר לרומנטיקאים או לימי פסטיבלים. תעלות מים, ארמונות, כיכרות, סימטאות וגשרים ציוריים, לצד מוזיאונים, מסכות והמון איים. מה כדאי לראות ואיזה בית מלאכה מיוחד אסור לפספס? קבלו את המסלול שישדרג לכם את ההיכרות עם העיר!
שיר בהר
|
מפה
תמונה ראשית עבור: מסלול טיול בוונציה: שלושה ימים בעיר על המים
© Depositphotos/EM_prize

ונציה (Venice) התפרסמה ברחבי העולם כעיר שבנויה על תעלות מים, במרכזה עיר היסטורית, סמטאות ציוריות, גשרים רומנטיים, מסיכות, בתי קפה וכמובן גונדולות – סירות שחורות צרות וארוכות, אותן מובילים הגונדליירים המזמרים, לבושים חולצת פסים וחובשים כובע קש עטוי סרט.

יש לא מעט אתרים מעניינים בעיר, שכדאי להכיר והדרך הטובה ביותר להגיע אליהם היא דרך שיטוט רגלי ברחובות, שיוביל אתכם גם למקומות פחות קונבנציונליים. ללכת לאיבוד בסמטאות, להכנס לחנויות האמנים ולראות מקרוב את עבודות הפנינים, התחרה, המסכות, המשקפיים ואפילו הממתקים, זה פשוט חלק מהקסם של העיר.

את הביקור בוונציה כדאי לשלב עם כמה מהאיים הקטנים הסמוכים לה ומחוברים אליה עם יותר מ-400 גשרים להולכי רגל - לכל אחד היופי הייחודי שלו. כאן תמצאו כפרים שקטים, מוזיאונים יוצאי דופן, אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים. אפשר להכיר את האיים גם ברכיבה על אופניים. אז מאיפה להתחיל?

היום הראשון: האטרקציות המרכזיות

את היום הראשון נקדיש לאטרקציות המרכזיות ולכן מומלץ לרדת מהוואפורטו (Vaporetto), סירת האוטובוס שתביא אתכם לוונציה, בתחנת ריאלטו מרקאטו (Rialto Mercato). מכאן נשאר לכם רק לחצות את הגשר ותראו מולכם את השוק.

שוק ריאלטו (Mercato di Rialto) – בעיר פועלים שני שווקי מזון בימים שלישי עד שבת, שניהם משמשים את תושבי העיר ונמצאים צפונית לגשר ריאלטו, ברובע סן פולו. בשוק ארברייה (Erberia) מוכרים פירות וירקות, הוא פעיל משעות הבוקר המוקדמות, 8:00 בבוקר, ובצהריים – מקסימום בשעה 13:00, כמעט ולא נשארת סחורה. מאחוריו, בבניין עם קשתות המשקיף על התעלה הגדולה (Canal Grande) – שוק פשריה (Pescheria), שם מוכרים דגים ופירות ים. צילמתם את הסחורה הטרייה ואת גושי הקרח עליהם מונחים הדגים? עכשיו אתם מוכנים להכנס אל העיר דרך גשר ריאלטו.

גשר ריאלטו (Ponte di Rialto) – הלב האמיתי של ונציה והמרכז ההיסטורי שלה, נבנה בין השנים 1588 ל-1591, כתחליף קבוע לגשר הסירה ושלושה גשרים מעץ, ששימשו את עוברי התעלה הגדולה (Canal Grande) מהמאה ה-12 ואילך. גשרי העץ הישנים נפתחו במרכזם בזמן שספינות עם תרנים גבוהים רצו לעבור, אבל הקריסה שלהם והעובדה שנהרגו הרבה אנשים הביאו להחלטה להקים את גשר האבן שעומד שם היום. הגשר המשיך לשמש כדרך היחידה לחצות את התעלה הגדולה ברגל עד בניית גשר האקדמיה בשנת 1854. גובהו של הגשר 7.5 מטרים והמבנה המאסיבי נבנה על כ-12,000 גלגלי עץ שתומכים בגשר עד היום.

