ניו זילנד חלק 1- הטיול הגדול

תמונה ראשית עבור: ניו זילנד חלק 1- הטיול הגדול - תמונת קאבר
האגמים באמצע טרק הטונגרירו

חלק 1:

ניו זילנד. כלכך הרבה יש לכתוב על ניו זילנד ואני מקווה שאני אצליח להעביר את כל המידע הרלוונטי בתיאור הטיול. בכל מקרה ניו זילנד היא לדעתי המדינה היפה ביותר בעולם מבחינת טבע.

16.1.19 טסנו עם חברת אייר ניו זילנד מאדלייד באוסטרליה לאוקלנד בניו זילנד. הטיסה יחסית קצרה, רק כמה שעות ואייר ניו זילנד חברה סבבה בסך הכל אבל בגלל שהטיסה היתה קצרה ההרגשה היתה טיפה של לואו קוסט כי רק מי שהוסיף כסף קיבל ארוחה.

נחתנו לקראת אחה"צ ובשדה התעופה פגשנו את דניאל, חבר מהבית שקבענו שנטייל איתו בניו זילנד והוא הגיע כמה שעות לפנינו וחיכה לנו.

כמו כן מכיוון שקרני טיילה לבד וגם תכננה לטייל בניו זילנד כמונו אז קבענו איתה שהיא תגיע באותו יום כמונו ושתצטרף אלינו לטיול. היא הגיעה כמה שעות אחרינו להוסטל.

לקחנו אובר להוסטל שהזמנו מראש, הוסטל יחסית חדש עם מתקנים חדישים וטובים והמחיר היה מאוד סביר.

הזמנו חדר של 6 ובגלל שהיינו 4 לא הוסיפו לנו עוד אנשים והיה לנו חדר פרטי רק לנו.

הסתובבנו קצת בעיר וחזרנו יחסית מהר להוסטל כי היינו עייפים מהטיסות. בלילה קרני הצטרפה אלינו לחדר והלכנו לישון.

832bc5f39628945cd6a1f576d4918ade.JPG?l=6

אוקלנד, הקרויה גם אוקלנד סיטי או אוקלנד המרכזית שבחבל אוקלנד באי הצפוני של ניו זילנד, היא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינת ניו זילנד עם מליון וחצי תושבים. אוכלוסייתה מונה כ-30% מאוכלוסיית המדינה. בין השנים 1840-1865, היא הייתה בירת ניו זילנד.

17.1.19 התכנון המקורי שלנו היה לשהות באוקלנד רק מספר מאוד מצומצם של ימים ולאחר מכן להתחיל את הרואד טריפ. קבענו מראש השכרה של רכב דרך חברת Apex במחיר סביר יחסית. הרכב שסגרנו איתם היה אמור להיות NISSAN WINGROAD שזה רכב עם שטח אחסון יחסית גדול בשביל שלא יהיה לנו בעיה של מקום למוצ'ילות.

יצאנו בשעה מוקדמת על מנת לאסוף את הרכב מחברת ההשכרה וכנראה היתה סוג של אי הבנה איתם כי הבנו מהם שהביטוח דרכים של הרכב עומד להיגמר אז אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לנסוע לסניף האחר של החברה בשדה התעופה כדי להחליף את הרכב אז רוב היום שלנו היה לחוץ ובסופו של דבר הם אמרו לנו שבכלל היינו יכולים לעשות את זה ביום אחר.

נסענו להרצאה של ישראלי בשם רותם שמנהל סניף של Macpac שזוהי חנות טיולים סטייל ריקושט או המטייל רק שרוב המוצרים שלהם זה יצור עצמי. ההרצאה הייתה מאוד יעילה ונתנה לנו מידע חשוב בעיקר לסביבת אוקלנד ולאי הצפוני.

הצטיידנו בציוד טיולים בחנות והמשכנו משם לארוחת צהריים בדומינוס פיצה עם ליר, ישראלי שפגשנו בהרצאה.

לאחר מכן החלפנו את הרכב לטויוטה קורולה גרסת סטיישן והמשכנו לשאר הסידורים שכללו החלפת כסף עם ישראלי מבית חבד שהיה צריך להיפטר מדולרים ניו זילנדים, לכן זה יצא נוח לשני הצדדים. יותר מאוחר הוא גם עזר עזר לנו להתארגן.

מכיוון שראינו שאין שום סיכוי שנצליח להכניס את כל התיקים לתא המטען של הרכב החלטנו לקנות רצועות קשירה ובעזרתם קשרנו את כל התיקים לגג בעזרת הרצועות וסוג של גגון שהיה לנו.

קנינו גם ציוד בKmart שזוהי חנות כלבו מאוד זולה שבה קנינו ציוד קאמפינג רב.

בערב הסתובבנו קצת בעיר ואכלנו ארוחת ערב בשווארמה מגעילה של טורקים. ממשיכים לעשות את הטעות הזאת.

18.1.19 יום זה היה יום שישי ולכן החלטנו להירשם מבעוד מועד לארוחת שישי בבית חבד.

