מתחילים את המסע

שבוע ראשון של יעל במלבורן - ומסתבר שהיא הגיעה בדיוק בזמן - העיר עמוסה פעילויות לקראת האביב. אחרי דרך ארוכה מהארץ למלבורן, היא מגלה שלמרות היותה עיר גדולה, מלבורן עדיין ידידותית למשתמש ומאד נוחה להתניידות ויש בה לא מעט מקומות שאפשר ``לברוח`` אליהם אם מחפשי
יעל - צוות למטייל ברשת
|
תמונה ראשית עבור: מתחילים את המסע
Thinkstock Imagebank ©

נחיתה רכה במלבורן

הקברניט מודיע שבעוד מספר דקות המטוס יחל בנחיתה. אפשר לראות גם על המסך שממול שנותרו עוד דקות ספורות עד שנגיע למלבורן. מהחלון שלידי אני מתחילה לראות מבנים פזורים בשטח, עוצמת עיניים, מחזיקה חזק בידיות המושב (לא אוהבת נחיתות..גורם לי להרגשה מוזרה) ומתפללת שיעבור בשלום. שבע וחצי בבוקר בדיוק. הגענו. או שמה עליי לומר: "הגענו.... סוף סוף!"

אחרי טיסה ארוכה מישראל להונג קונג (קרוב לאחת עשרה שעות טיסה), נחתנו. לפני היו שש שעות המתנה כמעט עד לטיסת ההמשך למלבורן. הסתובבתי בטרמינל תוהה כיצד להעביר את הזמן. קראתי קצת, צילמתי קצת, קראתי שוב, צילמתי שוב, טיילתי ברחבי הטרמינל הלוך-חזור עד עד שהכרתי כמעט כל נקודה ונקודה בשדה. מצאתי עצמי צועדת אפילו עד שער Gate 32 , וכל זה כדי לקנות קפה של "Starbacks". מלבדו לא ראיתי בתי קפה אחרים באזור. לכן קפצתי על המציאה ומיהרתי לשם, למרות המיקום המרוחק מהשער ממנו הייתי אמורה לצאת, שער מס` 71. אבל מה לא עושים בשביל טעימה של קפה, ולא קפה של "עלית"?

אחרי הקפה קפצתי למקלחת התרעננות קצרה. היה כל כך מתבקש אחרי הטיסה הארוכה. כן....נישמע מפתיע. אבל מסתבר שיש בטרמינל בהונג קונג אפשרות להתקלח בתמורה ל-11 דולר אמריקאי. עלות סבירה לחלוטין ובטוח שזולה יותר משהייה בעיר עצמה ללילה. מקבלים חדר מקלחת פרטי, מגבת, סבון, שמפו ואפילו מרכך. פינוק אמיתי. למי שרוצה, יש אפשרות לקבל גם תא שינה בתוספת של כמה דולרים (על זה ויתרתי. לישון אני יכולה גם במטוס... בעצם, לא ממש, אבל זה כבר עניין אחר). המקום ניקרא "Plaza Lounge". לא רחוק משער מס` 60 (Gate 60) עולים במדרגות הנעות קומה אחת, המקום נימצא בצד ימין.

הזמן עבר, ושוב מצאתי עצמי על טיסה נוספת (ריחנית ורעננה בזכות המקלחת), והפעם, ברקע כמעט ולא נשמעה מילה בעברית, ויכוחים קולניים על מצב המדינה/הנשיא/ראש הממשלה וכמובן, איך אפשר בלי, רמת השירות של "אל-על", או כל סממן ישראלי אחר. כנראה ש"הנוסע הישראלי" שרוצה להגיע לאוסטרליה לרוב בוחר לנחות דווקא בסידני ולא במלבורן.

קרוב ל- 20 שעות טיסה הסתיימו להן בשלום (אף על פי שבמהלך הטיסה מישראל להונג קונג היו רגעים שחשבתי שיסתיים אחרת. מזג האוויר כנראה גרם למטוס להיטלטל ולי גרם להרגיש לא טוב. אבל, לשמחתי, הטיסה מהונג קונג למלבורן עברה חלק והצליחה לפצות על הטיסה שקדמה לה).

צ`יק אאוט מהיר יחסית (כנראה שלא נראיתי חשודה במיוחד), כלבלב שמרחרח את התיק שלי (שגם הוא, כנראה, לא התגלה כחשוד במיוחד..התיק. לא הכלבלב) ותרמיל שמגיע יחסית מהר. עשר דקות ואני כבר בחוץ.

מלבורן גשומה וקרירה. 21 מעלות. אבל לי לא היה איכפת. העיקר שאני כאן, באוסטרליה. סוף סוף זה קורה ולי קשה עדיין להאמין. אני מביטה במבט עייף אך מאושר מסביב, רואה את השלטים באנגלית, שומעת "אוסטרלית" מכל עבר ועדיין לא מצליחה לעשות את ה"סוויצ``" שהנה, אני כאן.