הגשר מוביל לשלושה מסלולים, שניים מהם לאורך המעקות החיצוניים. המסלול המרכזי רחב יותר והוא עובר בין שתי שורות של חנויות קטנות לממכר תכשיטים, מצעים, מסכות, מוצרי זכוכית מוראנו ומוצרים נוספים שאהובים על התיירים שמגיעים לכאן. אחרי שתשקיפו מהגשר על התעלה הגדולה, תרשו לעצמכם לשוטט בין החנויות, זה חלק מהיופי של המקום. ההליכה תוביל אתכם אל כיכר סן מרקו.

גשר ריאלטו המפורסם. צילום: איתמר ברק

מה זו התעלה הגדולה (Canal Grande) - למעשה זה הכביש הימי הראשי של מרכז ונציה, שצורתו S והוא יוצא מאזור החניה של טרונצ'טו (Tronchetto), עובר במרכז פיאצלה רומא (Piazzale Roma), תחנת הרכבת סנטה לוצ'יה (Santa Lucia) לכיוון כיכר סן מרקו (Piazza San Marco) ואל אגן סן מרקו (St. Mark's Basin). הדרך הטובה היותר לראות את התעלה היא בנסיעה על קו 1 של הוואפורטו מתחנת פיאצלה רומא (Piazzale Roma), תחנת הרכבת סנטה לוצ'יה (Santa Lucia) לכיוון כיכר סן מרקו (Piazza San Marco), רצוי בשעות הערב. כדאי לתפוס מושב בחלק הקדמי של סירה שיש בה קשת פתוחה או בחלק הפתוח של סירה חדשה יותר, כך תוכלו לראות את התעלה מוארת. זו נסיעה של כ-40 דקות העוברת תחת שלושה גשרים וצופה אל עשרות ארמונות שנבנו מהמאה ה-12 עד המאה ה-18. אפשרות אחרת לראות את התעלה היא מהגשרים שחוצים אותה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לעלות למרכז כל גשר וליהנות מהיופי שסביב.

התעלה הגדולה במלוא הדרה. צילום: TTStudio/Dollarphotoclub

כיכר סן מרקו (Piazza San Marco) – הכיכר המרכזית של ונציה, שיופיה ניכר גם ביום וגם בלילה. לא בכדי נפוליאון כינה אותה "חדר הציור המשובח ביותר באירופה" - במרכזה בתי קפה, ביניהם פלוריאן (Florian) וקואדרי (Quadri) המפורסמים ומוסיקה של תזמורת חיה, המוני יונים על ריצוף אבן עם דפוסים גיאומטריים וסביבה מבנים היסטוריים. הכיכר ששימשה בעבר מרכז מסחרי מייצגת גם את מוקד מערכת התחבורה של ונציה. למרות שהמחירים בבתי הקפה שבכיכר יקרים, אין כמו לספוג את האווירה המיוחדת של הכיכר בישיבה באחד מבתי הקפה, לשמוע מוסיקה טובה, להביט על עוברי האורח ועל היונים. מה עוד בכיכר?

בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco) – קתדרלה מרשימה מהמאה ה-9 עם כיפות ביזנטיות מפוארות ופסיפסים שובי עין. חזית הבזיליקה עשירה בעמודי שיש, קשתות, פסיפסים המתארים אירועים היסטוריים, תבליטים מחיי ישו ופסלי סוסים המעטרים את חזית המרפסת. פנים הכנסייה גדוש עבודות פסיפס המתארות סיפורים מחיי ישו.

  • שעות פעילות: 29 באוקטובר עד 15 באפריל: בזיליקה: שני עד שבת, 9:30-17:00, ראשון וחג, 14:00-16:30, מוזיאון סן מרקו: כל ימות השבוע, 9:45-16:45, 16 באפריל עד 28 באוקטובר: בזיליקה: שני עד שבת, 9:30-17:00, ראשון וחג, 14:00-17:00, מוזיאון סן מרקו: כל ימות השבוע, 9:35-17:00
  • אתר אינטרנט: www.basilicasanmarco.it

מגדל השעון (Torre dell'Orlogio) – נמצא מימין לבזיליקה, מצלצל מאז 1499 בכל שעה עגולה, מציג גם את השעה וגם את מיקום הירח והכוכבים ביחס לגלגל המזלות. בראש המגדל – האריה המכונף, סימלה של ונציה ומעליו שני רועים עשויים ברונזה. המדרגות הלולייניות שבמגדל מובילות אל פעמון ענק ואל פסלי ברונזה הנמצאים על גג המגדל. הקשת שמתחת לשעון מובילה לרחובות של קניות הנמתחים עד גשר ריאלטו.