בבוקר נסענו לטיול יום קצר שנמצא יחסית קרוב לאוקלנד, אני לא זוכר את השם של המסלול אבל הוא בכלל לא מומלץ, הנופים לא היו מיוחדים וההליכה היתה מאוד סתמית וגם תפס אותנו גשם מאוד חזק, לכן יצא שהיינו צריכים להשתמש במעילי הגשם שהבאנו איתנו על אף שהיה חם בחוץ.

אחרי מספר שעות של מסלול חזרנו חזרה לעיר ובדרך אכלנו במסעדה אסייתית, רצינו לטעום ראמן יפני, האמת שלא היה מלהיב בכלל, קיווינו שביפן יהיה יותר טוב.

לקראת הערב נסענו לארוחת שישי בבית חבד ואספנו מישהי ישראלית שגם רצתה להגיע, היה נחמד אבל מאוד חופר וקצת מעיק כל המסביב של הארוחה.

חזרנו בשעה מאוחרת חזרה להוסטל.

19.1.19 את היום העברנו בסידורים להמשך הטיול, קניות ובישולים. יום מאוד רגוע והאמת שתכננו באותו יום כבר לעזוב את אוקלנד אבל בסוף נשארנו עוד יום בגלל הבטחה שימכרו לנו עוד כסף מקומי בבית חבד, דבר שבסוף לא קרה לצערנו.

דניאל באחד הימים בהוסטל נפצע ברגלו כשניסה להדליק את המזגן ודימם על המיטה מעליו, חשבנו שזה בסדר אבל אחרי כמה ימים קיבלנו הודעה מההוסטל שהם מחייבים אותנו על הכביסה של המצעים בסכום מאוד מופרז של 50 דולר.

20.1.19 התחלנו את הרואד טריפ!

יצאאנו בשעה יחסית מוקדמת מהעיר לכיוון צפון, עצרנו בwaipu caves, אלה מערות גדולות עם תולעים זוהרות, מחזה מאוד מגניב ומיוחד, היה נחמד לראות את הכמויות הגדולות של התולעים. אחרי שקצת התלכלכנו מכל הבוץ והמים במערה חזרנו לרכב והמשכנו עם המסלול שלנו צפונה והגענו לשמורה קטנה בשם waipoua forest שבה אפשר לראות את העץ הכי עבה בעולם, מאוד מרשים אבל הוא נראה חולה וגוסס העץ. טיילנו קצת באזור והמשכנו בנסיעה שלנו ובדרך עצרנו לתצפית מאוד יפה.

87e058576c42de23780a36046aa2e01d.JPG?l=6

בניו זילנד בעיקר אבל גם באוסטרליה יש רשת של מארחים שקוראים להם H.I.T שזה Hosting Israeli Travelers. קבענו להתארח ב kaitaia אצל פיט ומיכל, זוג שמארח ישראלים ששמענו עליהם דברים מאוד טובים, בעיקר על מיכל.

האמת היא שיכול להיות שהחוויה מאוד סובייקטיבית אבל ממש לא אהבנו את האירוח אצלם. פיט היה מאוד לא נחמד וזה הרגיש שהוא לא מחבב במיוחד ישראלים וגם הוא ביקש בצורה מאוד דורשת עזרה עם הציוד החקלאי שלו, לא שהיתה לנו בעיה לעזור אבל הגישה שלו קצת ביאסה את זה.

והכי גרוע שאני שטורם ודניאל היינו צריכים לישון שלושתנו במיטה אחת גדולה, לא חוויה טובה במיוחד.

אבל לפחות שיחקנו עם מיכל קטאן אז זה היה נחמד.

21.1.19 בבוקר סיפרנו למיכל שאנחנו ממשיכים צפונה והיא נתנה לנו סוג של בוגי שהיא אמרה שנוכל לגלוש איתו בדיונות שיש בצפון. כמו כן, היא הזמינה אותנו להתארח גם למחרת אז התחמקנו מזה באלגנטיות והתחלנו את הדרך לנקודה הצפונית ביותר בניו זילנד, cape reinga, מקום נחמד אבל לא מיוחד במיוחד, משם המשכנו לדיונות שיש באזור ומסתבר שהבוגי שמיכל הביאה לנו לא היה יעיל בכלל ולכן הייתי צריך להתגלגל את כל הדרך למטה מהדיונה.

הכנו צהריים ליד החניה והמשכנו ל opua forest שרצינו לטייל שם אבל לא היה שם משהו מיוחד כלכך.

משם נסענו כמה שעות דרומה וישנו בקאמפ סייט בדרך חזרה לכיוון אוקלנד מצפון האי, היתרון העיקרי שלנו לאורך כל הטיול היה שטיילנו בקיץ ולכן שעות האור רבות מאוד ולמרות זאת הגענו בחושך לקאמפ סייט השומם שמצאנו בCamperMate האפליקציה שמשתמשים בה באוסטרליה וניו זילנד.

22.1.19 יצאנו בבוקר להמשך הדרך ובדרך עצרנו לקנות קטאן בחנות משחקים מכיוון שממש התלהבנו מהמשחק וגם היה לנו קצת מקום בתא מטען עם הצידנית העצומה שקנינו (שטורם התעקש) ושאר ציוד הבישול והקאמפינג.

משם המשכנו לאזור טיול שהמליצו לנו עליו עם מפלים מאוד יפים. הדרך היתה נחמדה מאוד והמפלים היו מאוד מרשימים. ישבנו שם כמה שעות ואפילו נכנסו למים הקפואים.

