מסע אופניים בשוויץ

שוויץ היא מדינה אידיאלית לטיול אופניים. המסלולים יפים ובטוחים ומובילים מכל מקום במדינה לכל מקום אחר. הדרכים עוברות לאורך נהרות ואגמים, פסגות מושלגות ועמקים מרהיבים. הנה מסלול רכיבה בן 14 יום בשוויץ, העובר בין הפינות היפות במדינה.
ירון אורנשטיין
|
מפה
תמונה ראשית עבור: מסע אופניים בשוויץ
© איתמר ברק

מדוע דווקא בשוויץ?

זהו סיפור המסע שלנו בשוויץ. שוויץ היא מדינה מדהימה ביופיה ובנוחות של הטיול אופניים בה, ואנו טיילנו בה במשך שבועיים בתחילת אוקטובר 2006. כמו כל טיול, גם הטיול הזה נולד מהנסיבות. לאחר הטיול המאכזב יחסית של ירון באירלנד, שנינו רצינו לחוות מדינה "לא-מערבית". כיון שדפי בעלת ידע מרשים בצרפתית וירון בעל ידע פחות מרשים בערבית, היעד שנבחר היה מרוקו בתקופת החגים (אוקטובר אמור להיות מזג-אוויר מצויין, שדי זהה למזג-אוויר בארץ). לצערנו, ביולי פרצה מלחמת לבנון ה-2, ואיתה באו התרעות משרד החוץ מנסיעה למדינות ערביות ו/או מוסלמיות. בצער רב, נאלצנו לשנות יעד. אחרי סיעור מוחות קצר, נזכרנו שדפי גדלה בשוויץ (שוויץ) חלק גדול מילדותה ולא ביקרה שם כבר 15 שנה. כדי עדיין לנצל את כישוריה בצרפתית, החלטנו לנסוע לשוויץ ל"טיול שורשים". ההכנות היו די קלות ומהירות, כיון שידענו והיינו בטוחים בנוחות ובטיחות של טיול אופניים בשוויץ. התחלנו לקרוא באתר הזה והוא סיפק לנו את כל האינפורמציה שהיינו צריכים. יום לפני הנסיעה ארזנו את האופניים (יש מלא קופסאות אופניים ריקות בחנויות לפני יום כיפור), איווררנו את תיקי האופניים מהבוידם והיינו מוכנים. טיסה קצרה של כ-4 שעות ואנחנו שם.
 

ימים 1-2: מבלים בציריך

יום ראשון: החשש הגדול לפני הטיול היה מזג-האוויר. שמענו וקראנו על גשמים וסופות וטמפ` נמוכות בחודשי הסתיו בשוויץ. (עוד) אחד מהדברים שהיו מעולים בטיול היה מזג-האוויר. נחתנו ליום שמשי של 23 מעלות בשוויץ וגם ההמשך היה חמים ונעים. הרכבת האופניים בשדה התארכה במקצת, אחרי שגילינו שירון שכח את הציר של הגלגל הקדמי בבית. שיפצור מהיר עם אזיקונים אפשר רכיבה קצרה ורגועה למרכז העיר. לאחר כ-15 ק"מ מישוריים ועצירה להשגת הציר מחנות אופניים, הגענו למרכז העיר העתיקה. כמעט כל עיר בשוויץ בנויה סביב המרכז העתיק, שהוא לרוב מדרחובים יפים עם בתים מסוגננים, בתי-קפה, מסעדות וחנויות. האכסניה City Backpackers איכזבה, בעיקר בגלל הצורך לטפס 5 קומות (עם האופניים). בעיר טיילנו, קנינו, והתנסנו ב-Bratwurst שהיא נקניקייה לבנה טעימה עם חתיכת לחם. הישיבה ליד האגם, האכלת הברבורים ושיטוט ב-Bahnhof Strasse גרמו לדפי להיזכר באירועים מהילדות.
 