ביציאה משדה התעופה לכיוון העיר מתחילה לראות את העיר שהכרתי לראשונה לפני שלוש שנים. הבניינים הגבוהים מרחוק נראים לפתע מוכרים, תחנת הרכבת שהביאה אותי מסידני למלבורן, שגם אז קיבלה אותי במזג אויר גשום וחורפי בשש בבוקר (נקודת המפגש הראשונה שלי עם העיר) ועוד מראות שמעלים בי זיכרונות מטיול עבר (שלוש שנים...אמנם עבר זמן, אבל עדיין לא מרגיש כל כך רחוק).

לתחילת הכתבה

סיבוב בעיר

אחרי יום של התאוששות וניסיון להסתגל לזמן המקומי (נכון לחודש נובמבר, פער השעות בין ישראל לאוסטרליה עומד על 9 שעות. במקומות אחרים ביבשת, כמו דרווין Darwin למשל, הפער עומד על 7 שעות), קימה בחמש בבוקר ומשבר עייפות בצהריים, הצלחתי, פחות או יותר (בדגש על ה"פחות"), להתגבר על ה"ג`ט-לג", ולצאת לעיר. הכרחתי את עצמי. מה גם שאחרי יומיים סגורה במטוס היה מתבקש לשאוף קצת אוויר אוסטרלי צלול כיין (או שמה עליי לכתוב..כ"בירה"?..). לקחתי את ה "City Circle Tram" לכיוון " Flinders st Station" תחנת הרכבת של מלבורן, מבנה גדול ומיוחד בפני עצמו. 

ה-" City Circle Tram" היא חשמלית אדומה (האדום הוא סימן ההיכר שלה. מעוצבת בסגנון עתיק) שנוסעת סביב מרכז העיר, עוצרת בנקודות מרכזיות וכל זה ללא תשלום. ניתן לעלות עליה, לרדת ממנה כמה פעמים שרוצים במשך היום ללא הגבלה. כמובן שישנן בעיר גם חשמליות בתשלום שמגיעות לאותם אזורים (ובטוחה שיזדמן לי בהמשך לנסוע בהן), אבל אם רוצים לנסוע סביב מרכז העיר, זו האופציה הטובה ביותר (בחינם, כבר ציינתי?). יש לקחת בחשבון שהיא איטית להחריד, ביחס לחשמליות האחרות, אך במהלך הנסיעה בה זוכים להסברים ברקע על כל נקודות העצירה ומקבלים מושג כללי על העיר. בתחנות של החשמליות במרכז העיר, כדי לדעת אם אכן שם עוצרת, יש לחפש עיגול אדום שכתוב עליו "City circle Tram Here". במידה ומופיע, סימן שעוצרת שם.

מזג האוויר המשיך להיות חורפי, מה שלא הרתיע רבים לצאת החוצה ולהסתובב בעיר (המלבורנאים קוראים לזה מזג אויר אביבי ומתעקשים בכל תוקף, למרות הקרירות והגשם, להתלבש קייצי לחלוטין. אני, בכל אופן, בחרתי להצטייד בפליז שלי שדואג לשרת אותי נאמנה בכל מצב). 

ממול ל "Flinders st Station" נימצא ה-"Federation Squre". האוסטרלים, מסתבר, התקנאו במדינות האירופאיות שהיו להן פיאצות/כיכרות רבות, ורצו גם אחת כזו. לכן החליטו להקים את "כיכר פדריישן". בכיכר נמצאת הגלריה הלאומית שכוללת אוספים של אומנים אוסטרלים מרחבי ויקטוריה ובקומת הקרקע שלה מוצגים דרך קבע אוספים של אמנות אבוריג`נית (הכניסה לקומת הקרקע היא ללא תשלום) וכן המרכז לאמנות חזותית. מבנה גדול, אפור, זוויתי. במבט ראשון נראה מעניין, מרשים (בביקור ראשון), במבט שני (הפעם, בביקור הנוכחי) נראה כמו בניין אפור גדול, בסגנון מודרני מידי שלא מתמזג כל כך עם הנוף המקומי (ואולי זו הייתה הכוונה. בכל אופן, הפעם כבר היה פחות לטעמי). הכיכר מרוצפת אבנים מסותתות שהובאו מצפון מערב אוסטרליה, מאזור קימברלי (Kimberley). צבען נע מחום צהוב עד חום חמרה ומסודרות בכיכר בצורה מפותלת המזכירה את פיתולי נהר היארה "Yarra River" וצורתה הכללית של הכיכר מזכירה את צורתה של כיכר סיינה שבאיטליה הנראית כצדף. ניתן לקחת סיור מודרך במקום (יציאה ממרכז המידע) בעלות של כמה דולרים בודדים.

עדיין לא סוף שבוע אבל במקום המון אנשים (ולא בהכרח תיירים, אלא בעיקר מקומיים), ונראה כי יש אווירת חג לקראת האביב והאירועים שהעיר מתכננת.
 