120ef65e3d73feec4854486163064c85.JPG?l=6

אחר כך המשכנו לחצי האי קורמנדל שנמצא דרום מזרחית לאוקלנד. בגלל ההוסטל שהגענו אליו היה בתפוסה מלאה ישנו באוהל בחצר של ההוסטל במחיר סביר. היתרון היה המתקנים שההוסטל מספק.

23.1.19 אחרי שקמנו ואכלנו ארוחת בוקר מזינה וטעימה נסענו למקום שנקרא hot water beach שכשמו כן הוא. החוף נמצא בצפון חצי האי ולא היה מאוד רחוק מההוסטל שלנו. הסיבה למים החמים בחוף היא מהסלעים החמים שיש שם מתחת לאדמה, ואם חופרים מספיק עמוק המים בבור מתחילים להיות מאוד חמים אפילו ברמה שהם חמים מידי. מאוד נחמד ליום קר. היינו שם עוד כמה שעות וחזרנו להוסטל ובדרך עשינו קניות בCountdow, זה רשת סופר מרקטים שבאוסטרליה יש להם שם שונה, woolworths.

את המשך היום ניצלנו להכנות לקראת הטרק האמיתי הראשון שלנו שהיה מתוכנן למחרת.

24.1.19 יצאנו בשעת בוקר מוקדמת לתחילת המסלול שנקרא The Pinnacles. בדקנו תחזית מראש וחשבנו שהמזג האוויר יהיה בסדר אבל ממש טעינו, מעבר לגשם המציק שהיה גם היו המון עננים ולכן היה קשה לראות את הנופים.

לאורך המסלול לא תמיד הלכנו כולם באותו קצב עקב רמת כושר שונה.

המסלול כלל המון bush walk, הליכה בתוך יער בלי לראות נופים אבל זה דווקא היה מזל טוב כי זה מנע מהגשם החזק שירד לרדת עלינו ישירות. המסלול עצמו לא היה קשה במיוחד, בערך 18 ק"מ עם יחסית הרבה עליה אבל הוא עבר מהר ובסך הכל היה נחמד על אף שלא ראינו נופים מיוחדים ויפים. הסיבה בסופו של דבר של הטרק הושגה והיא לראות את רמת הכושר שלנו ואת הרמה של הטרקים.

2636e0db8207fc9a682f579fbf70edd9.JPG?l=6

כשהגיעה השעה 12 בלילה הפתענו את דניאל עם עוגה ונרות שקנינו לרגל יום הולדתו ולירון חברה שלנו הכינה לו סרטון מאוד מושקע עם ברכות מכל החברים. היה ערב מאוד נחמד.

25.1.19 ביום זה עזבנו את חצי האי קורמנדל לכיוון דרום. עצרנו בדרך בהוביטון בסט הצילומים של הכפר בהוביט. המחיר של הסיור יחסית יקר ואלא אם כן אתם מאוד אוהבים את שר הטבעות וההוביט אתם יכולים לוותר על זה, אנחנו נהנו מהסיור שהיה מאוד נחמד.

8b601fce75ef80789a12591e879c1032.JPG?l=6

משם המשכנו לרוטורואה, שנמצאת בערך באמצע האי הצפוני של ניו זילנד, בעיר חיים בסביבות ה-50 אלף תושבים והעיר נמצאת על הר געש ולכן באזורים רבים יש ריח מאוד חזק ורע של גופרית. ישנו בלילה הראשון בהוסטל מקומי שטיפה ניסו להלחיץ אותנו כי אמרו שהם צריכים לשמור עותק של תעודה מזהה שלנו במקרה של התפרצות של הר הגעש, לא היינו בטוחים אם הם רציניים או צוחקים. ישבנו בהוסטל קצת והלכנו לישון.

26.1.19 אני לא בטוח מה בדיוק עשינו באותו יום חסר לי קצת מידע אבל למיטב זכרוני טיפה הסתובבנו בעיר ואחרי זה החלטנו לעזוב את ההוסטל ולעבור לקאמפ סייט יותר זול שנמצא בקצה של העיר ושם נחנו, שיחקנו קטאן ואכלנו בוונדיס, רשת מזון מהיר אמריקאית שטיפה יותר איכותית ממקדונלדס.

27.1.19 נסענו בבוקר לפארק הגיאותרמי שנמצא בסמוך לעיר. האמת שמה שרואים שם מאוד מעניין ויש שם אגמים קטנים עם צבעים מאוד מיוחדים בגלל הגופרית. אבל וזה אבל גדול, הריח שם מאוד חזק וגרם לנו לצאת יחסית מהר ממסלול ההליכה בפארק. משם המשכנו למעיינות חמים שנמצאים גם באזור העיר, המים היו באמת חמימים באופן מוזר אבל זה נחמד מאוד כי הבריכות בארץ תמיד מאוד קרות. היינו שם כמה שעות וחזרנו לקאמפ סייט לקראת הערב.

e553d92aecf95eb11f974fcf2c858a9c.JPG?l=6

28.1.19 הזמנו דרך Book.me ראפטינג בנחל שנקרא kaituna, הראפטינג היה יחסית יקר אבל כולנו הרגשנו שהוא בהחלט היה שווה את זה. לא מדובר בקייקים בירדן כמו שיש בארץ אלא במשהו הרבה יותר אקסטרימי שעושים עם מדריך צמוד וקסדות על הראש. לטענת החברה של הראפטינג המפל שירדנו בו עם הסירה הוא המפל הגבוה ביותר בעולם שיורדים בו בראפטינג, בערך 6 מטר למיטב זכרוני, מאוד מפחיד. שטורם ודניאל עפו מהתנופה מהסירה אבל הכל נגמר בשלום.

e2df0102767ff69be7ce23b2ae432f5f.JPG?l=6

אכלנו צהריים בפיולבורגר, רשת המבורגרים יחסית טעימה שיש לה מספר סניפים בניו זילנד.