יום שני: יום נוסף של בילויים בעיר הגדולה. התחלנו את היום עם מעבר לאכסנייה השנייה (YHA), שהייתה מאכזבת גם היא (אין מטבח, אין mixed dorm ואין אווירה), אבל לפחות יש חדר אופניים ייעודי. אחת מהמשימות שעמדו בפנינו היו ביקור בבית הישן של דפי. טיפוס תלול לשכונת Dolder החזיר זכרונות רבים, ולאחריו טיפסנו עם הרכבת לפסגה. שם פגשנו רוכבים רבים, שהובילו אותנו ברחבי היער, שבכלל לא ידענו שהיה קיים. את שאר היום בילינו בחנויות (אופניים בין היתר), ושיטוט בעיר להנאתנו. סה"כ רכבנו כ-40 ק"מ ביום שבכלל לא הוגדר כיום רכיבה!
 

ימים 3-5: מציריך לאלפולטרן

יום שלישי: Zurich -> Luzern (60 km)  יום רכיבה הראשון! התוכנית המקורית הייתה לרכוב ל-Zug. יצאנו משוויץ, כשאנחנו עוקבים אחרי שילוט האופניים המעולה. בעת עצירה לשים כיסויי הגשם, עקפו אותנו 3 רוכבי טורינג ואנחנו התחלנו לדלוק אחריהם. רכבנו בכביש מהיר עם מסלול אופניים לצידו, ובמהרה היינו בצוג. שם דיברנו עם הרוכב השווצרי, שהסתבר כי חזר מרכיבה לסין ובחזרה (בדרך עבר בישראל). שיחת היכרות והחלפת רשמים ארוכה, ואנחנו המשכנו לכיוון לוצרן, כיון שרק היינו בצהרי היום. לאחר הפסקת תה בתחנת דלק, המשכנו ברכיבה תחת הגשם. העדפנו להמשיך לאורך הכביש המהיר ולהגיע במהירות ללוצרן (יעדנו החדש לאותו יום). הרכיבה בכלל לא הייתה נוראית, בשל הגשם הלא-חזק וטמפ` לא נמוכה. לא היה נוף מיוחד, אך כן זכינו לראות גבעות מלאות בבתי חווה ופרות "מצלצלות". אחה"צ הגענו לעיר המקסימה והיפה לוצרן. הגשם נפסק, ויופיה של העיר נגלה: גשר העץ, הנהר והבתים שיושבים על גדותיו. אחרי check-in באכסנייה המעולה, הסתובבנו בעיר להנאתנו והתרשמנו לטובה. מרחק: 60 ק"מ, מהירות ממוצעות: 17.2 קמ"ש זמן נטו: 3.5 שעות  שעות רכיבה: 10:00-14:30.
 
יום רביעי: יום "מנוחה" בלוצרן. העיר מכילה אטרקציות רבות ובשילוב עם מזג-אוויר טוב יכולנו להינות מכולן. ביקרנו בגשרים העתיקים המיוחדים, באריה הבוכה, במוזיאון התחבורה המקיף והמעניין ובחנויות האופניים (שזו אטרקציה עבורנו). בזמן שהותנו בעיר היה "חג", אז נהננו גם מלונה-פארק / שוק שהוקם לכבודו, ונאלצנו לעשות קניות ב-rail city (זה טיפ חשוב: אם יש חג או יום ראשון והסופר מרקטים סגורים, תמיד תמצאו סופר פתוח ב-rail city, מעין מרכז קניות תת-קרקעי בתחנת הרכבת). גם יום מנוחה זה הפך ליום "רכיבה" של 19 ק"מ.
 