  • שעות פעילות: ביקור אפשרי רק בהזמנת מקום מראש בסיור מודרך, סיורים באנגלית, שני עד רביעי, 11:00-12:00, חמישי עד ראשון, 14:00-15:00
  • אתר אינטרנט: torreorologio.visitmuve.it

מגדל הפעמונים של סן מרקו (San Marco Campanile) – המבנה בעל הגוון הוורוד, שנמצא מול הבזיליקה, הוא הגבוה בעיר. בראשו חמישה פעמונים – כל אחד שימש למטרה אחרת: אחד צלצל בזמן הוצאה להורג בעיר, השני – כשמועצת השלטון התכנסה, השלישי – באמצע יום עבודה, הרביעי – למצבי חירום והחמישי – בתחילת יום עבודה ובסיומו. המעוניינים יכולים לטפס לראשו ברגל או לעלות במעלית ולתצפת על העיר.

  • שעות פעילות: 1 עד 27 באוקטובר: כל ימות השבוע, 9:30-18:00, 28 באוקטובר עד 31 במרץ: כל ימות השבוע, 9:30-16:45, 1 באפריל עד 15 באפריל: כל ימות השבוע, 9:30-17:30, 16 באפריל עד 30 בספטמבר: כל ימות השבוע, 8:30-21:00, 7 עד 23 בינואר – סגור לרגל עבודות תחזוקה
  • אתר אינטרנט: www.basilicasanmarco.it

ממגדל הפעמונים פנו שמאלה לכיוון התעלה הגדולה (Canal Grande) ותראו מולכם את הכניסה לארמון הדוג'ה.

ארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) – מבנה ונציאני גותי ומרשים, ששימש בעבר את דוכס ונציה למגורים וחלק מאגפיו שימשו כבית משפט ובית הכלא הישן של העיר. כיום הארמון משמש כמוזיאון הפרוש על פני שלוש קומות ובו יצירות אמנות – חלקן ידועות בעולם כולו, כמו תמונת גן העדן (Paradiso) של יאקופו קומין (Jacopo Comin) המכונה טינטורטו (Tintoretto) וציורים של טיציאן (Tizian), חדרי מגורים יוקרתיים עם רהיטיו של הדוכס, בית הכלא הישן, חצר הארמון עם המדרגות המוזהבות (Scala d'Oro) והמדרגות ששימשו להכתרת הד'וגות וחדר העינויים.

  • שעות פעילות: כל ימות השבוע, 8:30-17:30 (כניסה אחרונה ב-16:30)
  • אתר אינטרנט: palazzoducale.visitmuve.it

ארמון הדוג'ה. צילום: איתמר ברק
ביציאה מהארמון חזרו לכיוון התעלה הגדולה (Canal Grande) והמשיכו ישר עד גשר דלה פאלייה (Ponte della paglia), ממנו תוכלו להשקיף (לשמאלכם) על גשר האנחות (Ponte dei Sospiri) – גשר קטן מקושט פסלים קטנים, הנמצא בהמשך לארמון הדוג'ה ומחבר אותו עם המבנה ששימש בעבר כבית הכלא החדש של העיר. אנחות האסירים שהלכו עליו בדרכם מאולם המשפט לבית הכלא העניקו לו את שמו. הגשר סגור, בקירותיו חלונות קטנים עם סורגי אבן, המאפשרים בקושי לראות את הנוף שבחוץ.

אם תפנו מבט לצד השני של התעלה הגדולה, תראו את בזיליקת סן ג'ורג'יו מאג'ורה (San Giorgio Maggiore). גם לבזיליקה זו יש מגדל פעמונים. אם לא שבעתם מכנסיות ומגדלי פעמונים, תוכלו לראות זווית נוספת של העיר אחרי שתעלו לתצפית מראש המגדל. לשם כך עליכם לקחת את ואפורטו מספר 2 מתחנה San Marco San Zaccaria, שתביא אתכם עד הבזיליקה.