משם המשכנו להוסטל שנמצא סמוך לשמורה של הטונגרירו, זהו grat walk (אחד מתוך כמה יחידים שיש בניו זילנד) שהחלטנו שנעשה מתוכו יום אחד, את היום היפה ביותר ולכן היינו צריכים לצאת מאוד מוקדם אז הגענו יום לפני.

29.1.19 את רוב יום זה הקדשנו לטרק הטונגרירו. דניאל הוריד את כולנו בתחילת המסלול ונסע להחנות את הרכב בחניה שממנה הוא לקח שאטל שהזמנו מראש לתחילת המסלול.

לאורך הטרק עברנו ליד המון מטיילים צעירים בגילאים שלנו ואף המון מטיילים יותר מבוגרים שחלקם עשו את המסלול עם ילדיהם. פגשנו גם כמה ישראלים לאורך המסלול.

האמת שהמסלול לא היה קל בכלל אבל הנופים והדרך בהחלט היו שווים את זה, מסלול יום מדהים ביותר.

בדרך עוברים ליד פיצול שממנו אפשר לעלות להר מאוד גבוה שבשר הטבעות נקרא "מאונט דום", אנחנו לא עלינו עליו.

המסלול היה עם עליות וירידות רבות ובאורך של בערך 20 ק"מ, סיימנו אותו אחר הצהריים ובמקום לחזור ישירות להוסטל עשינו סיבוב קצר והתפנקנו בבורגר קינג בתחנת דלק.

חזרנו להוסטל והבנו שמאוד נשרפנו לאורך היום. ישבנו עם כמה מטיילים אחרים מההוסטל והלכנו לישון יחסית מוקדם כי היינו תשושים.

4f8f8fd6ecc3abed6c0be50b9591f36f.JPG?l=6

e9a66de527de02896962b96431808c50.JPG?l=6

4058122a425398c0c1b60a7853833097.JPG?l=6

30.1.19 קמנו קצת לפני שעת הצ'ק אאוט, אכלנו ארוחת בוקר ועזבנו את האזור אל עבר העיר טאופו שנמצאת בערך במרכז האי הצפוני, הגענו לקראת אחר הצהריים, התמקמנו בהוסטל, עשינו קניות, שיחקנו משחק קטאן ואכלנו ארוחת ערב. אחר כך קנינו בירות במחיר מאוד סימלי מהבר של ההוסטל וישבנו בו עד שעה מאוחרת.

31.1.19 קמנו בשעה יחסית מוקדמת מכיוון ששטורם הזמין ליום זה בבוקר צניחה חופשית. ליווינו אותו לצניחה ווידאנו שהוא חוזר בשלום ולאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים כל אחד במקום שהוא רצה, חלק בדומינוס וחלק בפיולבורגר. היינו קצת בהוסטל ואחרי זה נסענו למעיינות חמים בסמוך לעיר, שם פגשנו כמה ישראלים נחמדים שגם בדיוק טיילו בניו זילנד ונתנו לנו כמה טיפים להמשך. היינו שם כמה שעות עד הערב, חזרנו להוסטל ושתינו בבר עד שעה מאוחרת.

התכנון שלנו היה להמשיך לטראנקי, מדובר בטרק מאוד קשה ולכן קרני החליטה להתפצל מאיתנו לקצת ושניפגש בהמשך הטיול. תכננו להקפיץ אותה לאוטובוס שהיא הזמינה לוולינגטון אבל לא מצאנו את המפתחות אז היא הלכה ברגל.

1.2.19 בבוקר אכלנו ארוחת בוקר ושיחקנו קצת קטאן כי היה לנו זמן מה להעביר. אחרי זה נסענו לקאמפ סייט בשמורת טבע של הטראנקי שנמצא בדרום מערב האי הצפוני. הלכנו לישון יחסית מוקדם כדי שנוכל להתחיל את המסלול בשעה מוקדמת.

2.2.19 כמו בכל טרק הכנו לעצמנו כריכים עם שוקולד וחטיפי אנרגיה. יצאנו מוקדם ואחרי נסיעה ארוכה הגענו לתחילת המסלול.