יום חמישי:  Luzern -> Affoltern (70 km)  מלוצרן פנינו לאיזור האמנטל (כן, זה שעל שמו הגבינה). תכננו את הלו"ז כך שהלילה נלון אצל משפחה מארחת של נוצרים אוהבי ישראל ולמחרת אצל ידידים, שירון פגש באירלנד. רוב רובו של היום היה מעונן וחמים, ואנחנו נהננו מרכיבה רגועה ויפה לאורך מסלול 3 דרך העיירות הקטנות Sempach, Sursee היפות (עד כה 28 ק"מ במשך שעתיים). המשכנו ל-Hutwill (עוד 28 ק"מ) על מסלול 94, יותר עייפים ולכן עצרנו לארוחת צהריים ארוכה בתחנת רכבת. המשכנו ל-Affoltern שם נמצא מרכז מבקרים, המלמד את אופן ייצור הגבינה. איך שהתחלנו את הטיפוס למרכז, החל גשם חזק, שלא הרפה. לאחר כחצי שעה הגענו למרכז המעניין מאוד, וגם קנינו גבינות למארחים. מהמרכז היינו אמורים לחזור ל-Wyssachen, אך בגלל שהגשם נמשך (והפך לסופה!!) לקחנו אוטובוס (יקר מאוד) לעיירה הקטנה, שבה המשפחה המארחת גרה והשארנו את האופניים במרכז כדי לקחת אותם למחרת. האירוח אצל המשפחה היה מעולה. התייחסו אלינו כמלכים – קיבלנו אירוח לבבי וחמים ואכלנו הרבה... גם אוכל ישראלי! התנסנו באכילת מוזלי (בסה"כ יוגורט עם גרנולה) וראינו איך בית שוויצרי נראה מבפנים. למי שרוצה להתנסות באירוח כזה, שיבקר באתר www.chiburim.com.
 

ימים 6-9: מאפולטרן לאיטנרלקן

יום שישי:  Affoltern -> Bern (40 km)  לשמחתנו, קיבלנו טרמפ חזרה למרכז המבקרים ולא היינו צריכים להוציא עוד כסף וזמן על האוטובוסים המקומיים. הגענו לתצוגת "בדיקת פרות" – מלא פרות, עומדות בטורים וכל פעם אחת אחרת עוברת בדיקה גופנית ומקבלת ציון. קנינו עוד גבינות למארחים הבאים שלנו והמשכנו ברכיבה ביום שמשי וקריר. הרכיבה באיזור אמנטל היום הייתה עוד יותר יפה מאתמול, בעיקר נופי עיירות קטנות וצירויות, וגבעות ירוקות. היה גם טיפוס אחד ארוך בדרך, שהוביל אותנו בדרך מהירה לברן. הגענו בצהריים לברן, תוך ירידה יפה שמשקיפה על העיר העתיקה והנהר הזורם דרכה. ברן היא עיר הבירה של שוויץ ולכן גם מכילה את הפרמלנט. לצערנו הוא היה סגור לשיפוצים ונאלצנו להסתפק בצפייה בו וב-26 המזרקות שמולו (מייצגות את הקנטונים) מבחוץ. ביקרנו גם את הדובים המסכנים הכלואים בבורות, והסתובבנו בין עשרות אנשים במדרחובים הארוכים והשווים של העיר העתיקה והיפה. דבר אחד שהיה מצחיק זה הפעמון המפורסם, שמושך אליו עשרות תיירים בכל שעה העגולה, רק כדי לאכזב אותם ב"מופע" עלוב. בערב התארחנו אצל חברים של ירון, זוג רוכבים שהוא פגש באירלנד. אכלנו פונדו, שזה בלילת גבינה צהובה מותכת, שאליה מכניסים חתיכות לחם על שיפוד. היה טעים וכיף!
 