צמוד לככר נימצא מרכז המבקרים הגדול של מלבורן, ה"Melbourne visitor centre" . ניתן לקבל בו מידע רב ומועיל בעיקר על מדינת ויקטוריה אבל פחות על מדינות אחרות באוסטרליה (אל דאגה- לא חסרים מרכזי מידע ברחבי היבשת). אם רוצים לטייל באזור ויקטוריה ובעיר מלבורן עצמה, כדי לבקר במרכז. הפעם בחרתי שלא להיכנס למוזיאון ולמרכז המבקרים (ייתכן ואחזור לשם בהמשך) ולהמשיך.

המשכתי לכיוון Swanston street ומשם ל- Burke Street (חנויות, בתי קפה..עוד חנויות, עוד בתי קפה, מסעדות גם...כל מה שעיר מערבית, מרכזית וגדולה יכולה להציע). מזג האוויר התבהר והתחמם. כזו היא מלבורן. מתעתעת. בבוקר יכול להיות קר וחורפי ובצהריים לפתע חם. אחרי תחושת המיצוי באזור, עליתי שוב על ה-Tram האדומה והפעם לכיוון ה-Docklands. עומס החנויות ובעיקר האנשים, התחיל להציק לי וחיפשתי אזור שקט יותר.

אזור ה-"Docklands" הוא אזור חדש יחסית, צמוד למרכז העיר. האזור היה בעבר חלק מנמל מלבורן אליו הגיעו ספינות כדי לפרוק את סחורתן. במקום היו מחסנים ששימשו לאגירת הסחורה ומכיוון שעם הזמן לא היה צורך בהם, הרסו את המחסנים ובמקומם הקימו שכונות מגורים. אם מחפשים (לפחות במהלך השבוע ובעיקר בשעות הבוקר/צהריים מאוחרות/אחה"צ) מקום צמוד למרכז העיר אך קצת מחוצה לו, הוא מתאים. במקום יש מרינה, מספר יאכטות מעוררות קינאה (וגם כאלו שלא) שעוגנות בה, טיילת נחמדה, מעט בתי קפה ומסעדות לאורכה (בכל זאת, לא מדובר במקום גדול במיוחד), אך בניגוד למרכז העיר המקום משרה אוירה רגועה יותר (בזווית מסוימות אפילו הזכיר לי קצת את המרינה בהרצליה..). בריחה נחמדה אל מחוץ למרכז העיר.

בינתיים אני מגלה שמלבורן , למרות היותה עיר גדולה, עדיין ידידותית ונעימה. למרות הבניינים הגדולים, הגבוהים (שנראים קצת מאיימים בהתחלה) אפשר למצוא בה איזושהי אינטימיות שקשה למצוא בערים גדולות, אלא אם כן מחפשים ממש טוב, או שמוצאים במקרה. היא מסבירה פניה לתייר, ולא רק לתייר (באופן מפתיע בימים האחרונים כמעט ולא שמעתי שפות אחרות מלבד ה"אוסטרלית"). 

גיליתי את זה כמה ימים לאחר מכן, בסוף השבוע. מידי יום ראשון מתקיים שוק אומנים לא רחוק מה-"Federation squre". חציתי את נהר ה-Yarra River, הנהר של מלבורן שמפריד בין חלקה הצפוני לחלקה הדרומי, כשמימין לי נמצאים הגנים הבוטניים של מלבורן ה-"Royal Mlbourne Botanic Gardens" וב-St. Kilda Rd מצאתי שוק של דוכנים. עבודות אמנות מכל סוג, צורה וצבע. צעיפים, כובעים, סבונים ריחניים, מאכלים שונים, תמונות, תכשיטים וכו` וכו`. שימו לב שלא לפספס גם את המשך השוק שממשיך גם מתחת לגשר, לאורך גדות הנהר, בחלקו הדרומי. היה נעים, השמש יצאה, ואף על פי שגם באותו היום הטמפרטורות לא עלו על 20 מעלות, התחושה הייתה שחם יותר. ברקע, ממש ממול, רואים את כל אותם הבניינים ה"מאיימים" של העיר שיוצרים קו אופק מאד מחודד. השילוב של הבניינים עם הנהר, עם השוק, עם העצים שבסביבה וכל ערבוביית האנשים שיצאה לטייל באזור יצר תחושה חמימה, כזו של יום חג. לא היה מדובר באירוע מיוחד, אלא כזה המתקיים בכל יום ראשון, אבל עדיין האווירה במקום הייתה מאד נעימה.

ומבחינת תוכניותי להמשך: אני מתכננת לשהות במהלך החודשיים-שלושה הקרובים במלבורן וסביבתה (טיולים באזור מלבורן, ובשאר ויקטוריה. אדאג גם לעדכן במהלכם), לבלות עם הוריי היקרים ואח"כ להמשיך לכיוון מערב. כמובן, ששינויים במהלך הדרך, לפחות מהיכרותי הקצרה (?) עם עצמי, יכולים להתרחש והתכניות יכולות להשתנות בהתאם למצב הרוח, מזג האוויר או כל דבר אחר שיכול להשפיע על החלטותיי, אך נכון לעכשיו זו התכנית...

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×