את היום תוכלו לסיים באחת המסעדות שבעיר. אם אתם רוצים רק אתנחתא לקפה ועוגה טובים, כדאי לכם להכנס אל הקונדיטוריה מרצ'יני טיים (Marchini Time) המציעה מבחר עוגות וקינוחים ואם אתם נמנים על אוכלי הכשר תשמחו לדעת שבעיר מסעדה כשרה - מסעדת גם גם (Gam Gam).

היום השני: הגטו היהודי ואמנות איטלקית

את היום השני נקדיש למרכז היהודי העתיק ולאמנות איטלקית. התחילו מהגטו היהודי הידוע בשם גטו אבראיקו (Ghetto Ebraico di Venezia). אולי תופתעו לגלות, שזהו בעצם הגטו היהודי הראשון שהוקם באירופה והעניק את השם לכל הגטאות שהגיעו מאוחר יותר. סוחרים יהודים ומלווים בריבית הגיעו לעיר כבר במאה ה-5 לספירה, אך לא הורשו לגור בה. במרוצת השנים הם נאלצו להתמודד עם צווים שונים, שהקשו עליהם את החיים, ביניהם סימני זיהוי כמו טלאי צהוב, כובע צהוב או אדום. השיא הגיע בשנת 1516, אז אולצו לעבור למגורים סגור, הגטו, ממנו יכלו לצאת רק בשעות היום. מקור השם בשיבוש הכינוי האיטלקי שניתן לרובע - ג'טו, שפירושו בית יציקה, שהגיע מחרשי הברזל שעבדו כאן והכינו יציקות לתותחים.

הקהילה היהודית המשיכה לשגשג ולפרוח למרות ההגבלות ורבים נשארו לגור בגטו גם אחרי כיבוש נפוליון, שהתיר להם לגור בכל איזור שחפצו. היהודים חזרו למרכז העניינים במאה ה-19, לאחר הכרזת עצמאותה של ונציה, אז כיהנו בממשלת המעבר שהוקמה בעיר. כיום גרים כאן כ-500 יהודים, המפעילים את חמשת בתי הכנסת שהוקמו בעיר, מוסדות חינוך, בית חב"ד המפעיל חנות תשמישי קדושה, בית אבות ומקווה. בית הקברות היהודי שוכן באי הסמוך לידו (Lido).

הגטו מחולק לשלושה אזורים: הגטו החדש (Ghetto Nuovo) בו גרו יהודים ממוצא איטלקי וגרמני - הראשונים שהוכנסו לגטו, הגטו הישן (Ghetto Vecchio) – בו התגוררו יהודים ספרדים שהגיעו מאוחר יותר ובהמשך הפכו לעשירים מבין יהודי העיר והגטו החדש ביותר (Ghetto Novissimo) שנוסף רק ב-1633 כשהצפיפות בגטו הגיעה לשיאה.

הגטו היהודי. צילום: איתמר ברק

הליכה בסמטאות הצרות של הגטו הישן תוביל אתכם אל המוזיאון היהודי (Museo Ebraico), הנמצא בכיכר הגטו החדש. אפשר לשלב ביקור במוזיאון המציג אוספים, מזכרות ומסמכים עם סיור מודרך בשלושה מבין חמשת בתי הכנסת שבעיר.

  • כתובת: Campo di Ghetto Nuovo, 2902/b
  • דרכי הגעה: ואפורטו, קווים 1 או 2, ירידה בתחנה S. Marcuola – Ghetto, קווים 4.1, 4.2, 5.1, 5.2, ירידה בתחנה Ponte delle Guglie – Ghetto
  • שעות פעילות: 1 ביוני עד 30 בספטמבר: ראשון - שישי, 10:00-19:00, בימי שישי המוזיאון נסגר מוקדם יותר, 1 באוקטובר עד 31 במאי: ראשון - שישי, 10:00-17:30, בימי שישי המוזיאון נסגר מוקדם יותר
  • סיורים מודרכים לבתי הכנסת: 1 ביוני עד 30 בספטמבר: ראשון - שישי, 10:30, 11:30, 12:30, 13:30, 14:30, 15:30, 16:30, 17:30, בימי שישי יתכן שהסיור האחרון לא יתקיים, 1 באוקטובר עד 31 במאי: ראשון - שישי, 10:30, 11:30, 12:30, 13:30, 14:30, 15:30, 16:30, בימי שישי יתכן שהסיור האחרון לא יתקיים
  • אתר אינטרנט: www.museoebraico.it

בצידה השמאלי של כיכר הגטו החדש ניצבת אנדרטה לזכר יהודי ונציה, שנרצחו בשואה ובמרכזה באר עם תבליט של אריה.