יום שביעי: נשארנו ליום (שמשי) נוסף בברן. בבוקר עברנו לאכסנייה המעולה (אך יקרה) הנמצאת במרכז העיר. בברן הסתובבנו הרבה, השלמנו חוסרים שהיו לנו בציוד, והתפנקנו במזון מהיר. טיפסנו למגדל הגבוה של הקתדרלה וזכינו לנוף יפה מעל העיר. ביקרנו במוזיאון ה-Natural History, שכלל תצוגה אינטראקטיבית ומעניינת של עקרונות פיזיקליים שונים ותערוכה מאוד מעניינת על איינשטיין: קורות חייו וכן תקציר תגילויותיו. העיר עצמה התגלתה כיפה מאוד, עם בתים יפים, מזרקות ופסלים פזורים ואווירה כיפית.
 
יום שמיני:  Bern -> Interlaken (70 km) יום הרכיבה המדהים ביותר עד כה! מברן יוצאים לאיזור חלקאיים פתוחים ומייד מתגלה נוף האלפים שאליו מתקרבים ככל שמתקדמים. הדרך שטוחה וקלילה אך העומס של הימים האחרונים נותן את אותותיו. גם היום היה יום שמשי אך קריר. הרכיבה על מסלול 3 הובילה אותנו לעיר בשם Thun, שנמצאת על האגם בחלקו הצפוני. לאחר העצירה המשכנו ל-Spiez, כשאנחנו עוברים מעל גשר רשת מתכתי, שממנו ניתן להשקיף על הנהר מתחת. Spiez ממוקמת על הגבעה ומעניקה תצפית מדהימה על האגם וההרים שסביבו. המשכנו ברכיבה יפיפייה לאורך האגם עד ל-Interlaken, מרובת התיירים. Interlaken היא אכן עיירה קטנה ותיירותית מאוד, מלאה במלונות, אכסניות, מסעדות וחנויות מזכרות. הסביבה שלה היא אחת מהיפות בעולם: איזור של עמקים והרים הנישאים לגבהים אדירים, ומלא מסלולי הליכה, רכיבה ופעילויות ספורט אתגרי אחרות עומדים בפני התייר. בלילה הראשון לנו באכסניית River Lodge המבאסת (שהיא למעשה camp ground עם חדרים). לא מומלץ. (למחרת עברנו ל-Villa Sonnenhof שהייתה מעולה). מרחק: 71 ק"מ, שעות 10:45 – 17:15, זמן: 4:15 נטו, ממוצע: 16.83 קמ"ש.
    
יום תשיעי: יום "מנוחה" באינטרלקן. התכנון המקורי היה לבקר ב-Jungfrau (ביקור שעולה המון כסף...), אבל לצערנו מזג-האוויר לא איפשר זאת. אז במקום זאת לקחנו את הרכבת ל-Lauterbrunnen ומשם הלכנו ברגל לאטרקציית מפלים. באיזור בנו גישה ישירה לתוך מפל וניתן לראות ממש איך הזרמים השונים יוצאים מהסלע ומתאחדים לזרם אדיר. לאחר מכן, המשכנו לרכבל שלקח אותנו ל-Murren משם ירדנו בהליכה ל-Gimmelwald   כאשר ההליכה בענן התחלפה להליכה עם נוף עמקים-הרים. ירדנו ברכבל וחזרנו באוטובוס-רכבת לעיר. ראוי לציין, כי כל המנוחה הזאת ברכבת עלתה לנו ביוקר (גם מבחינה כספית), כי הלכנו המון, וזה היה יותר מעייף (מרכיבה)... ובכלל מההתנסות ברכבת ראינו עד כמה מפסידים בטיול כזה. בעוד על האופניים הנוף פתוח מולך במלוא עוצמתו, וניתן לעצור, לצלם ולהתרשם בכל רגע, הרכבת מגבילה אותך דרך החלון וגורמת לנוף לחלוף על פניך במהירות מבלי שתוכל ממש להתרשם ולהעריך אותו. התרשמנו שהאיזור כולו הוא מרכז של ספורט אתגרי ורכיבה בפרט. ראינו המון רוכבי כביש, ובצדק – הנופים מדהימים, הכבישים בטוחים ורובם נעים לאורך נהרות, כך שגם הטיפוסים הופכים למתונים. אפשר לבלות שם יותר מחודש שלם רק בפעילויות בסביבה.