לאורך כל אוסטרליה עד כה כל בוקר הייתי אוכל קורנפלקס עם חלב ועשיתי זאת גם לפני הטרק הנ"ל, אבל זה בא לרעתי ואני לא בטוח אם החלב היה מקולקל או שסתם לא הרגשתי טוב אבל אחרי כמה שעות של הליכה התחלתי להקיא ולא להרגיש טוב ולכן חזרתי חזרה לנוח ברכב ושטורם ודניאל המשיכו את הטיפוס הקשה. דניאל גם חזר בגלל כאבים קצת לפני הסוף ושטורם הגיע לפסגה. לאחר שהוא ירד למטה נסענו חזרה לישון בקאמפ סייט, שם פגשנו את גל ומישהי שהוא טייל איתה, הם נתנו לנו טיפים לקראת האי הדרומי ואנחנו נתנו להם טיפים לאי הצפוני.

3.2.19 קמנו מהשמש הניו זילנדית הקופחת על ראשינו מבעד לאוהל. ארזנו הכל והתחלנו את הנסיעה המאוד ארוכה לוולינגטון, בירת ניו זילנד. אמנם העיר הזו אינה הכי גדולה אך היא בכל זאת הבירה. העיר ממוקמת בדרום האי הצפוני וממנה לוקחים מעבורת לצפון האי הדרומי.

הגענו אחר הצהריים והתמקמנו בהוסטל הYHA המקומי, הוסטל מאוד גדול ומושקע. דניאל מצא לנו כיוון דרך קבוצה של צרפתים בפייסבוק ובערב הסתובבנו קצת בעיר, ישבנו בבר רוק מגניב ואכלנו פיצה זולה בדומינוס.

כמה צרפתים ברחוב ניסו לקנות מאיתנו אבל הסברנו להם שאנחנו לא מחפשים להסתבך.

4.2.19 קמנו בשעה מאוחרת אחרי שהלכנו לישון מאוחר יום לפני. במהלך היום לא עשינו יותר מידי, בישלנו לעצמנו ארוחת צהריים והסתובבנו בעיר וישבנו בכמה ברים במהלך אחר הצהריים והערב.

5.2.19 יום זה היום האחרון שלנו בוולינגטון. מראש כשהיינו צריכים להזמין כרטיסים למעבורת שעתידה לקחת אותנו לאי הדרומי, חשבנו שיומיים זה די והותר אבל האמת שלא ממש מיצינו את העיר. אחרי שעשינו צ'ק אאוט נסענו לבית הפרלמנט הניו זילנדי שנראה כמו כוורת דבורים ועשינו בו סיור נחמד. אחרי זה אכלנו סושי באזור הסמוך למרכז, וחבר שלי מהצבא גם בדיוק הגיע לוולינגטון עם מעבורת מהאי הדרומי אבל בגלל שהיינו לחוצים בזמן לא הספקנו לפגוש אותו ובמקום זה נסענו לתצפית על העיר ומשם למעבורת שתיקח אותנו לאי הדרומי.

עלינו למעבורת עם הרכב ששכרנו ולאחר מכן היינו צריכים לההשאיר אותו במפלס התחתון ולעלות למפלסים העליונים, אזור המסעדות. ההפלגה לקחה כמה שעות וניצלתי את הזמן לראות פרקים בנטפליקס ולשמוע פודקסטים.

הגענו בערב לפיקטון וישנו בקאמפ סייט סמוך לעיר שאליו הגענו בשעה מאוד מאוחרת. מכיוון שלא אכלנו רוב היום ולא היה לנו כוח לבשל אז סתם נשנשנו חטיפים.

6.2.19 האמת היא שביום זה אני וקרני ציינו את יום הולדתנו, שנינו נולדנו באותו יום. אז לרגל האירוע המכובד אפילו הורשתי לבחור את השירים שנשמע בנסיעה על אף שלא נהגתי באותה נסיעה.

נסענו לעיר נלסון שממוקמת כמה שעות נסיעה דרומית לפיקטון ושם פגשנו את קרני ששהתה שם בהוסטל שהצטרפנו אליו, הוסטל מאוד נחמד.

בילינו את היום ביחד והלכנו לישון יחסית מוקדם כי למחרת תכננו לצאת לאבל טזמן.

7.2.19 אבל טזמן זהו שמו של ההולנדי שגילה את ניו זילנד ועוד המון מקומות באזור ועל שמו יש את הטרק המפורסם. מדובר גם בטרק של כמה ימים שממנו החלטנו לעשות רק יום אחד.

הגענו למרכז מבקרים ומשם לקחה אותנו וואטר טקסי שהזמנו מראש להתחלה של המסלול. המסלול עצמו לא היה קשה בכלל כי הוא היה מישורי מאוד אבל הוא היה ארוך, בערך 25 ק"מ ורובו בתוך הצמחייה אז לא מאוד אהבנו אותו. למרות זאת, כל פעם שהים התגלה לנו המראה היה מדהים. סיימנו את המסלול אחר הצהריים וחזרנו לנלסון שם פגשנו את בר ויובל שתכננו לטייל איתן קצת מכיוון שהן היו לקראת הטיסה חזרה לארץ וסיימו את החלק הדרומי של האי. ישבנו כולם בערב והיה מאוד נחמד. הכרנו אותן לדניאל שטרם פגש אותן.

e23d67fb62b17577799c2d6ed0171548.JPG?l=6

5b555a1789ff66e3eadcd0bfc439c41d.JPG?l=6

8.2.19 היום הראשון שמטיילים ביחד עם בר ויובל בניו זילנד. נסענו למרכז העיר לאכול גלידה וקצת להסתובב כשהתכנון הוא להגיע למרכז מבקרים של העיר ושם לשאול על טיולים נגישים באזור.