עכשיו הגיע הזמן לקצת אמנות איטלקית. חיזרו לתחנת הוואפורטו, קו 1 ושוטו לכיוון גשר הריאלטו. התחנה הראשונה שלכם היא הבית המוזהב (Ca' d'Oro), הנחשב לאחד המבנים היפים בעיר. חזית הבניין מחופה פסיפס מוזהב. כיום בבניין מוצג אוסף פרנקטי (Franchetti) וגם כמה יצירות מהמאות ה-15 וה-16.

  • הגעה: ואפורטו קו 1, ירידה בתחנה Ca' d'Oro
  • שעות פעילות: קומה ראשונה: שני, 8:15-14:00, שלישי – ראשון, 8:15-19:15, קומה שניה: שלישי – ראשון, 10:00-18:00, משרד הכרטיסים נסגר חצי שעה לפני סגירת האולמות
  • אתר אינטרנט: www.cadoro.org

מכאן תוכלו להמשיך ישירות לכנסיית סן זקריה (Chiesa di San Cazzaria) עם הוואפורטו שיקח אתכם לתחנת סן מרקו – סן זקריה (San Marco-San Zaccaria) או להכיר אזורים נוספים בעיר בשיטוט רגלי לאורך גדת התעלה. בדרך תחלפו על פני מזחים, תעלות וארמונות.

על-מנת לראות אמנות מודרנית תצטרכו לשוב לוואפורטו קו 1, לשוט לכיוון כיכר סן מרקו, משם תוכלו להגיע אל מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim), השוכן ברובע דורסודורו (Dorsoduro). המוזיאון שוכן בביתה הפרטי של האספנית האמריקאית פני גוגנהיים, שהיא גם אחייניתו של סלומון גוגנהיים, מייסד הקרן. מה במוזיאון? עבודות מהמאה ה-20 של פיקאסו, פולוק, קנדינסקי, ג'קומטי, מירו, דאלי ואחרים. בחצר הווילה גן פסלים המשקיף לתעלה הגדולה.

  • כתובת: 704 Dorsoduro, 30123 Venice
  • שעות פעילות: כל ימות השבוע, 10:00-18:00
  • אתר אינטרנט: www.guggenheim-venice.it

מכאן המשיכו ברגל או בשיט לגשר האקדמיה (Ponte Dell'accademia), המחבר את רובע דורסודורו לאזור כיכר סן מרקו. הגשר קיבל את שמו מהאקדמיה לאמנות ששכנה במקום בו ניצב היום מוזיאון האקדמיה (Gallerie Academia). במוזיאון מוצגת אמנות ונציאנית מהתקופה הביזנטית והגותית, עד המאה ה-18. גם האדם הוויטרובי, הרישום המפורסם של ליאונרדו דה וינצ'י לגוף האדם, מוצג כאן.

  • כתובת: Campo della Carita, 1050, 30123 Venezia
  • שעות פעילות: שני, 8:15-13:00, שלישי – ראשון, 8:15-18:15, משרד הכרטיסים נסגר 45 דקות לפני הסגירה
  • אתר אינטרנט: www.gallerieaccademia.it

אחרי שראיתם כל-כך הרבה אמנות, הגיע הזמן לקצת עבודת יצירה. את המסכות המפורסמות של ונציה תוכלו לראות ואפילו להכין במו ידיכם בבית המלאכה של החנות המפורסמת קא מאקאנה (Ca Macana), המתמחה בטכניקות ובגישות שונות של אמנות עתיקה. הם משלבים פיסול, ציור וטכניקות שונות של קישוט ההופכות כל מסכה ליצירת אמנות. כל המסכות עשויות עיסת נייר בעבודת יד על-פי תבניות של אמנים מומחים. את המסכות מקשטים באבני חן ואבני סברובסקי, נוצות אמיתיות, עלי זהב וכסף ובדים. בבית המלאכה תוכלו ללמוד הכל על מסיכות ונציאניות ולקבל הדרכה מאמנים מומחים איך ליצור את המסכה המיוחדת שלכם.