לתחילת הכתבה

ימים 10-12: מאינטרלקן לג'נבה

יום עשירי:  Interlaken -> Oey (30 km)    Cheatu-de-Oex ->   Montreux (40 km). היום היה היום המדהים ביותר ללא ספק, גם מבחינת נופים וטבע וגם מבחינת מזג-האוויר השמשי. יצאנו מאינטרלקן ברכיבה חזרה ל-Spiez (לא היה אכפת לחזור, כי הדרך הייתה כל-כך כיפית). משם המשכנו לכיוון מערב, כשהתכנון להגיע ל-Zweisimmen ולראות כמה כוח נשאר. אך הרכיבה של הימים האחרונים נתנה את אותותיה, ולמרות האיזור המדהים והרכיבה בעמק בין הרים אדירים, ומזג-האוויר המושלם, היה קשה להמשיך. תפסנו רכבת מ-Oey ל-Montreux (על שפת אגם ג`נבה), כאשר ירון ירד קצת לפני ב-Château-d`Oex. שוב ראינו כמה נסיעה ברכבת מחמיצה את היופי של הטיול.

ירון ירד בשאטו, והתחיל לרכוב משם. הדרך (מסלול 9) ירדה על פני 12 ק"מ, כ-300 מטר עד ל-Montbovon. משם המשיך בעליית כביש על מסלול 4 לכיוון כפר קטן (6 ק"מ, עלייה של 300 מ`) וממנו אחת מהעליות הקשות של חייו: טיפוס על פני דרך עפר עם אבנים מדרדרת ורטובות בגובה של עד 1,500 מ`. נותר לו לטפס כ-400 מ` על פני 4 ק"מ... עם ציוד מלא וגלגלים חלקים ודקים. היה קשה מאוד, ונמשך יותר משעה עד לפסגה. איך שעבר את הפאס – התגלה לירון נוף מדהים של אגם ג`נבה, כאשר השמש בשקיעה. משם ירידה של 1,200 מ` על פני 14 ק"מ (לא מזיזים את הפאדלים) עד האכסנייה ב-Montreux. שם חברנו יחדיו ויצאנו לחגוג בארוחת רושטי (עוד מאכל שוויצרי שהוא מעין לביבות תפוחי אדמה) וקורדון בלו. ראוי לציין כי היום חצינו את קו הגבול הבלתי-נראה בין החלק הגרמני לחלק הצרפתי. מדהים איך המעבר הוא חד ומיידי. אמנם שוויץ היא מדינה אחת, אך שמים לב להבדלים באנשים ובסביבה.
קטע 1: מרחק: 30.5 ק"מ, שעות: 10:30 – 13:30, זמן נטו: 1:51, ממוצע: 16.46 קמ"ש.
קטע 2 (ירון לבד): מרחק : 40 ק"מ, שעות: 16:00 – 19:00, זמן נטו: 2:30, ממוצע: 15.68 קמ"ש.

יום אחד-עשר:  Montreux (Territ) -> Lausanne (30 km) גם היום היה יכול בקלות להיבחר לאחד הימים היפים ביותר. התחלנו בביקור בטירה המפורסמת Château de Chillon, שהייתה מרשימה מאוד. והמשכנו ברכיבה לאורך אגם ג`נבה בחלק יפיפייה שנקרא הרביירה השוויץרית. עברנו על-פני עיירות ציוריות, טירות עתיקות והמון המון כרמים. ריח הענבים נישא באוויר כל הזמן, והנופים משגעים. בשילוב מזג-אוויר שמשי נענו באיטיות לעבר היעד הקרוב. ל-Lausanne הגענו מאוחר יחסית לאחר קרע בצמיג של ירון. התארגנות קצרה באכסנייה וזזנו למוזיאון האולמפי. אמנם זו לא נשמעת כמעט אטרקצייה מעניינית, אך המוזיאון מרתק ולצערנו היה לנו זמן קצר להינות ממנו. בהחלט התרשמנו לטובה. האכסנייה בעיר גם היא סבבה עם אווירה ביתית ו-facilities טובים (גם לרוכבים). מרחק: 31.64 ק"מ, שעות: 12:00 – 15:00, נטו: שעתיים, ממוצע: 15.48 קמ"ש
 