מה שהשתבש הוא שבדרך למרכז מבקרים דניאל ויובל ראו שיש מספר שריפות לא רחוק מהעיר מכיוון ההוסטל שלנו ולאחר בירור עם העובדים במרכז המבקרים הבנו שלא מומלץ לצאת לטיול ולא רק זה אלא כדאי לחכות בהוסטל בכוננות פינוי במקרה שהשריפה תמשיך להתקרב. יום זה היה יום שישי אז החלטנו שנקשיב לעצתם וננצל את הזמן בהוסטל להכנות לקראת ארוחת שישי שתכננו לבשל.

עשינו קניות ותכננו כמו פעם קודמת להכין מוקפץ וכך גם עשינו. בסופרמרקט פגשנו במקרה שלוש ישראליות שטיילו ביחד, לאחת מהן קראו תמר את השמות האחרים אני לא זוכר, דיברנו קצת והחלפנו חוויות ומאז לא ראינו אותן.

האוכל היה מאוד טעים ופגשנו גם מישהו ישראלי שאני לא זוכר את שמו שישב איתנו בערב עד מאוחר. באותו ערב קצת שתינו ועישנו ולקחתי על עצמי את המשימה להזמין את הלילה הבא שלנו שהיה מתוכנן להיות בtakaka. בטעות עקב חוסר תשומת לב הזמנתי דרך בוקינג לילה בעיירה שרחוקה בערך שעה נסיעה מtakaka.

גילינו את זה רק כשהיה מאוחר מידי ולכן החלטנו לזרום עם זה.

9.2.19 נסענו מספר שעות מנלסון לtakaka, לכיוון מערב. שם עשינו מסלול קצר שבו יש בריכה מדהימה ביופיה, צלמנו מספר תמונות ואחרי שעה קלה יצאנו חזרה לכיוון המגרש חניה ושם ראינו את אביב ואסף שאני ושטורם פגשנו באוסטרליה בפורט מקווארי. דיברנו איתם קצת ואז נסענו למקום הלינה שלנו במראו, זו העיירה שממנה מתחילים את הטרק "אבל טזמן" שעשינו יומיים לפני. ישנו שם בסוג של הוסטל עם ביתנים. הכנו לעצמנו ארוחת ערב נחמדה, ישבנו קצת והלכנו לישון.

e332425887de2dcf8eb596a6f09235f8.JPG?l=6

10.2.19 ביום זה אחרי שעשינו צ'ק אאוט ואכלנו ארוחת בוקר נסענו חזרה לtakaka. שם הקדשנו את רוב היום למסלולים קצרים ונחמדים לעשות.

הגענו לקראת הצהריים למסלול הראשון שכלל הליכה לא קצרה בכלל ובסוף הגעה למפל ממש מגניב ונחמד.

החיסרון היחיד בבריכה של המפל זה הטמפרטורה הנמוכה מאוד של המים. רובנו נכנסו למים אבל זאת היתה משימה מאוד מאתגרת וקשה שעמדנו בה באומץ.

אחרי מספר שעות באזור נסענו לעיירה כדי לישון בסוג של בית אירוח/הוסטל שאביב ואסף המליצו לנו עליו. המבנה היה מאוד מוזר ונראה קצת מתוך סרט אימה. אך למי שדואג, כולנו שרדנו את הלילה. באותו ערב גם אביב ואסף ישנו באזור ההוסטל אז ישבנו איתם בערב.

11.2.19 את יום זה התחלנו עם אירוע ביזארי. דניאל הרים שישיית בירה ואחת הבירות שם היתה קצת יותר גדולה מכיוון שלא היתה שייכת לשישייה, ובזמן שהוא סחב את הבירות התחתית של הקרטון נקרעה והבירות נפלו על הרצפה ואחת מהן שרטה בצורה עמוקה את הרגל של דניאל אז לקחנו אותו למרכז הרפואי הקרוב ששם טיפלו בו.

אחר כך נסענו כולנו לאגם שהמליצו לנו עליו באזור ושם מצאנו סירה מאולתרת אז ישבנו שם מספר שעות ונהננו מהחברה, מהנוף ומהאווירה הרגועה. משם חזרנו להוסטל והפעם אני שטורם ודניאל עברנו ללישון באוהל שלנו בחצר של ההוסטל כדי לחסוך כסף. את רוב הערב העברנו על בנסיון לפצח חידה ששמעתי לפני הטיסה מחבר מהצבא. לא הצלחנו.

63dbec3dc8fc50f2228a91b9dbc51056.JPG?l=6

התכנון המקורי שלנו היה לטוס לאוסטרליה, משם לניו זילנד ואז ליפן ולארץ אך ביום זה קיבלנו החלטה שלא מיצינו את אוסטרליה ובכללי את הטיול ולכן החלטנו לבטל את כרטיסי הטיסה לארץ ובמקום זה להזמין כרטיסי טיסה מיפן חזרה לאוסטרליה, לחוף המערבי.