  • כתובת: Dorsoduro, 3172, 30123 Venezia
  • שעות פעילות: כל ימות השבוע, קיץ: 10:00-18:00, חורף: 10:00-18:30
  • אתר אינטרנט: www.camacana.com

גם את היום השני תוכלו לסיים באחת מהמסעדות ברחבי העיר.

היום השלישי: טיול בין איים

את היום האחרון נקדיש לטיול בין מספר איים סמוכים: מוראנו (Murano), בוראנו (Burano), מזורבו (Mazzorbo), טורצ'לו (Torcello) ולידו (Lido). את המעבר בין האיים עושים בנסיעה בוואפורטו.

מוראנו (Murano)

האי הידוע בזכות מוצרי הזכוכית שלו. עבודות ניפוח הזכוכית המוכרות היום היו בעבר נחלתם של האליטה השולטת בבעלי המלאכה ברפובליקה הוונציאנית, בעיקר על האי מוראנו, ששימש כנמל מסחרי כבר במאה השביעית. עד המאה העשירית היא הפכה למרכז סחר משגשג עם מטבעות משלה, כוח משטרתי ואריסטוקרטיה מסחרית. בשנת 1291 הזמינה הרפובליקה הוונציאנית את יצרני הזכוכית להעתיק את בתי היציקה שלהם למוראנו מחשש שעבודות ניפוח הזכוכית יגרמו לשריפת הבתים בוונציה, שרובם היו עשויים עץ.

עד מהרה יצרני הזכוכית הפכו לאזרחים המובילים באי, קיבלו את הזכות ללכת עם חרבות, נהנו מחסינות מהעמדה לדין ובנותיהם יכלו להתחתן עם משפחות אצולה ונציאניות, אך אליה וקוץ בה – הם לא הורשו לעזוב את הרפובליקה.

אז מה הפך את הזכוכית של מוראנו להיות כל-כך מיוחדת? יצרני זכוכית מוראנו היו היחידים באירופה, שידעו לייצר מראות זכוכית. בנוסף הם הצליחו לפתח ולשפר את טכנולוגית ייצור הזכוכית עם זכוכית גבישית, זכוכית אמייל, זכוכית בשילוב חוטי זהב, זכוכית צבעונית וזכוכית חלב ואפילו יצרו חיקוי לאבני חן מזכוכית. המונופול הווירטואלי שלהם נמשך מאות שנים עד ההגירה של מתיישבים לעולם החדש שהשתלבה יחד עם הצלחתם של יצרני זכוכית בצפון ובמרכז אירופה להציג טכניקות ואופנות חדשות.

גם כיום מוראנו מייצאת מוצרים מסורתיים כמו מראות וכלי זכוכית לצד מוצרים מודרניים כמו ידיות ברזים, אהילי זכוכית ונברשות. את המזכרות המיוצרות מזכוכית מוראנו תוכלו לראות בכל מקום בוונציה או במוראנו.

  • הגעה: מוראנו נמצאת במרחק נסיעה של מספר דקות ממרכז ונציה עם ואפורטו

זכוכית מכל עבר במוראנו. צילום: איתמר ברק

מוזיאון זכוכית (Museo Vetrario) – במוזיאון שנמצא בבעלות העיר תוכלו לצאת לסיור בעקבות הזכוכית החל מהמאה ה-16 ועד היום.