יום השניים-עשר:  Lausanne -> Geneva (70 km) יום הרכיבה אחרון שלנו L גם היום המשכנו (על מסלול 1) בדרכנו לאורך הרביירה, כאשר עברנו גם בדרכים חקלאיות יפות, בין מטעי תפוחים, ענבים ותירס. גם היום הדרך עברה בעיירות קטנות, שכל עיסוקן הוא ייצור יין. לאחר כ-50 ק"מ הגענו ל-Nyon, שם עצרנו לקפה וקרואסון. המשך הדרך לג`נבה היה מהיר מאוד, כאשר לקחנו את מסלול האופניים הצמוד לדרך המהירה ועם מגמת הירידה טסנו לעיר והגענו בשעה וקצת. ג`נבה היא עיר קוסומפליטאית גדולה, שמכילה אתרים יפים ומעניינים וגם את מרכז האו"ם (בדרך גם עברנו על פני גופים בינלאומיים אחרים כמו CERN, UEFA, הועדה האולימפית). העיר דוברת צרפתית, ומתנהגת בהתאם. התחלנו את הסיור בשיטוט על פני הנהר, כשהר Mont Blanc נראה לרחוק. סיור במדרחוב ראשי והתפנקות במזון מהיר וחזרנו לאסוף קופסאות קרטון לאריזת האופניים. מרחק: 72 ק"מ, נטו: 4 שעות, ממוצע: 17.84 קמ"ש
 

ימים 13-14: ג'נבה

יום שלושה-עשר: יום סיור בג`נבה. התחלנו עם ביקור במרכז האו"ם, שקצת התפספס בשל המדריכה הלא-מובנת. המשכנו למוזיאון הצלב האדום, שהיה מאכזב לטעמנו. אחרי זה התברברנו בעיר העתיקה, בין חנויות ומסעדות, והתפנקנו פעם אחרונה בערמונים חמים. הלכנו לראות את הפארק הצמוד לאוני` ואת "מגרשי השחמט" הרבים וערכנו קניות אחרונות לפני הטיסה. האריזה של האופניים הייתה מהירה ויעילה, בחדר האופניים של האכסנייה. בילוי אחרון בפאב מקומי והיינו מוכנים לחזרה עם טעם של עוד ותחושה שרק התחלנו את הטיול וניתן עוד להמשיך ולהמשיך.
 
יום ארבעה-עשר: הטיסה אילצה אותנו לקום מוקדם. לקחנו מקדם ביטחון בשל קופסאות האופניים, עלינו בקלילות על הטראם, שהסיע אותנו (ואת קופסאותינו) לתחנת הרכבת וממנה רכבת מהירה לשדה. טיסה קצרה ואנחנו חזרה בארץ ובשגרה. לסיכום, אין מה להגיד – שוויץ מקום מדהים לטיול אופניים. יש כל-כך הרבה מסלולים יפים ובטוחים, שמובילים מכל מקום במדינה לכל מקום אחר. אנחנו היינו שמחים להמשיך לטייל והיו עוד המון מסלולים שרצינו לרכוב אותם. בנוסף, טיול אופניים בשוויץ לא חייב להיות הררי וקשה. רוב הדרכים עוברות לאורך נהרות ואגמים, ובכל מעבר הרים ניתן להיעזר ברכבת. בשל המרחקים הקצרים, הנוחות האדירה והיופי המרהיב – אין כמו מסע אופניים כדי להכיר את שוויץ מקרוב ולהינות מיופיה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×