12.2.19 בבוקר עשינו צ'ק אאוט מההוסטל ונסענו לפארק הלאומי של נלסון שנמצא במרחק נסיעה של יותר משעה נסיעה מהעיר, שם עשינו מספר מסלולים וישבנו קצת ליד האגם אבל זבובי החול הנוראים של ניו זילנד התחילו לעקוץ אותנו אז בסוף נסענו משם לעיר נלסון. בדרך ראינו מספר סיטואציות מאוד מוזרות שבהן יש קונוסים שנמצאים במקומות לא שגרתיים. בעיר קצת הסתובבנו, עשינו קניות, והכנו ארוחת ערב בהוסטל YHA ששהינו בו וישבנו עד מאוחר מחוץ להוסטל. כמו כל ערב עשינו שוואזי על המיטה התחתונה וכמו תמיד יובל היתה מוותרת עליה כי היא העדיפה לישון למעלה.

13.2.19 עזבנו את נלסון בשעת בוקר מאוחרת והתחלנו את הדרך לכיוון מזרח. בדרך עצרנו לקפה/שוקו חם בבית קפה ליד הכביש ובאזור שם מצאנו מסלול טיול שבסופו מצאנו אגם מאוד מגניב ואפילו לא קר מידי. ישבנו סמוך לאגם מספר שעות, מקום מאוד יפה וממנו המשכנו הלאה עד שהגענו לקאמפ סייט ליד בלנהיים. בערב עשינו קניות בעיר הסמוכה והכנו סושי שיצא מאוד סביר ולא רע בכלל. ישבנו שם עם ישראלי שפגשנו והלכנו לישון.

0fe3f6f20b6864165d0ebee49f2ace56.JPG?l=6

9f6760b657379060fd8d2caab88c7a61.JPG?l=6

14.2.19 בבוקר נסענו לקאיקורה, עיר שנמצאת בחוף המזרחי של ניו זילנד. בעיר עשינו מסלול הליכה שנמצא סמוך לעיר. אחרי שעה ומשהו של הליכה הבנו שאנחנו לא בטוחים עוד כמה זמן יש לנו עד סוף המסלול אז קיבלנו החלטה הירואית לרדת דרך דיונת חול מאוד גבוה, מה שכלל קצת נפילות והתגלגלות אך בסוף עברנו את זה. אחרי זה נסענו להוסטל שהזמנו מראש. קיבלנו חדר עצום לששתנו וישבנו קצת בחוץ כולנו והלכנו לישון.

15.2.19 יום זה היה מעורב בין שמחה לעצב, מצד אחד היה כיף כי עשינו כולנו מספר מסלולים באזור העיר והמסלולים היו נחמדים ביותר אך העציבה הידיעה שזה היום אחרון שלנו עם בר ויובל ושלמחרת הן עוזבות אותנו כדי להגיע לקרייסטצ'רץ' לפני הטיסה שלהן לארץ.

dd78ba9e5df8d48c0a0acf26d012839c.JPG?l=6

חזרנו לקראת ערב להוסטל והתחלנו לבשל את הארוחת שישי האחרונה שלנו איתן. כמו תמיד היה מאוד טעים וכיף ואחרי זה ישבנו עד מאוחר בהוסטל.

16.2.19 ביום זה נפרדנו מבר,יובל וקרני שהצטרפה אליהן לנסיעה מכיוון שהיא הזמינה מראש מספר טרקים יקרים והזמנים שלנו ושלה לא היו תואמים מספיק אז היא המשיכה להתקדם ולטייל קצת לבד עד שנפגוש אותה בהמשך.

3820b0c00ca0fc6d1f78203fd9acf919.JPG?l=6

אני דניאל ושטורם עזבנו את ההוסטל בבוקר, אך לפני זה כשעשינו צ'ק אאוט המנהל של ההוסטל זיהה שאנחנו ישראלים והביא לנו מטבע של חצי שקל שמישהו הביא לו מתישהו בעבר ושטורם שמר על המטבע אצלו בהמשך הטיול. מקאיקורה נסענו לפארק הלאומי של נלסון מכיוון שבתוכו יש את הטרק "אנג'לוס האט", טרק שנחשב מאוד יפה ומומלץ לעשות אותו ביומיים. הנסיעה לקחה מספר שעות ובדרך עצרנו לקנות קצת אוכל שניקח איתנו למסלול.

בקאמפ סייט פגשנו את יעל, ישראלית שהכרנו דרך הקבוצה בווטסאפ של הישראלים בניו זילנד וקבענו לעשות ביחד את הטרק.

הלכנו לישון יחסית מוקדם כדי שלא נקום בשעה מאוחרת מידי.

17.2.19 יצאנו בשעה שהרגישה קצת מאוחרת אבל בדיעבד הבנו שזה היה בול בזמן, נסענו ארבעתנו לתחילת המסלול והתחלנו אותו.

ההליכה לא היתה קלה בכלל והיום הראשון היה ברובו עליה ארוכה ומעיקה. עשינו את הטרק עם המוצ"ילות כי לקחנו יחסית הרבה ציוד בשביל לבשל. אחרי מספר שעות של הליכה הגענו לבקתה, התמקמנו בה ובישלנו ארוחת ערב. ישבנו שם עם כמה ישראלים שפגשנו בדרך והלכנו לישון מוקדם עקב התשישות מהיום הארוך.