  • כתובת: Fondamenta Giustinian 8, Murano
  • שעות פעילות: 1 בנובמבר עד 31 במרץ: כל ימות השבוע, 10:00-17:00, כניסה אחרונה ב-16:00, 1 באפריל עד 31 באוקטובר: כל ימות השבוע, 10:00-18:00, כניסה אחרונה ב-17:00
  • אתר אינטרנט: museovetro.visitmuve.it

מפעלי זכוכית – המפעלים המעניינים ביותר לא פתוחים לביקור לקהל הרחב, אבל אם לא ראיתם איך עובד תנור זכוכית, כדאי להכנס לאחד מאלה הפותחים שעריהם למבקרים. למשל המפעל V.I.A -אחרי הירידה מהוואפורטו, תעקבו אחרי השילוט Fornace Glass עד שתגיעו לשלט Fornace - Entrata Libera.

בזיליקת דיי סאנטי מריה דונאטו (Basilica dei Santi Maria e Donato) – אחת הכנסיות העתיקות והמעניינות בלגונה הוונציאנית. מבחוץ - המבנה ביזנטי בפשטותו, אבל בפנים זה כבר סיפור אחר. רצפת שיש ופסיפס משנת 1141 יקבלו את פניכם. אם תרימו ראשכם תראו במרכז הבזיליקה את כיפת הפסיפס שמקורה במאה ה-12 והיא מציגה את הבתולה מרי על רקע זהב פשוט.

  • כתובת: Campo San Donato, במעלה התעלה
  • שעות פעילות: שני – שבת, 8:00-12:00, 16:00-19:00, ראשון, 9:00-15:30

מגדל השעון – מגדל מהמאה ה-19, בולט באזור קאמפו סנטו סטפנו (Campo Santo Stefano), נבנה על יסודות מגדל הפעמון מכנסייה מהמאה ה-12.

בוראנו (Burano)

לאי בוראנו קסם משלו. מבט על הבתים הצבעוניים יתן לכם תחושה שנכנסתם לעולם שכולו פסיפס צבעים. לכל בית צבע משלו ויחד עם שלוש תעלות המים והסירות העוגנות לצד התעלות, מתקבל מראה מרהיב. טיול בין סמטאות האי מבטיח תמונות מיוחדות, גם אם אתם לא נמנים על הצלמים המקצועיים. תוסיפו לזה את הגשרים המחברים בין חמשת האיים הזעירים שמרכיבים את האי ותקבלו פנינה של אי.

האי בוראנו הצבעוני. צילום: איתמר ברק

הגברים עוסקים בדיג ויש באי לא מעט מסעדות דגים ומאכלי ים, בעיקר בכיכר המרכזית פיאצה בלדסרה גאלופי (Baldassare Galuppi). אצל הנשים, בעבר, פרחה תעשיית ייצור התחרה. היום עדין אפשר לרכוש כאן עבודות תחרה, אבל לא כולן בייצור מקומי. העבודות עם התיפורים המרובעים אופייניות לאי, בניגוד לתיפורים המעוגלים המיוצרים בשאר המקומות. אם ההיסטוריה של התחרה מעניינת אתכם, תוכלו לבקר במוזיאון התחרה (Museo del Merletto) שבאי (בכיכר המרכזית).

  • כתובת: Piazza Baldassarre Galuppi, 187, 30142 Burano, Venezia
  • שעות פעילות: שלישי – ראשון, 10:00-17:00, כניסה אחרונה ב-16:30
  • אתר אינטרנט: museomerletto.visitmuve.it

במהלך שיטוטכם באי, בעיקר סמוך לתחנת עגינת המעבורות, תמצאו הרבה חנויות עם עבודות תחרה: מפות, מפיות, וילונות ואפילו בגדים. בחלק מהחנויות תוכלו גם לראות את רוקמות התחרה עסוקות בתפירת תחרה.

עוד בכיכר המרכזית – הכנסייה העתיקה צ'יסה די סן מרטינו (Chiesa di San Martino) הידועה במגדל הפעמונים שלה, שנוטה על הצד בגלל שקיעת התומכות שנמצאות תחתיו.

מזורבו (Mazzorbo)

הליכה מבוראנו על גשר עץ תביא אתכם אל האי הקטנטן מזורבו. מעט תיירים מגיעים לכאן, למרות שהאי שופע יופי והיסטוריה. הביקור באי מתאים בעיקר לחובבי אדריכלות או עיצוב עירוני. בעבר היה לאי תפקיד מסחרי חשוב, אך עם השנים איבד את תור הזהב שלו וכיום אפשר לראות את מה שנשאר מההריסות, כמו מנזר סנטה קתרינה (Santa Caterina Monastery) היפה, שנבנה ב-1283 ועדיין נמצא בו הפעמון העתיק ביותר בלגונה כולה, לצד בתים צבעוניים, חלקם מבודדים.