8b9894d8fa540b3890130578a8389953.JPG?l=6

b1fcda7943716f8d9c845ea0d24d28fa.JPG?l=6

18.2.19 יום זה היה ברובו הדרך חזרה לרכב. המסלול הוא לא מעגלי אלא חוזרים בבאותה דרך שהגענו, זה קצת מעיק אבל המסלול היה באמת יפה ונחמד אז זה היה שווה את זה. לקראת צהריים-אחה"צ הגענו חזרה לרכב ומשם נסענו ליעד הבא שלנו, גריימאות'.

הגענו לעיירה לקראת ערב ואכלנו ארוחה מאוד מושחתת בסניף מקדונלדס המקומי אחרי שאכלנו אוכל מאוד פשוט בטרק. אחרי האוכל נסענו להוסטל. האמת שאין לי כמעט שום דבר רע להגיד על ההוסטל, המחיר מאוד הוגן וההוסטל מציע שירותים מאוד טובים אז היינו לגמרי מרוצים ממנו.

היינו מאוד תשושים אז הלכנו לישון מאוד מוקדם.

19.2.19 אחרי שנת לילה מצוינת התחלנו את היום שלנו שרובו כלל דברים כמו קניות, כביסות ובישולים. מכיוון שהזמנו רק לילה אחד בהתחלה היינו צריכים לעבור חדר כדי להישאר בהוסטל ולכן לקראת הצהריים עברנו לחדר חדש. בסביבות אחה"צ-ערב הלכנו למבשלת בירה מקומית שיש בעיירה וישבנו שם ושתינו קצת.

חוץ מזה רוב היום בעיקר נחנו אחרי שהיינו תשושים מהטרק והימים העמוסים לפני.

20.2.19 נסענו לקראת הצהריים במרחק קצר מהעיירה למקום של סלעי פנקייק. הגענו ביום לא טוב במיוחד והיה יחסית גשום ומעונן אז היה קשה לראות את הסלעים ולמרות זאת זה היה מאוד נחמד.

ישבנו שם עם ישראלי שהכרנו בהוסטל והכנו איתו פקל קפה.

אחר כך חזרנו להוטסל וקצת ישבנו ובערב הלכנו שוב למבשלת בירה מכיוון שהמחירים בה לא גבוהים מידי והבירה נחמדה מאוד.

חזרנו קצת שיכורים לקראת הערב וישבנו קצת בחוץ.

21.2.19 האמת שביום זה לא עשינו יותר מידי. כמו שכבר סיפרתי ממש אהבנו את ההוסטל והיה לנו כיף בו אז נשארנו למרות שלא היה המון מה לעשות בעיירה עצמה. ההוסטל סיפק קייאקים חופשי למי שרוצה לשוט באגם ליד אז יצאנו קצת לשוט באגם והיה ממש מגניב ונחמד, כמובן זה כלל מספר התהפכויות שרובן בגלל שטויות שעשינו.

את שאר הזמן ניצלנו בלשחק קטאן ולראות סרטים בחדר טלוויזיה.

בערב הכנו ארוחת ערב ישראלית שכללה פתיתים ושניצלים עם ישראלי שהכרנו בהוסטל.

22.2.19 עשינו צ'ק אאוט מההוסטל לקראת הצהריים והחלטנו לנסוע לעיירה בשם אוקספורד שיחסית קרובה לקרייסטצ'רץ העיר הגדולה באי הדרומי. נסענו לשם מכיוון שמצאנו שם חיבורים (ארגון כמו HIT שמארח ישראלים בחינם בחו"ל) שאביב ואסף המליצו לנו עליו.

האזור של הבית שלהם היה ליד טרק בשם אבלנץ' פיק שרצינו לעשות יום אחרי.

נפרדנו ממזון מהיר לימים הקרובים על ידי אכילת צהריים במקדונלס.

נסענו מספר שעות עד שהגענו לקראת אחר הצהריים לעיירה המאוד מאוד קטנה שאפילו קליטה טובה לא היה לנו בבית שלהם אבל קיבלנו יחידת דיור רק בשבילנו אז מה רע.

הכנו ארוחת ערב צנועה וישבנו לאכול עם המארחים שלנו, קולין ומרסל. זה יצא יום שישי אז גם עשינו איתם קידוש ובכללי חוץ מזה שהם היו קצת מוזרים היה ממש נחמד.

קולין סיפרה לנו על הפעמים שהיא היתה בישראל וכמה היא אוהבת את הארץ.

בסוף הייתה סיטואציה קצת מוזרה שאנחנו שרים איתה את "התקווה" תוך כדי שהיא מנגנת את המנגינה בגיטרה שלה.

מרסל נתן לנו המון טיפים להמשך ובעיקר לטרק שרצינו לעשות למחרת והלכנו לישון יחסית מוקדם כי חיכה לנו יום ארוך.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של reef_ledder?

הפוסט הבא ›
ניו זילנד חלק 2- הטיול הגדול
ניו זילנד חלק 2- הטיול הגדול
מתוך הבלוג של reef_ledder
25-09-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
אוסטרליה א חלק 2- הטיול הגדול
אוסטרליה א' חלק 2- הטיול הגדול
מתוך הבלוג של reef_ledder
25-09-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של reef_ledder »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×