טורצ'לו (Torcello)

אל האי הזה אפשר להגיע בוואפורטו מבוראנו. בעבר גרו כאן יותר אנשים מאשר בווציה, אך כיום גרים בו רק כמה עשרות תושבים. הוונציאניים מגיעים לכאן לא פעם כדי למצוא קצת שקט ושלווה.

את ביקורכם באי התחילו לאורך ‭Fondamenta dei Borgognoni‬, עד שתגיעו לכיכר המרכזית של האי. אל תפספסו את הקתדרלה בת אלף השנה – בזיליקה סנטה מריה אסונטה (Basilica of Santa Maria Assunta) הבנויה בסגנון ביזנטי עם פסיפס אבן ועיטורי זהב. טיפוס אל ראש המגדל יביא אתכם אל נקודת תצפית מרהיבה על האי ועל הלגונה כולה.

  • כתובת: Fondamenta dei Borgognoni
  • שעות פעילות: כל ימות השבוע, 10:30-17:30

ואם כבר הגעתם עד לכאן, למה שלא תכנסו לשתות משהו בבר המקומי לוקנדה צ'יפריאני (Locanda Cipriani), שארנסט המינגווי אהב לשבת בו?

לידו (Lido)

האי הזה הוא למעשה פרבר קניות תוסס עם חנויות בגדים ומזכרות, בוטיקים וכמובן פיצריות, בתי קפה, מסעדות, גלידריות, בארים, מועדונים וקזינו. האי המחולק ל-3 חלקים נחשב לאתר הנופש היוקרתי של צפון איטליה, עם וילות מפוארות שהפכו לבתי מלון. אין הרבה מה לראות באי הצר והארוך, אבל אפשר ללכת לחוף הים שנמצא בחלק הדרומי של האי ולטבול רגליים במים.

החלק הצפוני של האי נקרא לידו (Lido) ובו מתקיים בקיץ פסטיבל ונציה. כאן גם בתי מלון, קזינו ובית הקברות של יהודי ונציה. החלק המרכזי נקרא מלמוקו (Malamocco) – בעבר שכן כאן ביתו של דוכס ונציה, עד שהוא עבר לארמון הדוג'ה שבכיכר סן מרקו בוונציה עצמה. החלק הדרומי נקרא אלברוני (Alberoni) ובו מסלול גולף וחופי רחצה.

אם אתם מגיעים לוונציה עם רכב, תוכלו להתגורר כאן ולהעביר את הרכב במעבורת מהכניסה לעיר ולהתנייד באי עם הרכב.

חשוב לדעת

  • המרכז ההיסטורי של ונציה נמצא במרחק של כ-4 ק"מ מחוף צפון איטליה. העיר, הבנויה על יותר מ-100 איים בלגונה הוונציאנית, מחוברת ליבשה בגשר הרכבת "גשר החירות" (Ponte della Libertà). אפשר לחצות את הגשר ברכבת, באוטובוס, ברכבת או במונית או להגיע לעיר משדה התעופה או מגרש החניה שביבשת באמצעות ואפורטו – אוטובוס מים ציבורי או מונית מים. מידע על לוחות זמנים, תעריפים ותחנות באתר חברת אוטובוס מים Actv »
  • כדאי לקחת בחשבון שההתניידות בעיר לבעלי עגלות או בעלי כסאות גלגלים מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרית בגלל הגשרים הרבים המשלבים טיפוס במדרגות המאפיינים את העיר.

  • ראש עיריית ונציה החליט להתמודד עם כמויות המבקרים העצומות שמגיעות לעיר דרך מס יומי. הוא הכריז שהחל משנת 2019 העיר תגבה 10 אירו ממבקרים שיגיעו לביקור יומי בעיר. אלה שישארו ללון בעיר לא ידרשו לשלם מס זה.

  • למידע נוסף על אירועים בעיר »

לתחילת הכתבה

עשינו לכם חשק לטייל באיטליה? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
×